חוברת תקצירים - ×›×™× ×•×¡ ××•×¨×™×™× ×•×ª ושפה [סקריפט קיץ] 2006 - האגודה הישראלית ...

32
1
מיכל טננבאום
נטע אבוגוב
ודורית רביד
בית הספר לחינוך בית הספר להפרעות בתקשורת
mtannen@post.tau.ac.il
neta_@netvision.net.il
doritr@post.tau.ac.il
2
1
2,1
1
אוניברסיטת תל אביב
נרטיבים עבריים של בנות חרדיות דו לשוניות;‏ היבטים בלשניים וסוציו-תרבותיים
בהרצאה זו נדווח על מחקר שנערך על קבוצה שבדרך כלל אינה נדונה מנקודות ראות פסיכולינגוויסטית
וסוציולינגוויסטית זוהי קבוצת מיעוט הטרוגנית מבחינות רבות,‏ ואנו התמקדנו בתת קבוצה שלה
המאופיינת,‏ בנוסף לסגרגציה המאפיינת את החרדים בכלל,‏ גם בסגרגציה לשונית;‏ דהיינו,‏ חרדים המבכרים
לדבר אידיש,‏ בעוד העברית נתפסת אצלם כלשון קודש,‏ ומשמשת לתפילה וללימוד בלבד.‏
מעטים המחקרים העוסקים בניתוח אמפירי של העברית שבפי האוכלוסייה החרדית בישראל,‏ ומעטים עוד
יותר המחקרים העוסקים בתחום זה מבחינה התפתחותית.‏ המחקר הנוכחי מנתח היבטים לשוניים ותרבותיים
בנרטיבים שנכתבו בעברית על-ידי בנות חרדיות דו-לשוניות ‏(אידיש עברית).‏ הסיפורים נכתבו על ‏-ידי
בכיתה ד'‏ ו -36 בנות בכיתה ז'‏ בבית ספרן בירושלים,‏ על הנושא ‏"מקרה טוב שקרה לך".‏
הנרטיבים נותחו על ‏-פי שלוש פרדיגמות מחקריות:‏ פרוטוקול ניתוח לשוני של טקסטים,‏ ניתוח המבנה
הגלובלי של הנרטיב,‏ וכן ניתוח תוכן הנוגע לממדים חברתיים,‏ רגשיים ותרבותיים.‏ הניתוח הלשוני כלל מדדים
שונים של פוריות לשונית,‏ של קטגוריות מילות התוכן העבריות לסוגיהן,‏ של מורפולוגיה ושל תחביר;‏ ניתוח
המבנה הגלובלי בחן את מבנה הנרטיב;‏ ואילו ניתוח התוכן התמקד בתפיסת הזהות והשיוך החברתי-תרבותי
המשקפת ערכים ותפיסות של החברה החרדית,‏ באמצעות שלוש קטגוריות תוכן:‏ סולידאריות,‏ ביטויי רגש
ודוגמטיזם.‏
מתוך ניתוח הנתונים עלה כי מבחינה התפתחותית ישנו שיפור ברוב המדדים הלשוניים עם עליית הגיל
ושנות הלימוד – אורך טקסט,‏ מדדי פוריות לשונית,‏ יחידות מידע,‏ וכן עושר לקסיקלי.‏ ניתוח המבנה הגלובאלי
הראה כי הנרטיבים כוללים,‏ פרט לנרטיב הקלאסי,‏ נרטיבים מסוג דיווח תסריטי ‏(מערכת ציפיות של הכותב
מאירועים שגרתיים),‏ דיווח מאורעות ‏(הכולל מאפיינים של דיווח תסריטי ושל נרטיב קלאסי)‏ ומעשיות חסידיות
‏(המספרות על צדיקים או על קהילות המאוימות על ידי פוגרום).‏ ממצאים אלו שזורים בממצאים הלשוניים
והתרבותיים במחקר.‏ ניתוח התוכן הראה כי רוב הנרטיבים נשאו אופי שיתופי,‏ שבו קיימת זיקה לאירועים
הקשורים למשפחה,‏ לבית הספר,‏ ו/או לקהילה המורחבת.‏ כמו כן,‏ נמצאו ביטויים רבים המשקפים חשיבה
דוגמאטית,‏ תופעה רווחת בהקשר לביטויי שפה בקרב קבוצות המאופיינות באידיאולוגיות ברורות.‏ עם הגיל
נמצאה גם עלייה בביטויי הרגש.‏
נראה כי לנרטיבים במחקר מאפייני טקסט ותוכן מעניינים וייחודיים,‏ אשר מחד משתלבים עם מאפיינים
כלליים אוניברסאליים של התפתחות הנרטיב,‏ ומאידך משקפים אספקטים ייחודיים לקבוצה זו מבחינה לשונית,‏
חברתית,‏ תרבותית,‏ ורעיונית.‏
- זו
20 בנות
/
– החרדים.‏
מקורות:‏
McKenny, J. (2003) A double take on writer’s stance: Content analysis of dogmatism compared
with corpus analysis of student essays. In L. Lagerwerf, W. Spooren & L. Degand (eds)
Determination of information and tenor in texts: Multidisciplinary approaches to discourse
(pp.93-103). Stichting Neerlandistiek and Münster: Nodus Publikationen.
Mitchell, B. (1998) Yiddish and the Hebrew revival: A new look at the changing role of Yiddish.
Monatshefte 90, 189- 197.
Ravid, D. & Berman, R. (In press) Information density in the development of spoken and written
narratives in English and Hebrew. Discourse Processes 41 (2), 2006.