חַי – חֵי העולמים
חַי – חֵי העולמים
חַי – חֵי העולמים
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
414 משה חלמיש<br />
ר' אלעזר מפילץ, בשו"ת שמן רקח (פראג תקס"ב), מזכיר חיבורים ומחברים<br />
רבים, ובכללם "חק נתן לחכם ספרדי והביא בשם כמה מחברים לומר כפי הנוסחא<br />
הישינה חי <strong>העולמים</strong> בפתח, ומביא בשם הרב יעב"ץ שהאריך בכמה ראיות בתשובה<br />
סי' קמ"א... גם ראיתי למדקדק הגדול, הרב המפורסי' מו"ה מרדכי זצ"ל, שהי'<br />
אב"ד דיסלדארף, שכתב בסדר התפילה שלו שאין אתו הכרע בזה ושהוא נוהג<br />
לאמרו בפתח".<br />
אך מכל הדוגמאות שהובאו <strong>–</strong> מרחבי קהילות ישראל <strong>–</strong> מתברר שאיֿאפשר<br />
להצביע בוודאות על קהילה או על נוסח מסוימים שהגו את החי"ת בפתח דווקא,<br />
כי היו גם חריגים, כפי שנראה להלן.<br />
עניין לנו גם בסידורים כתובי יד מתקופות קדומות המנקדים "חי" בקמץ, ואילו<br />
ה"א של "<strong>העולמים</strong>" בפתח, והם אלו: כ"י פריס 590 (=ס' 10550), מנהג ספרד,<br />
קטלוניה, המאה הי"ג, דף 30ב; כ"י פריס 637 (=ס' 31440), מנהג צרפת, המאות<br />
הי"ג-הי"ד.<br />
18<br />
ȯȈ·<br />
<strong>–</strong><br />
ÌÈÓÏÂÚ‰ ÈÁ<br />
כאמור, יש מקורות, ומוקדמים למדי, שמנקדים את החי"ת בצירי. הרמב"ם<br />
בהלכות יסודי התורה, פ"ב הל' י, הסביר כך את ההבדל בין שני הניקודים:<br />
"ולפיכך אומר 'חי פרעה וחי נפשך', ואין אומרים 'חי ה'' אלא 'חי ה'<br />
שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים". ברם, אין<br />
כאן התייחסות מפורשת לנושא שלנו, ולכן חשובה לשונו הקצרה של הרמב"ם<br />
במורה נבוכים ח"א פרק ס"ט (וראה גם פרק ע"ב): "ומפני זה הענין נקרא<br />
בלשוננו חי <strong>העולמים</strong>. ענינו, שהוא חיי העולם". נראה אפוא ש"חי ה'<br />
בפתח, ואילו "חי <strong>העולמים</strong>" בצירי.<br />
בכתבי מקובל מן המאה הי"ד באים הדברים בלבוש סימבולי מובהק; כך מצינו<br />
בפירוש התפילות של המקובל ר' דוד בן יהודה החסיד (אור זרוע, כ"י הספריה<br />
הבריטית 771, דף 21א (=כ"י אוקספורד 1624, דף 22ב [הניקוד במקור]):<br />
¥חי <strong>העולמים</strong> פי' הבינה שהוא חיים של החכמה. לכן אותם האומ' © חי <strong>העולמים</strong><br />
בקמ"ץ [מילהזוליתאבכ"י אוקספורד] הוא טעה [בכ"י אוקספורד נוסף<br />
"טעות גדול"] כי חי הוא חוץ מן <strong>העולמים</strong>. אבל האומ' חי <strong>העולמים</strong> בצרי<br />
© ' [לפי]<br />
¥<br />
¥ ¥<br />
¥ " ינוקד<br />
¥<br />
19<br />
©<br />
©<br />
18<br />
על כתב יד זה האריך עמוס דודי, "המסורת הלשונית המשתקפת מניקודו של סידור בן המאה<br />
הי"ג", לשוננו נג (תשמ"ט), עמ' 89-67. מדבריו עולה כי חילוף קמץ/פתח הוא תופעה מוכרת, אך<br />
הנושא שלנו לא נידון שם (פרט לדוגמת "העולם"). וראה גם לעיל הע'3. [אגב, בישתבח בשבת:<br />
ח' בפתח]. לפי ילון (לעיל, הע' 5), עמ' 100 הע'3 "כך דרכו של נקדן כ"י" פרמה של המשנה.<br />
19 מיכאל שורץ, במהדורת מורה נבוכים שלו, א, תלֿאביב תשס"ג, עמ' 179 הע' 22 ועמ' 201,<br />
לא עסק בהשוואת מקורות אלה.