סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני

רלוונטיות רבות.‏ כך כפוף העיסוק בפסיכולוגיה לחוק החוזים האזרחי וכן לחוק העונשין
לעבירות רבות שבין אדם לחברו.‏
הנוגע )1977(,
החוקים שפורטו לעיל נקבעו על ידי הכנסת,‏ במושבה כגוף המחוקק במדינת ישראל,‏ ועל ידי הממשלה
המתקינה תקנות,‏ במושבה כרשות המבצעת ‏)סדר הדין הפלילי
.)1928
החוקים אמנם לא נקבעו כתחליף
לכללי המשמעת והאתיקה המקצועית,‏ המסדירים את החיים הפנים מקצועיים של העיסוק,‏ אלא במטרה
לקבוע סטנדרטים בסיסיים של התנהגות,‏ כדי להגן על הפרט ולהעניש את הסוטים מן הכללים ‏)רובין
.)8003
אולים לחוקים אלה יש גם השפעה והשלכות על האתיקה הבסיסית של המקצוע.‏ כך למשל,‏ החובה לציית
לחוק גוברת על כללי האתיקה המקצועית,‏ וכן במצבים בהם החוק לא ברור,‏ התנהגות אתית מוסרית תאפשר
להצמיח בדרך כלל פתרון מעשי,‏ שניתן להגן עליו מבחינה משפטית ‏)רובין
.)8003
המסגרת החוקית,‏ שכאמור מותקנת על-ידי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת,‏ מלווה על-ידי הרשות
השופטת,‏ אותה מייצגים בתי המשפט בישראל.‏ בית המשפט מציג את עמדותיו השונות באמצעות הפסיקה.‏
עשרות אלפי פסקי דין מעדכנים את החוק,‏ נותנים לו פרשנות,‏ מפתחים את סעיפיו השונים,‏ ומתאימים אותו
למציאות המשתנה.‏ לבית המשפט אחריות לפירוש החוק ולפירוט חוסריו,‏ על מנת שיהיה ניתן להפעילו
באופן תקין.‏ בית המשפט מפרש חוקים,‏ מבהיר את משמעותן של הוראות חוק לא ברורות,‏ ויוצק תוכן
להוראות מסגרת ‏)רובין
;8003
וסרשטיין-פסברג
;59 עמק ,8003
סדר הדין הפלילי
.)1928
פסיכולוגים מופיעים
בבית המשפט כנאשמים,‏ כתובעים וכעדים,‏ ובית המשפט מתייחס לנושאים הנוגעים לפסיכולוגיה ולחוקים
שמעגנים אותה.‏ וכמו שלחוק יש השפעה על האתיקה המקצועית של הטיפול,‏ למרות שזו אינה מטרתו
העיקרית,‏ כך גם לבית המשפט,‏ באמצעות פסקי הדין הניתנים על-ידו,‏ השפעה על העיסוק בפסיכולוגיה ועל
האתיקה המקצועית של מקצועות הטיפול ‏)קוסטנזו
פסיכולוגיה משפטית
.)8004
התחום האינטרדיסציפלינרי של ‏'חוק ופסיכולוגיה'‏ עוסק במרחב המשיק לשני התחומים,‏ ובהשפעות ההדדיות
של הפסיכולוגיה על החוק והמשפט,‏ ושל החוק והמשפט על הפסיכולוגיה ‏)קוסטנזו
.)8004
הוא מתמקד
במחקרים של תיאוריות פסיכולוגיות אשר יכולות לסייע לקידום הצדק במערכת המשפטית מחד,‏ ובהשפעות
הפסיכולוגיות של החלטות המערכת המשפטית על בני האדם מאידך.‏ ההשפעה של הפסיכולוגיה על החוק
והמשפט רבת שנים ומתחילה אולי בדברי זיגמונד פרויד,‏ אשר ב-‏‎1906‎ ביקש משופטי אוסטריה להיזהר
בהחלטותיהם,‏ מכיוון שהן מושפעות מתהליכים לא מודעים ‏)קוסטנזו
.)8004
הוא העיר גם שתובנות של
התיאוריה הפסיכואנאליטית יוכלו לשמש להבנת ההתנהגות הפלילית ולשיפור המערכת המשפטית ‏)פרויד
.)1906
בימינו,‏ לפסיכולוגיה ולפסיכותרפיה השפעות רבות על המערכת המשפטית.‏ היא מעורבת ישירות
בתחומים כמו הגנת האי-שפיות וחוסר אחריות פלילית,‏ מתוקף סמכותה לתאר את מצבו הנפשי של האדם.‏
הפסיכולוגיה משפיעה גם על הכרעות בית המשפט לענייני משפחה בעניינים רבים,‏ בדגש על אלו הנוגעים
לשיקולי טובת הילד,‏ זאת באמצעות הופעתם של פסיכולוגים כעדים מומחים,‏ ושל ראיות בדמות אבחונים
ומבחנים פסיכודיאגנוסטיים ‏)ברוקס גורדון
.)8006
גם בישראל תפס תחום הפסיכולוגיה המשפטית תאוצה,‏ והפסיכולוגיה צברה במשך השנים ידע רב אשר שימש
את המערכת המשפטית ‏)זכי
.)153 עמ'‏ ,8003
חוות דעת פסיכולוגיות ניתנות כיום בטווח רחב של נושאים,‏ תוך
השמת דגש על הערכת אישיות כבסיס לקבלת החלטות במערכת המשפטית ‏)שוחט ודורסט
.)161 עמ'‏ ,8003
8