t - ×‘× ×§ ישראל

סקר בנק ישראל 80
14
בגלל העדר נזילות מלאה בשוק המק"ם הישראלי,‏ מימוש הנכס עשוי להיות כרוך,‏
כאמור,‏ בהפסד,‏ המיוצג על ידי המדד לנזילות בשוק המק"ם בישראל –
בישראל כרוכה גם בסיכון מדינה,‏ המיוצג ב–‏ θ. העדפת הביתיות של המשקיע
הישראלי מסומנת ב–‏ ומנוכה מתוחלת התשואה הצפויה מהשקעה בארה"ב
. ההשקעה
.
3
L I
H I
e 2 e
e e
⇒ V ( rI
) = V ( π I ) + z ⋅V
( e ) − 2z
⋅ cov( e , π I )
המשקיע את התועלת למקסימום על ידי בחירת החלוקה האופטימלית בין
השקעה באג"ח של ארה"ב להשקעה במק"ם:‏
U
U ′ = ′ ⋅ ⎡
x U1
− ( TI
⎢⎣
+ U ′ ⋅ ⎡
2 2z
⋅V
( e
⎢⎣
e
−π
e
I
− L
) − 2⋅cov(
e
I
−θ
) + ( T
e
e
, π ) ⎤
I
⎥⎦
U
+ e
e
−π
e
I
− H
תחת ה–‏z האופטימלי שבחר המשקיע,‏ פער התשואות בין מק"ם
ארה"ב לשנה שהוא ידרוש:‏
לאג"ח של
I
) ⎤
⎥⎦
e
2 e 2 e e
( T −T
) = e + L + θ − H + 2⋅
⋅ z ⋅V
( e ) − 2⋅
⋅cov(
e , π )
I
U
I
I
לפי ה-‏PPP היחסי,‏ ניתן להניח כי הפיחות הצפוי שווה להפרשי האינפלציות,‏
ולפיכך:‏
כלומר:‏
השונות המשותפת של
האינפלציה בארה"ב והפיחות הצפוי,‏ כפי שטענו לעיל,‏ שואפת לאפס.‏ משמע שנוכל
. את פער התשואות ניתן לכתוב כך:‏
להניח כי מתקיים:‏
(2.6)
. cov( e
e
e
I
I
, π ) = cov( e
U ′
U ′
e
1
, e
e
e
e
U
e
e
− π ) = V ( e
e
I
cov( e , π ) = V ( e
e
2
e
( T −T
) = e + LI
+ 2⋅
⋅(
z −1)
⋅V
( e ) + θ − H I
I
U
I
U ′
U ′
1
e
U ′
U ′
1
e
U
e
+ π = π
)
e
I
e
U
) − cov( π , e
לכן מקדם אי-הוודאות לגבי שער החליפין מקבל ערך
חיובי.‏ לכאורה היה צפוי שלאי-הוודאות לגבי שער החליפין תהיה השפעה שלילית על
של משתנה זה על
השלילית מפני ההשפעה התשואה העודפת הנדרשת ממק"ם,‏ הסיבה לקבלת ערך חיובי נעוצה
של ארה"ב;‏ באיגרת חוב התועלת מהשקעה בהשפעתה השלילית של האינפלציה המקומית על תשואת המק"ם – תוצאת השפעתה
באיגרות חוב
על התועלת מהשקעה השלילית של אי-הוודאות האינפלציונית מקומיות.‏
.U 2
′ U1′
< 0,( z −1)
< 0
I
e
)
רמת אי-ההעדפה של המדינה הזרה שונה ממדינה למדינה,‏ ולכן יש להסתכל על היחס שבינה לבין העדפת
הביתיות.‏ העדפת הביתיות המוצגת כאן מייצגת יחס זה.‏
3