כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ככלל, בספרות המשפטית מוכרות 2 שיטות לגביית מס. הראשונה מותאמת למידת התו<strong>על</strong>ת שמפיק נישום<br />
מהשירותים בגינם נגבה המס. היינו, שיעורי המס הנגבים מהנישומים יותאמו למידת ההנאה שמפיק נישום<br />
מהשירותים הציבוריים.<br />
45<br />
הפיתוח התעשייתי.<br />
במקרנו,<br />
השירות בגינו נגבה המחיר מהנישומים<br />
)באופן אפקטיבי(<br />
הוא כאמור<br />
אם נבקש לעמוד <strong>על</strong> פלח האוכלוסיה אשר נהנה באופן מקסימלי מההסדר שבחוק<br />
ה<strong>פטנט</strong>ים, הרי שהמדובר באי אלו אשר ידם משגת את תשלום <strong>תרופות</strong> ה<strong>פטנט</strong> בכל עת בה יזדקקו לתרופה,<br />
בין אם עודה מוגנת במונופולין ה<strong>פטנט</strong> ובין אם פג. עם זאת, נהיר כי פלח אולוסיה זה אינו משלם את ה<strong>על</strong>ות<br />
הגבוהה ביותר של ההסדר החברתי האמור, אלא המדובר באי אלו אשר ידם אינה משגת מימון <strong>תרופות</strong> מוגנות<br />
<strong>פטנט</strong>, שכן אלו משלמים בבריאותם ודמם, בגין פיתוח מדעי ותעשייתי שיתכן כי לא יהנו ממנו כלל בתקופת<br />
חייהם המעורערת בריאותית.<br />
השיטה השניה לגבית מס, הידועה בספרות המשפטית, והיא הנוהגת בעולם המערבי, משקפת עקרונות<br />
צדק חלוקתי, לפיהם החברה היא שיוצרת עבור הנישום קרקע פוריה להפקת רווחיו, ואקלים המאפשר יצירת<br />
חיי מסחר ועבודה סדירים,<br />
ו<strong>על</strong> כן <strong>על</strong> כל נישום להשתתף ברווחיו עם החברה בהתאם ליכולתו הכלכלית.<br />
הרציונל מאחורי שיטת הגביה האמורה הוא חלוקה מחדש של ההכנסות בחברה לפי עקרון של שוויוניות,<br />
כאשר נהוג להזכיר 2 עקרונות צדק: צדק אפקי, המשקף את התפיסה שב<strong>על</strong>י יכולת כלכלית ישלמו מס בשיעור<br />
זהה, וצדק אנכי, המשקף התפיסה שב<strong>על</strong>י יכולת כלכלית שונה ישלמו מס בשיעורים שונים, שכן ככל שהכנסתו<br />
46<br />
של אדם נמוכה, חזקה <strong>על</strong>יו שהוא נזקק לשיעור גבוה יותר של הכנסה פנויה לשם מחייתו.<br />
משעמדנו <strong>על</strong> כך שב<strong>על</strong>י היכולת לשלם אינם אלו הנושאים במחיר הגבוה שמציב החוק, נראה כי החוק<br />
מחמיץ אף את השיקולים החברתיים והמוסריים העומדים בבסיס השיטה האמורה לגביית מס צודקת בעולם<br />
המערבי. למעשה, ההסדר המעוגן בחוקה <strong>פטנט</strong>ים קובע הסדר מס רגרסיבי<br />
47<br />
)באופן אפקטיבי(, שאינו תורם<br />
לשוויון חברתי, אותו היינו מצפים למצוא בתחום בריאות הציבור. הסדר זה מקבע את הפערים החברתיים,<br />
שכן דווקא ב<strong>על</strong>י היכולת לשלם עבור הטובין משלמים בהכרח מחיר נמוך יותר מאלו אשר לא עולה בידם<br />
להנות מההסדר המעוגן בחוק. כל זאת, כאשר המחיר החברתי הוא כאמור חיי אדם, תחום בו היינו מצפים<br />
48<br />
שלא למצוא הסדרים חוקיים המפלים בין חייו של ב<strong>על</strong> אמצעים ממוניים לבין חייו של חסר אמצעים.<br />
יש לזכור כי הויתור החברתי <strong>על</strong> הנאתו של פלח אוכלוסין שלם מהשפעת <strong>תרופות</strong> מוגנות <strong>פטנט</strong>, משמעו<br />
אבדן ליטרלי של חיי אדם, אך לא בכך סגי, שכן משמעו אף מהלכי חיים שלמים הנידונים לאבדן רגשי והעדר<br />
טיפול בחולים פסיכוטיים הזקוקים ל<strong>תרופות</strong> לניהול חיים תקין ועצמאי.<br />
45<br />
ראו לעיל בפרקים א-ב לעבודה זו.<br />
;)1992(<br />
541-540<br />
,531<br />
46<br />
דוד גליקסברג<br />
דוד גליקסברג "דיני קיזוז ההפסדים השוטפים וכוונת המחוקק" משפטים כא<br />
"המשפטיזציה של המיסים: <strong>על</strong> זיקתו של השיח המיסי לשיח המשפטי הכללי" ספר ברק: עשייתו השיפוטית של ברק<br />
606 ,595<br />
.)2009(<br />
47<br />
שם, בעמ' 621; כמו-כן, להרחבה בעניין צדק חלוקתי ראו גם: צדק חלוקתי בישראל, )מנחם מאוטנר עורך, 2000(.<br />
48<br />
ניתוח המצב החוקי <strong>על</strong> רקע מתן <strong>הגנת</strong> <strong>פטנט</strong> ל<strong>תרופות</strong> לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ראו להלן בהמשך פרק זה.<br />
13
Change language