הישרדות? - לשכת עורכי הדין

תאונות דרכים וכיוצא באלה.‏ עורכי דין אחרים מגיעים אל‏''שדות הצייד'',‏ כגון אל מסדרונות ההמתנה לוועדות רפואיותכאלה ואחרות,‏ כאשר בראש המחנה צועדים ‏''כלבי הצייד'':‏סוכנים מטעמם המתחזים ללקוחות מרוצים,‏ ומספריםאת נפלאותיו של עורך הדין באוזני הקהל הבלתי מיוצג -ולעתים,‏ גם באוזניו של קהל מיוצג,‏ ואף הישר מול פניו שלעורך הדין האחר...‏בין המקרים החריגים שנתקלתי בהם,‏ היה מקרה שלעורכת דין,‏ שהחזיקה ברשותה מסמכים שהיו דרושים ללקוחלשם הגשת הליך,‏ אך משפנה קולגה אליה בבקשה לקבל אתהמסמכים לידיו לשם הגשת תביעה עבור הלקוח,‏ התנתה היאאת חשיפת המסמכים שהיו ברשותה,‏ בכך שהיא עצמה תהיההמייצגת הבלעדית באותו הליך.‏ידוע גם על כמה עורכי/ות דין,‏ שלא בחלו בהשמצות,‏הכפשות והבאשות חסרות יסוד של עורכי דין אחרים,‏ אשרלא עשו להם כל רע,‏ והכל בכדי ‏''לפדות''‏ תיק מידיהם שלהמושמצים,‏ לטובתם של המשמיצים.‏ה"מאכערים"‏ והתחרות הבלתי הוגנתכל האמצעים כשרים,‏ עורך דינו לחברו - זאב.‏ נכחתיבמקרה,‏ בו ישב לקוח לשיחה עם עורך דינו,‏ איש בא בימים,‏שבשערו כבר זרקה השיבה,‏ ועו"ד צעיר אשר נקלע לשיחה,‏אמר לאותו לקוח ‏)בשפה שחשב שעוה"ד הוותיק איננומבין(:‏ ‏''מה אתה הולך אל הזקן הזה,‏ מה הוא יודע מהחייםשלו,‏ זרוק אותו לכל הרוחות,‏ תגיד לי כמה הוא לקח ממך ואניאתן לך מחיר טוב"...‏ עוה"ד הותיק אשר שמע את הדברים -אך למרבה הפלא,‏ גם הבינם - השיב לצעיר מיני וביה,‏ באותההשפה - ‏"להתראות בשד'‏ בן גוריון 6, בקומה השנייה".‏ בסופושל דבר,‏ התערבתי אני בעניין,‏ הפרקליט הצעיר התנצלוהעניין נסלח - אך לא נשכח.‏נוסף על התחרות הפרועה בין עורכי הדין,‏ יש מכה נוספתשאינה כתובה בתורה,‏ והיא מכת ה''מאכערים''‏ למיניהם;‏משרדי גבייה,‏ כל מיני מינים של שתדלנים בבתי דין רבניים,‏וכל מיני ‏''מומחים''‏ לדיני עבודה,‏ שמספרים על עבר עשירבאיגוד מקצועי או בוועד עובדים.‏ חלק מאותם מאכעריםקשור עם עורכי דין ומשלם להם שכר - יחסית,‏ קטן - כאשראת מרבית שכר הטרחה הם נוטלים לעצמם,‏ והם למעשהמשמשים מתווכים בין הלקוח לבין עורכי הדין.‏יש גם עסקנים שמביאים תיקים לעורכי דין תמורת אחוזיםמשכר הטרחה - שנמצא כמובן בפיקוח צמוד שלהם.‏ המצבשל ריבוי פרקליטים והקושי בפרנסה,‏ הופך פרקליטים רביםלטרף קל בידי מאכערים מסוג זה - ובלבד שיוכלו לשרוד.‏בעיה נוספת,‏ הידועה זה מכבר,‏ היא שיש פרקליטיםבשירות הציבורי,‏ שלאחר שעות העבודה,‏ מקבלים בביתםאנשים ונותנים להם כל מיני שירותים שאינם מצריכיםהופעה בבית משפט - בעיקר עריכת חוזים שונים,‏ במחיריםשמתחת למחיר השוק - ומטבע הדברים,‏ תכופות נעשההדבר ללא קבלה או דיווח.‏אינני דובר בשם שלטונות המס - אך ברור כי זו תחרותבלתי הוגנת עם עורך דין פרטי וישר,‏ אשר מדווח על הכנסותיו,‏משלם הוצאות ומסים כדין ‏)ובל נזכיר שלא פעם זו גם הפרהבוטה של הוראות חוזה העבודה והתקשי"ר לו הם כפופים(.‏עם זאת,‏ לא רק הקולגות ולא רק התחרות גורמים לקשיים,‏ולא כל הקשיים הם כלכליים:‏ יש במשוואת העיסוק במקצועזה עוד שני גורמים:‏ לקוחות ושופטים.‏כשם שמיעוט של עורכי דין מביאים לזילות המקצוע,‏וישנם רבים שהם טובים והגונים,‏ כך גם לא יהיה ראוילהכליל את השופטים במסקנות גורפות.‏ יש שופטים שאינםמתנשאים,‏ המתייחסים לעורכי הדין בכבוד הראוי,‏ ואףיודעים להעיר הערות - כאשר הדבר מתבקש - בצורה בלתימעליבה.‏ לעומתם,‏ היו וישנם שופטים קצרי רוח,‏ בעלי נטייהלומר דברים בוטים,‏ בצורה מאוד פוגעת ומעליבה,‏ הם מביכיםואף משפילים את עורכי הדין מול לקוחותיהם,‏ והדבר מיותרלחלוטין.‏ זכור לי היטב שופט - שכבר איננו בין החיים,‏שכאשר היה מוצא לנכון לנזוף במי מעורכי הדין,‏ היה שותקוממתין לסוף ההליך,‏ ואז מבקש מעורך הדין להיכנס ללשכתו,‏בארבע עיניים ‏''נותן לו על הראש'',‏ מסיים ואומר - ‏''עכשיואני מקווה שיהיה בסדר,‏ וסליחה אם פגעתי בך".‏מזג שיפוטי טוב,‏ של שופטים מתאימים,‏ יתרום הרבהלכבוד המקצוע.‏ יש לציין לפחות תופעה אחת חיובית מאודבמערכת בתי המשפט והיא ששחיתות ומשוא פנים -בהשוואה לארצות אחרות שאני מכיר - הם ממש אפסיים,‏ועל כך תבורך המערכת.‏לעניין הלקוחות,‏ למרבה הצער יש היום רבים ביניהםשהשוחד הוא חלק משגרת היומיום שלהם,‏ וכבר באו אליבטענות - מדוע אינני ניגש לשופט ונותן לו מעט כסף,‏ על מנתשיזרז את הטיפול בתיק או ייטה את הכף לטובת הלקוח.‏כאשר אני מנסה להסביר ללקוחות אלה שהדבר אינו נהוגואינו מקובל בישראל - ואף מהווה עבירה פלילית - חלקםמקבל ומבין,‏ וחלקם סבור שאני הוא זה שאיננו יודע מלאכתעורך דין מהי...‏אינני רוצה להצטייר כמי ששופך מררתו על כולי עלמא,‏ואינו נוטל אחריות על מצבו האישי;‏ דא עקא,‏ שברשימה זוביקשתי לכוון זרקור אל הגורמים המביאים לעומס:‏ כלכלי,‏רגשי ומקצועי.‏ עומס משולב ומצטבר זה גורם להרגשההקשה והמתמשכת ומאיים להכריע רבים וטובים.‏אני משוכנע שאינני חריג בנוף,‏ ושמגרוני מדברים עודרבים אחרים - גם אם רקעם,‏ ויתקם וסיפור חייהם שונה,‏המצוקה דומה.‏ מצוקה זו היתה יכולה להיות הרבה יותרקטנה,‏ אם בכלל,‏ לו היו מצמצמים את תפוקתם של ‏''בתיהחרושת לפרקליטים'',‏ ואת מערך הייצור ההמוני של עורכידין,‏ בו האיכות באה לעיתים תכופות על חשבון הכמות.‏בנוסף,‏ יש לטעמי צורך ברוויזיה של חוק לשכת עורכי הדין,‏כך שייתן יותר סמכויות למוסדות הלשכה לפעול ישירותונמרצות כנגד כל אותם מסיגי גבול,‏ וכן לתת למוסדותהלשכה שיניים להעניש את כל אלה שפוגעים בפרנסת עורכיהדין,‏ בכבוד המקצוע וביוקרתו.‏ זאת,‏ בשיתוף פעולה עםהנהלת בתי המשפט והרשות המחוקקת והמבצעת.‏אינני רוצהלהצטייר כמיששופך מררתועל כולי עלמא,‏ואינו נוטלאחריות עלמצבו האישי;‏ דאעקא,‏ שברשימהזה ביקשתילכוון זרקוראל הגורמיםהמביאיםלעומס:‏ כלכלי,‏רגשי ומקצועי.‏עומס משולבומצטבר זה גורםלהרגשה הקשהוהמתמשכתומאיים להכריערבים וטוביםaviv@avivlaw.comבדלתיים פתוחות אפריל-מאי 13 2008