כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
כתאריך ההגשה במדינת המקור, כך שגילוי רזי ה<strong>פטנט</strong> במהלך הרישום במדינת המקור לא יחשב "פרסום"<br />
לצורך סעיף 3 לחוק, ויהיה בכך כדי לאפשר לב<strong>על</strong> האמצאה להגן <strong>על</strong>יה גם בישראל, כמו גם במדינות נוספות.<br />
האינטרס החברתי <strong>במתן</strong> זכויות <strong>פטנט</strong><br />
האינטרס החברתי הראשון במ<strong>על</strong>ה <strong>במתן</strong> זכות <strong>פטנט</strong> <strong>על</strong> אמצאה הוא תמרוץ האוכלוסיה בפיתוח אמצאות<br />
17<br />
לטובת הכלל, הוא קהל היעד של האמצאה, ודרבון הממציאים לשתף את כלל האוכלוסיה בפיתוח האמור.<br />
כל זאת <strong>על</strong> מנת ליצור קרקע פוריה לחדשנות ופיתוח טכנולוגי. אשר <strong>על</strong> כן, "שיטת ה<strong>פטנט</strong>ים מעניקה תגמול<br />
18<br />
נאה לממציאים, לחברות פיתוח ולמשקיעים, אשר מקצים ממון ומשאבים לצורך פיתוח ויצור ידע המוני";<br />
"חוקי ה<strong>פטנט</strong>ים מחייבים את הממציא לחשוף את האמצאה כתנאי לקבלת <strong>פטנט</strong>. חשיפת האמצאה<br />
ברבים מרחיבה את הידע הקיים, מאפשרת לבסס <strong>על</strong> האמצאה פיתוחים נוספים, מאפשרת לציבור<br />
ליישם ולנצל את האמצאה לאחר פקיעת תוקפו של ה<strong>פטנט</strong> ומסבה את תשומת לב העוסקים בתחום<br />
19<br />
לקיום האמצאה בכדי שלא יושקעו לריק משאבים לגילוי מחדש של אמצאה קיימת".<br />
כאשר נדון האינטרס החברתי <strong>במתן</strong> זכויות <strong>פטנט</strong>, נהוג לדון בפתח הדברים באיזון בין זכויות הממציא<br />
20<br />
לבין עקרונות התחרות החופשית, היינו חופש העיסוק, הוא זכות יסוד במשפט הישראלי;<br />
17<br />
ואכן נמצא כי מאז שנת 1990, תעשית <strong>תרופות</strong> ה<strong>פטנט</strong> בארה"ב גדלה בקצב כפול משאר התעשיות מוגנות ה<strong>פטנט</strong> בארה"ב. בעניין<br />
זה ראו<br />
ניתן לעיין גם ב:<br />
BRUCE LEHMAN, THE PHARMACEUTICAL INDUSTRY AND THE PATENT SYSTEM, 8 (International Intellectual<br />
;www.earthinstitute.columbia.edu/cgsd/documents/lehman.pdf<br />
.Property Institute, 2003)<br />
מנתונים שסיפק משרד הבריאות, עולה כי: "ההוצאה הלאומית לבריאות כחלק מהתוצא הלאומי הגולמי )תל"ג( נמצאת ב<strong>על</strong>יה<br />
מתמדת ונעה בין 6% ל-10% מהתל"ג במדינות העולם המערבי. בישראל הוצאה זו מהווה כ-8.7% מהתל"ג. ההוצאה הלאומית<br />
ל<strong>תרופות</strong> בעולם המערבי מהווה כ-10%-20% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ואף היא במגמת <strong>על</strong>יה. ההוצאה <strong>על</strong> <strong>תרופות</strong> מרשם<br />
גדלה בהתאמה. שווי שוק ה<strong>תרופות</strong> לאדם הוערך ב-307 מיליארד שקל בשנת וב-400 מיליארד שקל בשנת 2002. מגמת <strong>על</strong>יה<br />
זאת נמשכת גם היום, כיוון ששוק ה<strong>תרופות</strong> מתפתח והולך במהירות" – ראו: גיסנהולץ גנות, שוורץ ושני, לעיל ה"ש<br />
,11 בעמ' ;94<br />
1998<br />
<strong>על</strong>ויות המחקר והפיתוח בתחום הפארמצטיקה הן <strong>על</strong>ויות משמעותיות ביותר, לעומת <strong>על</strong>ויות המחקר והפיתוח בתחומי התעשיה<br />
השונים, הגם שתקופת ההגנה האמורה בחוק היא תקופת הגנה האמורה בחוק היא אחת לכל: בעניין זה ראו בין השאר:<br />
לעיל ה"ש 1 בעמ'<br />
20 שנה.<br />
.39-38<br />
,BURK & LEMLEY<br />
18<br />
שם, בעמ' 2; פרידמן, לעיל ה"ש 11, בעמ' 37; מאיר דהאן קניין רוחני )2003(. 7<br />
19<br />
שם.<br />
20<br />
חוק יסוד: חופש העיסוק.<br />
5
Change language