כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
היבטים <strong>אתיים</strong> <strong>במתן</strong> <strong>הגנת</strong> <strong>פטנט</strong> <strong>על</strong> <strong>תרופות</strong><br />
המשמעות החברתית של מתן <strong>הגנת</strong> <strong>פטנט</strong> <strong>על</strong> <strong>תרופות</strong><br />
את הדיון יש להתחיל בהנחת הבסיס – חייהם של כל בני האדם שווים. אין דמו של אחד סמוק יותר משל<br />
33<br />
משנהו. הנחה זו היא שעומדת אף בבסיס סעיף<br />
34<br />
או כבודו של "אדם באשר הוא אדם".<br />
נהוג להשתמש בגישה הכלכלית<br />
לקביעת<br />
2<br />
לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר אוסר פגיעה בחייו<br />
מחיר מוצר בתנאי שוק מסחרי תחרותי כנקודת איזון בין<br />
הביקוש למוצר בשוק המסחרי לבין ההיצע הקיים בשוק. אשר <strong>על</strong> כן, נהיר כי יצרן יגיע למקסום רווחיו ככל<br />
שלא ימצאו לו מתחרים בחתך הצריכה שאליו הוא מכוון. מתן <strong>פטנט</strong> מאפשר הלכה למעשה מונופולין ומתן<br />
בלעדיות לתרופה מסויימת בטיפול בנתח חולים כלשהו. מצב זה קיצוני יותר ככל שהמדובר בתרופה בודדת<br />
בשוק למחלה, או תרופה אשר יעילותה עולה עשרות מונים <strong>על</strong> אלו הקיימות בשוק זה מכבר.<br />
מצב בו חסרה תחרות בנתח שוק מסויים, הוא קרקע פוריה לנסיקת מחירי ה<strong>תרופות</strong>. במצב שכזה יצרן<br />
יקבע מחיר גבוה ככל שניתן <strong>על</strong> ה<strong>תרופות</strong>,<br />
35<br />
בכפוף ליכולת הצרכן לשלם. עם זאת, יש לזכור כי יכולת הצרכן<br />
לשלם גם היא נקודת איזון, שכן ככל שמחירי ה<strong>תרופות</strong> נמוכים, כך גדלה קבוצת הצרכנים אשר יש להם את<br />
היכולת להרשות לעצמם מימון התרופה נשוא ה<strong>פטנט</strong>.<br />
הצרכנים, אך הרווח בגין כל תרופה שנמכרת גבוה יותר.<br />
ככל שהמחירים גבוהים,<br />
כך מצטמצמת קבוצת<br />
ניתן להניח כי גורם נוסף המשפיע <strong>על</strong> <strong>על</strong>ות התרופה לצרכן הוא מוניטין החברה וביקורת השוק, אשר <strong>על</strong><br />
36<br />
גורמי השיווק להתחשב בהם בראיה כוללת של טובת החברה.<br />
נוכח האמור, זכות <strong>פטנט</strong> מאפשרת לב<strong>על</strong>יו לקבוע את קהילת הצרכנים של המוצר, שכן ב<strong>על</strong> ה<strong>פטנט</strong> הוא<br />
שמתמחר את המוצר והוא שקובע איזה חתך אוכלוסיה יזכה להנות מחידושו.<br />
המוגנות ב<strong>פטנט</strong>ים,<br />
כאשר המדובר ב<strong>תרופות</strong><br />
תמחור תרופה משמעו גזירת קהל צרכנים הנזקק לתרופה ואשר לא י<strong>על</strong>ה בידו לרכוש<br />
.CALABRESI, TRAGIC CHOICES, 30-50, 1978<br />
33<br />
35<br />
34<br />
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סע' 2.<br />
ככל שנעשה ב<strong>תרופות</strong> שימוש. יש לזכור כי גם כאשר מסבסדת המדינה מתן <strong>תרופות</strong>, כפי שנעשה בישראל באמצעות "סל<br />
ה<strong>תרופות</strong>", תעבורנה <strong>תרופות</strong> <strong>פטנט</strong> חדשות הליך של אישור התרופה לשם קבלתה לסל ה<strong>תרופות</strong>, כאשר עד לשלב זה, ניתן להניח כי<br />
בתי החולים לא ימהרו להצהיר <strong>על</strong> אפשרויות הטיפול היקרות ולנצל בפו<strong>על</strong> את ה<strong>תרופות</strong> מוגנות ה<strong>פטנט</strong>. הרחבה <strong>על</strong> סבסוד לאומי<br />
של <strong>תרופות</strong> ראו להלן בפרק ד לעבודה זו.<br />
36<br />
המגזין המקצועי לרוקחים, לעיל ה"ש 26.<br />
10
Change language