סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
סקירת – הופעת פסיכולוגים כעדים בבית המשפט הישראלי צועית כפי שעולה מני
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ממצאיה שלה עם הממצאים העובדתיים שבהכרעת הדין, ולתת לכך ביטוי בחוות דעתה. ההתעלמות מהכרעת<br />
הדין, והעדר התייחסות לממצאיה העובדתיים, פוגמת בערכה של חוות הדעת. כיצד? חסרה כאן ההתמודדות<br />
בין ההערכה המק<strong>צועית</strong>... לבין העובדות המפלילות שנקבעו על ידינו. הייתי מצפה לכך שהכרעת הדין תהווה<br />
נקודת מוצא עובדתית לניתוח המקצועי שערכה העדה, ולא תתעלם ממנה" )עמ'<br />
.)8<br />
הערות בית <strong>המשפט</strong> לגבי סתירות בדברי הפסיכולוג<br />
ב-80 תיקים מוצא בית <strong>המשפט</strong> סתירות בדברי הפסיכולוג. בית <strong>המשפט</strong>, כחלק מההליך <strong>המשפט</strong>י מוצא<br />
סתירות בין חלקים שונים של חוות הדעת, בין חוות הדעת לבין העדות בעל-פה, ובעיקר בין דברי הפסיכולוג<br />
לבין עובדות אחרות. הערות אלו מופיעות כמעט בכל תחומי ההופעות של ה<strong>פסיכולוגים</strong> <strong>בבית</strong> <strong>המשפט</strong>, כאשר<br />
בית <strong>המשפט</strong> עומד על סתירה בין דברי הפסיכולוג לבין הנתונים העובדתיים של התיק. כך למשל כאשר<br />
הפסיכולוגית<br />
,<br />
בחוות דעתה, קובעת כי הנאשם בעל מנת משכל נמוכה, מציין בית <strong>המשפט</strong>: "אם לשפוט על<br />
התרשמותנו במהלך <strong>המשפט</strong> מהנאשם, הוא רחוק מאוד מהטווח הנמוך של רמת המשכל" )מחוזי<br />
,1999<br />
.)32<br />
עמ'<br />
הערות בית <strong>המשפט</strong> לגבי חריגה מסמכות<br />
ב-16 תיקים חוזרת הערת בית <strong>המשפט</strong> על חריגת הפסיכולוג מסמכותו המק<strong>צועית</strong>. במרבית המקרים נוגע<br />
הדבר לכניסת הפסיכולוג למה שבית <strong>המשפט</strong> תופס כסמכותו<br />
<strong>–</strong><br />
קביעת מהימנות של עדות או עד: "אין זה<br />
מתפקידו של עד מומחה לקבוע מהימנותו של נאשם או של עד, שכן נושא המהימנות הוא עניין לבית <strong>המשפט</strong><br />
השומע את העדויות, הבוחן את כלל הראיות, משווה ביניהן ומשקלל אותן" )מחוזי<br />
במקרים 68(. עמ' 8006,<br />
אחרים מעיר בית <strong>המשפט</strong> על חריגת הפסיכולוג לתחומי הפסיכיאטריה: "למעלה מן הצורך נעיר, כי פסיכולוג<br />
איננו מוסמך לאבחן מחלת נפש של חולה, שכן אבחון מחלה יוחד לרופאים בלבד בסעיפים<br />
1<br />
1977<br />
ו-3 לפקודת<br />
הרופאים )נוסח חדש(, התשל"ז-1976; בעוד שפסיכולוג רשאי לאבחן, על-פי חוק ה<strong>פסיכולוגים</strong>, התשל"ז-<br />
'עניינים ובעיות בתחום הנפשי השכלי וההתנהגותי...', אך לא מחלות נפש" )מחוזי<br />
.)8 עמ' ,8001<br />
הערות נוספות של בית <strong>המשפט</strong><br />
הערות נוספות של בית <strong>המשפט</strong> נוגעות לפגמים טכניים בחוות הדעת, לחוסר רלוונטיות של הדברים ולשימוש<br />
בכלים ובמבחנים פסיכולוגיים. חלק מן ההערות מוצגות באופן מינורי ואינן משפיעות על קבלת מהות חוות<br />
הדעת הפסיכולוגית, ואילו הערות אחרות חריפות במיוחד ומעמידות את הפסיכולוג וחוות דעתו באור שלילי<br />
ולא מקצועי: "לא התרשמתי ממומחיותו של )הפסיכולוג( בתחום המקצועי, ולמרבה הצער, גם לא ממהימנותו<br />
ומיושרו האינטלקטואלי... יותר מדי קביעות חסרות בסיס בכתובים; התחמקויות והפניה למאמרים<br />
ולתיאוריות עלומות; פחות מדי עומק וחיפוש אחר נתונים אובייקטיביים<br />
ההגנה" )מחוזי<br />
-<br />
.)89 עמ' ,8001<br />
הנחו את המומחה הזה מטעם<br />
סוגיות נוספות<br />
מעבר להערות השופטים על עבודת ה<strong>פסיכולוגים</strong> נבחנו והודגמו סוגיות אתיות נוספות, <strong>כפי</strong> שנתעוררו במהלך<br />
הקריאה בפסקי הדין. כך, בפרק הטיעונים לעונש, נידון קצרות השימוש שעושים <strong>פסיכולוגים</strong> בשפה על-מנת<br />
לתאר רמות שונות של פוטנציאל התאבדות. בפרק האימוץ והמשמורת מוזכרים מקורות בית <strong>המשפט</strong> להבנת<br />
20
Change language