הישרדות? - לשכת עורכי הדין

מאת:‏עו"ד נחוםפישהנדלרכמו שעבירותפליליות,‏אפילו חמורות,‏מתיישנות יש גםלשמוט חובותישנים שאיןתועלת בהמשךגבייתם וליתןהזדמנות שנייהגם לחייביםבהוצל"פהפטר לחייבים גם בהליך איחודתיקים בהוצל"פ?!‏אאחד מלקוחותי סיפר לי כי בשנות ה-‏‎90‎ נכשל בעסקיווצבר חוב של 1.5 מליון ש"ח.‏ בגין החובות נפתחו נגד הלקוחמספר תיקי הוצל"פ.‏ תיקים אלה אוחדו ונקבע כי הוא ורעייתוישלמו על פי יכולותיהם שנבחנו - סך של 1,500 ש"ח בחודש.‏הואיל ומקצת החובות נשאו ריביות מיוחדות,‏ למשל ריביותהנהוגות בבנקים בחשבונות בחריגה,‏ הוא חב,‏ לטענתו,‏כיום בתיק האיחוד עשרות מליוני ש"ח.‏ לעומת זאת,‏ סכוםהתשלום החודשי לא עלה והוא ורעייתו ממשיכים לשלםלנושים 1,500 ש"ח לחודש לאורך 10 שנים.‏בשלב מסוים,‏ הגיש כנגדו בנק מסוים הליך ‏"התראתפשיטת רגל".‏ הלקוח,‏ שהבין כי מדובר בהזדמנות אשר יכולהלהוביל אותו בסופו של יום להפטר חובותיו,‏ לא התנגדלהליך,‏ אך הבנק חזר בו ולא המשיך בהליכי פשיטת הרגל.‏הלקוח נשאר עם תיקיו המאוחדים בהוצל"פ.‏אין ביכולת הלקוח ליזום את הליכי הפשט"ר כנגד עצמו.‏מה עוד שאם היוזמה לנקיטת ההליכים תבוא מצידו,‏ יבדוקהכונ"ר ‏"בציציותיו"‏ ואם ימצא מתום בהתנהלותו סיכויולקבל הפטר בעתיד קלושים ביותר.‏ וכך,‏ נגזר על לקוחילחיות ‏"כמת חי מהלך"‏ בעולם העסקים ולשאת עלגבו חוב של עשרות מליוני ש"ח ולעמוד בכל הגבלותחוק ההוצל"פ בקשר ‏"למוגבל אמצעים חמור"‏ ‏)ראוהגבלות סעיף 69 ד'‏ לחוק ההוצל"פ הכוללות,‏ ביןהיתר,‏ עיכוב יציאה מן הארץ תמידי(,‏ הגבלתהחייב כלקוח ‏"מוגבל מיוחד"‏ כמשמעותובחוק שיקים ללא כיסוי ‏)הגבלות המונעותאת החייב מלשאת כרטיס אשראי(,‏הגבלות על אפשרות לייסד תאגידאו להיות ‏"בעל ענין"‏ בתאגידורישומו בפנקס פומבי של חייבים‏"מוגבלי אמצעים".‏ להליך זה,‏למעשה,‏ אין סוף והוא יכוללהתמשך עד אשר יגיע החייבלהסדר עם נושיו,‏ או שמאן דהואינקוט נגדו הליך פשט"ר במסגרתויינתן לו צו הפטר.‏לפתור בעיית ה"חייביםהנצחיים"‏הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב וארוך.‏מעורבים בו ביהמ"ש המחוזי והנושים.‏ ממונהבו לעיתים גם מנהל מיוחד,‏ כונס נכסים ונאמן.‏מתכנסות אסיפות נושים וההליך מבוקר עלידי כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי.‏יתרונו של ההליך בכך שניתנת אפשרות לחייב‏"לפתוח דף חדש בחייו"‏ למחוק את חובותיו,‏שנצברו עד צו כינוס הנכסים ולקבל הפטר‏)ראו,‏ למשל,‏ תיקון סעיף 18 לפקודת פשיטתהרגל משנת תשנ"ו על פיו קיימת אפשרות שלמתן הפטר עם צו הכרזת פשיטת הרגל ובלבד שחלפה תקופהשל 6 חודשים מצו הכינוס.‏ תיקון זה נעשה בודאי מתוך ראיהכי לעיתים אין תועלת בהמשך ניהול הליכי הפשט"ר ויש ליתןלחייב ‏"לפתוח דף חדש"‏ ללא שהות(.‏ לעומת זאת,‏ כאמור,‏למסלול איחוד תיקי החייב בהוצל"פ אין סוף ואין יציאה.‏צריך,‏ לדעתי,‏ לחשוב על פתרון בעיה זו לאחר ניתוח בסיסהנתונים שיסופק על ידי לשכות ההוצל"פ בארץ.‏ יש לבדוק,‏למשל,‏ כנגד כמה חייבים ניתן צו איחוד תיקים בכלל ומהוהיקף החובות הנמצא תחת איחודי תיקים.‏ יש לבדוק כמהחייבים נמצאים בהליך למעלה מ-‏‎3‎ או 10 שנים.‏ בהתאםלבסיס הנתונים,‏ ניתוחו ופילוחו יש גם לגזור הפתרונותהרצויים.‏צריך לחשוב על פתרון במתווה עקרוני על פיו יינתן ‏"מעיןהפטר"‏ במערכת ההוצל"פ ‏)מחיקת תיקי הוצל"פ(‏ לחייב אשרנתקיימו בו כל אלה:‏1. צו איחוד תיקים ניתן לפני 10 שנים ומעלה.‏2. ‏החייב שילם במהלך איחוד התיקים 30%-25% מסכוםחובותיו המבוצעים כפי שהיו בעת מתן צו האיחוד.‏3. ‏לאחר מתן צו האיחוד,‏ לא צורפו לתיק האיחודתיקים נוספים,‏ או לא צורפו תיקים חדשים לפחות5 שנים טרם ‏"מתן הפטר".‏4. ‏יקויים דיון בבקשת מחיקת התיקים בפניכב'‏ ראש ההוצל"פ ויזומנו אליו כל נציגיהנושים.‏5. ‏ההפטר יהיה נתון לביקורת שיפוטיתשל ערכאת הערעור על החלטות ראשההוצל"פ,‏ בערעור בזכות.‏בשנות ה-‏‎90‎ היה זה השר פרופ'‏שמעון שטרית אשר קידם חקיקהחברתית וכלכלית כנ"ל ‏)ראותיקוני חוק הערבות וכן חוקהלוואות חוץ בנקאיות אשרנועד להתמודד עם ריביות הנשךשגבה ‏"השוק האפור"(.‏ יש לחדשחקיקה חברתית וכלכלית זו ולפתור גםאת בעיית ‏"החייבים הנצחיים"‏ בלשכותההוצל"פ.‏ כך גם יוקל העומס על בתיהמשפט ועל לשכות ההוצל"פ.‏ כמו שעבירותפליליות,‏ אפילו חמורות,‏ מתיישנות יש גםלשמוט חובות ישנים שאין תועלת בהמשךגבייתם וליתן הזדמנות שנייה גם לחייביםבהוצל"פ.‏ צריך לזכור כי הזוכים,‏ קרוב לודאי,‏הפרישו החוב המבוצע ‏"לחוב רע - אבוד"‏והזדכו על החוב כלפי רשויות המס כהוצאהוגם מבחינתם אין תועלת בהמשך ניהולתיק האיחוד לחייב.‏18 בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2008