הישרדות? - לשכת עורכי הדין

האחרון בסד"א ולכן רק בערב הטקס נפגשתי עימם.‏ בהמשך,‏בעלי מצא עבודה בחיפה ועברנו לשם.‏ חיפשתי מקום לעשותסטאז'.‏ לא הכרתי אף אחד בעיר וחששתי שבגלל קשיי השפהלא אמצא מקום להתמחות.‏ לשמחתי,‏ עו"ד אפרים ארנון,‏פתח לי את הדרך למקצוע וקלט אותי כמתמחה במשרדו.‏עד היום אנו צוחקים על כך שהוא קלט אותי בגלל שבקורותהחיים רשמתי שאני אוהבת לעשות סקי.‏ אחרי שנת התמחותעברתי את המבחנים וב-‏‎2002‎ קיבלתי את הרישיון."‏במבט לאחור,‏ לור נזכרת כי התוכנות המשפטיות והמונחיםהמשפטים בעברית היו עבורה כמו ‏"סינית".‏ החששות הרביםהתעצמו דווקא בתקופת הסטאז'.‏ ‏"לא יכולתי לישון בלילותבתקופת הסטאז'.‏ הכול היה שונה וחדש.‏ הייתי צריכה ללמודלהקליד בעברית,‏ להבין איך משרד מתנהל,‏ לתקשר עםאנשים,‏ להתמודד עם שמועות על פיטורי עובדים.‏ הרגשתיכאילו דוחפים אותי למים ואני לא יודעת לשחות.‏אני זוכרת את ההופעה הראשונה בהתמחות,‏ ייצוגחייבת בחקירת יכולת בהוצל"פ.‏ ירדתי לשם,‏ היה חם ומלאעשן סיגריות,‏ לא הכרתי את הפקידות וחששתי מהצורךלדבר,‏ אבל התעשתתי והצלחתי.‏ בסטאז'‏ היו לי רגעי משבר,‏הייתי צעירה יחסית לאחרים וחשבו שאני תיכוניסטית לפניצבא,‏ אחר כך הכרתי את הפקידות והסתדרתי.‏ לא היה מצבשהרמתי ידיים ואמרתי שאני לא יכולה יותר."‏לגעת בהצלחה ולעזור לאחריםאחרי תקופת עבודה של כשנה וחצי כשכירה במשרדו שלעו"ד ארנון,‏ פרשה לור כנפיים ופתחה משרד משלה המתמחהבמשפט בינלאומי פרטי.‏ היא עובדת בשיתוף פעולה עםהקונסוליה הצרפתית ומקשרת בין משקיעים צרפתיים לאנשיעסקים ישראלים.‏לדידה,‏ היא הגשימה את החלום שלה לעלות ארצה,‏להתערות בחברה ולעסוק בעריכת דין.‏‏"כשהגעתי,‏ כולם אמרו לי שלא אצליח לעבור מבחןולמצוא סטאז'‏ ולא יהיו לי לקוחות כי לא נולדתי כאן וישהרבה עורכי דין.‏ עשר שנים אחרי עלייתי ארצה,‏ אני מרגישהסיפוק רב,‏ הצלחתי למצוא את הנישה שלי.‏ עדיין אנשיםשואלים אותי מה אני עושה כאן ומדוע אני לא חוזרת לצרפת,‏שם קל יותר להתקדם.‏ ואני משיבה,‏ שכאן הבית שלי,‏ טוב ליכאן.‏ הייתי במצדה עם הבן שלי,‏ ושם בדממה מסביב,‏ הרגשנואת החיבור החזק שלנו לארץ."‏לור מקדישה מזמנה ומסייעת לעולים חדשים להיקלטבעיר.‏ יחד עם זאת,‏ היא חשה שעזרתה היא בבחינת טיפה ביםונדרש עוד סיוע רב מהרשות העירונית ומגופים ממלכתייםכדי להקל על העולים.‏‏"אני כותבת מאמרים,‏ עורכת ראיונות ומשלבת תמונותשל העיר חיפה כדי לשכנע קבוצות של צרפתיים להשתקעבחיפה.‏ תרגמתי חוברת של משרד הקליטה המיועדת לעוליםואפילו השתלבתי ביריד של עולים בפריז,‏ שנועד לשכנעםלעלות ארצה.‏ צריך לשים את חיפה על המפה,‏ להדגיש אתייחודיותה למשל,‏ את מערכת החינוך האיכותית שבה,‏ מוסדהטכניון והקירבה לים.‏ הצרפתים רואים בישראל כארץ מקלטוהם מחפשים פרויקטים של דיור שמוקמים באשדוד,‏ בת ים,‏רעננה ונתניה.‏ בחיפה אין מספיק פרויקטים.‏ אני גם מסייעתבמציאת מקומות עבודה באמצעות חברים ברשת,‏ בבחירתגנים ובתי ספר לילדים וכן מזמינה עולים לביתי.‏ גב'‏יולין גולדברג,‏ מנהלת תוכניות חברתיות בעיריתחיפה עושה עבודה נפלאה עבור העוליםאבל זה לא מספיק,‏ כי אין תקציבמשמעותי לעולים מצרפת."‏כעולה ותיקה למודת ניסיון,‏המסר של לור לעולים החדשיםבכלל ולאלו שעיסוקם בעריכתדין בפרט הוא ללמוד היטבאת השפה,‏ שכן זהו המפתחלהשתלבות בחברה ובעבודה.‏מעבר לכך,‏ נדרשות לדעתה,‏נחישות ויכולת התמודדות עםהקשיים.‏ ‏"צריך לשאוף להתקדםכל הזמן,‏ ולא לקחת כל דבר באופןאישי."‏לור שמשמעות שמה הוא פרחהדפנה,‏ ממש לא נחה על זרי דפנה,‏ ולמרותהצלחתה האישית,‏ חשוב לה שגם עולים נוספיםיצליחו ולכן,‏ היא מסייעת לשילובם של העולים בעירחיפה ופועלת כדי שנושא זה לא ירד מסדר היום הציבוריוהשיח המשפטי.‏האם לשם דרייפוס יש גם נגיעה אישיתעבורך,‏ מעבר למשמעות ההיסטורית שלו?‏‏"אלפרד דרייפוס היה בן משפחה של בעלי,‏ שמשפחתובאה מאלזס ‏)צפון-מזרח צרפת(.‏ במשפחה יש אילן יוחסיןשל השושלת בצרפת מהמאה ה-‏‎16‎‏.‏ למרות זאת,‏ דרייפוסהיהודי היה ה"מרגל המועדף"‏ בצרפת הדוגלת בזכויות אדםבמאה 19. מעבר לסמליות,‏ ‏"אלפרד דרייפוס"‏ היווה נקודהלתהייה על מקומם של היהודים בעולם מול האנטישמיותהאירופאית,‏ נושא אקטואלי ביותר.‏ההדים שנשמעו לאחר פרשת דרייפוס חיזקו את אחדותהיהודים הצרפתים,‏ בשל מאבקם המשותף עם אישיים גדוליםכמו אמיל זולה ואחרים נגד העוול המשווע והיוו את צעדיההראשונים של הציונות".‏עולים ונקלטים בלשכהלשכת עורכי הדין מטפלת בכל שנה בבקשות שלעולים להתקבל ללשכה.‏מבט על פני שבע השנים האחרונות,‏ מלמד כי מדי שנהמצטרפים אלינו כמה עשרות ‏"עולים חדשים".‏שנת ,58 - 2000 שנת ,27 - 2001 שנת ,62 - 2002שנת ,56 - 2003 שנת ,26 - 2004 שנת ,64 - 2005 שנת,71 - 2006 שנת .43 - 2007בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 39 2008