×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
×ר×ש×ת ער×ס×ת××× ××ר×××!
- TAGS
- baps
- composite
- alonim.free.fr
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כתב 'בעל הטורים' כי בפרשת תצווה לא נזכר<br />
שמו של משה רבנו ע"ה "משום שאמר 'מחני<br />
נא מספרך אשר כתבת' )ל"ב, ל"ב( וקללת חכם,<br />
אפילו על תנאי - באה". ומנין שדיבור משפיע<br />
כל כך מאחיתופל. שבשעה שדוד המלך הכין<br />
את המקום לבית-המקדש, הוא כרה "שיתין"<br />
- תעלות שיורדות לעומק האדמה סמוך לאבן<br />
השתייה, תשתית העולם. באותה שעה הגיע<br />
דוד לתהום, והמים שהיו בו עלו וכמעט הציפו<br />
את העולם. לא ידע דוד אם מותר להוריד את<br />
המים הגואים על-ידי שם קדוש שיושלך אליהם<br />
או לא. שאל את החכמים שעמדו לידו אם הם<br />
יודעים הלכה בעניין זה, ולא ענו לו. הרגיש דוד<br />
שיש בהם מי שיודע, ואמר: "ּכָל הַּיֹוֵדעַ לֹומַר וְאֵינֹו<br />
אֹומֵר - יֵחָנֵק ּבִגְרֹונֹו!". ענה אחיתופל ואמר לדוד<br />
'קל וחומר': "ּומַה ּלַעֲׂשֹות ׁשָלֹום ּבֵין אִיׁש לְאִׁשְּתֹו<br />
– אָמְָרה ּתֹוָרה, ׁשְמִי הַּנִכְּתָב ּבְִקֻדּׁשָה, יִּמָחֶה עַל<br />
הַּמַיִם. כדי לעשות שלום בּכָל הָעֹולָם ּכֻּלֹו - עַל<br />
אַחַת ּכַּמָה וְכַּמָה!". כתב דוד את שם ד' על חרס,<br />
שמו אותו במים הגואים, וחזרו המים למקומם.<br />
אומרת הגמרא שאֲפִּלּו הָכִי הגיעה הקללה<br />
לאֲחִיתֹפֶל שכאשר ָראָה שֹלא נֶעֶׂשְתָה העצה<br />
שנתן לאבשלום בעת שמרד בדוד אביו.<br />
נעלב אחיתופל "וַּיַחֲבֹׁש אֶת הַחֲמֹור וַּיָָקם וַּיֵלְֶך<br />
אֶל ּבֵיתֹו אֶל עִירֹו וַיְצַו אֶל ּבֵיתֹו וַּיֵחָנַק וַּיָמָת".<br />
מכאן למדו חכמים שקללה, אפילו על תנאי<br />
- מזיקה. כך קללת יעקב על התרפים, קללת<br />
יהודה על עצמו למען אחיו. כך גם דברי משה<br />
מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א<br />
רב העיר רמת–גן<br />
הומניזם אמיתי<br />
ב<br />
עלי התפישה הריבונית האוטונומית, המכחישה את<br />
קיומו של ריבון העולם, מכנים את עצמם בטעות<br />
"הומניסטים", דהיינו מי שמעניקים לאדם את הסוברניות<br />
הבלעדית להשקפתו ולהתנהגותו. לא נכון הדבר!<br />
דווקא אלו המכירים בסוברניות של ריבון העולם הם ההומניסטים<br />
האמיתיים. הא כיצד מי שמעריך את האדם כמי שנברא בצלם א-להים,<br />
שנשמתו חצובה מגבהי שחקים, שיכולתו בלתי מוגבלת, ששאיפותיו<br />
והישגיו נישאים ואדירים, מכתיר את האדם כנזר הבריאה האמיתי.<br />
לעומתו, מי שמגדיר את האדם כחיית יער מפותחת, ש"במקרה" ניחנה<br />
בכמה כישרונות מסוימים, שאין לה עבר ואין לה עתיד, ואינה אלא גרגר<br />
אבק האובד בחלל היקום, מגמד האדם ומאפס אותו, מנמיך את קומתו<br />
ומדלדל את מקורות יצירתו. זה דה-הומניזם!<br />
אם מקור השראתו הרוחנית של האדם הוא הנצחי, המוחלט, המופשט,<br />
השלם, כי אז גם האדם שואף לשלמות. ערכיו המוסריים מוחלטים<br />
מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א<br />
כוחו הגדול של הדיבור<br />
רבנו שנאמרו למען ישראל.<br />
ומעשה היה אצל מו"ר דודי הרה"ג יהודא<br />
צדקה ע"ה, ראש ישיבת פורת יוסף שתלמידיו<br />
יצאו להפגין בעד קודשי ישראל, ונעצרו. השתדל<br />
הרב לשחרר כל אחד ואחד מהם, והתאמץ בדבר<br />
ביותר. פעם שאל אותו אחד מחכמי הישיבה<br />
מפני מה הוא מתאמץ, הרי התלמידים ישוחררו<br />
כתב 'בעל הטורים' כי בפרשת<br />
תצווה לא נזכר שמו של משה<br />
רבנו ע"ה "משום שאמר 'מחני<br />
נא מספרך אשר כתבת' וקללת<br />
חכם, אפילו על תנאי - באה". מנין<br />
שדיבור משפיע כל כך<br />
לבסוף. למה לבטל זמן אמר לו הרב צדקה:<br />
התלמידים נשלחו על-ידי הוריהם, ואנחנו<br />
צריכים לדאוג להם כמו לבנים שלנו. "אם הבן<br />
שלך ייעצר - לא תלך לשחררו". אמר אותו<br />
חכם: "הבנתי שהרב גוער בי. ידעתי כוחו של<br />
דיבור, בוודאי של הרה"ג צדקה זצוק"ל. ידעתי<br />
בבירור שאחרי המילים הללו בני ייעצר על-ידי<br />
המשטרה, רק לא ידעתי שזה יהיה באותו יום<br />
ממש. גם אותו הלך הרב צדקה לשחרר בערבות,<br />
כמו שאר התלמידים שנעצרו".<br />
כמה וכמה פעמים שמעתי מגאון ישראל<br />
הבבא סאלי ע"ה, שלא להוציא מהפה דבר<br />
שנראה כקללה, חלילה, אפילו לא בשגרת לשון<br />
המדוברת בין בני אדם. שכוחו של דיבור הוא<br />
גדול ביותר, שהרי מותר האדם מן הבהמה<br />
הוא בנפש החיה שבתוכו. כמאמר הפסוק:<br />
"וַּיִּפַח ּבְאַּפָיו נִׁשְמַת חַּיִים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶׁש<br />
חַּיָה". ותרגם אונקלוס: "לרוח ממללא" - כוח<br />
הדיבור. וצריך לנצלו לברכות ולתפילה.<br />
וגאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי אמר<br />
לפני יותר ממאה שנה משל להבין כוח הדיבור<br />
לפי הפסוק "ּבְכָל הָאֶָרץ יָצָא ַקּוָם", שבימינו קווי<br />
הטלפון פרושים בכל הארץ ומעבירים דברי<br />
איש לרעהו. יבוא יום והדיבור יעבור בלי חוט<br />
מקצה התבל ועד קצהו, שנאמר "ּובְִקצֵה תֵבֵל<br />
מִּלֵיהֶם". ובימינו רואים כי בכוח הדיבור אפשר<br />
להדליק אור ולכבות, להפעיל בית חרושת שלם<br />
או להשביתו.<br />
אמרו חז"ל בפרקי אבות כי הקב"ה ברא את<br />
העולם ּבַעֲׂשָָרה מַאֲמָרֹות, שנאמר: "ּבְִדבַר ד'<br />
ׁשָמַיִם נַעֲׂשּו ּובְרּוחַ ּפִיו ּכָל צְבָאָם". ולמה בראו<br />
בדיבור "אֶּלָא לְהִּפַָרע מִן הְָרׁשָעִים ׁשֶּמְאַּבְִדין אֶת<br />
הָעֹולָם ׁשֶּנִבְָרא ּבַעֲׂשָָרה מַאֲמָרֹות, וְלִּתֵן ׂשָכָר טֹוב<br />
לַּצַּדִיִקים ׁשֶּמְַקּיְמִין אֶת הָעֹולָם ׁשֶּנִבְָרא ּבַעֲׂשָָרה<br />
מַאֲמָרֹות" - להודיע כוח דיבור הצדיקים לטובה<br />
כמה הוא גדול, ודיבור הרשעים לרעה כמה<br />
מזיק. על כן צריך להשתמש בכוח זה לברכה<br />
בלבד. כמו שנאמר: "וָאָׂשִים ּדְבַָרי ּבְפִיָך ּובְצֵל יִָדי<br />
ּכִּסִיתִיָך לִנְטֹעַ ׁשָמַיִם וְלִיסֹד אֶָרץ וְלֵאמֹר לְצִּיֹון<br />
עַּמִי אָּתָה". אכי"ר.<br />
מו"ר הרה"ג שלמה אבינר שליט"א<br />
ראש ישיבת 'עטרת ירושלים'<br />
יש תקוה!<br />
כ<br />
אשר התחילו אורות השחר לחדור לתוך החדר, ד"ר ז'ן<br />
קלוד לפיט ירד ממיטתו והתלבש. נדודי שינה תקפוהו<br />
מרוב מחשבות. הוא יצא מביתו המפואר והתיישב על<br />
המדרגות היורדות לרחוב.<br />
החנויות היו עדיין סגורות, והבתים הגבוהים והאפורים השרו אווירת<br />
עצב. גם השמים היו אפורים ורוח קרירה נשבה על פני עולם האבנים<br />
של הנוף העירוני האירופאי. פה ושם עברו אנשים בודדים עטופים<br />
במעיליהם, ורק מחלקי העיתונים רצו עם חבילותיהם. אדם חיוור יצא<br />
מן המאפיה והעמיס לחם על משאית.<br />
ד"ר לפיט שקע בהרהורים נוגים: "בשביל מה אני חי בשביל מה לי חיים<br />
עצובים בעולם עצוב אחותי איבדה שפיותה בגלל שאהובה עזב אותה כדי<br />
להתחתן עם אישה עשירה. ואני איבדתי את אשתי מוניקה בגלל... בגלל<br />
כלום. אני מרגיש ריקנות. הפילוסופיה והשירה שאני מלמד אינם ממלאים<br />
אותי. אין תקוה ואין מטרה. שום דבר אינו מקדם ואינו מחייה אותי".<br />
המשך בעמוד 14 המשך בעמוד 14<br />
שבועון "מעייני הישועה" למשפחה הדתית והחרדית יוצא לאור ע"י:<br />
תנועת–תשובה לתרבות–ישראל<br />
בנשיאות: מרן הראשון לציון הגר"מ אליהו שליט"א<br />
והרבנים: הרה"ג שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א<br />
הרה"ג יעקב אריאל שליט"א<br />
מערכת השבועון<br />
מנהל: עזרא ניאזוף<br />
עורך: ברק לייבוביץ<br />
עורכת גרפית: יהודית זולוטרבסקי<br />
עיצוב גרפי: רויטל בניסטי<br />
מנהלת המשרד: מירי מנצר<br />
פרסום מים<br />
המו"ל: 02-6646001<br />
למודעות: לקבלת השבועון לדוא"ל שילחו מייל ל: alon.mh@gmail.com<br />
תנועת מעייני הישועה<br />
אביחי בוארון<br />
מנכ"ל: מור דהן<br />
מנהל פעילות: ניר פרלמן, אהרן קצוף<br />
רכזים: יהוידע ניזרי, מורן יעקובי<br />
מנהלי בתי 'מים': אורטל עטיה<br />
תיאום פניות: בן–סירא 2 ירושלים 94181<br />
טלפון: 1-700-700-515<br />
שבועון<br />
'ספריית מים': מירב מונסונגו 1-700-70-71-81<br />
הפצה: מקור ראשון 052-6070999<br />
1-700-70-71-81<br />
2<br />
להזמנות התקשרו<br />
אליכם<br />
הביתה!<br />
18 ש"ח בלבד
Change language