הישרדות? - לשכת עורכי הדין

הוצאמהקשרוןהמופלאות הנפלאה של החזרההרפטטיביתמאת:‏עו"ד רוןאביבמדור זה,‏ הגם שהינומדור הומוריסטי,‏איננו תוצר שלדמיוני הפרוע,‏ אלאשהינו אסופה שלהתבטאויות אמיתיות,‏אשר לוקטו בעמלרב מפי עורכי דין,‏שופטים,‏ קלדניותושאר באי עולם-‏משפט.‏אני מזמין את כולכםלשלוח אלי ביטוייםנוספים:‏aviv@avivlaw.comכל מי שפרנסתו על הליטיגציה,‏ הוא למעשה רטוריקןהעוסק באומנות השכנוע.‏ כאשר הטיעון חלש,‏ אפשר פשוטלהרים את הקול ‏)בשיטת המפמ''יניקית הישנה של ד''ר אפריםסנה,‏ אביו של משה סנה(,‏ או בשיטה המוכרת והפופולאריתהרבה יותר - פשוט לחזור על הטיעון מספיק פעמים,‏ עדשגם אחרון דברי ההבל,‏ אשר שונן כמנטרה,‏ יישמע כדבריאלוהים חיים.‏החשש המתמיד,‏ שדברינו לא הובנו כהלכה,‏ שהקלדניתלא רשמה כראוי,‏ שהשופט ירפרף על הסיכומים ולא יתעמקבהם,‏ או שדעתו תהא מוסחת אל ביטנו המקרקרת ולא אלטיעונינו המבריקים,‏ גורם לנו לשוב ולדוש באותם רעיונות,‏כשהם מנוסחים אחרת בכל פעם מחדש,‏ אריזה שונה ונוצצתלאותו תוכן עצמו.‏לעיתים,‏ לא רק הרצון להדגיש,‏ אלא גם הניסיון לדברבשפה מליצית,‏ גורם לחזרות מיותרות.‏ אין כמובן פסולבטאוטולוגיה כשלעצמה,‏ אך לפעמים יש והיא מחטיאה אתהמטרה.‏זכיתי בימים האחרונים להשתתף בשני מושביםמקצועיים,‏ שכללו הן עורכי דין והן רואי חשבון,‏ ואלההאחרונים - שהרגישו,‏ כנראה,‏ מאותגרים וורבאלית לעומתחבריהם חדי הלשון - לא חסכו מאמץ כדי שדבריהם ייקלטווייחרתו באוזני כל,‏ ולהלן לקט של פנינים טאוטולוגיות,‏ מפיידידינו החשבונאים:‏‏''...ישנן כמה אופציות חלופיות...'',‏‏''...בעולמנו הגלובאלי...'',‏‏''...בכפוף לדינים המשפטיים החלים...''.‏אז...‏ נכון שאם יש כמה אופציות,‏ הרי שהן חלופיות זולזו,‏ ונכון שעולמנו,‏ כדור הארץ,‏ הוא גלובוס והוא אפילוגלובאלי,‏ ונכון ש''דינים''‏ הם בהכרח עניין משפטי - אבלתודו שבהרצאה זה נשמע ממש טוב.‏בחיי ששמעתי‏"רק כדי לסדר את האוזן..."‏ ‏)נשמע בדיון משפטי,‏ ולאבקליניקה לרפואה פלסטית(.‏‏"אפשר להביא את ההר אל מוחמד,‏ אבל אי אפשרלהכריח אותו לשתות".‏‏"התנינים בוכים והשיירה עוברת".‏ותודה ששלחתםמבין הסיפורים המשעשעים שקיבלתי מקוראים,‏ עסקאחד במטונימיה:‏לאחר ישיבת הוכחות ממושכת,‏ מבקש השופט לסיים אתיום הדיונים וללכת הביתה.‏עורך הדין מבקש שיותר לו להעיד עוד עד אחד נוסף,‏שכבר הגיע לבית המשפט וממתין מחוץ לאולם.‏השופט שואל:‏ ‏"זה עד קצר?"‏עורך הדין משיב:‏ ‏"זה עד קצר מאוד".‏השופט מתיר את העדות,‏ הדלת נפתחת,‏ ונכנס...‏ גמד.‏הישרדותTV is chewing gum for the eyes. (Frank Lloyd Wright)תחילה,‏ גילוי נאות - כמעט ואינני צופה בטלוויזיה.‏החדשות,‏ ממילא,‏ מציפות אותי בכל האמצעים האלקטרונייםהאחרים,‏ שמהם אין לחמוק,‏ ולשם התרבות - אני מעדיף אתהספר הכתוב.‏לפיכך,‏ מצאתי את עצמי בור ונבער,‏ כאשר שוב ושובמספרים לי על עוד ‏''פרק הדחה'',‏ על ‏''כוח כפול''‏ ועל‏''משימת חסינות''...‏ הייתי יכול לדבוק בבורות מבורכת זו,‏אלמלא דחקו בי ודרשו לדעת אם אני מכיר את ‏''עו''ד,‏ חיפה''‏ואת ידידו ‏''עו''ד מתמחה''‏ ‏)ביטוי שגוי ותמוה כשלעצמו(,‏ומה דעתי עליהם.‏ובכן,‏ אינני מכירם,‏ אבל הלך והתחזק אצלי הרושם,‏ שנוכחהרייטינג הגבוה-עד-מאוד של התוכנית,‏ דווקא שני אלה הםמייצגים והממצבים את הארכיטיפ של עורך דין בעיני כללהציבור.‏לפיכך,‏ הטרחתי את עצמי אל בית חברים,‏ צופים אדוקים,‏על מנת לצפות בפרק אחד,‏ בליווי הסברים,‏ רקע ופרשנויות.‏לאחר שעה של התבוננות ברצף האירועים,‏ ותוך התמקדותבחבר הלשכה ובזה המבקש להיות בה,‏ ניקרה במוחי שאלהאחת טורדנית:‏איפה טאינו?‏בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 45 2008