×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
- TAGS
- baps
- composite
- alonim.free.fr
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
חכמת<br />
נשים<br />
"אינני מתלבשת עבור אף אחד, העיקר שארגיש<br />
טוב עם עצמי", אוהבות נשים לומר. ונדמה<br />
כי אמירה זו, חוטאת למשמעות העליונה<br />
שבמושג בגד: הכוהן לבש בגדים מפוארים<br />
כשכל כתם, קרע או אורך בלתי הולם בבגדיו גרם<br />
למותו, שכן הוא הדמות המייצגת את קדושת העם כולו.<br />
כך גם תלמיד חכם שיש כתם בבגדו או שנודף ממנו ריח<br />
רע נחשב ממשניאי התורה! )גמ' שבת(.<br />
גם אישה יהודיה היא דמות ייצוגית: רש"י כותב<br />
כי כשנתקשה במהות ה"אפוד", הביט בבת מלך<br />
אחת וממנה הבין את משמעות הסינר החגור למותני<br />
הכוהנים!<br />
את בתפקיד! 'הסבא מסלבודקא' היה אומר, כי<br />
"הבגד הוא רשות הרבים!".<br />
בגמרא מבואר כי בגדי הכוהן היו מעוררים<br />
לתשובה. כך גם את אמורה לעורר במראך מחשבה<br />
בנוסח: "כמה הייתי רוצה להיראות כמוה: מכובדת<br />
וצנועה!". אך בראש ובראשונה בעי'ני בן זוגך: אישה<br />
מטופחת מצילה את בעלה מן החטא, וחשוב לא<br />
פחות – גורמת לו שיתגאה בה!<br />
כך גם ילדים שיש להם אמא לבושה ומסודרת גם<br />
במשרד ממשלתי סיפרה לי שזו המצווה הראשונה<br />
שהיא התחילה לקיים. מדי פעם היא מדווחת לי על<br />
סיפורי הישועות בזכות המצווה. רק לה, לדוגמה, יש<br />
15 ילדים שנולדו בזכות ארגון ההפרשה. היום היא<br />
נראית חילונית, אבל מעידה על עצמה שכל יום היא<br />
מתקדמת בעוד מצווה ובעוד מצווה.<br />
"פעם המצווה הזו הייתה יומיומית. הסבתות<br />
שלנו היו קמות בבוקר, והדבר הראשון שהן היו<br />
עושות היה מצוות הפרשת חלה. היום לאט לאט<br />
נשים חוזרות לעניין".<br />
כל מי שרוצה לפנות לגמ"ח יכול<br />
"הנושאים שאנחנו עוסקות בהם הם זרע של קיימא<br />
ורפואה שלמה, וגם כך אנחנו לא עומדות בלחץ.<br />
"נכנסים יותר משלושים שמות בשבוע. אז זה<br />
כבר לא אפשרי להוסיף בנושאים אחרים. כשאנשים<br />
מבקשים, אני אומרת להם לעשות בעצמם. אנשים<br />
מבקשים על אינסוף נושאים: לידה קלה, שחרור<br />
מהכלא, חזרה בתשובה, חינך ילדים. בזמנו עשינו<br />
גם לגוש קטיף. גם לנשים שפונות ומבקשות בשביל<br />
זרע של קיימא אני אומרת לחפש בעצמן עוד עשרים<br />
לא "דוסית", הדסה!<br />
הרבנית ימימה מזרחי<br />
המשך הראיון<br />
בביתה יהיו ככוהנים המשמשים בקודש, שכן<br />
היא מחזקת בלבם את ההבנה לפיה מלך<br />
הכבוד מצוי בכל מקום! )ר' בני קמחית(.<br />
"אני מטופחת בבית, בחוץ זה מכשיל!" -<br />
שקר! אישה מוזנחת בחוץ היא לרוב מוזנחת גם<br />
בבית: בת מלך היא הווי-ה, לא תחפושת שעוטים<br />
ומסירים.<br />
"למה לא להסתפק בפנימיות שלי". המדרש מתאר<br />
כי כשחש אדם הראשון בדידות, ברא לו הקב"ה<br />
אישה. לא לפני שקלע לראשה צמות, כדי שלא יחשוב<br />
האדם כי האישה אינה אלא מהות נקבית ריקה<br />
מתוכן: דווקא הצמה שלראשה גרמה לו להביט אל<br />
מעבר לה ולהבין את מהות ה"ויבן" - בינתה היתרה:<br />
"כפלח הרימון רקתך" - ראשך מלא חוכמה, דווקא<br />
"מבעד לצמתך"! מראה "בנוי" גורם למחשבה שגם<br />
בפנימיות מסתתרת מהות מיוחדת.<br />
כשרוצה אחשוורוש להראות את יפי אשתו, ושתי,<br />
הוא מצווה, בתפישתו הגויית, להביאה בלא בגדים,<br />
בעוד שדווקא אסתר, המוצנעת, ה"דוסית" לבושת<br />
המלכות, היא המדיפה למרחוק, ממש כמו הדס, "חן<br />
בעיני כל רואיה!".<br />
נשים, ואני מגייסת את העשרים הנותרות, כך שזה<br />
מדרבן את האישה להפיץ עוד ועוד. מכל קצוות<br />
המגזרים פונים אליי: דתיים-לאומיים, ממאה<br />
שערים ועוד. ממש אחדות ישראל".<br />
ולסיום, עוד סיפור.<br />
"יום אחד התקשרתי אל אישה כדי לצרף אותה<br />
אל הקבוצה שלנו, כי היו חסרות לי נשים. היא<br />
אמרה לי שבדיוק אני מוצאת אותה מתפללת אל<br />
ד' 'מאין יבוא עזרי'. שאלתי אותה מה קרה, והיא<br />
סיפרה שכבר תשע שנים היא בלי ילדים, והשבוע יש<br />
לה טיפול והיא מתלבטת אם ללכת אליו או לא, כי<br />
היא עברה הרבה מאוד טיפולים וכבר אין לה כוח.<br />
אמרתי לה: 'טוב, נהפוך את הגלגל. אני התקשרתי<br />
אלייך כדי שאת תעזרי לי, אבל אני אעזור לך לארגן<br />
לך הפרשת חלה, ובע"ה אל תדאגי, הכל יהיה בסדר'.<br />
אחרי כמה חודשים התקשרתי מתוך סקרנות, והיא<br />
אמרה לי: 'הם בידיים שלי'. אמרתי לה: 'מזל טוב!<br />
שניים'. והיא ענתה לי: 'לא, שלושה'. ואז היא<br />
אמרה: 'דעי לך שהנשים שהתפללו עבורי נתנו לי את<br />
הכוח להחליט ללכת לטיפול הזה'".<br />
נוסח תפילה והפרשת חלה לישועת ישראל בכלל ולתושבי שדרות בפרט<br />
הנני מוכנה ומזומנה לקיים מצוות הפרשת חלה, כמו שכתוב בתורה: "ראשית עריסותיכם חלה<br />
תרימו תרומה". זכות המצווה תעמוד, ליושבי ארץ ישראל בכלל, ולתושבי שדרות וחבל עזה בפרט.<br />
ריבונו של עולם, כתבת בתורתך: "בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, והיה באכלכם מלחם<br />
הארץ תרימו תרומה לד'". אני האשה העומדת לפניך, הנה באתי אל הארץ לרשת אותה ולשבת בה.<br />
אבל אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, והם מבקשים לגרשני ולהחריב את ביתי, ולכלות שם ישראל<br />
מעל אדמת הקודש.<br />
הריני מכוונת במצוות הפרשת חלה לקיים את רצונך כדי שתזכנו לשבת בשלווה בארץ הקודש,<br />
ותגרש כל אויבנו מעליה. ובמיוחד האויב האכזר השופך אש וגופרית על העיר שדרות וסביבותיה,<br />
ולא חס על אמהות ויונקים ועל אבות ובנים, שפוך עליו חמתך והעבירהו מעל פני האדמה.<br />
תקע בשופר גדול לחרותנו, ובזכות מצוות הפרשת חלה יתקיים בנו: הן עם כלביא יקום וכארי<br />
יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף, ודם חללים ישתה ונשב לבטח על הארץ הטובה אשר נתת לנו.<br />
תיקח בידה כזית מהעיסה, ותברך:<br />
ברוך אתה ד', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש<br />
ספרדים: חלה כתרומה מן העיסה.<br />
אשכנזים: חלה מן העיסה )ויש אומרים: תרומה חלה מן העיסה(.<br />
הליכות ביתה<br />
ברכה אחרונה על עוגה<br />
הרב אליעזר מלמד<br />
שאלה: לפעמים שואלים אותי כמה אחוז<br />
קמח יש בעוגה שאפיתי, וזאת כדי לדעת<br />
אם יש שיעור כזית קמח במה שאכלו, ואזי<br />
יצטרכו לברך אחר אכילתה "על המחיה".<br />
מה באמת הדין על איזו כמות של עוגה<br />
מברכים ברכה אחרונה<br />
תשובה: אם היו שואלים זאת בפשטידה, היה<br />
טעם בשאלתם )ועל כך בפעם הבאה(. אבל<br />
לעניין עוגה, שאלתם בטעות יסודה. שכן האוכל<br />
כשיעור 'זית' )כחצי ביצה( מהעוגה, כולל כל<br />
רכיביה, מברך 'על המחיה'. ולמרות שבין רכיבי<br />
העוגה יש ביצים, סוכר ושמן, כך שבקמח עצמו<br />
שאכל אין שיעור 'זית', מכל מקום, הואיל ושאר<br />
הרכיבים טפלים לקמח ונועדו להטעימו, הרי<br />
הם טפלים אליו ומצטרפים להשלים את הקמח<br />
לשיעור כזית )שו"ע או"ח רח, ט, מ"ב: מג, מח(.<br />
ורק תנאי אחד יש, שהקמח יהיה לפחות<br />
שמינית משאר הרכיבים. בפועל, כמעט בכל<br />
העוגות שלנו, כולל העוגות הבחושות, יש לפחות<br />
שמינית קמח.<br />
ואם שיעור הקמח שבבצק פחות משמינית<br />
מכלל הרכיבים, כמו למשל בעוגות גבינה רכות<br />
שאוכלים בכפית, אין מברכים אחר אכילת<br />
כזית מהעוגה 'על המחיה', אלא 'בורא נפשות'.<br />
שהואיל והקמח שבעוגה זו מועט כל כך, אין<br />
הוא גורר אחריו את שאר הרכיבים, אלא נגרר<br />
אחריהם. ואומנם, לפני אכילת עוגה זו מברכים<br />
'מזונות', מפני שלעניין ברכה ראשונה אין צורך<br />
בשיעור מסוים, אלא כל זמן שגם הקמח נועד<br />
לתת טעם, הוא העיקר ועל פיו קובעים את<br />
הברכה )שו"ע רח, ב-ג(.<br />
שאלה: כיצד נדע אם אכלנו מהעוגה שיעור<br />
כזית האם צריך לחשב את משקל העוגה<br />
לשם כך<br />
תשובה: חכמים נתנו ביד כל אדם את<br />
האחריות לשער אם מה שאכל הוא בשיעור<br />
כזית. ולמעשה נפסק שזית הוא כחצי ביצה,<br />
ולכן כל מי שסבור שאכל כשיעור חצי ביצה,<br />
חייב לברך 'על המחיה'. ואף שאפשר למעוך את<br />
העוגה ולצמצם את שיעורה, אין למעוך אותה,<br />
אלא יש להעריך אותה כפי שהיא. וכך הדין<br />
בעוגות טורט, שמרים וכיוצא בהן. ורק אם יש<br />
בה חללים גדולים, אין להחשיב אותם.<br />
12
Change language