סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
למשל, בהם,<br />
הופיע הפסיכולוג רק בשמו ובית <strong>המשפט</strong> קיבל דבריו ללא סייג או הערה.<br />
עשויה לגרום לכך שכמות התיקים בהם הופיעו הערות בית <strong>המשפט</strong> ביחס לכלל התיקים,<br />
הטייה אפשרית זו<br />
מנופחת ואינה<br />
מאפשרת הכללה מלאה. מסיבות אלו ברצוני להדגיש את חשיבות אופיו האיכותני של המחקר על פני נתוניו<br />
הכמותיים.<br />
עיבוד הנתונים<br />
קריאה בפסקי הדין יש לה כללים משלה.<br />
מחד גיסא כתובה פסיקת בית <strong>המשפט</strong>,<br />
שחור על גבי לבן,<br />
ויש<br />
לקוראה כחוק וכהוראה לביצוע. מאידך, מערכת הפסיקה אינה סדורה כמו רישומי החוק, והיא מקיימת בינה<br />
לבין עצמה סתירות רבות והחלטות מנוגדות, שהוחלטו לאורך השנים ולרוחב ערכאות בית <strong>המשפט</strong> השונות.<br />
בית <strong>המשפט</strong> אינו בוחר להביע עמדתו בנושאים סדורים אלא דן בנושאים המובאים בפניו ומגיב להם. בבואי<br />
לנתח את דבר בית <strong>המשפט</strong> <strong>כפי</strong> שמופיע בפסיקה,<br />
אתייחס לדברים בעיקר באופן איכותי,<br />
כך שהתייחסות<br />
בודדת של שופט, אם ניתן לה תוקף של פסק דין, יש בה כדי ללמוד על עמדתו של המוסד <strong>המשפט</strong>י כולו. והרי<br />
עוד מקדמת דנא הושוו דברי בית <strong>המשפט</strong> העברי ל'דברי אלוהים חיים' )מסכת עירובין(. התפיסה <strong>המשפט</strong>ית<br />
הנהוגה בישראל הינה שגם אימרה<br />
אחת של שופט בפסק דין אחד תחשב לתקדים משפטי,<br />
הקובע את<br />
המציאות <strong>המשפט</strong>ית להווה ולעתיד, אלא אם נקבע אחרת בערכאה גבוה ממנו או בז<strong>מני</strong>ם אחרים )עפ"י חוק<br />
יסוד השפיטה )סעיף<br />
אלו,<br />
.))80<br />
מסיבות אלו מתבסס המחקר על עיבוד נתונים איכותני בשילוב עיבוד מידע כמותי.<br />
הניתוח האיכותני מתבסס על עקרונות 'התאוריה המעוגנת בשדה' של שטראוס וקורבין<br />
איסוף הנתונים הוא זה שמוביל לניתוחם,<br />
תהליך ספירלי )בן יהושע,<br />
.)1992(<br />
;1990<br />
מרכזיים, במטרה ליצור קטגוריות<br />
1994(. ניומן<br />
<strong>–</strong><br />
וניתוחם הראשוני מוביל להמשך איסוף הנתונים,<br />
על פי עקרונות<br />
כך שנוצר<br />
במהלך קריאת הנתונים מתבצע חיפוש אחר מושגים או אירועים<br />
יחידות ניתוח. לאחר שיש קונספציות, הנסיון הוא לעמוד על הקו המקשר<br />
בינהן, כאשר השאיפה היא למצוא רעיון מרכזי בעל כוח הסברי. מכאן שניתוח הנתונים נעשה באמצעות ארגון<br />
החומר לקטגוריות של נושאים,<br />
של מאפיינים דומים ושל קונספציות.<br />
מילים ומוטיבים ואינם מכומתים לערכים מספריים )שטראוס וקורבין,<br />
הניתוח הכמותי מתבסס על ניתוח תוכני.<br />
וחשיפת מאפיינים טקסטואליים שקשה לחשפם בהתבוננות מקרית<br />
הנתונים מובאים בצורה של רעיונות,<br />
.)1992<br />
בשיטה זו מתאפשרת השוואה של כמות גדולה של טקסטים<br />
1994(. )ניומן<br />
ניתוח תוכני<br />
מתבסס על<br />
הגדרה מראש של קטגוריות, ובמקרה של מחקר זה הקטגוריות הוגדרו במהלך הניתוח האיכותני. לאחר קביעת<br />
הקטגוריות נערכת ספירה שיטתי של תוכן הטקסט.<br />
המשמעות המשתמעת מתוך הטקסט )ניומן,<br />
החומר )ניומן<br />
.)1994<br />
5<br />
. )1994<br />
הקידוד יכול להיות של התוכן הנראה לעין או של<br />
לאחר איסוף הנתונים נערך ניתוח סטטסטי, תיאורי, של<br />
בבסיס המחקר האיכותני עומדת ההנחה שלא ניתן לכמת את כל האספקטים של המציאות.<br />
אספקטים אלו<br />
אמנם אינם ניתנים למדידה, אך מרגע שמאפייני התופעה מוכרים ניתן לתרגמם למשתנים כמותיים ולשלבם<br />
במערך הכמותי.<br />
כימות משתני המחקר האיכותני גורע אמנם מהידע שניתן להפיק ממחקר איכותני,<br />
מאפשר ניתוחים שלא ניתן לבצעם במחקר<br />
איכותני<br />
)תומר-פישמן<br />
.)54 עמ' ,8006<br />
במחקר הנוכחי<br />
אך<br />
מוצגים<br />
5<br />
לצורך תכנון שיטת עיבוד הנתונים, וההפנייה למקורות הביביליוגרפיים, נעזרתי בעבודת הדוקטורט של ת. תומר-פישמן<br />
ועבודת<br />
)ירושלים, עבודת הדוקטורט של ע. נגבי )ירושלים עבודת הדוקטורט של ד. הקר<br />
התזה של ק. ארקין )תל אביב 4002(, ולהם שלוחה תודתי.<br />
)תל-אביב 4002(<br />
,)4002<br />
,)4002<br />
12
Change language