You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
"מרגע שהגענו לצנחנים, שכחנו שהיינו פעם תותחנים", אומר דני פריהר, מוותיקי הארטילריה המוטסת.<br />
"שמחנו להיות שותפים לכח, אשר נמצא תמיד קדימה וניסינו ללא הרף לשפר את הביצועים שלנו למען הכח<br />
הזה".<br />
ההצטרפות של התותחנים לצנחנים הביאה עמה גם מעין "משבר" זהות. רן כהן, למשל, הבטיח לקתמ"ר, כי גם<br />
כאשר יהיה בצנחנים, לא יוותר על סמל התותחנים ויצמיד אותו אל הכומתה האדומה שיקבל )במקום כומתת<br />
התותחנים השחורה(. אבל הצנחנים לא אהבו במיוחד את המראה יוצא הדופן הזה ועשו ככל יכולתם, כדי לסלק<br />
את הסמל מן הכומתה האדומה של רן. כשהדבר לא עלה בידם ניתר להם רק "מוצא" אחד ולשבור את<br />
קנה התותח המזדקר מעל לסמל...<br />
: לנסות<br />
- קיבלנו<br />
דני פריהר נמנה עם גדוד 332 של "גבעתי", אשר צורף לצנחנים. "דבר ראשון נעליים אדומות", הוא<br />
מספר, "אך המשכנו לחבוש את הכומתה השחורה של חת"מ. באותם ימים ניתנה הוראה לתפוס חיילים<br />
המתחזים לצנחנים, כדי "לעשות רושם" על סביבתם, בעיקר על בחורות. אחת לשבוע יצא ג'יפ ובו קצין מכל אחת<br />
מיחידות החטיבה ונסע ברחובות יפו ות"א כדי לאתר מתחזים כאלה. אנחנו עמדנו בפני אי נעימות : המדים שלנו<br />
היו מוזרים - מן תערובת של מדי צנחנים ותותחנים... ונוצר חשש של ממש, כי חיילים שלנו ייעצרו כמתחזים.<br />
לכן הוחלט, שלכל סיור כזה יצורף גם קצין משלנו אשר יוכל לזהות את החיילים ולהבטיח שיוכלו להמשיך<br />
ולבלות בעיר ולא בבית הסוהר".<br />
: סמל<br />
: לאנשי<br />
סוף דבר יחידת הארטילריה המוטסת והמוצנחת נותר עד היום סימן זיהוי ייחודי משלהם<br />
תותחנים מתנוסס על כומתה אדומה. בלבושם הם צנחנים לכל דבר. אך על הכומתה שלהם תמיד יתנוסס קנה<br />
התותח המצביע, יותר מכל דבר אחר, על היותה של היחידה הזאת מיוחדת במינה.<br />
לא אחת היו לצנחנים בעיות של ממש להבין את הצרכים המיוחדים של התותחנים שלהם. "הם ראו בנו מעין גוף<br />
זר, בעיקר בשנים הראשונות", אומר פריהר. "למשל, הצנחנים לא הסכימו שתביא איתך את כל הציוד האורגני<br />
שלך, כפי שמקובל בחיל התותחנים. הם ראו בציוד הזה גורם מסרבל. כמו כן, כאשר יצאתי עם הכח הקדמי<br />
כקש"א, לא הבינו מפקדי הכח מדוע אני זקוק לקשר שיבוא אתי, ועמדו על-כך שאסחוב בעצמי את מכשירי<br />
הקשר. אני זוכר היטב תרגיל אחד שבו מצאתי את עצמי סוחב שני מכשירים, ועם המשקל הזה על גבי הייתי<br />
צריך לטפס על כל גבעה והר במהירות, צמוד למפקדי כח הצנחנים".<br />
דווקא הקושי הזה של הצנחנים לתפוס את מהות הצרכים המיוחדים של התותחנים, הוא שהכניס את אנשי<br />
הארטילריה המוטסת לאמביציה : הם רצו להוכיח כי הם מסוגלים לנוע בקצב הצנחנים ולתה סיוע ארטילרי בכל<br />
מקום ובכל עת שיידרשו. "צריך להבין שהתוספת הזו של מרגמה 120 מ"מ ללוחמת הצנחנים יצרה מלכתחילה<br />
נטל כבד", מסבירים אנשי הארטילריה המוטסת. "לצנחנים יש דבר אחד חשוב להגיע במהירות לכל מקום<br />
שניתן בכלל להעלות בדמיון. הבעיה שלנו הייתה איך לסייע להם להגיע ליעדם במצב של ביטחון - כך שיידעו כי<br />
הם יכולים לקבל שם סיוע, אם לשם פיצוח מטרות האוייב ואם לשם ריתוק האוייב בעת ההתקדמות אל היעד,<br />
או אף לשם סיוע בחילוץ כוחות".<br />
:<br />
"לנו היו בעיות רבות וקשות. נניח, שכבר הגעת עם המרגמה. מה עם הפצצות, הרי כל העניין ר:וא להביא כמות<br />
מקסימלית של חומר נפץ על ראשו של האוייב; בלי זה אתה לא שווה שום דבר. והבעיה היא איך מצניחים<br />
מקסימום פצצות ביחד עם המרגמות ואיך מעבירים את כל הציוד הזה, במהירות האפשרית, אל מקום הירי".<br />
תרגולות ייחודיות<br />
הרצון להעניק סיוע ארטילרי בקצב צנחנים הביא ליצירתן של תרגולות מיוחדות ושל טכניקות של טיפול בציוד<br />
הארטילרי, שכמעט כולן פותחו על-ידי אנשי היחידה.<br />
כשהחלו אנשי הארטילריה המוטסת בשגרת אימונים, הסתבר להם היקף הבעיות שבהן היו צריכים להתמודד.<br />
כמעט כל הצנחה יצרה בעיה. החל בחייל הבודד וכלה ברמת הגדוד, למשל, הלוח הארטילרי. באותן שנים<br />
השתמשו התותחנים בלוח ארטילרי רב-ממדים, עשוי מעץ, שעליו היו מצמידים את גיליונות חישובי הירי. הלוח<br />
הזה לא התאים להטסה ולהצנחה. הוא היה <strong>גדול</strong> מדי ומסורבל והיה חשש כי ישבר ויימצא חסר תועלת. מה עשו?<br />
חתכו אותו ל - 4 חלקים, התקינו צירים ונוצר לוח ארטילרי מתקפל, מיוחד להצנחה.<br />
חלק ניכר מן העזרים שהכינו לעצמם, הותקן באופן פרטי במסגריות ובנגריות של אנשי היחידה או של הקיבוצים<br />
שבהם היו חברים.<br />
5
Change language