29.11.2014 Views

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

התחדשות ואופטימיות - לשכת עורכי הדין

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

בדלתיים<br />

פ ת ו ח ו ת<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה<br />

גליון מס'‏ 34 אפריל-מאי 2010<br />

אביב<br />

התחדשות<br />

ואופטימיות<br />

עורכי דין ובעלי<br />

מקצוע מספרים<br />

הגדרת תוכנה כפטנט.‏<br />

מתי ולמה?‏<br />

תרופות ללא מרשם -<br />

האמנם הישג?‏<br />

קבוצות רכישה -<br />

בעד ונגד


לשכת עורכי הדין בישראל<br />

ו ע ד מ ח ו ז ח י פ ה<br />

יום העצמאות תש"ע<br />

בואו לחגוג איתנו את יום העצמאות<br />

במסיבה עברית<br />

מוצ”ש,‏ 24.4.10, בשעה 20:30<br />

שירי ארץ ישראל<br />

ריקודים,‏ מטעמים ואוירה נהדרת<br />

‏)שריינו ביומנים!‏ פרטים יבואו.....‏ )<br />

נשמח להשתתפותכם!‏ מספר המקומות מוגבל!‏<br />

הרשמה במזכירות הלשכה בטל’:‏ 04-8537078/9, בפקס’:‏ 04-8553033<br />

או בדוא”ל:‏ galit_r@haifabar-law.org.il<br />

ועדת ספורט ‏)בראשות עו"ד פז בית הלחמי(‏<br />

מזמינה ליום הספורט הרביעי של מחוז חיפה<br />

הקדימו להרשם!‏<br />

זה הזמן להתחיל לחמם שרירים,‏<br />

להגביר אימונים ולהירשם במשרדי הלשכה<br />

המשחקים ייערכו במתכונת הבאה*:‏<br />

קטרגל:‏ 4 שחקנים + שוער בקבוצה<br />

כדורגל:‏ 10 שחקנים + שוער בקבוצה<br />

כדורסל:‏ מינימום 6 שחקנים בקבוצה<br />

כדורעף:‏ מינימום 2 משתתפים בקבוצה<br />

טניס:‏ יחידים/זוגות ‏)נשים,‏ גברים ומעורב(‏<br />

טניס שולחן,‏ שחיה,‏ שש-בש,‏ ברידג'‏ סקווש<br />

ניתן להתארגן במסגרת משרדית,‏ שיתוף פעולה של<br />

מספר משרדים,‏ לפי תחומי עיסוק ‏)נזיקין,‏ מקרקעין,‏ פלילי וכו'(,‏<br />

ובכל התארגנות אחרת,‏ כאשר כל קבוצה תבחר שם ייחודי<br />

שיזהה אותה בכל תחרות.‏<br />

כמו כן,‏ ניתן להעביר שמות של בודדים/בודדות<br />

המעוניינים להשתתף,‏ לפרט את התחרות המבוקשת,‏<br />

ואנו נקבצם לקבוצות.‏<br />

* בכל קבוצה לא יירשם יותר משחקן אחד המשחק<br />

בליגה פעילה,‏ אך שחקן יכול להשתתף בכמה מקצועות.‏<br />

המעוניינים יירשמו בלשכת הקשר בבית המשפט בטל':‏ 04-8698163 או בדוא"ל:‏ rakeft_g@zahav.net.il


בדלתיים<br />

פ ת ו ח ו ת<br />

תוכן<br />

העניינים<br />

עורכת:‏ טל דניאל-חבקוק<br />

עורכת משנה:‏ עו"ד חנה קציר<br />

יעוץ:עו"ד מיכל שקד<br />

עו"ד יהודית קורן<br />

חברי מערכת:‏ עוה"ד רון אביב,‏<br />

עפר אטיאס,‏ אורית אסנין,‏<br />

רות ברזילי,‏ רונית גורביץ,‏ חוה<br />

מרצקי,‏ דנה נוף,‏ שירי פילוסוף,‏<br />

איטי יעקבי,‏ ליז אהרון,‏ מתת<br />

ליפסקי,‏ יעל פנקס,‏ שימי קדוש,‏<br />

רוניה רובינשטיין<br />

יו"ר ועד המחוז:‏<br />

עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏<br />

עיצוב:‏ אילן פארי<br />

הפקה ופרסום:‏ נירפרינט מדיה<br />

והפקה בע"מ,‏ טל'‏ 03-6496069<br />

www.nirprint.co.il<br />

מודעות : קארין רומנו<br />

050-5295330<br />

Karin@nirprint.co.il<br />

צילומים:‏ אמנון אלוני,‏<br />

ענת פסחוב,‏ iStockphoto<br />

דוא"ל המערכת:‏<br />

ib@haifabar-law.org.il<br />

טל'‏ 04-8537015/7<br />

חברי ועד מחוז חיפה<br />

‏עו"דרחל בן ארי<br />

‏)בר רב האי(‏ יו"ר<br />

עו"ד איתן לדרר<br />

עו"ד יורם גורי<br />

עו"ד חוה מרצקי<br />

עו"ד ג'ובראן ג'ובראן<br />

עו"ד שמואל בן חיים<br />

עו"ד סברי חמוד<br />

עו"ד אילן גורביץ<br />

עו"ד אמיל נחאס<br />

עו"ד רפיק ג'בארין<br />

עו"ד סמי מילחם<br />

עו"ד ואאל חלאילה<br />

עו"ד וסים פלאח<br />

עו"ד יוסי הוד<br />

עו"ד גסאן אבו ורדה<br />

4<br />

על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה<br />

עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏<br />

8<br />

בראשית<br />

עו"ד מיכל שקד חזרה מכנס בנושא<br />

collaborative divorce<br />

10<br />

אופטימיות<br />

האם זה רק האביב שעושה את זה?‏<br />

ראיינה:‏ עו"ד מתת ליפסקי<br />

14<br />

צחוק טוב ליוגה<br />

יוגה אינה חייבת להיות רק אסנות ותנוחות.‏ יוגת צחוק<br />

טרנד נפלא.‏<br />

ניר נבון<br />

16<br />

בהעדר הגנה<br />

16 האם תוכנה יכולה להיות מוגנת בפטנט?‏<br />

עו"ד דורון שרצקי<br />

18 למען הפשטות,‏ היעילות והצדק<br />

עו"ד אמנון שילה בהצעות לייעול המערכת.‏<br />

18 בעין העדשה<br />

כפי שנלכדה במצלמתה של<br />

עו"ד ענבל עפרון<br />

19<br />

המקום הראשון<br />

בתחרות מאמרים של הפקולטה למשפטים<br />

באוניברסיטת חיפה:‏<br />

שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות<br />

מאת:‏ יולית קהלני<br />

20<br />

עוד להיט<br />

פסטיבל האביב<br />

דברים לא נחוצים בעליל<br />

המשדרגים את חיינו<br />

עו"ד ליז אהרון<br />

21<br />

לייף סטייל<br />

עשרת הדיברות של משטרת האופנה<br />

ובעצם,‏ טיפים קטנים שצריך לשים אליהם לב<br />

על פי הסטייליסטית<br />

רונה ברזילי-עודד<br />

22<br />

טוב לדעת<br />

22 גם עו"ד וגם ד"ר MD<br />

ענת לבר-סגל על תרופות ללא מרשם<br />

24 עוד גילוי במסגרת חקר המוח:‏<br />

כיצד המוח פועל בעת צפייה בסרט.‏<br />

שיחה עם פרופ'‏ רפאל מלאך<br />

25<br />

ביקורת מסעדות<br />

אחת סינית בעיר ואחת אחרת - בדרכים<br />

26<br />

צולם ביום חול<br />

והפעם מסיבת פורים לילדים שנערכה בלשכה<br />

28<br />

לשכה ושות'‏<br />

מדווחים מהשטח,‏ הודעות לשכה,‏ חדשות המקצוע,‏ כדאי<br />

לדעת ועוד.‏<br />

32 חדרה - לא מה שחשבתם<br />

33 ליווי קבוצות רכישה<br />

‏דברים מיום עיון בנושא הטרנד החדש בנדל"ן שנערך<br />

בבית הפרקליט<br />

כלכלנית ועו"ד מירי זוהר<br />

34<br />

מדור אתיקה<br />

עו"ד רות ברזילי<br />

36<br />

בית שני<br />

הצעות למיתוג המשרד בעזרת עיצובו<br />

מעצבת פנים תדמיתית מיכל רוזן<br />

38<br />

עם הספר<br />

אופטימיות בסימן אושר ואופטימיות בסימן שואה.‏<br />

עו"ד רות ברזילי<br />

עו"ד יעל פנקס<br />

40<br />

צדק סביבתי<br />

מה עשה פרויקט ‏'עיר בריאה'‏ לחיפה.‏<br />

עו"ד מתת ליפסקי<br />

42<br />

On Line<br />

על המדיה החדשה ויתרונותיה<br />

כותב רונן צומר<br />

44<br />

בצריך עיון<br />

מה יכריע כשערכים מתנגשים - תום לב,‏ שיוויון<br />

הזדמנויות בעבודה והגנה על עובדים.‏<br />

כשאישה הרה חותמת על חוזה עבודה<br />

עו"ד יעל פנקס<br />

46<br />

דין ואומר<br />

‏האם 46 הירארכיית בתי המשפט קובעת כששופט<br />

בערכאה נמוכה אינו מיישר קו עם הערכאה<br />

הגבוהה יותר?‏<br />

עו"ד ישראל קנטור<br />

48 הביאס קורפוס<br />

‏פסיקת העליון בעניין ביטול זכות חשוד בעבירות<br />

ביטחון להיות נוכח בהארכת מעצרו<br />

פרופ'‏ סוזי נבות<br />

50<br />

Final Offer<br />

כיצד לכבות אגרסיביות פסיבית<br />

על מנת לשפר האווירה בבית המשפט<br />

עו"ד עפר אטיאס<br />

16<br />

22<br />

בשער:‏ עו"ד רונית ויצמן<br />

צילום:‏ עו"ד ענבל עפרון<br />

המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות,‏<br />

הידיעות והמאמרים.‏<br />

הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על<br />

דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית.‏<br />

כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק<br />

הגנת הצרכן.‏<br />

לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר,‏ שד'‏ בן-גוריון 6 חיפה,‏ טל'‏ 04-8537015/7, פקס'‏ 04-8553033 דוא"ל:‏ ib@haifabar-law.org.il<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010<br />

21<br />

50


עלהסף<br />

עצומת ראשי<br />

הערים<br />

הצ"ח לשינוי הרכב מוסדות הלשכה -<br />

ניסיון נוסף לפגיעה בפריפריה!‏<br />

למרות שתקציבו עלה,‏ נותר ועד מחוז ת"א מאוכזב מהחלטות מוסדות הלשכה,‏ בדבר אופן תקצוב המחוזות.‏ עמדתו,‏<br />

לפיה יש לקצץ בתקציבים,‏ המנותבים לפעילויות הארציות המשרתות את כל חברי הלשכה וע"י כך לפגוע קודם כל בשירותים<br />

שמקבלים עורכי הדין בפריפריות,‏ נחלה כשלון.‏ או אז,‏ בחר לעקוף את מוסדות הלשכה וליזום שינוי חקיקתי שיגדיל את כוחו במוסדות הארציים<br />

באופן משמעותי.‏<br />

את הצעת החוק הגיש ח"כ כרמל שאמה ב-‏ 26.10.09. ההצעה מכוונת לתקן סעיף ‏'קטן'‏ בחוק לשכת עורכי הדין,‏ שעניינו בחירות למוסדות<br />

הלשכה.‏ לכאורה,‏ טכני למדי,‏ כמוסבר בהצעה:‏ ‏"מספר נציגי המחוזות בהתאם לנוסח החוק הנוכחי אינו עולה בקנה אחד עם גודלם של המחוזות<br />

ומספר החברים הרשומים בהם;‏ כתוצאה מכך,‏ נוצר עיוות חמור בייצוגם של המחוזות במוסדות הלשכה".‏<br />

לכאורה,‏ מאבק לשיוויון.‏ בפועל,‏ ניסיון להשתלטות מחוז ת"א ונציגיו על הלשכה.‏ גם כך,‏ ובאופן טבעי,‏ כ-‏ 70% מחברי המוסדות הארציים<br />

הינם עו"ד ממחוז ת"א.‏ אלא שהתיאבון גדול והשאיפה לשליטה,‏ תוך נטרול כוח המחוזות הפריפריאליים,‏ מעבירה את הוגי ההצעה על דעתם.‏<br />

ההצעה לא הוצגה קודם בפני מוסדות הלשכה ולא נדונה בהם.‏ הוגיה רצו לפוליטיקאים ובקשו אצלם מזור לבעיות פנימיות של מבנה<br />

הלשכה.‏ לצערי הרב,‏ שר המשפטים פרופ'‏ יעקב נאמן,‏ תומך בהצעה,‏ למרות דו"ח של השופט מלץ לבדיקת חוק הלשכה ממרץ 1994, למרות<br />

פניית ראש הלשכה ולמרות עצומה עליה חתמו ראשי רשויות מקומיות רבים.‏ לדאבוננו הרב,‏ עברה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני<br />

חקיקה וערעור שהוגש לבקשתנו - לא קיבל את הרוב הדרוש,‏ אם כי,‏ ההחלטה המתוקנת מתייחסת לצורך להביא את הערות המחוזות<br />

בחשבון במסגרת הדיונים בכנסת.‏<br />

ראש הלשכה ויושבי ראש המחוזות ‏)למעט,‏ כמובן,‏ מחוז ת"א - ‏'היוזם'(,‏ פנו לראש הממשלה ולשרים והבהירו כי ההנחה העומדת בבסיס<br />

הצעת החוק ובאה לביטוי בלשונו,‏ לגבי העדר ייצוג הולם של חברי מחוז ת"א,‏ הינה חסרת בסיס ויתרה מכך,‏ יש בה הטעיה של ממש.‏ העיוות<br />

ייווצר דוקא כתוצאה מהתיקון,‏ שמשמעותו,‏ למעשה,‏ פגיעה באיזון העדין הקיים כיום בלשכה וגידול לא מידתי ובלתי ראוי של חברי מחוז<br />

תל אביב במועצה הארצית ובוועד המרכזי של הלשכה,‏ שינהלו,‏ על פי ההצעה,‏ את הלשכה באופן בלעדי וקולם של המחוזות האחרים,‏ כמעט<br />

ולא יישמע.‏<br />

בפנייתי האישית,‏ לשרים החיפאים משה כחלון ודניאל הרשקוביץ,‏ הבהרתי כי לאחר שיתפוגג הערפל<br />

בו נעטפה ההצעה,‏ יתגלה אותו מצב בלתי הגיוני בעליל.‏ הבהרתי כי מדובר בנושא פנימי של הלשכה,‏ שלא<br />

הובא כלל לדיון בפני מוסדותיה,‏ כפי שהליך תקין אמור להתנהל,‏ כשהמניע הוא פוליטי פנימי,‏ במטרה<br />

לפגוע בכוחו של ראש הלשכה.‏ צויין כי,‏ גם כיום,‏ לגבי רוב רובם של הנושאים הנדונים במוסדות הארציים<br />

של הלשכה,‏ אין משמעות לשיוך עורכי הדין למחוז זה או אחר.‏ להחלטות השלכות על כלל ציבור עורכי הדין<br />

והן מתוות את מדיניות הלשכה בסוגיות שונות,‏ לרבות במישור הציבורי ובקשרי הגומלין שמנהלת הלשכה<br />

עם הרשות השופטת,‏ המבצעת והמחוקקת.‏ ההחלטה היחידה לה יש משמעות לשיוך המחוזי הינה לעניין<br />

תקציבי המחוזות.‏ בעניין זה קבעה לאחרונה המועצה הארצית קריטריונים לקביעת תקציבי המחוזות,‏<br />

האמורים לתת מענה לטענות ועד מחוז תל אביב בעניין.‏<br />

לא יעלה על הדעת,‏ כי בשל מחלוקות פנימיות,‏ ושיקולים לא ענייניים,‏ יתוקן החוק באופן שייגרם<br />

עוול היסטורי וארוך טווח לכל חברי הלשכה בהווה ובעתיד בכלל ולחברים בפריפריה,‏ קרי,‏ למתגוררים<br />

ועובדים מחוץ לגוש דן,‏ בפרט.‏ קבלת ההצעה תפגע ישירות בייצוגם של כלל עורכי הדין החברים בלשכה<br />

ועלולה להפוך את תרומתם ושיתופם של עורכי הדין ממחוז חיפה ומהמחוזות האחרים,‏ שאינם ת"א,‏<br />

לשולית ובלתי רלבנטית.‏<br />

קבלת ההצעה משמעה הפיכת הלשכה לבת ערובה של מחוז ת"א,‏ שכן לוועד המרכזי יצטרפו,‏ לפי<br />

ההצעה,‏ עוד 4 נציגים ממחוז זה.‏ הפתרון הנכון הוא הקמת מחוז מרכז,‏ כפי שמתבקש מחוק הלשכה<br />

והוספת 3 חברים למועצה ממחוז זה.‏<br />

הצעת החוק לוקה גם בכך שהיא פוגעת במרקם הדמוקרטי של הבחירות בלשכה ובאיזון העדין בייצוגיות<br />

בין הרשימות הארציות לבין נציגי המחוזות.‏ כפי שהתרעתי בעבר,‏ יש בעיה לאומית בריכוז כל העוצמה<br />

הכלכלית,‏ העסקית והמשפטית של המדינה,‏ במחוז דן בלבד והזנחת הפריפריות.‏ חיזוק הפריפריות הינו<br />

צורך לאומי של תושבי המרכז בדיוק כמו של תושבי הדרום והצפון.‏ ראש הלשכה הבין זאת היטב ועתה<br />

מבקשים לנקום בו על השקפתו זו.‏<br />

הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת,‏ לקראת קריאה ראשונה,‏ יתקיימו לאחר הפגרה הקרובה,‏<br />

בסוף אפריל.‏<br />

אנו נעשה כל מאמץ כדי למנוע קבלת ההצעה כלשונה,‏ כי התוצאה תהיה קשה ביותר.‏ היא עלולה לעודד פוליטיקאים לקבל החלטה מרחיקת<br />

לכת,‏ בדבר פירוק הלשכה.‏ יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט,‏ ח"כ דוד רותם,‏ מצהיר על עמדתו זו בריש גלי.‏<br />

תודה גדולה והערכה עמוקה שלוחה לראשי הרשויות במחוזנו,‏ שנענו לפנייתנו וחתמו על העצומה,‏ שנשלחה לראש הממשלה<br />

ולשר המשפטים.‏<br />

ברצוני להודות בחום לעורכות הדין חווה מרצקי ומיכל שקד ממחוזנו,‏ חברות בוועד המרכזי של הלשכה,‏ הפועלות ללא ליאות כדי למנוע את<br />

קבלת ההצעה ומובילות את המאבק של המחוז.‏<br />

בברכת חג שמח,‏<br />

עו"ד רחל בן ארי ‏)בר רב האי(‏<br />

יו"ר ועד המחוז<br />

rachelb@bf-law.co.il<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


המכוןהלאומי<br />

לשיקום<br />

נפגעיראש<br />

מרכזשפיצרלשיקום<br />

רח'יהודההנשיא‏‎3‎<br />

נוהדודחיפה‏‎35425‎<br />

טל.‏‎04–8301334‎<br />

פקס.‏‎04–8301352‎<br />

spitzer@shikums.org.il<br />

מרכזרקנאטילשיקום<br />

רח'יצחקשדה‏‎89‎<br />

תלאביב‏‎67228‎<br />

טל.‏‎03–5650888‎<br />

פקס.‏‎03–5624779‎<br />

recanati@shikumr.org.il<br />

www.neuropsy.co.il<br />

במהלך‏‎30‎‏שנותפעילותו,הגיע<br />

המכוןהלאומילשיקוםנפגעיראש<br />

לאחוזי ‏הצלחה ‏גבוהים ‏בשיקום<br />

נפגעיפגיעהמוחיתשיקוםנפשי,‏<br />

תעסוקתי,חברתיומשפחתי.‏<br />

תכניותשיקוםמגוונות<br />

המכוןמציעתכניתיוםייחודיתלשיקום<br />

קוגניטיביותעסוקתיכוללני.‏<br />

תכניותהטיפולכוללות:≈טיפולפרטני<br />

‏≈טיפול ‏מלא ‏≈סדנאות ‏הכשרה<br />

קדם–תעסוקתית ‏≈תכניות ‏טיפול<br />

למשתקמים ‏ותיקים ‏≈השמה ‏בוררת<br />

‏≈טיפול ‏משפחתי ‏≈יעוץ ‏פסיכיאטרי<br />

‏≈יחידת ‏האבחון ‏של ‏המכון ‏מתמחה<br />

באבחון ‏נוירופסיכולוגי ‏לשם ‏התוויית<br />

תוכניתשיקוםולצרכיםמשפטיים.‏<br />

האיכותמחייבת<br />

למכון ‏מחוייבות ‏גבוהה ‏ביותר ‏כלפי<br />

המטופלים.כחלקממנהמקצההמכון<br />

משאביםרביםלמחקרופיתוחבאמצעות<br />

יחידת ‏המו"פ ‏שלו ‏ומשתף ‏פעולה<br />

אקדמיתומחקרית,עםאוניברסיטאות<br />

מובילות ‏בארץ ‏ומכוני ‏מחקר ‏בקנדה<br />

ובארה"ב.המכוןמבצעמדישנהבדיקה<br />

עצמיתשלאחוזיההצלחהופרמטרים<br />

איכותייםהקשוריםאליהם.‏<br />

המכוןמנוהלומבוקרציבוריתע"יאגפי<br />

השיקום ‏במשרד–הביטחון ‏ובמוסד<br />

לביטוח–לאומי,משרדהבריאותונציגי<br />

ציבורנבחריםמסקטוריםמגווניםבמשק.‏<br />

הצלחהבשיקוםחסכוןבעלויות<br />

כמלכ"ר,מציעהמכוןעלויותשיקוםזולות<br />

וחסכוניותיותרעבורהגורמיםהמממנים.‏<br />

גורמים ‏אילו ‏מבינים ‏גם ‏כי ‏הצלחת<br />

השיקום ‏מביאה ‏לצימצום ‏משמעותי<br />

בהוצאותישירותועקיפותלמטופל,למשך<br />

חייו,ומביאהלשיפורבאיכותחייו.הצלחה<br />

אשרמצמצמתאתשיעוריהתחלואהשלו,‏<br />

ואתמידתהזדקקותולשירותירפואה,‏<br />

סיעוד,ליוויצמודאומגוריםמוגנים.‏


www.nevo.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

nevo@nevo.co.il


www.nevo.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

Israel Law Review<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

nevo.co.i<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

•<br />

•<br />

<br />

•<br />

•<br />

<br />

•<br />

•<br />

•<br />

•<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

•<br />

•<br />

•<br />

•<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

•<br />

•<br />

<br />

nevo@nevo.co.il


מאת:‏ עו"ד<br />

מיכל שקד<br />

ביכולתנו ללמד<br />

את דור העתיד<br />

על ניהול סכסוך<br />

לקראת השגת<br />

שלום,‏ להבדיל<br />

מניהול נכון של<br />

מלחמה<br />

הנצחון האמיתי<br />

מערכת המשפט תורמת להתפתחות דור<br />

שלם של ילדים ‏"נפגעי הליכי גירושין".‏ האם<br />

החברה הישראלית באמת זקוקה לעוד<br />

התלהמות,‏ חרדתיות קיומית ואלימות,‏ או<br />

שמא אפשר גם אחרת?‏ הצצה אל ‏"מאחורי<br />

הקלעים"ב של דיני המשפחה.‏<br />

וקר של שבת בחוף הים האהוב עלינו.‏ אריאל<br />

מתרוצצת עם דלי אדום בין אדוות הגלים<br />

הקפואים והחול החמים.‏ שוב ושוב היא<br />

ממלאת את הדלי במים ושופכת אותו בריכוז<br />

אל בור קטן שחפרנו שתינו יחד.‏ ‏"נבנה ג'קוזי<br />

לבובה",‏ הודיעה לי בנחרצות רבע שעה קודם.‏<br />

בסיבוב השני היא נשארת לעמוד מעל הבור.‏ ‏"המים נעלמים<br />

כשאני מסתובבת",‏ היא אומרת בחצי פליאה,‏ ומוסיפה:‏ ‏"הם<br />

מחלחלים לתוך החול!..אני מתלבטת,‏ אמא...איך אפשר<br />

להשאיר את המים בג'קוזי?".‏ עודי מתמוגגת מהמתיקות שבה<br />

היא הוגה ומבטאת בגיל חמש וחצי את המילים ‏"ג'קוזי"‏ ‏)לא,‏<br />

אין לנו אחד בבית,‏ וכמו עוד הרבה דברים-‏ אין לי מושג איפה<br />

היא למדה את זה(‏ ו"מתלבטת"‏ ‏)את זה דווקא ברור לי מהיכן<br />

היא למדה ...(, היא לוקחת בידיה הקטנות שקית,‏ מרפדת את<br />

הקרקעית היטב,‏ מניחה את הבובה מעליה,‏ ומדלגת בשמחה<br />

אל הים עם הדלי.‏ הפתרון נמצא.‏ יחי הספא!‏<br />

אני מחייכת בגאווה השמורה רק להורים שבינינו,‏<br />

המתעוררת בכל פעם שהילדים מזכירים לנו כמה מהר הם<br />

סופגים את הסביבה לתוכם,‏ מאלתרים ומסתגלים.‏ החוף<br />

ריק מאדם,‏ ואני מתרווחת חזרה על מגבת מהוהה שסחבתי<br />

מהבית.‏ חוזרת אל ההתלבטויות הפרטיות שלי,‏ אל המים<br />

שנעלמים לי כשאני מסתובבת,‏ ואיך נראה גם לי שאולי<br />

מצאתי את הפתרון ‏"מחזיק המים".‏<br />

המלחמה על הבית<br />

נחזור בערך שנתיים אחורה.‏ ליום שבו הרגשתי שמאסתי<br />

בעיסוק בדיני משפחה,‏ ושקלתי במלוא הרצינות את רעיון<br />

ההסבה המקצועית.‏ חשתי שאיני יכולה לקום לכל זה ולו<br />

עוד בוקר אחד.‏ שאיני מסוגלת לראות עוד ילד אחד שנקרע<br />

בין אבא לאמא,‏ משונע מהעובדת הסוציאלית לפסיכולוג<br />

המומחה;‏ לא עוד זוג אנשים נורמטיביים שיוצא מדעתו<br />

בהמתנה למערכת המשפט האיטית והמסורבלת שתחרוץ<br />

גורלות.‏ לא יכולה לשאת עוד עורך דין אחד שלוקח תיק<br />

בתחום שהוא בבחינת דיני נפשות בעיני,‏ וסוחב אותו אלי<br />

התלהמות בלי הבנה אלמנטרית של הנזק המצטבר לצדדים.‏<br />

חדלתי להתענג על נצחונות בבית המשפט,‏ שכן חלחלה בי<br />

התודעה שכל ‏"נצחון"‏ כזה רק מנציח את התהום הפעורה<br />

ממילא בין בני המשפחה.‏ אם יש מי שזוכה בגדול - יש מי<br />

שמפסיד מאד,‏ וכל עוד עסקינן בתא משפחתי שאמור לתפקד<br />

גם אחרי המערכה הזו - יוצא שלמעשה כולם מפסידים.‏<br />

זה לא שפתאום צימחתי מצפון מפותח ‏)אני רוצה<br />

לחשוב שתמיד היה לי...(‏ אלא שמלכתחילה הגעתי לתחום<br />

הזה מזווית לגמרי אחרת.‏ האמנתי שאני מצטרפת למאבק<br />

באלימות במשפחה,‏ למשל,‏ או שאצליח להציל קטינים מפני<br />

הורות לקויה,‏ ובעיקר חיפשתי את עשיית הצדק המוחלט,‏<br />

ואלוהים ‏)ועוד כמה שופטים ועורכי דין...(‏ הוא עדי שנלחמתי<br />

בחירוף נפש בעבור כל אלה.‏ אלא שאט אט התחוור לי,‏<br />

לחרדתי,‏ כי כל שמערכת המשפט יודעת לעשות כיום עבור<br />

מתדיינים בענייני משפחה,‏ עם כל הרצון הטוב של העומדים<br />

בראשה,‏ הוא לספק מענה חלקי ביותר לצרכים האמיתיים של<br />

הבאים בשעריה.‏ ובכלל - נוכחתי ללמוד שכמעט ואי אפשר<br />

לדבר על צדק אבסולוטי במונחים של מערכות יחסים בתוך<br />

המשפחה,‏ בדיוק כפי שבשום אופן לא ניתן לומר שמתן פסק<br />

דין מביא לסיומו של סכסוך משפחתי,‏ כאשר ברוב המקרים<br />

הוא רק מלבה או מקבע אותו לעוד שנים ארוכות.‏<br />

גירושין נוסח אמריקה<br />

אז כמו שדברים לעיתים קורים,‏ בדיוק ביום שבו<br />

קיטרתי ללא הרף,‏ הזמינה אותי חברה למפגש במשרד<br />

המשפטים שמטרתו היתה הצגת שיטת גירושין חדשה,‏<br />

ה-‏divorce .collaborative חצי שעה לתוך הרצאתו של<br />

יובל ברגר,‏ מטפל מומחה בענייני משפחה מקנדה,‏ וידעתי<br />

שמצאתי את המזור לתחושותיי הקשות ואת המענה המיטבי<br />

עבור לקוחותיי.‏ מאז,‏ אימצה לשכת עורכי הדין בישראל את<br />

השיטה,‏ ואירחה להשתלמות בת שלושה ימים את יובל ברגר<br />

ואת עוה"ד פאולין טסלר מסן פרנסיסקו,‏ ממובילות השיטה<br />

בעולם.‏ אמונתי בתהליך שמציעה השיטה הזו כה גדולה,‏<br />

עד שנסעתי,‏ יחידה מישראל,‏ למיניאפוליס הרחוקה,‏ לכנס<br />

העשור של מה שהפך בינתיים להיות ,collaborative law<br />

ואף הוטמע כענף חדש בחקיקה האמריקאית.‏ בינינו,‏ הכי<br />

התרגשתי מללחוץ את ידו של עוה"ד הוותיק סטו ווב,‏ ממציא<br />

השיטה,‏ ומלומר לו תודה,‏ ושהוא האיש שכנראה ישנה את<br />

חיי המקצועיים לטובה ‏)כן,‏ אני יודעת...קצת הוליוודי וקיטשי<br />

מצידי,‏ ובכל זאת יש גם תמונה...(.‏<br />

על קצה המזלג - שיטת ה collaborative divorce<br />

מאפשרת לבני הזוג לקיים הליך של משא ומתן בליווי עורך<br />

דין לכל צד,‏ ובצירוף - divorce coach יועץ גירושין,‏ שהוא<br />

מטפל משפחתי מוסמך.‏ הענין אינו מגיע לערכאות,‏ אלא<br />

מסתיים בחתימת הסכם אליו מגיעים הצדדים בסיועם<br />

של עורכי הדין והיועצים,‏ העובדים כצוות לפתרון הבעיות<br />

המשפטיות והבין-אישיות של הצדדים.‏ צרכי הילדים מקבלים<br />

מענה מלא על ידי מומחה מיוחד,‏ והצדדים זוכים לליווי של<br />

מומחה כלכלי,‏ ככל שיש צורך בכך.‏ הכל נעשה באוירה של<br />

שיתוף פעולה.‏<br />

בבסיס השיטה - האמונה כי מערכות יחסים בין בני זוג<br />

בהליכי גירושין,‏ במיוחד הורים לילדים,‏ אינן מסתיימות.‏ הן<br />

משתנות.‏ אם נחשוב לרגע,‏ הרי גם בתיקים בהם אנו משכילים<br />

לנהל משא ומתן מוצלח עם הצד השני,‏ איננו נותנים מענה<br />

למערכת היחסים המשתנה.‏ לאחר לחיצת הידיים בין עורכי<br />

הדין וחתימת ההסכם,‏ ממש כמו על חוף הים,‏ ‏"נעלמים המים<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


בכנס במיניאפוליס עם עו"ד סטו ווב<br />

אל תוך החול",‏ וכל העבודה הקשה שהשקענו ביצירת אוירה<br />

מתאימה לצורך הגעה להסכם - יורדת לטמיון.‏<br />

הסיבה היא פשוטה - כל אותם קשיים ובעיות בין בני הזוג<br />

הללו,‏ עליהם הצלחנו אולי להתעלות במהלך המשא ומתן,‏ אך<br />

לא ממש טיפלנו בהם,‏ עדיין חיים ונושמים ביניהם.‏ הסכם<br />

או לא הסכם,‏ הם יצופו ויכו שנית.‏ לעיתים נהיה עדים לכך<br />

- כאשר צד אחד ישוב ויבקש ‏"לפתוח את ההסכם",‏ ‏"לבטל<br />

אותו"‏ וכו',‏ לעיתים קרובות יופרו ההסכמים הללו,‏ לא ישולמו<br />

מזונות,‏ יפתחו תיקי הוצל"פ,‏ תוגשנה תביעות עקב ‏"שינוי<br />

נסיבות"‏ ועוד.‏ ולעיתים לא נשמע מהם עוד לעולם,‏ אך הם<br />

ימשיכו להתמודד,‏ בשקט יחסי,‏ עם אותם הדברים שהביאו<br />

אותם לפרידה מלכתחילה.‏ שהרי גם המשא ומתן המוצלח<br />

והרגיש ביותר אינו באמת מסוגל לטפל כראוי בפסיכולוגיה<br />

של הצדדים,‏ בכאבים ובעוינות,‏ במשקעים הקשים שנותרו<br />

ביניהם,‏ וחשוב מכל - בהשלכות של כל אלה על הילדים.‏ לשם<br />

כך יש צורך במטפלים משפחתיים המעורבים בתהליך ההגעה<br />

להסכם.‏ משאלה אינם בנמצא,‏ זוג נוסף יצטרף ל"מועדון<br />

הלבבות השבורים",‏ ועוד 2.5 ילדים ‏)בממוצע(‏ יצטרפו ל"דור<br />

נפגעי הליכי הגירושין".‏<br />

בעיניו של ילד<br />

בואו נעצור לרגע ונחשוב על הילדים.‏ קחו לדוגמא ילד<br />

בן חמש - חסר אונים,‏ תלוי בהוריו באופן מוחלט.‏ החיים<br />

זורמים על מי מנוחות עד שיום אחד עולמו חרב עליו.‏ אמא<br />

ואבא בסך הכל החליטו להיפרד והגישו כמה תביעות,‏ אבל<br />

עבורו זוהי סופה של ילדות רגילה ותחילתה של מלחמת<br />

הישרדות בלב קונפליקטים בלתי נגמרים,‏ חוות דעת,‏ צוים,‏<br />

תביעות,‏ עורכי דין ושופטים.‏ כשהילד יגיע לגיל 9 בערך,‏<br />

יינתן פסק דין.‏ אך גורלו של הילד נחרץ כבר בשנה הראשונה<br />

לניהול ההליכים.‏ על בשרו הוא למד שבמקום בו זוגיות<br />

מסתיימת,‏ מתחילה מלחמה עכורה.‏ וחמור מכך - שהפתרון<br />

למשברים ולמחלוקות,‏ גם עם הקרובים אלינו ביותר - יושג<br />

רק במיליטנטיות חסרת פשרות.‏<br />

האם זה הילד שעימו רצוי שבתנו תנהל מערכות יחסים<br />

אינטימית בעתיד?‏ האם זה החייל שאנו רוצים שישמור על<br />

ארצנו?‏ האם זה המדינאי שאנו רוצים כמייצגנו?‏ האם החברה<br />

הישראלית באמת זקוקה לעוד התלהמות,‏ חרדתיות קיומית<br />

ואלימות,‏ או שמא רווינו מכל אלה?‏<br />

אינני מתיימרת להעמיק בצד הפילוסופי-פסיכולוגי של<br />

הענין,‏ אך כעורכת דין לענייני משפחה אני מבינה משהו<br />

בכאבם של ילדים,‏ בו אני פוגשת לצערי על בסיס יומי.‏ את<br />

הכאב הזה בידינו למנוע,‏ ולמעלה מכך - ביכולתנו ללמד<br />

את הילדים הללו,‏ דור העתיד,‏ דבר מה על פתרון נכון של<br />

סכסוכים,‏ על הדברות,‏ על ניהול סכסוך לקראת השגת שלום,‏<br />

להבדיל מניהול נכון של מלחמה.‏<br />

ארגז הכלים החדש<br />

חבריי הסקפטיים למקצוע אומרים לי שהשיטה הזו לא<br />

תעבוד בישראל.‏ הם מסבירים לי,‏ בחיוך ציני,‏ שאנשים כאן<br />

אינם סובלניים,‏ שאין להם אמון זה בזה,‏ שישראלים מבינים<br />

רק מאבקים וכוח.‏ לעומתם,‏ אני מאמינה שרוב האנשים הם<br />

נורמטיביים ושפויים,‏ ויעדיפו שקט ושלום בכל עת על מלחמה,‏<br />

ולכן בכוונתי לאמץ ככל יכולתי את השיטה כאלטרנטיבה<br />

מועדפת לפתרון סכסוכים,‏ במקרים בהם היא מתאימה.‏<br />

אני מסכימה כי ניהול משא ומתן בשיטה זו אינו הולם<br />

כל מקרה,‏ כי עדיין מרחפת מעל שאלת מירוץ הסמכויות,‏<br />

וכי יש מקרים שימצאו את פתרונם רק בבית המשפט,‏ אך<br />

עדיין אני סבורה כי ראוי ש"ארגז הכלים"‏ שלנו,‏ עורכי הדין,‏<br />

יכיל בראש ובראשונה את היכולת והרצון להגיע להסדרים,‏<br />

וזאת בנוסף כמובן לאופציית הטיעון והשכנוע בבית המשפט.‏<br />

לשיטתי,‏ נצחון בענייני משפחה אינו מושג דוקא במאבק<br />

עיקש על עמדה או רעיון מסוימים בערכאות.‏ נצחון אמיתי<br />

מושג בניהול משא ומתן איכותי ובהשגת הסדר מצוין עבור<br />

הלקוח,‏ בזמן סביר,‏ תוך שמירה על מערכת יחסים מתפקדת<br />

בין הצדדים.‏<br />

ובעודכם מתלבטים בין השיטות ושוקלים את הרווח<br />

וההפסד עבור לקוחותיכם ועבורכם באופן אישי,‏ רק זכרו:‏<br />

המפסידים והמרוויחים הגדולים הם תמיד הילדים!‏<br />

כל שמערכת<br />

המשפט יודעת<br />

לעשות כיום<br />

עבור מתדיינים<br />

בענייני משפחה,‏<br />

עם כל הרצון<br />

הטוב של<br />

העומדים<br />

בראשה,‏ הוא<br />

לספק מענה<br />

חלקי ביותר<br />

לצרכים<br />

האמיתיים של<br />

הבאים בשעריה<br />

<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


אופטימיות<br />

אנרגיות חיוביות<br />

ברוח האביב פנינו אקראית למספר אנשים שיש להם מה לומר<br />

על שמחה,‏ אופטימיות והתחדשות<br />

ראיינה:‏ עו"ד<br />

מתת ליפסקי<br />

ד"ר עודד מבורך,‏<br />

פסיכולוג קליני,‏ המרכז<br />

הפסיכו-קיומי:‏<br />

‏"הדרך שבה אדם רואה את העולם<br />

נתונה בידיו.‏ אנשים מעדיפים להאמין<br />

שיש מציאות חד-משמעית ואז נגזר<br />

עליהם לחיות בעולם כזה או אחר.‏ אין<br />

הדבר כך.‏ אני מאמין שהעולם ניתן לפרשנות<br />

ביחס למה מקדם או לא מקדם ומה נכון או לא נכון<br />

והמציאות אינה נגזרת מלמעלה.‏ האופטימיות היא<br />

הנטייה של אדם לפרש את המציאות בצורה מתגמלת,‏<br />

שרואה במצב הנתון אתגר.‏ אופטימיות הינה תפישה<br />

ריאלית.‏ ‏'לראות את חצי הכוס המלאה',‏ פירושו,‏ לא<br />

להתעלם מ'החצי הריק',‏ אלא לראות את מלוא הכוס<br />

ומלוא האפשרויות,‏ את הטוב יחד עם הרע ולתת להם<br />

משמעות פתוחה ומתגמלת.‏ דוגמא פשטנית היא,‏ שמי<br />

שגונבים ממנו כסף,‏ לא מתכחש לזה אלא מנסה להיות<br />

יותר עצמאי או עושה צעדים להרוויח שוב וכו'.‏ החוכמה<br />

היא להתמודד ולהפוך את הנתונים לבעלי תקווה,‏<br />

למשהו שניתן לשינוי ולא לקחת כעובדה סגורה,‏ אפלה,‏<br />

קבועה.‏ עבדתי כפסיכולוג בבית-חולים במחלקת כוויות,‏<br />

וההסתכלות האופטימית של החולים - מה אפשר<br />

‏'להרוויח'‏ מהאשפוז ומהפציעה,‏ שינתה את מצבם.‏<br />

תפקידי להביא את האדם לחשוב מה אפשר לעשות<br />

בזמן אמיתי וליצור אפשרויות.‏ גם דיכאון הוא תוצאה<br />

של חשיבה.‏ אפשר לבחור בין אופטימיות לדיכאון,‏ יש<br />

חופש בחירה גדול איך לפרש את המציאות.‏ לחינוך יש<br />

השפעה מכרעת,‏ בעיקר להרגלים מהבית - איך פירשו<br />

בבית אסונות ודברים לא צפויים ולא רצויים.‏ תפיסה<br />

אופטימית של העתיד מאיצה תהליכי החלמה.‏ ככל<br />

שיש תקווה ואמונה בעתיד,‏ גם ברמה הביולוגית דברים<br />

משתנים."‏<br />

ד"ר עדי סלע,‏ פסיכיאטרית,‏ המרכז<br />

לבריאות הנפש ‏'גהה':‏<br />

‏"אני מניחה שאופטימיות נוצרת אצל אנשים בזכות מערכת תמיכה,‏<br />

זוגיות,‏ ילדים,‏ סיפוק מעבודה,‏ קשרים בין-אישיים טובים.‏ להבדיל,‏<br />

דופמין/סמים מעלים את האופטימיות באופן מלאכותי.‏ סטרס גורם<br />

לתופעה הפוכה.‏<br />

אני רואה את האופטימיות כסוג של פעמון גאוס.‏ משהו המתגבר בילדות<br />

ובבגרות המאוחרת.‏ מצד אחד,‏ ילדים מבסוטים באופן כרוני.‏ לעומת זאת,‏ אפשר להגיע<br />

בגיל מבוגר להנאה ממה שהשגת והקמת בחיים.‏<br />

שיעור הדיכאון בכלל העולם עומד על 15% ומידת החשיפה לאור אינה מהווה פקטור<br />

מספיק משמעותי.‏ רוב המופעים של דיכאון נובעים מהפרעה של מוליכים עצביים<br />

במוח".‏<br />

ד"ר דורון תודר,‏<br />

פסיכיאטר,‏ המרכז<br />

לבריאות הנפש באר שבע,‏<br />

אוניברסיטת בן גוריון:‏<br />

‏"אני סבור שראיה אופטימית/‏<br />

פסימית תלויה באיזון כלשהו בין<br />

ההמיספרות ‏)אונות המוח(‏ הימנית<br />

והשמאלית.‏ כשיש איזון,‏ האדם אופטימי.‏<br />

כשההמיספרה השמאלית פחות מתפקדת,‏ תהיה פגיעה<br />

בתפקוד וראיה של חצי הכוס הריקה.‏ אף אחד אינו<br />

יודע מהם הגורמים המדויקים המשפיעים באמת על<br />

אופטימיות/דיכאון,‏ זהו מצב מולטי-פאקטוריאלי.‏<br />

יש הטוענים שהסתכלות פסימית יכולה אף לגרום<br />

להתפתחות דיכאון.‏ המציאות הרבה יותר מורכבת מכל<br />

הגדרה.‏ כשם שקשה להגדיר את המונח ‏'נורמלי'‏ ואחת<br />

ההגדרות היא ‏'העדר מחלה',‏ באופן דומה ‏'אופטימיות'‏<br />

היא ‏'העדר פסימיות'.‏ חשוב להבין שדיכאון אינו חוסר<br />

אופטימיות.‏ דיכאון הוא מחלה של הגוף כולו והפסימיות<br />

היא מרכיב במחלה.‏<br />

אדם חסר אופטימיות,‏ צריך להבין שזו חלק מבעיה,‏<br />

אולי אפילו מחלה,‏ שצריך ואפשר להתמודד איתה ולשנות<br />

את המצב.‏ קיימת,‏ לדוגמא,‏ הפרעת אישיות דיכאונית,‏<br />

אדם שכל חייו עוברים בתחושת דיכאון,‏ אך הוא אינו<br />

חולה במחלת הדיכאון.‏ מדובר במצב מתמשך,‏ זהו אופיו<br />

של האדם וזה לא חייב להישאר כך.‏ כשהתחושה אינה<br />

מגיעה לכדי הפרעה אלא לדיכאון קל,‏ רבים נוטים לדחות<br />

ולגרור את האבחון והטיפול ולכן הנזק המצטבר גדול<br />

יותר.‏<br />

אין קשר בין גיל למידת האופטימיות.‏ בכל גיל אדם<br />

יכול להיות בדיכאון,‏ אך ישנו מרכיב תורשתי בדיכאון<br />

ואולי אף באופטימיות.‏<br />

ידוע שהעדר חשיפה לשמש יכול להתבטא בדכדוך,‏<br />

אך השמש הישראלית אינה מונעת דיכאון.‏ השמש<br />

יכולה לסייע בטיפול בחלק מהחולים הסובלים ממניה<br />

דיפרסיה.‏<br />

העונה בעייתית ביותר היא דווקא האביב,‏ כשהאור<br />

מתגבר והכל פורח,‏ אחריה הסתיו והחורף.‏ אנחנו,‏ כנראה,‏<br />

הרבה יותר ‏'חיות'‏ ממה שאנחנו חושבים ומושפעים<br />

ממזג אוויר/עונות/לחץ ברומטרי וכו'.‏<br />

האופטימיות בהתגלמותה,‏ אופוריה עילאית,‏ היא<br />

בעצם מחלה - מניה.‏ החולה מרגיש על גג העולם.‏<br />

תחשבו על היום המאושר בחייכם והכפילו את ההרגשה<br />

בעשרות מונים.‏ הבעיה היא שזהו מצב שיקרי ולא תואם<br />

את המציאות".‏<br />

10<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


עו"ד טובה אררה<br />

‏"מקבץ החמסינים האחרון הביא סופית את בשורת האביב<br />

למחוזותינו ואיתה,‏ איך לא,‏ את תחושת ההתחדשות.‏<br />

זמן טוב להסיר אבק לא רק ממחלצות האביב,‏ שזכו לעדנה בחורף<br />

הנוכחי,‏ אלא בעיקר ממדפי הנפש.‏<br />

עם פרוס האביב וכשניחוחות הפריחה מתערבבים בריחות מדללים<br />

של צבע,‏ אקונומיקה ומסירי שומנים,‏ מתעדכן השעון הביולוגי שלי עפ"י<br />

קו אורך ‏'פסח'‏ ומכאן ואילך יחל הטבע את מחול הרנסנס.‏<br />

אביב בשבילי לא היה מעולם עונת מעבר שבין שני איתנים קיצוניים,‏ כי אם נקודת<br />

ציון חשובה על ציר האושר.‏<br />

את הקוד הגנטי האחראי לזיווג בין אביב לאושר,‏ אצלי ואצל רבים וטובים לא פחות,‏<br />

טרם הצלחתי לפצח כדי תובנה ראויה להפצה,‏ אבל בינינו?‏ מה זה משנה,‏ עם זיווג טוב לא<br />

מתווכחים.‏<br />

‏'משהו טוב'‏ נמצא באוויר,‏ במים,‏ בחדרי הנפש פנימה ומחוצה להם,‏ ותהא זו טיפשות<br />

לשמה להחמיץ את פרץ האופטימיות המדגדג בקצה החוטם.‏<br />

שלא תטעו!‏ אני עוקבת אחר התופעה ביתר סקרנות ואף לא אחת מהתובנות שלי ביחס<br />

למהות ‏'האושר'‏ היא בגדר הנחה ספקולטיבית כי אם אקסיומה מיושמת הלכה למעשה.‏<br />

עבורי,‏ ‏'חצי הכוס המלאה'‏ היא הרבה יותר מניסוי מדעי למתחילים.‏ עבורי היא<br />

דוקטרינה,‏ שלא אכזבה עד כה.‏ לתוך אותה חצי כוס יצקתי את תבל ומלואה:‏<br />

כן,‏ אני טיילנית למחוזות רחוקים ובתוליים ומכלילה את השכונה הסובבת את ביתי:‏<br />

מתה על הבית)פחות על השכנים(,‏ את בני משפחתי הקרובה וגם את אלה שאני מכירה<br />

רק מאילן היוחסין של כתה ‏'ג'‏ ותאמינו או לא,‏ את הגלימה השחורה על כל מה שמתלווה<br />

אליה.‏<br />

לרומן הזה תורה מעניינת כשלעצמה ותמציתה:‏ עיסוקי כעו"ד מסב לי אושר עילאי<br />

‏)ואל תעקמו את האף(.‏<br />

במשרדי,‏ בדלת אמותיי,‏ מתקבצים להם כל גילויי האושר על כל גלגוליו.‏<br />

וכן,‏ אני באמת חושבת שכל מה שצריך לצד כל אלה זו רק בריאות טובה והשלמת חצי<br />

הכוס."‏<br />

דפנה ישראלי-כהן,‏<br />

פסיכולוגית רפואית באזור<br />

הצפון:‏<br />

‏"אופטימיות היא היכולת להרגיש<br />

תקווה במצב נתון,‏ מעין תהליך<br />

מחשבתי יצירתי,‏ המאפשר לנתח את<br />

המצב ולראות בו אפשרויות שיקדמו<br />

אותך.‏ כשאדם מגיע למצב קשה ובלתי מוכר<br />

במפה התודעתית שלו,‏ כמו במצב רפואי קשה,‏ איך<br />

הוא יתנהל ויתמודד עם הלא ידוע?‏ האם ינסה להסתגל<br />

למצב חדש כנתון;‏ יסתכל על הסביבה ואולי יראה דברים<br />

שיכולים לעזור לו ולתת לו תקווה,‏ דברים שיראו לו את<br />

הדרך למקום חדש או פתרון?‏<br />

לעיתים,‏ במצוקה יש הרגשה הדומה לנפילה לבאר<br />

עמוקה,‏ חשוכה וצפופה.‏ אתה מאוד מבוהל,‏ מתרוצץ<br />

כמו עכבר במלכודת וצועק ‏'הצילו'.‏ רק כשעוצרים,‏<br />

נושמים עמוק ומסתכלים סביב,‏ יש סיכוי לגלות דבר-מה<br />

להיעזר בו כדי לצאת ‏)סולם/אבנים בולטות/חבל/צמח<br />

שמשתרך(.‏ ולכן,‏ מעבר ליכולת היצירתית,‏ אופטימיות<br />

קשורה גם ליכולת להירגע כשאתה במצוקה,‏ להיות פנוי<br />

לראות אפשרויות בכל מציאות ולו הקשה ביותר.‏<br />

כל אדם הוא תערובת של מטען גנטי,‏ הרכב חומרים<br />

בגוף והורמונים המופרשים במוח,‏ בצירוף החינוך עליו<br />

גדל.‏ במימוש הגורמים האלו,‏ יכולים להופיע גורמים<br />

המחזקים את היכולת לאופטימיות וגורמים המחלישים<br />

אותה.‏ אם קיימת בעיה בהפרשת ההורמונים במוח<br />

האחראים על מצב רוח,‏ יהיה לאדם יותר קשה.‏ מאידך,‏<br />

למרות יכולת נורמאלית להפריש את ההורמונים במוח,‏<br />

יתכן שהחינוך שקיבל אדם ידכא את היצירתיות שלו.‏<br />

מוכרת במחקר תופעת - learned helplessness חוסר<br />

אונים נרכש:‏ אם הענישו אותך בכל פעם שרצית לפעול,‏<br />

מבלי שהובהר לך מדוע,‏ אתה לומד להיות חסר אונים<br />

ולומד שאין תועלת ביצירתיות,‏ כך שבמצוקה עתידית<br />

יהיה לך יותר קשה להתמודד.‏<br />

אני מאמינה שיש ספקטרום למידת האופטימיות<br />

ואפשר להימצא בנקודות שונות עליו.‏ אפשר ללמוד איך<br />

להיות יותר אופטימיים.‏ נוכל לבחון מה אמרנו לעצמנו,‏<br />

בעקבות אירוע מסוים,‏ שגרם שנרגיש עצובים,‏ חסרי<br />

אונים,‏ כועסים או דווקא שמחים ומלאי תקווה.‏ גישה<br />

טיפולית המתבוננת על תפישות עולם אלה ומאתגרת<br />

אותן,‏ במידה והן מחבלות ביכולת התמודדות שעוזרת<br />

לנו,‏ יכולה לקדם יכולת לאופטימיות טובה יותר בחיים.‏<br />

חוש הומור מאד עוזר ביצירת אופטימיות,‏ למרות<br />

שלפעמים לא ברור מה קודם למה.‏ חיוך וצחוק מעוררים<br />

הורמונים במוח שגורמים לעוררות חיובית והרגשה<br />

טובה בגוף,‏ אפילו כשלא מרגישים אופטימיים.‏<br />

יש מי שמקבלים תמיכה ואופטימיות גם בעקבות<br />

אירועים קשים בחיים,‏ כמו תמיכה מחברים ומשפחה<br />

או שלמדו להעריך מחדש וליהנות מהדברים הקטנים של<br />

החיים.‏ בצורה זו מתאפשרת ראייה אופטימית."‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 11 2010


אופטימיות<br />

עו"ד יצחק גדיש<br />

רגע אופטימי בחיים שלי שהוביל<br />

אותי קדימה<br />

הולדת הבן הבכור שלי.‏<br />

אופטימיות בעיני<br />

צפיה מפוכחת לעבר העתיד תוך<br />

ניסיון להשפיע עליו ולו במעט.‏<br />

תיק שאני גאה בו<br />

זכייה ב-‏‎3‎ ערכאות מטעם אנשים מבוגרים,‏ דיירים<br />

מוגנים ומעוטי יכולת,‏ שבעל בית הרס את מגוריהם כדי<br />

לפנותם ללא פיצוי.‏<br />

לנער מצב רוח רע?‏<br />

משחק כדורסל.‏<br />

סיפור מצחיק מבית המשפט<br />

שופט בית המשפט העליון הקריא לצדדים את סיפת<br />

פסק הדין של תיק אחר ‏)ולא שלהם(‏ ולאחר שהצדדים<br />

הלכו לדרכם והשופט התחיל להקריא את סיפת פסק<br />

הדין לצדדים בתיק הבא,‏ התברר שהמתמחה שידך את<br />

הדפים הלא נכונים.‏<br />

הצדדים בתיק הקודם נקראו לאולם,‏ העמוד האחרון<br />

של פסק הדין הוחלף ואז התברר שהצד ש'זכה'‏ הפסיד<br />

והצד ש'הפסיד'‏ - זכה.‏ ‏)עצוב ומצחיק כאחד(.‏<br />

הלקוח הכי אופטימי שלי<br />

בן 80 המברך כל בוקר על כך שהוא מצליח לקום<br />

לבד.‏<br />

מאחל לשנה הקרובה<br />

לעצמי - בריאות,‏ הצלחה כלכלית ומקצועית והנאה<br />

מן העבודה.‏<br />

ו-‏ לציבור עורכי הדין - שיפסיק להתרבות וישפר<br />

את מערכת היחסים הפנימית בתוכו.‏<br />

עו"ד זבידאת מנאל<br />

‏"סיפור מצחיק בעיני:‏<br />

עורך דין מסויים,‏ שאוהב לעשות<br />

רושם,‏ השיב לשופט שביקש לקבוע<br />

תיק לדיון,‏ שהוא אינו יכול להגיע לדיון<br />

באותו תאריך,‏ כי קבוע לו,‏ באותו יום,‏<br />

דיון לבית המשפט העליון.‏<br />

על כל תאריך שהציע השופט,‏ השיב עורך<br />

הדין באותה התשובה - ‏"קבוע לי דיון בעליון".‏<br />

השופט,‏ שהתייאש,‏ ביקש מעורך הדין לתת לו את<br />

היומן שלו ושם,‏ למרבה הבושה,‏ התברר כי כל התאריכים<br />

שהציע השופט,‏ היו פנויים.‏<br />

לא לרושם הזה,‏ כיוון כנראה אותו עורך דין."‏<br />

עו"ד ארנית זוננברג<br />

רגע אופטימי בחיי שהוביל אותי<br />

קדימה:‏<br />

השיעור בו אנו מבינים,‏ שאין באמת<br />

רגע אחד בודד ויחיד המצעיד אותנו<br />

קדימה,‏ אלא שבדרך כלל זה מכלול של<br />

דברים,‏ נלמד במהלך החיים.‏ אבל,‏ לפעמים,‏ צריך רק<br />

‏'פוש'‏ קטן,‏ טריגר לא ברור,‏ שזורק אותך לכיוון אחד או<br />

אחר:‏ לעיתים זה סרט,‏ מישהו שפוגשים,‏ מאמר בעיתון או<br />

אימרת שפר של מישהו שהזדמן בדרך.‏ כך קרה לי כשהייתי<br />

נערה והתלבטתי קשות אם ללמוד מקצוע בתחום<br />

הרפואה,‏ ללמוד בטכניון,‏ או ללכת ללמוד משפטים.‏<br />

חשבתי אז,‏ שמי שיכולה ללמוד רפואה לא מוותרת על<br />

כך בקלות,‏ אבל הייתה לי התלבטות קשה.‏ חששתי מאוד<br />

שהמקצוע לא מתאים לי.‏ האמת שבתי חולים כסביבת<br />

עבודה קבועה הרתיעו אותי וחששתי להגיד זאת בקול,‏<br />

כאילו יש בזה משהו לא מוסרי.‏ יום אחד,‏ בעודי מתלבטת,‏<br />

סובלת ומתחבטת,‏ כמו שרק בני הנעורים יכולים לחשוב<br />

שהדילמה שלהם היא תמצית היקום,‏ הלכתי לים.‏ זה היה<br />

יום חול,‏ באמצע השבוע והיה די ריק.‏ שחיתי,‏ ישבתי על<br />

החול וניהלתי שיחה קלילה עם קשיש נחמד,‏ תימהוני,‏ בעל<br />

מבטא זר וכבד ועברית קלוקלת מאוד,‏ שנאות לשמור על<br />

חפצי כשנכנסתי לים לשחות.‏<br />

‏"מה את עושה?"‏ הוא שאל,‏<br />

‏"שוחה בים",‏ השבתי,‏<br />

‏"לא,‏ מה את עושה בחיים?‏ בנאדם צריך לעשות משהו<br />

עם עצמו בחיים,‏ מה את עושה?"‏ שאל בהדגשה.‏<br />

מאחר והשתמע משאלתו כאילו הוא מזלזל בי,‏ אמרתי<br />

בהתנשאות משהו,‏ שאני מתלבטת בנוגע ללימודי רפואה<br />

בטכניון.‏<br />

‏"פורמלין".‏ הוא השיב.‏ ‏"פורמלין וליזול".‏<br />

‏"מה?"‏ שאלתי,‏ מנומנמת מהשמש ולא מבינה.‏<br />

‏"נו,‏ מה,‏ מה?!‏ פורמלין וליזול.‏ את אוהבת ריח של<br />

פורמלין וליזול?"‏<br />

‏"לא!",‏ אמרתי.‏<br />

‏"אז זה ברור",‏ הוא השיב.‏ ‏"מי שלא אוהב ליזול ושונא<br />

ריח של פורמלין,‏ חייב להיות עורך דינין.‏ ככה".‏<br />

ומאותו רגע,‏ הכל נהיה לי ברור כמו השמש שזרחה<br />

במרום.‏ מי שלא אוהב פורמלין,‏ יהיה עורך דינין.‏ השילוב<br />

של הים,‏ השמש,‏ הרוח הנעימה,‏ העלימו בבת אחת כל<br />

התלבטות.‏ אימרת השפר של הזקן המצחיק,‏ הכניסה<br />

אותי בבת אחת לאופטימיות והכל התבהר.‏<br />

מאז,‏ כשלפעמים אני פוגשת אנשים שאומרים לי<br />

בשיבוש:‏ ‏"גבירתי העורך דינית",‏ ‏)כולנו מכירים את<br />

השיבוש הזה...(‏ אני תמיד מתקנת לי בלב ואומרת:‏ ‏"לא<br />

עורך דינית אלא:‏ עורכת דינין".‏<br />

מאז,‏ אגב,‏ כבר למדתי שגם במשפטים,‏ יש הרבה<br />

דברים שמסריחים כמו ליזול ולפעמים מיושנים<br />

בפורמלין.‏ אבל,‏ לפחות במקצוע הזה אני נהנית,‏ מנסה<br />

לשנות וקיים הרצון להתעלם מהריח ולעסוק במקצוע<br />

העורך דינין.‏<br />

12<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


לנער מצב רוח רע<br />

עו"ד ארנית זוננברג<br />

שאלה ממש מורכבת.‏ הרי ‏"גברים<br />

מנוגה ונשים ממאדים"‏ או להיפך?!‏ בכל<br />

אופן,‏ צריך לזכור שיש שלבים ודרגות<br />

במצבי הרוח.‏ יש מצב רוח לכל מצב.‏<br />

יש סתם מצב רוח,‏ כזה שעובר עם כוס קפה<br />

ועוגיה טובה.‏<br />

יש ‏'מ צ ב ר ו ח'.‏ כזה שעובר רק עם שיחה עם חברה<br />

טובה,‏ או שיחת נפש עם בן זוגי.‏<br />

ויש : ‏'יש לי מצב רוח!!!'‏ כזה שבגללו אצא להליכה<br />

רגלית,‏ ארכב על אופניים,‏ או אשחה במרץ יותר בריכות<br />

מהרגיל בבריכה.‏<br />

אבל,‏ באמת,‏ בשנים האחרונות גם להיות ב'מצב רוח'‏<br />

הפך להיות פריווילגיה.‏ הכל עובר מיד עם חיוך קטן או<br />

מבט של הבן שלי,‏ שמבהיר לי מיד שמישהו פה צריך<br />

לתקתק את הדברים...‏ צריך לקום מוקדם,‏ להכין הכל<br />

ליציאה בזמן,‏ להסיע לבית הספר,‏ יש עבודה,‏ הופעות<br />

בבתי משפט,‏ ללמוד תיקים,‏ יש סיכומים להגיש,‏ פגישות<br />

עם לקוחות,‏ אח"כ לוודא שהבן שלי הגיע מבית הספר,‏<br />

שיחה עם מורה,‏ להכין או לבדוק הכנת שיעורים,‏ לדאוג<br />

לבית,‏ אוכל,‏ שניצל סלט קטן,‏ הסעות לחוגים ולטפל<br />

במצבי הרוח של כל מי שמסביב.‏ אז איזה מצב רוח היה<br />

לי בבוקר?‏ מי בכלל זוכר?‏ זה נשמע מוכר?‏ איפה הימים<br />

שהיה לי זמן להתעסק במצב הרוח שלי?‏ היום אני דואגת<br />

שהוא ייעלם כבר בשלב הראשון עם הקפה והעוגיה או<br />

מקסימום אחרי השיחה עם חברה טובה...‏<br />

אופטימיות<br />

עו"ד ארנית זוננברג<br />

מזה שנים יש לי לקוח מבוגר,‏ שעבר את גיל 80 בהליכה קלילה.‏ לפני<br />

הרבה שנים הוא היה מבוסס מאוד,‏ מאלו שכשהם היו יוצאים לבלות<br />

במסעדה עם חברים ומשפחותיהם,‏ הם יכלו בלי להניד עפעף לאותת<br />

למלצר ולהגיד לו:‏ ‏"הכל על חשבוני".‏ באותם ימים,‏ הוא היה ‏'גבר-‏<br />

גבר'.‏ משפחה,‏ בית יפה בכרמל,‏ עסק מצליח,‏ אישה יפה,‏ בריאות,‏ הכנסה<br />

מרשימה.‏ הוא גם אדם משכיל ואוטודידאקט.‏ פעם סיפר לי שבצעירותו הוריו<br />

שלחו אותו לתנועה הציונית והוא עלה לבד לארץ כילד צעיר מאוד.‏ בלי הורים,‏ בלי<br />

משפחה תומכת,‏ התקדם במו ידיו ובנה לו אימפריה קטנה לתפארת.‏<br />

אבל,‏ החיים הם גלגל ודווקא עם הגיעו לגיל מתקדם מאוד,‏ החלו ליפול עליו הצרות<br />

בצרורות.‏ העסק קרס,‏ ילדיו רבו איתו ועם אישתו,‏ הוא נקלע לקשיים כלכליים ואיבד<br />

את רוב רכושו.‏ הכרתי אותו כשכבר היה מאוד מבוגר.‏ שמעתי את הסיפורים עליו וממנו<br />

למדתי כי מזה כמה שנים הוא סועד את אשתו שאיבדה את צלילות דעתה והיא מאושפזת<br />

בבית חולים סיעודי.‏ מדי יום,‏ היה מגיע ברגל אל בית החולים,‏ יושב לידה כשהיא כבר<br />

אינה מזהה אותו,‏ סועד אותה וחוזר אל ביתו ברגל.‏ בשלב הזה,‏ טיפלתי בחלק מבעיותיו<br />

ושימשתי מדי פעם גם אוזן קשבת.‏ בזיק של שובבות בעיניו היה אומר לי,‏ מפעם לפעם,‏ כי<br />

היו לו חיים נפלאים ושחווה אושר וסיפוק.‏ אבל,‏ היה מזהיר אותי,‏ כשהוא מצטט מלומד<br />

לטיני,‏ הכל בר-חלוף.‏<br />

לכן,‏ אמר לי,‏ כמעט בכל פעם שהיה מגיע למשרדי,‏ שמרי תמיד על יופייך,‏ חוכמתך<br />

ונעורייך.‏ נסי לא לאבד אותם.‏ ואני - הייתי ממלמלת לעצמי ‏)מתחת לחליפת העבודה(,‏<br />

‏"יופי!‏ כאילו שזה בכלל בשליטתי..."‏<br />

באחד הבקרים,‏ כשצעד לבקר את אשתו,‏ נפגע על ידי מכונית.‏ התאונה הייתה קשה.‏<br />

הוא איבד הכרתו,‏ הובהל למיון,‏ נתגלו שברים בגופו ועוד כהנה וכהנה נזקים ‏)שלא אפרטם,‏<br />

כי לא מדובר פה בכתב תביעה לפי חוק הפלת"ד(.‏ הוא אושפז לשיקום,‏ הפגיעה הותירה<br />

בו צליעה קשה,‏ כאבים ואובדן האופטימיות.‏ בעודו מאושפז נפטרה אשתו.‏ כמה מכות<br />

יכול האדם לחטוף?‏ חשבתי לעצמי.‏ כמה זה לא הוגן שדווקא בשיא חולשתו,‏ נופלות עליו<br />

כאלו מצוקות.‏ הגשתי בשמו תביעה לבית המשפט וטיפלתי בפן המשפטי ‏-טענתי נמרצות<br />

באשר למצוקותיו,‏ מתוך הזדהות מוחלטת,‏ ונראה כי השופט הנכבד שישב בדין התרשם,‏<br />

כי הפיצוי שניתן לו,‏ היה על הצד הגבוה.‏<br />

בכל אופן,‏ הזמן חלף וכמה חודשים לאחר שכבר הסתיים התיק,‏ הוא הגיע למשרדי.‏<br />

מיד הבחנתי בשינוי.‏ זה לא שפתאום הוא נראה בן עשרים,‏ אבל בהחלט ירד לו עשור<br />

מהפנים.‏ זיק השובבות חזר לעיניו.‏ גם הצליעה לא נראתה בולטת ומה שהכי בלט,‏ זו<br />

האישה המטופחת שנשענה על זרועו.‏<br />

השאלה כנראה ניבטה בעיני,‏ כי מבלי שאמרתי דבר הוא אמר לי,‏ שהוא מרגיש יפה כמו<br />

פעם,‏ חכם וחזרו לו הנעורים.‏<br />

הוא סיפר כי בעודו מאושפז בבית החולים השיקומי,‏ הכיר את האישה שלצידו.‏ גם היא<br />

נפגעה בתאונה ואושפזה לשיקום.‏ האהבה ניצתה ביניהם ולמרות כל הקשיים,‏ מצוקות<br />

החיים והגיל,‏ הם מאושרים,‏ חיים יחד,‏ מטיילים,‏ הולכים להצגות.‏ ‏"אני מאושר עד אין קץ<br />

כבר שנים לא הרגשתי כל כך צעיר",‏ סיכם.‏<br />

אז חברים,‏ זו אולי קלישאה,‏ אבל זה נכון.‏ כנראה שהאופטימיות והאהבה שומרים לנו<br />

על היופי,‏ החוכמה והנעורים.‏<br />

הלוואי על כולם.‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 13 2010


אופטימיות<br />

מאת:‏ ניר נבון*‏<br />

שעת תרגול<br />

של יוגה צחוק<br />

היא כמו<br />

פעילות אירובית<br />

שבמהלכה<br />

נשרפים כ-‏‎500‎<br />

קלוריות!‏ ‏...על<br />

פי מחקרים<br />

מדעיים,‏ אין הגוף<br />

מבדיל בין צחוק<br />

מאולץ לצחוק<br />

אמיתי ושניהם<br />

מועילים לגוף.‏<br />

לכן - it fake<br />

until you<br />

make it<br />

צחוק טוב ליוגה<br />

ידעתםב שזה טוב,‏ תודו שלא ידעתם עד כמה.‏<br />

שנת 1995, בהודו הלא כל כך רחוקה,‏ חקר<br />

רופא קונבנציונאלי בשם ד"ר קטריה מדן<br />

את הקשר בין צחוק לבריאות.‏ כל המחקרים<br />

בנושא הובילו למסקנה שהצחוק מועיל<br />

לבריאות.‏ כשאנו צוחקים אנו מחזקים את<br />

המערכת החיסונית;‏ מערכת הנשימה עובדת<br />

במלואה,‏ שרירי הפנים,‏ הסרעפת והלב בפעולה ואנדורפינים,‏<br />

חומרים כימיים הנמצאים במוח ומסייעים לשיכוך כאב<br />

ולשיפור מצב הרוח,‏ משתחררים באופן טבעי.‏ ד"ר מדן החליט<br />

לאסוף אנשים בפארק הציבורי ולצחוק יחדיו.‏ בתחילה נפגשה<br />

הקבוצה והמשתתפים החליפו בדיחות.‏ אך הבדיחות חזרו<br />

על עצמן וחלקן פגע בקהל,‏ לכן הוא יסד את רעיון הצחוק<br />

ללא סיבה,‏ לצחוק מתוך בחירה ממקום שאינו תלוי בגירויים<br />

חיצוניים.‏<br />

להרוג מתח ולנוח<br />

‏"היום מתח הינו גורם מספר אחד למחלות ולמוות.‏ אז<br />

תהרוג את המתח"‏ אמר בלצ'ו גירמה,‏ שיאן גינס לצחוק<br />

‏)מעל לשלוש שעות של צחוק רצוף(.‏ שגרת חיינו,‏ העבודה,‏<br />

המשפחה,‏ ניהול משק הבית,‏ קידום הקריירה,‏ העמידה<br />

בציפיות חברתיות,‏ כאב שאנו נושאים,‏ כולם גורמים לנו<br />

להתמודד עם מתח מידי יום,‏ כמעט כל היום.‏ לכל אחד דרך<br />

לפרוק מתח ולרוב בעזרת משהו חיצוני כמו אכילה,‏ שתייה<br />

או עישון.‏ צחוק הינו מנגנון טבעי של הגוף להתמודדות עם<br />

מתחים וכאבים ומחזק את חוסן הגוף לעמוד בפני קשיים,‏ תוך<br />

שהוא מאפשר השקפה חדשה על המצב.‏ אין אנו מתעלמים<br />

מהמציאות ויוצרים אשליה,‏ אלא נהנים מהיכולת של הגוף<br />

להתגבר באופן טבעי על מכשול קיים,‏ בהנאה ובאון.‏<br />

הצחוק,‏ כמו שריר,‏ ככל שמתרגלים כך הוא פורץ ביתר<br />

קלות בכל סיטואציה ובייחוד ברגעים קשים.‏ אנו רגילים<br />

להיות בשליטה במהלך היום וכשמשתנים סדרי הדברים אנו<br />

נלחצים מפני שאיבדנו שליטה.‏ אירוע כזה קורה לפחות אחת<br />

ליום ולרוב יותר.‏ הצחוק עוזר לנו להשלים עם המצב,‏ לקבל<br />

אותו ולהתייחס אליו בהבנה וכך,‏ להמשיך בשגרת היום בדרך<br />

קלילה יותר ופנויה,‏ מבלי להתעכב על רגשות של החמצה,‏<br />

פספוס או צער.‏ הצחוק מטמיע בנו רגשות חיוביים של הבנה,‏<br />

קבלה וחמלה,‏ רגשות הגורמים לנו לעשות טוב,‏ לעצמנו<br />

ולסביבתנו.‏<br />

עדיף יחד<br />

יוגה צחוק הינה מסגרת המאפשרת לתרגל צחוק בקבוצה.‏<br />

לצחוק ביחד זה קל פי 30 מלצחוק לבד.‏ שעת תרגול של יוגה<br />

צחוק היא כמו פעילות אירובית,‏ שבמהלכה נשרפים כ-‏<br />

500 קלוריות!‏ המסגרת כוללת תרגול צחוק,‏ המשלב מצבים<br />

משגרת היומיום,‏ מצבי מבוכה או מתח ופשוט צוחקים<br />

במהלכם.‏ הצחוק מאולץ או יוצא בטבעיות.‏ על פי מחקרים<br />

מדעיים,‏ אין הגוף מבדיל בין צחוק מאולץ לצחוק אמיתי<br />

ושניהם מועילים לגוף.‏ לכן .fake it until you make it<br />

הצחוק הקבוצתי מדבק והמשתתפים בסדנא חוצים גבולות,‏<br />

פחדים ומבוכה ומשתמשים ביכולות הללו לצביעת השגרה.‏<br />

תכלס'‏<br />

איך משלבים צחוק במערכת משפט?‏ הרי זוהי מערכת<br />

רצינית.‏ כאמור,‏ הצחוק אינו משנה את המציאות,‏ אלא את<br />

הגישה שלנו למצב.‏ הדרמות יכולות להמשך,‏ אך על מנת<br />

לשמור על הלב ועל הבריאות,‏ מומלץ לסגור את דלת המשרד<br />

אחת ליום,‏ להתיישב על הכסא בנינוחות,‏ להיזכר בסיטואציה<br />

שבה היינו מעורבים באופן רגשי במהלך היום ולהעלות חיוך<br />

קטן,‏ אפילו שכעסנו באותו הרגע,‏ לגחך גיחוך קטן.‏ להבין<br />

שמה שנעשה היה לטובה,‏ גם אם זה מאולץ בהתחלה,‏ לקבל<br />

את הדברים ולהגביר את ההרגשה לצחוק,‏ עד שהכעס מתפוגג<br />

ונשכח.‏ אין צורך בנקם כי הוא רק מכביד על הלב.‏ יש צורך<br />

בסליחה ובהבנה,‏ כי מדובר בלב שלנו ובאחריותנו לטפל בו,‏<br />

מבלי להיות מושפעים מסיטואציות או מהמטען שנושאים<br />

האנשים בהם אנו נתקלים.‏<br />

לגוף מנגנון טבעי,‏ המאפשר לשנות מצבים של מתח<br />

וכעס למקומות של קבלה והבנה באופן כימי ובמטרה לדאוג<br />

לבריאות ולאיכות החיים שלנו.‏ תרגול שבועי של יוגה צחוק<br />

מחזק את שריר הצחוק ומאפשר לצחוק להיות זמין עבורנו,‏<br />

בכל מצב שאנו בוחרים.‏ הבחירה בבריאות ובחוסן אישי היא<br />

שלנו.‏<br />

‏*מנחה סדנאות יוגה צחוק<br />

14<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


תוכנה,‏ האם כשירה<br />

להיות פטנט?‏<br />

מאת:‏ עו"ד דורון<br />

שרצקי*‏<br />

התפתחות מעמדן של תוכנות בחוקי<br />

זכויותע יוצרים<br />

ד לפני שנות ה-‏‎80‎ של המאה הקודמת,‏<br />

מקובל היה להניח כי תוכנה אינה כשירה<br />

להירשם כפטנט וכי הגנת זכויות היוצרים<br />

ביצירה ספרותית היא ההגנה היחידה<br />

שניתן להחיל עליה.‏ הגנת זכות יוצרים<br />

חזקה כשמדובר בהעתקה.‏ ברם,‏ במקרה<br />

שבו נכתבת תוכנה חדשה המיישמת אלגוריתם שיושם<br />

בתוכנה מוקדמת יותר,‏ לא יהא בכך,‏ כשלעצמו,‏ משום הפרה<br />

של זכות היוצרים בתוכנה המוקדמת,‏ שכן לצורך הוכחת<br />

הפרת זכות יוצרים יש להראות העתקה ממש.‏<br />

בעשורים האחרונים נפתחה הדלת לרישום פטנטים על<br />

המצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה במדינות שונות ברחבי<br />

העולם,‏ אם כי בתנאים שונים בכל מדינה.‏<br />

ארה"ב<br />

חוק הפטנטים האמריקאי קובע מהי המצאה כשירת<br />

פטנט ומגדיר נושא המצאה הראויה להירשם כפטנט כ"‏<br />

new and useful process, machine, manufacture,<br />

or composition of matter, or any new and useful<br />

."improvement thereof<br />

בשנות השבעים השיב ביהמ"ש העליון בארה"ב בשלילה בשני<br />

מקרים בהם נבחנה השאלה אם המצאות הכוללות תוכנה<br />

כשירות להירשם כפטנט.‏<br />

שינוי המגמה חל,‏ לראשונה,‏ בתחילת שנות השמונים,‏ בפס"ד<br />

המשפט העליון ,Diamond v. Diehr<br />

שעסק בתוכנה לחישוב זמני החימום<br />

של גומי בתהליך ייצורו.‏ ביהמ"ש קבע<br />

כי לא מדובר באלגוריתם מתמטי<br />

טהור ‏)שאינו כשיר לפטנט - ד"ש(‏<br />

אלא בתהליך תעשייתי לייצור גומי<br />

ולכן ההמצאה כשירת פטנט.‏<br />

ב-‏ 1994 נדונה בביהמ"ש<br />

ת<br />

י ב הפדראלי,‏ בעניין ,In re Lawry הכשירות לפטנט של זיכרון<br />

המכיל מבנה נתונים structure( )data ונקבע כי מדובר<br />

בהמצאה כשירת פטנט.‏<br />

החלטה שהיוותה אבן דרך בגישה האמריקאית לפטנטים<br />

שנושאם תוכנה,‏ ניתנה ב-‏‎1989‎ בעניין ,State Street בה<br />

נקבע כי תוכנה פיננסית שתוצאתה מוחשית,‏ בעלת משמעות<br />

ומועילה result( ,)tangible, meaningful and useful<br />

כשירה להירשם כפטנט.‏<br />

מאז,‏ במשך כ-‏‎20‎ שנה,‏ היה ברור כי תוכנת מחשב ומבני נתונים<br />

כשירים להירשם כפטנט.‏<br />

ב-‏ 2008 ניתנה החלטה בעניין ,Bilski ששינתה את המצב<br />

המשפטי בארה"ב ועל פיה,‏ תוכנה היא נושא כשיר לפטנט<br />

בתנאי שמתקיים לפחות אחד משני תנאים:‏ התוכנה קשורה<br />

למכונה או שהתוכנה מבצעת טרנספורמציה של פריט מסויים<br />

article( )particular למצב או לדבר אחר.‏ ההחלטה מצמצמת<br />

את היקף המקרים בהם ניתן לרשום פטנט על תוכנה בארה"ב,‏<br />

שכן בעוד שלפני ההחלטה כל תוכנה שתוצאתה הייתה<br />

מוחשית,‏ בעלת משמעות ומועילה,‏ ניתנה להירשם פטנט,‏ כעת<br />

מדובר רק בתוכנות המקיימות את אחד או שני התנאים דלעיל.‏<br />

על ההחלטה הוגש ערעור וההחלטה צפויה באביב הקרוב.‏<br />

ובישראל<br />

בנוסח המתוקן,‏ חוק הפטנטים הישראלי קובע כי המצאה<br />

כשירת פטנט היא ‏"אמצאה,‏ בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך<br />

בכל תחום טכנולוגי,‏ שהיא חדשה,‏ מועילה,‏ ניתנת לשימוש<br />

תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית".‏ עד ל-‏ 1994 לא ניתן<br />

היה לרשום פטנט על המצאה שנושאה תוכנה.‏ בפס"ד United<br />

,Technologies מ-‏‎1994‎‏,‏ דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים<br />

בערעור על החלטת רשם הפטנטים,‏ לדחות בקשת פטנט על<br />

מערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק בשעת ‏)או<br />

במהלך(‏ טיסתו.‏ רשם הפטנטים קבע,‏ בין היתר,‏ כי הבקשה<br />

אינה כשירת פטנט כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים,‏ תשכ"ז-‏<br />

1967, מאחר ו"עיקר חידושה בתוכנה או במחשב מתוכנת".‏<br />

השופט ברנר קבע כי מערכת,‏ בעלת מרכיבים פיסיים,‏ ‏"שאחד<br />

ממרכיביה היא תוכנה,‏ שמתרחשים בה תהליכים טכנולוגיים<br />

מוחשיים,‏ המתבטאים בשינויים פיסיים",‏ היא כשירת פטנט<br />

‏)יצויין כי הגדרת הכשירות לפטנט באותה עת הייתה שונה,‏<br />

שכן המצאה כשירת פטנט הוגדרה אז כ"מוצר או תהליך<br />

בתעשיה או בחקלאות..."(.‏<br />

בהחלטה אחרת של רשם הפטנטים בעניין אלי תמיר,‏ בנוגע<br />

לשיטה לקידום מכירות המופעלת באמצעות תוכנת מחשב,‏<br />

נקבע כי זו שיטה עסקית שאינה בת הגנה כפטנט והוגדרו<br />

שלושה סוגי המצאות:‏ אמצאה כשירת פטנט,‏ אמצאה שאינה<br />

כשירת פטנט ואמצאה היברידית.‏ לגבי תוכנת מחשב צויין כי<br />

מערכות פיסיות המשלבות תוכנה הן בגדר ‏"אמצאה היברידית"‏<br />

וכי ‏"על מערכות ממוחשבות פיסיות,‏ הכוללות ומשלבות רכיבי<br />

חומרה ותוכנה או על שיטות )methods( העושות שימוש<br />

טכנולוגי בתכנה חדשה,‏ על מנת לתת תוצאה יישומית חדשה<br />

ובעלת התקדמות המצאתית,‏ יוענק פטנט בתנאים מסויימים"‏<br />

‏)ההדגשה במקור(.‏<br />

16<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


באירופה<br />

אמנת הפטנטים האירופית שוללת במפורש מתן פטנט על<br />

תוכנת מחשב כשלעצמה,‏ אך המצאות המיושמות בתוכנה<br />

יכולות להירשם כפטנטים.‏ המצאות כנ"ל כשירות לפטנט<br />

אם יש להן ‏'אופי טכנולוגי'‏ והן בעלות ‏'אפקט טכני',‏ בעוד<br />

שהמצאות המיושמות בתוכנה,‏ המציגות קונספט אבסטרקטי<br />

טהור,‏ אינן כשירות להירשם כפטנט.‏<br />

האם יש מקום לשינוי המצב המשפטי<br />

בישראל?‏<br />

נראה כי ההחלטה בערעור בעניין בילסקי,‏ העומד ותלוי בפני<br />

ביהמ"ש העליון בארה"ב,‏ תשפיע גם על המצב המשפטי<br />

בישראל ולא מן הנמנע שיהיו לה השלכות על המצב המשפטי<br />

גם במדינות אחרות.‏<br />

לדעתנו,‏ יש מקום להכיר בהמצאה טכנולוגית בשטח התוכנה<br />

כנושא הכשיר להירשם כפטנט,‏ לא רק כשמדובר בתוכנה<br />

המשולבת במערכת פיסית,‏ כפי שמקובל בישראל ‏)פס"ד<br />

.)UT<br />

אנו סבורים כי יש להכיר בכשירות של תוכנה להירשם כפטנט<br />

אם מדובר בתוכנה המשיגה תוצאה בעלת ערך טכנולוגי,‏ שהיא<br />

מועילה,‏ ממשית ומוחשית ‏)כמו בעניין )State Street ולכל<br />

הפחות לפי התנאים שנוסחו בפסה"ד בילסקי,‏ לאמור:‏ התוכנה<br />

קשורה למכונה,‏ או מבצעת טרנספורמציה ממצב/דבר אחד<br />

למצב/דבר אחר,‏ וזאת מהטעמים הבאים:‏<br />

1. ‏תוכנה היא מוצר/תהליך בתחום טכנולוגי.‏ תוכנה ‏'מיוצרת'‏<br />

ע"י בעלי הכשרה טכנולוגית ‏)נקודה זו מודגשת לאור<br />

העובדה כי רשם הפטנטים,‏ ד"ר מאיר נועם,‏ בהחלטה<br />

בעניין אלי תמיר,‏ ראה לנכון לקשור בין רשימת המקצועות<br />

המנויים בתוספת חוק הפטנטים - שעל המבקש לקבל<br />

רישיון עורך פטנטים,‏ להוכיח כי הינו בעל תעודה של מוסד<br />

להשכלה גבוהה באחד מהמקצועות הללו - לבין הגדרת<br />

הכשירות לפטנט בחוק הפטנטים בישראל(‏ .<br />

2. ‏יש,‏ לדעתנו,‏ מקום להכיר גם בכשירות לפטנט של תוכנה<br />

המבצעת פעולה שתוצאתה היא בעלת ערך טכנולוגי והיא<br />

מועילה,‏ ממשית ומוחשית.‏ למשל,‏ תוכנה המבצעת דחיסת<br />

מידע של תמונה ומקטינה קובץ גדול,‏ התופס מקום רב<br />

בזיכרון המחשב ובכך מאפשרת שמירת מידע נוסף והעברה<br />

מהירה יותר של הקובץ הדחוס,‏ מביאה לתוצאה טכנולוגית<br />

ממשית ומוחשית;‏ תוכנה המשנה את מבנהו של זרם מידע<br />

וידאו,‏ כדי לאפשר קידוד יעיל יותר או כדי לאפשר קריאה<br />

מהירה יותר,‏ מביאה לתוצאה בעלת משמעות טכנולוגית<br />

ממשית ומוחשית,‏ כמו גם תוכנה המציגה מידע בצורה<br />

גרפית או מציגה שינויים גרפיים על גבי מסך או בהדפסה<br />

או בפלט דומה אחר.‏ במקרים שהוזכרו לעיל,‏ התוכנה<br />

משיגה תוצאה שהיא טרנספורמציה ממצב או מדבר אחד<br />

למצב או לדבר אחר.‏<br />

3. ‏לטעמנו,‏ יש לראות בפס"ד בעניין United Technologies<br />

פתח להכרה בתוכנה ככשירה להירשם כפטנט,‏ לפחות<br />

בתנאים שנקבעו בעניין בילסקי וזאת לפחות מהטעמים<br />

הבאים:‏<br />

א.‏ ‏ראשית,‏ ההחלטה ניתנה בתקופה שהגדרת המצאה<br />

כשירת פטנט עסקה ב"מוצר או תהליך...בתעשיה או<br />

בחקלאות".‏ ההגדרה הורחבה ל"כל תחום טכנולוגי".‏<br />

ב.‏ ‏השופט ברנר מפרש ‏)בפס"ד )UT את המונח ‏'תהליך'‏<br />

לאור פסה"ד האמריקאי בעניין :Dimond .V Diehr<br />

“A process is a mode of treatment of certain<br />

materials to produce a given result. It is an act, or<br />

a series of acts, performed upon the subject matter<br />

to be transformed and reduced to a different state<br />

or thing. If new and useful, it is just as patentable<br />

as is a piece of machinery...”<br />

והרי זהו בדיוק הרציונל שעליו ביססו השופטים בפסה"ד<br />

בילסקי את התנאים לכשירות לפטנט של תוכנה.‏<br />

ג.‏ ‏השופט ברנר מציין בפסה"ד הנ"ל כי ‏"התהליך צריך<br />

שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת,‏ שיהא בה<br />

משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית".‏ מכאן<br />

ברור שכשירות לפטנט של תוכנה ניתנת להתבסס על<br />

תוצאה ולא חייבת להתבסס על מבנה פיסי של רכיבי<br />

מערכת.‏<br />

ד.‏ ‏השופט ברנר מציין גם כי ‏"הגנת הפטנט היא אחת<br />

מההגנות שתפקידה,‏ בין השאר,‏ ללוות את ההתפתחות<br />

הטכנולוגית - לעודדה ולא להציב בפניה מכשולים".‏<br />

ה.‏ ‏כמו כן אמר השופט ברנר כי ‏"הכל מסכימים,‏ כי<br />

‏"תהליכים מחשבתיים"‏ או ‏"שלבים מחשבתיים"‏<br />

ואפילו תכנת מחשב מלאה ‏)כשלעצמה(,‏ אינם כשירים<br />

לרישום כפטנט",‏ אך קביעותיו עצמו מביאות למסקנה<br />

שיש מקום להכיר בכשירות תוכנה לפטנט בתנאים של<br />

בילסקי.‏<br />

4. ‏מדיניות משפטית ראויה צריכה להכיר בכשירות לפטנט<br />

של תוכנה גם ללא חיבור לחומרה,‏ אם יש לה ערך טכנולוגי<br />

ממשי והיא מציגה תוצאות ממשיות ומוחשיות.‏<br />

5. ‏התוצאה של אי הכרה בכשירת לפטנט של תוכנה בעלת ערך<br />

טכנולוגי ממשי המציגה תוצאות מוחשיות וממשיות היא,‏<br />

שבעליה יוכל להתגונן אך ורק מפני העתקה לפי חוק זכות<br />

יוצרים,‏ אך אין בכך כדי למנוע יישום ההמצאה בתוכנה<br />

מקורית והדבר מביא לתוצאה שאינה רצויה.‏<br />

* עו"ד ועורך פטנטים,‏ שותף במשרד פרל כהן צדק לצר עו"ד<br />

USC 35, 101 1<br />

Parker v. Flook, וכן )Gottschalk v. Benson, 409 US 63 (1972 2<br />

)437 US 584 (1978<br />

)Diamond v. Diehr, 450 US 175 (1981 3<br />

. )In re Lowry, 32 F.3d 1579 (Fed. Cir. 1994 4<br />

State St. Bank & Trust Co. v. Signature Fin. Group, 149 5<br />

) F.3d 1368, 1370 (Fed. Cir. 1998<br />

In re Bilski, 545 F.3d 943, 88 U.S.P.Q.2d 1385 (Fed. Cir. 6<br />

)2008<br />

7 חוק הפטנטים,‏ התשכ"ז - 1967, סעיף 3<br />

8 התנגדות לבקשת פטנט 131733<br />

European Patent Convention, art. 52 9<br />

13-10 ראה לעיל<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 17 2010


למען היעילות - למען<br />

הפשטות - למען הצדק )2(<br />

מאת:‏ עו"ד אמנון<br />

שילה<br />

המום משפע חצי תריסר התגובות להן זכה<br />

בהצעה הראשונה,‏ מגיש עו"ד שילה הצעה<br />

נוספת:‏ ‏"ערעור על כל הערכאות יוגש תוך<br />

45 יום,‏ יחד עם עיקרי הטיעון;‏ תשובה תוך<br />

45 יום ביחד עם עיקרי טיעון שכנגד.‏<br />

נניח שאתם שופטים הדנים בערעור.‏ נכון שמה שהכי בא<br />

לכם לעשות לקראת הדיון זה לקרוא הודעת ערעור ומייד<br />

אחר כך לקרוא אותה שוב,‏ הפעם כשהיא גדולה ומתישה<br />

יותר,‏ תחת הכותרת ‏'סיכומים',‏ או ‏'עיקרי טיעון'?‏<br />

ברור שתעדיפו לקרוא רק את אחד המסמכים ‏)בוודאי את<br />

המקיף יותר(,‏ כי למי יש כוח לקרוא הכול פעמיים.‏<br />

אז בואו נשנה.‏ נחסוך זמן,‏ נייעל את הדיון,‏ ונאפשר לכל<br />

צד למצות את טיעוניו ‏)מה שלא קורה היום(.‏<br />

ההצעה<br />

אם יש משותף לכולנו,‏ החוזרים מדיון בערעור,‏ זה לקבל<br />

רשות להוסיף עוד מספר מלים שלא חשבנו עליהן,‏ כשעמדנו<br />

באשו הצולבת של המותב.‏<br />

א.‏ הודעת ערעור תוגש ביחד עם עיקרי הטיעון,‏ תוך 45<br />

ימים ‏)גם בדיני עבודה,‏ בבקשה(.‏ תוך 45 ימים נוספים תוגש<br />

תגובת המשיבים,‏ אף היא בצירוף עיקרי הטיעון.‏<br />

ב.‏ לאחר הדיון בפני ערכאת הערעור,‏ יוגשו סיכומים ע"י<br />

הצדדים,‏ שישקפו את הסוגיות שעלו בדיון ‏)מובן,‏ שאם הגעתם<br />

לפשרה במהלך הדיון,‏ אזי חסכתם זמן יקר ומשאבים(.‏<br />

ג.‏ ואז ינתן פסק הדין.‏<br />

הנימוק<br />

היגיון א':‏ למה 45? כי צריך זמן,‏ גם בדיני עבודה.‏ השופט<br />

אוקון ‏)תארו,‏ אז ובעתיד,‏ אני מקווה(‏ אמר מזמן,‏ שצריך<br />

לאחד את המועדים.‏<br />

היגיון ב':‏ אין היגיון רב בניסוח 2 כתבי ערעור.‏ בלאו הכי,‏<br />

היום,‏ הודעות ערעור רבות דומות לסיכומים.‏<br />

היגיון ג':‏ במקום לסכם לפני הדיון,‏ בואו נסכם אחריו.‏ זו<br />

משמעות התיבה סיכומים.‏<br />

איך זה יתרחש?‏<br />

דיון בפני מותב נועד לחדד סוגיות חשובות וללבנן.‏<br />

מן הראוי שכל צד יקבל הזדמנות לסכם עמדתו בכתב ולא<br />

רק במופע שליפה מתוח,‏ שאחריו כל הדרך הביתה אנחנו<br />

אומרים:‏ ‏"חבל שלא עניתי ככה,‏ וסדין ‏)תרגמו לאנגלית..!(‏<br />

הייתי צריכה להגיד גם את זה...".‏<br />

בדרך זו,‏ ישתפר גם הסיכוי לפשרות,‏ כי לבאי כוח הצדדים<br />

נותרה עוד עבודה:‏ הסיכומים.‏<br />

בלאו הכי,‏ סיכומים באים בסוף,‏ לא?‏<br />

ועוד מבט על נייט המשפט<br />

השבוע הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי.‏ קורה.‏<br />

‏"אה-אה",‏ אמרה לי הפקידה,‏ ‏"אני צריכה 3 עותקים".‏<br />

ואתם חשבתם שבמערכת החדשה סורקים את מה<br />

שהבאתם,‏ וכל שופט מקבל אליו למחשב עותק.‏<br />

אז זהו שלא.‏ חזרנו לתיקי נייר.‏ ברוך השם.‏<br />

והכרטיס החכם יושב נכלם.‏<br />

ציפור מאכילה גוזל בקן.‏<br />

התמונה צולמה בשבת<br />

אביבית,‏ בקיבוץ רביבים<br />

שבדרום הארץ.‏<br />

הצלמת עו”ד ענבל<br />

עפרון עוזרת משפטית<br />

לכב’‏ השופט אמיר טובי<br />

אמא לנועה ויובל,‏<br />

הנהנית מצילום בזמנה<br />

הפנוי.‏<br />

18<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


שוויון זכויות לאנשים עם<br />

מוגבלויות ‏)נוסח משולב(‏<br />

המקום הראשון בתחרות מאמרים בנושא<br />

הישגים בזכויות אדם,‏ שערכה הפקולטה<br />

למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף<br />

מועצת הסטודנטים בפקולטה,‏ לשכת עורכי<br />

הדין - מחוז חיפה ובית הפרקליטים.‏ בראש<br />

צוות השופטים עמד שופט ביהמ"ש העליון<br />

‏)בדימ'(‏ מישאל חשין.‏ הפרסים -<br />

₪ 3,000 למקום הראשון,‏ ₪ 2,000<br />

לשני ו-‏‎1,000‎ ₪ לשלישי - מתנת ‏'בית<br />

הפרקליטים'.‏<br />

ד<br />

ועא אבו-אליונס היא עיוורת מלידה<br />

)100% נכות(,‏ סטודנטית שנה ב'‏ בפקולטה<br />

למשפטים באוניברסיטת חיפה.‏ אני<br />

מסתכלת עליה ומנסה להבין איך היא עושה<br />

זאת כל בוקר.‏ היא מתעקשת שהיא בדיוק<br />

כמו כולם:‏ ‏"אני לא חושבת שמגיעות לי<br />

הקלות כי אני עיוורת.‏ אני חיה עם זה מיום שנולדתי ולכן זה<br />

חלק ממני",‏ היא אומרת.‏ לדבריה,‏ בשנים האחרונות יש שינוי<br />

משמעותי ביחסה של המדינה לבעלי מוגבלויות.‏ כיום היא<br />

משתמשת במחשב שמותקנות עליו תוכנת ברייל ותוכנות<br />

הקראה,‏ שעלותן הכללית 30,000 ש"ח,‏ מסובסדת על-ידי<br />

הביטוח הלאומי;‏ היא זכאית למקריא בבחינות וחונך צמוד<br />

פעם בשבוע לעזרה בשיעורים;‏ בתחילת השנה,‏ בסיוע של<br />

על"ה ‏)העמותה לקידום העיוור(‏ ומשרד הרווחה,‏ לימדו אותה<br />

כיצד להתנייד באוניברסיטה לפי שיטת התמצאות ובספריית<br />

האוניברסיטה ניתן למצוא חדר מחשבים המותאם לעיוורים<br />

ובו שבע עמדות ברייל ותוכנות הקראה.‏<br />

אך לא תמיד החברה הייתה תומכת.‏ בשנות השבעים<br />

נתפשה מוגבלות כנחיתות טבעית,‏ הנובעת מהלקות ועל-‏<br />

כן עמדה בבסיסה ההנחה שיש להבחין בין בעלי מוגבלות<br />

לאחרים.‏ גישות אלו הניחו כי על בעל המוגבלות להתאים<br />

עצמו לסביבה בה הוא חי ולא להיפך ‏)ד"ר נטע זיו,‏ אנשים<br />

עם מוגבליות-‏ בין זכויות חברתיות לצרכים קיומים,‏ מתוך<br />

‏"זכויות כלכליות,‏ חברתיות ותרבותיות בישראל",‏ עמ'‏ 813(.<br />

הזכות לשיוויון הינה ערך מרכזי,‏ באמצעותו ניתן להיאבק<br />

לקידום זכויות לבעלי מוגבלויות.‏ גישות מסויימות טוענות<br />

כי אסטרטגיית הזכויות,‏ יוצרת אשליה,‏ עם ההכרה בכללים<br />

בלבד,‏ מבלי שאלה מובילים לשינוי אמיתי בחברה.‏ בניגוד<br />

אליהם,‏ ישנן גישות הטוענות ששוויון הוא שילוב ויש<br />

להתייחס לבעלי מוגבלויות כלכל אדם אחר.‏ לגישתם,‏ שוויון<br />

הוא לא רק התייחסות שיוויונית,‏ אלא גם נכונות לבצע<br />

התאמות נדרשות ‏)נטע זיו,‏ 820-821(.<br />

הכרה של המשפט והחקיקה בזכויות בעלי מוגבלויות<br />

בישראל החלה בשנות ה-‏‎90‎‏'.‏ אבן הדרך הראשונה הייתה<br />

ב-‏‎1994‎ בבג"ץ 7081/93 בוצר נ'‏ המועצה המקומית.‏ במקרה<br />

זה דובר באי יכולתו של ילד המתנייד בכיסא גלגלים,‏ להגיע<br />

באופן עצמאי למקומות שונים בבית-ספרו בגלל בעיות<br />

נגישות,‏ בניגוד לנדרש על-פי תקנות התכנון והבנייה.‏ השופט<br />

ברק קבע בפס"ד תקדימי,‏ שהנכה הוא אדם שווה זכויות ואין<br />

הוא מצוי מחוץ לחברה ולכן יש לדאוג לשילובו גם אם פירוש<br />

הדבר,‏ שיש להשתמש בהעדפה מתקנת.‏ פרשת בוצר קבעה<br />

שהזכות לשוויון לבעלי מוגבלויות מטילה חובה על רשויות<br />

המדינה לנקוט בצעדים למימושה,‏ גם אם כספיים.‏<br />

חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מ-‏ 1998 עיגן את<br />

זכותם של בעלי מוגבליות לשוויון והוקמה נציבות המופקדת<br />

על קידום יישומו.‏ החוק דורש שיעשו התאמות הנדרשות<br />

בכדי שבעלי מוגבלות יוכלו להשתמש באותם שירותים כמו<br />

אנשים ללא מוגבלות.‏ לדברי שר התמ"ת,‏ בנימין בן אליעזר,‏ יש<br />

לייחס חשיבות עליונה לכך שמשרד התמ"ת יפעל לפתיחתם<br />

של אפשרויות תעסוקה בפני בעלי מוגבלויות במטרה להגביר<br />

את שילובם בכלכלה והחברה ‏)משרד התמ"ת,‏ פורסם באתר-‏<br />

.)Allcareers<br />

אך אל לנו לנוח על זרי דפנה.‏ לפי דוח שפורסם ע"י<br />

התמ"ת לשנת 2009, שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלות הינו<br />

54%, בהשוואה לשיעור תעסוקה של 71% בקרב האחרים.‏ כדי<br />

שהשינוי יתחולל באמת,‏ עליו לנבוע מהחברה ולא מהמחוקק.‏<br />

כשאנו מסתכלים על אדם עם מוגבלות עלינו לראות אותו<br />

כאדם חושב,‏ אוהב וכואב ולא רק אדם עם מגבלה.‏ ההיסטוריה<br />

הוכיחה לא פעם שהדבר אפשרי.‏ לראייה,‏ בעבר החברה<br />

לא קיבלה את דרכם של ההומואים והלסביות וכיום ניתן<br />

לראות שהנורמות השתנו והם משתלבים בתחומים רבים<br />

ללא הפלייה,‏ ובין היתר מקבלים זכויות של בני זוג שאינם<br />

בני אותו מין ‏)בג"צ דנילוביץ:‏ דייל אל-על קיבל את הזכויות<br />

המגיעות לידוע בציבור לבן זוגו(.‏<br />

דועא מסכמת,‏ בציפייה לעתיד,‏ שבו החברה תשלב אותה<br />

כמו כל אדם ‏'רגיל'‏ ורק כך תזכה לשיוויון זכויות אמיתי:‏<br />

‏"החלום שלי,‏ שהחברה תקבל אנשים מוגבלים כמו כל אדם.‏<br />

הרבה מאיתנו לא רואים את המוגבלות כמשהו מפריע ואנחנו<br />

מנסים להשתלב בחברה כמו כולם.‏ אך עדיין,‏ סיכויי למצוא<br />

התמחות במשרד פרטי כמעט אפסיים ולא משנה כמה חוקים<br />

יכתבו בנושא,‏ מכוון שזה דורש מהמשרד לבצע התאמות<br />

מיוחדות עבורי".‏ זאת למרות שייתכן שדועא הרבה יותר<br />

מתאימה,‏ למרות ההתאמות.‏<br />

מאת:‏<br />

יולית קהלני<br />

כדי שהשינוי<br />

יתחולל באמת,‏<br />

עליו לנבוע<br />

מהחברה ולא<br />

מהמחוקק.‏<br />

כשאנו<br />

מסתכלים<br />

על אדם עם<br />

מוגבלות עלינו<br />

לראות אותו<br />

כאדם חושב,‏<br />

אוהב וכואב<br />

ולא רק אדם<br />

עם מגבלה<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 19 2010


עו"ד<br />

להיט<br />

מאת:‏ עו"ד<br />

ליז אהרון<br />

אביב הגיע<br />

האביב והפסח המתקרבים שלחו את הכתבת שלנו לאסוף פריטים שיכינו אתכם<br />

טוב יותר לימים החמים הממשמשים ובאים...חג שמח!!‏<br />

‏"צידנית צפה"‏ Floating Cooler<br />

צידנית צפה לבריכה שתצננן לכם את הקיץ.‏ היא<br />

אמנם דורשת מעט מאמץ לניפוח,‏ אבל מכילה תא<br />

אחסון גדול ל-‏‎18‎ פחיות משקה.‏ ניתן להשיג במחיר<br />

149 ש"ח ב-‏http://www.kelsyus.co.il<br />

זוג כדורי השקיה<br />

הצמחים של השכן שלך יפים יותר?‏ נוסעים לחופשה<br />

וזקוקים לבייביסיטר לעציץ?‏ הכירו את אקווה גלוב - הכדור<br />

שמשקה צמחים באופן מושלם עד כשבועיים,‏ מדובר בכדור<br />

זכוכית יפהפה ומעוצב שגם מהווה קישוט מרהיב לסביבה<br />

בה הוא נמצא וגם מספק מים לעציץ.‏<br />

ניתן להשיג ב - 49 ש"ח באתר<br />

http://www.gadgetshop.co.il<br />

פרח סולארי<br />

מחפשים מתנה ירוקה?‏ רוצים לתרום לאיכות<br />

הסביבה?‏ הכירו את הצמח הסולארי שיקשט את<br />

סביבת העבודה שלכם,‏ אינו צורך מים והכי חשוב<br />

- תמיד יהיה בשיא פריחתו.‏ ניתן להשיג במחיר 29<br />

₪ באתר http://www.gadgetshop.co.il<br />

מערכת קולנוע<br />

דמיינו לעצמכם מערכת קולנוע ביתית,‏ בעלת<br />

איכות צליל תלת מימדית מדהימה ומסך LCD בגודל<br />

של 80 אינץ'‏ שיכולה להיכנס לכם לכיס!‏ באמצעות<br />

סוללת ליתיום נטענת ‏)בחיבור )USB המספיקה לעד<br />

4 שעות הפעלה,‏ תוכלו להפעיל את משקפי הוידיאו<br />

הדיגיטאליים אשר ישדרגו את חווית הקולנוע הביתי<br />

שלכם בכמה רמות כלפי מעלה!‏ להשיג באתר<br />

http://www.gadgetshop.co.il<br />

המדור אינו מהווה המלצה לרכישה או שימוש במוצר זה או אחר ואין המערכת אחראית לתוכן המידע המפורסם במדור.‏<br />

20<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


עשרת הדיברות<br />

ללבוש הולם לעורכי דין<br />

בעוד שבאירופה וארה"ב,‏ אפילו שוערים האמונים על פתיחת דלתות<br />

לובשים חליפה לעבודה,‏ נדמה שהחיים בלבנט ומזג האויר שלו<br />

מכתיבים קוד לבוש שונה.‏ למי שמבקש לזכור,‏ ביקשנו מסטייליסטית<br />

שתכין רשימת נקודות מפתח.‏<br />

לייף<br />

סטייל<br />

מאת:‏ רונה<br />

ברזילי-עודד*‏<br />

1. מידה - אל תלבשו בגדים קטנים ממידתכם.‏ אם<br />

החצאית/המכנסיים מתקמטים באזור החלציים או אם<br />

כפתורי החולצה/הג'קט או-טו-טו מתפוצצים,‏ סימן שהגיע<br />

הזמן לקנות בגד במידה גדולה יותר.‏ כמו כן,‏ שימו לב אם<br />

השסעים בג'קט נפתחים,‏ שזו אינדיקציה לכך שהג'קט קטן<br />

ממידתכם.‏<br />

2. מראה המשדר רצינות - כדי להקרין בשעות<br />

העבודה מקצועיות ולא ‏'קוליות'‏ או סקסיות,‏ מומלץ להימנע<br />

מבגדים צמודים מדי.‏ נשים - הימנעו ממחשופים,‏ מחצאיות<br />

קצרות מאוד,‏ מעקבי סטילטו ומאקססוריז גדולים מאוד.‏<br />

חשוב שיתייחסו לתוכן דבריכם ולמעמדכם ושהחיצוניות<br />

שלכם לא תגרע מן הרצינות שאתם מבקשים לשדר.‏<br />

3. צבעים - התמקדו בצבעים הבסיסיים והסולידיים:‏<br />

שחור,‏ אפור,‏ לבן,‏ שמנת,‏ חום וכחול כהה.‏ שלבו ביניהם,‏<br />

אך הימנעו מתוספות צבע עזות מדי,‏ כשאתם מתלבשים<br />

למשרד.‏ דאגו לכך שהלבוש בחלק התחתון של הגוף יהיה<br />

הכהה מבין הגוונים שבחרתם ללבוש.‏<br />

4. ‏'השילוש הקדוש'‏ - חגורה,‏ תיק,‏ נעליים:‏<br />

דאגו שהתיק,‏ החגורה והנעליים יתאימו זה לזה מבחינת<br />

צבעוניות.‏ מותר לשדך שחורים עם אפורים,‏ או שמנת עם<br />

חומים,‏ אך לא גם וגם וגם...גם.‏ לתשומת לב הגברים,‏ בחרו<br />

בתיק מעור משובח בשחור או בחום והיפטרו מהילקוט<br />

המרופט...‏<br />

5. ג'ינס - אהוב על כולנו,‏ אך רצוי שלא ללובשו למשרד.‏<br />

אם בכל זאת החלטתם לבוא למשרד בג'ינס,‏ לבשו ג'ינס<br />

קלאסי,‏ כחול כהה,‏ בגזרה ישרה.‏ ג'ינס עם שטיפות,‏ קרעים<br />

או כתמי ‏'אקונומיקה',‏ שימרו רק לשבת...‏<br />

6. גרביים - הקפידו שהגרביים יהיו בצבע הנעליים.‏<br />

אין לגרוב גרבי ספורט לבנות עם נעליים בחום או בשחור,‏<br />

כמקובל במחוזותינו.‏ כמו כן,‏ דאגו לכך שהנעליים תהיינה<br />

מצוחצחות ולא בלויות.‏<br />

7. אקססוריז - נשים-‏ התאבזרו בעדינות למשרד.‏<br />

למשל,‏ שרשרת פנינים עם עגילי פנינה תואמים,‏ או<br />

תכשיטים עדינים מכסף ‏)לבהירות עור(‏ או מזהב ‏)לכהות<br />

עור(.‏ אל תענדו תכשיטים גדולים שיסבו את תשומת הלב.‏<br />

ניתן להוסיף מטפחת משי לצוואר או צעיף כותנה,‏ במקום<br />

תכשיט,‏ ליצירת מראה ‏'שיקי'‏ ומעודכן.‏<br />

גברים - עניבת משי אופנתית או חפתי כסף ‏'יעשו את<br />

העבודה'.‏<br />

8. משקפי שמש - אביזר אופנתי ומחמיא,‏ אך לא<br />

בשעות העבודה.‏ כאשר אתם נמצאים בפגישה או בדיון<br />

בחדר סגור,‏ הסירו את משקפי השמש.‏ אל תשאירו אותם על<br />

הראש כ'קשת',‏ מכיוון שהדבר יוצר רושם מזלזל ולא מכובד.‏<br />

9. כרטיסי ביקור - אל תשמרו כרטיסי ביקור בכיס,‏<br />

שכן,‏ אז אתם עלולים להגישם כשהם מקומטים.‏ דאגו לארנק<br />

עור קטן המיועד לכך או לקופסה נאה בה תאחסנו אותם<br />

לפני שאתם מחלקים ללקוחות או לקולגות.‏<br />

10. חנויות - ההמלצות שלי והחנויות אליהן אני<br />

לוקחת את לקוחותיי לצורך רכישת בגדים רשמיים לעבודה,‏<br />

הינן ‏)בכפוף לתקציב ולמידה של הלקוח/ה(:‏<br />

נשים - ‏"אניק",‏ ‏"קולקט",‏ ‏"ג'ראר דארל",‏ ‏"קום איל פו",‏<br />

‏"מסימו דוטי",‏ ‏"זארה".‏ גברים - ‏"ונדום",‏ ‏"טומי הילפיגר",‏<br />

‏"ראלף לורן",‏ ‏"ג'י סטאר",‏ ‏"מסימו דוטי",‏ ‏"זארה".‏<br />

* סטייליסטית,‏ בוגרת תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה.‏<br />

www.rona-styling.co.il<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 21 2010


טוב<br />

לדעת<br />

מאת:‏ ד"ר )MD(<br />

ענת לבר-סגל,‏ עו"ד<br />

תרופות ללא מרשם ‏)תל"מ(‏ -<br />

קידמה או סיכון?‏<br />

רבות נכתב על פתיחת שוק התרופות ללא<br />

מרשם.‏ הפעם,‏ מספר נקודות למחשבה מפי<br />

רופאה שהיא גם עורכת דין.‏ לפניכם.‏<br />

" א<br />

הנחת הממשלה,‏<br />

כי מדובר בחסכון<br />

כלכלי למערכת,‏<br />

בשל הקטנת<br />

מספר הביקורים<br />

אצל רופאים,‏<br />

הכרוך בבזבוז<br />

שעות עבודה של<br />

המטופל,‏ הקטנת<br />

העומס על<br />

הרופאים וחסכון<br />

במימון התרופות<br />

מכיס הצרכנים<br />

במקום המערכת<br />

ני לא בתור,‏ אני רק בשביל מרשם"!‏<br />

מי אינו מכיר את האמירה המעצבנת,‏<br />

השגורה בפי אנשי ה'אין תור',‏ בעת<br />

ההמתנה מורטת העצבים בקופת<br />

חולים;‏ את העמידה המתישה בתור<br />

בבית המרקחת של הקופה;‏ הצורך<br />

להצטייד במספר נוסף;‏ לתת זכות קדימה לאמהות עם תינוקות<br />

וכמובן ביש המזל,‏ כשמגיעים והדלתות ננעלות בסגירת בית<br />

המרקחת של הסניף.‏ לא נעים!‏ במיוחד כשהראש כואב,‏ האף<br />

סתום או החום של הילד גבוה.‏ מנגד,‏ קיימת היום מציאות<br />

נוחה ונגישה,‏ המאפשרת להיות המטפל של עצמך,‏ במצבי<br />

חולי קלים ושכיחים,‏ כמו כאב ראש,‏ נזלת,‏ חום,‏ כאבי גב או<br />

שרירים תפוסים.‏ למציאות הזו קוראים נגישות לתרופות ללא<br />

מרשם,‏ המאפשרת לקפוץ לרשתות הפארם וחנויות נוחות,‏<br />

לברור ולבחור את התרופה הנראית מתאימה,‏ ללא צורך<br />

במרשם רופא.‏ האם קידמה ללא עוררין או סיכון?‏<br />

שורשי השינוי<br />

בעשורים האחרונים גוברת הנטייה לטיפול עצמי,‏ רפואי-‏<br />

תרופתי,‏ עקב שינויים בתפישה התרבותית-חברתית ביחס<br />

לאוטונומיות הפרט,‏ בגיבוי כלים ואמצעים המאפשרים<br />

נגישות בלתי מוגבלת למידע וחשיפה לפרסומות.‏ תרופות<br />

רבות לטיפול בכאבים ובמחלות קלות,‏ שיעילותן,‏ בטיחותן<br />

ואיכותן,‏ הוכחה לאורך שנים,‏ הוצאו לשיווק חופשי.‏ הן<br />

נמצאות על המדף ברשתות,‏ בחנויות נוחות או נמכרות ע"י<br />

רוקח ללא צורך במרשם.‏ בעבר,‏ היו מרביתן תרופות מרשם,‏<br />

שניתנו על ידי רוקחים מוסמכים,‏ רק עם מרשם שהונפק על<br />

ידי רופא.‏ הסיבות שאיפשרו את השינוי הן:‏ נגישות וזמינות<br />

לנקודות המכירה המורשות בכל שעות היממה;‏ חסכון בזמן;‏<br />

מידע שלוקט באינטרנט,‏ בעיתונים או בפרסומות ואיפשר<br />

פיתוח העדפות,‏ המלווה באמונה,‏ שהתרופות הללו נמצאות<br />

תחת בקרה מקצועית הדוקה מגובה ברגולציה קפדנית.‏ חברות<br />

התרופות,‏ בעלות אינטרס כלכלי,‏ מעודדות צרכנים להיות<br />

אחראים לבריאותם והנחת הממשלה,‏ כי מדובר בחסכון<br />

כלכלי למערכת,‏ בשל הקטנת מספר הביקורים אצל רופאים,‏<br />

הכרוך בבזבוז שעות עבודה של המטופל,‏ הקטנת העומס<br />

על הרופאים וחסכון,‏ בשל מימון התרופות מכיס הצרכנים<br />

במקום המערכת.‏<br />

סקירת משככי הכאב<br />

לפניכם התייחסות קצרה לקבוצה הכוללת את כל<br />

התרופות לשיכוך כאבים,‏ הורדת חום ונוגדי דלקת פרקים<br />

ושרירים,‏ מתוך שלל התרופות הנמכרות ללא מרשם.‏<br />

מדכאי דלקת שאינם סטרואידים<br />

הקבוצה העיקרית של משככי כאבים נקראת<br />

NSAIDs - Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs<br />

וכוללת אספירין,‏ איביפרופן ‏)אדוויל,‏ נורופן,‏ ועוד(,‏ דיקלופנק<br />

‏)ולטרן,‏ אביטרן ועוד(,‏ נפרוקסן ‏)נקסין,‏ וכו'(‏ ועוד רבים.‏<br />

הללו,‏ משככי כאב,‏ אך גם מדכאי שאר התגובות הדלקתיות<br />

ובעיקר מורידי חום ‏)אנטיפירטים(.‏<br />

מנגנון:‏ ה-‏NSAIDs פועלים לעיכוב ‏)חלקם עיכוב קבוע(‏<br />

של האנזימים ממשפחת ציקלואוקסיגנז,‏ ההכרחיים בייצור<br />

האנדוגני של פפטידים קצרים,‏ ששמם פרוסטגלנדינים.‏<br />

הפרוסטגלנדינים אחראים על גירוי תחושת כאב,‏ הגדלת<br />

חדירות הרקמה ‏)בצקת(,‏ כיווץ הסימפונות והצמדות טסיות<br />

הדם ‏)הגורמת לקרישת דם(.‏ NSAIDs משמשים בעיקר<br />

לשיכוך כאב קל עד בינוני והורדת חום.‏ שימושים נוספים:‏<br />

עיכוב הצמדות טסיות הדם ‏)'דילול דם'(,‏ בעיקר האספירין<br />

במינון נמוך ‏)קרטיה,‏ טבעפירין,‏ מיקרופירין ועוד(.‏<br />

תופעות הלוואי של - NSAID דימומים ממערכת העיכול<br />

או עלייה בלחץ הדם.‏ הנורופן אף עלולה להחמיר אסתמה.‏<br />

בלקיחה ממושכת ולאורך זמן,‏ הן גם עלולות לפגוע בתפקודי<br />

הכליות,‏ במיוחד באוכלוסיה קשישה.‏<br />

משככי כאבים ומורידי חום<br />

פארצטמול ‏)אקמול,‏ טינלול,‏ דקסמול(‏ ודיפירון ‏)אופטלגין,‏<br />

ודלגין(‏ משככי כאבים ומורידי חום שפעילותם דומה ל-‏<br />

,NSAIDs אך אינם בעלי פעילות אנטי-דלקתית או עיכוב<br />

הצמדת טסיות.‏<br />

אקמול ‏)פארצטמול,‏ אצטאמינופן(,‏ תרופה נפוצה<br />

וותיקה,‏ מורידה חום ומשככת כאב,‏ אך אינה נוגדת דלקת.‏<br />

הפארצטמול נמצא בלא מעט תרופות,‏ כמו דקסמול סינוס,‏<br />

מוסקול או קולדקס.‏ נטילת התרופה במינונים גבוהים<br />

ובשימוש ממושך עלולה לגרום לפגיעה כבדית,‏ לעתים בלתי<br />

הפיכה עד כדי צורך בהשתלת כבד.‏<br />

אופטלגין ‏)דיפירון(‏ ניתן בכדורים,‏ בסירופ או בטיפות.‏<br />

כמו האקמול,‏ אין לתרופה השפעה נוגדת דלקת,‏ וגם היא<br />

טובה להורדת חום והקלת כאבים.‏ התווית נגד לנטילת<br />

אופטלגין:‏ רגישות למרכיב הדיפירון,‏ המסכנת חיים עד כדי<br />

שוק אנפילקטי,‏ וחסר מולד של אנזים ה-‏G6PD‏.‏ קיימת גם<br />

תופעה נדירה של דיכוי מוח העצם עם פגיעה בייצור תאי<br />

הדם.‏ הפגיעה ביצור כדוריות הדם אינה נפוצה באוכלוסיה<br />

היהודית,‏ אך מדווחת לרוב בארה"ב ואנגליה,‏ שם התרופה<br />

22<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


אסורה לשימוש.‏ נציין שאופטלגין אכן נמכר ללא מרשם אך<br />

רק מאחורי הדלפק ע"י רוקחים בלבד.‏<br />

בישראל<br />

תרופות ללא מרשם,‏ המותרות למכירה בחנויות שקיבלו<br />

רישיון ממשרד הבריאות,‏ מהוות קטגוריה חדשה יחסית<br />

‏)משנת 2005(. צורת מכירה זו מגדילה זמינות,‏ אך מצמצמת<br />

פיקוח.‏ על אף שהנחת העבודה של חברות התרופות<br />

והרשויות,‏ שהצרכנים נבונים,‏ בעלי יכולת הבנה ושיקול דעת,‏<br />

קשה לא להטיל ספק ביכולת הפרט,‏ הנתון להשפעות של<br />

פרסומות ומידע המופיע בעיתונות או באינטרנט,‏ להפעיל<br />

שיקול דעת מבוסס ידע,‏ זהה לזה של אנשי המקצוע,‏ רופאים<br />

ורוקחים.‏ מכאן הפתח לבעיות,‏ סיבוכים ובלא מעט מקרים<br />

למצבים מסכני חיים.‏<br />

קשישים,‏ עולים וילדים<br />

גיל הצרכנים עולה עם העלייה בתוחלת החיים.‏ אוכלוסיה<br />

מבוגרת,‏ שחלק גדול ממנה משתמש בתרופות מרשם לטפול<br />

במחלות שונות ובמקביל צורך תרופות ללא מרשם,‏ עליהן אינו<br />

מדווח לרופא המטפל.‏ בנוסף,‏ בשל היותנו מדינת עלייה,‏ צרכנים<br />

קשישים רבים אינם שולטים באחת מהשפות בהן רשומות<br />

ההוראות והתוויות נגד של התרופות ללא מרשם.‏ התוצאה:‏<br />

עליה בסיכון לתגובות בין תרופות ופגיעה ביעילות תרופת<br />

המרשם,‏ עם השלכות על המחלה לה נועדה.‏ לחילופין,‏ שילוב<br />

שתי תרופות עם מנגנוני פעולה דומים,‏ עלול להחמיר פגיעות<br />

באברים כמו כבד וכליה,‏ המשמשים תחנות פינוי לתוצרי הפירוק<br />

של התרופות.‏ מכאן קצרה הדרך לסיבוכים וסיכון חיים.‏<br />

גם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר בשל הנטייה לשימוש<br />

בתרופות ללא מרשם.‏ כשלילד יש חום,‏ כאבי אוזניים או נזלת<br />

ואין אפשרות להגיע לרופאי ילדים,‏ ההורים,‏ בהסתמך על ידע<br />

כללי,‏ העדפות אישיות,‏ נגישות ולחץ סביבתי,‏ יבחרו באחת<br />

התרופות המשמשות להורדת חום ולשכוך כאבים,‏ כשפעמים<br />

רבות,‏ באם אין תגובה מידית יתנו מנה נוספת,‏ ובכך יגבירו<br />

את הסיכון למינון יתר עם חשיפה לתופעות לוואי וסיבוכים.‏<br />

הרגלי צריכה בישראל<br />

19% מהישראלים רכשו תרופות ללא מרשם מהמדף ללא<br />

רוקח.‏ כך עולה מסקר שבוצע לבקשת ארגון התל"מ ‏)חברות<br />

תרופות ללא מרשם(,‏ ע"י מכון שריד,‏ ושנתוניו התפרסמו<br />

במאי 2009, בעבודה מקיפה שערכה ד"ר נאוה הרצברג , 1<br />

החוקרת כלכלת בריאות.‏ 37% רוכשים בפארמים,‏ 29%<br />

בבתי מרקחת פרטיים,‏ 22% בקופות החולים ורק אחוז קטן<br />

בין 1-5%, רוכשים תרופות בסופרמרקט,‏ חנויות נוחות<br />

או באינטרנט.‏ רוב הישראלים,‏ 72%, מעדיפים את עזרת<br />

הרוקחים במתן יעוץ בתרופות ללא מרשם;‏ מאידך,‏ אינם<br />

ששים לקרוא את הכתוב בעלון לצרכן ורק 60% עושים זאת<br />

בעיון,‏ אם בכלל.‏ בהשוואה לעולם,‏ מספר המטופלים בישראל<br />

בתרופות ללא מרשם גבוה יחסית.‏ ישראל נמצאת במקום<br />

השלישי אחרי דרום אפריקה וארה"ב.‏<br />

הרגולציה<br />

בנובמבר 2001 פרסם משרד האוצר החלטה למכור<br />

תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת.‏ ב-‏‎2004‎ פורסמו<br />

תקנות הרוקחים בעניין מכירה של תרופות בלא מרשם ושלא<br />

בבית מרקחת ובפברואר 2005 פורסם נוהל שווק תכשירים<br />

בלא מרשם לשווק כללי,‏ שלא ע"י רוקח.‏ תפקידו של משרד<br />

הבריאות בעניין הוא לקבוע תקנות,‏ כללים ונהלים ולפקח<br />

על אופן התנהלות השוק בעניין אריזות,‏ פרסום,‏ שווק<br />

ואחסון,‏ על מנת למזער אירועי כשל,‏ העלולים לגרום לפגיעה<br />

בצרכנים,‏ הסומכים על הרגולטור והגנתו.‏ הפיקוח בפועל<br />

מתבטא בדרישה לאריזות מוקטנות למניעת סיכון של שימוש<br />

לא מושכל ומופרז היכול לגרום לנטילת יתר;‏ אריזות בעלות<br />

סגירה הרמטית;‏ איסור קידום מכירות במבצעים )1+1(; עלון<br />

לצרכן בעברית מחוץ לחפיסה ועלונים בארבע שפות:‏ עברית,‏<br />

ערבית,‏ רוסית ואנגלית.‏<br />

מכירות באינטרנט<br />

בעוד אתרי בתי המרקחת,‏ המוכרים תרופות ללא מרשם<br />

ברשת,‏ הינם סניף מקוון של רשתות שווק מוכרות,‏ קיים<br />

שחקן נוסף בעייתי:‏ יבואנים ומשווקי תרופות מחו"ל,‏ ללא<br />

בקרה ושליטה בנושא.‏<br />

לסיכום<br />

כל קידמה המקלה על איכות החיים מתקבלת בברכה<br />

ומהווה עדות לכך שתוצאת השינויים החברתיים-תרבותיים,‏<br />

עם מידע ונגישות למוצרים,‏ במקרה זה תרופות הנמצאות<br />

שנים על המדף שבטיחותן הוכחה,‏ יוצרים מצב בו הפרט<br />

יכול לטפל במחושיו,‏ ללא תלות בגורמים שלעתים מסרבלים<br />

ומעכבים את התחלת הטפול ותחושת ההקלה הנלוות.‏ עם<br />

זאת,‏ אין להתעלם מהסיכונים כפי שפורטו לעיל,‏ של שימוש<br />

לא מושכל וכתוצאה מכך סיבוכים עד כדי סיכון חיים.‏ האמת<br />

נמצאת תמיד באמצע.‏ כיום האפשרות להשתמש בתרופות<br />

ללא מרשם מיטיבה עמנו,‏ אך יש תמיד להיות זהירים,‏ ערניים<br />

ולקרוא את האותיות הקטנות.‏<br />

‏ד"ר 1 נאוה הרצברג ‏-תרופות ללא מרשם<br />

www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres<br />

19% מהישראלים<br />

רכשו תרופות<br />

ללא מרשם<br />

מהמדף ללא<br />

רוקח...‏ 37%<br />

בפארמים,‏ 29%<br />

בבתי מרקחת<br />

פרטיים,‏ 22%<br />

בקופות החולים<br />

ורק אחוז קטן<br />

בין 1-5%,<br />

רוכשים תרופות<br />

בסופרמרקט,‏<br />

חנויות נוחות או<br />

באינטרנט...יחסית<br />

לעולם....ישראל<br />

נמצאת במקום<br />

השלישי אחרי<br />

דרום אפריקה<br />

וארה"ב<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 23 2010


טוב<br />

לדעת<br />

היסחפות המוח בסרטים<br />

פרופ'‏ רפאל מלאך,‏ המחלקה<br />

לנוירוביולוגיה,‏ מכון ויצמן למדע<br />

בקטעים שבהם<br />

הסרט ‏'תופס'‏ את<br />

הקהל,‏ המוחות<br />

של כל הנבדקים<br />

התנהגו באותו<br />

אופן.‏ הם כאילו<br />

הסתנכרנו אל<br />

הסרט<br />

חקר המוח והשפעתו על תפקודנו,‏ הרישום<br />

של חוויות חושיות כמו ראיה,‏ היזכרות,‏<br />

וחוויות פסיכולוגיות,‏ מוביל את החוקרים<br />

לכל מיני ערוצים.‏<br />

שוחחנו עם פרופ’‏ רפאל מלאך,‏ המחלקה<br />

לנוירוביולוגיה,‏ מכון ויצמן למדע,‏ על גילויים<br />

חדשיםב בנושא המוח.‏<br />

יקשנו לבדוק כיצד משפיעים סרטים על<br />

פעילות המוח.‏ במחקר שהוביל אורי חסון<br />

ביקשנו מהנבדקים לצפות בקטע מתוך<br />

המערבון הידוע ‏'הטוב,‏ הרע והמכוער',‏<br />

במהלך הדמיה מוחית תפקודית<br />

MRI( .)Functional כשהאדם צופה בסרט<br />

מרגש הוא ‏'שוקע'‏ בסרט ואינו עסוק במודעות עצמית.‏<br />

להכניס את קלינט למעבדה<br />

הנחקרים הוכנסו ל-‏MRI וצפו בסרט.‏ הצפייה בסרט<br />

הפעילה רשת נרחבת של איזורים מוחיים,‏ לרבות איזורי<br />

ראייה,‏ שמיעה,‏ איזורים סומטו-סנסוריים ‏)האחראיים על<br />

עיבוד תחושות מאברי הגוף(‏ ואיזורים מוטוריים.‏ מצאנו מידה<br />

גבוהה מאוד של דמיון בפעילות המוחית של נבדקים שונים<br />

שצופים באותו הסרט.‏ כלומר,‏ בקטעים שבהם הסרט ‏'תופס'‏<br />

את הקהל,‏ המוחות של כל הנבדקים התנהגו באותו אופן.‏ הם<br />

כאילו הסתנכרנו אל הסרט.‏ באמצעות צפייה בסרטים,‏ ניתן<br />

אף לחקור את התפקוד של איזורים שונים במוח.‏ לצורך כך,‏<br />

אנו מתמקדים בכל פעם באיזור מוחי מסוים ושואלים מהן<br />

הסצנות בסרט שהפעילו את אותו האזור במידה<br />

הגבוהה ביותר.‏ בחינה מדוקדקת של אותן<br />

סצנות יכולה לחשוף את תפקודו של אותו<br />

איזור.‏ לדוגמא,‏ איזור מסוים בקליפת<br />

המוח הראייתית,‏ הגיב במיוחד<br />

בסצינות בהן הופיעו פרצופים,‏ בעוד<br />

שאיזור אחר הגיב בעיקר בסצינות<br />

בהן נראו מקומות ונופים.‏<br />

איים בזרם<br />

הבנו מהתוצאות,‏ שכל<br />

האלמנטים המרחיקים את האדם<br />

מהחוויה החושית,‏ מורידים את<br />

עוצמתם כשהאדם ממוקד<br />

במטלה הדורשת את תשומת<br />

לבו,‏ במקרה זה כשהוא<br />

ממוקד בסרט.‏ במאי טוב<br />

יכול,‏ במובן מסוים,‏ לנצח<br />

על תזמורת ולשלוט במערכות<br />

החושיות במוחנו.‏ כשבוחנים<br />

את פעילות אזורי המוח השונים<br />

באותו אדם,‏ מגלים שלכל אזור הייתה התנהגות שונה ואף<br />

‏'קטעים מועדפים'‏ שונים בסרט.‏<br />

מכאן שבניגוד להפעלה הנרחבת של איזורים רבים במוח<br />

במהלך הצפייה בסרט,‏ ישנה רשת שלמה של איזורים שדווקא<br />

מפחיתים את פעילותם במהלך הצפייה.‏ כינינו רשת עצבית<br />

זו ‏'המערכת המופנמת'.‏ בשיתוף עם אילן גולדברג מצאנו<br />

שהיא פעילה יותר במצבים של התבוננות פנימה בהשוואה<br />

למצבים בהם אנו מבצעים פעולה ראייתית או מוטורית<br />

כלשהי.‏ התפקוד של רשת מוחית זו מצוי עדיין בחקירה,‏ אך<br />

אנו משערים כי מערכת זו מעורבת בתהליכים הקשורים<br />

לעצמי ‏)ומכאן שמה(,‏ כגון חשיבה על עצמנו,‏ אינטרוספקציה<br />

והיזכרות בחוויות אישיות שעברנו.‏ ייתכן שתהליכים עצמיים<br />

אלו פוחתים במהלך ההיסחפות בסרט,‏ במקבילה מעניינת<br />

לחוויה שבה ‏'אנו שוכחים את עצמנו'‏ בסרט.‏<br />

בנבכי הזיכרון<br />

במחקר נוסף שהובילה הגר גלברד-שגיב בשיתוף פרופ'‏<br />

יצחק פריד והתפרסם לאחרונה בכתב העת ,Science ניסינו<br />

לחקור את התגובה המוחית הן לצפייה בסרטים והן להיזכרות<br />

בסרטים.‏ לשם כך ביקשנו מחולי אפילפסיה,‏ שעברו השתלה<br />

של אלקטרודות לצורך הליך רפואי,‏ לצפות בסדרה של קליפים<br />

קצרים בהם הוצגו דמויות או מקומות מפורסמים ולאחר מכן<br />

להיזכר בקליפים שהוצגו.‏ במקביל נרשמה פעילות של תאי<br />

עצב בודדים באזור ההיפוקמפוס,‏ המקושר לזיכרון.‏ באזור<br />

זה מצאנו תאי עצב בעלי סלקטיביות יוצאת דופן.‏ לדוגמא,‏<br />

תא עצב שמבין כלל הסרטונים שהוצגו בפני החולה,‏ הגיב<br />

רק לקטעים מתוך תכנית האנימציה ‏'הסימפסונים'.‏ אותו תא<br />

עצב בדיוק החל להגיב מספר שברירי שנייה לפני שהחולה<br />

נזכר שהוא צפה ב'סימפסונים'.‏ ממצאים אלה<br />

מרמזים כי כשאנו נזכרים בחוויה<br />

מסוימת אנחנו חווים אותה מחדש<br />

ברמה המוחית.‏ אנו מקווים כי<br />

מענה לשאלות אלה ואחרות<br />

יעזור לנו לגשר על הפער<br />

המסתורי והלא-מובן שבין<br />

התהליכים המתחוללים<br />

במוח לבין התודעה<br />

האנושית.‏<br />

24<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


יאן יאן - סינית אותנטית<br />

ביקורת<br />

מסעדות<br />

‏"למה שלא תכתבי מדור ביקורת מסעדות?"‏ התלוצץ החצי,‏<br />

המכיר את אהבתי לאוכל ונטייתי לבחון ולבדוק,‏ לדקדק<br />

ולחרוק,‏ וגם לטעום ולירוק,‏ החל משביל הגישה למסעדה<br />

וכלה בקיסם שניתן ‏)או לא(‏ בסיום הארוחה.‏<br />

ובגיליון שכולו אופטימיות ואביב,‏ הכי מתאים לפתוח<br />

במסעדה לא חדשה,‏ שגיליתי לאחרונה,‏ בצהרים נדירים של<br />

יום עבודה,‏ בהם הגיע החצי לביקור וגרם לי לחרוג ממנהגי,‏<br />

לזלול תבשילים מעשי ידי מול מסך המחשב.‏<br />

ההתכוונות<br />

בהמלצת הבוס,‏ הגענו ל"יאן יאן",‏ מסעדה סינית קטנה,‏<br />

ברחוב יפו בלב העיר התחתית.‏ בדיקה מוקדמת באינטרנט<br />

‏)שהרי לא אבלה את שעתי היקרה,‏ מבלי שאבדוק מה ולמה,‏<br />

ובעיקר-‏ מה יש בתפריט?!(,‏ העלתה כי המסעדה מנוהלת ע"י<br />

בעליה,‏ משפחה ממוצא אתני-אותנטי,‏ מה שנקרא ‏"סינים<br />

מסין",‏ שמורשתם ניכרת בעיצוב הפנים,‏ יחד עם ריהוט<br />

פשוט,‏ שכאילו נשכח אי שם בשנות ה-‏‎80‎‏'.‏ המסעדה מציעה<br />

ארוחות עסקיות,‏ ביניהן אחת הכוללת מרק,‏ אגרול,‏ סלט קטן,‏<br />

מנה עיקרית ואורז או אטריות,‏ בסך 43 ש"ח.‏ עיסקה סבירה<br />

בהחלט לעו"ד צעירה ובעלה הטרי.‏<br />

ולמנה העיקרית<br />

טעמנו מרק וון טון ומרק חמוץ חריף - כל אחד מאיתנו<br />

אהב את המרק שהזמין ופחות את המרק האחר ‏)וטוב<br />

שכך..(,‏ אחר כך הגיעה צלחת עם שני אגרולים וסלט מצנון<br />

וגזר,‏ שהיה חביב ומרענן.‏ האגרול,‏ נחמד ולא יותר.‏ המנות<br />

העיקריות הגיעו בצלחת ‏'מכובדת',‏ לא גדולה מדי,‏ בליווי<br />

אורז לבקשתנו והיו טעימות מאוד.‏ בעודי מתענגת על בקר<br />

בירקות מוקפצים,‏ נהנה החצי מאווז ברוטב סצ'ואן.‏ שוב<br />

העדפנו כל אחד את שבצלחתו שלו.‏ מרוצים ושבעים,‏ לאחר<br />

אוירה רומנטית משהו ‏)בכל זאת,‏ היינו לבד עם תפאורה בגוון<br />

אדום...(,‏ התגלגלנו החוצה.‏<br />

השירות<br />

המסעדה הייתה ריקה,‏ כשהגענו וכשעזבנו,‏ על אף שהייתה<br />

זו שעת צהריים ביום יפה.‏ השירות היה אדיב ומנומס,‏ תמציתי<br />

ונטול חנופה.‏ המנות הגיעו בזריזות יחסית,‏ ככל הנראה בשל<br />

היעדר לקוחות.‏<br />

אקסטרות<br />

מאז הספקתי להזמין למשרד ארוחה עסקית,‏ במחיר<br />

מצוין )25 ש"ח(‏ - מנה עיקרית,‏ אורז וסלט - לא מאוד<br />

גדולה,‏ אך משביעה וטעימה,‏ שגם הבוס שיבח.‏ המסעדה לא<br />

עושה משלוחים בדרך כלל,‏ והעניין תלוי בהימצאותו של בן<br />

משפחה שניתן להיעזר בו ובחיוך יפה המועבר בתחינה דרך<br />

האפרכסת.‏<br />

זורקים כפפה<br />

והעיר התחתית?‏ למרות היותה מרכז עסקים מרכזי<br />

בחיפה,‏ שבו עשרות משרדי עורכי דין,‏ רואי חשבון,‏ סוכנויות<br />

נסיעות,‏ ומה לא?‏ - היא נראית בודדה ועזובה.‏ שוטטות קצרה<br />

בסמטאות,‏ גילתה כי למקום פוטנציאל עצום ובלתי ממומש -<br />

בין החנויות שנותרו ומנסות לשרוד,‏ הרבה חנויות ריקות,‏<br />

מסעדות שנסגרו ומשרדים שנותרו יתומים.‏ נדמה כי כל<br />

המשאבים הדרושים קיימים - ים,‏ נוף,‏ שפע אנשים רעבים,‏<br />

הממתינים לצאת לשמש ורק חסר מי ש'ירים'‏ את המקום<br />

ויפיח בו חיים.‏ ואני אומרת,‏ חכו ותראו,‏ יש תקווה ויום אחד<br />

זה עוד יקרה ‏)אופטימיות,‏ כבר אמרנו?(.‏<br />

מאת:‏ עו"ד מירב<br />

שחם-אברמוביץ<br />

טטל"י - טוב,‏ טעים ולא יקר<br />

מאת:‏ עו"דדה<br />

ההמלצה הזאת מתאימה לנוסעים לטבריה או נצרת,‏ דרך כביש 75. בדרך חזרה מהיכלי<br />

הצדק,‏ אם אתם רעבים ורוצים מקום נעים להפסקת צהרים קלה,‏ יש רק תחנת דלק אחת<br />

בטבעון.‏ כשבאים מנצרת,‏ פונים ימינה ברמזור,‏ 200 מטר.‏ בחצר התחנה שוכנת מסעדת<br />

‏'חיותא'.‏<br />

המקום נעים,‏ הכסאות מרופדים והמוזיקה שקטה.‏ המסעדה מתמחה בבשרים,‏ ובעניין<br />

זה כל מה שתרצו ינעם לכם,‏ החל בהמבורגרים לסוגיהם וכלה במוצרים מתוחכמים יותר.‏<br />

גם ארוחה עסקית יש להם,‏ והיא ממש בסדר.‏<br />

אבל העיקר טמון בפטנט ייחודי שנקרא ‏'קטנות בעשר'‏ - מבחר של מנות ב-‏‎10‎ ש"ח<br />

כל אחת.‏<br />

צלחת מרק היום,‏ טעים מאוד בדר"כ.‏ לא ה'פיילה'‏ שמקבלים בבתי קפה עם סלט ולחם,‏<br />

שסותמת את התיאבון,‏ אלא קערה צנועה העושה את העבודה,‏ וזהו.‏ קרפצ'יו חציל מצוין.‏<br />

סלט ירוק.‏<br />

גולת הכותרת<br />

טבעות בצל מטוגנות.‏ לא מה חשבתם ואין כאלה<br />

בשום מקום שאני מכירה.‏ רק בשביל זה כדאי לבוא.‏<br />

מדובר במנה ענקית של טבעות בצל,‏ בתוך מעטה<br />

מפתיע בטעמו.‏ הבצל בפנים מתקתק קצת,‏ ובעבור<br />

5 שנקל זו ממש מציאה.‏ באותו המחיר תוכלו לקבל<br />

גם כמה עלי גפן ממולאים בגבינת עזים פלוס,‏ ולבולע<br />

ינעם.‏ אם זה לא מספיק,‏ אז יש גם רשימת תוספות<br />

למנות העיקריות,‏ שגם אותן תוכלו לקבל לחוד,‏ בעשרה שקלים ‏)ירקות בתנור,‏ למשל(.‏<br />

המסעדה אינה כשרה,‏ יש בה גם דגים ומאכלי ים,‏ אין מדרגות והיא פתוחה מידי יום.‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 25 2010


צולם<br />

ביום חול<br />

פורים מסיבת<br />

נכדים,‏ הורים וחברים גדשו בהמוניהם את בית ילדים,‏<br />

שהתקשט באינספור בלוני הליום צבעוניים הפרקליט,‏<br />

חג הפורים.‏ בקרנבל צבעוני,‏ עליז ומתוק לכבוד<br />

נהנו הזאטוטים המחופשים ממגוון הפעלות במיוחד<br />

השתוללו על מתקני גי'מבורי מתנפחים,‏ שובבות,‏<br />

על פניהם איפור צבעוני ונוצץ,‏ שמעו על עתידם עטו<br />

מפיה של מגדת העתידות וצפו בהופעת ה"פורימי"‏<br />

בובות.‏ בנוסף לשלל הנסיכות,‏ הפיות,‏ תיאטרון<br />

והשוטרים נצפו מבלים גם עורכי דין רבים.‏ השודדים<br />

26<br />

פתוחות אפריל-מאי 2010<br />

בדלתיים


פתוחות אפריל-מאי 27 2010<br />

בדלתיים


לשכהושות'‏<br />

בעריכת עו"ד חנה קציר<br />

מדווחים מהשטח<br />

קבוצות רכישה - יתרונות<br />

וחסרונות<br />

עו"ד אריאל פלביאן,‏ יו"ר ועדת מקרקעין<br />

בכנס שהתקיים בבית הפרקליט,‏ ביום 21.2.10,<br />

בנושא קבוצות רכישה נשמעו מגוון דעות ביחס<br />

לקבוצות הרכישה.‏<br />

הכנס חולק למספר מושבים:‏<br />

בפאנל הראשון:‏ נשמעה דעת הקבלנים,‏<br />

שהוצגה ע"י מר אבי ירום,‏ יו"ר ארגון הקבלנים<br />

במחוז חיפה ומנגד נשמעו דעותיהם של מארגני<br />

קבוצות הרכישה החיפאים,‏ שיוצגו בהקשר זה ע"י<br />

אייל לוי.‏ ההתפתחויות האחרונות בתחום קבוצות<br />

הרכישה נסקרו ע"י יו"ר ארגון השמאים בישראל,‏<br />

השמאי ארז כהן.‏<br />

דומה היה במושב זה כי קיימת הסכמה,‏<br />

שמן הראוי שנושא קבוצות הרכישה יפוקח כפי<br />

שמפוקחת בניית הקבלנים.‏ הגופים המתאימים<br />

לביצוע הפיקוח הם משרד השיכון,‏ במיוחד לעניין<br />

נושא הבטוחות ואילו הפיקוח על המארגנים,‏<br />

יתכן וראוי כי ייעשה באמצעות רשם הקבלנים<br />

או גוף אחר.‏ הפיקוח יאפשר את החזרת הביטחון<br />

לקבוצות הרכישה.‏<br />

בפאנל השני:‏ נשמעו דעות ועדכונים בתחום<br />

מיסוי קבוצות רכישה,‏ לרבות הכוונה לקבוע<br />

מדיניות חדשה,‏ מפי עו"ד רו"ח אמיר אורגד<br />

ממשרד עו"ד מאיר מזרחי,‏ עו"ד עופר גראור<br />

וכן עו"ד הראל ישראלי,‏ המשמש כמזכיר וועדה<br />

מיוחדת שהוקמה לאחרונה ע"י רשויות המס<br />

בנושא קבוצות רכישה.‏<br />

נראה היה כי עמדת הנציבות לא הייתה אחידה<br />

עד כה והוראת הביצוע הייתה מיושנת ולא<br />

מותאמת לתופעה הקיימת כיום ולפיכך,‏ יש לקוות<br />

כי הוועדה תסיים מלאכתה בקרוב ותוציא תחת<br />

ידה הנחיות ביצוע עדכניות.‏<br />

החלק השני של הכנס כלל פאנל ייחודי בנוגע<br />

לאפשרויות הבנייה בחיפה,‏ בו הציגו העוסקים<br />

בתחום הנדל"ן בחיפה,‏ עו"ד צבי הרשקוביץ ומר<br />

שרון הראל ‏)מארגן קבוצות רכישה(,‏ את תופעת<br />

מיעוט העסקאות בחיפה בייחוד על מקרקעי<br />

הכרמל.‏<br />

בהמשך,‏ הציג מהנדס עיריית חיפה,‏ מר<br />

אריאל וטרמן,‏ את השיפור בשירות העירוני ואת<br />

ההתפתחויות שחלו לאחרונה,‏ בנוגע לזמינות<br />

קרקעות נוספות לבנייה בחיפה.‏<br />

במושב האחרון נשאו דברים עוה"ד מירי זוהר<br />

ואמיר אורגד,‏ שהתייחסו לתפקידיו של עוה"ד<br />

המלווה קבוצות רכישה,‏ לרבות הדיווחים השונים<br />

שיש למסור לרשויות המס בגין כל עסקה כנ"ל.‏<br />

הכנס הצטיין במקצועיותו,‏ בעיקר בשל<br />

מומחיותם ומקצועיותם של הדוברים שהפגינו<br />

ידע רב בתחומים הרלוונטיים.‏<br />

בכנס נכחו משתתפים רבים שאינם עורכי דין,‏<br />

ביניהם שמאים,‏ קבלנים ואנו מקווים כי שיתופי<br />

פעולה כאלו ימשיכו גם בעתיד.‏<br />

ועדת המקרקעין של המחוז תמשיך לעקוב<br />

אחר ההתפתחויות בנושא קבוצות הרכישה<br />

ולעדכן את חברי המחוז בכדי לסייע לכך שפלח<br />

שוק נדל"ני זה לא יישאר מנת חלקה של מדינת תל<br />

אביב וסביבותיה בלבד.‏<br />

מה נותר מעסקאות ההרחבה<br />

בקיבוצים ובמושבים?‏<br />

בימים אלו,‏ כששר השיכון מנסה לעורר את<br />

שוק הנדל"ן,‏ עלה לדיון בוועדת המקרקעין של<br />

המחוז,‏ בראשות עו"ד אריאל פלביאן,‏ נושא<br />

הקיפאון בבניה בקיבוצים ובמושבים.‏<br />

מתוך רצון להחיות את הבניה האמורה,‏ שלכל<br />

הדעות,‏ הינה בעלת פוטנציאל אדיר לכל העוסקים<br />

בשוק הנדל"ן ושזכתה בעבר לפופולאריות רבה,‏<br />

קיימה הוועדה ישיבה מיוחדת אליה הוזמנו גם<br />

אנשי מקצוע הבקיאים בנושא,‏ כדי לבחון את דרכי<br />

הפעולה הראויות להשגת המטרה.‏<br />

אחת המסקנות העיקריות הייתה,‏ שלצורך<br />

עידוד משמעותי של ביצוע ההרחבות ‏)כ-‏ 100,000<br />

יחידות דיור לפחות(,‏ יש להשיב על כנן את<br />

ההוראות המתירות גביית תמורה לקיבוץ,‏ בדרך<br />

שתעודד את הקיבוצים לצאת במבצעי נדל"ן.‏<br />

כמו כן,‏ עלו הצעות נוספות שהוועדה רואה<br />

ביישומן משום צעד חשוב לקידום הבניה:‏<br />

רפורמה בהיטל השבחה - המתירה לישובים<br />

ליהנות מחלק מהתקבול;‏ החלטה 888 של ממ"י<br />

- אשר תאפשר תמורה בידי היישוב,‏ שאם לא כן,‏<br />

אין ליישוב כל אינטרס לקדם פרויקט בניה;‏<br />

והצורך בחיזוק מעמדן של ועדות קבלה.‏<br />

נוהל חדש למיון אסירים<br />

עו"ד תמי אולמן,‏ יו"ר ועדת פלילי<br />

הנוהל הישן,‏ שעניינו אסירים שביצוע עונשם<br />

עוכב,‏ קבע כי עליהם להתייצב בבית המשפט<br />

במחוז השיפוט ולאחר מכן,‏ הם הועברו לבית<br />

המעצר,‏ שם חיכו מספר שבועות עד למיונם.‏<br />

התנאים בבית המעצר היו קשים מנשוא,‏ במיוחד<br />

לאסירים שהגיעו לשם בפעם ראשונה ולא הבינו<br />

לאן נקלעו.‏<br />

לאחרונה,‏ החליטו בשב"ס על התייעלות<br />

במערכת.‏ הוקם גוף,‏ שמטרתו לחסוך לאסירים<br />

את המיונים דרך בית המעצר וזאת בקיום מיונים<br />

כשהאסיר עדיין משוחרר.‏ על פי הנוהל החדש,‏<br />

האסיר מגיע מבחוץ ומתייצב בפני הממונים על<br />

המיון וכשמגיע יומו להיכנס אל מאחורי סורג<br />

ובריח,‏ הדבר מתבצע ישירות בבית הכלא אליו<br />

מויין.‏<br />

אין ספק כי מדובר ביוזמה ברוכה,‏ החוסכת<br />

‏'הלם תרבותי'‏ לאסירים.‏<br />

לידיעת הנוגעים בדבר,‏ הממונה על מיון<br />

האסירים היא גב'‏ טליה חדד,‏ טל':‏ 08-9787377,<br />

פקס:‏ 08-9194028.<br />

28<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


התוצאות המרגשות לא<br />

מאחרות לבוא<br />

עו"ד חנה קציר,‏ רכזת ‏"שכר מצווה"‏<br />

בחודשיים האחרונים הסתיימו בהצלחה<br />

מספר תיקים שנוהלו על ידי עורכי דין המתנדבים<br />

בתכנית ‏'שכר מצווה'.‏ מקרים אלה מצטרפים<br />

למקרים קודמים נוספים,‏ בהם מתנדבי התכנית<br />

עזרו לפונים,‏ שללא פעילותם היו נותרים ללא<br />

ייצוג משפטי.‏<br />

עו"ד שולי שנקלר הצליחה למנוע פינוי כואב<br />

של משפחה מביתה בגלל חוב של כ-‏ ₪. 18,000<br />

עו"ד דלית כסלו-ספקטור הצליחה,‏ לאחר<br />

שנתיים של טיפול מסור ויעיל,‏ לדחות שתי<br />

תביעות כספיות בסכומים גבוהים,‏ שהוגשו כנגד<br />

אדם שפנה לתוכנית.‏<br />

עו"ד מיקי חשמונאי סיימה בהצלחה תיק<br />

כשהגיעה להסכם מזונות לשביעות רצונם של<br />

כל הצדדים המעורבים.‏ מיד לאחר סיום התיק<br />

קיבלה עו"ד חשמונאי תיק נוסף,‏ גם הוא בענייני<br />

משפחה.‏<br />

עו"ד טובה סילוק-לב,‏ ממשרד עו"ד אלכסנדר<br />

בנר טיפלה בביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד<br />

כנגד אזרחית פיליפינית ולאחר שהתקיימו הוכחות<br />

במעמד הצדדים נדחתה התביעה כנגד הפונה,‏ תוך<br />

הדגשת ההתנהלות חסרת תום הלב של התובעת,‏<br />

שניצלה את מצוקות הנתבעת.‏<br />

תודות חמות שלוחות למתנדבים הנ"ל ולכל<br />

המתנדבים האחרים בתכנית,‏ הנותנים סיוע באופן<br />

שוטף לפונים במרכזי הזכויות.‏ בחודשים פברואר<br />

- מרץ 2010 היו אלה:‏ שרון קטנה כהן,‏ שרון גליק,‏<br />

תומר גולדנברג,‏ רפי לוריג,‏ איריס שגאל,‏ רפי<br />

לוריג,‏ מוטי קניבסקי,‏ רון כהנא,‏ אסתר סלמוביץ,‏<br />

אווה גלעדי,‏ אליאן בטאן,‏ דימיטרי פולין,‏ עופר<br />

שורק,‏ אלון כהן,‏ גנית אשכנזי,‏ טרז גורביץ,‏ אמיר<br />

בר לב,‏ דודי וייס,‏ דקל קורש,‏ צבי לוטן,‏ איה חרב<br />

דבור,‏ נעמן כרמית,‏ שלמה יער בר,‏ שמואל לביא,‏<br />

אסף גסטפרוינד,‏ עוזיאל לוי,‏ ליאון שי,‏ אמל מאדי<br />

וג'ריס רואשדי.‏<br />

תודה מיוחדת לעו"ד רבקה כהן מנסוריאן,‏<br />

שנענתה לפניה דחופה לצורך מניעת ביצוע הליך<br />

פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות ולניהול מו"מ<br />

למציאת פתרון יעיל והגיוני לצדדים המעורבים<br />

ולעו"ד עמיד מחול,‏ שהסכים לקבל לייעוץ דחוף<br />

בשעת בוקר מוקדמת פונה,‏ שזומן לחקירת<br />

יכולת.‏<br />

עורכי הדין שטרם הצטרפו לתכנית מוזמנים<br />

להצטרף ולפנות לרכזת התכנית<br />

בטלפון 04-8537078.<br />

קצרים<br />

עיכובים במשלוח הודעות על<br />

קליטת הצהרות ושוברי תשלום.‏<br />

בעיות המופנות על ידי החברים מטופלות על<br />

ידי הגורמים הרלבנטיים במחוז.‏<br />

בעקבות התופעה הבעייתית של עיכובים<br />

במשלוח הודעות על קליטת הצהרות ושוברי<br />

תשלום,‏ פנה יו"ר ועדת מיסים של המחוז,‏ עו"ד<br />

פרופ'‏ דן ביין אל רשות המיסים.‏ הוצע לתת<br />

הנחיה גורפת לפיה מועד התשלום ‏)לכל הצהרה<br />

שהוגשה במועד(,‏ יהיה לפחות 14 יום לאחר קבלת<br />

השוברים אצל המצהירים ו/או המייצגים.‏ כמו<br />

כן צויין כי החוק מקנה אפשרות להגיש השומה<br />

תוך 50 ימים ולכן אין לחייב את מי שדיווח כדין<br />

ובמועד בתשלומי ריבית.‏<br />

מנהל תחום ‏)תפעול שומה(‏ במח'‏ שומת<br />

מקרקעין,‏ מר שוקי שרצקי,‏ השיב לפניה האמורה<br />

וציין כי על פי בדיקה יומיומית המתבצעת על ידם<br />

מגיעים המכתבים והשוברים למייצג תוך 7 ימים<br />

ממועד פתיחת התיק במשרד האזורי.‏<br />

לגבי מועד תחילת חישוב הריבית,‏ צויין כי<br />

הוא נקבע מהיום ה-‏‎60‎ בשומה העצמית וכי גם<br />

המועד האחרון לתשלום נקבע ליום ה-‏‎60‎‏.‏ באשר<br />

להצעה שהופנתה אליהם הבהיר כי היא אינה<br />

מעשית הואיל ואין במערכת הממוחשבת מידע<br />

לגבי תאריך זה.‏<br />

עם זאת,‏ צויין כי נעשתה פנייה לבית הדפוס,‏<br />

המדפיס ושולח את ההודעות,‏ לפעול לקיצור<br />

משך הזמן בו מודפסת ההודעה,‏ נעטפת ומועברת<br />

לדואר בתקווה כי לא יהיו עוד עיכובים.‏<br />

עיון מקוון במשכון -<br />

שיפור השירות<br />

לציבור<br />

רשם המשכונות מודיע<br />

על שיפור השירות לציבור<br />

באמצעות עיון מקוון במאגר הממוחשב של רשם<br />

המשכונות.‏<br />

האסמכתא לביצוע העיון במאגר תהיה קובץ<br />

חתום בחתימה אלקטרונית - שירות ראשון<br />

מסוגו בממשלה.‏<br />

החתימה האלקטרונית היא האמצעי הממוחשב<br />

המאפשר לוודא כי המידע הגיע ממקור מהימן<br />

‏)רשם המשכונות(‏ וכי לא עבר כל שינוי בדרך.‏<br />

מכאן,‏ שלמעשה מדובר באסמכתא רשמית מעת<br />

רשם המשכונות.‏<br />

לביצוע העיון https://nesach.justice.gov.<br />

il/mashkonot/forms/fmashindex.aspx<br />

הלשכה מסייעת לזרוז קבלת<br />

פסקי דין<br />

עורכי דין,‏ הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים<br />

ממועד הגשת אחרון הסיכומים,‏ מוזמנים להעביר<br />

ללשכה את פרטי התיקים,‏ שמות השופטים וציון<br />

בית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי<br />

דין בתיקים אלו.‏<br />

פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות.‏ פסקי<br />

דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים.‏<br />

מחוז חיפה - און ליין<br />

‏"תופסים גל מעודכן"‏ עם אתר המחוז<br />

באינטרנט.‏<br />

הודעות,‏ עדכונים וידיעות - מסווגים על פי<br />

מדורים,‏ מידע על השתלמויות,‏ אירועים,‏ מופעי<br />

תרבות בהנחה ועוד...‏<br />

האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן!‏<br />

אז אל תאמרו:‏ ‏"לא ידעתי!"‏ אמרו:‏ ‏"לא<br />

גלשתי!"‏<br />

כתובת האתר:‏ www.haifabar-law.org.il<br />

החלפת כתובת דואר אלקטרוני?‏<br />

עדכן/י אותנו!‏<br />

על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה<br />

באופן שוטף ולשמור אתך על קשר אינטנסיבי<br />

פשוט להפעלה,‏ מהיר,‏ יעיל וחסכוני - נבקשך<br />

להמציא לנו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך<br />

לכתובת הדוא"ל בלשכה:‏<br />

IB@HAIFABAR-LAW.ORG.IL<br />

על כל שינוי - נא להודיע!‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 29 2010


לשכהושות'‏<br />

הושלמה מערכת סריקת ארכיון<br />

תיקי הרישוי במינהל ההנדסה<br />

בחיפה<br />

על פי הודעת מהנדס העיר,‏ אדריכל אריאל<br />

וטרמן,‏ הושלמה סריקת כל תיקי הרישוי במינהל<br />

ההנדסה.‏ החלק הארי של התיקים שנסרקו,‏ עומד<br />

לרשות הציבור במדיה מגנטית,‏ במחלקת המידע<br />

ובאינטרנט.‏<br />

במקביל,‏ שכבת הקומפילציה ביעודי הקרקע<br />

נמצאת לקראת השלמה וגם היא עומדת לרשות<br />

הציבור באינטרנט,‏ יחד עם ארכיון תוכניות בניין<br />

העיר.‏<br />

עורכי הדין מוזמנים ללמוד את המערכת<br />

הייחודית הזו,‏ שהיא ראשונה מסוגה בארץ,‏ וכן<br />

לתת משוב למחלקת ההנדסה לגבי התאמתה<br />

לצרכי העבודה המקצועית.‏<br />

עיון עורכי דין בחומר רלבנטי<br />

בתיקי בנייה<br />

נציגי המחוז נפגשו עם עו"ד רשף חן,‏ היועץ<br />

המשפטי של עיריית חיפה,‏ כדי למצוא דרכים<br />

לאפשר לעורכי דין המייצגים רוכשים בעסקות<br />

מקרקעין ‏)או לשמאים הפועלים מטעמם(,‏ לעיין<br />

בחומר רלוונטי מתיק הבנייה ‏)כגון,‏ החלטת וועדות<br />

ערר,‏ החלטות שיפוטיות,‏ הליכים משפטיים,‏<br />

מבנים מסוכנים,‏ כל הבקשות להיתר וכל חומר<br />

חדש שמוגש לאחר הסריקה(‏ וזאת בשל מגמת<br />

בתי המשפט להטיל על עורכי דין אחריות בקשר<br />

לבדיקות מוקדמות לפני רכישת מקרקעין.‏ בתום<br />

הישיבה הוחלט לקיים פגישה נוספת בנוכחות<br />

מהנדס העיר וצוותו.‏<br />

הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע<br />

אוסרת שימוש במידע הקיים<br />

במרשם האוכלוסין לצורך אימות<br />

זהות<br />

הרשות למשפט,‏ טכנולוגיה ומידע ‏)רמו"ט(‏<br />

פרסמה טיוטת הנחיה לתגובות הציבור,‏ הקובעת<br />

כי הסתמכות על פרטי מידע,‏ הנמצאים במרשם<br />

האוכלוסין בלבד,‏ לצורך אימות זהותו של אדם,‏<br />

המזדהה מרחוק ומבקש לעיין במידע אודותיו,‏<br />

אינה עומדת בחובת אבטחת המידע הקבועה<br />

בסעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות.‏<br />

הסיבה להוצאת הנחיה זו היא קיומו של עותק<br />

חלקי ובלתי חוקי של מרשם האוכלוסין באינטרנט<br />

‏)'אגרון'(.‏ עותק בלתי חוקי זה,‏ מכיל מידע אודות<br />

כל אזרחי מדינת ישראל וכולל פרטים כגון שם,‏<br />

מספר תעודת זהות,‏ כתובת,‏ קשרי משפחה וכד'.‏<br />

באמצעות מידע זה קיים חשש ממשי כי אנשים<br />

יתחזו לאחרים ויעיינו במידע אודותם,‏ או יבצעו<br />

פעולות הונאה אחרות.‏<br />

להנחיה זו השפעה משמעותית על כל תהליכי<br />

שירות לציבור במשק במגזרים העסקי והציבורי,‏<br />

שכן במקרים רבים הם ניתנים בטלפון או<br />

באינטרנט,‏ ותנאי להתחלתם הוא תהליך של זיהוי<br />

מרחוק של המתקשר.‏<br />

את טיוטת ההנחיה ניתן להוריד באתר<br />

האינטרנט של הרשות.‏<br />

פיקוח ואכיפה על העוסקים<br />

במקצוע תיווך במקרקעין ללא<br />

רישוי מתאים<br />

משרד המשפטים מקיים דיונים עם הרשות<br />

להגנת הצרכן כדי לקבוע תוכנית פיקוח ואכיפה<br />

על העוסקים במקצוע תיווך במקרקעין ללא רישוי<br />

מתאים.‏<br />

על מנת להקל על הציבור,‏ פורסמה באתר משרד<br />

המשפטים רשימת מתווכים מורשים הכוללת את<br />

מספרי הרישיון כפרט מזהה לאותם מתווכים.‏<br />

רשימה זו מתעדכנת באופן קבוע.‏<br />

סרטוני פרסומת של עורכי דין<br />

באינטרנט - אסורים!!!‏<br />

ועדת הפרסומת הארצית נדרשה לנושא<br />

פרסומת משרדי עורכי דין באינטרנט ‏)לרבות<br />

יוטיוב(‏ והבהירה כי מכלל ‎3‎‏)ה(‏ לכללי לשכת עורכי<br />

הדין ‏)פרסומת(‏ עולות המסקנות הבאות:‏<br />

1. פרסומת תובא ללא מלל קולי.‏<br />

2. ‏ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים והכוונה<br />

היא לתמונות סטילס,‏ להבדיל מרצף של תמונות<br />

המהוות סרטון.‏<br />

כנס בית הדין המשמעתי<br />

חברי בית הדין המשמעתי החדשים נפרדו<br />

מחבריהם היוצאים,‏ בכנס בית הדין השנתי<br />

שנערך בבית הפרקליט.‏ בנוסף לטקס הפרידה<br />

המכובד זכו החברים החדשים והוותיקים<br />

להאזין להרצאתו המרתקת של יו"ר נשיאות<br />

בית הדין,‏ עו"ד עפר אטיאס,‏ בנושא השעיות<br />

ח ב ר ו ת<br />

בלשכה שלא<br />

עקב הליך<br />

משמעתי.‏<br />

‏בבית הדין המשמעתי המחוזי<br />

של לשכת עורכי-הדין,‏ מחוז חיפה<br />

הקובל:‏ הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה<br />

נ ג ד<br />

הנאשם:‏ עורך-דין תומר ורדי<br />

הזמנה לנאשם - לטיעונים לעונש<br />

ומתן גז"ד<br />

עליך לבוא לישיבת בית הדין הנ"ל,‏ במושבו בלשכת עוה"ד,‏ שד'‏<br />

בן-גוריון , 6 חיפה<br />

ביום חמישי בתאריך 08.07.2010 בשעה 16:00<br />

לדיון בקובלנה שהוגשה נגדך<br />

בתיק בית הדין 60/09<br />

את העתקי הקובלנה,‏ הודעה על הרכב ביה"ד ופרוטוקולים תוכל<br />

לקבל במזכירות ביה"ד.‏<br />

אם לא תופיע לישיבת ביה"ד כמוזכר לעיל,‏ ידון בית הדין שלא<br />

בפניך,‏ בהתאם לקבוע בסעיף 18 לכללי לשכת עוה"ד ‏)סדרי הדין בתי<br />

הדין המשמעתיים(,‏ תשכ"ב-‏‎1962‎‏.‏<br />

תאריך פרסום:‏ 5/4/10<br />

מזכירות בית-הדין המשמעתי<br />

עורכי הדין הצעירים מוזמנים<br />

להשתתף בפעילות במסגרת<br />

פורום חדש במחוז<br />

פורום הצעירים של המחוז,‏ שמתגבש<br />

בימים אלה,‏ כבר הספיק להתכנס למפגש<br />

שני ולארגן את תכניו של כנס ההשקה של<br />

הפורום,‏ שצפוי להתקיים בתאריך 09.05.10<br />

בבית הפרקליט בחיפה.‏ החברים מוזמנים<br />

להצטרף וגם להפנות שאלות,‏ להעלות<br />

רעיונות ולקחת חלק פעיל בפעילות.‏<br />

30<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפון<br />

דו"ח מס'‏ - 73 נכון ליום 14.3.10<br />

על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל,‏ תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה<br />

מחוז חיפה<br />

הוצאו מן הלשכה<br />

רמזי אבו-רחמה מס'‏ רישיון 5740 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 6/11/2001.<br />

מאמון בן עלי חלאילה מס'‏ רישיון 18364 הוצא<br />

מן הלשכה החל מיום 24/7/2003.<br />

טאיסה ניוק מס'‏ רישיון 18840 הוצאה מן<br />

הלשכה החל מיום 27/4/2005.<br />

ויקטוריה דרייזין מס'‏ רישיון 21938 הוצאה מן<br />

הלשכה החל מיום 18/5/2005.<br />

שירה עם דוד מס'‏ רישיון 9763 הוצאה מן<br />

הלשכה החל מיום 30/11/2006.<br />

חדר קבלאוי מס'‏ רישיון 12891 הוצא מן הלשכה<br />

החל מיום 2/2/2007.<br />

חסן מחאמיד זטאם מס'‏ רישיון 14989 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 19/06/2008.<br />

גאנם אבו ריא מס'‏ רישיון 32364 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 1/02/2009.<br />

איתן לפידות מס'‏ רישיון 10522 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 14/01/2009.<br />

דוד קדוש מס'‏ רישיון 15197 הוצא מן הלשכה<br />

החל מיום 27/02/2008.<br />

בנו גנות מס'‏ רישיון 5429 הוצא מן הלשכה<br />

החל מיום 16/06/2009.<br />

אבישי לאור מס'‏ רישיון 7972 הוצא מן הלשכה<br />

החל מיום 16/06/2009.<br />

פיראס אליאס מס'‏ רישיון 33801 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 1/9/2009.<br />

אליהו מאור ‏)מרקוביץ(‏ מס'‏ רישיון 2873 הוצא<br />

מן הלשכה החל מיום 15/10/2009.<br />

סלאח אבדאח מס'‏ רישיון 26769 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 16/11/2009.<br />

הושעו מן הלשכה<br />

עומר גזאוי מס'‏ רישיון 12353 הושעה לתקופה<br />

של 8 שנים החל מיום 16/12/2004 ועד ליום<br />

.15/12/2012<br />

פנחס נרקיס מס'‏ רישיון 6652 הושעה החל מיום<br />

4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048.<br />

ראסם חמאדה מס'‏ רישיון 21972 השעיה<br />

לתקופה של 12 שנים,‏ החל מיום 1/2/2007 ועד<br />

ליום 31/1/2019.<br />

חוסין מסאלחה מס'‏ רישיון 22813 הושעה החל<br />

מיום 1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015.<br />

יאסר בריק מס'‏ רישיון 26810 הושעה החל מיום<br />

4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה<br />

- הוצאה מן הלשכה.‏<br />

גרא דה שליט מס'‏ רישיון 9250 הושעה החל<br />

מיום 1/3/2007 ועד ליום 27/02/2011.<br />

עלאא עואד מס'‏ רישיון 28555 השעיה לתקופה<br />

של 4 שנים,‏ החל מיום 29/10/2007 ועד ליום<br />

.28/10/2011<br />

גסוב חאג מס'‏ רישיון 22762, השעיה לתקופה<br />

של שנה,‏ שתופעל עם שובו לישראל.‏<br />

חלאילה נואף מס'‏ רישיון 33923 הושעה<br />

לתקופה של 5 שנים החל מיום 8/9/2008 ועד<br />

ליום 7/9/2013.<br />

מחמוד חטיב מס'‏ רישיון 31267 הושעה החל<br />

מיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021.<br />

סברי גריס מס'‏ רישיון 4325 הושעה לתקופה<br />

של 6 שנים החל מיום 6/3/2008 ועד ליום<br />

.5/3/2014<br />

מונדר ג'אבר מס'‏ רישיון 18796 השעיה החל<br />

מיום 15/07/2008 ועד ליום 13/05/2010.<br />

אחמד אלמאלק מס'‏ רישיון 38742 הושעה<br />

לתקופה של שלוש שנים,‏ החל מיום 15/07/08<br />

ועד ליום 14/07/2011.<br />

שפיק דרויש מס'‏ רישיון 26839 הושעה החל<br />

מיום 1/5/2008 ועד ליום 31/10/2010.<br />

אמין בן אחמד בדארנה מס'‏ רישיון 17384<br />

השעייה זמנית החל מיום 21/10/1999 ועד<br />

להכרעה בבקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת<br />

עורכי הדין.‏<br />

רודי זקנון מס'‏ רישיון 14501 השעיה החל מיום<br />

15/02/2009 ועד ליום 14/5/2011.<br />

סוהא קסיס מס'‏ רישיון 14025 הושעתה החל<br />

מיום 1/2/2009 ועד ליום 30/4/2013.<br />

חוסיין עוסמאן מס'‏ רישיון 32273 השעיה<br />

לתקופה של 36 חודשים החל מיום 1/02/2009<br />

ועד ליום 31/01/2012.<br />

יעל אור פלדמן מס'‏ רישיון 18316 השעייה<br />

זמנית החל מיום 19/02/2009 ועד להכרעת<br />

דינה בבית משפט השלום בנצרת.‏<br />

גנדור נביל מס'‏ רישיון 20682 השעיה לתקופה<br />

של שנה החל מיום 01/05/2009 ועד ליום<br />

.30/04/2010<br />

מחאמיד נאסר מס'‏ רישיון 32427 השעיה<br />

לתקופה של 24 חודשים החל מיום 01/04/2009<br />

ועד ליום 31/03/2011.<br />

בלה מאיה לביא מס'‏ רישיון 21997 השעיה<br />

לתקופה של שלש שנים החל מיום 1/05/2009<br />

ועד ליום 30/04/2012.<br />

מאהר אלכליל מס'‏ רישיון 32366 הושעה<br />

לתקופה של 3 שנים החל מיום 1/07/2009 ועד<br />

ליום 30/06/2012.<br />

יחיא עבדאללה מס'‏ רישיון 39662 הושעה<br />

לתקופה של 8 שנים,‏ החל מיום 15/7/2009 ועד<br />

ליום 14/7/2017.<br />

אהוד כספי מס'‏ רישיון 10808 השעיה החל מיום<br />

1/11/2009 ועד ליום 31/07/2010.<br />

יוסף רוטמן מס'‏ רישיון 7814 השעיה החל מיום<br />

9/12/2009 ועד ליום 8/12/2019.<br />

עוייד בהיג'‏ מס'‏ רישיון 14561 הושעה לתקופה<br />

של 3 שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום<br />

.31/12/2012<br />

וליד קסום מס'‏ רישיון 20183 הושעה החל<br />

מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2013.<br />

נסאר מונדר מס'‏ רישיון 32029 הושעה לתקופה<br />

של 30 חודשים החל מיום 1/4/2009 ועד ליום<br />

.30/9/2011<br />

פאחר ביאדסי מס'‏ רישיון 31130 הושעה<br />

לתקופה של שנה החל מיום 20/1/2010 ועד<br />

ליום 19/1/2011.<br />

ליאורה ליטמן מס'‏ רישיון 26883 הושעתה<br />

לתקופה של 60 חודש החל מיום 24/2/2010<br />

ועד ליום 23/2/2015.<br />

עאסי ורד מס'‏ רישיון 28548 הושעה לתקופה<br />

של 3 שנים החל מיום 15/5/2009 ועד ליום<br />

.14/5/2012<br />

פקיעת חברות<br />

יוסף שפיק מס'‏ רישיון 17032 פקיעת חברות<br />

לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />

נתן רוזנברג מס'‏ רישיון 10986 פקיעת חברות<br />

לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />

יוסף רענן מס'‏ רישיון 7058 פקיעת חברות לאור<br />

הכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006.<br />

עימאד אסדי מס'‏ רישיון 26118 פקיעת חברות<br />

לאור הכרזת פשיטת רגל - 6/05/2009.<br />

אוסאמה נבואני מס'‏ רישיון 22819 פקיעת<br />

חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 25/6/2009.<br />

רז דורון מס'‏ רישיון 9479 פקיעת חברות לאור<br />

הכרזת פשיטת רגל - 10/11/2008.<br />

תאופיק קורטאם מס'‏ רישיון 15003 פקיעת<br />

חברות לאור הכרזת פשיטת רגל -<br />

.18/2/2009<br />

מחוז צפון<br />

הוצאו מן הלשכה<br />

זאהי אסכנדר מס'‏ רישיון 12864 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 1/08/2005.<br />

מאזן נסאר מס'‏ רישיון 10250 הוצא מן הלשכה<br />

החל מיום 17/08/2003.<br />

ג'סאן עומר ממדוח מס'‏ רישיון 20160 הוצא מן<br />

הלשכה החל מיום 6/04/2007.<br />

סקוט מן מס'‏ רישיון 13021 הוצאה מן הלשכה<br />

החל מיום 16/12/2009.<br />

הושעו מן הלשכה<br />

איהאב חליחל מס'‏ רישיון 22770 הושעה<br />

לתקופה של 10 שנים,‏ החל מיום 27/05/2008<br />

ועד ליום 26/05/2018.<br />

מדיאן יוסף מס'‏ רישיון 19016 הושעה החל<br />

מיום 15/11/2008 ועד ליום 14/05/2026.<br />

מחמוד אחמד זועבי מס'‏ רישיון 16955 השעיה<br />

החל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015.<br />

ויסאם הרייש מס'‏ רישיון 28875 הושעה<br />

לתקופה של 5 שנים,‏ החל מיום 19/12/2006<br />

ועד ליום 18/12/2011.<br />

מוחמד עומר דראושה מס'‏ רישיון 33877 הושעה<br />

החל מיום 15/04/2009 ועד ליום 13/10/2012.<br />

בנימין פרידמן מס'‏ רישיון 7812 הושעה לתקופה<br />

של 3 שנים החל מיום 21/05/2009 ועד ליום<br />

.20/05/2012<br />

נביל דוח'י מס'‏ רישיון 24011 הושעה זמנית<br />

החל מיום 16/7/2009 ועד להכרעה סופית בבית<br />

משפט בתיק פלילי.‏<br />

עאטף זועבי מס'‏ רישיון 21950 הושעה<br />

לשש שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום<br />

.1/1/2016<br />

פקיעת חברות<br />

עארף מסאלחה מס'‏ רישיון 17415 פקיעת<br />

חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 17/2/2005.<br />

אמיר עקל ח'טיב מס'‏ רישיון 32224 פקיעת<br />

חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009.<br />

איוב קנדלפת מס'‏ רישיון 28602 פקיעת חברות<br />

לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009.<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 31 2010


לשכהושות'‏<br />

ב<br />

ינות לבנינים אפורים,‏ בנקודה הדרומית<br />

ביותר של מחוז חיפה,‏ שוכן בית משפט<br />

השלום בחדרה.‏ בסמוך לו,‏ במורד הרחוב,‏<br />

פועלת,‏ מזה 7 שנים בקרוב,‏ שלוחת לשכת<br />

עוה"ד.‏ ותיקי עוה"ד באזור חדרה יעידו כי<br />

הגודל אינו קובע וכי השלוחה,‏ על אף גודלה<br />

הפיזי,‏ ממלאת פונקציה חשובה עבור עורכי הדין באזור<br />

חדרה והסביבה.‏ היחס החברי השורר בין עורכי הדין בחדרה<br />

וסביבתה הוא הגורם המייחד והמאחד,‏ הן מבחינה מקצועית<br />

והן מבחינה חברית.‏<br />

לצד פעילויות מקצועיות וחברתיות במסגרת הלשכה,‏ קיים<br />

קשר הדוק וחם עם השופטים,‏ הרשמים ועובדי בית משפט<br />

השלום,‏ בית המשפט לעניינים מקומיים,‏ בית המשפט לענייני<br />

משפחה וההוצאה לפועל.‏ לצד קשר זה עולה ונדונה סוגיה<br />

ישנה-חדשה בדמות הצורך בבניית היכל משפט,‏ אשר יאגד<br />

ויכיל בתוכו את ארבעת ‏)כן,‏ ארבעת!(‏ בנייני בית המשפט<br />

הפזורים בעיר חדרה.‏<br />

אם כן,‏ ככל שהלכו ורבו בניני בתי המשפט בעיר גבר הצורך<br />

בלשכה - מקום מפגש חברי ועניני כאחד.‏ במהלך השנה<br />

האחרונה גברה התעניינות החברים בנעשה בלשכה ומספר<br />

החברים הנוטלים חלק בפעילויות - השתלמויות,‏ הרצאות<br />

ואירועים חברתיים גדל בצורה עקבית.‏ כן גדל מספר עורכי<br />

הדין המתנדבים בפרויקטים ‏'שכר מצווה'‏ ו'שיעור אחר'‏ ‏)כן<br />

ירבו כמותם(.‏ ענת פסחוב,‏ מזכירת השלוחה,‏ עומדת לרשות<br />

החברים ומקבלת את פניהם ברוב שמחה ומקצועיות.‏<br />

השלוחה בחדרה קיימה השנה שתי השתלמויות מטעם<br />

המכון להשתלמויות,‏ בנזיקין ובמקרקעין.‏ כמו כן,‏ הוכתרו<br />

בהצלחה ימי עיון מרוכזים בתחום התעבורה ‏)שהונחו<br />

ע"י השופט טננבוים וקרזבום בלווית עוה"ד ערן בר-אור<br />

מפרקליטות חיפה ועוה"ד ניבה טומשבסקי(‏ ובתחום התכנון<br />

והבניה - הרצאת שמאי המקרקעין שחר חורי בלווית עוה"ד<br />

יצחק גדיש ואילן פלדמן.‏<br />

בשני ימי העיון הללו גובשו<br />

פאנלים מקצועיים בהם<br />

הציגו מספר דוברים את<br />

עמדתם תוך קיום רב-שיח<br />

ומתן במה רחבה לשאלות.‏<br />

עוה"ד תמי אולמן העבירה<br />

הרצאה מרתקת מתחום<br />

הפלילים ושיתפה את<br />

הקהל בדרך הכנת תיק<br />

פלילי לקראת משפט,‏<br />

מיון הראיות,‏ הצורך<br />

בהסתייעות במומחים מכל<br />

תחומי החיים במסגרת<br />

פרשת ההגנה ועוד<br />

טיפים רבים לפליליסטים<br />

שבינינו ולאלה שרוצים<br />

להיות;‏ נערך מפגש מפרה<br />

בין שופטים ועובדי בית<br />

חדרה - לא מה שחשבתם<br />

מאת:‏ עו"ד אילנית<br />

אימבר,‏ יו"ר ועד<br />

מקומי חדרה<br />

והסביבה<br />

השאיפה<br />

למצויינות<br />

מורגשת בחדרה<br />

יותר מתמיד.‏<br />

רבים וטובים<br />

מחברינו עושים<br />

כל שביכולתם<br />

להגיע לשלוחה<br />

כדי ללמוד,‏<br />

להתעדכן ולקחת<br />

חלק פעיל<br />

בשדרוג רמת<br />

הייצוג<br />

32<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010<br />

המשפט לבין עורכי הדין במטרה להמשיך את הנוהג הקיים<br />

מזה שנים רבות של יחסי עבודה יעילים,‏ מקצועיים וחבריים;‏<br />

הועברה הרצאה בתחומי הגרפולוגיה ע"י הגברת פנינה<br />

אריאלי;‏ יום עיון בנושא הוצאה לפועל;‏ קורס החייאה,‏ סדנת<br />

איפור לפורים דרך בניית דמות וצירוף אביזרים ובהמשך היו<br />

על הפרק שני אירועים,‏ אשר הפכו לשם דבר בחדרה:‏ יום<br />

האישה הבינלאומי,‏ אשר נחגג זו השנה הרביעית ברציפות<br />

וכולו מוקדש לעורכות דין נשים ומה שביניהן....‏ ובשבוע<br />

לאחר מכן התכנסנו בלשכה לרגל חג הפסח,‏ הרמנו כוסית<br />

לצלילי להקת ,"JAZZICO" וברכנו את השופטים החדשים<br />

שהצטרפו למשפחת חדרה.‏<br />

לאחר חג הפסח ועד תחילת הפגרה מתוכננת סדנא<br />

ללימוד שפת הסימנים ‏'תעביר את זה הלאה'‏ שתהא בת 10<br />

מפגשים שבועיים,‏ והיא מיועדת לציבור השומעים.‏ הסדנא<br />

אינה כרוכה בתשלום וכל משתתף מתחייב להעביר את שלמד<br />

לפחות לאדם אחד;‏ מפגשים מפרים בין עורכי דין ותיקים<br />

לצעירים בסגנון:‏ ‏'כל מה שרצית לדעת על המקצוע בו בחרת<br />

ולא העזת לשאול',‏ את המפגשים יעבירו עורכי דין ותיקים<br />

מאזור חדרה והסביבה,‏ ערב זיכרון לעו"ד אניס ריאד ז"ל,‏<br />

והרצאות נוספות אשר יפורסמו בהמשך בתחום האישות,‏<br />

הוצאה לפועל וכו'.‏<br />

לכל אלו שמיהרו בשנים האחרונות להשמיע רקוויאם<br />

לשלוחת חדרה - עינינו הרואות,‏ חדרה צמחה,‏ התפתחה<br />

והתברכה בעורכי דין הנוטלים חלק פעיל בהשתלמויות,‏ ימי<br />

העיון ובפעילות התנדבותית ענפה למען החברים החדשים<br />

שהצטרפו ללשכה.‏<br />

הרצאה בנושא גרפולוגיה - גב’‏ פנינה אריאלי


תפקיד עורך הדין<br />

בליווי קבוצת רכישה<br />

מאמר זה נכתב במסגרת יום עיון בנושא<br />

שהתקייםל בבית הפרקליט ב-‏‎21‎ בפברואר.‏<br />

יווי משפטי של עורך הדין בפרויקט של<br />

קבוצת רכישה,‏ הינו ליווי כולל,‏ משלב רכישת<br />

המקרקעין ועד גמר הפרויקט ורישום זכויות<br />

המשתתפים,‏ כל אחד ביחידת הדיור שנבנתה<br />

עבורו במקרקעין,‏ וכולל את המרכיבים<br />

הבאים:‏<br />

# ‏עריכת הסכם שיתוף בין חברי הקבוצה,‏ בו נקבעות<br />

התחייבויות המשתתפים ‏-האישיות וההדדיות;‏ חלקיהם<br />

היחסיים בפרויקט,‏ לפיהם נגזרים שיעורי הנשיאה<br />

בעלויות;‏ התחייבות המשתתפים לבחור ולהתקשר עם<br />

בעלי מקצוע לביצוע הפרויקט ‏)אדריכל,‏ קבלן,‏ מפקח<br />

וכיו"ב(;‏ הוראות בנושא העברת זכויות;‏ רישום הזכויות<br />

על שם המשתתפים;‏ קביעת מנגנון קבלת החלטות<br />

ובוררות לפתרון סכסוכים בין המשתתפים;‏ התחייבות<br />

המשתתפים להתקשר עם בנק מלווה והוראות נוספות<br />

בהתאם לנסיבות כל פרויקט.‏<br />

# ‏טיפול וייצוג הרוכשים בהסכם רכישת הזכויות בקרקע.‏<br />

# ‏ליווי משפטי של ההליכים התכנוניים ‏)לרבות ייצוג<br />

בערר(.‏<br />

# ‏ייעוץ משפטי בהתקשרויות עם קבלנים,‏ ספקים,‏ בנקים<br />

ונותני שירות אחרים והכנת הסכמי ההתקשרות עימם.‏<br />

# ‏ייעוץ שוטף לנציגי הקבוצה ולמנהל הפרויקט ‏)במידה ויש<br />

כזה(‏ במהלך ביצוע הפרויקט.‏<br />

# ‏נקיטת פעולות נגד משתתף מפר,‏ לרבות אכיפת ההסכם<br />

או ביטולו ומכירת חלקו של המשתתף המפר בפרויקט.‏<br />

# ‏טיפול ברישום הבית המשותף.‏<br />

# ‏כל פעולה הנדרשת ביחסים שבין השותפים על פי הסכם<br />

השיתוף.‏<br />

# ‏בדיקה וגיבוש של הסכמי הליווי הבנקאי מול הבנק הנבחר<br />

לליווי הפרויקט.‏<br />

חשוב לפנות לעו"ד בשלב המאוד מקדמי של גיבוש<br />

הקבוצה.‏<br />

לעורך הדין תפקיד חשוב ביותר כבר בשלב גיבוש קבוצת<br />

הרכישה וקביעת מנגנון פעילותה,‏ שכן למבנה העסקה<br />

צפויות בהמשך השלכות על סיווג העסקה על ידי משרד מיסוי<br />

מקרקעין ‏-אם כרכישת קרקע בלבד על ידי המשתתפים<br />

והזמנת שירותי בניה שאינה מהווה עסקה במקרקעין,‏ או<br />

שמא יש לראות בעסקה,‏ בהתאם לנסיבות העובדתיות<br />

ולמערך ההסכמים הנחתמים על ידי חברי הקבוצה,‏ בהתאם<br />

למבחנים שנקבעו בהוראת ביצוע 7/2001, משום רכישת<br />

דירת מגורים על ידי חברי הקבוצה.‏<br />

מבלי להעמיק במישור המיסויי של קבוצות רכישה<br />

ובויכוחים הניטשים עם משרדי מיסוי מקרקעין שנדונו כבר<br />

בלא מעט הליכים משפטיים,‏ לרבות בבית המשפט העליון,‏<br />

יצוין בתמצית כי בנסיבות מסוימות בהן קיים מארגן/יזם<br />

שבהתאם להוראת הביצוע הנזכרת,‏ נמסרות לידיו סמכויות<br />

רבות בניהול העסקה ‏)החל משלב השיווק,‏ המו"מ עם בעלי<br />

הקרקע,‏ טיפול בהוצאת ההיתר,‏ התקשרות עם בעלי המקצוע<br />

הרלבנטיים וכיו"ב(,‏ עשויות רשויות המס לקבוע כי התקיימו<br />

למעשה שתי עסקאות המחייבות מיסוי - האחת:‏ רכישת<br />

המקרקעין על ידי אותו מארגן/יזם מבעלי הקרקע ‏)אף כי<br />

בפועל המקרקעין נרכשים בחוזה על ידי המשתתפים עצמם(‏<br />

והשניה:‏ מכירת דירות גמורות עם התחייבות להשלמתן<br />

מהמארגן/היזם לחברי קבוצת הרכישה.‏<br />

למותר לציין כי משמעות קביעה כנ"ל הינה פעמיים מס<br />

שבח ומס רכישה,‏ דבר החושף לא רק את המארגן/היזם<br />

לסיכון ולנטל כספי משמעותי,‏ אלא גם את חברי קבוצת<br />

הרכישה ‏)בתוספת מס הרכישה ‏)במקום 5% על הקרקע<br />

בלבד(,‏ בחבות במע"מ ובעובדה שללא תשלום או ביטול של<br />

שומות המס הכפולות,‏ שנקבעו כאמור על ידי משרד מיסוי<br />

מקרקעין,‏ לא תתאפשר העברת הזכויות במקרקעין על שם<br />

המשתתפים(.‏<br />

יש לציין,‏ כי בשלב הגיבוש<br />

ועריכת הסכם השיתוף,‏ על<br />

עורך הדין לוודא ‏)מוטב<br />

באמצעות שמאי המכין<br />

דו"ח "0" לפרויקט(,‏ כי<br />

קביעת חלקיהם היחסיים של<br />

המשתתפים נעשתה באופן<br />

העולה בקנה אחד עם הדירות<br />

העתידות להתקבל בידי כל<br />

אחד מהם בסופו של יום.‏<br />

בשלב ראשון נרכשת הקרקע<br />

על ידי המשתתפים במושעא,‏<br />

כדי לבנות ביחד ולהגיע לתוצר<br />

מוגמר בסופו של תהליך.‏<br />

בשלב מאוחר יותר,‏ בגמר<br />

הבניה,‏ יהיה צורך לרשום<br />

בית משותף ולקבל אישורי<br />

מיסים ממשרד מיסוי המקרקעין.‏ בשלב זה,‏ בודקות רשויות<br />

המס את התאמת החלקים היחסיים בקרקע לתוצר המוגמר<br />

שמקבל כל משתתף.‏ המבחן הטכני הוא מבחן השטחים<br />

אולם,‏ המבחן המהותי הינו<br />

מבחן השווי וכדי למנוע חיוב<br />

המשתתפים בתשלומי איזון,‏<br />

בשל אי התאמה בין חלקיהם<br />

במקרקעין כפי שנרכשו בשלב<br />

ראשון,‏ לבין יחסיות הדירות<br />

הגמורות,‏ קיימת כאמור<br />

חשיבות רבה לבדיקה ולתכנון<br />

המוקדמים.‏<br />

‏*שותפה במשרד עורכי דין רון ברנט<br />

ושות'‏<br />

מאת:‏ כלכלנית<br />

ועו"ד מירי זוהר*‏<br />

עו"ד מירי זוהר ועו"ד רו"ח<br />

אמיר אורגד<br />

מהנדס העיר חיפה,‏<br />

אריאל וטרמן<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 33 2010


בעריכת עו"ד<br />

רות ברזילי<br />

הנאשם דרש<br />

מהמתלונן<br />

עבור האימות<br />

100 ש"ח<br />

והמתלונן<br />

שילם סכום<br />

זה,‏ חרף טענתו<br />

שנמסר לו<br />

שהעלות היא<br />

42 ש"ח<br />

נאבקים על<br />

רמת המקצוע<br />

השעיה בפועל לעורך דין שקיבל לקוח<br />

ה<br />

בתנאים שאינם הולמים את המקצוע<br />

שחיקה המתמדת בשנים האחרונות,‏<br />

במקצוע עריכת הדין,‏ אינה סוד.‏ השחיקה<br />

מתבטאת בירידה ברמתם המקצועית<br />

של עורכי הדין ובהתדרדרות טוהר<br />

המידות של המקצוע ותדמיתו הציבורית<br />

‏)הן של המקצוע בפרט והן של המערכת<br />

המשפטית בכלל(.‏<br />

ועד מחוז חיפה שם לעצמו,‏ כאחת ממטרותיו המרכזיות,‏<br />

לשפר את רמת המקצוע ואיכותו.‏ המאבק מתנהל במספר<br />

מישורים במקביל,‏ גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית.‏<br />

אחת הדרכים להילחם בתופעה היא העמדה לדין משמעתי<br />

של עורכי דין שהפרו את כללי האתיקה המקצועית.‏<br />

לגזור קופון<br />

מטרת ההליכים המשמעתיים אינה רק להעניש את עורכי<br />

הדין שסרחו,‏ אלא גם ‏)ואולי בעיקר(,‏ להרתיע אותם מלבצע<br />

עבירות בעתיד ולחנכם ל'עריכת דין טובה'.‏<br />

לאחרונה,‏ ניתן על ידי בית הדין המשמעתי פס"ד,‏ בתיק<br />

שעובדותיו כלהלן:‏<br />

מזה מספר שנים מקיימת לשכת עורכי הדין פרויקט<br />

אימות תצהירים ב'לשכת הקשר'‏ שבהיכל בתי המשפט<br />

בחיפה.‏ השירות ניתן לציבור כנגד תשלום קבוע<br />

ובהתאם להנחיות בכתב,‏ שהוגדרו מראש על ידי ועד<br />

מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.‏<br />

המתלונן,‏ שאין לו כל היכרות מוקדמת עם הנאשם,‏<br />

הגיע להיכל המשפט בחיפה לצורך הגשת מסמכים בלשכת<br />

ההוצאה לפועל והתבקש להגיש תצהיר מאומת על ידי עורך<br />

דין וטופס פרטים מאומת כנ"ל.‏<br />

למתלונן נמסר כי קיים חדר בו מאמתים עורכי דין<br />

חתימות,‏ תמורת ₪ 42 ועל כן ניגש לעמדת המודיעין<br />

בכניסה להיכל המשפט,‏ כדי לברר להיכן לפנות בנדון.‏<br />

טרם התפנה הפקיד בעמדת המודיעין,‏ ניגש הנאשם אל<br />

המתלונן ושאל למבוקשו.‏ כאשר הסביר לו המתלונן את<br />

רצונו,‏ ביקשו הנאשם להתלוות אליו,‏ הפנהו לחדר ושם אימת<br />

את חתימותיו.‏ הנאשם דרש מהמתלונן עבור האימות ₪ 100<br />

והמתלונן שילם סכום זה,‏ חרף טענתו שנמסר לו שהעלות<br />

היא .₪ 42<br />

כשביקש המתלונן קבלה מן הנאשם,‏ ענה לו האחרון כי<br />

אין לו קבלות עמו וכי ‏"זה בסדר,‏ אין לך מה לדאוג".‏<br />

עוון סידרתי<br />

כאן המקום לציין,‏ כי בעבר כבר התקיימו הליכים<br />

משמעתיים כנגד הנאשם בגין עבירות דומות.‏ במסגרת<br />

עסקת טיעון התחייב הנאשם,‏ כי יחדל לאמת תצהירים באזור<br />

היכל בתי המשפט,‏ לאנשים שאינם לקוחותיו ובעלי היכרות<br />

קודמת עימו,‏ ואף התחייב להימנע מלשדל אנשים להימנות<br />

עם לקוחותיו ולקבל את לקוחותיו בתנאים ההולמים את<br />

המקצוע.‏<br />

בשל חומרת העבירות,‏ הרשיע בית הדין את הנאשם<br />

אך בשל עברו הנקי באותה עת,‏ החליט בית הדין לגזור על<br />

הנאשם עונש של השעיה על תנאי בלבד,‏ לתקופה של חודש<br />

ימים,‏ והתנאי הוא שלא יפר את התחייבויותיו הנ"ל למשך 24<br />

חודש מיום מתן גזר הדין.‏<br />

ענישה חינוכית<br />

אלא שהנאשם לא למד את הלקח כנראה ולא ניצל את<br />

ההזדמנות שניתנה לו לשוב לתלם,‏ כיוון ששב לבצע את<br />

אותם המעשים בדיוק בגינם הורשע בתיק הקודם.‏ ועל כך,‏<br />

כאמור,‏ הוא הועמד לדין בשנית.‏<br />

הפעם,‏ החליט בית הדין שלא להקל עמו.‏ אמנם הוא זוכה<br />

מעבירת השידול,‏ מהטעם שלא עלתה בפני בית הדין תמונה<br />

מפורשת וברורה של שידול,‏ אך הורשע בהפרת ההתחייבות<br />

שנתן בהליך הקודם ובעבירות של התנהגות שאינה הולמת<br />

את מקצוע עריכת הדין ואי שמירה על כבוד המקצוע.‏<br />

בסעיף 4 לגזר הדין כתב בית הדין:‏ ‏"אין צורך להכביר<br />

!?<br />

אתיכאן<br />

34<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


במילים על חומרת התנהגותו של הנאשם שהפר התחייבות<br />

שניתנה על ידו במסגרת הליך משמעתי שהתנהל נגדו..."‏<br />

בסעיף 8 לגזר הדין ציין בית הדין כי ‏"...התכלית של<br />

אמצעי המשמעת היא מניעתית והרתעתית.‏ המטרה היא כי<br />

לא תהיה פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות לא ראויה שתבוא<br />

להכשלת אחרים במעשים דומים...‏ נראה כי הנאשם לא רק<br />

שלא הפנים את חומרת המעשים בהם הורשע אלא פעל תוך<br />

התעלמות מוחלטת מהתחייבויותיו מספר ימים קודם לכן<br />

ובזלזול בוטה בבית הדין שב וחזר על מעשיו.‏ על אף שניתנה<br />

לנאשם ההזדמנות הראויה להימנע מעשיית עבירה בחר הוא<br />

לא לעצור באמצעי המשמעת והתנאי אלא לחתור ולהגיע<br />

לענישה.‏ משכך ראוי שתהא היא בהתאם".‏<br />

בית הדין גזר על הנאשם את העונשים הבאים:‏<br />

1. השעיה למשך 6 חודשים,‏ מתוכם עונש השעיה בפועל<br />

לתקופה של 30 יום והשעיה על תנאי לתקופה של 5 חודשים,‏<br />

כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור אחת מהעבירות<br />

נשוא הקובלנה בהן הורשע.‏<br />

2. תשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין בסך ₪. 1,000<br />

משולחן ועדת<br />

האתיקה<br />

המחוזית<br />

האם אי המצאת בקשה לדחיית תביעה<br />

במעמדל צד אחד לצד שכנגד מהווה<br />

עבירה אתית?‏<br />

וועדת האתיקה המחוזית הוגשה תלונה<br />

כנגד עורכת דין,‏ בטענה כי נמנעה במכוון<br />

מלהמציא לצד שכנגד העתק בקשה לדחיית<br />

התביעה במעמד צד אחד,‏ בשל אי הגשת<br />

סיכומים במועד.‏<br />

בעקבות הבקשה נתן בית המשפט החלטה<br />

המורה על דחיית התביעה,‏ כמבוקש,‏ תוך חיוב לקוחתו של<br />

עורך הדין המתלונן בהוצאות.‏<br />

בתלונה נטען כי אי המצאת הבקשה לדחיית התביעה<br />

מהווה הפרה של תקנה ‎241‎‏)ב(‏ לתקנות סדר הדין האזרחי,‏<br />

התשמ"ד-‏‎1984‎‏,‏ הקובעת כי ‏"הוגשה בקשה בכתב יומצא<br />

עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר".‏ הפרת הוראות<br />

התקנה,‏ כך נטען,‏ מהווה התנהגות שאינה הולמת עורך דין.‏<br />

בתגובת הנילונה נטען כי תקנות סדר הדין האזרחי<br />

מתירות את הגשתן של בקשות במעמד צד אחד,‏ כגון בקשה<br />

למתן פסק דין בשל אי הגשת סיכומים,‏ אשר מטבען מוגשות<br />

במעמד צד אחד,‏ שאחרת תסוכל מטרתן.‏<br />

הואיל ומדובר בסוגיה עקרונית,‏ הפנתה ועדת האתיקה<br />

המקצועית את הסוגיה לוועדת האתיקה הארצית וביקשה את<br />

חוות דעתה.‏ ועדת האתיקה הארצית דנה בפנייה ואף נדרשה<br />

לעמדת ועדת סד"א שליד הוועד המרכזי ולבסוף החליטה<br />

כי בקשה למתן פסק דין בהעדר סיכומים,‏ בשל אי הגשת<br />

סיכומים במועד,‏ היא בקשה רגילה,‏ המחייבת את המצאתה<br />

לצד השני,‏ במקביל להגשתה.‏<br />

לפיכך,‏ חל הכלל לפיו אי קיום חובת ההמצאה הקבועה<br />

בתקנות או בחוק היא עבירה אתית לכאורה.‏<br />

לאור עמדת ועדת האתיקה הארצית,‏ הוחזרה התלונה<br />

להמשך טיפולה של ועדת האתיקה המחוזית.‏<br />

האם הגשת פסק דין פלילי,‏ בו זוכה<br />

המתלונן,‏ לערכאה שיפוטית שבפניה<br />

המתלונן מייצג בעל דין,‏ מהווה עבירה<br />

אתית?‏<br />

תלונה נוספת שהוגשה לוועדת האתיקה המחוזית עסקה<br />

במקרה הבא:‏ במהלך הליך משפטי שהתקיים בבית הדין<br />

הרבני,‏ בו ייצג עורך הדין המתלונן את הבעל,‏ הגיש עורך הדין<br />

הנילון,‏ בתמיכה לטענותיו,‏ פסק דין פלילי בו זוכה המתלונן.‏<br />

בעשותו כן,‏ טען המתלונן,‏ ביזה הנילון את כבודו של<br />

המתלונן,‏ ללא כל הצדקה עניינית ו/או חוקית,‏ הפר את<br />

הוראת סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין,‏ התשכ"א-‏‎1961‎<br />

שעניינה שמירה על כבוד המקצוע וכן את סעיפים 2 ו-‏ 26<br />

לכללי לשכת עורכי הדין ‏)אתיקה מקצועית(,‏ התשמ"ו-‏‎1986‎<br />

שעניינם שמירה על הגינות וכבוד המקצוע והיחס החברי בין<br />

עורך דין לרעהו.‏<br />

הנילון,‏ בתגובה,‏ הכחיש את הטענות כלפיו וטען כי אין<br />

בהם כדי לפגוע במתלונן.‏ לגרסתו,‏ הכרעת הדין נשוא התלונה<br />

הותרה לפרסום ומצויה בכל האתרים המשפטיים הנגישים<br />

לכל אדם וכי מטרת הבאתה בפני בית הדין הרבני הייתה<br />

להוכיח את טענות מרשתו ולייצגה בנאמנות ובמסירות.‏<br />

ועדת האתיקה המקצועית החליטה,‏ על סמך החומר המצוי<br />

בתיק ונוכח תגובת הנילון,‏ כי אין מקום לנקיטת הליכים<br />

משמעתיים כנגד הנילון והורתה על גניזת התלונה.‏<br />

המתלונן הגיש לוועד המרכזי ערר על החלטת הוועדה<br />

המחוזית,‏ בשבתו כקובל נוסף בבדיקה מחודשת של התלונה<br />

לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין.‏ התלונה נדונה בוועדת<br />

האתיקה הארצית,‏ אשר קבעה כי הגשת פסק דין פלילי,‏ בו<br />

זוכה המתלונן,‏ לערכאה שיפוטית,‏ שבפניה המתלונן הוא<br />

אך מייצג,‏ היא מעשה פסול שיש בו עבירה אתית.‏ עם זאת,‏<br />

משהודיע המתלונן כי נפגש עם הנילון ומחל לו,‏ ומטעם זה<br />

בלבד,‏ החליטה הוועדה הארצית לגנוז את התלונה.‏<br />

הגשת פסק<br />

דין פלילי,‏ בו<br />

זוכה המתלונן,‏<br />

לערכאה<br />

שיפוטית,‏<br />

שבפניה<br />

המתלונן הוא<br />

אך מייצג,‏ היא<br />

מעשה פסול<br />

שיש בו עבירה<br />

אתית<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 35 2010


בית<br />

שני<br />

מיתוג המשרד באמצעות עיצוב<br />

מאת:‏ מיכל רוזן*‏<br />

כיצד משתמשים גם בסביבה הפיזית<br />

להגדרת העסק.‏ המעצבת מיכל רוזן מדגימה<br />

על משרדים פרי עיצובה<br />

אין כמו האביב להתחלות חדשות ולהתחדשות.‏ אם<br />

במקרה בחרתם לעצב את משרדיכם או אפילו לרענן ולחדש,‏<br />

כדאי שתדעו,‏ עיצוב המשרד יכול להוות נדבך חשוב בפעילות<br />

השיווקית.ה<br />

יצירת נראות<br />

מקצועות החופשיים הם ‏'אגוז קשה'‏<br />

בכל הקשור לשיווק וכשמדובר בעריכת<br />

דין,‏ מגבלות הפרסום מקשות אף יותר.‏<br />

בנוסף,‏ אופיו של ה'מוצר'‏ שעורכי דין<br />

מספקים,‏ מופשט וערטילאי וקשה<br />

להוכיח שמשרד פלוני נותן שירות טוב<br />

יותר מזה של משרד אלמוני.‏<br />

ב-‏‎15‎ השנים האחרונות מבינים משרדי עורכי דין רבים את<br />

חשיבותו של מראה המשרד כגורם בתהליך הבחירה של הלקוח<br />

וכתוצאה מכך,‏ בשנות ה-‏‎90‎‏',‏ חל מהפך במראה ובעיצוב של<br />

משרדי עורכי דין בארץ.‏ החשיבה האסטרטגית על הנראות<br />

הפכה בהדרגה את המשרדים למעוצבים ומזמינים יותר.‏<br />

איך?‏<br />

ראשית,‏ עיצוב פנים למשרד הוא פעולה שיווקית,‏ הצריכה<br />

להתבצע לאחר חשיבה אסטרטגית מעמיקה על המסרים<br />

שתרצו לשדר לכל מבקר וגם לצוות שלכם.‏<br />

אם אתם עוסקים בתחום המסחרי,‏ הדורש משאים<br />

ומתנים מורכבים ותרצו שמרבית הדיונים ייערכו במשרדכם,‏<br />

כדי להשיג יתרון במגרש הביתי,‏ וודאי תרצו לעצב חדר<br />

ישיבות נוח,‏ מזמין ומרשים וגם להדגיש,‏ באמצעות העיצוב,‏<br />

את העוצמה של המשרד.‏<br />

אם אתם עוסקים בתחום הנזיקין ומגיעים אליכם נפגעי<br />

תאונות,‏ חשוב ביותר יהיה לשדר אוירה חמימה ותומכת,‏<br />

שתתן ללקוחותיכם הרגשה שהגיעו למקום שבו יזכו ליחס<br />

אמפטי ולטיפול מסור וכמובן - לשירות מקצועי.‏<br />

במשרדי עורכי דין העוסקים ברישום פטנטים או בחברות<br />

היי-טק,‏ שם המשחק הוא יצירתיות ומציאת פתרונות<br />

חכמים.‏ כאן יש צורך לשדר מסרים של חדשנות וחשיבה<br />

מחוץ לקופסא.‏<br />

חלק ממכלול<br />

החלטה על אופי העיצוב מאתגרת עוד יותר,‏ כיון שעיצוב<br />

הפנים אמור להיות המשכי ותואם לשאר המסרים השיווקיים<br />

של המשרד.‏ כלומר,‏ העיצוב צריך להמשיך ולהעצים את<br />

המסרים המועברים על ידי הלוגו,‏ הניירת המשרדית,‏ הסלוגן<br />

וכל אלמנט אחר של שיווק,‏ הקיים במשרדכם.‏ למשל:‏ אם יש<br />

צבעוניות דומיננטית לניירת המשרדית שלכם,‏ היא אמורה<br />

להופיע גם בעיצוב המשרדים ולו רק כנגיעה של כתם צבע.‏<br />

אם תיצרו פעילות שיווקית ארוכת טווח,‏ הכוללת שימוש<br />

בכל אמצעי השיווק המפורטים לעיל בתיאום,‏ תהפוך<br />

הפעילות הזו לתהליך מיתוג מתמשך.‏<br />

והרי ההגדרה המופיעה בויקיפדיה לתהליך מיתוג:‏<br />

‏"מותג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה,‏ מוצר,‏ קו<br />

מוצרים או שירות...‏ המונח מותג מתייחס לסך כל העמדות,‏<br />

הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט.‏<br />

עמדות ורגשות אלה מכונים לעתים גם ‏'נכסי המותג'."‏<br />

לשווק ולמתג על ידי עיצוב הפנים<br />

יוצרים מסמך דרישות ‏)או פרוגרמה(‏ שבו מתארים<br />

את המסר המרכזי שרוצים להעביר למבקרים במשרד ואת<br />

ההנחיות התפעוליות לתכנון המשרד ‏)מספר שותפים,‏<br />

עורכי דין ומתמחים,‏ אופי חדרי הישיבות,‏ חלל ההמתנה,‏<br />

❷<br />

המטבחון וכיוב'(‏ ויחד עם המעצב\ת מחליטים על תכנית<br />

החלוקה,‏ חומרי הגמר,‏ הצבעים והטקסטורות שישדרו בצורה<br />

אופטימלית את המסרים המתאימים וימתגו את משרדכם -<br />

או במילים אחרות,‏ יצרבו בזיכרון המבקרים את המסר<br />

הספציפי הייחודי שלכם.‏<br />

לצורך המחשה של מסרים שונים,‏ שאפשר להעביר<br />

באמצעות העיצוב,‏ מובאות כאן דוגמאות של משרדים<br />

והאופן שבו הועבר המסר השיווקי:‏<br />

עוצמה:‏ תמונה 1: בחדר המנהל מועבר המסר באמצעות<br />

גודל החדר,‏ התקרה הגבוהה ובעיקר באמצעות הנוף העירוני<br />

הנשקף מקומה גבוהה של בניין המשרדים.‏ צורת הישיבה<br />

ה"חולשת"‏ על הנוף,‏ מתפרשת באופן תת הכרתי כשליטה<br />

טריטוריאלית ויוצרת התרשמות של עוצמה.‏<br />

תמונה 5: מסר של עוצמה בחדר ישיבות נוצר ע"י גודל<br />

36<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


החדר,‏ הצבעוניות הדרמטית של אפור,‏ חום כהה ולבן<br />

והשימוש בתאורה.‏<br />

חדשנות:‏ תמונה 2: דלפק עם אימג'ים מודפסים על גבי<br />

זכוכית היוצרים ויטראז'‏ עכשווי.‏ האימג'ים לקוחים מתחום<br />

העיסוק של החברה בטכנולוגיה ובחלל ויוצרים תדמית של<br />

חדשנות.‏<br />

תמונה 4: כדי לשדר חדשנות ניתן להשתמש בצבעים עזים<br />

ורוויים.‏ הצורניות של גופי התאורה והדלפק היא איירודינמית<br />

ותורמת גם היא לתדמית של טכנולוגיה גבוהה וחדשנות.‏<br />

יוקרה:‏ תמונה 3: שימוש רב בעץ,‏ תקרה גבוהה ושילוב<br />

דלפק כהה וצבעוניות ‏'קרה'‏ של אפור ולבן עם תאורה נסתרת,‏<br />

יוצרים את התחושה שהמקום יוקרתי.‏<br />

הבאתי כאן,‏ על קצה המזלג,‏ כמה עקרונות מרכזיים<br />

לעיצוב פנים ממתג.‏ בנוסף,‏ למתכננים מעבר למשרד חדש<br />

מצורף קישור לרשימת טיפים עבור בדיקת נכס להשכרה<br />

/http://www.rosenm.co.il/tips/choosing-a-property<br />

❸<br />

* מעצבת פנים מומחית בעיצוב פנים תדמיתי ובעלת סטודיו רוזן.‏<br />

❶<br />

❹<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 37 2010<br />


עם<br />

הספר<br />

אופטימיות<br />

באושר ובאושר / ד"ר טל בן שחר<br />

מאת:‏ עו"ד רות ברזילי<br />

האם אפשר ללמוד לחיות חיי סיפוק<br />

ואושר?‏ ד"ר טל בן שחר,‏ מחבר ‏"באושר<br />

ובאושר"‏ ‏)באנגלית:‏ )Happier סבור שכן.‏<br />

על-פי בן שחר,‏ העולם מתחלק<br />

לארבעה אבות-טיפוס:‏<br />

# ‏'המתחרה במרוץ להצלחה'‏ - חי<br />

בתקווה להיות מאושר בעתיד,‏ אך אינו<br />

מסוגל ליהנות מ'כאן ועכשיו';‏<br />

# ‏'ההדוניסט'‏ - מתענג על מנעמי החיים אך הנאתו אינה<br />

נמשכת לאורך זמן;‏<br />

# ‏'הניהיליסט'‏ - ויתר לחלוטין על מציאת האושר;‏<br />

# ‏'המאושר'‏ - המבין כי השגת אושר בר-קיימא תובעת<br />

הנאה גם מהמסע לקראת יעד בעל ערך בעינינו.‏ אושר,‏<br />

בעיניו,‏ אינו ההגעה לפסגת ההר,‏ גם לא הטיפוס חסר<br />

המטרה על ההר;‏ אושר הוא חווית הטיפוס אל הפסגה.‏<br />

בחלק הראשון של הספר,‏ מנסה בן שחר להגדיר מהו<br />

אושר.‏ החלק השני עוסק באושר הלכה למעשה - בלימודים,‏<br />

בעבודה ובמערכות יחסים והחלק האחרון מוקדש להרהורים<br />

על האושר.‏ הספר נחתם במסקנה המתבקשת - אושר זה<br />

כאן ועכשיו.‏ המחשבה השכיחה - שדבר בחיינו,‏ ספר,‏ מורה,‏<br />

נסיכה או אביר על סוס לבן,‏ הישג או פרס,‏ ירעיפו עלינו את<br />

ברכת האושר הנצחי - מוטעית מיסודה.‏ כדי להגשים את<br />

פוטנציאל האושר הטמון בנו,‏ עלינו לקבל ש'זהו זה'!‏ אלה<br />

החיים וכל מה שיש בהם הוא היום-יום,‏ הרגיל,‏ האבנים<br />

שבפסיפס.‏ חיינו מאושרים כשאנו שואבים הנאה ‏)בהווה(‏<br />

ומשמעות ‏)בעתיד(‏ מבילוי במחיצת האהובים עלינו,‏ מלימוד,‏<br />

או מפרויקט בעבודה.‏<br />

ככל שנמלא את ימינו בחוויות כאלה,‏ נהיה מאושרים יותר<br />

- וזה כל העניין.‏<br />

התחברתי לספר משום שבמקום ממבו-ג'מבו פילוסופי,‏<br />

שאין לנו מושג מה לעשות איתו,‏ מעניק בן שחר לקוראיו<br />

כלים מעשיים להתמודדות עם הרעיונות שמאחורי המילים.‏<br />

להבדיל מספרים אחרים על אושר,‏ ספרו של בן שחר כתוב<br />

בצורה קלילה וברורה,‏ שזור בציטוטים מפיהם של פילוסופים,‏<br />

אנשי מדע,‏ משוררים וסופרים ‏)אחד האהובים עלי:‏ ‏"האושר<br />

נולד תאום,‏ מי שזוכה בו נאלץ לחלוק בו"‏ - לורד ביירון(,‏<br />

משולב בפסקאות שכותרתן ‏'פסק זמן',‏ כהזדמנות להפסיק<br />

את הקריאה ולחשוב על מה שקראנו.‏ בסוף כל פרק מופיעים<br />

תרגילים לחשיבה,‏ פעולה והעמקה.‏<br />

איני חסידה גדולה של פילוסופיה - מעדיפה שידברו<br />

איתי במעשים.‏ ובכל זאת,‏ הצלחתי בקלות להתחבר לכתיבה<br />

ולרעיונות המקוריים שבספר,‏ ואפילו לאמץ כמה טיפים<br />

לחיים מאושרים יותר.‏<br />

ברחתי מאושוויץ /<br />

פרופ'‏ רודולף ורבה<br />

הכלב היהודי / אשר קרביץ<br />

מאת:‏ עו"ד יעל פנקס<br />

המשימה לכאורה פשוטה:‏ ‏'לכתוב<br />

על ספר שהטביע את חותמו עלי',‏ אבל,‏<br />

מסתבר שזה לא פשוט כפי שזה נראה.‏ לא<br />

פעם,‏ בראיונות,‏ מספרים המרואיינים על<br />

ספרים שהרשימו אותם,‏ ספרים הזכורים<br />

להם,‏ אהובים עליהם וכד'.‏ אני מעריכה את<br />

היכולת למקד את ההטמעה הספרותית<br />

במשהו מוגדר ומאד מסוים.‏ נדמה לי שכל ספר שאני קוראת,‏<br />

משאיר אחריו את טביעת האצבע,‏ מי יותר ומי פחות.‏ ישנם<br />

ספרים שאני יכולה לשוב ולקרוא ותמיד אמצא בהם משהו<br />

חדש אהוב או מרתק.‏ אך כשניסיתי לחפש את הספר שנחרת<br />

בזיכרוני במיוחד,‏ חשבתי על שניים - שניהם ספרי שואה.‏<br />

את הספר ‏"ברחתי מאושוויץ"‏ שכתב פרופ'‏ רודולף ורבה,‏<br />

פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית<br />

בוונקובר קנדה ‏)שהתפרסם במיוחד במחקריו על הכימיה של<br />

המוח ועל מחלות הסרטן והסוכרת(‏ קראתי לפני שנים.‏ את<br />

‏"הכלב היהודי",‏ ספרו של אשר קרביץ,‏ קראתי לאחרונה.‏<br />

ברחתי מאושוויץ<br />

פרופ'‏ רודולף ורבה,‏ שעל זרועו טבוע המספר 44070, הוא<br />

אחד האסירים הבודדים שהצליח להימלט מאושוויץ,‏ לא<br />

נתפס ושרד.‏ ספרו ‏"ברחתי מאושוויץ",‏ נכתב בשיתוף עם<br />

אלן בסטיק וראה אור לראשונה באנגלית בשנת 1963. הספר<br />

תורגם מאנגלית ע"י יהושע וייס בן עמי ושלומית קדם,‏ ויצא<br />

לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה-‏ ביתן<br />

ב-‏‎1997‎‏.‏ פרופ'‏ ורבה נפטר ביוני 2006.<br />

38<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


במשך 21 חודשים ושבעה ימים היה ורבה אסיר באושוויץ<br />

עד לבריחתו משם ב-‏ 7.4.1944, בשעה שש בערב,‏ יחד עם<br />

חברו הסלובקי אלפרד וצלר.‏ ב-‏‎25.4.1944‎‏,‏ הם מסרו דו"ח<br />

מלא אודות המתרחש במחנה ההשמדה,‏ לידי מנהיגים יהודיים<br />

בסלובקיה.‏ הדו"ח עצמו לא גרם לתנועת הצלה מסיבית ופרופ'‏<br />

ורבה חש כי שליחותו סוכלה,‏ מטעמים שונים.‏<br />

במבוא לספר המתורגם,‏ הוא כותב-‏<br />

‏"ספר זה מורכב מזיכרונותי על מעשים שאירעו לפני יותר<br />

מחמישים שנה.‏ ניסיתי לתאר כיצד עלה בידי הרייך הגרמני<br />

לגרש אותי,‏ בניגוד לרצוני,‏ מארץ הולדתי צ'כוסלובקיה,‏<br />

אל מחנות המוות מיידנק ואושוויץ.‏ ניסתי לשחזר אחדות<br />

מהתנסויותי כאסיר במחנות המוות הללו מיוני 1942 עד<br />

אפריל 1944..."<br />

הספר כולל תיאור של כמה אירועים בחיי המחבר<br />

שהביאוהו להעלות על הכתב את אותה תקופה נוראה בחייו.‏<br />

אחד מהם מתחבר דווקא לישראל.‏ בשנים 1958-1960 עבד<br />

ורבה במכון ויצמן ברחובות.‏ מכיוון שהמכון נקרא על שמו של<br />

הנשיא הראשון של מדינת ישראל,‏ פרופסור חיים ויצמן,‏ שגם<br />

היה מראשי התנועה הציונית,‏ הוא קרא את סיפרו על מנהיגותו<br />

וחייו.‏ פרופ'‏ ורבה גילה כי במפתח העניינים של הספר הופיע<br />

הערך ‏'רחובות'‏ יותר מתריסר פעמים ואז,‏ הוא כותב:‏<br />

‏"בדקתי כמה פעמים מופיע הערך ‏'אושוויץ'‏ במפתח,‏<br />

בהתחשב בעובדה שמספר היהודים שנרצחו שם עולה מאות<br />

מונים על מספר היהודים שחיו אי פעם ברחובות.‏ להפתעתי,‏<br />

לא מצאתי במפתח את ‏'אושוויץ';‏ משום מה היא לא נמצאה<br />

ראויה להיכלל בזיכרונותיו של מנהיג יהודי,‏ שחי בתקופתנו,‏<br />

אינני יודע...".‏<br />

במרץ 1961, ערב משפט אייכמן,‏ בהיותו באנגליה,‏ פורסמו<br />

מאמרים של פרופ'‏ ורבה ב"דיילי הרולד"‏ על חייו במחנה<br />

ובריחתו.‏ המחבר מספר כי בבוקר שלאחר הפרסום פנה<br />

אליו מחלק החלב,‏ שהיה מביא חלב לביתו יום-יום וביקש<br />

לשוחח איתו בעניין הכתבות.‏ לשאלתו של המחבר לפשר<br />

ההתעניינות ענה החלבן,‏ שהיה חייל בריטי משוחרר שאיבד<br />

את רגלו בגרמניה:‏<br />

‏"..אני חושב שזכותי לומר לך שהכתבות שלך לא מוצאות<br />

חן בעיני בכלל....‏ הן מלבות שנאה בינינו לבין הגרמנים שחיים<br />

איתנו כאן באנגליה...‏ אגיד לך בכנות אני חושב שבאת לכאן<br />

מצ'כוסלובקיה כדי להפיץ שקרים חסרי יסוד על הגרמנים".‏<br />

לשאלתו של הסופר ‏"מדוע אתה חושב ששיקרתי"‏ עונה החלבן:‏<br />

‏"..אספר לך משהו על עצמי,‏ אני נשוי.‏ יש לי שלושה<br />

ילדים,...‏ בינינו הגברים,‏ אשתי למרות שהיא נחמדה מאד,‏ היא<br />

אישה פשוטה,‏ פרימיטיבית,‏ בעצם אני יכול לומר די טיפשה<br />

.... אבל נסה רק להגיד לאשתי שמישהו מנסה לפגוע בילדים<br />

שלנו!‏ היא הייתה מיד תופסת גרזן או סכין מטבח!‏ לפגוע<br />

בילדים - רק על גופתה המתה.‏ לא משנה כמה היא טיפשה.‏<br />

ואתה רוצה להגיד לי,‏ שהיהודים הפקחים האלה,‏ שבאו מכל<br />

אירופה,‏ לקחו את הילדים שלהם ושלחו אותם לתאי הגזים<br />

המזוהמים האלה,‏ בשלזיה העילית,‏ במרחק מאות קילומטרים<br />

מהבית,‏ לא,‏ בדבר כזה אי אפשר להאמין".‏<br />

מה שנכתב במאמרים היה כה בלתי נתפש,‏ שהדרך הפשוטה<br />

ביותר הייתה לא להאמין.‏ בעקבות אירועים נוספים וליווי<br />

שנתן לתובע הכללי של פרנקפורט,‏ בהכנת משפטם של קציני<br />

אס.אס.,‏ הגיע פרופ'‏ ורבה למסקנה שהוא חייב לכתוב ספר<br />

על מה שעבר ולהתמקד באותם חלקים בזכרונותיו שיאפשרו<br />

אפילו לאותו מחלק חלב,‏ להבין את הדרכים שנקטו הגרמנים<br />

בהפעלתה של מכונת הרצח המשומנת באושוויץ,‏ דרכים<br />

ומעשים שאין בכוח הדמיון או המילים לתארם.‏<br />

הספר מתאר אירועים איומים,‏ התנסויות בלתי נתפשות,‏<br />

שאיני מאמינה שמישהו מאיתנו כיום מסוגל בכלל לתפוש<br />

ולהבין.‏ הספר גם מעלה את אחת הבעיות הלא פתורות בנוגע<br />

לעד כמה ידעו באירופה ובארץ מה קורה ועד כמה טרחו<br />

באירופה ובארץ לפעול להפסקת ההשמדה.‏<br />

הכלב היהודי<br />

הספר ‏"הכלב היהודי",‏ בהוצאת ‏'ידיעות<br />

אחרונות',‏ נכתב על התרחשויות אישיות בשואה<br />

והפעם מנקודת מבטו של כורש,‏ כלב שנולד בשנת<br />

1935 אצל משפחת גוטליב,‏ משפחה יהודית<br />

בגרמניה ומת בשנת 1947 בישראל,‏ אליה עלה<br />

עם בעליו.‏ עם החמרת חוקי הגזע בגרמניה עבר<br />

כורש ממשפחתו היהודית,‏ לה אסור היה לגדל<br />

כלב,‏ התגלגל בין משפחות שונות,‏ ביניהן גם<br />

משפחתו של קצין אס.אס.,‏ חבר לחבורת רחוב,‏<br />

נתפס ובסופו של דבר הפך לכלב שמירה במחנה<br />

המוות ‏'טרבלינקה',‏ שם הוא מצא את בעליו.‏ סיפור<br />

על גבורה ונאמנות,‏ שנכתב בסגנון מרתק.‏<br />

שני הספרים השונים מאד זה מזה,‏ מאופיינים<br />

בסגנון כתיבה אישי,‏ מאד מיוחד,‏ עם ניצוצות<br />

הומור.‏ כן,‏ גם במקום הנורא ההוא קצת הומור סייע<br />

לאנשים לשרוד.‏ מה שמביא אותי לספר מדהים<br />

נוסף אותו ערך איתמר לוין ‏"מבעד לדמעות.‏<br />

הומור יהודי תחת השלטון הנאצי"‏ בהוצאת יד ושם,‏ ‏"ידיעות<br />

אחרונות"‏ וספרי חמד.‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 39 2010


חיפה ‏'עיר בריאה'‏<br />

מאת:‏ עו"ד מתת<br />

ליפסקי<br />

חיפה חברה לפרויקט הנקרא ‏'עיר בריאה'.‏<br />

פרויקט בעל יעדים,‏ יישום ותוצאות,‏<br />

הדורשים הרבה ביורוקרטיה וכלים<br />

משפטיים.ב לפניכם החזון והמציאות.‏<br />

חיפה מתגאים כי ‏'העיקר הבריאות'‏ אינה<br />

סיסמא ריקה מתוכן.‏ חיפה הינה אחת מכ-‏<br />

1,300 ערים המאוגדות בארגון הבריאות<br />

העולמי ברשת ‏'ערים בריאות',‏ שאליו<br />

הצטרפה בשנת 1966. הרשת מאפשרת<br />

לחברות בה חלוקת מידע,‏ התנסויות,‏ ולמידה<br />

מהצלחות וכישלונות של חברות אחרות,‏ במטרה להשתפר.‏<br />

כפי שמסבירה ד"ר מילכה דונחין,‏ רופאת בריאות הציבור<br />

ויו"ר הוועד המתאם של רשת ערים בריאות בישראל.‏<br />

חיפה לא לבד<br />

עיר בריאה היא עיר שבה הרשות,‏ הארגונים,‏ העסקים<br />

והתושבים,‏ פועלים בשיתוף פעולה,‏ להטיב את תנאי החיים<br />

בה.‏ ‏"עיר שבה מודעות לבריאות,‏ כזכות ומחויבות פוליטית<br />

לפעול מערכתית לקידום הנושא",‏ כדברי יולין גולדברג,‏<br />

מתאמת בריאות מהיחידה לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית<br />

חיפה.‏<br />

רשת הערים הבריאות בישראל,‏ החוגגת השנה 20 שנות<br />

פעילות,‏ כוללת 45 רשויות מקומיות ו-‏‎5‎ מועצות אזוריות<br />

הפועלות כיחידת סמך של מרכז השלטון המקומי.‏ לצידן<br />

שותפים משרדי ממשלה רבים כמו גם ארגונים דוגמת בית<br />

הספר לבריאות הציבור של ‏'הדסה'‏ והאוניברסיטה העברית;‏<br />

הרי שבפועל קשה להטות התנהלות של רשות מקומית,‏ הן<br />

מבחינת המשחק הפוליטי והן בגלל משך הקדנציה של ראשי<br />

רשויות לעומת אורכן של תוכניות ירוקות.‏ ‏"תהליך ההטמעה<br />

איטי,‏ זה טבעו של תהליך שינוי",‏ מסבירה ד"ר דונחין.‏<br />

‏"הערים החברות צריכות להשקיע ביצירת ‏'פרופיל עירוני',‏<br />

הממנף את התהליך וכרוך באיסוף מידע ממספר מקורות,‏<br />

כולל סקר תושבים מדגמי.‏ ב-‏‎20‎ שנות פעילותנו ‏'נשרו'‏ כ-‏<br />

6 רשויות,‏ לאחר שהתחלף ראש הרשות.‏ ישנן רשויות מאד<br />

פעילות,‏ העוסקות בתכנון ארוך טווח;‏ ישנן רשויות מאד<br />

פעילות,‏ אך ללא תכנון ארוך טווח ויש שאינן פעילות,‏ אך<br />

מבקשות להישאר ברשימת החברות".‏<br />

עלות,‏ היא אחד המחסומים ברתימת רשויות לרשת.‏<br />

ארגון הבריאות העולמי תומך רק במדינות מתפתחות.‏ למרות<br />

התמיכה ממשרד הבריאות,‏ בניית הפרופיל לבדו,‏ דורשת כ-‏<br />

100,000 ש"ח,‏ למימון סקר תושבים ואיסוף ועיבוד נתונים.‏<br />

פרופיל הבריאות העירוני<br />

מחויבות ראשי הערים כוללת,‏ בין היתר:‏ בחינת השלכות<br />

בריאותיות של החלטות הרשות;‏ אימוץ מדיניות לצמצום<br />

פערים בריאותיים כולל חיזוק שכונות חלשות;‏ פיתוח<br />

ושמירה על שטחים פתוחים בעיר והבטחת נגישותם לכלל<br />

הציבור;‏ פיתוח ויישום מנגנונים לשיתוף התושבים בהחלטות<br />

הנוגעות לבריאותם ולאיכות חייהם.‏<br />

פרופיל הבריאות העירוני הנבנה בשיתוף תושבים,‏ מסייע<br />

להכרת מצב הבריאות של התושבים;‏ מאפיינים חברתיים,‏<br />

כלכליים וסביבתיים הקשורים למצב הבריאות;‏ לזיהוי פערים<br />

בריאותיים;‏ למיפוי השירותים והתכניות בעיר ודפוסי השימוש<br />

בהם ולבדיקה אם הם הולמים את צרכי האוכלוסייה.‏<br />

האגודה למלחמה בסרטן;‏ החברה להגנת הטבע;‏ חברת<br />

המתנ"סים;‏ קופות החולים וארגון ‏'בטרם'.‏ כפי שניתן לראות,‏<br />

מרבית הפעילויות שיפורטו להלן,‏ מצריכות שימוש בכלים<br />

משפטיים כמו אמנות/‏ חוקי עזר/‏ תוכניות אב/‏ רישיונות<br />

עסק וכו'.‏<br />

קשה להיות ‏'בריא'‏<br />

למרות התמיכה הגלובלית והמקומית במגמה הירוקה,‏<br />

תכנית חומש בחיפה<br />

פרופיל הבריאות של חיפה משנת 2000, מסבירה גולדברג,‏<br />

נוצר בתהליך איסוף מידע וניתוח ממצאים ממקורות<br />

סטטיסטיים שונים,‏ לרבות סקר תושבים.‏ עם פרסום<br />

הממצאים גובשה תכנית אסטרטגית ‏'בריאות לכל בחיפה<br />

2008', - 2003 שהתמקדה בפיתוח הבריאות,‏ צמצום פערים<br />

בריאותיים ושיפור הסביבה העירונית.‏<br />

40<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


היישום<br />

יישום התכנית שנמשך 5 שנים,‏ כלל,‏ בין היתר:‏<br />

# ‏חינוך לאורחות חיים מקדמי-בריאות אצל התלמידים,‏<br />

המורים וההורים ברוב גני הילדים ובתי הספר היסודיים;‏<br />

# ‏פעילות הסברתית אינטנסיבית ופעולות אכיפה של פקחי<br />

העירייה,‏ שהניבו ירידה בעישון במקומות ציבוריים;‏<br />

# ‏הקמת מרחבים עם מתקני ספורט וצמחייה לעידוד הפנאי<br />

והספורט העממי,‏ כגון פארק הכט כאן בתמונות:‏<br />

# ‏סדנאות בריאות בשפות שונות לאוכלוסייה המבוגרת,‏<br />

בעיקר בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה.‏ הרצאות<br />

לחינוך לבריאות במקומות עבודה ובקניונים.‏<br />

צמצום זיהום האוויר ממקורות<br />

תחבורתיים - כדוגמא<br />

נוכח בעיות זיהום האויר באיזור מפרץ חיפה,‏ קל להעריך את<br />

החשיבות התכנית העירונית הרב-שנתית בתחום צמצום<br />

זיהום האוויר ממקורות תחבורתיים,‏ שמוביל איגוד ערים<br />

לאיכות הסביבה ובסיוע חברת ‏'יפה נוף'.‏ בין היתר,‏ כוללת<br />

התכנית:‏<br />

# ‏בדיקת עשן לרכבי עירייה המונעים בדיזל.‏<br />

# ‏תחנות תדלוק:‏ העירייה אישרה הכנסת דרישה ברישיון<br />

העסק של כל 91 תחנות הדלק בעיר,‏ לביצוע התקנת<br />

מערכות השבת אדים.‏<br />

# ‏תכנית אב אסטרטגית בנושא הפחתת זיהום אוויר וגזי<br />

חממה:‏ פורום ה-‏‎15‎ ‏)פורום הערים העצמאיות בישראל(‏<br />

יזם אמנה להפחתת פליטת זיהום אוויר והגנת אקלים<br />

בישראל,‏ המתבססת על האמנה האירופאית של ICLEI<br />

‏)הפועל בחסות האו"ם והאיחוד האירופי(.‏ בפברואר 2008<br />

חתם ראש העיר חיפה על האמנה.‏<br />

הבסיס הרעיוני<br />

רעיון ‏"העיר הבריאה"‏ התגבש בקנדה ובארה"ב<br />

ב-‏ 1984. הוא עלה בשנות השמונים בטקס שערך שר<br />

הבריאות הקנדי להשקת התכנון ל'טורנטו 2000'. המונח,‏<br />

האידיאולוגיה ועקרונות הפעולה שואבים ממספר אמנות<br />

בינלאומיות ובין השאר מ ‏'בריאות לכל'‏ - מסמך עקרונות<br />

שנכתב בארגון הבריאות העולמי )WHO) ב-‏ 1977,<br />

לצמצום פערים בריאותיים,‏ קידום בריאות ומניעת<br />

מחלות,‏ שיתוף פעולה בין מגזרים ובינלאומי,‏ השתתפות<br />

הקהילה,‏ התמקדות מערכת הבריאות בשירות הרפואי<br />

הראשוני;‏ ‏'אמנת אוטווה לקידום הבריאות':‏ הכנס<br />

הבינלאומי לקידום הבריאות )1986(, קובע אסטרטגיות<br />

להשגת בריאות לכל,‏ באמצעות גישור ומתן אפשרות<br />

לבניית מדיניות ציבורית בריאה,‏ לחיזוק מעורבות<br />

הקהילה,‏ לפיתוח מיומנויות אישיות;‏ ‏'אג'נדה 21 לפיתוח<br />

בר-קיימא':‏ נוסחה ב"פסגת כדור הארץ"‏ שנערכה בריו<br />

ב-‏‎1992‎‏.‏ עוסקת בפיתוח העונה על הצרכים העכשוויים,‏<br />

מבלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את צרכיהם,‏<br />

תוך שילוב פיתוח סביבתי,‏ חברתי וכלכלי,‏ חיסכון וניהול<br />

משאבים.‏<br />

# ‏הרכבת הקלה/‏ המטרונית:‏ הפעלה ראשונית בישראל של<br />

מערכת תחבורה ציבורית במתכונת Bus Rapid( BRT<br />

,)Transit בשילוב היתרונות של הרכבת ‏)צירים ייעודיים,‏<br />

עדיפות בצמתים,‏ מערכות מתקדמות של כירטוס,‏ מערכות<br />

מידע בזמן אמת ואחרים(‏ והאוטובוס ‏)גמישות,‏ אפשרות<br />

לנסוע הן בנתיבים הייעודיים והן ברגילים,‏ עלויות בניה<br />

ותחזוקה נמוכות,‏ העדר תלות באספקת חשמל חיצונית(.‏<br />

# ‏פרויקט מנהרות הכרמל.‏<br />

# ‏מתן הטבות לבעלי רכב היברידי וחשמלי.‏<br />

# ‏רכבל המתוכנן לקשר בין מפרץ חיפה לטכניון<br />

ולאוניברסיטה.‏ ידידותי לסביבה,‏ נוח ומהיר,‏ יקל על בעיות<br />

החניה והגודש בדרכים.‏<br />

למרות התמיכה<br />

הגלובלית<br />

והמקומית<br />

במגמה הירוקה,‏<br />

הרי שבפועל<br />

קשה להטות<br />

התנהלות של<br />

רשות מקומית,‏<br />

הן מבחינת<br />

המשחק הפוליטי<br />

והן בגלל משך<br />

הקדנציה של<br />

ראשי רשויות<br />

לעומת אורכן<br />

של תוכניות<br />

ירוקות<br />

# ‏שינויים במערך התחבורה הציבורית בעשור האחרון:‏<br />

בעקבות הקמת שלוש תחנות מרכזיות בוטלו כניסות<br />

לחיפה של כ-‏ 700 נסיעות ליום לכל כיוון נסיעה מהכניסות<br />

הצפונית והדרומית,‏ הקטנת העומס על צירי התנועה<br />

הראשיים,‏ הקטנת רעש וזיהום אוויר.‏<br />

# ‏שיפור מסלול תחבורה ציבורית באורך 24 ק"מ בעלות של<br />

כ-‏ 250 מיליון ש"ח.‏<br />

לעתיד טוב יותר<br />

בימים אלה,‏ פועלת עיריית חיפה בשיתוף פעולה עם<br />

גורמי הבריאות להכנת פרופיל בריאות עדכני.‏ ‏"ניתוח ממצאי<br />

הפרופיל יהווה בסיס חדש להעמקת ההתערבות בשנים<br />

הבאות.‏ בפני העיר עומדים אתגרים רבים בתהליך זה של<br />

שיפור הבריאות ואיכות הסביבה",‏ מסכמת גולדברג.‏<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 41 2010


מאת:‏ רונן<br />

צומר<br />

המדיה<br />

החברתית<br />

היא למעשה<br />

מדיה-שיחתית,‏<br />

כשהכוח עובר<br />

כיום ל'שיחה'‏<br />

ברשתות<br />

החברתיות.‏ ככל<br />

שתשוחחו יותר<br />

במקצועיות,‏<br />

תציינו הישגים<br />

שלכם,‏ תפרגנו<br />

לחברים וקולגות,‏<br />

כך תזכו יותר<br />

לפרסום ואהדה<br />

ומספר הלקוחות<br />

יגדל בהתאם<br />

המדיה החדשה<br />

לפעמים זה מרקום<br />

)marketing communication)<br />

ולפעמים זה רק הכלים - פייסבוק,‏ טוויטר,‏<br />

בלוגים,‏ פורומים,‏ טוקבקים,‏ אתרים וכו'.‏<br />

האמצעים החדשים לשיווק,‏ גם כשמדובר<br />

בעורכינ דין.‏<br />

יצחונו של ברק אובמה,‏ בבחירות לנשיאות<br />

ארה"ב,‏ המיוחס בחלקו לקמפיין מוצלח ברשתות<br />

חברתיות,‏ יצר בעולם הפרסום והמדיה את<br />

‏'אפקט אובמה',‏ זה המביא עסקים רבים לבקש<br />

‏"קמפיין כמו אובמה".‏ לדבריו של דיוויד פלאף,‏<br />

האיש מאחורי הקמפיין המוצלח,‏ מיתוג און-ליין<br />

מעניק למשתמש המושכל יכולת ליצור נאמנות למותג אצל<br />

קהל יעד,‏ אפילו אצל גולשים עצלנים וציניקנים.‏<br />

גם אובמה היה ‏'עסק'‏ קטן<br />

שימוש נכון ונבון ברשתות חברתיות,‏ במיוחד בפייסבוק<br />

וטוויטר או בגוגל-באז,‏ יכול ליצור השלכות משמעותיות,‏<br />

גם למשרדי עו"ד קטנים ובינוניים,‏ ולא רק על מנת לשמור<br />

על ה-‏LOOK של תדמית עסקית עדכנית וחדשנית.‏ אתר<br />

פייסבוק,‏ לדוגמא,‏ חצה לאחרונה את קו ה-‏‎2‎ מיליון חברים<br />

ישראלים ומדורג במקום השלישי בדרוג אתרי האינטרנט<br />

הנצפים ביותר בארץ ‏)אחרי גוגל ווואלה(.‏ מכאן ששימוש<br />

נכון ברשתות החברתיות,‏ גם לעסקים קטנים ובינוניים,‏<br />

מהווה גישה ישירה ל-‏‎2‎ מיליון לקוחות פוטנציאלים ומי<br />

שישכיל לנצל זאת ירוויח.‏<br />

מה בעצם עושים שם?‏<br />

תשכחו מכל מה שאתם יודעים על פרסום,‏ באנרים,‏<br />

מודעות בעיתונים או שלטי חוצות.‏ המדיה החברתית<br />

היא למעשה מדיה-שיחתית,‏ כשהכוח עובר כיום ל'שיחה'‏<br />

ברשתות החברתיות.‏ ככל שתשוחחו יותר במקצועיות,‏<br />

תדווחו על הישגים שלכם,‏ תפרגנו לחברים וקולגות,‏ כך תזכו<br />

יותר לפרסום ואהדה ומספר הלקוחות יגדל בהתאם.‏ השימוש<br />

ברשתות החברתיות,‏ כפלטפורמה להגדלת מספר לקוחות,‏<br />

פועל במספר מישורים,‏ כשהמטרה הסופית היא להוביל<br />

לתהליכי מכירה,‏ שיגדילו את ההכנסות לעסק ‏)ולא למכירה<br />

ישירה,‏ האסורה עפ"י חוקי פייסבוק(.‏<br />

‏#קשר ישיר עם צרכנים - כצרכנים איננו מאמינים לאף אחד<br />

וכמעט תמיד מסתובבים בתחושה שמישהו ‏'עשה עלינו<br />

קופה'.‏ לכן,‏ דווקא כיום,‏ חשוב לעסקים לשמור על קשר ישיר<br />

עם צרכנים פוטנציאלים,‏ בלי גורמים מתווכים,‏ המכבסים<br />

מילים ומציגים מצגי שווא.‏ באמצעות פעילות קבועה<br />

ברשתות החברתיות והעברת מסרים חשובים בצורה בלתי<br />

אמצעית,‏ ניתן לבנות קשר ישיר עם הצרכן;‏ לייצר חלונות<br />

של הזדמנויות ע"י מעורבות והצעות משפטיות;‏ לפתח<br />

קשרים חדשים עם קולגות שאולי יהפכו לשותפים או בתי<br />

עסק שבבוא היום יהפכו ללקוחות ולהראות שקיפות.‏ נדבו<br />

ושתפו מידע,‏ בסופו של דבר,‏ זה יעמוד לזכותכם.‏ עסקים<br />

מספרים על מבצעי הנחות ודילים משתלמים,‏ על מנת<br />

ליצור תנועה ו'דיבור'‏ חיובי סביב העסק ובכך מגדילים את<br />

מספר החברים הנאמנים = לקוחות פוטנציאלים.‏ המדיה<br />

החברתית מייצרת תקשורת שתעמוד לרשות העסק לטווח<br />

הארוך.‏<br />

‏#מיתוג אישי - אנשים עושים כיום חיפוש של שמם ברשת.‏<br />

גם מתחרים וצרכנים עושים זאת,‏ עוד בטרם הגיעו לפגישה<br />

ראשונה.‏ כל בעלי המקצוע,‏ כולל עו"ד,‏ הם מותגים והשם<br />

שלך הוא שם המותג שלך.‏ לכן,‏ חשוב מאוד,‏ שהתוצאות<br />

על שמך בגוגל,‏ יהיו חיוביות ויימצבו אותך כמותג מוביל<br />

בתחומו,‏ מומחה ונבדל ממתחרים אחרים.‏ הקפד למלא את<br />

הפרופיל האישי ב-‏‎100%‎ בכל מדיה חברתית אליה אתה<br />

מצטרף והצב בראש תמונה מחמיאה,‏ זה חלק משקיפות.‏<br />

אנשים רוצים לראות אל מי הם מדברים ולא תמונת<br />

קומיקס או תמונה של הכלב שלכם.‏<br />

# ‏מיתוג עסקי - כיום,‏ כל אחד יכול לכתוב באינטרנט מה<br />

שהוא רוצה על העסק והמשרד שלך ‏)טוקבקים,‏ פורומים,‏<br />

בלוגים,‏ רשתות חברתיות(‏ והדבר האחרון שתרצו זה<br />

כותרות שליליות בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש<br />

בגוגל.‏ לכן,‏ כמו מיתוג השם הפרטי,‏ גם מיתוג המשרד הוא<br />

דבר חשוב.‏ מעבר ל"מי שלא שם,‏ לא קיים!!!",‏ המשרד זה<br />

מותג,‏ וכתבות עם כותרות ששם המשרד שלכם מופיע<br />

בהן,‏ כמו גם טוקבקים משבחים,‏ יביאו לנראות חיובית,‏<br />

שתביא לקוחות.‏ פעילות נוספת שתתרום למיתוג עסקי<br />

היא פתיחת קבוצות ו/או הצטרפות לקבוצות מקצועיות<br />

בתחומי המשפט בהן אתם עוסקים ומתעניינים.‏ השתתפו<br />

בדיונים,‏ המליצו והשיבו על שאלות מקצועיות הנשאלות<br />

בתוך הקבוצות.‏ טביעות האצבע שתשאירו בכל מקום יעזרו,‏<br />

בסופו של דבר,‏ הן למיתוג העסקי והן למיתוג האישי.‏ חשוב<br />

מאוד:‏ ה'מדיה שיחתית'‏ אינה לוח מודעות פסיבי לשידור<br />

פרסומות.‏ כללי המשחק הם אינטראקציה רב-כיוונית.‏ צאו<br />

מנקודת הנחה שכמו במציאות,‏ חברים לא יתעניינו בכם<br />

לאורך זמן אם לא תתקשרו.‏<br />

‏#שירות לקוחות - להיות איפה שהלקוח נמצא.‏ לא להמתין<br />

ON<br />

42LINE<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


ולקוות שהוא יבוא אליך בטענות ושאלות,‏ אלא לבוא<br />

אליו,‏ לשמוע מה יש לו להגיד,‏ להצטרף לשיחה,‏ לענות על<br />

שאלות וטענות אודותיך,‏ גם אם לא הופנו ישירות אליך.‏<br />

פשוט לתת פתרון מידי.‏ לעזור ללקוח שנמצא כרגע בחו"ל,‏<br />

להגיב ללקוחה ששפכה את חמתה עליך בבלוג האישי או<br />

בפייסבוק ולעזור לפתור את מצוקתה על הצד הטוב ביותר.‏<br />

התגמול לטווח הארוך והרווח התדמיתי,‏ שווה הרבה יותר<br />

מפתרון הבעיה הקטנה.‏ דבר זה מאפשר לאתר קהלים<br />

חדשים וממוקדים על פי גיל ומין,‏ שלא ידעת על קיומם.‏<br />

# ‏הודעות חשובות - בדרך לפגישה עם לקוח חשוב?‏ צייצו<br />

על כך ברשת.‏ ניצחתם במשפט?‏ חתמתם על עסקה טובה?‏<br />

המשרד יצא ליום גיבוש משרדי?‏ עדיין במשרד ב-‏‎2‎ בבוקר<br />

או שהשגת לקוח יוקרתי?‏ צייצו על כך.‏ חשוב שידעו על<br />

ההצלחות,‏ על הרבה פעילות ולקוחות יוקרתיים,‏ זה הנראות<br />

של המשרד,‏ כך הופכים משרד קטן למשדר שמשדר הצלחה<br />

ויוקרה.‏<br />

# ‏פייסבוק חברתי - אתר אינטרנט למשרד זה נחמד,‏ אבל<br />

זה כמו לחלק פליירים לצד הכביש,‏ ולחכות שמישהו<br />

יעצור וייקח אחד לקרוא.‏ מדיה חברתית היא הנשמה של<br />

החברה.‏ לכן,‏ אם בוחרים בערוץ זה,‏ חשוב ביותר להגדיר<br />

לעובדים במשרד מטרה,‏ להגדיר מראש ממונה אחראי<br />

על העמוד ולהבין שמדובר במחויבות לטווח ארוך.‏ אל<br />

תזנחו את עמודי המדיה החברתית שלכם,‏ כי המשמעות<br />

המתבקשת היא ‏"כנראה שהעסק לא קיים או לא מתפקד".‏<br />

המדיה החברתית היא הנשמה והרוח של העסק,‏ ספרו על<br />

ימי כיף,‏ אחלו החלמה מהירה למזכירה חולה.‏ ברכו במזל<br />

טוב את השותפים במשרד,‏ צילומים מימי הולדת או ארוחה<br />

טובה במסעדה,‏ הם אמצעים לגיטימיים,‏ שיראו שכיף<br />

אצלכם בעבודה ושיש אווירה טובה.‏ אבל באותה המידה<br />

יש להישאר מקצועי,‏ לתת לכל אחד מעוה"ד המקצועיים<br />

בחברה לענות על שאלה מקצועית בתחומו,‏ ולהציג הישגים<br />

מקצועיים אישיים ורעיונות מקצועיים רציניים.‏<br />

מה לזה ולבלוגים?‏<br />

הבלוג הוא כלי ההרחבה למדיה החברתית.‏ כמו ברשות<br />

החברתיות,‏ גם בבלוג מקצועי שימרו על שקיפות - מי אתם?‏<br />

ומה אתם?‏ פרסמו מאמרים מקצועיים,‏ בהתאם לתחום<br />

המקצועי שלכם,‏ ענו בהרחבה למאמרים של קולגות בבלוגים<br />

אחרים ‏)כולל הלינקים(,‏ הגיבו בהרחבה למאמרים וכתבות<br />

מהעיתונות הכתובה,‏ המליצו בהרחבה על ספרים מקצועיים<br />

או כתבו על אירועים וכנסים מקצועיים מעניינים שחוויתם<br />

או שאתם הולכים להשתתף בהם.‏ אפשר לתבל כל זאת גם<br />

בקצת חוויות וסיפורים שמעבר לתחום העבודה,‏ יש לכם<br />

חיים מעבר,‏ לא?‏ הרעיון הוא להראות,‏ לשווק ולמתג את<br />

עצמכם כעו"ד מקצועיים ואיכותיים שהעבודה אצלם אינה<br />

רק מ-‏ 9 עד 5.<br />

בעת כתיבת הטקסט לבלוג,‏ חשוב לשים לב שלא לשעמם<br />

את הקוראים.‏ השתמשו בשפה קלילה אך שימרו על גם שפה<br />

ומונחים מקצועיים.‏ הקפידו על כללי ה-‏SEO Search(<br />

,)Engine Optimization כללים שיעזרו ליצור קידום אורגני<br />

במנועי החיפוש.‏ בחרו מילה או מושג מקצועי שיהיה מילת<br />

מפתח בטקסט ודאגו שבמהלך הטקסט הוא יופיע ביחס של<br />

5-6% לסה"כ המילים בטקסט ‏)כ-‏‎10‎ פעמים ל 300 מילה(.‏<br />

מילת המפתח חייבת להופיע בטקסט ללא אותיות ראשוניות<br />

או סופיות וללא נקודות או פסיקים לפנים ולאחור,‏ פשוט<br />

בצורה אחידה מפוזרת לאורך הטקסט.‏ אפשר אף להבליטה<br />

בבולד אך בשום פנים ואופן לא עם קו תחתון,‏ לא בצבעים<br />

שונים וללא רקע.‏<br />

מאחר וגם עו"ד הוא בן אדם,‏ לפני פרסום הטקסט,‏ מומלץ<br />

להעביר אותו לקריאה לחבר,‏ עמית ומישהו שאתם סומכים<br />

עליו,‏ שיעביר ביקורת על הטקסט והתוכן.‏ לכולנו יש שגיאות<br />

כתיב או הקלדה ומה שנראה לכותב מאוד ברור עלול להיות<br />

מאוד לא נהיר לקורא.‏<br />

לאחר פרסום הפוסט בבלוג,‏ חשוב להפיץ אותו ולעשות<br />

לו יח"צ.‏ הפיצו לינקים ל"כתבתי פוסט חדש על...."‏ בפייסבוק,‏<br />

טוויטר,‏ באז,‏ לינקדין או כל מדיה חברתית.‏ קיבלתם תגובות<br />

מחמיאות?‏ אל תשכחו להודות יפה.‏ קיבלתם הערות?‏ הגיבו<br />

להן בהתאם והסבירו את עצמכם,‏ חוסר תגובה הוא כמו<br />

להטמין את הראש מתחת לאדמה,‏ לא בשביל זה אתם כאן.‏<br />

אין שום מניעה לפתוח לבד עמוד שיקדם וימתג אותך<br />

ואת המשרד שלך כמוביל בתחומו,‏ אולם הדבר דורש מחויבות<br />

ומיומנות.‏ לכן חשוב להבהיר,‏ מדיה חברתית היא השקעה<br />

לטווח ארוך ואין לצפות לרווחים מידיים.‏<br />

‏*רונן צומר,‏ כתב,‏ עורך,‏ יועץ ומנהל תוכן בניו-מדיה וברשתות<br />

החברתיות.‏<br />

הערת מערכת:‏ תשומת לב עורכי הדין מופנית לכך שעליהם לפעול,‏<br />

בכל מקרה,‏ לפי כללי האתיקה הקובעים מהו פרסום מותר.‏<br />

שוליים:‏<br />

ה'מדיה<br />

שיחתית'‏ אינה<br />

לוח מודעות<br />

פסיבי לשידור<br />

פרסומות.‏ כללי<br />

המשחק הם<br />

אינטראקציה<br />

רב כיוונית.‏ צאו<br />

מנקודת הנחה<br />

שכמו במציאות,‏<br />

חברים לא<br />

יתעניינו בכם<br />

לאורך זמן אם<br />

לא תתקשרו<br />

®<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 43 2010


בצריך<br />

עיון<br />

חובת תום הלב,‏ שיויון הזדמנויות<br />

בעבודה והגנת ‏)יתר?(‏ על עובדים<br />

מאת:‏ עו"ד<br />

יעל פנקס<br />

איזה בסיס של<br />

יחסי עבודה<br />

יתקיים בסופו<br />

של יום בין<br />

מעביד שיחשוש,‏<br />

במקרה שייקלע<br />

לסיטואציה<br />

שכזו,‏ מפני<br />

החיוב הכספי<br />

הכבד ויעדיף<br />

להשאיר את<br />

העובדת בכל<br />

זאת במקום<br />

העבודה,‏<br />

כשתהום פעורה<br />

ביניהם בתחום<br />

האמינות<br />

עקרון תום הלב הוא אחד העקרונות<br />

המשפטיים,‏ המאוזכר באופן השכיח ביותר<br />

ואולי מחמת זאת במידה מסוימת,‏ הוא גם<br />

הכי שחוק.‏ אזכורים שלו מופיעים כמעט<br />

בכל הליך משפטי או טרום הליך משפטי,‏<br />

פגישה עסקית,‏ הרצאה בתורת המשפט<br />

ואירועים בהם דנים בהתנהלות צדדים<br />

להסכם,‏ לפני,‏ במהלך ואחרי כריתתו.‏<br />

עקרון תום הלב מוזכר בסע'‏ 12 לחוק החוזים)חלק כללי(,‏<br />

תשל"ג-‏‎1973‎‏:‏<br />

"12. תום-לב במשא ומתן<br />

‏)א(‏ במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג<br />

בדרך מקובלת ובתום-לב.‏<br />

‏)ב(‏ צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד<br />

השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או<br />

עקב כריתת החוזה....."‏<br />

תום הלב של המועסקת ההרה<br />

סע'‏ 9 ו-‏‎15‎ לחוק עבודת נשים,‏ תשי"ד-‏‎1954‎ וסע'‏ 2<br />

לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,‏ תשמ"ח-‏‎1988‎<br />

מגנים על עובדת מפני פיטורין מחמת הריון.‏ סע'‏ 9<br />

קובע כי חל איסור לפטר עובדת בהריון אם עבדה<br />

שישה חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו<br />

מקום עבודה,‏ אלא אם ניתן היתר משר העבודה.‏ סעיף<br />

15 לחוק,‏ קובע על מי תחול אחריות פלילית לפיטורין<br />

במקרה כזה ואילו סע'‏ 2 הנ"ל,‏ קובע כי לא יפלה<br />

מעביד בין עובדיו,‏ בין היתר,‏ על רקע הריון בעת<br />

פיטורין מהעבודה.‏<br />

העקרונות ברורים וחשובים,‏ כשהמטרה<br />

אינה רק עידוד נשים צעירות לצאת לעבודה<br />

אלא גם,‏ ולא פחות חשוב,‏ מניעת פיטוריהן<br />

מחמת הריונן.‏ פיטורין כאלו יותרו על ידי<br />

הממונה על יחסי עבודה רק כשיוכח כי אין קשר<br />

בין הפיטורין לבין ההריון והם נובעים בשל<br />

עבודה לקויה,‏ בעיות משמעת קשות וכד'.‏<br />

השאלה מתי צריכה עובדת הרה לחשוף<br />

את דבר הריונה בפני מעסיקה,‏ מונחת תדיר<br />

בפני בית הדין לעבודה,‏ הצריך להכריע<br />

לעיתים,‏ מעבר לשאלות העובדתיות<br />

הרלוונטיות לכל עובדת,‏ בשאלת המתח<br />

שבין חובת הגילוי הנאות,‏ חובת תום הלב,‏<br />

ההגנה על פרטיותו של העובד,‏ האינטרסים הכלכליים<br />

של המעסיק ושאלת השוויון בעבודה.‏ דומה שאין תגלית של<br />

ממש בכך שפסקי הדין שניתנו בתחום מרחיקי לכת,‏ לטעמי,‏<br />

בהעדפה ברורה של טובת העובד ומתעלמים או דוחקים<br />

את אותו עקרון ‏'שחוק'‏ של תום הלב וחובת הגילוי<br />

הנאות מפני זכויות העובד.‏<br />

כשלעצמי,‏ אני סבורה שפסיקה מרחיקת לכת בתחום זה<br />

עלולה לחזור כבומרנג אל פלח אוכלוסיה שדווקא חשוב ורצוי<br />

לעודדו לצאת לעבודה,‏ ולגרום לסיכול מטרת המחוקק לעידוד<br />

עבודת נשים ומניעת הפלייתן.‏ לדעתי,‏ תוצאתה הסופית של<br />

הגנת יתר,‏ כמו כל דבר הנעשה בהגזמה,‏ עלולה להיות הפוכה<br />

מהמטרה הבסיסית אליה ביקשו להגיע.‏<br />

העקרונות מתנגשים<br />

ב-עב)ת"א(‏ 1 10355/06 דן בית הדין האזורי לעבודה,‏<br />

בתביעת עובדת לפיצויים בשל פיטורין שהיו לטענתה מחמת<br />

הריון.‏ התובעת תבעה הפסד שכר עד הלידה,‏ פיצוי בגין<br />

הפרשי דמי לידה,‏ הפסד שכר בעד התקופה של 75 יום לאחר<br />

הלידה,‏ פיצוי בגין נזק לא ממוני ושכ"ט עורכי דין והוצאות.‏<br />

העובדות הרלוונטיות הן כדלקמן - התובעת התקבלה<br />

לעבודה כרכזת השמה אצל הנתבעת,‏ כשהייתה בראשית<br />

הריונה,‏ מצב אותו לא גילתה במסגרת ראיון העבודה.‏ כחודש<br />

מתחילת עבודתה,‏ כשבישרה למעסיקה על הריונה,‏ בהיותה<br />

בחודש הרביעי,‏ קיבלה מכתב פיטורין בתוקף לשלושה ימים<br />

לאחר מכן.‏<br />

פסק הדין דן בין השאר בשאלה,‏ אם חוק שוויון הזדמנויות<br />

בעבודה חל על המעסיק,‏ וכן בסיבה לפיטורין.‏ אולם,‏ ברצוני<br />

למקד את נקודת המבט בחובת תום הלב,‏ ובמקרה זה ‏"האם<br />

התובעת נהגה בחוסר תום לב במו"מ לקראת קבלתה<br />

לעבודה?"‏<br />

אין חולק כי בעת קבלתה לעבודה הייתה העובדת<br />

בראשית הריונה ולא גילתה זאת למעביד.‏ המחלוקת<br />

הייתה ‏"אם בנסיבות המקרה הנדון,‏ אי גילוי<br />

עובדה זו,‏ היווה הפרה של חובת תום הלב החלה<br />

על העובדת ובכלל זה חובת הגילוי"‏ ‏)במובן סע'‏<br />

12 לחוק החוזים ‏)חלק כללי(‏ שאוזכר לעיל(.‏ זאת,‏<br />

להבדיל מהוראות סע'‏ 10 לחוק עבודת נשים,‏ המורה<br />

כי ‏"עובדת שהיא בחודש חמישי להריונה תודיע על כך<br />

למעבידה"...‏<br />

בית הדין איזכר את פס"ד סופר 2 הקובע:‏<br />

‏"...חובת הגילוי ביחסי עבודה היא מוגברת.‏ אין<br />

היא מוחלטת.‏ חובת הגילוי המוגברת המוטלת על<br />

העובד הפוטנציאלי,‏ על המועמד לעבודה,‏ פוגעת<br />

בפרטיותו.‏ חובת הגילוי המוגברת המוטלת על<br />

המעביד הפוטנציאלי פוגעת בפרטיותו של מעביד<br />

זה.‏ עומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים,‏ ביניהם<br />

עלינו לאזן.‏ האיזון הנכון ייתן משקל כבד לחובת<br />

הגילוי בהתחשב בכך שמדובר ביצירת יחסי עבודה,‏<br />

תוך הגנה על הפרטיות.‏ על כן תחול החובה לגלות<br />

כל פרט הרלבנטי למהות העבודה תוך שנעמיד<br />

גבולות לגילוי יתר ולפגיעת יתר בפרטיות.‏ איזון<br />

זה צריך לקחת בחשבון את האינטרס של העובד<br />

והמעביד הפוטנציאליים.‏ אינטרס זה אומר שהם<br />

לא יצטרכו לגלות פרטים בלתי רלוונטיים לעבודה<br />

המוצעת.‏ האינטרס של הצדדים הוא ליצור מקום<br />

עבודה אופטימאלי ולעבוד בתנאים אופטימאליים הן<br />

44<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


מבחינת היעילות והן מבחינת האווירה ויחסי העבודה.‏ על<br />

קנה המידה לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות<br />

להיות קנה מידה אובייקטיבי.‏ זהו קנה המידה של דרישת תום<br />

הלב."‏ ‏)ההדגשות שלי-י.פ.(‏<br />

חרף האמור לעיל,‏ או אולי בפרשנות מרחיבה משלו,‏<br />

מסיק בית הדין,‏ כי לצורך הקביעה ‏'אם יש או אין לגלות את<br />

עובדת ההריון',‏ יש להחליט ראשית,‏ אם לעובדת ההריון יש<br />

או אין השפעה על העבודה המוצעת.‏ השאלה היא מי שוקל<br />

שיקולים אלו ומה שיותר עקרוני,‏ מתי הם נשקלים.‏ האם בזמן<br />

הראיון לקבלת העבודה נבחנת על ידי מי מהצדדים שאלת<br />

הרלוונטיות,‏ או בזמן הדיון המשפטי,‏ שנערך הרבה לאחר<br />

מכן,‏ כאשר כל צד כבר מגיע מגובש ומבוצר בעמדתו?‏ בזמן<br />

אמת,‏ רק המרואיינת יודעת את מצבה.‏ למעשה,‏ למעסיק<br />

כלל לא ניתנת אפשרות לשקול את הרלוונטיות של ההריון<br />

לתפקיד המוצע.‏ הוא מיודע אודות היות העובדת בהריון,‏<br />

הרבה אחרי קבלתה לעבודה.‏ כלומר,‏ למעשה,‏ מי שמחליט<br />

בשלב הראשוני אודות הרלוונטיות היא המרואיינת,‏ שיש<br />

להניח לטובתה,‏ שהיא רוצה להתקבל לעבודה ולחובתה -<br />

שאין לה ממש ידע מעמיק במיוחד בעסק בו היא מבקשת<br />

לעבוד.‏<br />

בית הדין מנתח את המצב ומסקנתו היא:‏<br />

‏"....מכאן,‏ כי על פי קביעת המחוקק,‏ על המעסיק לשאת<br />

בהשלכות הניהוליות והכלכליות הנובעות מזכותה של<br />

האישה העובדת לשוויון,‏ ואסור לו לשקול השלכות אלה בעת<br />

קבלת ההחלטה אם לקבל את העובדת ההרה לעבודה אם<br />

לאו.‏ לנוכח העובדה שהשלכות אלה אינן רלוונטיות לקבלת<br />

ההחלטה אם לקבל את העובדת לעבודה אם לאו,‏ אין הצדקה<br />

לחייב את העובדת לגלות את עובדת היותה בהריון,‏ ובכך<br />

3<br />

לפגוע בפרטיותה שלא לצורך....‏<br />

‏....יתר על כן.‏ בית הדין יושב בתוך עמו,‏ ולבית הדין ידיעה<br />

שיפוטית כי למרבה הצער עקרון השוויון ואיסור ההפליה<br />

מחמת מין או הורות טרם הופנמו והושרשו אצל מעבידים<br />

רבים,‏ אינם נחלת הכלל והם מופרים לעתים מזומנות.‏ לנוכח<br />

מצב דברים זה,‏ נקבעו בחקיקה הוראות חוק רבות שנועדו<br />

להגשים את עקרון השוויון ואיסור ההפליה.‏ עמד על כך כבוד<br />

השופט חשין בבג"צ ניב ...". 4<br />

בית הדין עומד על החריגים השונים כש"מדובר במצבים<br />

בהם היעדרות יוצרת קושי חריג,‏ במידה בה ניתן לקבוע כי<br />

הפליית אישה בהריון מתחייבת ממהות התפקיד או המשרה,‏<br />

כאמור בסעיף ‎2‎‏)ג(‏ לחוק השוויון".‏<br />

מסקנה - עקרון חובת תום הלב נדחק מפני עקרון הגנת<br />

הפרטיות,‏ ומפני עקרון אחר של ההגנה על עובדת בהריון . 5<br />

הגנת יתר<br />

קראתי את הוראות חוק הגנת הפרטיות,‏ תשמ"א-‏‎1981‎<br />

ובמיוחד את סעיפים 1 ו-‏ 2, המפרטים פגיעה בפרטיות<br />

מהי ולא מצאתי כי גילוי העובדה על היות מועמדת לעבודה<br />

בהריון,‏ נכנס להגדרות המפורטות בסע'‏ )1(-)11(, 2 אבל<br />

כמובן שבפרשנות מרחיבה של הוראות החוק ניתן למצוא גם<br />

כאן מענה שיתאים לתיאוריה.‏<br />

סיכומו של דבר,‏ התביעה התקבלה והתובעת זכתה בכל<br />

רכיבי התביעה לרבות 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.‏<br />

ראו בענין גם את פסה"ד ב-עב'‏ , 6 30368/98 שם עברה<br />

העובדת תהליך קבלה,‏ שכלל בדיקת המלצות אישיות<br />

וראיונות עם מנהל החברה ויזמית הפרויקט,‏ שבסיומו היא<br />

נמצאה מתאימה למשרה.‏ תוך כדי ניהול מו"מ על תנאי<br />

העסקתה,‏ שרובם כבר סוכמו בתחילתו ובטרם סיומו,‏ נודע<br />

לעובדת כי היא בהריון.‏ בו ביום יידעה העובדת את יזמית<br />

הפרויקט על הריונה.‏ משחלף יום והעובדת לא שמעה דבר<br />

מהנתבעים,‏ היא יצרה קשר עם המעסיק המוצע שהודיע לה,‏<br />

כי הוחלט שלא לקבלה לתפקיד.‏<br />

העובדת הגישה תביעה לפיצוי,‏ על פי חוק שוויון<br />

ההזדמנויות בעבודה,‏ בטענה כי הופלתה בעת קבלתה לעבודה<br />

עקב הריונה,‏ בניגוד לסעיף 2 לחוק.‏ בנוסף,‏ תבעה פיצויים בגין<br />

הנזקים שירים ועקיפים כמו אובדן הכנסות בתקופת ההריון<br />

וכד',‏ שנגרמו לה עקב התנהגות הנתבעים.‏ בית הדין קיבל את<br />

תביעתה וחייב את החברה בתשלום 76,000 ש"ח - אובדן<br />

הכנסה,‏ ממועד ההעסקה שנקבע עד מועד הלידה המשוער,‏<br />

30,000 ש"ח - פיצוי בגין הפסד דמי לידה ו-‏ 50,000 ש"ח<br />

- פיצויים עונשיים,‏ עקב הפרת חוק שוויון ההזדמנויות<br />

בעבודה.‏<br />

מסקנה - עקרון חובת תום הלב נדחק גם מפני עקרון<br />

השוויון.‏ ביני לביני אני תוהה איזה מסר של אמינות משדרים<br />

פסקי דין אלו ואיזה בסיס של יחסי עבודה יתקיים בסופו של<br />

יום בין מעביד שיחשוש,‏ במקרה שייקלע לסיטואציה שכזו,‏<br />

7<br />

מפני החיוב הכספי הכבד ויעדיף להשאיר את העובדת<br />

בכל זאת במקום העבודה,‏ כשתהום פעורה ביניהם בתחום<br />

האמינות ‏)לשיטתו של המעביד הוא הרי תומרן למצב בו לא<br />

רצה(.‏<br />

כדי למנוע כל ספק - אני סבורה,‏ שהערכים שחוק שוויון<br />

זכויות בעבודה מבקש להגן עליהם,‏ הם חשובים וראויים<br />

לרבות הערך של הגנה על עובדות בהריון.‏ עם זאת,‏ שחיקת<br />

עקרון תום הלב וחובת הגילוי הנאות כמו גם חובת ההגינות<br />

בהתקשרויות חוזיות היא בעייתית,‏ לא תמיד נכונה ולא<br />

פחות חשוב,‏ היא משדרת סוג של תרמית עטופה בחוסר<br />

שקיפות,‏ החוסה בצל החוק.‏<br />

‏עב 1 10355/06 אדוה צפון-בנימין נ'‏ נאמן יעוץ והכוונה לגיל הזהב<br />

בע"מ ואח'‏ ‏)מיום 13.2.2010(.<br />

2 ע"ע 1487/02 סופר נ'‏ רשת אורט ‏)מיום 29.12.05(.<br />

‏מן 3 הראוי להזכיר כי מקומות עבודה רבים מתנים את הקבלה לעבודה<br />

בבדיקה רפואית מקדימה,‏ המאפשרת להם לדעת על היות המועמדת<br />

בהריון,‏ גם ללא גילוי מילולי מצד המועמדת.‏<br />

4 בג"צ 6845/00 ניב - בית הדין הארצי לעבודה,‏ פ"ד נו)‏‎663.)6‎<br />

‏ד"א 5 - לעניננו העובדת במועד חובת או אי חובת הגילוי לא היתה עדין<br />

בכלל עובדת,‏ אולם בית הדין מחיל חובות אלו בהרחבה של עקרונות<br />

אחרים של חוק הזדמנות שווה לעובד ועובדת.‏<br />

‏עב'‏ 6 30368/98 דר'‏ עלמה לוי נ'‏ רד רמות חממה לטכנולוגיות מתקדמות<br />

בע"מ ואח'‏ ‏)מיום 4.01.2002(.<br />

7 גם כזאת שאינה בהריון ואינה ממש מתאימה לצרכי העבודה.‏<br />

‏...פסיקה מרחיקת<br />

לכת בתחום זה<br />

עלולה לחזור<br />

כבומרנג אל<br />

פלח אוכלוסיה<br />

שדווקא חשוב<br />

ורצוי לעודדו<br />

לצאת לעבודה,‏<br />

ולגרום לסיכול<br />

מטרת המחוקק<br />

לעידוד עבודת<br />

נשים ומניעת<br />

הפליתן<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 45 2010


בעריכת<br />

עו"ד יהודית קורן<br />

yehudit@gonenlaw.com<br />

יסודות המשפט - או יסודות בית המשפט?‏<br />

מאת:‏ עו"ד ישראל קנטור<br />

נפל דבר במחוזותינו.‏ שופטת בית משפט השלום בירושלים,‏ הרהיבה<br />

עוז,‏ כאשר ‏'העדיפה להתנצח באופן חסר תקדים על פני עשרות עמודים,‏<br />

בפסק דין שכתבה,‏ עם בית המשפט המחוזי בירושלים,‏ הערכאה השיפוטית<br />

שמעליה,‏ ולהתעלם מקביעות שופטיו'‏ ‏)"הארץ",‏ 10.1.10(.<br />

אני מקבל את הקביעה שאין זה נכון מצד שופט ערכאה נמוכה להתנצח<br />

באופן בוטה עם ערכאה שמעליו.‏ אבל,‏ נשאלת השאלה,‏ מה מקומה של<br />

התחושה של השופט בערכאה נמוכה שהצדק,‏ כפי שנראה לו,‏ לא נעשה?‏<br />

האם דעתה של שופטת השלום כלל אינה חשובה לשופטי המחוזי,‏ עד שהם<br />

מחזירים לה את התיק,‏ בדרישה חד-משמעית לפסוק את הדין כדעתם ולא<br />

כדעתה?‏<br />

שתי תלונות חריפות עד מאד,‏ מהחמורות שישנן,‏ נתקבלו על ידי נציב<br />

תלונות הציבור על שופטים,‏ השופט אליעזר גולדברג.‏ האחת,‏ הוגשה<br />

מטעמה של נשיאת בית המשפט העליון,‏ השופטת דורית ביניש ותלונה<br />

נוספת הוגשה על ידי עו"ד אשר ספיר,‏ בא כח אחד הצדדים במשפט.‏ הקצף<br />

יצא על שופטת בית משפט השלום,‏ מלכה אביב.‏<br />

הדבר היה בשנת 2003. תביעה אזרחית רגילה הוגשה לבית משפט<br />

השלום בירושלים,‏ בעקבות מחלוקת שהתגלעה בין שני צדדים,‏ שהתקשרו<br />

בהסכם לרכישת נכס בירושלים.‏ במאי 2008, נתנה השופטת אביב פסק<br />

דין קצר של 11 עמודים בסכסוך.‏ הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ושם<br />

קיבלו חלק מקביעותיה של אביב והחזירו את הדיון אליה בכמה סוגיות,‏<br />

לשקילתן מחדש.‏ הבעיה התחילה כאן.‏ במקום לשקול את הסוגיות מחדש,‏<br />

התיישבה השופטת אביב,‏ ונתנה פסק דין,‏ הפעם על 72 עמודים,‏ שהשופט<br />

גולדברג הגדירו ‏"כעיקרו פולמוס עם קביעות בית המשפט המחוזי".‏ השופט<br />

גולדברג קבע כי בפסק הדין שלה יש התנצחות עם בית המשפט המחוזי,‏<br />

פסק הדין אינו ראוי ואינו מגביר את האמון במעשה השפיטה.‏ חובה הייתה<br />

על השופטת לקיים ללא התרסה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי.‏<br />

האמנם?‏ מה עם מצפונו של שופט השלום,‏ כשקבע עובדות בהן האמין<br />

ועכשיו מורין לו:‏ ‏"חזור בך מאמונתך"?‏ להתעלם ממצפונו ולכתוב פסק דין<br />

הפוך ממה שאמונתו ומצפונו הכתיבו לו?‏<br />

היררכית הפוסקים בתקופת המשנה<br />

כבר לפני 2500 שנה,‏ דנו במשפט העברי בנושא והחליטו,‏ ברמה הגבוהה<br />

ביותר,‏ שיש להלך על פי הפרוצדורה המקובלת היום,‏ שבה מחליטים לפי<br />

הסדר הקבוע,‏ דהיינו:‏ בית משפט שלום,‏ מחוזי ועליון.‏<br />

במשנה,‏ מסכת ראש השנה,‏ מצאנו סיפור מרתק על שניים,‏ שבאו ואמרו:‏<br />

‏"ראינוהו ‏]את הירח[‏ שחרית במזרח - וערבית במערב".‏ אמר רבי יוחנן בן<br />

נורי:‏ עדי שקר הם.‏ כשבאו ליבנה - קיבלם רבן גמליאל,‏ ‏]כעדים,‏ ולא חשש[.‏<br />

ועוד באו שניים ואמרו:‏ ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה!‏ וקיבלן רבן<br />

גמליאל.‏ אמר רבי דוסא בן הורכינס:‏ עדי שקר הן!‏ היאך מעידים על אישה<br />

שילדה,‏ ולמחר - כרסה בין שיניה!‏ אמר לו רבי יהושע ‏]תנא גדול ובר סמכא[:‏<br />

רואה אני את דבריך!‏ שלח לו רבן גמליאל:‏ ‏"גוזרני ‏]גוזר אני[‏ עליך שתבוא<br />

אצלי במקלך ובמעותיך,‏ ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך".‏ הדבר צער<br />

מאד את רבי יהושע.‏ פגע בו ‏]פגש אותו[‏ רבי עקיבא,‏ שהוא כה מיצר.‏ אמר לו<br />

אז רבי עקיבא כך:‏ ‏"יש לי ללמוד,‏ שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי ‏]בעניין<br />

קידוש החדש[‏ שנאמר:‏ ‏"אלה מועדי ה'‏ מקראי קדש אשר תקראו אותם"‏<br />

‏]ויקרא,‏ כג,ד[,‏ ‏"בין בזמנן - ובין שלא בזמנן".‏ כלומר שאין לך מועדים -<br />

אלא אלו,‏ וזאת על פי הקביעה שקבעו ישראל.‏ פגש אותו זמן רבי יהושע<br />

את רבי דוסא בן הורכינס.‏ אמר לו רבי דוסא:‏ " אם באים אנו לדון אחר בית<br />

דינו של רבן גמליאל,‏ ולפקפק בהחלטותיו,‏ הרי צריכין אנו לדון אחר כל<br />

בית דין ובית דין,‏ שעמד מימות משה ועד עכשיו,‏ שמא טעה בהחלטותיו.‏<br />

שנאמר:‏ ‏"ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל"‏ ‏]שמות,‏<br />

כד,‏ ט[.‏ ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלה שזכו עד כדי כך?‏ אלא<br />

ללמד מפסוק זה,‏ שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל - הרי הוא<br />

כבית דינו של משה,‏ שהרי אין אנו יודעים מי היה באותו בית דין.‏ די לנו בכך<br />

שהיו דייני ישראל.‏ כיוון ששמע רבי יהושע שאף רבי דוסא בן הורכינס סבור<br />

שיש לקבל את דינו של רבן גמליאל,‏ לא היסס,‏ נטל מקלו ומעותיו בידו,‏<br />

והלך ליבנה,‏ אצל רבן גמליאל,‏ ביום שחל בו יום כיפורים להיות בחשבונו.‏<br />

כשראהו רבן גמליאל כך,‏ עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו,‏ ואמר לו:‏ ‏"בא<br />

בשלום רבי ותלמידי!‏ רבי - בחכמה,‏ שהרי רבי יהושע היה גדול בחכמה<br />

מבני דורו,‏ ותלמידי - שקבלת את דברי,‏ אף על פי שלא היו נראים בעיניך"‏<br />

‏]משניות,"ראש השנה",‏ פרק ‏"אם אינן מכירין",‏ פרק ב',‏ סוגייה ט'[.‏<br />

יסודות בית המשפט בנויים בשיטה של ‏'גבוה מעל גבוה':‏ שלום,‏<br />

מחוזי,‏ עליון.‏ הנשיא רבן גמליאל הוא,‏ במקרה הזה,‏ העליון ברשימה,‏<br />

והכל מתיישרים לפיו.‏ אפילו דעתו של רבי יהושע היא הגיונית והשכל<br />

מורה לנו להסכים איתה,‏ אף על פי כן,‏ אם הנשיא פסק מה שפסק,‏<br />

למרות שאני משוכנע ‏"שיום הכיפורים חל בחשבוני",‏ עלי לקבל את מה<br />

שפסק הנשיא.‏<br />

הדילמה בתקופתנו<br />

אך מה יהיה עם השופט בדרגה הראשונה,‏ כשמטילים עליו לכתוב פסק<br />

דין בניגוד מוחלט למצפונו?‏<br />

נחזור למקרה של השופטת מלכה אביב;‏ אני מאמין שהיא כתבה פסק<br />

דין על פי מצפונה ואמונתה.‏ נשאלת השאלה:‏ האם זה הגיוני,‏ ששופטי בית<br />

דין גבוה יותר יורו לה לכתוב פסק דין בניגוד למצפונה?‏ במילים אחרות:‏<br />

האם יש דרך בפרוצדורה הקיימת,‏ שהכבשה תישאר שלמה ‏)כלומר:‏ שופט<br />

בית משפט השלום לא יוכרח לפסוק בניגוד למצפונו(,‏ אך הזאב יהיה שבע<br />

‏)שיטת הררכיית הערכאות לא תיפגע(?‏<br />

בחוק הנוגע לענייננו,‏ בפרק הערעור,‏ לא מצאנו הסדר לנושא ספציפי<br />

46<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


זה.‏ חוק יסוד:‏ השפיטה,‏ וחוק בתי המשפט ‏]נוסח משולב[,‏ התשמ"ד-‏‎1984‎‏,‏<br />

שותקים בעניין זה.‏ בחוק יסוד:‏ השפיטה,‏ נאמר בסעיף 16, שסמכותם של<br />

בתי משפט אחרים,‏ זולת בית המשפט העליון,‏ ‏"יהיו לפי חוק".‏ מהו ה'חוק'‏<br />

הזה,‏ אין אנו יודעים,‏ זולת זאת ש'חוק'‏ מוגדר כ'חוק של הכנסת או פקודה'.‏<br />

כלומר:‏ החקיקה הראשית אינה מסדירה בדרך כלשהי את הנושא שאנחנו<br />

דנים בו.‏<br />

והנה,‏ יש ויש התייחסות לנושא הזה דווקא בחקיקת משנה.‏ תקנה<br />

455 לתקנות סדר הדין האזרחי,‏ התשמ"ד-‏‎1984‎‏,‏ הנושאת את הכותרת<br />

‏"החזרת הדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת",‏ מסדירה מקרה שבו<br />

דיון הובא לבית המשפט שלערעור,‏ ושם מצאו,‏ שבית משפט השלום לא<br />

הכריע בפלוגתה פלונית שהסכסוך מתיחס אליה,‏ או בשאלה של עובדה<br />

והשאלה הזאת נראית לבית המשפט שלערעור,‏ כמהותית למתן החלטה<br />

נכונה במשפט.‏ בית המשפט שלערעור,‏ רשאי לנסח פלוגתות או שאלות,‏<br />

להעביר אותן לבית המשפט של הערכאה הקודמת ובמקרה כזה,‏ יורה בית<br />

המשפט לערעורים,‏ לאותה ערכאה,‏ לקבל את הראיות הנוספות הדרושות.‏<br />

בית המשפט בערכאה הקודמת ידון בפלוגתות או בשאלות ויחזיר את חומר<br />

הראיות,‏ בצירוף ממצאיו ונימוקיהם,‏ לבית המשפט שלערעור.‏<br />

נשיא בית המשפט העליון לשעבר,‏ ד"ר יואל זוסמן , 1 מתייחס בספרו<br />

להלכה שבה אנו עוסקים.‏ להלכה זאת,‏ כך נכתב,‏ אין כל רמז בחקיקה,‏ אך<br />

על פי תקנה 455 לתקנות,‏ רשאי בית משפט לערעורים,‏ בשעה שנבצר<br />

ממנו לפסוק בעניין,‏ מפני שהערכאה הקודמת לא קבעה ממצא חיוני או<br />

שקביעותיה אינן ברורות,‏ להורות לדרגה הראשונה למלא את החסר,‏ קרי<br />

- שלא לבטל את פסק הדין,‏ אלא לשמוע ראיות נוספות בקשר לכך . 2<br />

כזכור,‏ קובע חוק בתי המשפט ‏]נוסח משולב[,‏ התשמ"ד-‏‎1984‎‏,‏ בסעיף<br />

41, כי ‏"פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה,‏ ניתן לערעור<br />

לפני בית המשפט העליון".‏ הא ותו לא!‏ הסמכות היא אך ורק,‏ להביא את<br />

המחלוקת שהתעוררה בפני הערכאה המתאימה.‏ לענייננו,‏ בית המשפט<br />

העליון שישב כערעור על בית המשפט המחוזי או השלום,‏ יפסוק כראות<br />

עיניו,‏ ובזאת תם הדיון ונשלם.‏<br />

לא מצינו בחוק בתי המשפט ‏]נוסח משולב[,‏ שום סעיף,‏ המרשה לבית<br />

המשפט שלערעור,‏ להחזיר את הדיון לבית משפט השלום,‏ כדי להבהיר או<br />

להכריע דבר,‏ שהשלום נכשל בו בשלב קודם,‏ או שלא נתן את דעתו לנושא.‏<br />

נראה לי שהעניין יותר מסובך,‏ וראוי לעיון.‏<br />

נשאלת השאלה:‏ האם רשאי שר המשפטים,‏ להתקין תקנה העומדת<br />

בניגוד לחוק?‏ הרי החוק בעניין זה ברור.‏ התשובה לשאלה זאת פשוטה<br />

בתכלית.‏ הייתה לנו תקנה שהבהירה נקודה ספציפית בתקנות.‏ זו הייתה<br />

תקנה,‏ ככל התקנות.‏ לאחר מכן,‏ עם השנים,‏ הלך העניין וקיבל מימדים של<br />

‏'החזרת הדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת'.‏ לאחר מכן,‏ איש כבר לא<br />

שם לבו לכך,‏ שנוצרה לנו בעיה קשה עם שופטי בית משפט השלום.‏ פעמים,‏<br />

כשהם נעלבו עד עומק הלב מהערות של שופטי בית המשפט המחוזי שכוונו<br />

הישר אליהם.‏ הם לא תמיד יכלו להגיב,‏ וכדי ביזיון וקצף.‏<br />

הצעה לפיתרון<br />

כל זה,‏ יכול היה להימנע,‏ אם היו שופטי בית המשפט המחוזי מפנים,‏<br />

מלכתחילה,‏ את דבריהם אל השופטים היושבים בעליון ואליהם בלבד.‏<br />

המקרה של השופטת מלכה אביב יוכיח.‏ היא לא השלימה עם מה שכתבו על<br />

פסק דינה שופטי המחוזי,‏ היא עמדה על דעתה ולא רצתה לוותר והתוצאה<br />

לא איחרה לבוא.‏ נמצא,‏ שכל הנוגעים בדבר נפגעו,‏ מי כנוזף ומי כנזוף.‏<br />

ממרום שבתו של השופט גולדברג,‏ הוא מוצא לנכון למתוח,‏ בנסיבות<br />

אלה,‏ ביקורת חריפה ביותר על שופטת השלום,‏ שהתנצחה עם לשון פסק<br />

הדין שמעליה,‏ וכך כתב:‏ ‏"התנצחות בפסק דינה של ערכאת הערעור אינה<br />

מתיישבת עם התנהגות ראויה של הערכאה הראשונה,‏ ובוודאי שאינה<br />

מגבירה את האמון במעשה השפיטה".‏<br />

במלוא הכבוד והצניעות,‏ נראה לי שנציב תלונות הציבור על שופטים<br />

החליף בין הדבקים.‏ מקור התקלה שאירעה כאן הוא היפוך סדר ההיררכיה.‏<br />

הסדר צריך להיות:‏ שלום,‏ מחוזי,‏ עליון.‏ בשום פנים לא היפוך בסדר.‏ כל ערכאה<br />

צריכה לדעת את מקומה הנכון במערכת.‏ חובתה של שופטת השלום היא<br />

לכתוב את מה שמצפונה מורה לה ואל תצפה משופטת השלום להסכים עם<br />

שופטי המחוזי רק בגין העובדה שהם גבוהים ממנה.‏ הם אמנם גבוהים ממנה,‏<br />

אך מבחינתה,‏ הם לא בהכרח צודקים ממנה.‏ בית המשפט המחוזי יפסוק את<br />

דינו על פי מצפונו ויש לנו עוד דרגה,‏ בית המשפט העליון,‏ שיכריע.‏<br />

לכן,‏ נראה לי שנשיאת בית המשפט העליון,‏ כמו נציב תלונות הציבור<br />

על שופטים,‏ הרחיקו לכת בעניין זה.‏ שופטת השלום - לא שגתה.‏ השגיאה<br />

הייתה כאן של בית המשפט המחוזי,‏ שהחליט ללמד תורה את בית משפט<br />

השלום ובכך שגה.‏ התפקיד של בית משפט הוא לעשות צדק ולא ללמד<br />

את השופטים דלמטה במה הם טעו.‏ החוק קבע את ההיררכיה השיפוטית:‏<br />

שלום,‏ מחוזי ועליון.‏ לכן,‏ לא בית משפט השלום הוא שערער כאן את<br />

יסודות המשפט,‏ אלא בית המשפט המחוזי:‏ הוא קיבל את הערעור והחזירו<br />

לבית משפט השלום,‏ לתיקון.‏ בכך שיבש הוא את הסדר.‏<br />

ראוי שבית המשפט המחוזי יפסוק,‏ בדין ובעצמו,‏ בסוגיות שיושמו בפניו<br />

ובכל הבעיות שהתעוררו בפני בית משפט שלום.‏ יכול הוא לעשות ככל<br />

העולה על דעתו ולא להחזיר לבית משפט שלום את התיק.‏ השלום - עשה<br />

את מלאכתו,‏ לטוב או לרע,‏ אך המלאכה עכשיו יצאה מידיו.‏ כך אומר השכל<br />

הישר וכך אומר ההגיון.‏ השלום - יצא מן התמונה.‏<br />

שמעתי לא אחת שופטים בבתי משפט השלום והמחוזי,‏ שמלינים על<br />

כך,‏ שעליהם לכתוב פסק דין שאינם מאמינים בו,‏ מכיוון שהוא הוחזר להם<br />

מבית המשפט הגבוה יותר.‏ מלבד אי הצדק והעלבון של הערכאה התחתונה,‏<br />

הנגרם מן העובדה שהתיק מועבר אליהם בחזרה עם הוראות בניגוד לרצונם,‏<br />

מביא הדבר להתמשכות ההליך המשפטי,‏ לפעמים עד עשר שנים ואף יותר,‏<br />

עד שבעלי הדין נפטרים לבית עולמם,‏ או עד שאחד מהם פושט את הרגל.‏<br />

בדידי - הווה עובדה.‏<br />

מי לנו כחיים כהן,‏ שופט בית המשפט העליון,‏ אשר במאמרו ‏"על<br />

התוקעים עצמם לדבר הלכה"‏ , 3 מדבר אמנם על ‏'התקדים'‏ אך דבריו יפים<br />

אף לענייננו.‏ וכך הוא כותב:‏<br />

‏"התקדים אינו מחייב,‏ לא מפני שהצלחנו לאבחן את העובדות,‏ אלא<br />

מפני שהשופט הראשון טעה בפירוש החוק...‏ מותר לו לטעות לשופט,‏ שהרי<br />

הוא בשר ודם,‏ ובלבד שטעותו תהא בשיקול הדעת.‏ עם עצמו הוא צריך<br />

להיות שלם,‏ פיו וליבו שלו,‏ צריכים להיות שווים,‏ אבל אין הוא צריך להיות<br />

תמיד שלם עם קודמיו,‏ ופיו צריך להגיד לא את שלהם,‏ אלא את שלו".‏<br />

כל בית משפט מסתמך על מה שכתבו קודמיו,‏ אבל - פוסק את דינו כפי<br />

שהוא מבין.‏<br />

בדרך זו,‏ היו כל בתי המשפט מצייתים להוראות החוק,‏ כל ערכאה<br />

בתורה,‏ איש לא היה צריך להפר את צו מצפונו,‏ או להרהר אחרי מידותיה<br />

של ערכאת הערעור שמעליו.‏<br />

1 סדר הדין האזרחי,‏ מהדורה שביעית )1995(, נערך מחדש ע"י ד"ר שלמה לוין.‏<br />

‏ראה 2 גם בספרו של השופט ‏)בדימ'(‏ אורי גורן,‏ סוגיות בסדר דין אזרחי,‏ מהדורה<br />

עשירית )2009( בעמ'‏ 663. בחלק הנוגע לערעור,‏ ישנו פרק המתייחס להחזרת הדיון<br />

לערכאה הדיונית ונזכרת תקנה 455. ראו גם אסמכאות לעניין זה,‏ שם.‏<br />

3 חיים כהן,‏ מבחר כתבים,‏ הוצאת בורסי,‏ ת"א ‏)תשנ"ב(,‏ עמ'‏ 49. 48,<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 47 2010


צילום:‏ ורדי כהנא<br />

Habeas Corpus<br />

‏)בעקבות בש"פ 8823/07(<br />

מאת:‏ פרופ'‏ סוזי נבות<br />

פרופ'‏ נבות מנתחת את פסיקת בית המשפט העליון,‏<br />

העוסקת באי המידתיות של ביטול זכות החשוד<br />

בעבירות ביטחון,‏ להיות נוכח בהארכת מעצרו<br />

בית המשפט העליון,‏ בהרכב של תשעה שופטים,‏ ביטל לאחרונה את<br />

הסעיף בחוק סדר הדין הפלילי שאיפשר להאריך את מעצרו של חשוד<br />

בעבירות ביטחון ללא נוכחותו.‏<br />

ביטול חוק על ידי בית המשפט העליון איננו עניין של מה בכך.‏ בכל<br />

הקשור לביקורת שיפוטית על חוקים,‏ נוהג בית המשפט העליון באיפוק<br />

ובריסון רב.‏ מאז נחקקו חוקי היסוד בדבר זכויות האדם,‏ בשנת 1992,<br />

ביטל בית המשפט העליון חקיקה של הכנסת בשמונה מקרים בלבד,‏ רובם<br />

סעיפים בודדים.‏ אלא שהפעם,‏ פסק הדין המבטל את הסעיף בחוק סדר<br />

הדין הפלילי,‏ ניתן פחות משלשה חודשים לאחר שבוטל בבג"ץ החוק<br />

בעניין הפרטת בתי הסוהר.‏ הסמיכות במקרים הצית שוב את הדיון<br />

בשאלת הסמכות לביקורת שיפוטית של בית המשפט והיכולת של הכנסת<br />

‏'להתגבר'‏ על פסיקת בג"ץ.‏<br />

פסק דין זה אינו בבחינת ‏'חריג'‏ ביחס לפסיקה הקודמת שבה בוטלו<br />

סעיפי חוק.‏ הוא מבוסס על כך שהסעיף פוגע בזכויות אדם מוגנות ועל כך<br />

שהפגיעה אינה תואמת את פסקת ההגבלה,‏ היינו,‏ איננה מידתית.‏ פסק דין<br />

‏'פורמליסטי'‏ בעיקרו,‏ כפי שנוהג בדרך כלל בג"ץ לכתוב,‏ כאשר הוא מבטל<br />

חקיקה של הכנסת.‏<br />

בחינת חוקיות החוק<br />

בית המשפט החליט לדון בסוגיה,‏ על אף שהמקרה הקונקרטי של<br />

הארכת המעצר הפך לא אקטואלי.‏ בכך סטה בית המשפט מן הכלל לפיו אין<br />

הוא נוהג לדון בסוגיה תיאורטית ומעדיף להמתין שיגיע מקרה קונקרטי<br />

מתאים.‏ עם זאת,‏ נקבע שבמקרים חריגים יכריע בית המשפט בכל זאת<br />

בעתירה תיאורטית.‏ כך היה,‏ למשל,‏ בפרשה אחרת שבה נטענה טענה של<br />

חוקתיות חוק,‏ כאשר נדונה ההוראה בחוק השיפוט הצבאי,‏ הקובעת את<br />

תקופת המעצר של חייל בידי שוטר צבאי עד שהוא מובא בפני שופט<br />

צבאי ‏)פרשת צמח (. 2 שם נקבע כי על אף שהעתירה היא תיאורטית,‏ יש<br />

לדון בה לאור חשיבותה של השאלה.‏ כמו אז,‏ גם בהקשר זה מתעוררת<br />

שאלה דומה של מעצרים ובשל האופי ה'חוקתי'‏ של הנושא,‏ החליט בית<br />

המשפט לדון בו.‏<br />

ההחלטה על ביטול הסעיף ניתנה פה אחד.‏ השאלה המרכזית בפסק הדין<br />

עוסקת,‏ כאמור,‏ בחוקתיותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשר<br />

לבית המשפט,‏ בין היתר,‏ להאריך את מעצרו של חשוד בעבירת בטחון שלא<br />

בנוכחותו,‏ אם שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה למנוע סיכול של עבירת<br />

ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.‏<br />

פיתרון של ‏'הוראת שעה'‏<br />

התיקון לחוק סדר הדין הפלילי נחקק כ'הוראת שעה'‏ ל-‏‎18‎ חודש ותוקפה<br />

הוארך לאחר מכן,‏ בשנת 2008, לשלוש שנים נוספות.‏ בהקשר זה ראוי<br />

להזכיר כי כמה מהוראות החוק שחוקיותן נבחנה בבג"ץ בשנים האחרונות,‏<br />

היו גם הן בבחינת ‏'הוראות שעה'.‏ כך היה,‏ למשל,‏ התיקון לחוק האזרחות,‏<br />

שמנע איחוד משפחות עם פלשתינים.‏ תוקפו של ‏'חוק טל',‏ שהסדיר את<br />

דחיית שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות ש'תורתם אומנותם',‏ נקבע<br />

תחילה לחמש שנים.‏ הפרקטיקה החקיקתית הזו של הוראת שעה היא<br />

כנראה חלק מה'דיאלוג'‏ שמנהלת הכנסת עם בית המשפט העליון,‏ בבחינת<br />

תמרור אזהרה:‏ ‏"אל תתערבו - פגיעה לזמן קצר בלבד".‏<br />

זכות העצור לעומת הזכות לביטחון<br />

לטענת העורר,‏ הסעיף פוגע בזכות החוקתית של עצור להיות נוכח<br />

במשפטו וכן בזכות להליך הוגן,‏ לכבוד ולחירות.‏ פגיעה זו,‏ נטען,‏ אינה עולה<br />

בקנה אחד עם הוראות פסקת ההגבלה.‏ המדינה,‏ לעומתו,‏ טוענת כי גם אם<br />

זכותו של עצור להיות נוכח בדיוני מעצרו היא בעלת מעמד חוקתי,‏ הרי<br />

שהפגיעה בה היא מידתית משום שהחוק נחקק מכורח השעה,‏ כאמצעי<br />

להתמודדות עם המציאות הביטחונית שבה נתונה המדינה.‏<br />

בית המשפט מקבל,‏ באופן עקרוני,‏ את עמדת העורר וקובע כי כלל יסוד<br />

של המשפט הפלילי הוא כי אין אדם נשפט שלא בפניו.‏ זכותו של נאשם<br />

להיות נוכח במשפטו היא זכות בעלת מעמד חוקתי בהיותה ‏'מרכיב גרעיני'‏<br />

של הזכות להליך הוגן,‏ שאף היא,‏ במרכיביה הגרעיניים,‏ זכות חוקתית מוגנת.‏<br />

‏"ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים",‏ אמר<br />

המשנה לנשיאה,‏ השופט ריבלין.‏<br />

מידתיות החוק<br />

על חשיבותו של העיקרון בדבר נוכחותו של העצור בבית המשפט<br />

לומד השופט ריבלין מן הדוקטרינה של ‏'הביאס קורפוס'‏ ‏)בלטינית:‏<br />

- habeas corpus ‏"הביאו את הגוף"(,‏ דוקטרינה המאפשרת לבקש מבית<br />

המשפט להורות לרשויות להביא לפני בית המשפט אדם הכלוא בידיהן,‏<br />

על-מנת שישוחרר באם יתברר כי המעצר בלתי חוקי.‏<br />

באשר לתכליתו של החוק,‏ מגיע בית המשפט למסקנה כי התכלית ראויה:‏<br />

מטרתו לשפר את היכולת של גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית<br />

בתחום עבירות הביטחון ולפעול לסיכול פעולות טרור.‏<br />

אלא שהשופט מגיע למסקנה כי הפגיעה אינה מידתית.‏ הפגיעה בזכות<br />

להליך הוגן היא פגיעה קשה ביכולתו של החשוד להתגונן ומצטרפת<br />

לאפשרות הקיימת על פי חוק המעצרים,‏ למנוע פגישה של עצור,‏ החשוד<br />

בעבירת בטחון,‏ עם עורך דין.‏ יוצא שיש כאן ‏'פגיעה על פגיעה',‏ בבחינת<br />

‏'אפקט מצטבר',‏ של שני אמצעים חקיקתיים.‏<br />

‏"כאשר עורך-הדין לא פגש בעצור,‏ ובית המשפט מנוע אף הוא מלהציג<br />

שאלות לעצור ולברר עניינים הטעונים בירור,‏ נוצרת מגבלה ממשית על<br />

האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית והוגנת".‏<br />

לפיכך,‏ על אף האיפוק והריסון שבהם נוהג בית המשפט העליון בבואו<br />

להכריז על ביטולו של חוק,‏ בית המשפט קובע כי הסעיף בטל והוא אינו<br />

משהה את הכרזת הבטלות אלא קובע כי פסק הדין נכנס לתוקפו מיד.‏<br />

‏"מבחינה חוקתית משמעות הדבר היא שיש לקרוא מעתה את חוק המעצרים<br />

כפי שהיה קודם להוראת סעיף 5 להוראת השעה".‏<br />

אגב,‏ גם הפעם,‏ כמו ברבים מפסקי הדין המגבילים שימוש בסמכויות של<br />

48<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


רשויות הביטחון,‏ מופיע אותו ציטוט מפורסם שכתב הנשיא ברק בפרשת<br />

העינויים : 3<br />

‏"זה גורלה של דמוקרטיה,‏ שלא כל האמצעים כשרים בעיניה,‏ ולא כל<br />

השיטות בהן נוקטים אויביה פתוחות לפניה.‏ לא פעם נלחמת הדמוקרטיה<br />

כאשר אחת מידיה קשורה לאחור".‏<br />

התפלגות ההצבעה<br />

למרות שההחלטה היא פה אחד,‏ השופטים נאור וגרוניס פותחים פתח<br />

בפני המחוקק להסדיר את הסוגיה בחקיקה,‏ שבתנאים מסויימים תהא<br />

מידתית.‏ גישתה של השופטת נאור מעניינת.‏ לשיטתה,‏ ניתן היה להשעות את<br />

תוקפה של הכרזת הבטלות לשישה חודשים,‏ כדי לאפשר למחוקק להסדיר<br />

באופן ‏'מידתי'‏ את האפשרות של דיון בהארכת מעצר שלא בנוכחות העצור.‏<br />

השופטת נאור מציעה לרפא היבט מסוים של הפגם החוקתי באמצעות<br />

שימוש במבחן המוכר של ‏'הוודאות הקרובה'.‏ סעיף 5 הרי מעניק סמכות<br />

לשופט להאריך את המעצר בלא נוכחות של חשוד,‏ אם שוכנע כי הפסקת<br />

החקירה ‏'עלולה'‏ למנוע סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם".‏ השופטת נאור<br />

מציעה לחזור אל פרשת ‏'קול העם'‏ , 4 ולבחון את האפשרות להוסיף לביטוי<br />

‏'עלולה'‏ את הדרישה ל'ודאות קרובה'‏ לכך שנוכחות העצור בדיון בבית<br />

המשפט תביא לסיכול מניעת פגיעה בחיי אדם.‏ נראה שהמקרה הטיפוסי בו<br />

מתקיימת דרישת הודאות הקרובה הוא במקרה של ‏'פצצה מתקתקת'.‏<br />

גם לדעתו של השופט רובינשטיין,‏ אילו נוסח סעיף 5)1(, באופן שיצמצם<br />

תחולתו רק לסיכול של מניעת פגיעה ‏'קרובה לודאי'‏ בחיי אדם ... מה שקרוי,‏<br />

‏'פצצה מתקתקת'‏ - יתכן מאוד שיכול היה לעמוד במבחן החוקתי.‏<br />

אלא שתפקידו של בית המשפט הוא לבחון ‏"הסדר חקיקתי מסוים,‏<br />

לאשרו או לפסלו,‏ אך לא בידיו,‏ משפטית ומעשית,‏ להציע את ההסדר<br />

המידתי יותר".‏<br />

1 פלוני נ'‏ מ"י ‏)ניתן ביום 11.2.10(.<br />

2 בג"צ 7083/95 6055/95, שגיא צמח נ'‏ שר הביטחון ואח',‏ פ"ד נג)‏‎241)5‎‏.‏<br />

‎3‎בג"צ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ'‏ ממשלת ישראל,‏ פ"ד נג)‏‎817)4‎‏.‏<br />

4 בג"צ 73/53 חברת ‏"קול העם"‏ בע"מ נ'‏ שר הפנים,‏ פ"ד ז)‏‎871)2‎‏.‏<br />

הרמת כוס לכבוד חג הפסח<br />

בבית הפרקליט 22/3/2010<br />

בשלוחת חדרה 17/3/2010<br />

בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 49 2010


ב<br />

טקס פתיחת שנת המשפט שמענו מפי יו"ר<br />

ועד המחוז ומפי ראש הלשכה,‏ על הכוונה<br />

להכריז על שנת המשפט הנוכחית כעל שנת<br />

כבוד הדיון.‏ מטרה מבורכת להעלות את הרמה<br />

התרבותית של הדיון המשפטי בשמירה על<br />

כללי התנהגות ונימוס,‏ הנמכת הטון,‏ ריסון<br />

הרטוריקה וכיבוד הזולת.‏ מטרה העשויה להניב תוצאות<br />

חיוביות גם בהתייחס לתוצאותיו של ההליך המשפטי בפתרון<br />

המחלוקות שבין הצדדים,‏ שכבר אמרו חז"ל,‏ שדברי חכמים<br />

בנחת נשמעים.‏ באותה נשימה,‏ חוששתני שהמטרה נמוכה<br />

וחלקית מדי ומטפלת בסימפטומי המחלה ולא בשורשיה.‏<br />

האלים המנומס<br />

המחלה האמיתית,‏ המדאיגה,‏ הינה השימוש באלימות<br />

כאמצעי לפתרון מצוקה,‏ שהשתלט על כל אורחותינו ובין<br />

השאר בבתי הספר ובכבישים,‏ כמו גם באולמות בתי המשפט,‏<br />

אך לא רק בסגנון תוקפני המלווה באלימות מילולית ממש,‏<br />

שבהם בחרה הלשכה להלחם.‏<br />

במשך השנים למדנו להכיר,‏ לצידו של המתדיין הפרוע גם<br />

את המתדיין ‏'המנומס',‏ ליתר דיוק,‏ המתדיין האלים המנומס,‏<br />

זה העוטף את האלימות במילים מכובסות היטב,‏ המצויד<br />

בעורכי דין מחויטים ומעונבים,‏ שהתנהלותו המהותית בדיון<br />

המשפטי אלימה לפי כל הגדרה של אלימות.‏<br />

ההיסטוריה האנושית מלמדת שהאלימות הגרועה<br />

ביותר,‏ שמצאה את ביטויה בהשמדת עם שיטתית ומסודרת<br />

של זקנים,‏ נשים וילדים,‏ בוצעה דווקא על ידי בירוקרטים<br />

מעונבים,‏ שישבו במשרדים מרווחים ודיברו בקול רגוע ושקט,‏<br />

שאכלו בסכין ובמזלג,‏ לפי כל כללי הנימוס,‏ קינחו במפיות בד<br />

את פיותיהם,‏ האזינו למוזיקה קלאסית בשעות הפנאי וקראו<br />

את גתה לפני השינה.‏<br />

אני מודאג<br />

המחשבה שעורך הדין הלוחמני הינו מושא ההערצה של<br />

מי שאינו מבין את המהות האמיתית של ההליך המשפטי,‏<br />

מטרידה פחות.‏ אני מוטרד באמת,‏ מהמתדיינים הכוחניים<br />

הרואים בהליך המשפטי ובעורך הדין הלוחמני נשק להשגת<br />

מטרות בלתי לגיטימיות;‏ מהגישה הכוחנית,‏ המתבססת<br />

על מציאות עגומה ועל תרבות קלוקלת,‏ הרואה במתינות,‏<br />

בנכונות להתפשר,‏ בניסיון להבין את הזולת - ביטוי של<br />

חולשה;‏ מהגישה על פיה רק בכוח ובהפעלת לחץ ניתן<br />

להשיג הישגים ותוצאות.‏ זו הגישה המובילה לכך שרק<br />

באיומי שביתה ובשעות הלילה המאוחרות של ערב פתיחת<br />

שנת הלימודים מוצאים הצדדים למו"מ את הדרך לסגור את<br />

הפערים שהתגלעו;‏ רק כשההסתדרות משביתה את נמלי<br />

האוויר,‏ מועילים פקידי האוצר לצאת מאדישותם.‏<br />

שורש הרע<br />

בתי המשפט עמוסים לעייפה בתביעות,‏ שלא היו אמורות<br />

להיות מוגשות אלמלא שרתה בקרבנו הגישה האלימה<br />

והכוחנית.‏ לא רק התובעים המגישים תביעות סרק מנופחות<br />

כדי להפגין שרירים מול הצד שכנגד,‏ אלא גם הנתבעים,‏<br />

הגופים הממוסדים החזקים במיוחד,‏ המנצלים את מערכת<br />

המשפט ואת העומס שהם עצמם גורמים,‏ כדי להתחמק<br />

מקיום התחייבויות,‏ כדי לקבל אשראי זול על חשבון הזולת<br />

בלי בטחונות ובריבית של זוגות צעירים,‏ כדי להתיש את<br />

התובע ולגרום לו לוותר על זכויותיו.‏<br />

רק לאחרונה נאלצתי להגיש לבית המשפט תביעה בשם<br />

מהנדס בנין נגד חברה קבלנית,‏ שלא שילמה את שכר טרחתו.‏<br />

את התביעה הגשתי רק לאחר שמנכ"ל החברה לא טרח להשיב<br />

לשלושה מכתבים ששלח לקוחי ולמכתב התראה שלי.‏ אין<br />

זאת אלא שכנראה אותה חברה קבלנית דואגת לקופת בית<br />

המשפט ותהיה מוכנה להתייחס לפנייתי רק לאחר שאשלם<br />

את אגרת המשפט.‏ הליכי הגישור אמנם מהווים אמצעי<br />

תרבותי ובלתי אלים ליישוב מחלוקות,‏ אך לצערנו הרב,‏<br />

קיומם של הליכים אלה,‏ רק לאחר שמוגשות לבית המשפט<br />

התביעות ורק לאחר ששני הצדדים כבר הדליקו את מדורות<br />

השבט,‏ הוציאו גרזני המלחמה מן האדמה והוציאו הוצאות<br />

משפטיות משמעותיות - הוא לפעמים בבחינת מאוחר מדי.‏<br />

אנו חייבים לנסות ליצור בבתי המשפט אוירה המתייחסת<br />

לאלימות בשיטת המקל והגזר:‏ עידוד ותמיכה לגישה<br />

הפשרנית והמתונה מחד גיסא וביטוי הולם לסלידת המערכת<br />

מגישה כוחנית,‏ גם כשהיא מכובסת במילים יפות ועטופה<br />

בכריכות מהודרות,‏ מאידך גיסא.‏<br />

שופט חכם,‏ שלמדתי ממנו פרק בהלכות מתינות ונועם<br />

הליכות,‏ אמר,‏ שלא לחינם נאמר במקורותינו ‏"צדק צדק<br />

תרדוף".‏ מדוע נאמר פעמיים צדק?‏ תשאלו.‏ התשובה היא<br />

שיש לרדוף אחר הצדק של שני הצדדים ולנסות מתוך עמדה<br />

שכזו,‏ למצוא את הצדק המשותף להם.‏<br />

עד שהצדדים בעצמם יפנימו את גישה זו - על המערכת<br />

ללמד אותם להתנהג.‏ הצלחתו של מהלך שכזה תביא ברכה הן<br />

למערכת והן למשתמשים בה למטרות כשרות.‏<br />

FINAL OFFER<br />

עו"ד עפר<br />

אטיאס<br />

חייבים לנסות<br />

ליצור בבתי<br />

המשפט אוירה<br />

המתייחסת<br />

לאלימות<br />

בשיטת המקל<br />

והגזר:‏ עידוד<br />

ותמיכה לגישה<br />

הפשרנית<br />

והמתונה<br />

מחד וביטוי<br />

הולם לסלידת<br />

המערכת מגישה<br />

כוחנית,‏ גם<br />

כשהיא מכובסת<br />

במילים יפות<br />

ועטופה בכריכות<br />

מהודרות<br />

אלימות מעונבת<br />

האגרסיה הסמויה<br />

50 בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010


˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />

˙ÂȇÂÙ¯†˙ÂίډÂ<br />

www.medexpert.co.il<br />

ҘȄÓÂÈ„¯˜<br />

Cardiomedix<br />

χ¯˘È·†‰ÏÈ·ÂÓ‰†≠†Ò˜È„ÓÂÈ„¯˜†˙¯·Á<br />

¨ËÙ˘Ó†ÈίˆÏ†ÌÈȇÂÙ¯†ÌÈ˙Â¯È˘†Ô˙Ó·<br />

∫ÔÈ„†ÈίÂÚφ˙˜ÙÒÓ<br />

˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />

ÈίˆÏ† ˙ÂȇÂÙ¯† ˙Ú„† ˙ÂÂÁ† Ô˙Ó·† ÌÈÁÓ˙Ó† Âapple‡<br />

„¯˘Ó†¨‰ÒappleΉ†ÒÓÓ†¯ÂËÙ†¨ÈÓ‡φÁÂËÈ·†¨ËÙ˘Ó≠È˙·<br />

≠†‰¯Â·Á˙‰†„¯˘Ó†¨‰ÈÒappleÙ†˙Âapple¯˜†¨ÌÈÁÂËÈ·†¨ÔÂÁË·‰<br />

Æ˙ÂÒÙ¯ËÂه†˙‡Âˆ†¨ÌÈί„·†˙ÂÁÈ˷φȇÂÙ¯‰†ÊίӉ<br />

˙ÂappleÏ˘¯·†˙ÂÚÈ·˙†Í¯ÂˆÏ†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ†˙appleΉ<br />

ÌȇÙ¯‰†È¯Èη†È¢Ú†Æ‰‡ÂÙ¯‰†ÈÓÂÁ˙†Ï熨˙ȇÂÙ¯<br />

ÆËÙ˘Ó‰† ˙È··† ‰„ÈÓÚ† ˙ÏÂÎȆ ÈÏÚ·† ¨ı¯‡·<br />

Ɖ„·چ¯˘ÂΆԄ·Â‡Â†˙ÂÈÂÎapple†ÌÂÁ˙·†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />

ÌÈÏÂÓ‚˙†ÌÈȈÈÙφÌ˙Á†‡Ù¯†È¢Ú†˙‡Îʆ˙˜È„·<br />

˙‡ȯ·‰†˙¯‰ˆ‰†·˜Ú†Â¯˘Â‡†‡Ï˘†ÁÂËÈ·‰†˙¯·ÁÓ<br />

ÆÁÂËȷφ Â˙Ï·˜·† ȇÂÙ¯‰† ·ˆÓ† ÁË·Ӊ† Ï˘<br />

˙ίډ¢†ÏÏÂΆ¨˜È˙·†‰ÈÂÙˆ‰†˙ÂÎapple‰†‰·Â‚†˙ίډ<br />

˙ÂÏڷ†˙ÒÙ„ÂÓ†¨‰Î¯ک†ÌÈί„†˙Âapple‡˙·†¢ÌÈappleÂÎÈÒ<br />

Æ®‰ÎÂÓapple<br />

£<br />

£<br />

£<br />

£<br />

£<br />

∫Ìȇ·‰†ÌÈÓÂÁ˙·†ÌÈÏÏÂΆ˙Âapple¯˙Ù<br />

¨˘Ú¯Ï† ˙ÂÙÈ˘Á† ¨Úˆ˜Ó† ˙ÂÏÁÓ† ¨‰„·چ ˙Âapple‡˙<br />

¨ÌȘÈÒÚÓ†˙ÂappleÏ˘¯†¨‰appleȯ˜Ï†˜ÈÊÓ†˜·‡Ï†¨ÌȯÓÂÁÏ<br />

Èίˆ†¨˙¯Î˙˘‰Â†‰„·چ¯˘ÂΆԄ·‡†¨‰„·ڷ†˙ÂÁÈË·<br />

ƘÊapple†È·È˘Á˙†ÌÂ˜È˘†˙ÂÈÂÏÚÂ<br />

ÌÈappleÓapple†Ì‰ÈÏÚ†¨ÌȇÙ¯†Ï˘†·¯†¯ÙÒӆҘȄÓÂÈ„¯˜Ï<br />

ÔÂÈÒapple†ÈÏÚ·†Ìappleȉ˘†¨ı¯‡·†ÌÈÁÓÂÓ‰†ÌȇÙ¯‰†·ËÈÓ<br />

ÆÈ˙˜ÂÒÚ˙≠ȇÂÙ¯‰†ÌÂÁ˙·†·¯<br />

˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />

£<br />

£<br />

±≠∏∞∞≠μμμ≠ππμ†∫ßÏË·†ÌÎ˙¢¯Ï†„ÂÓÚφÁÓ˘apple<br />

∞≥≠∂∞π∑∂∑∂†∫Ò˜Ù†¨∞≥≠∂∞π∑μ∑μ†∫ÔÂÙψÆ∂¥∑≥≥†„˜ÈÓ†¨‡¢˙†¨∏†ÍÏÓ‰†Ï‡˘†ß„˘†¨ËÙ˘Ó‰†˙ÂÓ‡†˙È·


חדש!‏<br />

גרסה 2010

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!