-מספר-49
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מרכז המידע בלטרון<br />
שאול ברונפלד ומאור לוי )מנהל מרכז המידע(. צילומים מאוסף מיכאל מס<br />
'המרכבה' שלפני המרכבה -<br />
פיתוח טנק ישראלי בשנת 1957<br />
כבר בשנת 1957, כ־13 שנים לפני שהחל פרויקט טנק המרכבה,<br />
העלה קצין החימוש הראשי דאז, עמוס חורב )לימים אלוף( את הרעיון לפתח<br />
טנק ישראלי חדש וכן לשדרג טנקים קיימים. שדרוג הטנקים הקיימים אכן נעשה,<br />
אך טנק חדש פותח מאוחר יותר ובנסיבות אחרות<br />
פיתוח טנק המרכבה הינו אבן דרך משמעותית<br />
בתעשייה הביטחונית בישראל. שלוש סיבות<br />
מרכזיות הביאו לפיתוח טנק מתצורת ישראלית:<br />
1. היעדר יכולת לרכוש טנק מערכה חדיש בהיקף<br />
משמעותי * .<br />
2. נחיתות כמותית בטנקים במסגרת מירוץ<br />
חימוש עם ארצות ערב.<br />
3. הצורך בטנק מערכה המותאם לצרכים<br />
הסביבתיים )אקלים, גיאוגרפיה( והתפקודיים<br />
של צה"ל )חימוש ואחזקה, מנטליות ומאפייני<br />
הלחימה(.<br />
במידה רבה אלה הן הסיבות שהביאו כבר<br />
בשנת 1957 לבחון את הרעיון לפתח טנק<br />
ישראלי. מדובר במכתב שכתב למטכ"ל קצין<br />
החימוש הראשי דאז, אל"ם )לימים אלוף(<br />
עמוס חורב, תחת הכותרת 'עתיד הטנקים<br />
בצה"ל'. במסמך נזכרים גם תהליכים דומים<br />
שהתבצעו כעבור יותר מעשור, במקביל לפיתוח<br />
טנק המרכבה, כגון: שדרוג לינארי של דגמים<br />
קיימים, סטנדרטיזציה ורכישה של טנקים שונים<br />
המוצעים למכירה.<br />
)מתוך עיון במסמך ארכיון צה"ל תיק <strong>מספר</strong><br />
3־17־1959 המצוי בארכיון עמיעד ברזנר במרכז<br />
המידע יד לשריון.(<br />
קושי ברכישת טנקי מערכה בצה"ל ניכר<br />
ממלחמת העצמאות ועד הסכמי רכישת הנשק<br />
מצרפת שהחלו בשנת 1955. טנקי האי־אם־<br />
אקס־13, שנקנו מצרפת לא התאימו לאקלים<br />
הלחימה, ולא הלמו ביכולת הירי והמיגון את<br />
המצוי בארסנל המצרי, הירדני והסורי. בתום<br />
מבצע קדש היה ברור כי ארצות ערב צפויות<br />
טנק שרמן אם־51 עם זחל רחב, תותח צרפתי 105 מ"מ ומנוע דיזל<br />
להתחמש בנשק סובייטי מתקדם בכמויות גדולות<br />
וכי על צה"ל להתכונן לכך. המענה העיקרי שהיה<br />
ברשות צה"ל, מבחינת טנקים, היו טנקי השרמן<br />
האמריקניים, שחלקם נרכשו מצרפת וחלקם<br />
ממדינות אחרות. כולם היו מעודפי מלחמת<br />
העולם השנייה ובמצב תחזוקה לא מיטבי. כולם<br />
נתפסו כטעוני שיפור כדי להתמודד עם הטנקים<br />
מסוג טי־34, סטלין 3, הסנטוריון ומשחיתי<br />
הטנקים שברשות צבאות ארצות ערב.<br />
מירוץ החימוש היה בעיצומו בעקבות עסקת<br />
הנשק המצרית־צ'כית בשנת 1955. חורב צפה<br />
כי בשנים הקרובות יתחמשו ארצות ערב<br />
בטנקים המצויים באותה עת 'בצבאות המזרח<br />
והמערב' )בעיקר ארצות הברית, בריטניה וברית<br />
המועצות(. בשלב מאוחר יותר )1965־1975(<br />
יזכו אלו לקבל טנקים שהיו באותה עת בהליכי<br />
פיתוח. אותם טנקים, כך תיאר בהרחבה, יהיו<br />
בעלי מנוע חזק מהשרמנים, מיגון עבה ותותח<br />
* חשוב להדגיש כי בעת ההחלטה על התחלת פרויקט המרכבה בשנים 1970־1969 לא הייתה בעיה לרכוש טנקי אם־60 אמריקאים בכמות גדולה.<br />
62 ׀ שריון <strong>49</strong> יולי 2016
Change language