Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
איכות הביצוע של לוחמי הארטילריה המוטסת, מהירות הפעולה שלהם ויעילות הפגיעות עשו להם שם, וצה"ל<br />
הבין כי נוצר כאן כח מחץ מיוחד, עם כישורים יוצאי דופן, אשר ניתן אולי לנצלו ליעד שונה מן המטרה שלה נועד<br />
מלכתחילה.<br />
"נתרן" היה שם קוד של מבצעים מיוחדים, שבהם הונחת בלילה כח לוחם קטן, מצוייד במרגמות כבדות, הרחק<br />
בעומק שטח האוייב, והפגיז מתקנים צבאיים בהפתעה גמורה. נקל לשער איזו בהלה ודמורליזציה נגרמו לאוייב<br />
כשהוא נפגע בצורה יעילה ומדהימה היישר ב"בטן הרכה" שלו. לוחמי "נתרן" היו חיילים בסדיר, ולא השתייכו<br />
לאחד הגדודים של הארטילריה המוטסת, בשל החלטה כי בפעולות קרביות יזומות שבין המלחמות אין משתפים<br />
חילי מילואים, אבל הנסיון שנצבר בהפעלת מרגמות כבדות מוטסות, בעיקר בחטיבה 35, תרם לתעוזה להחליט<br />
לבצע פעולות "נתרן" ולגיבושה של שיטת הביצוע מפקדי הארטילריה המוטסת נמנו עם צוותי האימון אשר הכינו<br />
את חולית ה"נתרן" לפעולה.<br />
הרעיון התחיל להתגלגל עוד ב-1966, כשרפול היה מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. איציק מרדכי, מ"פ החה"ן<br />
בחטיבה )היום אלוף(, הקים צוות לבדיקת הנושא ותרגל את אנשיו במרגמות 81 מ"מ ובמסוקי "סופר פרלון" .<br />
בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים תכננו לתקוף בשיטה זו שדות תעופה של האוייב, אך תוכנית זו<br />
ירדה מן הפרק. לאחר המלחמה, חזר הנושא ועלה. מח"ט הצנחנים היה חיים נאדל ואיציק מרדכי היה סמג"ד<br />
890. אז עברו להתאמן במרגמות 120 מ"מ "קלות", והרבו לתכנן יעדים ממשיים. כשהחלה מלחמת ההתשה, היו<br />
מספר פעמים שבהן הוחלט לבצע, אבל מסיבות שונות בוטלו הפעולות ברגע האחרון. לבסוף הוחלט לתקוף את<br />
מחנה מאנקבאד שליד אסיוט בעומק מצרים. מפקד הפעולה היה איציק מרדכי, והכח מנה שני צוותי מרגמה:<br />
האחד מחטיבה 35 והשני מחטיבת גולני. מוביל מבנה המסוקים היה הטייס פרי, ואת המסוק השני הטיס שפי.<br />
למרות קשיים בדרך, הגיע הכח ליעדו ונחת על גבעה חולית כ- ק6 "מ מן היעד. מגבעה זו טווחו המרגמות, ממש<br />
בקצה הטווח היעיל שלהן, והנחיתו על היעד כ-60 פצצות, תוך-כדי גרימת מהומה נוראה ונפגעים רבים. הכח<br />
עצמו חזר לבסיסו בשלום.<br />
זמן מה לאחר מכן בוצעה פעולת "נתרן" נוספת במצרים. פיקד עליה שי תמרי, והיעד היה מחוה סאפאגה שלחוף<br />
מפרץ סואץ. גם פעולה זו הצליחה. אז הגיע "תורה" של סוריה, ובקיץ של שנת יצא כח בפיקודו של איציק<br />
מרדכי לתקוף את מחנה קטיפה. הפעם היה חידוש בשיטת ביצוע הפעולה נבחר מסוק "יסעור"<br />
והסתבר שדי במסוק אחד כזה כדי להעמיס ולשאת את הכבודה כולה. הוחלט גם כי המרגמות ימוקמו ב"שטח<br />
מת" ביחס ליעד, ואת הטווח יעשו בעזרת המסוק, שטייסו היה נחמיה דגן )לימים קצין חינוך ראשי(. גם פעולה זו<br />
הסתיימה בהצלחה. הנזק הפיסי והמוראלי לסורים היה <strong>גדול</strong>.<br />
1970<br />
: למשימה<br />
כל אותה עת המשיכו יחידות הארטילריה המוטסת באימונים. בספטמבר 1973 נערך לגדוד 332 אימון במסגרת<br />
תרגיל חטיבתי במתכונת של חרמ"ש. המח"ט, עוזי יאירי, לא היה מאושר מתוצאות התרגיל, אך מצא לנכון<br />
לשבח את ביצועיהם של צוותי המרגמות. לקראת ראש השנה השתחרר הגדוד, ונאמר לאנשים שלא ייקראו עוד<br />
לשרות מילואים עד לחודש מרץ 1974. לא חלפו שבועיים וכולם שבו ונפגשו בימ"ח. פרצה מלחמת יום הכפורים.<br />
מלחמת יום הכפורים<br />
1973<br />
13
Change language