כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
כשלים אתיים במתן הגנת פטנט על תרופות
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ה3<br />
<strong>הגנת</strong> <strong>פטנט</strong><br />
<strong>פטנט</strong> מהו<br />
חוק ה<strong>פטנט</strong>ים מאפשר לממציא או ב<strong>על</strong> זכויות באמצאה לרשום <strong>פטנט</strong> בגין אמצאתו. החוק מיטיב להגדיר<br />
אמצאה: "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי,<br />
תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית<br />
-<br />
שהיא חדשה,<br />
מועילה,<br />
ניתנת לשימוש<br />
1<br />
היא אמצאה כשירת <strong>פטנט</strong>", אולם מוציא מקרבו מתן <strong>פטנט</strong> בגין<br />
טיפול רפואי בגוף האדם. חשוב לציין כי לעניין זה יש להבדיל בין טיפול רפואי, היינו שיטת טיפול, אשר אינה<br />
2<br />
ניתנת להגנה ב<strong>פטנט</strong>, לבין רישום תרופה כ<strong>פטנט</strong>.<br />
החוק מגדיר אמצאה כמוצר או הליך יישומיים השייכים לעולם הטכניקה. אין המדובר בתחום תיאורטי<br />
או רעיון. כמו כן, אין המדובר בחשיפת תגלית, היא חשיפת כח הקיים בטבע, אלא במוצר אשר ניתן יהיה<br />
לעשות בו שימוש תעשייתי חוזר ונשנה. לבסוף, דורש החוק כי האמצאה תהא חדשה.<br />
דרישה זו לחידוש, מקורה בהנחת הבסיס בדיני הקניין הרוחני, ולפיה רעיונות הם נחלת החברה<br />
לפי גישה זו,<br />
החברה היא שמפרה את<br />
מוחו של<br />
האדם ויוצרת קרקע פוריה לרעיונותיו,<br />
ו<strong>על</strong> כן<br />
3<br />
כולה.<br />
ליצירותיו<br />
ופו<strong>על</strong>ו. גישה זו נשמעת אף בתחומי משפט נוספים, ובהם דיני מסים, שם נהוג להסביר את תשלום המס, בין<br />
השאר,<br />
בתנאי<br />
ביטחון וכלכלה<br />
נאותים<br />
שמספקת המדינה,<br />
4<br />
הדרושים להפקת רווחיו של אדם.<br />
אליבא<br />
דמחזיקים בגישה זו, החברה היא שותפתו של האדם בהפקת הכנסותיו ו<strong>על</strong> כן <strong>על</strong>יו לשתפה בהן לפי התנאים<br />
האמורים בחוק.<br />
גישה זו, בהקשר של קניין רוחני,<br />
5<br />
<strong>על</strong>תה גם בעניין א.ש.י.ר , שם נקבע כי ניתן לעקוף <strong>הגנת</strong> מדגם )<strong>הגנת</strong><br />
קניין רוחני, המוקנית לעיצובים תעשייתיים( ככל שלא נרשם, באמצעות עילת 'עשית עושר שלא במשפט' בגין<br />
העתקה. בשיחה עם הפוסק מר נח שלו שלומוביץ, מתח שלומוביץ ביקורת חריפה <strong>על</strong> קביעת בית המשפט.<br />
לפיו, עילת 'עשית עושר שלא במשפט' ניתנת בגין התעשרות אדם שלא כדין <strong>על</strong> חשבונו של אחר. עם זאת, עילת<br />
התביעה במקרה של קניין רוחני אשר לא נרשם כדין לטובתו של אדם, אינה שייכת לזה האחרון, אלא לחברה<br />
1<br />
חוק ה<strong>פטנט</strong>ים, התשכ"ז<br />
ראו הרחבה גם ב:<br />
DAN L. BURK & MARK A. LEMLEY, THE PATENT CRISIS AND<br />
– ,1967 סע' ;3<br />
.HOW THE COURTS CAN SOLVE IT, 8 (The university of Chicago Press, 2009)<br />
.7<br />
2<br />
שם, בסע' עניין זה נדון אף בע"א<br />
)1973(, כפי שידון בפרק ד לעבודה זו.<br />
244/72 פלנטקס בע"מ נ' ,THE WELLCOME FOUNDATION LT<br />
3<br />
ראו בעניין זה: ת"א )נצ'( 552/90 רונית שדה שוורץ נ' יהושע מאוזנר, תשנ"ד)3( )1992(. 147<br />
פ"ד כז)2(<br />
29<br />
.)2005( 76-<br />
4<br />
ראו בג"ץ 9333/03 קניאל נ' ממשלת ישראל, מיסים יט/<br />
5<br />
רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב)4(, )1998(. 289<br />
2
Change language