11.04.2015 Views

חַי – חֵי העולמים

חַי – חֵי העולמים

חַי – חֵי העולמים

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

420 משה חלמיש<br />

32<br />

33<br />

31<br />

המדקדקים קוראים בצירי.‏ ואלו ואלו דברי אלהים חיים".‏ מעניין שאין הפוסק<br />

נותן שום עדיפות עקרונית,‏ אך מציין כי הרוב גורסים בפתח.‏<br />

תופעה תמוהה נמצא אצל בעל משנה ברורה,‏ הכותב בסתם בסימן ר"ז ‏"והחי"ת<br />

נקוד בציר"י שהוא דבוק",‏ ואילו בסימן נ"ד סעיף קטן ב',‏ אינו נוטה להכריע:‏ ‏"יש<br />

גורסין בציר"י ויש גורסין בפת"ח.‏ ואפילו לדעה זו,‏ מ"מ יאמר <strong>העולמים</strong> בה"א,‏<br />

כי פירושו חי בשני <strong>העולמים</strong> ושליט בעוה"ז ובעוה"ב".‏ אפשר שבעל משנה ברורה<br />

חילק בהתאם להקשר הענייני.‏ כלומר,בסימן ר"ז,‏ העוסק בברכת הנהנין,‏ מבורך<br />

הקב"ה כיסוד המקיים את העולם,‏ ולכן ניקודו בצירי,‏ ואילו בתפילה הוא עומד על<br />

קרקע הדורות שהביעו עמדות שונות לפי הבנתם,‏ ואף הוא לא ראה לנכון להכריע.‏<br />

מחלוקת קשה סביב השאלה הנידונה פרצה בתוניסיה,‏ באלג'יריה ובמרוקו במאה<br />

הי"ח,‏ ונטלו בה חלק חכמים שתמכו בקבלה וחכמים שהתנגדו לה.‏ למעשה,‏ השאלה<br />

הוצגה כהכרה בסמכות האר"י לקבוע הלכות או לא;‏ ממילא אתה למד שהמתווכחים<br />

ראו בניקודה של ‏"חי"‏ הלכה שיצאה מבית מדרשו של האר"י.‏<br />

נראה שהשאלה הטרידה מאוד את חכמי תונס במאה הי"ח עד שהם שילבו<br />

נושא זה במסגרת שבעים ושבע השאלות בענייני קבלה שהיפנו אל ר'‏ שלום שרעבי<br />

בירושלים;‏ וכה כתבו:‏ ‏"וכן חי <strong>העולמים</strong> בציר"י או אם בפת"ח.‏ ולא נעלם מ"ש<br />

המקובלים הקדמונים והפוסקים והמדקדקים,‏ אבל שותא דמר בעינא למי מקדושים<br />

אפנה על ימין ואימינה".‏<br />

ועדיין הרוחות סערו:‏<br />

בענין חי <strong>העולמים</strong> אי אמרינן בצירי או בפתח,‏ נ"ל דאמרינן בצירי וכמ"ש<br />

מוהר"י זרקא בספר יוסף חי אשר בסו"ס פרפראות לחכמה הנד"מ ‏[=הנדפס<br />

מחדש]‏ והסכימו ע"ז כששה רבנים מפורסמים מרבני עוב"י ‏[=עיר ואם<br />

בישראל]‏ תונס יע"א זצ"ל ואנן בדידן פה מתא אי ג'רבא יע"א תחת ממשלת<br />

תונס יע"א והם נקראים מארי דאתרין ומחוייבים אנו לקבל הוראתם,‏ ומה<br />

גם דמבואר שם משם רבינו האר"י הח'י זלה"ה דהאומרה בפתח איסורא<br />

קעביד עפ"י הסוד דהוי מקצץ בנטיעות ח"ו עש"ב ‏[=עיין שם באריכות]‏ ומי<br />

יבוא אחר המלך [!], וע"ע למר זקני בספרו הבהיר שי למורא ‏(פירוש על<br />

תפלות ימים נוראים)‏ במחזור יום כפור שהסכים לומר בצירי,‏ ואפילו שיש<br />

שנדפס באיזה ספרים בפתח אין לחוש להם וכע"ז כתב גאון עוזנו מר זקנינו<br />

34<br />

הנז'‏ ז"ל בספרו לחם הבכורים ע"ש.‏<br />

31<br />

32<br />

.112-111<br />

33<br />

34<br />

שו"ת ישיב משה,‏ ח"א,‏ תל אביב תש"מ,‏ סי'‏ קסו.‏<br />

ראה מ'‏ חלמיש,‏ הקבלה בצפון אפריקה,‏ סקירה היסטורית ותרבותית,‏ תלֿאביב תשס"א,‏ עמ'‏<br />

נהר שלום,‏ ירושלים תרנ"א,לא ע"ב,‏ שאלה סב.‏<br />

ר'‏ רחמים חי חויתה הכהן,‏ שו"ת שמחת כהן,‏ ח"ה,‏ ירושלים תשל"ג,‏ סי'‏ נד.‏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!