You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
הצרכים המיוחדים הללו והכורח למצוא להם פתרונות "תוצרת בית" תרמו להתפתחותה של גאוות יחידה<br />
מיוחדת במינה. אנשי היחידה המוטסת ידעו, כי בראש ובראשונה הם צריכים לסמוך על עצמם, משום שבסופו<br />
של דבר הם יהיו אלה שיידרשו לתת דין-וחשבון על רמת הביצועים שלהם. אפילו "שרות ריגול" פרטי התפתח<br />
ביחידה. אנשיה קיימו יחסים טובים עם אנשי חיל-האוויר, וכאשר נודע להם על תכנון של תרגיל אווירי, נגשו<br />
לבדוק את האפשרות להצטרף לתרגיל ולנצל אותו למטרתם העיקרית: שיפור מתמיד בכושר לצנוח, להגיע מהר<br />
אל היעד ולהנחית מכת אש מהירה ומדויקת על המטרה.<br />
"הלוחמים ביחידה הזו התאפיינו בהרבה יוזמה אישית ובכושר אלתור בכל דבר ועניין", אומר יעקב צור,<br />
ממפקדי היחידה. "הדבר בלט גם במלחמות. כך, למשל, היו תופסים שלל אויב ומשמישים אותו מיד. במלחמת<br />
ששת הימים, למשל, נפל בידינו שלל מצרי של כלי ארטילריה, ובתוך ומן קצר ביותר הייתה לנו עוד סוללה בגדוד.<br />
וכך יצא שבחאן-יונס ירינו על המצרים בכלים שלהם עצמם, כאשר הלוחמים שלנו ערוכים לאלתר ולפתור כל<br />
בעיה שנוצרה".<br />
גדוד 332 תוגבר בבוגרי צנחנים ונח"ל מוצנח, שעברו קורסים מקצועיים, והחל משתתף בכל אימוני החטיבה,<br />
לרוב בהצלחה רבה. אולם בתרגיל <strong>גדול</strong> שהיה ב-1959 חלה טעות בכינון המרגמות ובטווחן וכתוצאה מכך נהרגו<br />
שני חיילים ונפגעו חיילים נוספים מגדוד 50. לקחי האסון הופקו מיד. המג"ד הגביר את קצב האימונים ואת<br />
הדרישות המקצועיות.<br />
הוויכוח בשאלה "האם אנו קודם תותחנים ואחר-כך צנחנים, או להיפך", העסיק את הלוחמים. היה ברור כי יש<br />
למצוא שילוב מתאים בין תורת חת"מ לבין הדרישות המבצעיות, התושייה והיוזמה של הצנחנים.<br />
במהלך השנים נוצר דפוס לתגבור כח אדם בארטילריה המוטסת. מפקדת קתמ"ר הייתה שולחת לגדוד קצינים<br />
שהתנדבו לשרת ביחידה, והצנחנים סיפקו את לוחמי הגדוד. לא פעם נוצרו בעיות, בשל המנטליות השונה<br />
ביחידות חת"מ ובצנחנים. מפקדים בכל הרמות שלא הצליחו לקלוט מיד את "רוח היחידה" התקשו להחזיק<br />
מעמד ונפלטו באורח טבעי. תהליך הגיבוש של היחידה היה איטי, אך החלה מתרקמת רוח יחידה מיוחדת ונוצרו<br />
גרעינים חברתיים של אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה, נאמנות לחברים ומסירות למטרה. לא היו כמעט בעיות של<br />
משמעת, ומעשי התנדבות למשימות מיוחדות היו חזיון רגיל.<br />
הגדוד קיבל מדי פעם מג"ד חדש. המסורת הייתה שהמג"ד הוא איש צבא קבע ששירת במפקדת קתמ"ר ושימש<br />
מג"ד במנוי משנה. על-כן משך הפיקוד של מג"ד על גדוד זה נמשך כשנתיים בלבד. אחרי יהודה נאות פיקד על<br />
הגדוד אריה לוי )לימים קתמ"ר וראש אג"א( ואחריו אלי עשת )לימים רמנה"ס( ומאיר דורון )לימים סגן<br />
קתמ"ר(. באותם ימים החל חת"מ לקלוט כלים חדשים, כשהמגמה היא הצטיידות בכלים כבדים וארוכי טווח<br />
ככל שניתן. היחידה נאלצה להתמודד על מעמדה המיוחד ולהוכיח כי דווקא המרגמות הנגררות שברשותה הן<br />
הכלי המתאים ביותר למתן סיוע לצנחנים, גם אם בחוגי חת"מ הן נחשבות מיושנות משהו. היחידה הפעילה את<br />
המרגמות בקצב הצנחנים ומפקדיה דרשו כי החיילים יקבלו ציוד ונשק אישי דוגמת הצנחנים, בשל אופייה<br />
המיוחד של לחימתם.<br />
וכך, באמצע שנות הששים, הפכה היחידה בשלה ומגובשת, עם הרכב אנושי טוב של אנשים מאומנים,<br />
השולטים במקצועם הצבאי, נאמנים ליחידה וזה לזה. להשקעה באימונים במהלך השנים הללו נמצא ביטוי<br />
במלחמת ששת הימים.<br />
ערב מלחמת ששת הימים היה גדוד המילואים 332 יחידה אורגנית של חטיבת הצנחנים 35<br />
.<br />
בשנת 1961 הוקם גדוד מרגמות מוצנח נוסף - 425, עבור חטיבת צנחנים חדשה בפיקודו של דוידי. המג"ד הראשון<br />
היה עמוס ברעם. גדוד מילואים זה התאמן והתגבש כחלק אורגני של החטיבה.<br />
6
Change language