הישרדות? - לשכת עורכי הדין

בראשיתאני ואתה נשנה את העולםככל שתחשב אמירה זו לקלישאה בעיניכם,‏ הרי זו נקודת המוצא שלי לעשייה.‏אם אתם ואני נשתדל,‏ אנחנו יכולים לשנות את העולם.‏ קצת בכל פעם.‏ עם התחושה הזו הלכתי ללמוד משפטים והותשתי בכמה מקומותעבודה,‏ עם האג'נדה הזו התחלתי את דרכי עם ‏"לקוח וחצי",‏ עם האמונה הזו אני מגדלת את בנותיי,‏ עם המחשבה הזו שמחתי להכיר אתעו"ד חלי בן ארי לפני כחמש שנים,‏ בין היתר משום שלטעמי גם היא,‏ כמו רבים מאיתנו בלשכה,‏ רוצה ‏"לשנות את העולם".‏בכל הזמן הזה,‏ בו תמרנתי בקושי בין הבית,‏ שבו סירבתי שנים להעסיק מטפלות ועוזרות,‏ לבין עבודה חסרת פשרות,‏ בה אף אחדאינו מעניק לנו דבר ב"חינם",‏ בזמן בו נטלתי חלק בעשייה ציבורית תובענית,‏ הנוגסת בשעות לילה יקרות,‏ לא עלה על דעתי שאי פעם,‏מישהו יפנה אלי כאל חלק מ"אליטה".‏ לא,‏ זו לא הערה צינית,‏ חבריי,‏ אלא אחד הדברים שהכבידו עלי,‏ עת עיינתי במכתב של עורכת הדיןהאנונימית,‏ המתפרסם בעמוד 22 לגליון זה.‏הפניה הנרגשת שהגיעה גם אל כתובת הדוא"ל של יו"ר ועד המחוז,‏ ושל חברת המערכת עו"ד יעל פנקס,‏ לא הותירה אותנו אדישות.‏שלושתנו הגבנו מיד והזמנו את הכותבת לפגישה אישית.‏ הצעתי לה להשתתף בפיתוח כתבה על מצבם של עורכי הדין בישראל והבעתיהזדהות עם חלק גדול מתחושותיה וכאבה.‏ התכוונתי להציג בפניה את הפעילות הנמרצת הנעשית בלשכה לטובת עורכי הדין,‏ הדאגהלרווחתם,‏ לרמתם המקצועית,‏ לפרנסתם,‏ ואכן,‏ גם לפעילויות תרבות מגבשות עבורם.‏ שכן,‏ בניגוד לדעת הכותבת,‏ לא נעלמת מעיניי מצוקתםשל חלק מחברינו,‏ ולמיטב ידיעתי אף נעשה רבות בלשכה כדי להקל ולסייע,‏ אם כי כנראה בדיסקרטיות,‏ ומבלי שניתן לכך כל הד ציבורי.‏על אליטיזם ועוד כמה גרמיםמשלא נעניתי,‏ החלטתי לפעול בעניין,‏ וכשלב ראשון - להביא את הדברים בפני חברי המערכת.‏ אך למרות כל זאת,‏ אודה ואף אבוש - לאהצלחתי להניח לרמיזות בדבר השתייכותי לחבורה אליטיסטית,‏ שלכאורה אינה מודאגת דיה ממצב המקצוע.‏ אולי משום שמאז ומעולםסלדתי מ"אליטות"‏ מנופחות למיניהן,‏ ומעודי לא חשתי בנוח בקרב מי שמתהלכים כ"מיוחסים".‏ לכן,‏ מיד לאחר שהבנתי כי הכותבתהאנונימית אינה מתכוונת לשתף איתי פעולה ולהשיב לפנייתי אליה,‏ נהגתי כפי שהיה נוהג עו"ד סביר )...?!( בנסיבות העניין,‏ ועברתי ‏"לשלבההוכחות"‏ בדבר היותי נעדרת כל יכולת או סיכוי להשתייך לאליטה.‏ לדעתי אף הצלחתי בכך,‏ כפי שיובהר להלן.‏מה זו אליטה בכלל?‏ ב'ויקיפדיה'‏ גורסים שמדובר על מונח בסוציולוגיה,‏ המתאר קבוצה מצומצמת של אנשים בתוך חברה,‏ המחזיקהבייחוד מסוים מצד כישוריה או מוצאה ונהנית ממעמד מועדף על–פני כל הקבוצות האחרות בחברה.‏ מאפייניה הם,‏ בדרך כלל,‏ שונות פיזית,‏מוצא,‏ חינוך שונה,‏ שפה והתנהגות שאינן נהוגות בחברה,‏ או דת אחרת.‏ כמסתבר,‏ איני בת למשפחת אצולה,‏ החינוך שקיבלתי הינו ממלכתילגמרי,‏ שונותי הפיזית מסתכמת רוב הזמן,‏ לדעתי,‏ בכחמישה קילוגרמים מיותרים,‏ אני יהודיה ודוברת בעיקר עברית.‏ אכן,‏ אני עורכת אתהמגזין שאתם אוחזים בידיכם כעת וחברה בועד מחוז חיפה,‏ אולם למיטב ידיעתי,‏ חבריי למערכת או לוועד אף הם אינם בעלי שונות פיזיתמיוחדת במינה,‏ חלקם בעלי דת אחרת ודוברים שפות שונות משלי.‏ גם מעמדנו המקצועי והכלכלי שונה זה משל חברו לחלוטין.‏ כך שאיןלנו,‏ כמי שנחשדים ב"אליטיזם",‏ שום דבר חיצוני מאחד.‏ המאפיין העיקרי את רובם המכריע של חברי הפעילים,‏ אני מוכנה לציין,‏ הואהאכפתיות והאנושיות,‏ הרצון לקדם,‏ למנף,‏ לייעל.‏ כן,‏ כן,‏ ממש להביא לשינוי.‏מרימים את הכפפהמשכך,‏ אף בהעדר כל קול נוסף מטעם חברתנו האלמונית,‏ ותוך שהדבר מעורר בעיני חלק מהחברים חשד שמא מדובר בפניה מגמתית,‏החלטנו לעשות מעשה במערכת ו"הרמנו את הכפפה".‏אז הנה לכם - גיליון שלם שמוקדש ל"הישרדות"‏ שלנו,‏ עורכי הדין,‏ במקצוע.‏ השתדלנו לגעת בנושאים רבים ככל שניתן - החל ממונולוגמרגש שהביא לדפוס עו"ד רון אביב על תחושותינו הקשות,‏ החוליים המאפיינים את עבודתנו,‏ השחיקה,‏ בעיות הפרנסה,‏ דרך הקונפליקטיםותחושת העומס הרגשי במאמרה האישי המאלף של עו"ד שירי פילוסוף,‏ ועד לפתרונות האפשריים:‏ ראיון שערך עו"ד אריה דוד עם יו"רמט"י בחיפה,‏ טיפים לניהול עסקי נכון,‏ הכרת כללי האתיקה הנוגעים לפרסום,‏ הסתייעות באתרי אינטרנט לצורך פרסומת ועוד.‏ וכרגיל -תמצאו גם בגיליון הזה את סיפוריהם האישיים של חברינו,‏ דעותיהם והצעותיהם.‏הנכם מוזמנים לכתוב אלינו וכן להציע נושאים לסיקור ולדיון.‏מאחלת לכם קריאה מהנה וחג שמח,‏עו"ד מיכל שקדעורכת ראשיתshakedmichal@gmail.com בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2008