סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
התעלמות הפסיכולוג מהחומר <strong>המשפט</strong>י<br />
ב-3 פסקי דין מביע בית <strong>המשפט</strong> ביקורת חריפה על הפסיכולוג, ממנה עולה ציפייה חד משמעית של בית<br />
<strong>המשפט</strong> כי עורך חוות הדעת יעיין בפסקי דין קודמים, ברישומי המשטרה ובגליון הרשעותיו של הנאשם<br />
וישלבם כחלק מחוות הדעת. כך, לדוגמא, בפסק דין הנוגע לעבירת אונס מ-8001: "חשוב שנזכור כי הבדיקה<br />
המק<strong>צועית</strong> שלה לא נערכה בחלל ריק. אין זה מקרה שבו פונה צעיר אל פסיכולוגית ומבקש סיוע בשל בעיות<br />
אישיות שנתקל בהן במהלך חייו. הבדיקה הפסיכודיאגנוסטית שלה בוצעה בתנאים מסויימים מאוד, לאחר<br />
שהנאשם כבר הורשע בשני אישומים של אינוס, שחומרתם ברורה מאליה. לדעתי היה על העדה לעמת את<br />
ממצאיה שלה עם הממצאים העובדתיים שבהכרעת הדין, ולתת לכך ביטוי בחוות דעתה. ההתעלמות מהכרעת<br />
הדין, והעדר התייחסות לממצאיה העובדתיים, פוגמת בערכה של חוות הדעת. כיצד? חסרה כאן ההתמודדות<br />
בין ההערכה המק<strong>צועית</strong>... לבין העובדות המפלילות שנקבעו על ידינו. הייתי מצפה לכך שהכרעת הדין תהווה<br />
נקודת מוצא עובדתית לניתוח המקצועי שערכה העדה, ולא תתעלם ממנה" )מחוזי<br />
.)8 עמ' ,8001<br />
.)8<br />
,8003<br />
לטעמי, והדבר יוצג גם בפרקים הבאים, יש מקום לדיון מקצועי בשאלה האם הפסיכולוג אמור לעיין בחומר<br />
<strong>המשפט</strong>י של נשוא חוות הדעת, כחלק מעריכתה. השופטים שהעלו טענה זו, מציינים כי החומר היה בידי<br />
הפסיכולוג וכי הנתונים שבו סותרים לפעמים את האמירות בחוות הדעת, עד כדי התעוררות תחושה לא<br />
נעימה לגבי מקצועיותה. כך למשל תאבחן פסיכולוגית כי הנאשם הוא "בעל אישיות שאינה עבריינית", "אינו<br />
תוקפני" ו"חסר דחפים נטולי ריסון", בעוד שיש לו תיק פלילי עם מספר הרשעות בעבירות מגוונות של<br />
אלימות וירי )מחוזי עמ' גם בכללים האתיים של חטיבת ה<strong>פסיכולוגים</strong> <strong>המשפט</strong>יים בהסתדרות<br />
ה<strong>פסיכולוגים</strong> האמריקאית נכתב כי "הפסיכולוג חייב לנסות לאמת את המידע שברשותו על-ידי שימוש<br />
במקורות נוספים, חיצוניים לאלו שנמצאים ברשותו באופן שגרתי" )אלמגור<br />
.)57 עמ' ,8002<br />
מצד שני, חוות<br />
דעת פסיכולוגית נכתבת בדרך כלל על בסיס ראיון קליני ואבחון ומתבססת על מסקנות הפסיכולוג מן המפגש<br />
עם הנבדק. <strong>פסיכולוגים</strong> עשויים לטעון כי אינם רוצים להטות את שיקול דעתם באמצעות מעבר על חומר<br />
כתוב הנוגע לעניינו של הנאשם, וכי זהו תפקידו של בית <strong>המשפט</strong> לשלב בין הדברים. במסגרת פרק זה לא<br />
נמצא אזכור, ולו של חוות דעת פסיכולוגית אחת המתייחסת לחומר <strong>המשפט</strong>י באופן ישיר.<br />
מקצועיות<br />
ב-9 פסקי דין<br />
,)39%(<br />
סותר בית <strong>המשפט</strong> טיעונים המושמעים בחוות הדעת הפסיכולוגית על-ידי נתונים אחרים.<br />
במקרים רבים מוצג הדבר כביקורת על עצם מקצועיות חוות הדעת שהייתה אמורה להתגבר על נתונים אלו<br />
ולשקללם יחדיו. נדגים כעת בקצרה מספר מן הטיעונים וכיצד נסתרו.<br />
הטיעון להקלה בעונש<br />
"לנאשם התפתחות רגשית של בן והוא אינו מבין<br />
שלגעת באיבר מין של ילדה בת זה אסור" )מחוזי<br />
עמ'<br />
"מעשיו של הנאשם לא היו יזומים או מתוכננים"<br />
)מחוזי עמ'<br />
"הגניבה בוצעה כחלק מאובדן שליטה" )מחוזי<br />
עמ'<br />
"הנאשם בעל אינטיליגנציה גבולית" )מחוזי עמ'<br />
,8003<br />
,8006<br />
4<br />
6<br />
.)3<br />
.)8<br />
,8003<br />
.)18<br />
,8008<br />
.)6<br />
הנתונים בהם השתמש בית <strong>המשפט</strong> לסתירתו<br />
הנאשם הסתיר מעשיו, ניצל הזדמנויות שהייתה<br />
לבדה ותכנן משחקים שבהם יוכל לגעת בה.<br />
בהודאתו במשטרה סיפר על תיכנוניו.<br />
הנאשמת המשיכה לתפקד היטב בעבודתה ו<strong>בבית</strong>ה<br />
ועוד דוגמאות לקור רוחה.<br />
התנהגותו המתוחכמת <strong>בבית</strong> <strong>המשפט</strong> כללה זיוף<br />
מסמכים ושקרים שיטתיים ומתוחכמים<br />
.<br />
30
Change language