סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
נשואיה, לאי עיון בחומר <strong>המשפט</strong>י ובעובדות התיק, לסתירות בין הכתוב בחוות הדעת לבין נתונים אחרים<br />
ולחריגה מסמכות אל מול בית <strong>המשפט</strong> ופסיכיאטרים.<br />
בכל תחומי העניין, ישנם תיקים בהם מעיר בית <strong>המשפט</strong> בחריפות על <strong>הופעת</strong> הפסיכולוג ומוצא אותה לא<br />
ראויה, לא מק<strong>צועית</strong> ואף רשלנית.<br />
במספר תיקים פעלה חוות הדעת של הפסיכולוג כנגד הנבדק שבשמו הפסיכולוג הופיע. מקרים אלו<br />
מעלים לדיון את סוגיית הנאמנות הכפולה של הפסיכולוג במסגרת <strong>המשפט</strong>ית<br />
<strong>–</strong><br />
לנבדק ולאמת.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
הופעות במסגרת שלב הטיעונים לעונש<br />
<strong>פסיכולוגים</strong> מופיעים <strong>בבית</strong> <strong>המשפט</strong> מטעם הנאשמים, במסגרת שלב הטיעונים לעונש וגזירת הדין.<br />
ניתוח דברי ה<strong>פסיכולוגים</strong> מעלה כי טיעונים מרכזיים הנשמעים מפיהם לשם הקלה בעונש הם: פוטנציאל<br />
שיקום,<br />
הסברת <strong>מני</strong>עים פנימיים,<br />
בהליך <strong>המשפט</strong>י, נסיבות אישיות והבעת חרטה.<br />
ב-83 תיקים<br />
)89%(<br />
<br />
צורך להמנע ממאסר בפועל,<br />
פוטנציאל הישנות נמוך, סיבות הקשורות<br />
נמצאו הערות של בית <strong>המשפט</strong> על עדויות ה<strong>פסיכולוגים</strong>. ההערות נוגעות למתן חוות<br />
דעת ללא בדיקה, להתעלמות מהחומר <strong>המשפט</strong>י, לסתירות בעדות אל מול נתונים אחרים, לעריכת חוות<br />
הדעת ולחוסר רלוונטיות של הטיעונים.<br />
ב-6 מקרים<br />
)2%(<br />
86<br />
<br />
<br />
הזיקה עדות הפסיכולוג לנאשם, אשר בשמו דיבר.<br />
63<br />
מוצגים ניסוחים של <strong>פסיכולוגים</strong> לתיאור פוטנציאל התאבדותי ונידונה סוגיית השימוש בשפה על-ידיהם.<br />
הופעות בתיקים לעניני משפחה <strong>–</strong> אימוץ ומשמורת<br />
נסקרו תיקי משפחה הכוללים תיקי אימוץ ו-83 תיקי משמורת. ה<strong>פסיכולוגים</strong> בתיקים אלו מופיעים<br />
בעיקר כמומחים מטעם בית <strong>המשפט</strong> אך גם כמומחים מטעם רשויות הרווחה וההורים.<br />
מופיעים יותר מפסיכולוג אחד<br />
בהרחבה בפסקי הדין.<br />
)ממוצע של<br />
)1.2<br />
<br />
<br />
<br />
בלמעלה מ-90%<br />
וכן עובדי נפש ורווחה רבים נוספים,<br />
מתיקי המשפחה מקבל בית <strong>המשפט</strong> את עמדת הפסיכולוג<br />
מתקבלת, הסיבה היא, בדרך כלל, עמדה נוגדת של פסיכולוג אחר בתיק.<br />
במספר תיקים עולות תלונות מצד מי מהצדדים,<br />
על<br />
תפקוד הפסיכולוג<br />
במלואה.<br />
בתיקים רבים<br />
כולם מצוטטים<br />
כאשר היא אינה<br />
)ביקורת על הכלים המקצועיים,<br />
העדר אובייקטיביות, סתירות בחוות הדעת וכד'(. בכל המקרים בית <strong>המשפט</strong> אינו מקבל את הטענות.<br />
ב-13 תיקים<br />
)15%(<br />
<br />
נמצאו הערות של בית <strong>המשפט</strong> על תפקוד הפסיכולוג. רובן ככולן לא הביאו לפסילתה<br />
של חוות הדעת. ההערות האתיות מפורטות, כולל הערות מפרשת 'תינוק המריבה'.<br />
התברר כי בפסקי הדין שנאספו לפרק זה,<br />
המשפחה;<br />
5<br />
80<br />
<strong>פסיכולוגים</strong> אחראים על<br />
68%<br />
<strong>המשפט</strong> על עמדות ה<strong>פסיכולוגים</strong> בהחלטותיו,<br />
עמדות אישיות בקביעות הרות הגורל של תיקים אלו.<br />
<strong>פסיכולוגים</strong> אחראים על למעלה מ-85% מחוות הדעת בתיקי<br />
מחוות הדעת.<br />
מעלים חשש<br />
נתונים,<br />
פוטנציאלי<br />
שיחד עם עובדת התבססות בית<br />
לריכוזיות יתר ומעורבות של<br />
4
Change language