23.10.2014 Views

סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני

סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני

סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

הביקורים אצל ההורה השני;‏<br />

הביקורים של הילדה אצל אביה"‏ ‏)פיסקה<br />

מקום לימודיו של הילד<br />

14<br />

להחלטה הנ"ל(‏<br />

...<br />

בחטיבת הביניים בשנת הלימודים הבאה;‏<br />

הסדרי<br />

כן נקבעו הוראות באותה החלטה בדבר חובת<br />

ההורים לשתף פעולה עם הפסיכולוג ולהביא את הילדים לשיחות עימו ולחלוקת העלות ביניהם,‏<br />

ראשון"‏ ‏)עמ'‏<br />

.)9<br />

בשלב<br />

כאמור,‏ ציטוטים נרחבים אלו,‏ אחד מתיק אימוץ והשני מתיק משמורת,‏ הינם ציטוטים בודדים ונדירים בפסקי<br />

דין בנושאים אלו.‏<br />

הניסוחים.‏<br />

סיכום<br />

מבלי להיכנס לדקויות העולות מתוך כתבי המינוי,‏<br />

ניתן<br />

להתרשם מאורכם ומורכבות<br />

<strong>כפי</strong> שצויין קודם,‏ מקומו של הפסיכולוג בתיקי משפחה מרכזי ובולט.‏ גם בית <strong>המשפט</strong> מייחס לדבריו בתחום<br />

זה משקל רב.‏<br />

בבדיקתי התברר<br />

שכמעט תמיד ‏)למעלה מ-‏‎90‎ אחוז מהמקרים(‏ מקבל בית <strong>המשפט</strong> את עמדת<br />

ה<strong>פסיכולוגים</strong> במלואה.‏ במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בפסיכולוג הממונה כעד מומחה מטעם בית <strong>המשפט</strong><br />

ובית <strong>המשפט</strong> מייחס לו אובייקטיביות יתרה.‏<br />

הפסיכולוג,‏<br />

אחרים<br />

במקרים הבודדים בהם בית <strong>המשפט</strong> פוסק בשונה מעמדת<br />

הדבר נובע מכך שעמדת הפסיכולוג עמדה מול עמדות אנשי מקצוע נוספים ומומחי בית משפט<br />

‏)<strong>פסיכולוגים</strong> אחרים,‏<br />

פסיכיאטרים וכד'(.‏<br />

ממצא זה הוא,‏<br />

בעיני,‏<br />

הממצא החשוב ביותר לפרק זה<br />

ומשמעותו השימוש הנרחב שעושה בית <strong>המשפט</strong> בפסיכולוגיה על-מנת להכריע בתיקי אימוץ ומשמורת.‏ זאת<br />

בשונה מהתייחסות בית <strong>המשפט</strong> לדברי <strong>פסיכולוגים</strong> בתחומים אחרים כמו טיעונים לעונש או פיצויים.‏ נתון זה<br />

דומה למחקר שנערך בקרב שופטים בארה"ב ובו נמצא כי ב-‏‎98%‎<br />

קיבלו החלטות המבוססות על חוות דעת פסיכולוגיות<br />

גם הקר<br />

15<br />

. )Caplan and Wilson, 1990(<br />

)8005( וארקין )8003(<br />

שחקרו,‏<br />

כל אחת בנפרד,‏<br />

המכריע של התיקים בהם עמדה לנגד בית <strong>המשפט</strong> עמדת המומחים,‏<br />

בהחלטתו <strong>כפי</strong> שהיא"‏ ‏)ארקין<br />

.)93 עמ'‏ ,8005<br />

במקרים בהם דנו בענייני משמורת,‏<br />

פסקי דין בנושא משמורת בישראל,‏<br />

אנשי המקצוע,‏<br />

מצאו כי<br />

הם<br />

‏"ברוב<br />

הוא בחר לאמץ אותה<br />

נראה כי בשנים האחרונות קיימת דרישה גוברת לחוות דעת של<br />

מומחים מתחומי בריאות הנפש בנושאי משמורת וממצאים אלו הם ביטוי חזק ליוקרה והחשיבות שמייחס<br />

בית <strong>המשפט</strong> לחוות דעת פסיכולוגיות ‏)יגיל<br />

סוגיות אתיות<br />

טענות הצדדים<br />

בפרק זה בחרתי,‏<br />

<strong>המשפט</strong> על העדויות(.‏<br />

הן:‏<br />

באופן חריג,‏<br />

.)1 עמ'‏ ,8002<br />

לרכז גם את טענות הצדדים על הופעות ה<strong>פסיכולוגים</strong><br />

זאת מן הטעם היחודי של מעמד הצדדים בתיקי משפחה.‏<br />

ב-‏‎80‎<br />

‏)בשונה מהערות בית<br />

מצאתי )83%( תיקים<br />

התייחסויות בפסק הדין לטענות של הצדדים על עדות הפסיכולוג וחוות דעתו.‏ הטענות המרכזיות שמועלות<br />

סתירות בתוך חוות הדעת בין הנתונים להמלצות או מול חוות דעת קודמות;‏<br />

חוות הדעת בוצעה מבלי<br />

שהפסיכולוג נפגש עם כל הצדדים או מבלי שבוצעה בדיקת אינטראקציה בין ההורה לילד;‏<br />

אובייקטיביות של הפסיכולוג מסיבות שונות;‏<br />

שנעשה בהם שימוש,‏<br />

העדר<br />

פגמים טכניים בהגשת חוות הדעת או בכלים הדיאגנוסטיים<br />

וטענות לגבי מסקנות הפסיכולוג שניתנו ללא ביסוס מספיק.‏ כל הטענות נדחו על ידי<br />

15<br />

מתוך יגיל,‏<br />

.2 עמ'‏ ,4002<br />

40

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!