הישרדות? - לשכת עורכי הדין

דין"‏ ‏"חוסם"‏ את המבקש מלהגיש את התביעה הנוכחית,‏ הרישאני סבורה שמן הראוי היה - במקביל - לאפשר לו לערערעל פסק הדין הקודם.‏ לטעמי,‏ אין זה סביר,‏ מחד גיסא לשלולמן המבקש את הזכות לערער על פסק הדין הקודם בטענהשהוא לא היה ‏"צד"‏ לו,‏ גם לא במובן הרחב,‏ ומאידך גיסא,‏לשלול מהמבקש את האפשרות לתקוף את הממצאים שלפסק הדין הקודם במסגרת תובענה נפרדת ולקבוע מכח הכללשל ‏"מעשה בית דין"‏ שהוא היה צד לתביעה הקודמת...".‏מסקנתה של השופטת היא כי מאחר שלמבקש לא היתהזכות לערער על פסה"ד הקודם הרי שהכלל של ‏"מעשה ביתדין"‏ אינו מונע ממנו את האפשרות להגיש את התובענההנוכחית,‏ ולכן גם אין מניעה כי הוא יתקוף ממצאים של ביתמשפט אחר בהליך קודם.‏בסופו של יום,‏ התוצאה עלולה להיות,‏ כי אם ישכנעהמבקש את בית המשפט באמצעות הראיות שהוא יביאמטעמו,‏ שיש לקבוע ממצאים עובדתיים שונים או להסיקמסקנות משפטיות שונות - יהיו,‏ למעשה,‏ שני פסקי דיןשל ערכאות שיפוטיות,‏ אשר יתייחסו באופן שונה לאותהסיטואציה עובדתית עצמה ויקבעו קביעות ומסקנות שונות.‏השופטת מאבחנת את הלכת פס"ד צ'ירינסקי ‏]ראהבג"צ 188/96, רע"פ 8226/96 צ'ירינסקי נ'‏ השופט שרון,‏ואח',‏ פ"ד נב)‏‎3‎‏(‏ 721[ מן המקרה שבפניה.‏ בעוד שבפס"דצ'ירינסקי התבקש בית המשפט לשנות את נוסחו של פסקהדין של בית משפט השלום ולהסיר קטעים פוגעניים,‏ מןהטעם שלא היה להם בסיס בראיות ולא היו נחוצים להכרעתהדין,‏ הרי שבהליך שהובא בפניה,‏ לא נבחן פסק הדין הקודם,‏ומלכתחילה נבחנות העובדות רק על פי החומר שהובא בפניה.‏אין בקביעותיו של פסק הדין שינתן בהליך הנוכחי,‏ כדי לבחוןאו לבקר את פסק הדין הקודם.‏בנושא ‏"סופיות הדיון"‏ נקבע כי אף שהמסקנה להתירהליך שכזה,‏ עלולה לפתוח פתח רחב לבקשות של כל אדםלבקש שינוי קביעה,‏ מן הטעם שהוא רואה עצמו נפגעמדברים שאמר שופט,‏ הרי שחשש כזה איננו צריך למנוע אתהאפשרות להגיש את התובענה,‏ וכל הליך שיוגש יידון לגופו.‏קובעת השופטת:‏‏"אם במקרה בו אחד מן הצדדים להליך מבקש לשובולפתוח את הדיון בעניינו שהסתיים כבר במתן פסק דין,‏נתונה לבית המשפט סמכות טבועה לעשות זאת משיקוליצדק הגוברים על שיקולי סופיות הדיון,‏ קל וחומר במקרה דנן,‏בו אין מדובר בצד להליך המבקש ‏"לפתוח"‏ את מסקנות פסקהדין,‏ יש לבית המשפט שיקול דעת להתיר זאת..."‏ ‏]ראו אתמאמרם של ליאון שלף ואסף פורת ‏"הלכות בעיתיות במשפטהפלילי - דיון במספר סוגיות שהתעוררו בשנים האחרונות"‏המשפט ו'‏ 81; ש'‏ לוין ‏"תורת הפרוצדורה האזרחית - מבואועקרונות יסוד",‏ בעמ'‏ 213, ע"א 4682/92 עזבון סלים שעיהנ'‏ בית טלטש בע"מ,‏ פ"ד נז)‏‎3‎‏(‏ 366 ‏)אוזכרו בפסק הדין([‏הוצאות בגין התנהגות שאינה הולמתהעוקב אחר הפסיקה בנושא הביקורות השיפוטיותעל התנהגות עורכי דין מוצא כי,‏ לאחרונה,‏ יצאו מלפניבתי המשפט פסקי דין רבים ובהם ביקורת מרומזת,‏ גלויהולעיתים אף נוקבת על התנהלות עורכי הדין.‏ בד"כ פסקי דיןאלו מסתיימים בפסיקת הוצאות גבוהות במיוחד,‏ לעיתיםפסיקת הוצאות אישית ולעיתים תוך המלצה להפנות אתפסה"ד לועדת האתיקה.‏ בין לבין מתווים חלק מפסקי הדיןגם דרכי התנהגות מומלצות לעורכי דין.‏ לאחרונה,‏ ניתנההחלטה של סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו,‏ד"ר דבורה פלפל,‏ בה ‏"פסלה"‏ השופטת עורך דין מלהופיעבפניה מחמת התנהגותו והתנהלותו המקצועית.‏ השופטתאף תארה את התנהגותם של חלק מעורכי הדין המופיעיםבפניה כראויה לגנאי.‏ החלטות שנתנה סגנית הנשיא באותובית משפט ‏)השופטת אלשייך(‏ באות בהשלמה או בהרחבהלהחלטת השופטת פלפל.‏ השופטת אלשייך לא ‏"פסלה"‏ עורכידין.‏ היא בחרה בדרך של הטלת הוצאות גבוהות במיוחד ופניהלועדת האתיקה ‏)ראו פש"ר 1740/05, פש"ר 2098/01, פש"ר1242/02. בהחלטה בעניין הסדר הנושים בפש"ר 1242/02הובעה ביקורת חריפה ביותר על התנהלותו של ב"כ בנקירושלים,‏ אשר העלה טענות קשות ובוטות כנגד החייבים,‏הנאמן והשופטת אלשייך עצמה(.‏פרשנות יצירתית לגבי סמכות בית משפטמהחלטה קצרה,‏ שניתנה ביום 27.1.2008 ברע"א 262/08,ע"י כבוד השופט גרוניס מבית המשפט העליון,‏ עולה כי כבודהשופט גרוניס רואה עצמו כמי שמוסמך לפרש את תקנותסדרי הדין באופן כה מרחיק לכת,‏ עד כדי כך שהוא יכול לקבועשבמקרים מסוימים,‏ הסדר שהוא חושב כראוי יותר,‏ גובר עלהוראת התקנה.‏ הכוונה היא לקביעתו בסע'‏ 2 להחלטתו הנ"לעל פיה בקשת רשות ערעור עלולה להידחות גם אם הוגשהבמועד הקבוע בתקנות וזאת:‏‏"...כאשר קבוע דיון קרוב בערכאה הדיונית,‏ חובה על בעלהדין המעוניין לתקוף החלטה שניתנה להזדרז ולהגיש בקשתרשות ערעור תוך זמן קצר ולא למצות את תקופת 30 הימיםלהגשת בקשת ערעור".‏המעניין בהחלטה הינו ההתייחסות לסמכות לקצר מועדים,‏סמכות אשר לא מצאתי כזו בתקנות סדרי הדין,‏ בניגודלסמכות הקיימת דווקא להארכת מועדים מטעמים שונים.‏החלטה זו היא,‏ לטעמי,‏ לבנה נוספת שהוצאה מיסוד‏"הוודאות המשפטית",‏ שדומה שהיום הוא רעוע יותר מאיפעם.‏ אולי ניתן לראות בכך משום ‏"הלכת אפרופים"‏ של סדריהדין האזרחי,‏ כמו שמעיר עו"ד א'‏ טיטנוביץ ב"גלובס"‏ ‏)ד"א,‏‏"הלכת אפרופים"‏ ספגה זעזוע מסוים,‏ לאחרונה,‏ בפס"ד אשרנתן כבוד השופט דנציגר(.‏מסקנות?‏ להקפיד ולעקוב היטב אחר הפסיקה החדשהוהשינויים שהיא מנסה להכניס אל תוך מערכות החקיקההשונות,‏ בין אם בדרך של פרשנות ובין אם בדרך של יצירת‏"יש מאין".‏ יש לקוות שהקפדה על התנהגות ערכית ואתית,‏וכמובן ידיעת החוק ‏)ולא רק הפסיקה(‏ יסייעו בידינו לעשותאת הנכון והראוי.‏yaelpa@netvision.net.ilבסופו של יוםהתוצאה עלולהלהיות,‏ כי אםישכנע המבקשאת בית המשפטבאמצעותהראיות שהואיביא מטעמו,‏שיש לקבועממצאיםעובדתייםשונים אולהסיק מסקנותמשפטיות שונות- יהיו למעשהשני פסקי דיןשל ערכאותשיפוטיות,‏ אשריתייחסו לאותהסיטואציהעובדתית עצמה,‏באופן שונהויקבעו קביעותומסקנות שונותבדלתיים פתוחות אפריל-מאי 41 2008