×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
14<br />
רבקה אלקושי<br />
מכללת לוינסקי לחינוך, תל-אביב<br />
elkoshi1@bezeqint.net<br />
כיצד משפיעה יצירה מוזיקלית העוסקת בנושא מקראי על התייחסותם של<br />
תלמידים לנושא?<br />
(אלקושי, <strong>2006</strong>),<br />
מבקש לבדוק באופן אמפירי כיצד משפיעה<br />
המחקר הנוכחי, שהתבצע בחסות מכון מופ"ת<br />
יצירה מוזיקלית העוסקת בנושא המקראי "משפט שלמה" על התייחסותם של תלמידים לסיפור המוכר אותו<br />
למדו בשיעורי התנ"ך בבית-הספר. הנחת היסוד היא שיצירת אומנות הבאה להמחיש נושא באמצעים אקוסטיים<br />
ו\או חזותיים פונה לא רק לקוגניציה, אלא גם לחושים, לרגש ולדמיון, ועל -ידי כך מפנה את תשומת -לבנו אל<br />
.(11:0-12.5<br />
1<br />
אספקטים שהתמליל אינו דן בהם (1957 Langer, .(e.g., Goodman, ;1976<br />
בניסוי שנערך בבית-ספר יסודי במרכז הארץ השתתפו 30 תלמידי כיתה ו' (גיל בשלב הראשון<br />
ניהלו התלמידים דיון חופשי על הנושא "משפט שלמה"; בשלב שני האזינו וצפו לראשונה בחייהם ביצירה<br />
"משפט שלמה" מקלטת ווידיאו והביעו את רשמיהם; לבסוף התבקשו להכין ציור המייצג את היצירה המוזיקלית<br />
ולהסביר את ציורם. ממצאי החקירה מסתמכים על השוואה בין התגובות המילוליות של התלמידים לפני החוויה<br />
המוזיקלית ואחריה, ועל ניתוח הציורים.<br />
המחקר הראה כי הפרשנות המוזיקלית עזרה לתלמידים להשתחרר מעמדות הומוגניות נתונות וקבועות -<br />
מראש, ועוררה אותם לחשיפת משמעויות בסיפור ולחשיבה אישית, עצמאית, ביקורתית ומעריכה. התהליך<br />
המוזיקלי הרחיב את העזת התלמידים לטפח התנהגות חקרנית ושפיטה אישית שהביאו להבנות חדשות וליתר<br />
מורכבות ודיפרנציאציה בתגובות. תלמידים שהפגינו מראש גישה דיאכרונית ודוגמאטית התעוררו לעסוק<br />
בתופעות של מוסר וערך, ומהתמקדות צרה בעלילה נפנו ליריעה רחבה של אלמנטים וגורמים רגשיים. הערצת<br />
השופט כסמכות שיש לציית לה באופן עיוור הוחלפה בדיון מפלג שאפשר לתלמידים לערער על המוסכם,<br />
להצביע על יתרונות וחסרונות במעשה, להביע הערכות אישיות ולהמציא פירושים ופתרונות עצמאיים לדילמה.<br />
האופרה, המדגישה באמצעים ויזואליים ואקוסטיים את האימה הכרוכה בהריגת תינוק, למשל, עוררה מחשבות<br />
חדשות ביחס לפתרון המשפטי, והביאה תלמידים לביקורת מקורית וספונטאנית. הפעילות הגראפית הביאה<br />
למילוי "חללים" בסיפור, כלומר להוספת פרטים מסביב לעובדות המילוליות הנתונות: תיאור דיוקנאות, הוספת<br />
פרטי לבוש, אביזרים וכיו"ב. מעורבות התלמידים בחוויה האומנותית, כהשלמה ללימוד הנושא בגישה הוורבלית<br />
המקובלת, תרמה ללמידה מגוונת, להמחשת הנושא, להארתו באור חדש, להפעלת חוש הביקורת וכושר ההמצאה<br />
ולאינטראקציה בקרב הלומדים.<br />
יש ערך רב בטיפוחה של החוויה האומנותית בתוכנית לימודים, שכן לימוד נושא המלווה בפרשנות אומנותית<br />
יוצר מערכת של אסוציאציות שמגבירה את היסודות הריגושיים שבנושא, ובסופו של דבר גם את הבנת הכתוב.<br />
התחנכות יצירתית מטפחת את ההכרה באופיו הפלורליסטי של הנושא ובריבוי האינטרפרטציות האפשריות,<br />
ומונעת היווצרותם של לומדים מקבלי מרות, הנשענים על סמכות חיצונית ועל חזרה מדויקת על מה שקראו<br />
ושמעו. החוויה האומנותית מגבירה את השימוש בכוח השפיטה ואת ייחוס המשמעויות לטקסט על בסיס<br />
אסטרטגיות פרשנות אינדיבידואליות.<br />
מקורות<br />
אלקושי, ר. (<strong>2006</strong>). "ניסוי בהאזנה אינטואיטיבית ואוריינית לאופרה 'משפט שלמה' מאת ציפי פליישר והשלכותיו<br />
לחינוך", מודל לפיתוח קבוצתי של תוכנית לימודים מטעם מכון מופ"ת, תל-אביב (בדפוס).<br />
Goodman, N. (1976). Languages of Art: an Approach to a Theory of Symbols. USA: Hackett<br />
Publishing Company, Inc.<br />
Langer, S.K. (1957). “Deceptive analogies: specious and real relationship among the arts”, Problems<br />
of Art. New York: Charles Scribner’s sons.<br />
1<br />
היצירה "משפט שלמה" חוברה על-ידי המלחינה הישראלית ציפי פליישר. זוהי סצנה אופראית קצרה המבוססת על הטקסט המקראי<br />
המצוטט כלשונו מן התנ"ך (מלכים א' פרק ג' פס' י"ז-כ"ה). היצירה מבוצעת ע"י ילדים בשירה, נגינה ומחול.