הישרדות? - לשכת עורכי הדין

מצוקה כלכלית לא הופכתעבירה אתית לכשרהדוא"ל זה התקבל אצלי ב-‏‎15.2.2008‎ בשעה 11:37.שיגרתי מענה ובקשתי מהכותב/ת להתקשר אלי.‏ עד למועדכתיבת תגובה זו לא התקבל מענה.‏ המצב כרגע הוא שבפנימכתב,‏ שניכר בו כי נכתב ממקום של אכזבה ומצוקה,‏ אבלהוא נותר בבחינת אמירה שדו-שיח אישי לגביה נמנע מרצוןע"י הכותב/ת.‏לצורך המענה,‏ החלטתי לקרוא לכותב/ת רונית.‏ למהרונית?‏ איכשהו הסגנון והרוח ‏]לא הייאוש[‏ הזכירו לי חברתילדות ששמה רונית ‏]שאין לה שום קשר לעולם המשפט אלאדווקא לעולם הספרות[.‏רונית יקרה,‏קראתי את מכתבך פעם ועוד פעם,‏ הזדהיתי מאד עם חלקמן הנאמר ובהחלט כאבתי את כאבך.‏ עם זאת,‏ איני מסכימהעם חלק מן המסקנות או הניתוחים שלך.‏ נדמה לי,‏ שאתעורכת דין בעלת ותק,‏ כנראה חלק מאלה שמספר הרישיוןשלהם הוא בן ארבע ספרות ונמנים על מה שהיה עולם משפטיאחר בתחומים רבים.‏ אודה שהאנונימיות של הפניה הפריעהלי ואף חוסר ההיענות למענה שלי.‏ איני חסידה גדולה שלמכתבים אנונימיים,‏ אך תוכן המכתב והתחושה הקשה שהואעורר בי ובשתי הקוראות האחרות אליהן פנית,‏ הביאו אותנולהחלטה לפרסמו עם מענה,‏ למרות העדר הזיהוי.‏מה שהעלית במכתב מחייב דו-שיח מעמיק במכלולשאלות,‏ ותקצר היריעה מהתייחסות מעמיקה לכל אחתמהן,‏ ביחוד לאור זאת שמראש מנעת דו-שיח כאשר בחרתבאנונימיות.‏אתייחס רק לחלק מן הנאמר במכתב,‏ לאו דווקא משוםרצון לקבוע סדרי חשיבות אלא משום שהוא בתחום שאנירואה אותו כחשוב ביותר וכוונתי בעיקר לאתיקה,‏ לעבירות,‏למצוקה הכלכלית ומשהו,‏ כן גם משהו על אליטיזם,‏‏"בדלתיים פתוחות"‏ ולשכת עורכי הדין.‏רונית,‏ איני סבורה ואיני יכולה לקבל את התפיסה לפיהמצוקה כלכלית היא הסבר או הכשר לביצוע איזו שהיאעבירה אתית,‏ ובודאי לא לשליחת יד בכספי לקוח.‏ הבסיסהקיומי והערכי של מקצוענו הוא האמון ובעקבותיו,‏ יד ביד,‏היושרה המקצועית.‏ האמון שהלקוח רוכש לנו,‏ האמון שביתהמשפט נותן בנו והאמון שאנו נותנים האחד ברעהו.‏ קחיאת האמון מעורך הדין והשמטת את הבסיס המוסרי,‏ הערכיולטעמי - המקצועי לכל התנהלותו.‏ לא יכול להיות ואין זהאפשרי בשום אופן לקבל שמצוקה כלכלית,‏ קשה ככל שתהיה,‏תצדיק שליחת יד בכספי הלקוח או תצדיק התנהלות שאיננהאתית.‏בעניין זה לא יכולות להיות ואסור שתהיינה פשרות.‏‏"מכת הירידה הדרסטית בעניני האתיקה המקצועית"‏כהגדרתך איננה כרוכה דווקא במציאות הכלכלית אלאנובעת ממספרם הרב של עוה"ד,‏ האיכות הערכית,‏ המקצועיתוהמוסרית של חלק מהם,‏ כאשר בהתאמה לריבוי עורכי הדיןעולה יחסית גם מספר ‏"סרבני"‏ האתיקה.‏ פיחות במעמדנואכן קיים וסיבות רבות לכך.‏ ויתור על כללי האתיקה - איננומענה,‏ הוא רק ידרדר את המצב עוד יותר.‏בענין הפעילות בלשכה - גם כאן רונית,‏ איני רואה עיןבעין עימך.‏ רובה המכריע של הפעילות בלשכת עורכי הדיןהיא פעילות התנדבותית,‏ המצריכה השקעה עצומה של זמן,‏כסף ומשאבים,‏ כולם ע"ח עוה"ד הפעיל.‏ אני אומרת זאתממקום של ידיעה אישית מובהקת.‏ ה"שכר"‏ איננו שכר בעיןואיננו מניב הכנסות למשרד,‏ נהפוך הוא - במקרים רבים הואגורם להכבדה רבה וגזילת זמן יקר מעבודת המשרד.‏ הידעתזאת?‏‏"שכר מצווה"‏ - תוכנית זו מיועדת לפלח קטן של אנשים,‏הנופלים בין הכסאות - הם אינם זכאים לסיוע ממוסד אךאינם משתכרים די כדי לשכור לעצמם שירותי עורכי דין.‏חובת הסודיות היא מוחלטת וגם נשמרת.‏ עוה"ד שייזקקלעזרה וייכנס לגדר התוכנית יקבל אותה ותימצא הדרךלשמור על כבודו.‏ אני גם בטוחה רונית,‏ שאם עו"ד במצוקהיפנה לחבר ויבקש את עזרתו המקצועית,‏ הוא יקבל אותה- ללא שכר.‏ כך עשה משרדנו ואין לי ספק שכך עושים גםאחרים,‏ אף שאין לי ספק שעצם הפניה היא קשה.‏והערה לעניין העיתונות - בעיתונות הכלכלית,‏ ‏"גלובס"‏ו"דה מרקר"‏ ובעיתונות בכלל,‏ מרבים לכתוב על אותו פלחשל משרדי עורכי דין המחוברים להוןולשלטון,‏ שהוא בטל בשישים מכלל עוה"ד,‏הנהנה משכ"ט שרובנו יכולים לחלוםעליו ולהתעלם מהרוב המכריע של עוה"ד,‏העוסקים במלאכת היום-יום ולאו דווקאבעסקות ענק.‏ כנראה,‏ שלציבור ולעיתונותמעניין יותר לכתוב ולקרוא עליהם מאשרעל העבודה הקשה,‏ הסיזיפית והמעצבנתשל רובנו.‏ אין ספק,‏ שכדאי להעלות עלסדר היום הציבורי שלנו - עורכי הדין,‏ אתהמצוקות עליהן את מצביעה,‏ אך להפוך זאתלפומבי?‏ - איני בטוחה כלל.‏רונית,‏ לסיום מענה קצר ומאד לא ממצהזה - אשמח לשוחח איתך - אם תרצי.‏מאת:‏עו"ד יעלפנקסהבסיס הקיומיוהערכי שלמקצוענו הואהאמון ובעקבותיו,‏יד ביד,‏ היושרההמקצועית.‏ האמוןשהלקוח רוכשלנו,‏ האמון שביתהמשפט נותןבנו והאמון שאנונותנים האחדברעהוyaelpa@netvision.net.ilבדלתיים פתוחות אפריל-מאי 23 2008