29.11.2014 Views

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

שוויון זכויות לאנשים עם<br />

מוגבלויות ‏)נוסח משולב(‏<br />

המקום הראשון בתחרות מאמרים בנושא<br />

הישגים בזכויות אדם,‏ שערכה הפקולטה<br />

למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף<br />

מועצת הסטודנטים בפקולטה,‏ לשכת עורכי<br />

הדין - מחוז חיפה ובית הפרקליטים.‏ בראש<br />

צוות השופטים עמד שופט ביהמ"ש העליון<br />

‏)בדימ'(‏ מישאל חשין.‏ הפרסים -<br />

₪ 3,000 למקום הראשון,‏ ₪ 2,000<br />

לשני ו-‏‎1,000‎ ₪ לשלישי - מתנת ‏'בית<br />

הפרקליטים'.‏<br />

ד<br />

ועא אבו-אליונס היא עיוורת מלידה<br />

)100% נכות(,‏ סטודנטית שנה ב'‏ בפקולטה<br />

למשפטים באוניברסיטת חיפה.‏ אני<br />

מסתכלת עליה ומנסה להבין איך היא עושה<br />

זאת כל בוקר.‏ היא מתעקשת שהיא בדיוק<br />

כמו כולם:‏ ‏"אני לא חושבת שמגיעות לי<br />

הקלות כי אני עיוורת.‏ אני חיה עם זה מיום שנולדתי ולכן זה<br />

חלק ממני",‏ היא אומרת.‏ לדבריה,‏ בשנים האחרונות יש שינוי<br />

משמעותי ביחסה של המדינה לבעלי מוגבלויות.‏ כיום היא<br />

משתמשת במחשב שמותקנות עליו תוכנת ברייל ותוכנות<br />

הקראה,‏ שעלותן הכללית 30,000 ש"ח,‏ מסובסדת על-ידי<br />

הביטוח הלאומי;‏ היא זכאית למקריא בבחינות וחונך צמוד<br />

פעם בשבוע לעזרה בשיעורים;‏ בתחילת השנה,‏ בסיוע של<br />

על"ה ‏)העמותה לקידום העיוור(‏ ומשרד הרווחה,‏ לימדו אותה<br />

כיצד להתנייד באוניברסיטה לפי שיטת התמצאות ובספריית<br />

האוניברסיטה ניתן למצוא חדר מחשבים המותאם לעיוורים<br />

ובו שבע עמדות ברייל ותוכנות הקראה.‏<br />

אך לא תמיד החברה הייתה תומכת.‏ בשנות השבעים<br />

נתפשה מוגבלות כנחיתות טבעית,‏ הנובעת מהלקות ועל-‏<br />

כן עמדה בבסיסה ההנחה שיש להבחין בין בעלי מוגבלות<br />

לאחרים.‏ גישות אלו הניחו כי על בעל המוגבלות להתאים<br />

עצמו לסביבה בה הוא חי ולא להיפך ‏)ד"ר נטע זיו,‏ אנשים<br />

עם מוגבליות-‏ בין זכויות חברתיות לצרכים קיומים,‏ מתוך<br />

‏"זכויות כלכליות,‏ חברתיות ותרבותיות בישראל",‏ עמ'‏ 813(.<br />

הזכות לשיוויון הינה ערך מרכזי,‏ באמצעותו ניתן להיאבק<br />

לקידום זכויות לבעלי מוגבלויות.‏ גישות מסויימות טוענות<br />

כי אסטרטגיית הזכויות,‏ יוצרת אשליה,‏ עם ההכרה בכללים<br />

בלבד,‏ מבלי שאלה מובילים לשינוי אמיתי בחברה.‏ בניגוד<br />

אליהם,‏ ישנן גישות הטוענות ששוויון הוא שילוב ויש<br />

להתייחס לבעלי מוגבלויות כלכל אדם אחר.‏ לגישתם,‏ שוויון<br />

הוא לא רק התייחסות שיוויונית,‏ אלא גם נכונות לבצע<br />

התאמות נדרשות ‏)נטע זיו,‏ 820-821(.<br />

הכרה של המשפט והחקיקה בזכויות בעלי מוגבלויות<br />

בישראל החלה בשנות ה-‏‎90‎‏'.‏ אבן הדרך הראשונה הייתה<br />

ב-‏‎1994‎ בבג"ץ 7081/93 בוצר נ'‏ המועצה המקומית.‏ במקרה<br />

זה דובר באי יכולתו של ילד המתנייד בכיסא גלגלים,‏ להגיע<br />

באופן עצמאי למקומות שונים בבית-ספרו בגלל בעיות<br />

נגישות,‏ בניגוד לנדרש על-פי תקנות התכנון והבנייה.‏ השופט<br />

ברק קבע בפס"ד תקדימי,‏ שהנכה הוא אדם שווה זכויות ואין<br />

הוא מצוי מחוץ לחברה ולכן יש לדאוג לשילובו גם אם פירוש<br />

הדבר,‏ שיש להשתמש בהעדפה מתקנת.‏ פרשת בוצר קבעה<br />

שהזכות לשוויון לבעלי מוגבלויות מטילה חובה על רשויות<br />

המדינה לנקוט בצעדים למימושה,‏ גם אם כספיים.‏<br />

חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מ-‏ 1998 עיגן את<br />

זכותם של בעלי מוגבליות לשוויון והוקמה נציבות המופקדת<br />

על קידום יישומו.‏ החוק דורש שיעשו התאמות הנדרשות<br />

בכדי שבעלי מוגבלות יוכלו להשתמש באותם שירותים כמו<br />

אנשים ללא מוגבלות.‏ לדברי שר התמ"ת,‏ בנימין בן אליעזר,‏ יש<br />

לייחס חשיבות עליונה לכך שמשרד התמ"ת יפעל לפתיחתם<br />

של אפשרויות תעסוקה בפני בעלי מוגבלויות במטרה להגביר<br />

את שילובם בכלכלה והחברה ‏)משרד התמ"ת,‏ פורסם באתר-‏<br />

.)Allcareers<br />

אך אל לנו לנוח על זרי דפנה.‏ לפי דוח שפורסם ע"י<br />

התמ"ת לשנת 2009, שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלות הינו<br />

54%, בהשוואה לשיעור תעסוקה של 71% בקרב האחרים.‏ כדי<br />

שהשינוי יתחולל באמת,‏ עליו לנבוע מהחברה ולא מהמחוקק.‏<br />

כשאנו מסתכלים על אדם עם מוגבלות עלינו לראות אותו<br />

כאדם חושב,‏ אוהב וכואב ולא רק אדם עם מגבלה.‏ ההיסטוריה<br />

הוכיחה לא פעם שהדבר אפשרי.‏ לראייה,‏ בעבר החברה<br />

לא קיבלה את דרכם של ההומואים והלסביות וכיום ניתן<br />

לראות שהנורמות השתנו והם משתלבים בתחומים רבים<br />

ללא הפלייה,‏ ובין היתר מקבלים זכויות של בני זוג שאינם<br />

בני אותו מין ‏)בג"צ דנילוביץ:‏ דייל אל-על קיבל את הזכויות<br />

המגיעות לידוע בציבור לבן זוגו(.‏<br />

דועא מסכמת,‏ בציפייה לעתיד,‏ שבו החברה תשלב אותה<br />

כמו כל אדם ‏'רגיל'‏ ורק כך תזכה לשיוויון זכויות אמיתי:‏<br />

‏"החלום שלי,‏ שהחברה תקבל אנשים מוגבלים כמו כל אדם.‏<br />

הרבה מאיתנו לא רואים את המוגבלות כמשהו מפריע ואנחנו<br />

מנסים להשתלב בחברה כמו כולם.‏ אך עדיין,‏ סיכויי למצוא<br />

התמחות במשרד פרטי כמעט אפסיים ולא משנה כמה חוקים<br />

יכתבו בנושא,‏ מכוון שזה דורש מהמשרד לבצע התאמות<br />

מיוחדות עבורי".‏ זאת למרות שייתכן שדועא הרבה יותר<br />

מתאימה,‏ למרות ההתאמות.‏<br />

מאת:‏<br />

יולית קהלני<br />

כדי שהשינוי<br />

יתחולל באמת,‏<br />

עליו לנבוע<br />

מהחברה ולא<br />

מהמחוקק.‏<br />

כשאנו<br />

מסתכלים<br />

על אדם עם<br />

מוגבלות עלינו<br />

לראות אותו<br />

כאדם חושב,‏<br />

אוהב וכואב<br />

ולא רק אדם<br />

עם מגבלה<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 19 2010

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!