×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
50<br />
סמדר פתאל וגיל דיזנדרוק<br />
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר -אילן<br />
smadar.pa@gmail.com<br />
תרומתם של רמזים פרגמטיים לרכישת חוקי שפה אצל פעוטות<br />
בשנים האחרונות מתרבות העדויות המחקריות לכך שעל מנת להסיק את משמעתן של מילים חדשות, פעוטות<br />
נעזרים בכוונות הדובר. למשל, הם רגישים לכיוון מבטו של הדובר, הבעתיו הרגשיות ומצבי ידע שונים<br />
ממצאים אלו תומכים בהנחה שהיכולת של פעוטות להבין את כוונות הדובר חיונית<br />
לרכישת שפה. המחקר הנוכחי בוחן האם פעוטות נשענים על כוונות הדובר גם בתהליך רכישת חוקים.<br />
32 ילדים בני שנתיים השתתפו במחקר, שכלל שלושה שלבים. בשלב הראשון, שלב ה-baseline, הוצגו<br />
לילדים שמונה סטים של חפצים לא מוכרים, שהורכבו מסרטון מטרה ושני סרטוני בחינה. סרטון המטרה הציג<br />
חפץ לא מוכר מבצע פעולה לא מוכרת. סרטון בחינה אחד הציג את חפץ המטרה מבצע פעולה אחרת, בעוד<br />
שהסרטון השני הציג את הפעולה מהסרטון המטרה מתבצעת על ידי חפץ אחר. הנסיינית הציגה לילדים את סרטון<br />
המטרה בצירוף מילת תפל הגזורה מתבנית מורפולוגית של שם עצם (משקל מקטלה) או מתבנית מורפולוגית של<br />
פועל (בניין התפעל). לאחר מכן, הופיעו במקביל שני סרטוני הבחינה והילדים התבקשו לבחור סרטון שמתאר<br />
את המילה.<br />
בשלב השני, שלב האימון, נלמדה האבחנה המורפולוגית. לכל הילדים הוצגו הסרטונים באופן דומה לשלב ה-<br />
מלבד העובדה שבשלב זה הובלט הסרטון המתאים לקטגוריה תחבירית של מילת התפל. בשלב זה<br />
נערך תפעול לגבי רמזי כוונות הדובר. למחצית מהילדים הוצגה הבלטה זו כמכוונת (להלן, התנאי המכוון), ואילו<br />
ליתר הילדים הוצגה ההבלטה כמקרית (להלן, התנאי המקרי). במהלך תפעול זה, התבקשו הילדים להצביע על<br />
הסרטון המתאים לקטגוריה התחבירית של מילת התפל. הצבעתם לוותה במשוב שניתן מהמחשב לגבי תקינות<br />
תשובתם. בשלב השלישי, שלב הערכה, הועבר הליך באופן זהה לשלב ה-baseline, על מנת לבחון כיצד ילדים<br />
בכל קבוצה הפנימו את התבנית המורפולוגית.<br />
נמצא שבשלב ההערכה אחוז הבחירות הנכונות של הילדים שהשתתפו בתנאי המכוון (69%=M) היה גבוה<br />
ניחוש אחוז<br />
באופן מובהק מ: אחוז הבחירות של הילדים שהשתתפו בתנאי המקרי<br />
הבחירות הנכונות של אותם הילדים בשלב ה-baseline. מנגד, אחוז הבחירות של ילדים שהשתתפו בתנאי<br />
המקרי לא היה שונה מסיכוי לניחוש ומביצועיהם בשלב ה-baseline. כלומר, ילדים בתנאי המכוון הצליחו<br />
ללמוד את החוקים, בעוד שילדים בתנאי המקרי לא.<br />
תוצאות אלו תומכות בכך שהבולטות של הרפרנט אינה מספיקה על מנת להכליל ולהפנים את חוקי השפה.<br />
כדי לעשות זאת, פעוטות זקוקים לאינטראקציה תקשורתית עם סביבתם ולשם כך הם מתייחסים לכוונותיו<br />
ולהתנהגות מכוונות למטרה של בן השיח.<br />
Akthar )<br />
.3 (50%)<br />
.2 (M=51%)<br />
.(& Tomasello, 2000<br />
.1<br />
baseline<br />
מקורות:<br />
Akthar, N. & Tomasello, M. (2000). The social nature of word and word learning. In: R.M.<br />
Golinkoff & K. Hirsh-Pasek (eds.). Becoming a word learner: A debate on lexical acquisition.<br />
Oxford University Press. pp. 115-135.