חוברת תקצירים - ×›×™× ×•×¡ ××•×¨×™×™× ×•×ª ושפה [סקריפט קיץ] 2006 - האגודה הישראלית ...

36
ליאור לקס
החוג לבלשנות,‏ אוניברסיטת תל אביב
liorlaks@zahav.net.il
הממשק תחביר-מורפולוגיה-לקסיקון:‏
עדויות ממערכת הפועל בעברית ובערבית ספרותית
‏(חומסקי 1981),
לפיו הידע הלשוני התחילי כולל עקרונות,‏
מחקרי מעוגן במודל העקרונות והפרמטרים
שאינם משתנים משפה לשפה,‏ ופרמטרים,‏ המהווים כללים פתוחים שערכם נקבע עם החשיפה לשפה,‏ ומאפשרים
את השוני בין שפות.‏ הרצאה זו תעסוק בהבדלים המורפו-פונולוגיים בעברית ובערבית ספרותית,‏ בין תצורת
הסביל לבין תצורתם של ארבעה סוגי פעלים:‏ פעלי גרימה ‏(למשל:‏ הרקיד),‏ פעלים אנאקוזטיביים ‏(למשל:‏
התקמט),‏ פעלים חוזרים ‏(למשל:‏ התרחץ)‏ ופעלים הדדיים ‏(למשל:‏ התנשק).‏
כאשר פעלים קשורים זה לזה באופן שיטתי ‏(למשל:‏ הרגיז ‏-התרגז),‏ ההנחה הבסיסית היא שהם אינם
מאוחסנים כשני ערכים בלתי תלויים בלקסיקון.‏ למשל,‏ נניח כי הפועל החוזר התאפר נגזר מהפועל היוצא איפר.‏
תהליך גזירה זה מכונה אופרציה תמטית,‏ שכן מדובר באופרציה המשנה את מבנה הארגומנטים,‏ דהיינו התפקידים
התמטיים של הפועל.‏ השוואתם של פעלים חוזרים והדדיים בשפות שונות מורה של כך שהם נחלקים לשני סוגים
שונים של שפות:‏ שפות רומאניות וצ'כית,‏ למשל,‏ מצד אחד ושפות כגון עברית,‏ ערבית והונגרית מצד שני.‏ שפות
מהסוג הראשון אינן מאפשרות תצורת שם פעולה לפעלים מסוג זה בעוד ששפות מן הסוג השני מאפשרות זאת
‏(למשל:‏ התרחצות).‏ הבדל נוסף הנו בפוריות התצורה של פעלים אלה.‏ בשפות כגון צרפתית תהליך זה פורה
לחלוטין בעוד שאין הדבר כך בשפות כגון עברית.‏ כך למשל,‏ הפועל התנשק אינו קיים בעברית במשמעות חוזרת
‏(נישק את עצמו)‏ בעוד שהדבר אפשרי בצרפתית ‏(לצד המשמעות ההדדית).‏ ריינהרט וסילוני טוענות כי
ההבדל הבין ‏-לשוני באופי התחבירי והסמנטי של אופרציות תמטיות נובע מפרמטר התחביר לקסיקון
פרמטר התחביר ‏-לקסיקון:‏ הדקדוק מאפשר לאופרציות תמטיות להתרחש בלקסיקון או בתחביר
הלקסיקון,‏ אוצר המילים המנטלי,‏ כולל ערכים לקסיקליים ומידע תמטי.‏ הרכיב התחבירי שולף ערכים מן
הלקסיקון ומצרפם לכדי מבנה.‏ ריינהרט וסילוני מניחות כי מבנה הרשת התמטית של הפועל אינו נגיש
לאופרציות תחביריות.‏ על כן אופרציות המשנות את המבנה התמטי נחשבות לקסיקליות ‏(למשל:‏ תצורת פועל
אנאקוזטיבי)‏ בעוד אופרציות דוגמת סביל מתבצעות בתחביר.‏ תצורת פעלים אחרים כגון הדדיים נתונה
לפרמטריזציה.‏
לפיה הלקסיקון מכיל מילים קיימות
הבסיס התיאורטי לניתוח המורפולוגי הנו גישתו של
בלבד.‏ בכלל זה,‏ אני מאמץ את תיאוריית ה-‏ (Steriade (1988 Stem Modification אשר מספקת הסבר
לתצורת מילים באמצעות שינויים פנימיים החלים על מילים קיימות.‏
בהרצאתי אציג את ההבדלים בין פעלים סבילים ליתר סוגי הפעלים ואטען כי ההבדל במורפו-פונולוגיה של
תצורתם נובע מערך הפרמטר תחביר ‏-לקסיקון.‏ תצורת הסביל כוללת שינוי תנועות בלבד ואינה פולשנית כלפי
מבנה הבסיס.‏ פעלים סבילים ‏(להוציא נפעל אליו אתייחס בנפרד)‏ חולקים את התבנית המלודית u-a בעברית,‏
ובערבית u-i בעבר ו-‏ u-a בעתיד.‏ ניתן לנבא בקלות מהו המקביל הסביל של פועל יוצא,‏ שכן השינוי הוא קבוע.‏
אופרציות לקסיקליות מאפשרות תהליכים מורכבים יותר,‏ בהם נוספות הברות או יחידות כובד לבסיס.‏ פעלים
הדדיים בערבית,‏ למשל,‏ נוצרים על ידי הארכת התנועה של הפועל היוצא ‏(הפיכת הברה לכבדה)‏ ו/או באמצעות
הוספת תחילית ‏(ובכך שינוי מספר ההברות).‏ יתרה מזאת,‏ לא ניתן לנבא מהו הלבוש המורפולוגי של פועל הנגזר
בלקסיקון.‏ לדוגמה,‏ המקביל ההדדי של הפועל פגש נגזר בבניין נפעל ‏(נפגש)‏ ואילו המקביל ההדדי של לחש
נגזר בהתפעל ‏(התלחש).‏ בשני המקרים הבסיס לתצורה הוא בניין פעל ולא ניתן לנבא מדוע הערך ההדדי נגזר
בתבנית שונה.‏
(2005)
.(1)
,(1976) Aronoff
(1)
מקורות:‏
Aronoff, M. 1976. Word Formatiom in Generative Grammar. MIT Press, Cambridge, Mass.
Reinhart, T. & T. Siloni. 2005. The Lexicon-Syntax Parameter: Reflexivization and other Arity
Operations. Linguistic Inquiry 36, 3.
Steriade, D. 1988. Reduplication and Transfer in Sanskrit and Elsewhere. Phonology 5. v.1 73-155.