-מספר-49
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
של החי"ר. לכל פלוגה הגדרנו טנק לוגיסטי קרבי,<br />
שהטנק הזה היה עם רופא ושני חובשים בפנים<br />
כל הזמן, הטנק הזה גם נלחם, גם לקח אוכל<br />
ופינה פצועים ממרון־א־ראס ודברים כאלה.<br />
אנחנו הורדנו את רשתות ההסוואה מהטנקים,<br />
כל טנק היה לו 400 ליטר מים על הטנק, את<br />
כל הג'ריקנים שהצלחנו לדחוף. הטנקים היו עם<br />
"קיטבגים" על הצריח, זה לא מחזה נעים לראות<br />
טנקים, ידענו את זה גם מראש, שאלנו את מפקד<br />
האוגדה אם הוא רוצה שטנקים יהיו משאיות<br />
הוא אמר שכן. הטנקים היו עם "קיטבגים" של<br />
החי"ר, כל הציוד הכבד של החי"ר על הטנקים.<br />
לאחר מכן כמובן שהגענו לאיזה שהוא מקום,<br />
פרקנו והחי"ר בעצם פעל די מופרד מהטנקים" . 3<br />
מדברי קשנ"ר<br />
הייתה בעיה בבהירות המשימה והבנתה לאור<br />
המטרה. שינויי כפיפות תכופים גרמו לבלבול בקרב<br />
המפקדים ולהעדר למידה מצטברת. במהלך כל<br />
ימי הלחימה לא נשמרה האורגניות היחידתית עד<br />
לרמות הנמוכות ביותר. מרבית הטנקים הופעלו<br />
באופן לא מקצועי בידי מפקדי החי"ר ואף שיתוף<br />
הפעולה עם ההנדסה לקה בחסר. במקרים רבים<br />
הופעלו הטנקים שלא במסגרות המקוריות, מה<br />
שגרם למיעוט כלים בשלבי לחימה קריטיים,<br />
לפגיעה ביכולת האבטחה המשותפת־ההיקפית של<br />
הרק"ם וחסר היה דרג הפיקוד המנוסה באירועים<br />
הדחפורים שידם בכל מצטרפים ללחימה<br />
משמעותיים. ככלל מרבית תרגולות השריון הוכחו<br />
כרלוונטיות אולם מיומנות הלוחמים בתחום<br />
התרגולות הטנקאיות לקתה בחסר.<br />
בלט מחסור באמל"ח המשלים את יכולת<br />
הלחימה של הטנקים כמו: ניוד ממוגן לחי"ר,<br />
ניוד ממוגן למפקדים ומפקדות, לוגיסטיקה<br />
ופינוי. במיוחד הורגש העדר אמל"ח משלים<br />
מול איום הנ"ט של האויב: עשן, מרגמות 60<br />
מ"מ, אמצעי גילוי טילים אמין, ערכות חילוץ<br />
מהיר. עם זאת המערכת הממוחשבת לניהול־קרב<br />
)מענ"ק( התגלתה כמכפיל כוח מהותי שאפשרה<br />
עדכון הכוחות בתמונת המצב, שפה משותפת<br />
בין הכוחות ומניעת דו"צים )ירי דו־צדדי(. כמו<br />
כן הורגש מחסור באמצעי ראיית לילה, במכשירי<br />
קשר לפעולה רגלית ובפלטות מיגון גחון לנוכח<br />
הערות<br />
1. תא"ל גדעון אבידור ואל"ם שאול נגר, ההכרעה בלוחמת היבשה לאחר מלחמת לבנון<br />
השנייה - סיכום הכנס, לטרון, 13־14 בנובמבר 2007.<br />
2. תא"ל גל הירש, קרבות בינת ג'בייל, עשור למלחמת לבנון השנייה, הרצאה בעמותה<br />
הישראלית להיסטוריה צבאית ברמת אפעל, 4 פברואר 2016.<br />
3. לחימת השריון בעיני מפקדיו, לטרון, ספטמבר 2006.<br />
4. חלוצי רודוי באתר האינטרנט של יד לשריון.<br />
מבט נוסף על הקרב בסלוקי<br />
איום המטענים רבי־העוצמה שהתגבר בלבנון.<br />
בלחימה נפגעו 48 אנשי צוות, מהם 25 נהרגו.<br />
בכניסה ללחימה בלטו פערי טנקאות, במיוחד<br />
ביחידות שלא התאמנו כנדרש וביצעו במקום<br />
זאת תעסוקת חי"ר/בט"ש. ניכר פער באימוני<br />
החרמ"ש והפלס"ר עם הטנקים וכמעט ולא<br />
בוצעו אימוני שיתוף פעולה או אימוני מסגרת.<br />
סיכום<br />
אפשר לציין כי צורת הקרב הַתְקָפָה, על פי<br />
תורת הלחימה של השריון, הופעלה באופן מזערי.<br />
עקב פעילות מקדימה של צה"ל בעזה ובאיו"ש<br />
נוצרה אשליה שניתן לבצע את מרבית המשימות<br />
באמצעות תמרון חי"ר קל בלבד. תוצאות<br />
המלחמה הבלתי מספקות מלמדות שוב כי אין<br />
תחליף לקרב־המשולב אשר בליבו השריון.<br />
כל הטנקים במבצע "שינוי כיוון" שהיו טנקי<br />
"מרכבה", נכנסו ללחימה עם פערים משמעותיים<br />
בתחמושת למרגמות ולמדוכות עשן מידי. מרבית<br />
הזמן פעלו הטנקים תחת פיקוד עוצבות חי"ר<br />
ובמשימות חילוץ ופינוי. עם זאת <strong>מספר</strong> הטנקים<br />
שהושמדו - מתוך אלו שנפגעו - היה הנמוך<br />
ביותר במלחמות ישראל.<br />
תא"ל חלוצי רודוי,<br />
קשנ"ר במלחמת לבנון השנייה<br />
נולד בישראל וגדל בבאר טוביה. הוא נקרא על שם קרוב משפחתו,<br />
חלוציאל רודוי, שלחם בשורות הפלמ"ח ונפל בקרב מלכיה ב־10 במאי<br />
1948. רודוי התגייס לצה"ל ב־1982 ושובץ בחיל השריון. הוא עבר<br />
הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים<br />
ושימש כמפקד מחלקת טנקים בחטיבה 401, וכן כמדריך בקורס קציני<br />
שריון. ב־1987 מונה למפקד פלוגה וב־1988 לסגן מפקד גדוד, יצא<br />
ללימודים אקדמאיים וסיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב<br />
באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1992 מונה למפקד גדוד 46 של<br />
חטיבה 401, וב־1994 לראש ענף התקשוב במפקדת חילות השדה.<br />
בתפקידו הבא היה מפקד גדוד קורס קציני השריון.<br />
ב־1998 קודם לדרגת אלוף משנה ונקרא להקים את המכללה<br />
לפיקוד טקטי של זרוע היבשה, במקביל להיותו מפקד חטיבת שריון<br />
במילואים, עוצבת "כוכב האור". ב־2001 קיבל את הפיקוד על חטיבה<br />
7 ופיקד עליה במהלך מבצע חומת מגן. ב־2003 קיבל את הפיקוד<br />
על חטיבה 460, שבתקופתו אוחדה עם בית הספר לשריון והפכה<br />
לחטיבת ההכשרות של החיל.<br />
השריון בלבנון<br />
באוקטובר 2005 קודם לדרגת תת־אלוף והתמנה לקצין שריון ראשי<br />
ומפקד עוצבת עידן, אוגדת מילואים בפיקוד המרכז. בהיותו קצין השריון<br />
הראשי נדרש להתמודד עם קשיי השריון הישראלי מול איום הנ"ט של<br />
חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה ובתום הלחימה מונה לראש ועדה<br />
לבדיקת נושא זה מטעם זרוע היבשה. ביולי 2008 סיים את תקופת<br />
כהונתו, ומונה לנספח צה"ל בסינגפור. השתחרר ב־2013 . 4<br />
58 ׀ שריון <strong>49</strong> יולי 2016
Change language