You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
לאזור נהר אל-אוולי הגיע גם סא"ל אבי שדמי, שהתנדב להתלוות אל גדוד המרגמות ולסייע לו מנסיונו. שדמי<br />
עסק בהעברת תחמושת חיונית, אשר הוטסה על-ידי מסוקים במתלה-מטען עד לנהר, ומשם הובלה צפונה על גבי<br />
קומנדקרים באמצעות כח מן הגדוד, אשר הוקצה למטרה זו.<br />
במבצע של"ג שוב נוכחו לדעת כל הספקנים שבקרב הצנחנים, מהי חשיבותה של הארטילריה. בכבישיה<br />
המשובשים והמפותלים של לבנון. הצנחנים לא עברו על-פני עיקול או שטח "מת", לפני שהארטילריה ירתה היטב<br />
לשם ובכך מנעה מהם הפתעות לא-נעימות בנתיבי ההתקדמות.<br />
ביום ה-7 ביוני, התקדם עיקר הכח צפונה לאורך החוף, יחד עם כח "דורון" וגדוד 890 דרך ראס נבי יונס עד לנהר<br />
דמור. פלגת מרגמות אחת הושארה מאחור ב"בוקסתא", ונתנה סיוע לגדוד 202 בקרבות הקשים שהתנהלו<br />
באזור.<br />
הכח ביצע לאורך ציר התנועה מספר רב של פריסות וירי בשיטת "רגל באוויר ורגל על הקרקע", בכדי לאפשר סיוע<br />
צמוד לכוחות המתקדמים. הכח פעל בחלק מהזמן תחת אש שכללה גם ירי ארטילרי, ובעיקר קטיושות. בעמדה<br />
שעל-יד אל-חיאם, נתקל הכח גם באש טנקים וביצע ירי בכינון ישיר בכדי לשתק את הטנקים.<br />
ב-8 ביוני נמשכו הקרבות באזורי המפתח השולטים על העיר דמור, והכח עבר לפעול ת"פ של כח "מיכה", ופרס<br />
בלילה באיצטדיון הכדורגל שמעל לדמור.<br />
ביום ה-8 ביוני התקדם כח הצנחנים בתוך העיר דמור, ובפעם הראשונה נפגשו שני חלקי הגדוד. הגדוד נפרס<br />
בשטח מטעים שמעל לנהר דמור, משם הוא סייע לכוחות הלוחמים בעיר. תוך-כדי מתן סיוע פרצה דליקה בעמדה<br />
של סוללה א', והתלקח גם מצבור של תחמושת. למרות הנחייה מיידית לנטוש את העמדה הבוערת, התעקש אבי<br />
שדמי לנסות ולהציל את מצבור התחמושת. "זה הרגע שבו החיילים מסתכלים עליך ומצפים שתעשה משהו",<br />
אומר שדמי. הוא כינס סביבו קומץ לוחמים, והחבורה החלה לכבות את הדליקה בחירוף נפש. בכל רגע יכול היה<br />
המצבור הזה להתפוצץ. בסופו של דבר ניצלו אמצעי לחימה ועיקר התחמושת מן הדליקה. בכל העת הזו שבה<br />
עסקה החבורה בכיבוי הדליקה, המשיך הגדוד לתת סיוע לחטיבה באש ארטילרית.<br />
ביום זה קיבל הגדוד תגבורת של מחלקת סיור מיחידה מובחרת, שתפקידה היה לסייע בניווט סיורים ובאבטחת<br />
הכח.<br />
ב-10 ביוני הגיע הכח לעיר דמור, חלף בתוכה ופנה משם מזרחה בציר "תגהוצת" העולה בשטח הררי ועוקף את<br />
העיר ביירות. כל היום המשיך הכח להתקדם בציר הזה, תוך-כדי לחימה עיקשת עד מעבר לכפר מתא.<br />
ב-11 ביוני המשיך הכח לעלות צפונה בציר הררי לכיוון "קבר שמון", ושם נתקל גדוד 890 במארב סורי <strong>גדול</strong>.<br />
התפתח קרב קשה, שבו נדרש חילוצו המיידי של הגדוד. גדוד המרגמות 7038 פרס מיד בצמוד לכביש, והחל בירי<br />
מאסיבי כדי להעניק חיפוי יעיל לגדוד 890. קצב האש הגיע לעתים ל-12, ואף ל-15 פצצות בדקה לקנה. הגדוד<br />
ביקש מיד מסגן מפקד האגד תוספת מירבית של תחמושת. ואכן, מעשה נסים של ממש, כי ברגע שבו התחמושת<br />
עמדה לאזול וגדוד 890 עדיין דרש סיוע לשם חילוץ, הגיעו לעמדת המרגמות מספר משאיות תחמושת, אשר נווטו<br />
למקום בידי מחלקת הסיור של סגן מפקד האגד. התחמושת הועברה בשרשרת אנושית, מיד ליד, מן המשאיות<br />
היישר למרגמות. הקנים להטו מקצב האש, והיה צורך לשפוך עליהם מיכלים של מים קרים כדי לצנן אותם.<br />
בסופו של דבר, הודות לסיוע המאסיבי והמדוייק, הצליח גדוד 890 להחלץ. המח"ט בא לאחר מכן אל הגדוד כדי<br />
להביע את הערכתו ואת תודתו על המבצע.<br />
ב-12 ביוני המשיך הכח להתקדם תוך-כדי מתן סיוע ארטילרי רצוף, והגיע עד "שמלן". ב-13 ביוני חלף על-פני עין<br />
ענוב שימא ובעבדא, והגיע עד למבואותיה המזרחיים של העיר ביירות. באזור זה, בחלקו המערבי של כביש<br />
דמשק נפגשו לוחמי צה"ל לראשונה עם חיילי הפלנגות הנוצריים.<br />
- ביירות,<br />
בימים שלאחר מכן, החל מן ה-14 עד ה-18 ביוני, התקדמו כוחות החטיבה במספר צירים והשתלטו על<br />
אל-מנצוריה, גמהור, עליי וסוק אל-ע'רב. משהגיעו לכייפון, השלימו את תפיסת כל השטח ההררי השולט ממזרח<br />
על ביירות. כל הפעולות בוצעו בסיוע ארטילרי צמוד שנתן גדוד המרגמות.<br />
הגזרה תוגברה במספר רב של יחידות ארטילריה ארוכות-טווח, ולקראת סוף יוני 1982 הוחלט לשחרר את גדוד<br />
המרגמות.<br />
26