×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
בדלתיים<br />
פ ת ו ח ו ת<br />
לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה<br />
גליון מס' 34 אפריל-מאי 2010<br />
אביב<br />
התחדשות<br />
ואופטימיות<br />
עורכי דין ובעלי<br />
מקצוע מספרים<br />
הגדרת תוכנה כפטנט.<br />
מתי ולמה?<br />
תרופות ללא מרשם -<br />
האמנם הישג?<br />
קבוצות רכישה -<br />
בעד ונגד
לשכת עורכי הדין בישראל<br />
ו ע ד מ ח ו ז ח י פ ה<br />
יום העצמאות תש"ע<br />
בואו לחגוג איתנו את יום העצמאות<br />
במסיבה עברית<br />
מוצ”ש, 24.4.10, בשעה 20:30<br />
שירי ארץ ישראל<br />
ריקודים, מטעמים ואוירה נהדרת<br />
)שריינו ביומנים! פרטים יבואו..... )<br />
נשמח להשתתפותכם! מספר המקומות מוגבל!<br />
הרשמה במזכירות הלשכה בטל’: 04-8537078/9, בפקס’: 04-8553033<br />
או בדוא”ל: galit_r@haifabar-law.org.il<br />
ועדת ספורט )בראשות עו"ד פז בית הלחמי(<br />
מזמינה ליום הספורט הרביעי של מחוז חיפה<br />
הקדימו להרשם!<br />
זה הזמן להתחיל לחמם שרירים,<br />
להגביר אימונים ולהירשם במשרדי הלשכה<br />
המשחקים ייערכו במתכונת הבאה*:<br />
קטרגל: 4 שחקנים + שוער בקבוצה<br />
כדורגל: 10 שחקנים + שוער בקבוצה<br />
כדורסל: מינימום 6 שחקנים בקבוצה<br />
כדורעף: מינימום 2 משתתפים בקבוצה<br />
טניס: יחידים/זוגות )נשים, גברים ומעורב(<br />
טניס שולחן, שחיה, שש-בש, ברידג' סקווש<br />
ניתן להתארגן במסגרת משרדית, שיתוף פעולה של<br />
מספר משרדים, לפי תחומי עיסוק )נזיקין, מקרקעין, פלילי וכו'(,<br />
ובכל התארגנות אחרת, כאשר כל קבוצה תבחר שם ייחודי<br />
שיזהה אותה בכל תחרות.<br />
כמו כן, ניתן להעביר שמות של בודדים/בודדות<br />
המעוניינים להשתתף, לפרט את התחרות המבוקשת,<br />
ואנו נקבצם לקבוצות.<br />
* בכל קבוצה לא יירשם יותר משחקן אחד המשחק<br />
בליגה פעילה, אך שחקן יכול להשתתף בכמה מקצועות.<br />
המעוניינים יירשמו בלשכת הקשר בבית המשפט בטל': 04-8698163 או בדוא"ל: rakeft_g@zahav.net.il
בדלתיים<br />
פ ת ו ח ו ת<br />
תוכן<br />
העניינים<br />
עורכת: טל דניאל-חבקוק<br />
עורכת משנה: עו"ד חנה קציר<br />
יעוץ:עו"ד מיכל שקד<br />
עו"ד יהודית קורן<br />
חברי מערכת: עוה"ד רון אביב,<br />
עפר אטיאס, אורית אסנין,<br />
רות ברזילי, רונית גורביץ, חוה<br />
מרצקי, דנה נוף, שירי פילוסוף,<br />
איטי יעקבי, ליז אהרון, מתת<br />
ליפסקי, יעל פנקס, שימי קדוש,<br />
רוניה רובינשטיין<br />
יו"ר ועד המחוז:<br />
עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(<br />
עיצוב: אילן פארי<br />
הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה<br />
והפקה בע"מ, טל' 03-6496069<br />
www.nirprint.co.il<br />
מודעות : קארין רומנו<br />
050-5295330<br />
Karin@nirprint.co.il<br />
צילומים: אמנון אלוני,<br />
ענת פסחוב, iStockphoto<br />
דוא"ל המערכת:<br />
ib@haifabar-law.org.il<br />
טל' 04-8537015/7<br />
חברי ועד מחוז חיפה<br />
עו"דרחל בן ארי<br />
)בר רב האי( יו"ר<br />
עו"ד איתן לדרר<br />
עו"ד יורם גורי<br />
עו"ד חוה מרצקי<br />
עו"ד ג'ובראן ג'ובראן<br />
עו"ד שמואל בן חיים<br />
עו"ד סברי חמוד<br />
עו"ד אילן גורביץ<br />
עו"ד אמיל נחאס<br />
עו"ד רפיק ג'בארין<br />
עו"ד סמי מילחם<br />
עו"ד ואאל חלאילה<br />
עו"ד וסים פלאח<br />
עו"ד יוסי הוד<br />
עו"ד גסאן אבו ורדה<br />
4<br />
על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה<br />
עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(<br />
8<br />
בראשית<br />
עו"ד מיכל שקד חזרה מכנס בנושא<br />
collaborative divorce<br />
10<br />
אופטימיות<br />
האם זה רק האביב שעושה את זה?<br />
ראיינה: עו"ד מתת ליפסקי<br />
14<br />
צחוק טוב ליוגה<br />
יוגה אינה חייבת להיות רק אסנות ותנוחות. יוגת צחוק<br />
טרנד נפלא.<br />
ניר נבון<br />
16<br />
בהעדר הגנה<br />
16 האם תוכנה יכולה להיות מוגנת בפטנט?<br />
עו"ד דורון שרצקי<br />
18 למען הפשטות, היעילות והצדק<br />
עו"ד אמנון שילה בהצעות לייעול המערכת.<br />
18 בעין העדשה<br />
כפי שנלכדה במצלמתה של<br />
עו"ד ענבל עפרון<br />
19<br />
המקום הראשון<br />
בתחרות מאמרים של הפקולטה למשפטים<br />
באוניברסיטת חיפה:<br />
שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות<br />
מאת: יולית קהלני<br />
20<br />
עוד להיט<br />
פסטיבל האביב<br />
דברים לא נחוצים בעליל<br />
המשדרגים את חיינו<br />
עו"ד ליז אהרון<br />
21<br />
לייף סטייל<br />
עשרת הדיברות של משטרת האופנה<br />
ובעצם, טיפים קטנים שצריך לשים אליהם לב<br />
על פי הסטייליסטית<br />
רונה ברזילי-עודד<br />
22<br />
טוב לדעת<br />
22 גם עו"ד וגם ד"ר MD<br />
ענת לבר-סגל על תרופות ללא מרשם<br />
24 עוד גילוי במסגרת חקר המוח:<br />
כיצד המוח פועל בעת צפייה בסרט.<br />
שיחה עם פרופ' רפאל מלאך<br />
25<br />
ביקורת מסעדות<br />
אחת סינית בעיר ואחת אחרת - בדרכים<br />
26<br />
צולם ביום חול<br />
והפעם מסיבת פורים לילדים שנערכה בלשכה<br />
28<br />
לשכה ושות'<br />
מדווחים מהשטח, הודעות לשכה, חדשות המקצוע, כדאי<br />
לדעת ועוד.<br />
32 חדרה - לא מה שחשבתם<br />
33 ליווי קבוצות רכישה<br />
דברים מיום עיון בנושא הטרנד החדש בנדל"ן שנערך<br />
בבית הפרקליט<br />
כלכלנית ועו"ד מירי זוהר<br />
34<br />
מדור אתיקה<br />
עו"ד רות ברזילי<br />
36<br />
בית שני<br />
הצעות למיתוג המשרד בעזרת עיצובו<br />
מעצבת פנים תדמיתית מיכל רוזן<br />
38<br />
עם הספר<br />
אופטימיות בסימן אושר ואופטימיות בסימן שואה.<br />
עו"ד רות ברזילי<br />
עו"ד יעל פנקס<br />
40<br />
צדק סביבתי<br />
מה עשה פרויקט 'עיר בריאה' לחיפה.<br />
עו"ד מתת ליפסקי<br />
42<br />
On Line<br />
על המדיה החדשה ויתרונותיה<br />
כותב רונן צומר<br />
44<br />
בצריך עיון<br />
מה יכריע כשערכים מתנגשים - תום לב, שיוויון<br />
הזדמנויות בעבודה והגנה על עובדים.<br />
כשאישה הרה חותמת על חוזה עבודה<br />
עו"ד יעל פנקס<br />
46<br />
דין ואומר<br />
האם 46 הירארכיית בתי המשפט קובעת כששופט<br />
בערכאה נמוכה אינו מיישר קו עם הערכאה<br />
הגבוהה יותר?<br />
עו"ד ישראל קנטור<br />
48 הביאס קורפוס<br />
פסיקת העליון בעניין ביטול זכות חשוד בעבירות<br />
ביטחון להיות נוכח בהארכת מעצרו<br />
פרופ' סוזי נבות<br />
50<br />
Final Offer<br />
כיצד לכבות אגרסיביות פסיבית<br />
על מנת לשפר האווירה בבית המשפט<br />
עו"ד עפר אטיאס<br />
16<br />
22<br />
בשער: עו"ד רונית ויצמן<br />
צילום: עו"ד ענבל עפרון<br />
המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות,<br />
הידיעות והמאמרים.<br />
הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על<br />
דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית.<br />
כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק<br />
הגנת הצרכן.<br />
לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר, שד' בן-גוריון 6 חיפה, טל' 04-8537015/7, פקס' 04-8553033 דוא"ל: ib@haifabar-law.org.il<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010<br />
21<br />
50
עלהסף<br />
עצומת ראשי<br />
הערים<br />
הצ"ח לשינוי הרכב מוסדות הלשכה -<br />
ניסיון נוסף לפגיעה בפריפריה!<br />
למרות שתקציבו עלה, נותר ועד מחוז ת"א מאוכזב מהחלטות מוסדות הלשכה, בדבר אופן תקצוב המחוזות. עמדתו,<br />
לפיה יש לקצץ בתקציבים, המנותבים לפעילויות הארציות המשרתות את כל חברי הלשכה וע"י כך לפגוע קודם כל בשירותים<br />
שמקבלים עורכי הדין בפריפריות, נחלה כשלון. או אז, בחר לעקוף את מוסדות הלשכה וליזום שינוי חקיקתי שיגדיל את כוחו במוסדות הארציים<br />
באופן משמעותי.<br />
את הצעת החוק הגיש ח"כ כרמל שאמה ב- 26.10.09. ההצעה מכוונת לתקן סעיף 'קטן' בחוק לשכת עורכי הדין, שעניינו בחירות למוסדות<br />
הלשכה. לכאורה, טכני למדי, כמוסבר בהצעה: "מספר נציגי המחוזות בהתאם לנוסח החוק הנוכחי אינו עולה בקנה אחד עם גודלם של המחוזות<br />
ומספר החברים הרשומים בהם; כתוצאה מכך, נוצר עיוות חמור בייצוגם של המחוזות במוסדות הלשכה".<br />
לכאורה, מאבק לשיוויון. בפועל, ניסיון להשתלטות מחוז ת"א ונציגיו על הלשכה. גם כך, ובאופן טבעי, כ- 70% מחברי המוסדות הארציים<br />
הינם עו"ד ממחוז ת"א. אלא שהתיאבון גדול והשאיפה לשליטה, תוך נטרול כוח המחוזות הפריפריאליים, מעבירה את הוגי ההצעה על דעתם.<br />
ההצעה לא הוצגה קודם בפני מוסדות הלשכה ולא נדונה בהם. הוגיה רצו לפוליטיקאים ובקשו אצלם מזור לבעיות פנימיות של מבנה<br />
הלשכה. לצערי הרב, שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, תומך בהצעה, למרות דו"ח של השופט מלץ לבדיקת חוק הלשכה ממרץ 1994, למרות<br />
פניית ראש הלשכה ולמרות עצומה עליה חתמו ראשי רשויות מקומיות רבים. לדאבוננו הרב, עברה הצעת החוק בוועדת השרים לענייני<br />
חקיקה וערעור שהוגש לבקשתנו - לא קיבל את הרוב הדרוש, אם כי, ההחלטה המתוקנת מתייחסת לצורך להביא את הערות המחוזות<br />
בחשבון במסגרת הדיונים בכנסת.<br />
ראש הלשכה ויושבי ראש המחוזות )למעט, כמובן, מחוז ת"א - 'היוזם'(, פנו לראש הממשלה ולשרים והבהירו כי ההנחה העומדת בבסיס<br />
הצעת החוק ובאה לביטוי בלשונו, לגבי העדר ייצוג הולם של חברי מחוז ת"א, הינה חסרת בסיס ויתרה מכך, יש בה הטעיה של ממש. העיוות<br />
ייווצר דוקא כתוצאה מהתיקון, שמשמעותו, למעשה, פגיעה באיזון העדין הקיים כיום בלשכה וגידול לא מידתי ובלתי ראוי של חברי מחוז<br />
תל אביב במועצה הארצית ובוועד המרכזי של הלשכה, שינהלו, על פי ההצעה, את הלשכה באופן בלעדי וקולם של המחוזות האחרים, כמעט<br />
ולא יישמע.<br />
בפנייתי האישית, לשרים החיפאים משה כחלון ודניאל הרשקוביץ, הבהרתי כי לאחר שיתפוגג הערפל<br />
בו נעטפה ההצעה, יתגלה אותו מצב בלתי הגיוני בעליל. הבהרתי כי מדובר בנושא פנימי של הלשכה, שלא<br />
הובא כלל לדיון בפני מוסדותיה, כפי שהליך תקין אמור להתנהל, כשהמניע הוא פוליטי פנימי, במטרה<br />
לפגוע בכוחו של ראש הלשכה. צויין כי, גם כיום, לגבי רוב רובם של הנושאים הנדונים במוסדות הארציים<br />
של הלשכה, אין משמעות לשיוך עורכי הדין למחוז זה או אחר. להחלטות השלכות על כלל ציבור עורכי הדין<br />
והן מתוות את מדיניות הלשכה בסוגיות שונות, לרבות במישור הציבורי ובקשרי הגומלין שמנהלת הלשכה<br />
עם הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת. ההחלטה היחידה לה יש משמעות לשיוך המחוזי הינה לעניין<br />
תקציבי המחוזות. בעניין זה קבעה לאחרונה המועצה הארצית קריטריונים לקביעת תקציבי המחוזות,<br />
האמורים לתת מענה לטענות ועד מחוז תל אביב בעניין.<br />
לא יעלה על הדעת, כי בשל מחלוקות פנימיות, ושיקולים לא ענייניים, יתוקן החוק באופן שייגרם<br />
עוול היסטורי וארוך טווח לכל חברי הלשכה בהווה ובעתיד בכלל ולחברים בפריפריה, קרי, למתגוררים<br />
ועובדים מחוץ לגוש דן, בפרט. קבלת ההצעה תפגע ישירות בייצוגם של כלל עורכי הדין החברים בלשכה<br />
ועלולה להפוך את תרומתם ושיתופם של עורכי הדין ממחוז חיפה ומהמחוזות האחרים, שאינם ת"א,<br />
לשולית ובלתי רלבנטית.<br />
קבלת ההצעה משמעה הפיכת הלשכה לבת ערובה של מחוז ת"א, שכן לוועד המרכזי יצטרפו, לפי<br />
ההצעה, עוד 4 נציגים ממחוז זה. הפתרון הנכון הוא הקמת מחוז מרכז, כפי שמתבקש מחוק הלשכה<br />
והוספת 3 חברים למועצה ממחוז זה.<br />
הצעת החוק לוקה גם בכך שהיא פוגעת במרקם הדמוקרטי של הבחירות בלשכה ובאיזון העדין בייצוגיות<br />
בין הרשימות הארציות לבין נציגי המחוזות. כפי שהתרעתי בעבר, יש בעיה לאומית בריכוז כל העוצמה<br />
הכלכלית, העסקית והמשפטית של המדינה, במחוז דן בלבד והזנחת הפריפריות. חיזוק הפריפריות הינו<br />
צורך לאומי של תושבי המרכז בדיוק כמו של תושבי הדרום והצפון. ראש הלשכה הבין זאת היטב ועתה<br />
מבקשים לנקום בו על השקפתו זו.<br />
הדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקראת קריאה ראשונה, יתקיימו לאחר הפגרה הקרובה,<br />
בסוף אפריל.<br />
אנו נעשה כל מאמץ כדי למנוע קבלת ההצעה כלשונה, כי התוצאה תהיה קשה ביותר. היא עלולה לעודד פוליטיקאים לקבל החלטה מרחיקת<br />
לכת, בדבר פירוק הלשכה. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, מצהיר על עמדתו זו בריש גלי.<br />
תודה גדולה והערכה עמוקה שלוחה לראשי הרשויות במחוזנו, שנענו לפנייתנו וחתמו על העצומה, שנשלחה לראש הממשלה<br />
ולשר המשפטים.<br />
ברצוני להודות בחום לעורכות הדין חווה מרצקי ומיכל שקד ממחוזנו, חברות בוועד המרכזי של הלשכה, הפועלות ללא ליאות כדי למנוע את<br />
קבלת ההצעה ומובילות את המאבק של המחוז.<br />
בברכת חג שמח,<br />
עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(<br />
יו"ר ועד המחוז<br />
rachelb@bf-law.co.il<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
המכוןהלאומי<br />
לשיקום<br />
נפגעיראש<br />
מרכזשפיצרלשיקום<br />
רח'יהודההנשיא3<br />
נוהדודחיפה35425<br />
טל.04–8301334<br />
פקס.04–8301352<br />
spitzer@shikums.org.il<br />
מרכזרקנאטילשיקום<br />
רח'יצחקשדה89<br />
תלאביב67228<br />
טל.03–5650888<br />
פקס.03–5624779<br />
recanati@shikumr.org.il<br />
www.neuropsy.co.il<br />
במהלך30שנותפעילותו,הגיע<br />
המכוןהלאומילשיקוםנפגעיראש<br />
לאחוזי הצלחה גבוהים בשיקום<br />
נפגעיפגיעהמוחיתשיקוםנפשי,<br />
תעסוקתי,חברתיומשפחתי.<br />
תכניותשיקוםמגוונות<br />
המכוןמציעתכניתיוםייחודיתלשיקום<br />
קוגניטיביותעסוקתיכוללני.<br />
תכניותהטיפולכוללות:≈טיפולפרטני<br />
≈טיפול מלא ≈סדנאות הכשרה<br />
קדם–תעסוקתית ≈תכניות טיפול<br />
למשתקמים ותיקים ≈השמה בוררת<br />
≈טיפול משפחתי ≈יעוץ פסיכיאטרי<br />
≈יחידת האבחון של המכון מתמחה<br />
באבחון נוירופסיכולוגי לשם התוויית<br />
תוכניתשיקוםולצרכיםמשפטיים.<br />
האיכותמחייבת<br />
למכון מחוייבות גבוהה ביותר כלפי<br />
המטופלים.כחלקממנהמקצההמכון<br />
משאביםרביםלמחקרופיתוחבאמצעות<br />
יחידת המו"פ שלו ומשתף פעולה<br />
אקדמיתומחקרית,עםאוניברסיטאות<br />
מובילות בארץ ומכוני מחקר בקנדה<br />
ובארה"ב.המכוןמבצעמדישנהבדיקה<br />
עצמיתשלאחוזיההצלחהופרמטרים<br />
איכותייםהקשוריםאליהם.<br />
המכוןמנוהלומבוקרציבוריתע"יאגפי<br />
השיקום במשרד–הביטחון ובמוסד<br />
לביטוח–לאומי,משרדהבריאותונציגי<br />
ציבורנבחריםמסקטוריםמגווניםבמשק.<br />
הצלחהבשיקוםחסכוןבעלויות<br />
כמלכ"ר,מציעהמכוןעלויותשיקוםזולות<br />
וחסכוניותיותרעבורהגורמיםהמממנים.<br />
גורמים אילו מבינים גם כי הצלחת<br />
השיקום מביאה לצימצום משמעותי<br />
בהוצאותישירותועקיפותלמטופל,למשך<br />
חייו,ומביאהלשיפורבאיכותחייו.הצלחה<br />
אשרמצמצמתאתשיעוריהתחלואהשלו,<br />
ואתמידתהזדקקותולשירותירפואה,<br />
סיעוד,ליוויצמודאומגוריםמוגנים.
www.nevo.co.il<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
nevo@nevo.co.il
www.nevo.co.il<br />
<br />
<br />
<br />
Israel Law Review<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
nevo.co.i<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
•<br />
•<br />
<br />
•<br />
•<br />
<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
•<br />
•<br />
<br />
nevo@nevo.co.il
מאת: עו"ד<br />
מיכל שקד<br />
ביכולתנו ללמד<br />
את דור העתיד<br />
על ניהול סכסוך<br />
לקראת השגת<br />
שלום, להבדיל<br />
מניהול נכון של<br />
מלחמה<br />
הנצחון האמיתי<br />
מערכת המשפט תורמת להתפתחות דור<br />
שלם של ילדים "נפגעי הליכי גירושין". האם<br />
החברה הישראלית באמת זקוקה לעוד<br />
התלהמות, חרדתיות קיומית ואלימות, או<br />
שמא אפשר גם אחרת? הצצה אל "מאחורי<br />
הקלעים"ב של דיני המשפחה.<br />
וקר של שבת בחוף הים האהוב עלינו. אריאל<br />
מתרוצצת עם דלי אדום בין אדוות הגלים<br />
הקפואים והחול החמים. שוב ושוב היא<br />
ממלאת את הדלי במים ושופכת אותו בריכוז<br />
אל בור קטן שחפרנו שתינו יחד. "נבנה ג'קוזי<br />
לבובה", הודיעה לי בנחרצות רבע שעה קודם.<br />
בסיבוב השני היא נשארת לעמוד מעל הבור. "המים נעלמים<br />
כשאני מסתובבת", היא אומרת בחצי פליאה, ומוסיפה: "הם<br />
מחלחלים לתוך החול!..אני מתלבטת, אמא...איך אפשר<br />
להשאיר את המים בג'קוזי?". עודי מתמוגגת מהמתיקות שבה<br />
היא הוגה ומבטאת בגיל חמש וחצי את המילים "ג'קוזי" )לא,<br />
אין לנו אחד בבית, וכמו עוד הרבה דברים- אין לי מושג איפה<br />
היא למדה את זה( ו"מתלבטת" )את זה דווקא ברור לי מהיכן<br />
היא למדה ...(, היא לוקחת בידיה הקטנות שקית, מרפדת את<br />
הקרקעית היטב, מניחה את הבובה מעליה, ומדלגת בשמחה<br />
אל הים עם הדלי. הפתרון נמצא. יחי הספא!<br />
אני מחייכת בגאווה השמורה רק להורים שבינינו,<br />
המתעוררת בכל פעם שהילדים מזכירים לנו כמה מהר הם<br />
סופגים את הסביבה לתוכם, מאלתרים ומסתגלים. החוף<br />
ריק מאדם, ואני מתרווחת חזרה על מגבת מהוהה שסחבתי<br />
מהבית. חוזרת אל ההתלבטויות הפרטיות שלי, אל המים<br />
שנעלמים לי כשאני מסתובבת, ואיך נראה גם לי שאולי<br />
מצאתי את הפתרון "מחזיק המים".<br />
המלחמה על הבית<br />
נחזור בערך שנתיים אחורה. ליום שבו הרגשתי שמאסתי<br />
בעיסוק בדיני משפחה, ושקלתי במלוא הרצינות את רעיון<br />
ההסבה המקצועית. חשתי שאיני יכולה לקום לכל זה ולו<br />
עוד בוקר אחד. שאיני מסוגלת לראות עוד ילד אחד שנקרע<br />
בין אבא לאמא, משונע מהעובדת הסוציאלית לפסיכולוג<br />
המומחה; לא עוד זוג אנשים נורמטיביים שיוצא מדעתו<br />
בהמתנה למערכת המשפט האיטית והמסורבלת שתחרוץ<br />
גורלות. לא יכולה לשאת עוד עורך דין אחד שלוקח תיק<br />
בתחום שהוא בבחינת דיני נפשות בעיני, וסוחב אותו אלי<br />
התלהמות בלי הבנה אלמנטרית של הנזק המצטבר לצדדים.<br />
חדלתי להתענג על נצחונות בבית המשפט, שכן חלחלה בי<br />
התודעה שכל "נצחון" כזה רק מנציח את התהום הפעורה<br />
ממילא בין בני המשפחה. אם יש מי שזוכה בגדול - יש מי<br />
שמפסיד מאד, וכל עוד עסקינן בתא משפחתי שאמור לתפקד<br />
גם אחרי המערכה הזו - יוצא שלמעשה כולם מפסידים.<br />
זה לא שפתאום צימחתי מצפון מפותח )אני רוצה<br />
לחשוב שתמיד היה לי...( אלא שמלכתחילה הגעתי לתחום<br />
הזה מזווית לגמרי אחרת. האמנתי שאני מצטרפת למאבק<br />
באלימות במשפחה, למשל, או שאצליח להציל קטינים מפני<br />
הורות לקויה, ובעיקר חיפשתי את עשיית הצדק המוחלט,<br />
ואלוהים )ועוד כמה שופטים ועורכי דין...( הוא עדי שנלחמתי<br />
בחירוף נפש בעבור כל אלה. אלא שאט אט התחוור לי,<br />
לחרדתי, כי כל שמערכת המשפט יודעת לעשות כיום עבור<br />
מתדיינים בענייני משפחה, עם כל הרצון הטוב של העומדים<br />
בראשה, הוא לספק מענה חלקי ביותר לצרכים האמיתיים של<br />
הבאים בשעריה. ובכלל - נוכחתי ללמוד שכמעט ואי אפשר<br />
לדבר על צדק אבסולוטי במונחים של מערכות יחסים בתוך<br />
המשפחה, בדיוק כפי שבשום אופן לא ניתן לומר שמתן פסק<br />
דין מביא לסיומו של סכסוך משפחתי, כאשר ברוב המקרים<br />
הוא רק מלבה או מקבע אותו לעוד שנים ארוכות.<br />
גירושין נוסח אמריקה<br />
אז כמו שדברים לעיתים קורים, בדיוק ביום שבו<br />
קיטרתי ללא הרף, הזמינה אותי חברה למפגש במשרד<br />
המשפטים שמטרתו היתה הצגת שיטת גירושין חדשה,<br />
ה-divorce .collaborative חצי שעה לתוך הרצאתו של<br />
יובל ברגר, מטפל מומחה בענייני משפחה מקנדה, וידעתי<br />
שמצאתי את המזור לתחושותיי הקשות ואת המענה המיטבי<br />
עבור לקוחותיי. מאז, אימצה לשכת עורכי הדין בישראל את<br />
השיטה, ואירחה להשתלמות בת שלושה ימים את יובל ברגר<br />
ואת עוה"ד פאולין טסלר מסן פרנסיסקו, ממובילות השיטה<br />
בעולם. אמונתי בתהליך שמציעה השיטה הזו כה גדולה,<br />
עד שנסעתי, יחידה מישראל, למיניאפוליס הרחוקה, לכנס<br />
העשור של מה שהפך בינתיים להיות ,collaborative law<br />
ואף הוטמע כענף חדש בחקיקה האמריקאית. בינינו, הכי<br />
התרגשתי מללחוץ את ידו של עוה"ד הוותיק סטו ווב, ממציא<br />
השיטה, ומלומר לו תודה, ושהוא האיש שכנראה ישנה את<br />
חיי המקצועיים לטובה )כן, אני יודעת...קצת הוליוודי וקיטשי<br />
מצידי, ובכל זאת יש גם תמונה...(.<br />
על קצה המזלג - שיטת ה collaborative divorce<br />
מאפשרת לבני הזוג לקיים הליך של משא ומתן בליווי עורך<br />
דין לכל צד, ובצירוף - divorce coach יועץ גירושין, שהוא<br />
מטפל משפחתי מוסמך. הענין אינו מגיע לערכאות, אלא<br />
מסתיים בחתימת הסכם אליו מגיעים הצדדים בסיועם<br />
של עורכי הדין והיועצים, העובדים כצוות לפתרון הבעיות<br />
המשפטיות והבין-אישיות של הצדדים. צרכי הילדים מקבלים<br />
מענה מלא על ידי מומחה מיוחד, והצדדים זוכים לליווי של<br />
מומחה כלכלי, ככל שיש צורך בכך. הכל נעשה באוירה של<br />
שיתוף פעולה.<br />
בבסיס השיטה - האמונה כי מערכות יחסים בין בני זוג<br />
בהליכי גירושין, במיוחד הורים לילדים, אינן מסתיימות. הן<br />
משתנות. אם נחשוב לרגע, הרי גם בתיקים בהם אנו משכילים<br />
לנהל משא ומתן מוצלח עם הצד השני, איננו נותנים מענה<br />
למערכת היחסים המשתנה. לאחר לחיצת הידיים בין עורכי<br />
הדין וחתימת ההסכם, ממש כמו על חוף הים, "נעלמים המים<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
בכנס במיניאפוליס עם עו"ד סטו ווב<br />
אל תוך החול", וכל העבודה הקשה שהשקענו ביצירת אוירה<br />
מתאימה לצורך הגעה להסכם - יורדת לטמיון.<br />
הסיבה היא פשוטה - כל אותם קשיים ובעיות בין בני הזוג<br />
הללו, עליהם הצלחנו אולי להתעלות במהלך המשא ומתן, אך<br />
לא ממש טיפלנו בהם, עדיין חיים ונושמים ביניהם. הסכם<br />
או לא הסכם, הם יצופו ויכו שנית. לעיתים נהיה עדים לכך<br />
- כאשר צד אחד ישוב ויבקש "לפתוח את ההסכם", "לבטל<br />
אותו" וכו', לעיתים קרובות יופרו ההסכמים הללו, לא ישולמו<br />
מזונות, יפתחו תיקי הוצל"פ, תוגשנה תביעות עקב "שינוי<br />
נסיבות" ועוד. ולעיתים לא נשמע מהם עוד לעולם, אך הם<br />
ימשיכו להתמודד, בשקט יחסי, עם אותם הדברים שהביאו<br />
אותם לפרידה מלכתחילה. שהרי גם המשא ומתן המוצלח<br />
והרגיש ביותר אינו באמת מסוגל לטפל כראוי בפסיכולוגיה<br />
של הצדדים, בכאבים ובעוינות, במשקעים הקשים שנותרו<br />
ביניהם, וחשוב מכל - בהשלכות של כל אלה על הילדים. לשם<br />
כך יש צורך במטפלים משפחתיים המעורבים בתהליך ההגעה<br />
להסכם. משאלה אינם בנמצא, זוג נוסף יצטרף ל"מועדון<br />
הלבבות השבורים", ועוד 2.5 ילדים )בממוצע( יצטרפו ל"דור<br />
נפגעי הליכי הגירושין".<br />
בעיניו של ילד<br />
בואו נעצור לרגע ונחשוב על הילדים. קחו לדוגמא ילד<br />
בן חמש - חסר אונים, תלוי בהוריו באופן מוחלט. החיים<br />
זורמים על מי מנוחות עד שיום אחד עולמו חרב עליו. אמא<br />
ואבא בסך הכל החליטו להיפרד והגישו כמה תביעות, אבל<br />
עבורו זוהי סופה של ילדות רגילה ותחילתה של מלחמת<br />
הישרדות בלב קונפליקטים בלתי נגמרים, חוות דעת, צוים,<br />
תביעות, עורכי דין ושופטים. כשהילד יגיע לגיל 9 בערך,<br />
יינתן פסק דין. אך גורלו של הילד נחרץ כבר בשנה הראשונה<br />
לניהול ההליכים. על בשרו הוא למד שבמקום בו זוגיות<br />
מסתיימת, מתחילה מלחמה עכורה. וחמור מכך - שהפתרון<br />
למשברים ולמחלוקות, גם עם הקרובים אלינו ביותר - יושג<br />
רק במיליטנטיות חסרת פשרות.<br />
האם זה הילד שעימו רצוי שבתנו תנהל מערכות יחסים<br />
אינטימית בעתיד? האם זה החייל שאנו רוצים שישמור על<br />
ארצנו? האם זה המדינאי שאנו רוצים כמייצגנו? האם החברה<br />
הישראלית באמת זקוקה לעוד התלהמות, חרדתיות קיומית<br />
ואלימות, או שמא רווינו מכל אלה?<br />
אינני מתיימרת להעמיק בצד הפילוסופי-פסיכולוגי של<br />
הענין, אך כעורכת דין לענייני משפחה אני מבינה משהו<br />
בכאבם של ילדים, בו אני פוגשת לצערי על בסיס יומי. את<br />
הכאב הזה בידינו למנוע, ולמעלה מכך - ביכולתנו ללמד<br />
את הילדים הללו, דור העתיד, דבר מה על פתרון נכון של<br />
סכסוכים, על הדברות, על ניהול סכסוך לקראת השגת שלום,<br />
להבדיל מניהול נכון של מלחמה.<br />
ארגז הכלים החדש<br />
חבריי הסקפטיים למקצוע אומרים לי שהשיטה הזו לא<br />
תעבוד בישראל. הם מסבירים לי, בחיוך ציני, שאנשים כאן<br />
אינם סובלניים, שאין להם אמון זה בזה, שישראלים מבינים<br />
רק מאבקים וכוח. לעומתם, אני מאמינה שרוב האנשים הם<br />
נורמטיביים ושפויים, ויעדיפו שקט ושלום בכל עת על מלחמה,<br />
ולכן בכוונתי לאמץ ככל יכולתי את השיטה כאלטרנטיבה<br />
מועדפת לפתרון סכסוכים, במקרים בהם היא מתאימה.<br />
אני מסכימה כי ניהול משא ומתן בשיטה זו אינו הולם<br />
כל מקרה, כי עדיין מרחפת מעל שאלת מירוץ הסמכויות,<br />
וכי יש מקרים שימצאו את פתרונם רק בבית המשפט, אך<br />
עדיין אני סבורה כי ראוי ש"ארגז הכלים" שלנו, עורכי הדין,<br />
יכיל בראש ובראשונה את היכולת והרצון להגיע להסדרים,<br />
וזאת בנוסף כמובן לאופציית הטיעון והשכנוע בבית המשפט.<br />
לשיטתי, נצחון בענייני משפחה אינו מושג דוקא במאבק<br />
עיקש על עמדה או רעיון מסוימים בערכאות. נצחון אמיתי<br />
מושג בניהול משא ומתן איכותי ובהשגת הסדר מצוין עבור<br />
הלקוח, בזמן סביר, תוך שמירה על מערכת יחסים מתפקדת<br />
בין הצדדים.<br />
ובעודכם מתלבטים בין השיטות ושוקלים את הרווח<br />
וההפסד עבור לקוחותיכם ועבורכם באופן אישי, רק זכרו:<br />
המפסידים והמרוויחים הגדולים הם תמיד הילדים!<br />
כל שמערכת<br />
המשפט יודעת<br />
לעשות כיום<br />
עבור מתדיינים<br />
בענייני משפחה,<br />
עם כל הרצון<br />
הטוב של<br />
העומדים<br />
בראשה, הוא<br />
לספק מענה<br />
חלקי ביותר<br />
לצרכים<br />
האמיתיים של<br />
הבאים בשעריה<br />
<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
אופטימיות<br />
אנרגיות חיוביות<br />
ברוח האביב פנינו אקראית למספר אנשים שיש להם מה לומר<br />
על שמחה, אופטימיות והתחדשות<br />
ראיינה: עו"ד<br />
מתת ליפסקי<br />
ד"ר עודד מבורך,<br />
פסיכולוג קליני, המרכז<br />
הפסיכו-קיומי:<br />
"הדרך שבה אדם רואה את העולם<br />
נתונה בידיו. אנשים מעדיפים להאמין<br />
שיש מציאות חד-משמעית ואז נגזר<br />
עליהם לחיות בעולם כזה או אחר. אין<br />
הדבר כך. אני מאמין שהעולם ניתן לפרשנות<br />
ביחס למה מקדם או לא מקדם ומה נכון או לא נכון<br />
והמציאות אינה נגזרת מלמעלה. האופטימיות היא<br />
הנטייה של אדם לפרש את המציאות בצורה מתגמלת,<br />
שרואה במצב הנתון אתגר. אופטימיות הינה תפישה<br />
ריאלית. 'לראות את חצי הכוס המלאה', פירושו, לא<br />
להתעלם מ'החצי הריק', אלא לראות את מלוא הכוס<br />
ומלוא האפשרויות, את הטוב יחד עם הרע ולתת להם<br />
משמעות פתוחה ומתגמלת. דוגמא פשטנית היא, שמי<br />
שגונבים ממנו כסף, לא מתכחש לזה אלא מנסה להיות<br />
יותר עצמאי או עושה צעדים להרוויח שוב וכו'. החוכמה<br />
היא להתמודד ולהפוך את הנתונים לבעלי תקווה,<br />
למשהו שניתן לשינוי ולא לקחת כעובדה סגורה, אפלה,<br />
קבועה. עבדתי כפסיכולוג בבית-חולים במחלקת כוויות,<br />
וההסתכלות האופטימית של החולים - מה אפשר<br />
'להרוויח' מהאשפוז ומהפציעה, שינתה את מצבם.<br />
תפקידי להביא את האדם לחשוב מה אפשר לעשות<br />
בזמן אמיתי וליצור אפשרויות. גם דיכאון הוא תוצאה<br />
של חשיבה. אפשר לבחור בין אופטימיות לדיכאון, יש<br />
חופש בחירה גדול איך לפרש את המציאות. לחינוך יש<br />
השפעה מכרעת, בעיקר להרגלים מהבית - איך פירשו<br />
בבית אסונות ודברים לא צפויים ולא רצויים. תפיסה<br />
אופטימית של העתיד מאיצה תהליכי החלמה. ככל<br />
שיש תקווה ואמונה בעתיד, גם ברמה הביולוגית דברים<br />
משתנים."<br />
ד"ר עדי סלע, פסיכיאטרית, המרכז<br />
לבריאות הנפש 'גהה':<br />
"אני מניחה שאופטימיות נוצרת אצל אנשים בזכות מערכת תמיכה,<br />
זוגיות, ילדים, סיפוק מעבודה, קשרים בין-אישיים טובים. להבדיל,<br />
דופמין/סמים מעלים את האופטימיות באופן מלאכותי. סטרס גורם<br />
לתופעה הפוכה.<br />
אני רואה את האופטימיות כסוג של פעמון גאוס. משהו המתגבר בילדות<br />
ובבגרות המאוחרת. מצד אחד, ילדים מבסוטים באופן כרוני. לעומת זאת, אפשר להגיע<br />
בגיל מבוגר להנאה ממה שהשגת והקמת בחיים.<br />
שיעור הדיכאון בכלל העולם עומד על 15% ומידת החשיפה לאור אינה מהווה פקטור<br />
מספיק משמעותי. רוב המופעים של דיכאון נובעים מהפרעה של מוליכים עצביים<br />
במוח".<br />
ד"ר דורון תודר,<br />
פסיכיאטר, המרכז<br />
לבריאות הנפש באר שבע,<br />
אוניברסיטת בן גוריון:<br />
"אני סבור שראיה אופטימית/<br />
פסימית תלויה באיזון כלשהו בין<br />
ההמיספרות )אונות המוח( הימנית<br />
והשמאלית. כשיש איזון, האדם אופטימי.<br />
כשההמיספרה השמאלית פחות מתפקדת, תהיה פגיעה<br />
בתפקוד וראיה של חצי הכוס הריקה. אף אחד אינו<br />
יודע מהם הגורמים המדויקים המשפיעים באמת על<br />
אופטימיות/דיכאון, זהו מצב מולטי-פאקטוריאלי.<br />
יש הטוענים שהסתכלות פסימית יכולה אף לגרום<br />
להתפתחות דיכאון. המציאות הרבה יותר מורכבת מכל<br />
הגדרה. כשם שקשה להגדיר את המונח 'נורמלי' ואחת<br />
ההגדרות היא 'העדר מחלה', באופן דומה 'אופטימיות'<br />
היא 'העדר פסימיות'. חשוב להבין שדיכאון אינו חוסר<br />
אופטימיות. דיכאון הוא מחלה של הגוף כולו והפסימיות<br />
היא מרכיב במחלה.<br />
אדם חסר אופטימיות, צריך להבין שזו חלק מבעיה,<br />
אולי אפילו מחלה, שצריך ואפשר להתמודד איתה ולשנות<br />
את המצב. קיימת, לדוגמא, הפרעת אישיות דיכאונית,<br />
אדם שכל חייו עוברים בתחושת דיכאון, אך הוא אינו<br />
חולה במחלת הדיכאון. מדובר במצב מתמשך, זהו אופיו<br />
של האדם וזה לא חייב להישאר כך. כשהתחושה אינה<br />
מגיעה לכדי הפרעה אלא לדיכאון קל, רבים נוטים לדחות<br />
ולגרור את האבחון והטיפול ולכן הנזק המצטבר גדול<br />
יותר.<br />
אין קשר בין גיל למידת האופטימיות. בכל גיל אדם<br />
יכול להיות בדיכאון, אך ישנו מרכיב תורשתי בדיכאון<br />
ואולי אף באופטימיות.<br />
ידוע שהעדר חשיפה לשמש יכול להתבטא בדכדוך,<br />
אך השמש הישראלית אינה מונעת דיכאון. השמש<br />
יכולה לסייע בטיפול בחלק מהחולים הסובלים ממניה<br />
דיפרסיה.<br />
העונה בעייתית ביותר היא דווקא האביב, כשהאור<br />
מתגבר והכל פורח, אחריה הסתיו והחורף. אנחנו, כנראה,<br />
הרבה יותר 'חיות' ממה שאנחנו חושבים ומושפעים<br />
ממזג אוויר/עונות/לחץ ברומטרי וכו'.<br />
האופטימיות בהתגלמותה, אופוריה עילאית, היא<br />
בעצם מחלה - מניה. החולה מרגיש על גג העולם.<br />
תחשבו על היום המאושר בחייכם והכפילו את ההרגשה<br />
בעשרות מונים. הבעיה היא שזהו מצב שיקרי ולא תואם<br />
את המציאות".<br />
10<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
עו"ד טובה אררה<br />
"מקבץ החמסינים האחרון הביא סופית את בשורת האביב<br />
למחוזותינו ואיתה, איך לא, את תחושת ההתחדשות.<br />
זמן טוב להסיר אבק לא רק ממחלצות האביב, שזכו לעדנה בחורף<br />
הנוכחי, אלא בעיקר ממדפי הנפש.<br />
עם פרוס האביב וכשניחוחות הפריחה מתערבבים בריחות מדללים<br />
של צבע, אקונומיקה ומסירי שומנים, מתעדכן השעון הביולוגי שלי עפ"י<br />
קו אורך 'פסח' ומכאן ואילך יחל הטבע את מחול הרנסנס.<br />
אביב בשבילי לא היה מעולם עונת מעבר שבין שני איתנים קיצוניים, כי אם נקודת<br />
ציון חשובה על ציר האושר.<br />
את הקוד הגנטי האחראי לזיווג בין אביב לאושר, אצלי ואצל רבים וטובים לא פחות,<br />
טרם הצלחתי לפצח כדי תובנה ראויה להפצה, אבל בינינו? מה זה משנה, עם זיווג טוב לא<br />
מתווכחים.<br />
'משהו טוב' נמצא באוויר, במים, בחדרי הנפש פנימה ומחוצה להם, ותהא זו טיפשות<br />
לשמה להחמיץ את פרץ האופטימיות המדגדג בקצה החוטם.<br />
שלא תטעו! אני עוקבת אחר התופעה ביתר סקרנות ואף לא אחת מהתובנות שלי ביחס<br />
למהות 'האושר' היא בגדר הנחה ספקולטיבית כי אם אקסיומה מיושמת הלכה למעשה.<br />
עבורי, 'חצי הכוס המלאה' היא הרבה יותר מניסוי מדעי למתחילים. עבורי היא<br />
דוקטרינה, שלא אכזבה עד כה. לתוך אותה חצי כוס יצקתי את תבל ומלואה:<br />
כן, אני טיילנית למחוזות רחוקים ובתוליים ומכלילה את השכונה הסובבת את ביתי:<br />
מתה על הבית)פחות על השכנים(, את בני משפחתי הקרובה וגם את אלה שאני מכירה<br />
רק מאילן היוחסין של כתה 'ג' ותאמינו או לא, את הגלימה השחורה על כל מה שמתלווה<br />
אליה.<br />
לרומן הזה תורה מעניינת כשלעצמה ותמציתה: עיסוקי כעו"ד מסב לי אושר עילאי<br />
)ואל תעקמו את האף(.<br />
במשרדי, בדלת אמותיי, מתקבצים להם כל גילויי האושר על כל גלגוליו.<br />
וכן, אני באמת חושבת שכל מה שצריך לצד כל אלה זו רק בריאות טובה והשלמת חצי<br />
הכוס."<br />
דפנה ישראלי-כהן,<br />
פסיכולוגית רפואית באזור<br />
הצפון:<br />
"אופטימיות היא היכולת להרגיש<br />
תקווה במצב נתון, מעין תהליך<br />
מחשבתי יצירתי, המאפשר לנתח את<br />
המצב ולראות בו אפשרויות שיקדמו<br />
אותך. כשאדם מגיע למצב קשה ובלתי מוכר<br />
במפה התודעתית שלו, כמו במצב רפואי קשה, איך<br />
הוא יתנהל ויתמודד עם הלא ידוע? האם ינסה להסתגל<br />
למצב חדש כנתון; יסתכל על הסביבה ואולי יראה דברים<br />
שיכולים לעזור לו ולתת לו תקווה, דברים שיראו לו את<br />
הדרך למקום חדש או פתרון?<br />
לעיתים, במצוקה יש הרגשה הדומה לנפילה לבאר<br />
עמוקה, חשוכה וצפופה. אתה מאוד מבוהל, מתרוצץ<br />
כמו עכבר במלכודת וצועק 'הצילו'. רק כשעוצרים,<br />
נושמים עמוק ומסתכלים סביב, יש סיכוי לגלות דבר-מה<br />
להיעזר בו כדי לצאת )סולם/אבנים בולטות/חבל/צמח<br />
שמשתרך(. ולכן, מעבר ליכולת היצירתית, אופטימיות<br />
קשורה גם ליכולת להירגע כשאתה במצוקה, להיות פנוי<br />
לראות אפשרויות בכל מציאות ולו הקשה ביותר.<br />
כל אדם הוא תערובת של מטען גנטי, הרכב חומרים<br />
בגוף והורמונים המופרשים במוח, בצירוף החינוך עליו<br />
גדל. במימוש הגורמים האלו, יכולים להופיע גורמים<br />
המחזקים את היכולת לאופטימיות וגורמים המחלישים<br />
אותה. אם קיימת בעיה בהפרשת ההורמונים במוח<br />
האחראים על מצב רוח, יהיה לאדם יותר קשה. מאידך,<br />
למרות יכולת נורמאלית להפריש את ההורמונים במוח,<br />
יתכן שהחינוך שקיבל אדם ידכא את היצירתיות שלו.<br />
מוכרת במחקר תופעת - learned helplessness חוסר<br />
אונים נרכש: אם הענישו אותך בכל פעם שרצית לפעול,<br />
מבלי שהובהר לך מדוע, אתה לומד להיות חסר אונים<br />
ולומד שאין תועלת ביצירתיות, כך שבמצוקה עתידית<br />
יהיה לך יותר קשה להתמודד.<br />
אני מאמינה שיש ספקטרום למידת האופטימיות<br />
ואפשר להימצא בנקודות שונות עליו. אפשר ללמוד איך<br />
להיות יותר אופטימיים. נוכל לבחון מה אמרנו לעצמנו,<br />
בעקבות אירוע מסוים, שגרם שנרגיש עצובים, חסרי<br />
אונים, כועסים או דווקא שמחים ומלאי תקווה. גישה<br />
טיפולית המתבוננת על תפישות עולם אלה ומאתגרת<br />
אותן, במידה והן מחבלות ביכולת התמודדות שעוזרת<br />
לנו, יכולה לקדם יכולת לאופטימיות טובה יותר בחיים.<br />
חוש הומור מאד עוזר ביצירת אופטימיות, למרות<br />
שלפעמים לא ברור מה קודם למה. חיוך וצחוק מעוררים<br />
הורמונים במוח שגורמים לעוררות חיובית והרגשה<br />
טובה בגוף, אפילו כשלא מרגישים אופטימיים.<br />
יש מי שמקבלים תמיכה ואופטימיות גם בעקבות<br />
אירועים קשים בחיים, כמו תמיכה מחברים ומשפחה<br />
או שלמדו להעריך מחדש וליהנות מהדברים הקטנים של<br />
החיים. בצורה זו מתאפשרת ראייה אופטימית."<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 11 2010
אופטימיות<br />
עו"ד יצחק גדיש<br />
רגע אופטימי בחיים שלי שהוביל<br />
אותי קדימה<br />
הולדת הבן הבכור שלי.<br />
אופטימיות בעיני<br />
צפיה מפוכחת לעבר העתיד תוך<br />
ניסיון להשפיע עליו ולו במעט.<br />
תיק שאני גאה בו<br />
זכייה ב-3 ערכאות מטעם אנשים מבוגרים, דיירים<br />
מוגנים ומעוטי יכולת, שבעל בית הרס את מגוריהם כדי<br />
לפנותם ללא פיצוי.<br />
לנער מצב רוח רע?<br />
משחק כדורסל.<br />
סיפור מצחיק מבית המשפט<br />
שופט בית המשפט העליון הקריא לצדדים את סיפת<br />
פסק הדין של תיק אחר )ולא שלהם( ולאחר שהצדדים<br />
הלכו לדרכם והשופט התחיל להקריא את סיפת פסק<br />
הדין לצדדים בתיק הבא, התברר שהמתמחה שידך את<br />
הדפים הלא נכונים.<br />
הצדדים בתיק הקודם נקראו לאולם, העמוד האחרון<br />
של פסק הדין הוחלף ואז התברר שהצד ש'זכה' הפסיד<br />
והצד ש'הפסיד' - זכה. )עצוב ומצחיק כאחד(.<br />
הלקוח הכי אופטימי שלי<br />
בן 80 המברך כל בוקר על כך שהוא מצליח לקום<br />
לבד.<br />
מאחל לשנה הקרובה<br />
לעצמי - בריאות, הצלחה כלכלית ומקצועית והנאה<br />
מן העבודה.<br />
ו- לציבור עורכי הדין - שיפסיק להתרבות וישפר<br />
את מערכת היחסים הפנימית בתוכו.<br />
עו"ד זבידאת מנאל<br />
"סיפור מצחיק בעיני:<br />
עורך דין מסויים, שאוהב לעשות<br />
רושם, השיב לשופט שביקש לקבוע<br />
תיק לדיון, שהוא אינו יכול להגיע לדיון<br />
באותו תאריך, כי קבוע לו, באותו יום,<br />
דיון לבית המשפט העליון.<br />
על כל תאריך שהציע השופט, השיב עורך<br />
הדין באותה התשובה - "קבוע לי דיון בעליון".<br />
השופט, שהתייאש, ביקש מעורך הדין לתת לו את<br />
היומן שלו ושם, למרבה הבושה, התברר כי כל התאריכים<br />
שהציע השופט, היו פנויים.<br />
לא לרושם הזה, כיוון כנראה אותו עורך דין."<br />
עו"ד ארנית זוננברג<br />
רגע אופטימי בחיי שהוביל אותי<br />
קדימה:<br />
השיעור בו אנו מבינים, שאין באמת<br />
רגע אחד בודד ויחיד המצעיד אותנו<br />
קדימה, אלא שבדרך כלל זה מכלול של<br />
דברים, נלמד במהלך החיים. אבל, לפעמים, צריך רק<br />
'פוש' קטן, טריגר לא ברור, שזורק אותך לכיוון אחד או<br />
אחר: לעיתים זה סרט, מישהו שפוגשים, מאמר בעיתון או<br />
אימרת שפר של מישהו שהזדמן בדרך. כך קרה לי כשהייתי<br />
נערה והתלבטתי קשות אם ללמוד מקצוע בתחום<br />
הרפואה, ללמוד בטכניון, או ללכת ללמוד משפטים.<br />
חשבתי אז, שמי שיכולה ללמוד רפואה לא מוותרת על<br />
כך בקלות, אבל הייתה לי התלבטות קשה. חששתי מאוד<br />
שהמקצוע לא מתאים לי. האמת שבתי חולים כסביבת<br />
עבודה קבועה הרתיעו אותי וחששתי להגיד זאת בקול,<br />
כאילו יש בזה משהו לא מוסרי. יום אחד, בעודי מתלבטת,<br />
סובלת ומתחבטת, כמו שרק בני הנעורים יכולים לחשוב<br />
שהדילמה שלהם היא תמצית היקום, הלכתי לים. זה היה<br />
יום חול, באמצע השבוע והיה די ריק. שחיתי, ישבתי על<br />
החול וניהלתי שיחה קלילה עם קשיש נחמד, תימהוני, בעל<br />
מבטא זר וכבד ועברית קלוקלת מאוד, שנאות לשמור על<br />
חפצי כשנכנסתי לים לשחות.<br />
"מה את עושה?" הוא שאל,<br />
"שוחה בים", השבתי,<br />
"לא, מה את עושה בחיים? בנאדם צריך לעשות משהו<br />
עם עצמו בחיים, מה את עושה?" שאל בהדגשה.<br />
מאחר והשתמע משאלתו כאילו הוא מזלזל בי, אמרתי<br />
בהתנשאות משהו, שאני מתלבטת בנוגע ללימודי רפואה<br />
בטכניון.<br />
"פורמלין". הוא השיב. "פורמלין וליזול".<br />
"מה?" שאלתי, מנומנמת מהשמש ולא מבינה.<br />
"נו, מה, מה?! פורמלין וליזול. את אוהבת ריח של<br />
פורמלין וליזול?"<br />
"לא!", אמרתי.<br />
"אז זה ברור", הוא השיב. "מי שלא אוהב ליזול ושונא<br />
ריח של פורמלין, חייב להיות עורך דינין. ככה".<br />
ומאותו רגע, הכל נהיה לי ברור כמו השמש שזרחה<br />
במרום. מי שלא אוהב פורמלין, יהיה עורך דינין. השילוב<br />
של הים, השמש, הרוח הנעימה, העלימו בבת אחת כל<br />
התלבטות. אימרת השפר של הזקן המצחיק, הכניסה<br />
אותי בבת אחת לאופטימיות והכל התבהר.<br />
מאז, כשלפעמים אני פוגשת אנשים שאומרים לי<br />
בשיבוש: "גבירתי העורך דינית", )כולנו מכירים את<br />
השיבוש הזה...( אני תמיד מתקנת לי בלב ואומרת: "לא<br />
עורך דינית אלא: עורכת דינין".<br />
מאז, אגב, כבר למדתי שגם במשפטים, יש הרבה<br />
דברים שמסריחים כמו ליזול ולפעמים מיושנים<br />
בפורמלין. אבל, לפחות במקצוע הזה אני נהנית, מנסה<br />
לשנות וקיים הרצון להתעלם מהריח ולעסוק במקצוע<br />
העורך דינין.<br />
12<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
לנער מצב רוח רע<br />
עו"ד ארנית זוננברג<br />
שאלה ממש מורכבת. הרי "גברים<br />
מנוגה ונשים ממאדים" או להיפך?! בכל<br />
אופן, צריך לזכור שיש שלבים ודרגות<br />
במצבי הרוח. יש מצב רוח לכל מצב.<br />
יש סתם מצב רוח, כזה שעובר עם כוס קפה<br />
ועוגיה טובה.<br />
יש 'מ צ ב ר ו ח'. כזה שעובר רק עם שיחה עם חברה<br />
טובה, או שיחת נפש עם בן זוגי.<br />
ויש : 'יש לי מצב רוח!!!' כזה שבגללו אצא להליכה<br />
רגלית, ארכב על אופניים, או אשחה במרץ יותר בריכות<br />
מהרגיל בבריכה.<br />
אבל, באמת, בשנים האחרונות גם להיות ב'מצב רוח'<br />
הפך להיות פריווילגיה. הכל עובר מיד עם חיוך קטן או<br />
מבט של הבן שלי, שמבהיר לי מיד שמישהו פה צריך<br />
לתקתק את הדברים... צריך לקום מוקדם, להכין הכל<br />
ליציאה בזמן, להסיע לבית הספר, יש עבודה, הופעות<br />
בבתי משפט, ללמוד תיקים, יש סיכומים להגיש, פגישות<br />
עם לקוחות, אח"כ לוודא שהבן שלי הגיע מבית הספר,<br />
שיחה עם מורה, להכין או לבדוק הכנת שיעורים, לדאוג<br />
לבית, אוכל, שניצל סלט קטן, הסעות לחוגים ולטפל<br />
במצבי הרוח של כל מי שמסביב. אז איזה מצב רוח היה<br />
לי בבוקר? מי בכלל זוכר? זה נשמע מוכר? איפה הימים<br />
שהיה לי זמן להתעסק במצב הרוח שלי? היום אני דואגת<br />
שהוא ייעלם כבר בשלב הראשון עם הקפה והעוגיה או<br />
מקסימום אחרי השיחה עם חברה טובה...<br />
אופטימיות<br />
עו"ד ארנית זוננברג<br />
מזה שנים יש לי לקוח מבוגר, שעבר את גיל 80 בהליכה קלילה. לפני<br />
הרבה שנים הוא היה מבוסס מאוד, מאלו שכשהם היו יוצאים לבלות<br />
במסעדה עם חברים ומשפחותיהם, הם יכלו בלי להניד עפעף לאותת<br />
למלצר ולהגיד לו: "הכל על חשבוני". באותם ימים, הוא היה 'גבר-<br />
גבר'. משפחה, בית יפה בכרמל, עסק מצליח, אישה יפה, בריאות, הכנסה<br />
מרשימה. הוא גם אדם משכיל ואוטודידאקט. פעם סיפר לי שבצעירותו הוריו<br />
שלחו אותו לתנועה הציונית והוא עלה לבד לארץ כילד צעיר מאוד. בלי הורים, בלי<br />
משפחה תומכת, התקדם במו ידיו ובנה לו אימפריה קטנה לתפארת.<br />
אבל, החיים הם גלגל ודווקא עם הגיעו לגיל מתקדם מאוד, החלו ליפול עליו הצרות<br />
בצרורות. העסק קרס, ילדיו רבו איתו ועם אישתו, הוא נקלע לקשיים כלכליים ואיבד<br />
את רוב רכושו. הכרתי אותו כשכבר היה מאוד מבוגר. שמעתי את הסיפורים עליו וממנו<br />
למדתי כי מזה כמה שנים הוא סועד את אשתו שאיבדה את צלילות דעתה והיא מאושפזת<br />
בבית חולים סיעודי. מדי יום, היה מגיע ברגל אל בית החולים, יושב לידה כשהיא כבר<br />
אינה מזהה אותו, סועד אותה וחוזר אל ביתו ברגל. בשלב הזה, טיפלתי בחלק מבעיותיו<br />
ושימשתי מדי פעם גם אוזן קשבת. בזיק של שובבות בעיניו היה אומר לי, מפעם לפעם, כי<br />
היו לו חיים נפלאים ושחווה אושר וסיפוק. אבל, היה מזהיר אותי, כשהוא מצטט מלומד<br />
לטיני, הכל בר-חלוף.<br />
לכן, אמר לי, כמעט בכל פעם שהיה מגיע למשרדי, שמרי תמיד על יופייך, חוכמתך<br />
ונעורייך. נסי לא לאבד אותם. ואני - הייתי ממלמלת לעצמי )מתחת לחליפת העבודה(,<br />
"יופי! כאילו שזה בכלל בשליטתי..."<br />
באחד הבקרים, כשצעד לבקר את אשתו, נפגע על ידי מכונית. התאונה הייתה קשה.<br />
הוא איבד הכרתו, הובהל למיון, נתגלו שברים בגופו ועוד כהנה וכהנה נזקים )שלא אפרטם,<br />
כי לא מדובר פה בכתב תביעה לפי חוק הפלת"ד(. הוא אושפז לשיקום, הפגיעה הותירה<br />
בו צליעה קשה, כאבים ואובדן האופטימיות. בעודו מאושפז נפטרה אשתו. כמה מכות<br />
יכול האדם לחטוף? חשבתי לעצמי. כמה זה לא הוגן שדווקא בשיא חולשתו, נופלות עליו<br />
כאלו מצוקות. הגשתי בשמו תביעה לבית המשפט וטיפלתי בפן המשפטי -טענתי נמרצות<br />
באשר למצוקותיו, מתוך הזדהות מוחלטת, ונראה כי השופט הנכבד שישב בדין התרשם,<br />
כי הפיצוי שניתן לו, היה על הצד הגבוה.<br />
בכל אופן, הזמן חלף וכמה חודשים לאחר שכבר הסתיים התיק, הוא הגיע למשרדי.<br />
מיד הבחנתי בשינוי. זה לא שפתאום הוא נראה בן עשרים, אבל בהחלט ירד לו עשור<br />
מהפנים. זיק השובבות חזר לעיניו. גם הצליעה לא נראתה בולטת ומה שהכי בלט, זו<br />
האישה המטופחת שנשענה על זרועו.<br />
השאלה כנראה ניבטה בעיני, כי מבלי שאמרתי דבר הוא אמר לי, שהוא מרגיש יפה כמו<br />
פעם, חכם וחזרו לו הנעורים.<br />
הוא סיפר כי בעודו מאושפז בבית החולים השיקומי, הכיר את האישה שלצידו. גם היא<br />
נפגעה בתאונה ואושפזה לשיקום. האהבה ניצתה ביניהם ולמרות כל הקשיים, מצוקות<br />
החיים והגיל, הם מאושרים, חיים יחד, מטיילים, הולכים להצגות. "אני מאושר עד אין קץ<br />
כבר שנים לא הרגשתי כל כך צעיר", סיכם.<br />
אז חברים, זו אולי קלישאה, אבל זה נכון. כנראה שהאופטימיות והאהבה שומרים לנו<br />
על היופי, החוכמה והנעורים.<br />
הלוואי על כולם.<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 13 2010
אופטימיות<br />
מאת: ניר נבון*<br />
שעת תרגול<br />
של יוגה צחוק<br />
היא כמו<br />
פעילות אירובית<br />
שבמהלכה<br />
נשרפים כ-500<br />
קלוריות! ...על<br />
פי מחקרים<br />
מדעיים, אין הגוף<br />
מבדיל בין צחוק<br />
מאולץ לצחוק<br />
אמיתי ושניהם<br />
מועילים לגוף.<br />
לכן - it fake<br />
until you<br />
make it<br />
צחוק טוב ליוגה<br />
ידעתםב שזה טוב, תודו שלא ידעתם עד כמה.<br />
שנת 1995, בהודו הלא כל כך רחוקה, חקר<br />
רופא קונבנציונאלי בשם ד"ר קטריה מדן<br />
את הקשר בין צחוק לבריאות. כל המחקרים<br />
בנושא הובילו למסקנה שהצחוק מועיל<br />
לבריאות. כשאנו צוחקים אנו מחזקים את<br />
המערכת החיסונית; מערכת הנשימה עובדת<br />
במלואה, שרירי הפנים, הסרעפת והלב בפעולה ואנדורפינים,<br />
חומרים כימיים הנמצאים במוח ומסייעים לשיכוך כאב<br />
ולשיפור מצב הרוח, משתחררים באופן טבעי. ד"ר מדן החליט<br />
לאסוף אנשים בפארק הציבורי ולצחוק יחדיו. בתחילה נפגשה<br />
הקבוצה והמשתתפים החליפו בדיחות. אך הבדיחות חזרו<br />
על עצמן וחלקן פגע בקהל, לכן הוא יסד את רעיון הצחוק<br />
ללא סיבה, לצחוק מתוך בחירה ממקום שאינו תלוי בגירויים<br />
חיצוניים.<br />
להרוג מתח ולנוח<br />
"היום מתח הינו גורם מספר אחד למחלות ולמוות. אז<br />
תהרוג את המתח" אמר בלצ'ו גירמה, שיאן גינס לצחוק<br />
)מעל לשלוש שעות של צחוק רצוף(. שגרת חיינו, העבודה,<br />
המשפחה, ניהול משק הבית, קידום הקריירה, העמידה<br />
בציפיות חברתיות, כאב שאנו נושאים, כולם גורמים לנו<br />
להתמודד עם מתח מידי יום, כמעט כל היום. לכל אחד דרך<br />
לפרוק מתח ולרוב בעזרת משהו חיצוני כמו אכילה, שתייה<br />
או עישון. צחוק הינו מנגנון טבעי של הגוף להתמודדות עם<br />
מתחים וכאבים ומחזק את חוסן הגוף לעמוד בפני קשיים, תוך<br />
שהוא מאפשר השקפה חדשה על המצב. אין אנו מתעלמים<br />
מהמציאות ויוצרים אשליה, אלא נהנים מהיכולת של הגוף<br />
להתגבר באופן טבעי על מכשול קיים, בהנאה ובאון.<br />
הצחוק, כמו שריר, ככל שמתרגלים כך הוא פורץ ביתר<br />
קלות בכל סיטואציה ובייחוד ברגעים קשים. אנו רגילים<br />
להיות בשליטה במהלך היום וכשמשתנים סדרי הדברים אנו<br />
נלחצים מפני שאיבדנו שליטה. אירוע כזה קורה לפחות אחת<br />
ליום ולרוב יותר. הצחוק עוזר לנו להשלים עם המצב, לקבל<br />
אותו ולהתייחס אליו בהבנה וכך, להמשיך בשגרת היום בדרך<br />
קלילה יותר ופנויה, מבלי להתעכב על רגשות של החמצה,<br />
פספוס או צער. הצחוק מטמיע בנו רגשות חיוביים של הבנה,<br />
קבלה וחמלה, רגשות הגורמים לנו לעשות טוב, לעצמנו<br />
ולסביבתנו.<br />
עדיף יחד<br />
יוגה צחוק הינה מסגרת המאפשרת לתרגל צחוק בקבוצה.<br />
לצחוק ביחד זה קל פי 30 מלצחוק לבד. שעת תרגול של יוגה<br />
צחוק היא כמו פעילות אירובית, שבמהלכה נשרפים כ-<br />
500 קלוריות! המסגרת כוללת תרגול צחוק, המשלב מצבים<br />
משגרת היומיום, מצבי מבוכה או מתח ופשוט צוחקים<br />
במהלכם. הצחוק מאולץ או יוצא בטבעיות. על פי מחקרים<br />
מדעיים, אין הגוף מבדיל בין צחוק מאולץ לצחוק אמיתי<br />
ושניהם מועילים לגוף. לכן .fake it until you make it<br />
הצחוק הקבוצתי מדבק והמשתתפים בסדנא חוצים גבולות,<br />
פחדים ומבוכה ומשתמשים ביכולות הללו לצביעת השגרה.<br />
תכלס'<br />
איך משלבים צחוק במערכת משפט? הרי זוהי מערכת<br />
רצינית. כאמור, הצחוק אינו משנה את המציאות, אלא את<br />
הגישה שלנו למצב. הדרמות יכולות להמשך, אך על מנת<br />
לשמור על הלב ועל הבריאות, מומלץ לסגור את דלת המשרד<br />
אחת ליום, להתיישב על הכסא בנינוחות, להיזכר בסיטואציה<br />
שבה היינו מעורבים באופן רגשי במהלך היום ולהעלות חיוך<br />
קטן, אפילו שכעסנו באותו הרגע, לגחך גיחוך קטן. להבין<br />
שמה שנעשה היה לטובה, גם אם זה מאולץ בהתחלה, לקבל<br />
את הדברים ולהגביר את ההרגשה לצחוק, עד שהכעס מתפוגג<br />
ונשכח. אין צורך בנקם כי הוא רק מכביד על הלב. יש צורך<br />
בסליחה ובהבנה, כי מדובר בלב שלנו ובאחריותנו לטפל בו,<br />
מבלי להיות מושפעים מסיטואציות או מהמטען שנושאים<br />
האנשים בהם אנו נתקלים.<br />
לגוף מנגנון טבעי, המאפשר לשנות מצבים של מתח<br />
וכעס למקומות של קבלה והבנה באופן כימי ובמטרה לדאוג<br />
לבריאות ולאיכות החיים שלנו. תרגול שבועי של יוגה צחוק<br />
מחזק את שריר הצחוק ומאפשר לצחוק להיות זמין עבורנו,<br />
בכל מצב שאנו בוחרים. הבחירה בבריאות ובחוסן אישי היא<br />
שלנו.<br />
*מנחה סדנאות יוגה צחוק<br />
14<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
תוכנה, האם כשירה<br />
להיות פטנט?<br />
מאת: עו"ד דורון<br />
שרצקי*<br />
התפתחות מעמדן של תוכנות בחוקי<br />
זכויותע יוצרים<br />
ד לפני שנות ה-80 של המאה הקודמת,<br />
מקובל היה להניח כי תוכנה אינה כשירה<br />
להירשם כפטנט וכי הגנת זכויות היוצרים<br />
ביצירה ספרותית היא ההגנה היחידה<br />
שניתן להחיל עליה. הגנת זכות יוצרים<br />
חזקה כשמדובר בהעתקה. ברם, במקרה<br />
שבו נכתבת תוכנה חדשה המיישמת אלגוריתם שיושם<br />
בתוכנה מוקדמת יותר, לא יהא בכך, כשלעצמו, משום הפרה<br />
של זכות היוצרים בתוכנה המוקדמת, שכן לצורך הוכחת<br />
הפרת זכות יוצרים יש להראות העתקה ממש.<br />
בעשורים האחרונים נפתחה הדלת לרישום פטנטים על<br />
המצאות טכנולוגיות בשטח התוכנה במדינות שונות ברחבי<br />
העולם, אם כי בתנאים שונים בכל מדינה.<br />
ארה"ב<br />
חוק הפטנטים האמריקאי קובע מהי המצאה כשירת<br />
פטנט ומגדיר נושא המצאה הראויה להירשם כפטנט כ"<br />
new and useful process, machine, manufacture,<br />
or composition of matter, or any new and useful<br />
."improvement thereof<br />
בשנות השבעים השיב ביהמ"ש העליון בארה"ב בשלילה בשני<br />
מקרים בהם נבחנה השאלה אם המצאות הכוללות תוכנה<br />
כשירות להירשם כפטנט.<br />
שינוי המגמה חל, לראשונה, בתחילת שנות השמונים, בפס"ד<br />
המשפט העליון ,Diamond v. Diehr<br />
שעסק בתוכנה לחישוב זמני החימום<br />
של גומי בתהליך ייצורו. ביהמ"ש קבע<br />
כי לא מדובר באלגוריתם מתמטי<br />
טהור )שאינו כשיר לפטנט - ד"ש(<br />
אלא בתהליך תעשייתי לייצור גומי<br />
ולכן ההמצאה כשירת פטנט.<br />
ב- 1994 נדונה בביהמ"ש<br />
ת<br />
י ב הפדראלי, בעניין ,In re Lawry הכשירות לפטנט של זיכרון<br />
המכיל מבנה נתונים structure( )data ונקבע כי מדובר<br />
בהמצאה כשירת פטנט.<br />
החלטה שהיוותה אבן דרך בגישה האמריקאית לפטנטים<br />
שנושאם תוכנה, ניתנה ב-1989 בעניין ,State Street בה<br />
נקבע כי תוכנה פיננסית שתוצאתה מוחשית, בעלת משמעות<br />
ומועילה result( ,)tangible, meaningful and useful<br />
כשירה להירשם כפטנט.<br />
מאז, במשך כ-20 שנה, היה ברור כי תוכנת מחשב ומבני נתונים<br />
כשירים להירשם כפטנט.<br />
ב- 2008 ניתנה החלטה בעניין ,Bilski ששינתה את המצב<br />
המשפטי בארה"ב ועל פיה, תוכנה היא נושא כשיר לפטנט<br />
בתנאי שמתקיים לפחות אחד משני תנאים: התוכנה קשורה<br />
למכונה או שהתוכנה מבצעת טרנספורמציה של פריט מסויים<br />
article( )particular למצב או לדבר אחר. ההחלטה מצמצמת<br />
את היקף המקרים בהם ניתן לרשום פטנט על תוכנה בארה"ב,<br />
שכן בעוד שלפני ההחלטה כל תוכנה שתוצאתה הייתה<br />
מוחשית, בעלת משמעות ומועילה, ניתנה להירשם פטנט, כעת<br />
מדובר רק בתוכנות המקיימות את אחד או שני התנאים דלעיל.<br />
על ההחלטה הוגש ערעור וההחלטה צפויה באביב הקרוב.<br />
ובישראל<br />
בנוסח המתוקן, חוק הפטנטים הישראלי קובע כי המצאה<br />
כשירת פטנט היא "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך<br />
בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש<br />
תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". עד ל- 1994 לא ניתן<br />
היה לרשום פטנט על המצאה שנושאה תוכנה. בפס"ד United<br />
,Technologies מ-1994, דן ביהמ"ש המחוזי בירושלים<br />
בערעור על החלטת רשם הפטנטים, לדחות בקשת פטנט על<br />
מערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק בשעת )או<br />
במהלך( טיסתו. רשם הפטנטים קבע, בין היתר, כי הבקשה<br />
אינה כשירת פטנט כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-<br />
1967, מאחר ו"עיקר חידושה בתוכנה או במחשב מתוכנת".<br />
השופט ברנר קבע כי מערכת, בעלת מרכיבים פיסיים, "שאחד<br />
ממרכיביה היא תוכנה, שמתרחשים בה תהליכים טכנולוגיים<br />
מוחשיים, המתבטאים בשינויים פיסיים", היא כשירת פטנט<br />
)יצויין כי הגדרת הכשירות לפטנט באותה עת הייתה שונה,<br />
שכן המצאה כשירת פטנט הוגדרה אז כ"מוצר או תהליך<br />
בתעשיה או בחקלאות..."(.<br />
בהחלטה אחרת של רשם הפטנטים בעניין אלי תמיר, בנוגע<br />
לשיטה לקידום מכירות המופעלת באמצעות תוכנת מחשב,<br />
נקבע כי זו שיטה עסקית שאינה בת הגנה כפטנט והוגדרו<br />
שלושה סוגי המצאות: אמצאה כשירת פטנט, אמצאה שאינה<br />
כשירת פטנט ואמצאה היברידית. לגבי תוכנת מחשב צויין כי<br />
מערכות פיסיות המשלבות תוכנה הן בגדר "אמצאה היברידית"<br />
וכי "על מערכות ממוחשבות פיסיות, הכוללות ומשלבות רכיבי<br />
חומרה ותוכנה או על שיטות )methods( העושות שימוש<br />
טכנולוגי בתכנה חדשה, על מנת לתת תוצאה יישומית חדשה<br />
ובעלת התקדמות המצאתית, יוענק פטנט בתנאים מסויימים"<br />
)ההדגשה במקור(.<br />
16<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
באירופה<br />
אמנת הפטנטים האירופית שוללת במפורש מתן פטנט על<br />
תוכנת מחשב כשלעצמה, אך המצאות המיושמות בתוכנה<br />
יכולות להירשם כפטנטים. המצאות כנ"ל כשירות לפטנט<br />
אם יש להן 'אופי טכנולוגי' והן בעלות 'אפקט טכני', בעוד<br />
שהמצאות המיושמות בתוכנה, המציגות קונספט אבסטרקטי<br />
טהור, אינן כשירות להירשם כפטנט.<br />
האם יש מקום לשינוי המצב המשפטי<br />
בישראל?<br />
נראה כי ההחלטה בערעור בעניין בילסקי, העומד ותלוי בפני<br />
ביהמ"ש העליון בארה"ב, תשפיע גם על המצב המשפטי<br />
בישראל ולא מן הנמנע שיהיו לה השלכות על המצב המשפטי<br />
גם במדינות אחרות.<br />
לדעתנו, יש מקום להכיר בהמצאה טכנולוגית בשטח התוכנה<br />
כנושא הכשיר להירשם כפטנט, לא רק כשמדובר בתוכנה<br />
המשולבת במערכת פיסית, כפי שמקובל בישראל )פס"ד<br />
.)UT<br />
אנו סבורים כי יש להכיר בכשירות של תוכנה להירשם כפטנט<br />
אם מדובר בתוכנה המשיגה תוצאה בעלת ערך טכנולוגי, שהיא<br />
מועילה, ממשית ומוחשית )כמו בעניין )State Street ולכל<br />
הפחות לפי התנאים שנוסחו בפסה"ד בילסקי, לאמור: התוכנה<br />
קשורה למכונה, או מבצעת טרנספורמציה ממצב/דבר אחד<br />
למצב/דבר אחר, וזאת מהטעמים הבאים:<br />
1. תוכנה היא מוצר/תהליך בתחום טכנולוגי. תוכנה 'מיוצרת'<br />
ע"י בעלי הכשרה טכנולוגית )נקודה זו מודגשת לאור<br />
העובדה כי רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, בהחלטה<br />
בעניין אלי תמיר, ראה לנכון לקשור בין רשימת המקצועות<br />
המנויים בתוספת חוק הפטנטים - שעל המבקש לקבל<br />
רישיון עורך פטנטים, להוכיח כי הינו בעל תעודה של מוסד<br />
להשכלה גבוהה באחד מהמקצועות הללו - לבין הגדרת<br />
הכשירות לפטנט בחוק הפטנטים בישראל( .<br />
2. יש, לדעתנו, מקום להכיר גם בכשירות לפטנט של תוכנה<br />
המבצעת פעולה שתוצאתה היא בעלת ערך טכנולוגי והיא<br />
מועילה, ממשית ומוחשית. למשל, תוכנה המבצעת דחיסת<br />
מידע של תמונה ומקטינה קובץ גדול, התופס מקום רב<br />
בזיכרון המחשב ובכך מאפשרת שמירת מידע נוסף והעברה<br />
מהירה יותר של הקובץ הדחוס, מביאה לתוצאה טכנולוגית<br />
ממשית ומוחשית; תוכנה המשנה את מבנהו של זרם מידע<br />
וידאו, כדי לאפשר קידוד יעיל יותר או כדי לאפשר קריאה<br />
מהירה יותר, מביאה לתוצאה בעלת משמעות טכנולוגית<br />
ממשית ומוחשית, כמו גם תוכנה המציגה מידע בצורה<br />
גרפית או מציגה שינויים גרפיים על גבי מסך או בהדפסה<br />
או בפלט דומה אחר. במקרים שהוזכרו לעיל, התוכנה<br />
משיגה תוצאה שהיא טרנספורמציה ממצב או מדבר אחד<br />
למצב או לדבר אחר.<br />
3. לטעמנו, יש לראות בפס"ד בעניין United Technologies<br />
פתח להכרה בתוכנה ככשירה להירשם כפטנט, לפחות<br />
בתנאים שנקבעו בעניין בילסקי וזאת לפחות מהטעמים<br />
הבאים:<br />
א. ראשית, ההחלטה ניתנה בתקופה שהגדרת המצאה<br />
כשירת פטנט עסקה ב"מוצר או תהליך...בתעשיה או<br />
בחקלאות". ההגדרה הורחבה ל"כל תחום טכנולוגי".<br />
ב. השופט ברנר מפרש )בפס"ד )UT את המונח 'תהליך'<br />
לאור פסה"ד האמריקאי בעניין :Dimond .V Diehr<br />
“A process is a mode of treatment of certain<br />
materials to produce a given result. It is an act, or<br />
a series of acts, performed upon the subject matter<br />
to be transformed and reduced to a different state<br />
or thing. If new and useful, it is just as patentable<br />
as is a piece of machinery...”<br />
והרי זהו בדיוק הרציונל שעליו ביססו השופטים בפסה"ד<br />
בילסקי את התנאים לכשירות לפטנט של תוכנה.<br />
ג. השופט ברנר מציין בפסה"ד הנ"ל כי "התהליך צריך<br />
שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת, שיהא בה<br />
משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". מכאן<br />
ברור שכשירות לפטנט של תוכנה ניתנת להתבסס על<br />
תוצאה ולא חייבת להתבסס על מבנה פיסי של רכיבי<br />
מערכת.<br />
ד. השופט ברנר מציין גם כי "הגנת הפטנט היא אחת<br />
מההגנות שתפקידה, בין השאר, ללוות את ההתפתחות<br />
הטכנולוגית - לעודדה ולא להציב בפניה מכשולים".<br />
ה. כמו כן אמר השופט ברנר כי "הכל מסכימים, כי<br />
"תהליכים מחשבתיים" או "שלבים מחשבתיים"<br />
ואפילו תכנת מחשב מלאה )כשלעצמה(, אינם כשירים<br />
לרישום כפטנט", אך קביעותיו עצמו מביאות למסקנה<br />
שיש מקום להכיר בכשירות תוכנה לפטנט בתנאים של<br />
בילסקי.<br />
4. מדיניות משפטית ראויה צריכה להכיר בכשירות לפטנט<br />
של תוכנה גם ללא חיבור לחומרה, אם יש לה ערך טכנולוגי<br />
ממשי והיא מציגה תוצאות ממשיות ומוחשיות.<br />
5. התוצאה של אי הכרה בכשירת לפטנט של תוכנה בעלת ערך<br />
טכנולוגי ממשי המציגה תוצאות מוחשיות וממשיות היא,<br />
שבעליה יוכל להתגונן אך ורק מפני העתקה לפי חוק זכות<br />
יוצרים, אך אין בכך כדי למנוע יישום ההמצאה בתוכנה<br />
מקורית והדבר מביא לתוצאה שאינה רצויה.<br />
* עו"ד ועורך פטנטים, שותף במשרד פרל כהן צדק לצר עו"ד<br />
USC 35, 101 1<br />
Parker v. Flook, וכן )Gottschalk v. Benson, 409 US 63 (1972 2<br />
)437 US 584 (1978<br />
)Diamond v. Diehr, 450 US 175 (1981 3<br />
. )In re Lowry, 32 F.3d 1579 (Fed. Cir. 1994 4<br />
State St. Bank & Trust Co. v. Signature Fin. Group, 149 5<br />
) F.3d 1368, 1370 (Fed. Cir. 1998<br />
In re Bilski, 545 F.3d 943, 88 U.S.P.Q.2d 1385 (Fed. Cir. 6<br />
)2008<br />
7 חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967, סעיף 3<br />
8 התנגדות לבקשת פטנט 131733<br />
European Patent Convention, art. 52 9<br />
13-10 ראה לעיל<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 17 2010
למען היעילות - למען<br />
הפשטות - למען הצדק )2(<br />
מאת: עו"ד אמנון<br />
שילה<br />
המום משפע חצי תריסר התגובות להן זכה<br />
בהצעה הראשונה, מגיש עו"ד שילה הצעה<br />
נוספת: "ערעור על כל הערכאות יוגש תוך<br />
45 יום, יחד עם עיקרי הטיעון; תשובה תוך<br />
45 יום ביחד עם עיקרי טיעון שכנגד.<br />
נניח שאתם שופטים הדנים בערעור. נכון שמה שהכי בא<br />
לכם לעשות לקראת הדיון זה לקרוא הודעת ערעור ומייד<br />
אחר כך לקרוא אותה שוב, הפעם כשהיא גדולה ומתישה<br />
יותר, תחת הכותרת 'סיכומים', או 'עיקרי טיעון'?<br />
ברור שתעדיפו לקרוא רק את אחד המסמכים )בוודאי את<br />
המקיף יותר(, כי למי יש כוח לקרוא הכול פעמיים.<br />
אז בואו נשנה. נחסוך זמן, נייעל את הדיון, ונאפשר לכל<br />
צד למצות את טיעוניו )מה שלא קורה היום(.<br />
ההצעה<br />
אם יש משותף לכולנו, החוזרים מדיון בערעור, זה לקבל<br />
רשות להוסיף עוד מספר מלים שלא חשבנו עליהן, כשעמדנו<br />
באשו הצולבת של המותב.<br />
א. הודעת ערעור תוגש ביחד עם עיקרי הטיעון, תוך 45<br />
ימים )גם בדיני עבודה, בבקשה(. תוך 45 ימים נוספים תוגש<br />
תגובת המשיבים, אף היא בצירוף עיקרי הטיעון.<br />
ב. לאחר הדיון בפני ערכאת הערעור, יוגשו סיכומים ע"י<br />
הצדדים, שישקפו את הסוגיות שעלו בדיון )מובן, שאם הגעתם<br />
לפשרה במהלך הדיון, אזי חסכתם זמן יקר ומשאבים(.<br />
ג. ואז ינתן פסק הדין.<br />
הנימוק<br />
היגיון א': למה 45? כי צריך זמן, גם בדיני עבודה. השופט<br />
אוקון )תארו, אז ובעתיד, אני מקווה( אמר מזמן, שצריך<br />
לאחד את המועדים.<br />
היגיון ב': אין היגיון רב בניסוח 2 כתבי ערעור. בלאו הכי,<br />
היום, הודעות ערעור רבות דומות לסיכומים.<br />
היגיון ג': במקום לסכם לפני הדיון, בואו נסכם אחריו. זו<br />
משמעות התיבה סיכומים.<br />
איך זה יתרחש?<br />
דיון בפני מותב נועד לחדד סוגיות חשובות וללבנן.<br />
מן הראוי שכל צד יקבל הזדמנות לסכם עמדתו בכתב ולא<br />
רק במופע שליפה מתוח, שאחריו כל הדרך הביתה אנחנו<br />
אומרים: "חבל שלא עניתי ככה, וסדין )תרגמו לאנגלית..!(<br />
הייתי צריכה להגיד גם את זה...".<br />
בדרך זו, ישתפר גם הסיכוי לפשרות, כי לבאי כוח הצדדים<br />
נותרה עוד עבודה: הסיכומים.<br />
בלאו הכי, סיכומים באים בסוף, לא?<br />
ועוד מבט על נייט המשפט<br />
השבוע הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי. קורה.<br />
"אה-אה", אמרה לי הפקידה, "אני צריכה 3 עותקים".<br />
ואתם חשבתם שבמערכת החדשה סורקים את מה<br />
שהבאתם, וכל שופט מקבל אליו למחשב עותק.<br />
אז זהו שלא. חזרנו לתיקי נייר. ברוך השם.<br />
והכרטיס החכם יושב נכלם.<br />
ציפור מאכילה גוזל בקן.<br />
התמונה צולמה בשבת<br />
אביבית, בקיבוץ רביבים<br />
שבדרום הארץ.<br />
הצלמת עו”ד ענבל<br />
עפרון עוזרת משפטית<br />
לכב’ השופט אמיר טובי<br />
אמא לנועה ויובל,<br />
הנהנית מצילום בזמנה<br />
הפנוי.<br />
18<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
שוויון זכויות לאנשים עם<br />
מוגבלויות )נוסח משולב(<br />
המקום הראשון בתחרות מאמרים בנושא<br />
הישגים בזכויות אדם, שערכה הפקולטה<br />
למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף<br />
מועצת הסטודנטים בפקולטה, לשכת עורכי<br />
הדין - מחוז חיפה ובית הפרקליטים. בראש<br />
צוות השופטים עמד שופט ביהמ"ש העליון<br />
)בדימ'( מישאל חשין. הפרסים -<br />
₪ 3,000 למקום הראשון, ₪ 2,000<br />
לשני ו-1,000 ₪ לשלישי - מתנת 'בית<br />
הפרקליטים'.<br />
ד<br />
ועא אבו-אליונס היא עיוורת מלידה<br />
)100% נכות(, סטודנטית שנה ב' בפקולטה<br />
למשפטים באוניברסיטת חיפה. אני<br />
מסתכלת עליה ומנסה להבין איך היא עושה<br />
זאת כל בוקר. היא מתעקשת שהיא בדיוק<br />
כמו כולם: "אני לא חושבת שמגיעות לי<br />
הקלות כי אני עיוורת. אני חיה עם זה מיום שנולדתי ולכן זה<br />
חלק ממני", היא אומרת. לדבריה, בשנים האחרונות יש שינוי<br />
משמעותי ביחסה של המדינה לבעלי מוגבלויות. כיום היא<br />
משתמשת במחשב שמותקנות עליו תוכנת ברייל ותוכנות<br />
הקראה, שעלותן הכללית 30,000 ש"ח, מסובסדת על-ידי<br />
הביטוח הלאומי; היא זכאית למקריא בבחינות וחונך צמוד<br />
פעם בשבוע לעזרה בשיעורים; בתחילת השנה, בסיוע של<br />
על"ה )העמותה לקידום העיוור( ומשרד הרווחה, לימדו אותה<br />
כיצד להתנייד באוניברסיטה לפי שיטת התמצאות ובספריית<br />
האוניברסיטה ניתן למצוא חדר מחשבים המותאם לעיוורים<br />
ובו שבע עמדות ברייל ותוכנות הקראה.<br />
אך לא תמיד החברה הייתה תומכת. בשנות השבעים<br />
נתפשה מוגבלות כנחיתות טבעית, הנובעת מהלקות ועל-<br />
כן עמדה בבסיסה ההנחה שיש להבחין בין בעלי מוגבלות<br />
לאחרים. גישות אלו הניחו כי על בעל המוגבלות להתאים<br />
עצמו לסביבה בה הוא חי ולא להיפך )ד"ר נטע זיו, אנשים<br />
עם מוגבליות- בין זכויות חברתיות לצרכים קיומים, מתוך<br />
"זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל", עמ' 813(.<br />
הזכות לשיוויון הינה ערך מרכזי, באמצעותו ניתן להיאבק<br />
לקידום זכויות לבעלי מוגבלויות. גישות מסויימות טוענות<br />
כי אסטרטגיית הזכויות, יוצרת אשליה, עם ההכרה בכללים<br />
בלבד, מבלי שאלה מובילים לשינוי אמיתי בחברה. בניגוד<br />
אליהם, ישנן גישות הטוענות ששוויון הוא שילוב ויש<br />
להתייחס לבעלי מוגבלויות כלכל אדם אחר. לגישתם, שוויון<br />
הוא לא רק התייחסות שיוויונית, אלא גם נכונות לבצע<br />
התאמות נדרשות )נטע זיו, 820-821(.<br />
הכרה של המשפט והחקיקה בזכויות בעלי מוגבלויות<br />
בישראל החלה בשנות ה-90'. אבן הדרך הראשונה הייתה<br />
ב-1994 בבג"ץ 7081/93 בוצר נ' המועצה המקומית. במקרה<br />
זה דובר באי יכולתו של ילד המתנייד בכיסא גלגלים, להגיע<br />
באופן עצמאי למקומות שונים בבית-ספרו בגלל בעיות<br />
נגישות, בניגוד לנדרש על-פי תקנות התכנון והבנייה. השופט<br />
ברק קבע בפס"ד תקדימי, שהנכה הוא אדם שווה זכויות ואין<br />
הוא מצוי מחוץ לחברה ולכן יש לדאוג לשילובו גם אם פירוש<br />
הדבר, שיש להשתמש בהעדפה מתקנת. פרשת בוצר קבעה<br />
שהזכות לשוויון לבעלי מוגבלויות מטילה חובה על רשויות<br />
המדינה לנקוט בצעדים למימושה, גם אם כספיים.<br />
חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מ- 1998 עיגן את<br />
זכותם של בעלי מוגבליות לשוויון והוקמה נציבות המופקדת<br />
על קידום יישומו. החוק דורש שיעשו התאמות הנדרשות<br />
בכדי שבעלי מוגבלות יוכלו להשתמש באותם שירותים כמו<br />
אנשים ללא מוגבלות. לדברי שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, יש<br />
לייחס חשיבות עליונה לכך שמשרד התמ"ת יפעל לפתיחתם<br />
של אפשרויות תעסוקה בפני בעלי מוגבלויות במטרה להגביר<br />
את שילובם בכלכלה והחברה )משרד התמ"ת, פורסם באתר-<br />
.)Allcareers<br />
אך אל לנו לנוח על זרי דפנה. לפי דוח שפורסם ע"י<br />
התמ"ת לשנת 2009, שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלות הינו<br />
54%, בהשוואה לשיעור תעסוקה של 71% בקרב האחרים. כדי<br />
שהשינוי יתחולל באמת, עליו לנבוע מהחברה ולא מהמחוקק.<br />
כשאנו מסתכלים על אדם עם מוגבלות עלינו לראות אותו<br />
כאדם חושב, אוהב וכואב ולא רק אדם עם מגבלה. ההיסטוריה<br />
הוכיחה לא פעם שהדבר אפשרי. לראייה, בעבר החברה<br />
לא קיבלה את דרכם של ההומואים והלסביות וכיום ניתן<br />
לראות שהנורמות השתנו והם משתלבים בתחומים רבים<br />
ללא הפלייה, ובין היתר מקבלים זכויות של בני זוג שאינם<br />
בני אותו מין )בג"צ דנילוביץ: דייל אל-על קיבל את הזכויות<br />
המגיעות לידוע בציבור לבן זוגו(.<br />
דועא מסכמת, בציפייה לעתיד, שבו החברה תשלב אותה<br />
כמו כל אדם 'רגיל' ורק כך תזכה לשיוויון זכויות אמיתי:<br />
"החלום שלי, שהחברה תקבל אנשים מוגבלים כמו כל אדם.<br />
הרבה מאיתנו לא רואים את המוגבלות כמשהו מפריע ואנחנו<br />
מנסים להשתלב בחברה כמו כולם. אך עדיין, סיכויי למצוא<br />
התמחות במשרד פרטי כמעט אפסיים ולא משנה כמה חוקים<br />
יכתבו בנושא, מכוון שזה דורש מהמשרד לבצע התאמות<br />
מיוחדות עבורי". זאת למרות שייתכן שדועא הרבה יותר<br />
מתאימה, למרות ההתאמות.<br />
מאת:<br />
יולית קהלני<br />
כדי שהשינוי<br />
יתחולל באמת,<br />
עליו לנבוע<br />
מהחברה ולא<br />
מהמחוקק.<br />
כשאנו<br />
מסתכלים<br />
על אדם עם<br />
מוגבלות עלינו<br />
לראות אותו<br />
כאדם חושב,<br />
אוהב וכואב<br />
ולא רק אדם<br />
עם מגבלה<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 19 2010
עו"ד<br />
להיט<br />
מאת: עו"ד<br />
ליז אהרון<br />
אביב הגיע<br />
האביב והפסח המתקרבים שלחו את הכתבת שלנו לאסוף פריטים שיכינו אתכם<br />
טוב יותר לימים החמים הממשמשים ובאים...חג שמח!!<br />
"צידנית צפה" Floating Cooler<br />
צידנית צפה לבריכה שתצננן לכם את הקיץ. היא<br />
אמנם דורשת מעט מאמץ לניפוח, אבל מכילה תא<br />
אחסון גדול ל-18 פחיות משקה. ניתן להשיג במחיר<br />
149 ש"ח ב-http://www.kelsyus.co.il<br />
זוג כדורי השקיה<br />
הצמחים של השכן שלך יפים יותר? נוסעים לחופשה<br />
וזקוקים לבייביסיטר לעציץ? הכירו את אקווה גלוב - הכדור<br />
שמשקה צמחים באופן מושלם עד כשבועיים, מדובר בכדור<br />
זכוכית יפהפה ומעוצב שגם מהווה קישוט מרהיב לסביבה<br />
בה הוא נמצא וגם מספק מים לעציץ.<br />
ניתן להשיג ב - 49 ש"ח באתר<br />
http://www.gadgetshop.co.il<br />
פרח סולארי<br />
מחפשים מתנה ירוקה? רוצים לתרום לאיכות<br />
הסביבה? הכירו את הצמח הסולארי שיקשט את<br />
סביבת העבודה שלכם, אינו צורך מים והכי חשוב<br />
- תמיד יהיה בשיא פריחתו. ניתן להשיג במחיר 29<br />
₪ באתר http://www.gadgetshop.co.il<br />
מערכת קולנוע<br />
דמיינו לעצמכם מערכת קולנוע ביתית, בעלת<br />
איכות צליל תלת מימדית מדהימה ומסך LCD בגודל<br />
של 80 אינץ' שיכולה להיכנס לכם לכיס! באמצעות<br />
סוללת ליתיום נטענת )בחיבור )USB המספיקה לעד<br />
4 שעות הפעלה, תוכלו להפעיל את משקפי הוידיאו<br />
הדיגיטאליים אשר ישדרגו את חווית הקולנוע הביתי<br />
שלכם בכמה רמות כלפי מעלה! להשיג באתר<br />
http://www.gadgetshop.co.il<br />
המדור אינו מהווה המלצה לרכישה או שימוש במוצר זה או אחר ואין המערכת אחראית לתוכן המידע המפורסם במדור.<br />
20<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
עשרת הדיברות<br />
ללבוש הולם לעורכי דין<br />
בעוד שבאירופה וארה"ב, אפילו שוערים האמונים על פתיחת דלתות<br />
לובשים חליפה לעבודה, נדמה שהחיים בלבנט ומזג האויר שלו<br />
מכתיבים קוד לבוש שונה. למי שמבקש לזכור, ביקשנו מסטייליסטית<br />
שתכין רשימת נקודות מפתח.<br />
לייף<br />
סטייל<br />
מאת: רונה<br />
ברזילי-עודד*<br />
1. מידה - אל תלבשו בגדים קטנים ממידתכם. אם<br />
החצאית/המכנסיים מתקמטים באזור החלציים או אם<br />
כפתורי החולצה/הג'קט או-טו-טו מתפוצצים, סימן שהגיע<br />
הזמן לקנות בגד במידה גדולה יותר. כמו כן, שימו לב אם<br />
השסעים בג'קט נפתחים, שזו אינדיקציה לכך שהג'קט קטן<br />
ממידתכם.<br />
2. מראה המשדר רצינות - כדי להקרין בשעות<br />
העבודה מקצועיות ולא 'קוליות' או סקסיות, מומלץ להימנע<br />
מבגדים צמודים מדי. נשים - הימנעו ממחשופים, מחצאיות<br />
קצרות מאוד, מעקבי סטילטו ומאקססוריז גדולים מאוד.<br />
חשוב שיתייחסו לתוכן דבריכם ולמעמדכם ושהחיצוניות<br />
שלכם לא תגרע מן הרצינות שאתם מבקשים לשדר.<br />
3. צבעים - התמקדו בצבעים הבסיסיים והסולידיים:<br />
שחור, אפור, לבן, שמנת, חום וכחול כהה. שלבו ביניהם,<br />
אך הימנעו מתוספות צבע עזות מדי, כשאתם מתלבשים<br />
למשרד. דאגו לכך שהלבוש בחלק התחתון של הגוף יהיה<br />
הכהה מבין הגוונים שבחרתם ללבוש.<br />
4. 'השילוש הקדוש' - חגורה, תיק, נעליים:<br />
דאגו שהתיק, החגורה והנעליים יתאימו זה לזה מבחינת<br />
צבעוניות. מותר לשדך שחורים עם אפורים, או שמנת עם<br />
חומים, אך לא גם וגם וגם...גם. לתשומת לב הגברים, בחרו<br />
בתיק מעור משובח בשחור או בחום והיפטרו מהילקוט<br />
המרופט...<br />
5. ג'ינס - אהוב על כולנו, אך רצוי שלא ללובשו למשרד.<br />
אם בכל זאת החלטתם לבוא למשרד בג'ינס, לבשו ג'ינס<br />
קלאסי, כחול כהה, בגזרה ישרה. ג'ינס עם שטיפות, קרעים<br />
או כתמי 'אקונומיקה', שימרו רק לשבת...<br />
6. גרביים - הקפידו שהגרביים יהיו בצבע הנעליים.<br />
אין לגרוב גרבי ספורט לבנות עם נעליים בחום או בשחור,<br />
כמקובל במחוזותינו. כמו כן, דאגו לכך שהנעליים תהיינה<br />
מצוחצחות ולא בלויות.<br />
7. אקססוריז - נשים- התאבזרו בעדינות למשרד.<br />
למשל, שרשרת פנינים עם עגילי פנינה תואמים, או<br />
תכשיטים עדינים מכסף )לבהירות עור( או מזהב )לכהות<br />
עור(. אל תענדו תכשיטים גדולים שיסבו את תשומת הלב.<br />
ניתן להוסיף מטפחת משי לצוואר או צעיף כותנה, במקום<br />
תכשיט, ליצירת מראה 'שיקי' ומעודכן.<br />
גברים - עניבת משי אופנתית או חפתי כסף 'יעשו את<br />
העבודה'.<br />
8. משקפי שמש - אביזר אופנתי ומחמיא, אך לא<br />
בשעות העבודה. כאשר אתם נמצאים בפגישה או בדיון<br />
בחדר סגור, הסירו את משקפי השמש. אל תשאירו אותם על<br />
הראש כ'קשת', מכיוון שהדבר יוצר רושם מזלזל ולא מכובד.<br />
9. כרטיסי ביקור - אל תשמרו כרטיסי ביקור בכיס,<br />
שכן, אז אתם עלולים להגישם כשהם מקומטים. דאגו לארנק<br />
עור קטן המיועד לכך או לקופסה נאה בה תאחסנו אותם<br />
לפני שאתם מחלקים ללקוחות או לקולגות.<br />
10. חנויות - ההמלצות שלי והחנויות אליהן אני<br />
לוקחת את לקוחותיי לצורך רכישת בגדים רשמיים לעבודה,<br />
הינן )בכפוף לתקציב ולמידה של הלקוח/ה(:<br />
נשים - "אניק", "קולקט", "ג'ראר דארל", "קום איל פו",<br />
"מסימו דוטי", "זארה". גברים - "ונדום", "טומי הילפיגר",<br />
"ראלף לורן", "ג'י סטאר", "מסימו דוטי", "זארה".<br />
* סטייליסטית, בוגרת תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה.<br />
www.rona-styling.co.il<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 21 2010
טוב<br />
לדעת<br />
מאת: ד"ר )MD(<br />
ענת לבר-סגל, עו"ד<br />
תרופות ללא מרשם )תל"מ( -<br />
קידמה או סיכון?<br />
רבות נכתב על פתיחת שוק התרופות ללא<br />
מרשם. הפעם, מספר נקודות למחשבה מפי<br />
רופאה שהיא גם עורכת דין. לפניכם.<br />
" א<br />
הנחת הממשלה,<br />
כי מדובר בחסכון<br />
כלכלי למערכת,<br />
בשל הקטנת<br />
מספר הביקורים<br />
אצל רופאים,<br />
הכרוך בבזבוז<br />
שעות עבודה של<br />
המטופל, הקטנת<br />
העומס על<br />
הרופאים וחסכון<br />
במימון התרופות<br />
מכיס הצרכנים<br />
במקום המערכת<br />
ני לא בתור, אני רק בשביל מרשם"!<br />
מי אינו מכיר את האמירה המעצבנת,<br />
השגורה בפי אנשי ה'אין תור', בעת<br />
ההמתנה מורטת העצבים בקופת<br />
חולים; את העמידה המתישה בתור<br />
בבית המרקחת של הקופה; הצורך<br />
להצטייד במספר נוסף; לתת זכות קדימה לאמהות עם תינוקות<br />
וכמובן ביש המזל, כשמגיעים והדלתות ננעלות בסגירת בית<br />
המרקחת של הסניף. לא נעים! במיוחד כשהראש כואב, האף<br />
סתום או החום של הילד גבוה. מנגד, קיימת היום מציאות<br />
נוחה ונגישה, המאפשרת להיות המטפל של עצמך, במצבי<br />
חולי קלים ושכיחים, כמו כאב ראש, נזלת, חום, כאבי גב או<br />
שרירים תפוסים. למציאות הזו קוראים נגישות לתרופות ללא<br />
מרשם, המאפשרת לקפוץ לרשתות הפארם וחנויות נוחות,<br />
לברור ולבחור את התרופה הנראית מתאימה, ללא צורך<br />
במרשם רופא. האם קידמה ללא עוררין או סיכון?<br />
שורשי השינוי<br />
בעשורים האחרונים גוברת הנטייה לטיפול עצמי, רפואי-<br />
תרופתי, עקב שינויים בתפישה התרבותית-חברתית ביחס<br />
לאוטונומיות הפרט, בגיבוי כלים ואמצעים המאפשרים<br />
נגישות בלתי מוגבלת למידע וחשיפה לפרסומות. תרופות<br />
רבות לטיפול בכאבים ובמחלות קלות, שיעילותן, בטיחותן<br />
ואיכותן, הוכחה לאורך שנים, הוצאו לשיווק חופשי. הן<br />
נמצאות על המדף ברשתות, בחנויות נוחות או נמכרות ע"י<br />
רוקח ללא צורך במרשם. בעבר, היו מרביתן תרופות מרשם,<br />
שניתנו על ידי רוקחים מוסמכים, רק עם מרשם שהונפק על<br />
ידי רופא. הסיבות שאיפשרו את השינוי הן: נגישות וזמינות<br />
לנקודות המכירה המורשות בכל שעות היממה; חסכון בזמן;<br />
מידע שלוקט באינטרנט, בעיתונים או בפרסומות ואיפשר<br />
פיתוח העדפות, המלווה באמונה, שהתרופות הללו נמצאות<br />
תחת בקרה מקצועית הדוקה מגובה ברגולציה קפדנית. חברות<br />
התרופות, בעלות אינטרס כלכלי, מעודדות צרכנים להיות<br />
אחראים לבריאותם והנחת הממשלה, כי מדובר בחסכון<br />
כלכלי למערכת, בשל הקטנת מספר הביקורים אצל רופאים,<br />
הכרוך בבזבוז שעות עבודה של המטופל, הקטנת העומס<br />
על הרופאים וחסכון, בשל מימון התרופות מכיס הצרכנים<br />
במקום המערכת.<br />
סקירת משככי הכאב<br />
לפניכם התייחסות קצרה לקבוצה הכוללת את כל<br />
התרופות לשיכוך כאבים, הורדת חום ונוגדי דלקת פרקים<br />
ושרירים, מתוך שלל התרופות הנמכרות ללא מרשם.<br />
מדכאי דלקת שאינם סטרואידים<br />
הקבוצה העיקרית של משככי כאבים נקראת<br />
NSAIDs - Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs<br />
וכוללת אספירין, איביפרופן )אדוויל, נורופן, ועוד(, דיקלופנק<br />
)ולטרן, אביטרן ועוד(, נפרוקסן )נקסין, וכו'( ועוד רבים.<br />
הללו, משככי כאב, אך גם מדכאי שאר התגובות הדלקתיות<br />
ובעיקר מורידי חום )אנטיפירטים(.<br />
מנגנון: ה-NSAIDs פועלים לעיכוב )חלקם עיכוב קבוע(<br />
של האנזימים ממשפחת ציקלואוקסיגנז, ההכרחיים בייצור<br />
האנדוגני של פפטידים קצרים, ששמם פרוסטגלנדינים.<br />
הפרוסטגלנדינים אחראים על גירוי תחושת כאב, הגדלת<br />
חדירות הרקמה )בצקת(, כיווץ הסימפונות והצמדות טסיות<br />
הדם )הגורמת לקרישת דם(. NSAIDs משמשים בעיקר<br />
לשיכוך כאב קל עד בינוני והורדת חום. שימושים נוספים:<br />
עיכוב הצמדות טסיות הדם )'דילול דם'(, בעיקר האספירין<br />
במינון נמוך )קרטיה, טבעפירין, מיקרופירין ועוד(.<br />
תופעות הלוואי של - NSAID דימומים ממערכת העיכול<br />
או עלייה בלחץ הדם. הנורופן אף עלולה להחמיר אסתמה.<br />
בלקיחה ממושכת ולאורך זמן, הן גם עלולות לפגוע בתפקודי<br />
הכליות, במיוחד באוכלוסיה קשישה.<br />
משככי כאבים ומורידי חום<br />
פארצטמול )אקמול, טינלול, דקסמול( ודיפירון )אופטלגין,<br />
ודלגין( משככי כאבים ומורידי חום שפעילותם דומה ל-<br />
,NSAIDs אך אינם בעלי פעילות אנטי-דלקתית או עיכוב<br />
הצמדת טסיות.<br />
אקמול )פארצטמול, אצטאמינופן(, תרופה נפוצה<br />
וותיקה, מורידה חום ומשככת כאב, אך אינה נוגדת דלקת.<br />
הפארצטמול נמצא בלא מעט תרופות, כמו דקסמול סינוס,<br />
מוסקול או קולדקס. נטילת התרופה במינונים גבוהים<br />
ובשימוש ממושך עלולה לגרום לפגיעה כבדית, לעתים בלתי<br />
הפיכה עד כדי צורך בהשתלת כבד.<br />
אופטלגין )דיפירון( ניתן בכדורים, בסירופ או בטיפות.<br />
כמו האקמול, אין לתרופה השפעה נוגדת דלקת, וגם היא<br />
טובה להורדת חום והקלת כאבים. התווית נגד לנטילת<br />
אופטלגין: רגישות למרכיב הדיפירון, המסכנת חיים עד כדי<br />
שוק אנפילקטי, וחסר מולד של אנזים ה-G6PD. קיימת גם<br />
תופעה נדירה של דיכוי מוח העצם עם פגיעה בייצור תאי<br />
הדם. הפגיעה ביצור כדוריות הדם אינה נפוצה באוכלוסיה<br />
היהודית, אך מדווחת לרוב בארה"ב ואנגליה, שם התרופה<br />
22<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
אסורה לשימוש. נציין שאופטלגין אכן נמכר ללא מרשם אך<br />
רק מאחורי הדלפק ע"י רוקחים בלבד.<br />
בישראל<br />
תרופות ללא מרשם, המותרות למכירה בחנויות שקיבלו<br />
רישיון ממשרד הבריאות, מהוות קטגוריה חדשה יחסית<br />
)משנת 2005(. צורת מכירה זו מגדילה זמינות, אך מצמצמת<br />
פיקוח. על אף שהנחת העבודה של חברות התרופות<br />
והרשויות, שהצרכנים נבונים, בעלי יכולת הבנה ושיקול דעת,<br />
קשה לא להטיל ספק ביכולת הפרט, הנתון להשפעות של<br />
פרסומות ומידע המופיע בעיתונות או באינטרנט, להפעיל<br />
שיקול דעת מבוסס ידע, זהה לזה של אנשי המקצוע, רופאים<br />
ורוקחים. מכאן הפתח לבעיות, סיבוכים ובלא מעט מקרים<br />
למצבים מסכני חיים.<br />
קשישים, עולים וילדים<br />
גיל הצרכנים עולה עם העלייה בתוחלת החיים. אוכלוסיה<br />
מבוגרת, שחלק גדול ממנה משתמש בתרופות מרשם לטפול<br />
במחלות שונות ובמקביל צורך תרופות ללא מרשם, עליהן אינו<br />
מדווח לרופא המטפל. בנוסף, בשל היותנו מדינת עלייה, צרכנים<br />
קשישים רבים אינם שולטים באחת מהשפות בהן רשומות<br />
ההוראות והתוויות נגד של התרופות ללא מרשם. התוצאה:<br />
עליה בסיכון לתגובות בין תרופות ופגיעה ביעילות תרופת<br />
המרשם, עם השלכות על המחלה לה נועדה. לחילופין, שילוב<br />
שתי תרופות עם מנגנוני פעולה דומים, עלול להחמיר פגיעות<br />
באברים כמו כבד וכליה, המשמשים תחנות פינוי לתוצרי הפירוק<br />
של התרופות. מכאן קצרה הדרך לסיבוכים וסיכון חיים.<br />
גם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר בשל הנטייה לשימוש<br />
בתרופות ללא מרשם. כשלילד יש חום, כאבי אוזניים או נזלת<br />
ואין אפשרות להגיע לרופאי ילדים, ההורים, בהסתמך על ידע<br />
כללי, העדפות אישיות, נגישות ולחץ סביבתי, יבחרו באחת<br />
התרופות המשמשות להורדת חום ולשכוך כאבים, כשפעמים<br />
רבות, באם אין תגובה מידית יתנו מנה נוספת, ובכך יגבירו<br />
את הסיכון למינון יתר עם חשיפה לתופעות לוואי וסיבוכים.<br />
הרגלי צריכה בישראל<br />
19% מהישראלים רכשו תרופות ללא מרשם מהמדף ללא<br />
רוקח. כך עולה מסקר שבוצע לבקשת ארגון התל"מ )חברות<br />
תרופות ללא מרשם(, ע"י מכון שריד, ושנתוניו התפרסמו<br />
במאי 2009, בעבודה מקיפה שערכה ד"ר נאוה הרצברג , 1<br />
החוקרת כלכלת בריאות. 37% רוכשים בפארמים, 29%<br />
בבתי מרקחת פרטיים, 22% בקופות החולים ורק אחוז קטן<br />
בין 1-5%, רוכשים תרופות בסופרמרקט, חנויות נוחות<br />
או באינטרנט. רוב הישראלים, 72%, מעדיפים את עזרת<br />
הרוקחים במתן יעוץ בתרופות ללא מרשם; מאידך, אינם<br />
ששים לקרוא את הכתוב בעלון לצרכן ורק 60% עושים זאת<br />
בעיון, אם בכלל. בהשוואה לעולם, מספר המטופלים בישראל<br />
בתרופות ללא מרשם גבוה יחסית. ישראל נמצאת במקום<br />
השלישי אחרי דרום אפריקה וארה"ב.<br />
הרגולציה<br />
בנובמבר 2001 פרסם משרד האוצר החלטה למכור<br />
תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת. ב-2004 פורסמו<br />
תקנות הרוקחים בעניין מכירה של תרופות בלא מרשם ושלא<br />
בבית מרקחת ובפברואר 2005 פורסם נוהל שווק תכשירים<br />
בלא מרשם לשווק כללי, שלא ע"י רוקח. תפקידו של משרד<br />
הבריאות בעניין הוא לקבוע תקנות, כללים ונהלים ולפקח<br />
על אופן התנהלות השוק בעניין אריזות, פרסום, שווק<br />
ואחסון, על מנת למזער אירועי כשל, העלולים לגרום לפגיעה<br />
בצרכנים, הסומכים על הרגולטור והגנתו. הפיקוח בפועל<br />
מתבטא בדרישה לאריזות מוקטנות למניעת סיכון של שימוש<br />
לא מושכל ומופרז היכול לגרום לנטילת יתר; אריזות בעלות<br />
סגירה הרמטית; איסור קידום מכירות במבצעים )1+1(; עלון<br />
לצרכן בעברית מחוץ לחפיסה ועלונים בארבע שפות: עברית,<br />
ערבית, רוסית ואנגלית.<br />
מכירות באינטרנט<br />
בעוד אתרי בתי המרקחת, המוכרים תרופות ללא מרשם<br />
ברשת, הינם סניף מקוון של רשתות שווק מוכרות, קיים<br />
שחקן נוסף בעייתי: יבואנים ומשווקי תרופות מחו"ל, ללא<br />
בקרה ושליטה בנושא.<br />
לסיכום<br />
כל קידמה המקלה על איכות החיים מתקבלת בברכה<br />
ומהווה עדות לכך שתוצאת השינויים החברתיים-תרבותיים,<br />
עם מידע ונגישות למוצרים, במקרה זה תרופות הנמצאות<br />
שנים על המדף שבטיחותן הוכחה, יוצרים מצב בו הפרט<br />
יכול לטפל במחושיו, ללא תלות בגורמים שלעתים מסרבלים<br />
ומעכבים את התחלת הטפול ותחושת ההקלה הנלוות. עם<br />
זאת, אין להתעלם מהסיכונים כפי שפורטו לעיל, של שימוש<br />
לא מושכל וכתוצאה מכך סיבוכים עד כדי סיכון חיים. האמת<br />
נמצאת תמיד באמצע. כיום האפשרות להשתמש בתרופות<br />
ללא מרשם מיטיבה עמנו, אך יש תמיד להיות זהירים, ערניים<br />
ולקרוא את האותיות הקטנות.<br />
ד"ר 1 נאוה הרצברג -תרופות ללא מרשם<br />
www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres<br />
19% מהישראלים<br />
רכשו תרופות<br />
ללא מרשם<br />
מהמדף ללא<br />
רוקח... 37%<br />
בפארמים, 29%<br />
בבתי מרקחת<br />
פרטיים, 22%<br />
בקופות החולים<br />
ורק אחוז קטן<br />
בין 1-5%,<br />
רוכשים תרופות<br />
בסופרמרקט,<br />
חנויות נוחות או<br />
באינטרנט...יחסית<br />
לעולם....ישראל<br />
נמצאת במקום<br />
השלישי אחרי<br />
דרום אפריקה<br />
וארה"ב<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 23 2010
טוב<br />
לדעת<br />
היסחפות המוח בסרטים<br />
פרופ' רפאל מלאך, המחלקה<br />
לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע<br />
בקטעים שבהם<br />
הסרט 'תופס' את<br />
הקהל, המוחות<br />
של כל הנבדקים<br />
התנהגו באותו<br />
אופן. הם כאילו<br />
הסתנכרנו אל<br />
הסרט<br />
חקר המוח והשפעתו על תפקודנו, הרישום<br />
של חוויות חושיות כמו ראיה, היזכרות,<br />
וחוויות פסיכולוגיות, מוביל את החוקרים<br />
לכל מיני ערוצים.<br />
שוחחנו עם פרופ’ רפאל מלאך, המחלקה<br />
לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, על גילויים<br />
חדשיםב בנושא המוח.<br />
יקשנו לבדוק כיצד משפיעים סרטים על<br />
פעילות המוח. במחקר שהוביל אורי חסון<br />
ביקשנו מהנבדקים לצפות בקטע מתוך<br />
המערבון הידוע 'הטוב, הרע והמכוער',<br />
במהלך הדמיה מוחית תפקודית<br />
MRI( .)Functional כשהאדם צופה בסרט<br />
מרגש הוא 'שוקע' בסרט ואינו עסוק במודעות עצמית.<br />
להכניס את קלינט למעבדה<br />
הנחקרים הוכנסו ל-MRI וצפו בסרט. הצפייה בסרט<br />
הפעילה רשת נרחבת של איזורים מוחיים, לרבות איזורי<br />
ראייה, שמיעה, איזורים סומטו-סנסוריים )האחראיים על<br />
עיבוד תחושות מאברי הגוף( ואיזורים מוטוריים. מצאנו מידה<br />
גבוהה מאוד של דמיון בפעילות המוחית של נבדקים שונים<br />
שצופים באותו הסרט. כלומר, בקטעים שבהם הסרט 'תופס'<br />
את הקהל, המוחות של כל הנבדקים התנהגו באותו אופן. הם<br />
כאילו הסתנכרנו אל הסרט. באמצעות צפייה בסרטים, ניתן<br />
אף לחקור את התפקוד של איזורים שונים במוח. לצורך כך,<br />
אנו מתמקדים בכל פעם באיזור מוחי מסוים ושואלים מהן<br />
הסצנות בסרט שהפעילו את אותו האזור במידה<br />
הגבוהה ביותר. בחינה מדוקדקת של אותן<br />
סצנות יכולה לחשוף את תפקודו של אותו<br />
איזור. לדוגמא, איזור מסוים בקליפת<br />
המוח הראייתית, הגיב במיוחד<br />
בסצינות בהן הופיעו פרצופים, בעוד<br />
שאיזור אחר הגיב בעיקר בסצינות<br />
בהן נראו מקומות ונופים.<br />
איים בזרם<br />
הבנו מהתוצאות, שכל<br />
האלמנטים המרחיקים את האדם<br />
מהחוויה החושית, מורידים את<br />
עוצמתם כשהאדם ממוקד<br />
במטלה הדורשת את תשומת<br />
לבו, במקרה זה כשהוא<br />
ממוקד בסרט. במאי טוב<br />
יכול, במובן מסוים, לנצח<br />
על תזמורת ולשלוט במערכות<br />
החושיות במוחנו. כשבוחנים<br />
את פעילות אזורי המוח השונים<br />
באותו אדם, מגלים שלכל אזור הייתה התנהגות שונה ואף<br />
'קטעים מועדפים' שונים בסרט.<br />
מכאן שבניגוד להפעלה הנרחבת של איזורים רבים במוח<br />
במהלך הצפייה בסרט, ישנה רשת שלמה של איזורים שדווקא<br />
מפחיתים את פעילותם במהלך הצפייה. כינינו רשת עצבית<br />
זו 'המערכת המופנמת'. בשיתוף עם אילן גולדברג מצאנו<br />
שהיא פעילה יותר במצבים של התבוננות פנימה בהשוואה<br />
למצבים בהם אנו מבצעים פעולה ראייתית או מוטורית<br />
כלשהי. התפקוד של רשת מוחית זו מצוי עדיין בחקירה, אך<br />
אנו משערים כי מערכת זו מעורבת בתהליכים הקשורים<br />
לעצמי )ומכאן שמה(, כגון חשיבה על עצמנו, אינטרוספקציה<br />
והיזכרות בחוויות אישיות שעברנו. ייתכן שתהליכים עצמיים<br />
אלו פוחתים במהלך ההיסחפות בסרט, במקבילה מעניינת<br />
לחוויה שבה 'אנו שוכחים את עצמנו' בסרט.<br />
בנבכי הזיכרון<br />
במחקר נוסף שהובילה הגר גלברד-שגיב בשיתוף פרופ'<br />
יצחק פריד והתפרסם לאחרונה בכתב העת ,Science ניסינו<br />
לחקור את התגובה המוחית הן לצפייה בסרטים והן להיזכרות<br />
בסרטים. לשם כך ביקשנו מחולי אפילפסיה, שעברו השתלה<br />
של אלקטרודות לצורך הליך רפואי, לצפות בסדרה של קליפים<br />
קצרים בהם הוצגו דמויות או מקומות מפורסמים ולאחר מכן<br />
להיזכר בקליפים שהוצגו. במקביל נרשמה פעילות של תאי<br />
עצב בודדים באזור ההיפוקמפוס, המקושר לזיכרון. באזור<br />
זה מצאנו תאי עצב בעלי סלקטיביות יוצאת דופן. לדוגמא,<br />
תא עצב שמבין כלל הסרטונים שהוצגו בפני החולה, הגיב<br />
רק לקטעים מתוך תכנית האנימציה 'הסימפסונים'. אותו תא<br />
עצב בדיוק החל להגיב מספר שברירי שנייה לפני שהחולה<br />
נזכר שהוא צפה ב'סימפסונים'. ממצאים אלה<br />
מרמזים כי כשאנו נזכרים בחוויה<br />
מסוימת אנחנו חווים אותה מחדש<br />
ברמה המוחית. אנו מקווים כי<br />
מענה לשאלות אלה ואחרות<br />
יעזור לנו לגשר על הפער<br />
המסתורי והלא-מובן שבין<br />
התהליכים המתחוללים<br />
במוח לבין התודעה<br />
האנושית.<br />
24<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
יאן יאן - סינית אותנטית<br />
ביקורת<br />
מסעדות<br />
"למה שלא תכתבי מדור ביקורת מסעדות?" התלוצץ החצי,<br />
המכיר את אהבתי לאוכל ונטייתי לבחון ולבדוק, לדקדק<br />
ולחרוק, וגם לטעום ולירוק, החל משביל הגישה למסעדה<br />
וכלה בקיסם שניתן )או לא( בסיום הארוחה.<br />
ובגיליון שכולו אופטימיות ואביב, הכי מתאים לפתוח<br />
במסעדה לא חדשה, שגיליתי לאחרונה, בצהרים נדירים של<br />
יום עבודה, בהם הגיע החצי לביקור וגרם לי לחרוג ממנהגי,<br />
לזלול תבשילים מעשי ידי מול מסך המחשב.<br />
ההתכוונות<br />
בהמלצת הבוס, הגענו ל"יאן יאן", מסעדה סינית קטנה,<br />
ברחוב יפו בלב העיר התחתית. בדיקה מוקדמת באינטרנט<br />
)שהרי לא אבלה את שעתי היקרה, מבלי שאבדוק מה ולמה,<br />
ובעיקר- מה יש בתפריט?!(, העלתה כי המסעדה מנוהלת ע"י<br />
בעליה, משפחה ממוצא אתני-אותנטי, מה שנקרא "סינים<br />
מסין", שמורשתם ניכרת בעיצוב הפנים, יחד עם ריהוט<br />
פשוט, שכאילו נשכח אי שם בשנות ה-80'. המסעדה מציעה<br />
ארוחות עסקיות, ביניהן אחת הכוללת מרק, אגרול, סלט קטן,<br />
מנה עיקרית ואורז או אטריות, בסך 43 ש"ח. עיסקה סבירה<br />
בהחלט לעו"ד צעירה ובעלה הטרי.<br />
ולמנה העיקרית<br />
טעמנו מרק וון טון ומרק חמוץ חריף - כל אחד מאיתנו<br />
אהב את המרק שהזמין ופחות את המרק האחר )וטוב<br />
שכך..(, אחר כך הגיעה צלחת עם שני אגרולים וסלט מצנון<br />
וגזר, שהיה חביב ומרענן. האגרול, נחמד ולא יותר. המנות<br />
העיקריות הגיעו בצלחת 'מכובדת', לא גדולה מדי, בליווי<br />
אורז לבקשתנו והיו טעימות מאוד. בעודי מתענגת על בקר<br />
בירקות מוקפצים, נהנה החצי מאווז ברוטב סצ'ואן. שוב<br />
העדפנו כל אחד את שבצלחתו שלו. מרוצים ושבעים, לאחר<br />
אוירה רומנטית משהו )בכל זאת, היינו לבד עם תפאורה בגוון<br />
אדום...(, התגלגלנו החוצה.<br />
השירות<br />
המסעדה הייתה ריקה, כשהגענו וכשעזבנו, על אף שהייתה<br />
זו שעת צהריים ביום יפה. השירות היה אדיב ומנומס, תמציתי<br />
ונטול חנופה. המנות הגיעו בזריזות יחסית, ככל הנראה בשל<br />
היעדר לקוחות.<br />
אקסטרות<br />
מאז הספקתי להזמין למשרד ארוחה עסקית, במחיר<br />
מצוין )25 ש"ח( - מנה עיקרית, אורז וסלט - לא מאוד<br />
גדולה, אך משביעה וטעימה, שגם הבוס שיבח. המסעדה לא<br />
עושה משלוחים בדרך כלל, והעניין תלוי בהימצאותו של בן<br />
משפחה שניתן להיעזר בו ובחיוך יפה המועבר בתחינה דרך<br />
האפרכסת.<br />
זורקים כפפה<br />
והעיר התחתית? למרות היותה מרכז עסקים מרכזי<br />
בחיפה, שבו עשרות משרדי עורכי דין, רואי חשבון, סוכנויות<br />
נסיעות, ומה לא? - היא נראית בודדה ועזובה. שוטטות קצרה<br />
בסמטאות, גילתה כי למקום פוטנציאל עצום ובלתי ממומש -<br />
בין החנויות שנותרו ומנסות לשרוד, הרבה חנויות ריקות,<br />
מסעדות שנסגרו ומשרדים שנותרו יתומים. נדמה כי כל<br />
המשאבים הדרושים קיימים - ים, נוף, שפע אנשים רעבים,<br />
הממתינים לצאת לשמש ורק חסר מי ש'ירים' את המקום<br />
ויפיח בו חיים. ואני אומרת, חכו ותראו, יש תקווה ויום אחד<br />
זה עוד יקרה )אופטימיות, כבר אמרנו?(.<br />
מאת: עו"ד מירב<br />
שחם-אברמוביץ<br />
טטל"י - טוב, טעים ולא יקר<br />
מאת: עו"דדה<br />
ההמלצה הזאת מתאימה לנוסעים לטבריה או נצרת, דרך כביש 75. בדרך חזרה מהיכלי<br />
הצדק, אם אתם רעבים ורוצים מקום נעים להפסקת צהרים קלה, יש רק תחנת דלק אחת<br />
בטבעון. כשבאים מנצרת, פונים ימינה ברמזור, 200 מטר. בחצר התחנה שוכנת מסעדת<br />
'חיותא'.<br />
המקום נעים, הכסאות מרופדים והמוזיקה שקטה. המסעדה מתמחה בבשרים, ובעניין<br />
זה כל מה שתרצו ינעם לכם, החל בהמבורגרים לסוגיהם וכלה במוצרים מתוחכמים יותר.<br />
גם ארוחה עסקית יש להם, והיא ממש בסדר.<br />
אבל העיקר טמון בפטנט ייחודי שנקרא 'קטנות בעשר' - מבחר של מנות ב-10 ש"ח<br />
כל אחת.<br />
צלחת מרק היום, טעים מאוד בדר"כ. לא ה'פיילה' שמקבלים בבתי קפה עם סלט ולחם,<br />
שסותמת את התיאבון, אלא קערה צנועה העושה את העבודה, וזהו. קרפצ'יו חציל מצוין.<br />
סלט ירוק.<br />
גולת הכותרת<br />
טבעות בצל מטוגנות. לא מה חשבתם ואין כאלה<br />
בשום מקום שאני מכירה. רק בשביל זה כדאי לבוא.<br />
מדובר במנה ענקית של טבעות בצל, בתוך מעטה<br />
מפתיע בטעמו. הבצל בפנים מתקתק קצת, ובעבור<br />
5 שנקל זו ממש מציאה. באותו המחיר תוכלו לקבל<br />
גם כמה עלי גפן ממולאים בגבינת עזים פלוס, ולבולע<br />
ינעם. אם זה לא מספיק, אז יש גם רשימת תוספות<br />
למנות העיקריות, שגם אותן תוכלו לקבל לחוד, בעשרה שקלים )ירקות בתנור, למשל(.<br />
המסעדה אינה כשרה, יש בה גם דגים ומאכלי ים, אין מדרגות והיא פתוחה מידי יום.<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 25 2010
צולם<br />
ביום חול<br />
פורים מסיבת<br />
נכדים, הורים וחברים גדשו בהמוניהם את בית ילדים,<br />
שהתקשט באינספור בלוני הליום צבעוניים הפרקליט,<br />
חג הפורים. בקרנבל צבעוני, עליז ומתוק לכבוד<br />
נהנו הזאטוטים המחופשים ממגוון הפעלות במיוחד<br />
השתוללו על מתקני גי'מבורי מתנפחים, שובבות,<br />
על פניהם איפור צבעוני ונוצץ, שמעו על עתידם עטו<br />
מפיה של מגדת העתידות וצפו בהופעת ה"פורימי"<br />
בובות. בנוסף לשלל הנסיכות, הפיות, תיאטרון<br />
והשוטרים נצפו מבלים גם עורכי דין רבים. השודדים<br />
26<br />
פתוחות אפריל-מאי 2010<br />
בדלתיים
פתוחות אפריל-מאי 27 2010<br />
בדלתיים
לשכהושות'<br />
בעריכת עו"ד חנה קציר<br />
מדווחים מהשטח<br />
קבוצות רכישה - יתרונות<br />
וחסרונות<br />
עו"ד אריאל פלביאן, יו"ר ועדת מקרקעין<br />
בכנס שהתקיים בבית הפרקליט, ביום 21.2.10,<br />
בנושא קבוצות רכישה נשמעו מגוון דעות ביחס<br />
לקבוצות הרכישה.<br />
הכנס חולק למספר מושבים:<br />
בפאנל הראשון: נשמעה דעת הקבלנים,<br />
שהוצגה ע"י מר אבי ירום, יו"ר ארגון הקבלנים<br />
במחוז חיפה ומנגד נשמעו דעותיהם של מארגני<br />
קבוצות הרכישה החיפאים, שיוצגו בהקשר זה ע"י<br />
אייל לוי. ההתפתחויות האחרונות בתחום קבוצות<br />
הרכישה נסקרו ע"י יו"ר ארגון השמאים בישראל,<br />
השמאי ארז כהן.<br />
דומה היה במושב זה כי קיימת הסכמה,<br />
שמן הראוי שנושא קבוצות הרכישה יפוקח כפי<br />
שמפוקחת בניית הקבלנים. הגופים המתאימים<br />
לביצוע הפיקוח הם משרד השיכון, במיוחד לעניין<br />
נושא הבטוחות ואילו הפיקוח על המארגנים,<br />
יתכן וראוי כי ייעשה באמצעות רשם הקבלנים<br />
או גוף אחר. הפיקוח יאפשר את החזרת הביטחון<br />
לקבוצות הרכישה.<br />
בפאנל השני: נשמעו דעות ועדכונים בתחום<br />
מיסוי קבוצות רכישה, לרבות הכוונה לקבוע<br />
מדיניות חדשה, מפי עו"ד רו"ח אמיר אורגד<br />
ממשרד עו"ד מאיר מזרחי, עו"ד עופר גראור<br />
וכן עו"ד הראל ישראלי, המשמש כמזכיר וועדה<br />
מיוחדת שהוקמה לאחרונה ע"י רשויות המס<br />
בנושא קבוצות רכישה.<br />
נראה היה כי עמדת הנציבות לא הייתה אחידה<br />
עד כה והוראת הביצוע הייתה מיושנת ולא<br />
מותאמת לתופעה הקיימת כיום ולפיכך, יש לקוות<br />
כי הוועדה תסיים מלאכתה בקרוב ותוציא תחת<br />
ידה הנחיות ביצוע עדכניות.<br />
החלק השני של הכנס כלל פאנל ייחודי בנוגע<br />
לאפשרויות הבנייה בחיפה, בו הציגו העוסקים<br />
בתחום הנדל"ן בחיפה, עו"ד צבי הרשקוביץ ומר<br />
שרון הראל )מארגן קבוצות רכישה(, את תופעת<br />
מיעוט העסקאות בחיפה בייחוד על מקרקעי<br />
הכרמל.<br />
בהמשך, הציג מהנדס עיריית חיפה, מר<br />
אריאל וטרמן, את השיפור בשירות העירוני ואת<br />
ההתפתחויות שחלו לאחרונה, בנוגע לזמינות<br />
קרקעות נוספות לבנייה בחיפה.<br />
במושב האחרון נשאו דברים עוה"ד מירי זוהר<br />
ואמיר אורגד, שהתייחסו לתפקידיו של עוה"ד<br />
המלווה קבוצות רכישה, לרבות הדיווחים השונים<br />
שיש למסור לרשויות המס בגין כל עסקה כנ"ל.<br />
הכנס הצטיין במקצועיותו, בעיקר בשל<br />
מומחיותם ומקצועיותם של הדוברים שהפגינו<br />
ידע רב בתחומים הרלוונטיים.<br />
בכנס נכחו משתתפים רבים שאינם עורכי דין,<br />
ביניהם שמאים, קבלנים ואנו מקווים כי שיתופי<br />
פעולה כאלו ימשיכו גם בעתיד.<br />
ועדת המקרקעין של המחוז תמשיך לעקוב<br />
אחר ההתפתחויות בנושא קבוצות הרכישה<br />
ולעדכן את חברי המחוז בכדי לסייע לכך שפלח<br />
שוק נדל"ני זה לא יישאר מנת חלקה של מדינת תל<br />
אביב וסביבותיה בלבד.<br />
מה נותר מעסקאות ההרחבה<br />
בקיבוצים ובמושבים?<br />
בימים אלו, כששר השיכון מנסה לעורר את<br />
שוק הנדל"ן, עלה לדיון בוועדת המקרקעין של<br />
המחוז, בראשות עו"ד אריאל פלביאן, נושא<br />
הקיפאון בבניה בקיבוצים ובמושבים.<br />
מתוך רצון להחיות את הבניה האמורה, שלכל<br />
הדעות, הינה בעלת פוטנציאל אדיר לכל העוסקים<br />
בשוק הנדל"ן ושזכתה בעבר לפופולאריות רבה,<br />
קיימה הוועדה ישיבה מיוחדת אליה הוזמנו גם<br />
אנשי מקצוע הבקיאים בנושא, כדי לבחון את דרכי<br />
הפעולה הראויות להשגת המטרה.<br />
אחת המסקנות העיקריות הייתה, שלצורך<br />
עידוד משמעותי של ביצוע ההרחבות )כ- 100,000<br />
יחידות דיור לפחות(, יש להשיב על כנן את<br />
ההוראות המתירות גביית תמורה לקיבוץ, בדרך<br />
שתעודד את הקיבוצים לצאת במבצעי נדל"ן.<br />
כמו כן, עלו הצעות נוספות שהוועדה רואה<br />
ביישומן משום צעד חשוב לקידום הבניה:<br />
רפורמה בהיטל השבחה - המתירה לישובים<br />
ליהנות מחלק מהתקבול; החלטה 888 של ממ"י<br />
- אשר תאפשר תמורה בידי היישוב, שאם לא כן,<br />
אין ליישוב כל אינטרס לקדם פרויקט בניה;<br />
והצורך בחיזוק מעמדן של ועדות קבלה.<br />
נוהל חדש למיון אסירים<br />
עו"ד תמי אולמן, יו"ר ועדת פלילי<br />
הנוהל הישן, שעניינו אסירים שביצוע עונשם<br />
עוכב, קבע כי עליהם להתייצב בבית המשפט<br />
במחוז השיפוט ולאחר מכן, הם הועברו לבית<br />
המעצר, שם חיכו מספר שבועות עד למיונם.<br />
התנאים בבית המעצר היו קשים מנשוא, במיוחד<br />
לאסירים שהגיעו לשם בפעם ראשונה ולא הבינו<br />
לאן נקלעו.<br />
לאחרונה, החליטו בשב"ס על התייעלות<br />
במערכת. הוקם גוף, שמטרתו לחסוך לאסירים<br />
את המיונים דרך בית המעצר וזאת בקיום מיונים<br />
כשהאסיר עדיין משוחרר. על פי הנוהל החדש,<br />
האסיר מגיע מבחוץ ומתייצב בפני הממונים על<br />
המיון וכשמגיע יומו להיכנס אל מאחורי סורג<br />
ובריח, הדבר מתבצע ישירות בבית הכלא אליו<br />
מויין.<br />
אין ספק כי מדובר ביוזמה ברוכה, החוסכת<br />
'הלם תרבותי' לאסירים.<br />
לידיעת הנוגעים בדבר, הממונה על מיון<br />
האסירים היא גב' טליה חדד, טל': 08-9787377,<br />
פקס: 08-9194028.<br />
28<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
התוצאות המרגשות לא<br />
מאחרות לבוא<br />
עו"ד חנה קציר, רכזת "שכר מצווה"<br />
בחודשיים האחרונים הסתיימו בהצלחה<br />
מספר תיקים שנוהלו על ידי עורכי דין המתנדבים<br />
בתכנית 'שכר מצווה'. מקרים אלה מצטרפים<br />
למקרים קודמים נוספים, בהם מתנדבי התכנית<br />
עזרו לפונים, שללא פעילותם היו נותרים ללא<br />
ייצוג משפטי.<br />
עו"ד שולי שנקלר הצליחה למנוע פינוי כואב<br />
של משפחה מביתה בגלל חוב של כ- ₪. 18,000<br />
עו"ד דלית כסלו-ספקטור הצליחה, לאחר<br />
שנתיים של טיפול מסור ויעיל, לדחות שתי<br />
תביעות כספיות בסכומים גבוהים, שהוגשו כנגד<br />
אדם שפנה לתוכנית.<br />
עו"ד מיקי חשמונאי סיימה בהצלחה תיק<br />
כשהגיעה להסכם מזונות לשביעות רצונם של<br />
כל הצדדים המעורבים. מיד לאחר סיום התיק<br />
קיבלה עו"ד חשמונאי תיק נוסף, גם הוא בענייני<br />
משפחה.<br />
עו"ד טובה סילוק-לב, ממשרד עו"ד אלכסנדר<br />
בנר טיפלה בביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד<br />
כנגד אזרחית פיליפינית ולאחר שהתקיימו הוכחות<br />
במעמד הצדדים נדחתה התביעה כנגד הפונה, תוך<br />
הדגשת ההתנהלות חסרת תום הלב של התובעת,<br />
שניצלה את מצוקות הנתבעת.<br />
תודות חמות שלוחות למתנדבים הנ"ל ולכל<br />
המתנדבים האחרים בתכנית, הנותנים סיוע באופן<br />
שוטף לפונים במרכזי הזכויות. בחודשים פברואר<br />
- מרץ 2010 היו אלה: שרון קטנה כהן, שרון גליק,<br />
תומר גולדנברג, רפי לוריג, איריס שגאל, רפי<br />
לוריג, מוטי קניבסקי, רון כהנא, אסתר סלמוביץ,<br />
אווה גלעדי, אליאן בטאן, דימיטרי פולין, עופר<br />
שורק, אלון כהן, גנית אשכנזי, טרז גורביץ, אמיר<br />
בר לב, דודי וייס, דקל קורש, צבי לוטן, איה חרב<br />
דבור, נעמן כרמית, שלמה יער בר, שמואל לביא,<br />
אסף גסטפרוינד, עוזיאל לוי, ליאון שי, אמל מאדי<br />
וג'ריס רואשדי.<br />
תודה מיוחדת לעו"ד רבקה כהן מנסוריאן,<br />
שנענתה לפניה דחופה לצורך מניעת ביצוע הליך<br />
פינוי בגין אי תשלום דמי שכירות ולניהול מו"מ<br />
למציאת פתרון יעיל והגיוני לצדדים המעורבים<br />
ולעו"ד עמיד מחול, שהסכים לקבל לייעוץ דחוף<br />
בשעת בוקר מוקדמת פונה, שזומן לחקירת<br />
יכולת.<br />
עורכי הדין שטרם הצטרפו לתכנית מוזמנים<br />
להצטרף ולפנות לרכזת התכנית<br />
בטלפון 04-8537078.<br />
קצרים<br />
עיכובים במשלוח הודעות על<br />
קליטת הצהרות ושוברי תשלום.<br />
בעיות המופנות על ידי החברים מטופלות על<br />
ידי הגורמים הרלבנטיים במחוז.<br />
בעקבות התופעה הבעייתית של עיכובים<br />
במשלוח הודעות על קליטת הצהרות ושוברי<br />
תשלום, פנה יו"ר ועדת מיסים של המחוז, עו"ד<br />
פרופ' דן ביין אל רשות המיסים. הוצע לתת<br />
הנחיה גורפת לפיה מועד התשלום )לכל הצהרה<br />
שהוגשה במועד(, יהיה לפחות 14 יום לאחר קבלת<br />
השוברים אצל המצהירים ו/או המייצגים. כמו<br />
כן צויין כי החוק מקנה אפשרות להגיש השומה<br />
תוך 50 ימים ולכן אין לחייב את מי שדיווח כדין<br />
ובמועד בתשלומי ריבית.<br />
מנהל תחום )תפעול שומה( במח' שומת<br />
מקרקעין, מר שוקי שרצקי, השיב לפניה האמורה<br />
וציין כי על פי בדיקה יומיומית המתבצעת על ידם<br />
מגיעים המכתבים והשוברים למייצג תוך 7 ימים<br />
ממועד פתיחת התיק במשרד האזורי.<br />
לגבי מועד תחילת חישוב הריבית, צויין כי<br />
הוא נקבע מהיום ה-60 בשומה העצמית וכי גם<br />
המועד האחרון לתשלום נקבע ליום ה-60. באשר<br />
להצעה שהופנתה אליהם הבהיר כי היא אינה<br />
מעשית הואיל ואין במערכת הממוחשבת מידע<br />
לגבי תאריך זה.<br />
עם זאת, צויין כי נעשתה פנייה לבית הדפוס,<br />
המדפיס ושולח את ההודעות, לפעול לקיצור<br />
משך הזמן בו מודפסת ההודעה, נעטפת ומועברת<br />
לדואר בתקווה כי לא יהיו עוד עיכובים.<br />
עיון מקוון במשכון -<br />
שיפור השירות<br />
לציבור<br />
רשם המשכונות מודיע<br />
על שיפור השירות לציבור<br />
באמצעות עיון מקוון במאגר הממוחשב של רשם<br />
המשכונות.<br />
האסמכתא לביצוע העיון במאגר תהיה קובץ<br />
חתום בחתימה אלקטרונית - שירות ראשון<br />
מסוגו בממשלה.<br />
החתימה האלקטרונית היא האמצעי הממוחשב<br />
המאפשר לוודא כי המידע הגיע ממקור מהימן<br />
)רשם המשכונות( וכי לא עבר כל שינוי בדרך.<br />
מכאן, שלמעשה מדובר באסמכתא רשמית מעת<br />
רשם המשכונות.<br />
לביצוע העיון https://nesach.justice.gov.<br />
il/mashkonot/forms/fmashindex.aspx<br />
הלשכה מסייעת לזרוז קבלת<br />
פסקי דין<br />
עורכי דין, הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים<br />
ממועד הגשת אחרון הסיכומים, מוזמנים להעביר<br />
ללשכה את פרטי התיקים, שמות השופטים וציון<br />
בית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי<br />
דין בתיקים אלו.<br />
פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות. פסקי<br />
דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים.<br />
מחוז חיפה - און ליין<br />
"תופסים גל מעודכן" עם אתר המחוז<br />
באינטרנט.<br />
הודעות, עדכונים וידיעות - מסווגים על פי<br />
מדורים, מידע על השתלמויות, אירועים, מופעי<br />
תרבות בהנחה ועוד...<br />
האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן!<br />
אז אל תאמרו: "לא ידעתי!" אמרו: "לא<br />
גלשתי!"<br />
כתובת האתר: www.haifabar-law.org.il<br />
החלפת כתובת דואר אלקטרוני?<br />
עדכן/י אותנו!<br />
על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה<br />
באופן שוטף ולשמור אתך על קשר אינטנסיבי<br />
פשוט להפעלה, מהיר, יעיל וחסכוני - נבקשך<br />
להמציא לנו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך<br />
לכתובת הדוא"ל בלשכה:<br />
IB@HAIFABAR-LAW.ORG.IL<br />
על כל שינוי - נא להודיע!<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 29 2010
לשכהושות'<br />
הושלמה מערכת סריקת ארכיון<br />
תיקי הרישוי במינהל ההנדסה<br />
בחיפה<br />
על פי הודעת מהנדס העיר, אדריכל אריאל<br />
וטרמן, הושלמה סריקת כל תיקי הרישוי במינהל<br />
ההנדסה. החלק הארי של התיקים שנסרקו, עומד<br />
לרשות הציבור במדיה מגנטית, במחלקת המידע<br />
ובאינטרנט.<br />
במקביל, שכבת הקומפילציה ביעודי הקרקע<br />
נמצאת לקראת השלמה וגם היא עומדת לרשות<br />
הציבור באינטרנט, יחד עם ארכיון תוכניות בניין<br />
העיר.<br />
עורכי הדין מוזמנים ללמוד את המערכת<br />
הייחודית הזו, שהיא ראשונה מסוגה בארץ, וכן<br />
לתת משוב למחלקת ההנדסה לגבי התאמתה<br />
לצרכי העבודה המקצועית.<br />
עיון עורכי דין בחומר רלבנטי<br />
בתיקי בנייה<br />
נציגי המחוז נפגשו עם עו"ד רשף חן, היועץ<br />
המשפטי של עיריית חיפה, כדי למצוא דרכים<br />
לאפשר לעורכי דין המייצגים רוכשים בעסקות<br />
מקרקעין )או לשמאים הפועלים מטעמם(, לעיין<br />
בחומר רלוונטי מתיק הבנייה )כגון, החלטת וועדות<br />
ערר, החלטות שיפוטיות, הליכים משפטיים,<br />
מבנים מסוכנים, כל הבקשות להיתר וכל חומר<br />
חדש שמוגש לאחר הסריקה( וזאת בשל מגמת<br />
בתי המשפט להטיל על עורכי דין אחריות בקשר<br />
לבדיקות מוקדמות לפני רכישת מקרקעין. בתום<br />
הישיבה הוחלט לקיים פגישה נוספת בנוכחות<br />
מהנדס העיר וצוותו.<br />
הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע<br />
אוסרת שימוש במידע הקיים<br />
במרשם האוכלוסין לצורך אימות<br />
זהות<br />
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע )רמו"ט(<br />
פרסמה טיוטת הנחיה לתגובות הציבור, הקובעת<br />
כי הסתמכות על פרטי מידע, הנמצאים במרשם<br />
האוכלוסין בלבד, לצורך אימות זהותו של אדם,<br />
המזדהה מרחוק ומבקש לעיין במידע אודותיו,<br />
אינה עומדת בחובת אבטחת המידע הקבועה<br />
בסעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות.<br />
הסיבה להוצאת הנחיה זו היא קיומו של עותק<br />
חלקי ובלתי חוקי של מרשם האוכלוסין באינטרנט<br />
)'אגרון'(. עותק בלתי חוקי זה, מכיל מידע אודות<br />
כל אזרחי מדינת ישראל וכולל פרטים כגון שם,<br />
מספר תעודת זהות, כתובת, קשרי משפחה וכד'.<br />
באמצעות מידע זה קיים חשש ממשי כי אנשים<br />
יתחזו לאחרים ויעיינו במידע אודותם, או יבצעו<br />
פעולות הונאה אחרות.<br />
להנחיה זו השפעה משמעותית על כל תהליכי<br />
שירות לציבור במשק במגזרים העסקי והציבורי,<br />
שכן במקרים רבים הם ניתנים בטלפון או<br />
באינטרנט, ותנאי להתחלתם הוא תהליך של זיהוי<br />
מרחוק של המתקשר.<br />
את טיוטת ההנחיה ניתן להוריד באתר<br />
האינטרנט של הרשות.<br />
פיקוח ואכיפה על העוסקים<br />
במקצוע תיווך במקרקעין ללא<br />
רישוי מתאים<br />
משרד המשפטים מקיים דיונים עם הרשות<br />
להגנת הצרכן כדי לקבוע תוכנית פיקוח ואכיפה<br />
על העוסקים במקצוע תיווך במקרקעין ללא רישוי<br />
מתאים.<br />
על מנת להקל על הציבור, פורסמה באתר משרד<br />
המשפטים רשימת מתווכים מורשים הכוללת את<br />
מספרי הרישיון כפרט מזהה לאותם מתווכים.<br />
רשימה זו מתעדכנת באופן קבוע.<br />
סרטוני פרסומת של עורכי דין<br />
באינטרנט - אסורים!!!<br />
ועדת הפרסומת הארצית נדרשה לנושא<br />
פרסומת משרדי עורכי דין באינטרנט )לרבות<br />
יוטיוב( והבהירה כי מכלל 3)ה( לכללי לשכת עורכי<br />
הדין )פרסומת( עולות המסקנות הבאות:<br />
1. פרסומת תובא ללא מלל קולי.<br />
2. ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים והכוונה<br />
היא לתמונות סטילס, להבדיל מרצף של תמונות<br />
המהוות סרטון.<br />
כנס בית הדין המשמעתי<br />
חברי בית הדין המשמעתי החדשים נפרדו<br />
מחבריהם היוצאים, בכנס בית הדין השנתי<br />
שנערך בבית הפרקליט. בנוסף לטקס הפרידה<br />
המכובד זכו החברים החדשים והוותיקים<br />
להאזין להרצאתו המרתקת של יו"ר נשיאות<br />
בית הדין, עו"ד עפר אטיאס, בנושא השעיות<br />
ח ב ר ו ת<br />
בלשכה שלא<br />
עקב הליך<br />
משמעתי.<br />
בבית הדין המשמעתי המחוזי<br />
של לשכת עורכי-הדין, מחוז חיפה<br />
הקובל: הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה<br />
נ ג ד<br />
הנאשם: עורך-דין תומר ורדי<br />
הזמנה לנאשם - לטיעונים לעונש<br />
ומתן גז"ד<br />
עליך לבוא לישיבת בית הדין הנ"ל, במושבו בלשכת עוה"ד, שד'<br />
בן-גוריון , 6 חיפה<br />
ביום חמישי בתאריך 08.07.2010 בשעה 16:00<br />
לדיון בקובלנה שהוגשה נגדך<br />
בתיק בית הדין 60/09<br />
את העתקי הקובלנה, הודעה על הרכב ביה"ד ופרוטוקולים תוכל<br />
לקבל במזכירות ביה"ד.<br />
אם לא תופיע לישיבת ביה"ד כמוזכר לעיל, ידון בית הדין שלא<br />
בפניך, בהתאם לקבוע בסעיף 18 לכללי לשכת עוה"ד )סדרי הדין בתי<br />
הדין המשמעתיים(, תשכ"ב-1962.<br />
תאריך פרסום: 5/4/10<br />
מזכירות בית-הדין המשמעתי<br />
עורכי הדין הצעירים מוזמנים<br />
להשתתף בפעילות במסגרת<br />
פורום חדש במחוז<br />
פורום הצעירים של המחוז, שמתגבש<br />
בימים אלה, כבר הספיק להתכנס למפגש<br />
שני ולארגן את תכניו של כנס ההשקה של<br />
הפורום, שצפוי להתקיים בתאריך 09.05.10<br />
בבית הפרקליט בחיפה. החברים מוזמנים<br />
להצטרף וגם להפנות שאלות, להעלות<br />
רעיונות ולקחת חלק פעיל בפעילות.<br />
30<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפון<br />
דו"ח מס' - 73 נכון ליום 14.3.10<br />
על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל, תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה<br />
מחוז חיפה<br />
הוצאו מן הלשכה<br />
רמזי אבו-רחמה מס' רישיון 5740 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 6/11/2001.<br />
מאמון בן עלי חלאילה מס' רישיון 18364 הוצא<br />
מן הלשכה החל מיום 24/7/2003.<br />
טאיסה ניוק מס' רישיון 18840 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 27/4/2005.<br />
ויקטוריה דרייזין מס' רישיון 21938 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 18/5/2005.<br />
שירה עם דוד מס' רישיון 9763 הוצאה מן<br />
הלשכה החל מיום 30/11/2006.<br />
חדר קבלאוי מס' רישיון 12891 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 2/2/2007.<br />
חסן מחאמיד זטאם מס' רישיון 14989 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 19/06/2008.<br />
גאנם אבו ריא מס' רישיון 32364 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 1/02/2009.<br />
איתן לפידות מס' רישיון 10522 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 14/01/2009.<br />
דוד קדוש מס' רישיון 15197 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 27/02/2008.<br />
בנו גנות מס' רישיון 5429 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 16/06/2009.<br />
אבישי לאור מס' רישיון 7972 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 16/06/2009.<br />
פיראס אליאס מס' רישיון 33801 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 1/9/2009.<br />
אליהו מאור )מרקוביץ( מס' רישיון 2873 הוצא<br />
מן הלשכה החל מיום 15/10/2009.<br />
סלאח אבדאח מס' רישיון 26769 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 16/11/2009.<br />
הושעו מן הלשכה<br />
עומר גזאוי מס' רישיון 12353 הושעה לתקופה<br />
של 8 שנים החל מיום 16/12/2004 ועד ליום<br />
.15/12/2012<br />
פנחס נרקיס מס' רישיון 6652 הושעה החל מיום<br />
4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048.<br />
ראסם חמאדה מס' רישיון 21972 השעיה<br />
לתקופה של 12 שנים, החל מיום 1/2/2007 ועד<br />
ליום 31/1/2019.<br />
חוסין מסאלחה מס' רישיון 22813 הושעה החל<br />
מיום 1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015.<br />
יאסר בריק מס' רישיון 26810 הושעה החל מיום<br />
4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה<br />
- הוצאה מן הלשכה.<br />
גרא דה שליט מס' רישיון 9250 הושעה החל<br />
מיום 1/3/2007 ועד ליום 27/02/2011.<br />
עלאא עואד מס' רישיון 28555 השעיה לתקופה<br />
של 4 שנים, החל מיום 29/10/2007 ועד ליום<br />
.28/10/2011<br />
גסוב חאג מס' רישיון 22762, השעיה לתקופה<br />
של שנה, שתופעל עם שובו לישראל.<br />
חלאילה נואף מס' רישיון 33923 הושעה<br />
לתקופה של 5 שנים החל מיום 8/9/2008 ועד<br />
ליום 7/9/2013.<br />
מחמוד חטיב מס' רישיון 31267 הושעה החל<br />
מיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021.<br />
סברי גריס מס' רישיון 4325 הושעה לתקופה<br />
של 6 שנים החל מיום 6/3/2008 ועד ליום<br />
.5/3/2014<br />
מונדר ג'אבר מס' רישיון 18796 השעיה החל<br />
מיום 15/07/2008 ועד ליום 13/05/2010.<br />
אחמד אלמאלק מס' רישיון 38742 הושעה<br />
לתקופה של שלוש שנים, החל מיום 15/07/08<br />
ועד ליום 14/07/2011.<br />
שפיק דרויש מס' רישיון 26839 הושעה החל<br />
מיום 1/5/2008 ועד ליום 31/10/2010.<br />
אמין בן אחמד בדארנה מס' רישיון 17384<br />
השעייה זמנית החל מיום 21/10/1999 ועד<br />
להכרעה בבקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת<br />
עורכי הדין.<br />
רודי זקנון מס' רישיון 14501 השעיה החל מיום<br />
15/02/2009 ועד ליום 14/5/2011.<br />
סוהא קסיס מס' רישיון 14025 הושעתה החל<br />
מיום 1/2/2009 ועד ליום 30/4/2013.<br />
חוסיין עוסמאן מס' רישיון 32273 השעיה<br />
לתקופה של 36 חודשים החל מיום 1/02/2009<br />
ועד ליום 31/01/2012.<br />
יעל אור פלדמן מס' רישיון 18316 השעייה<br />
זמנית החל מיום 19/02/2009 ועד להכרעת<br />
דינה בבית משפט השלום בנצרת.<br />
גנדור נביל מס' רישיון 20682 השעיה לתקופה<br />
של שנה החל מיום 01/05/2009 ועד ליום<br />
.30/04/2010<br />
מחאמיד נאסר מס' רישיון 32427 השעיה<br />
לתקופה של 24 חודשים החל מיום 01/04/2009<br />
ועד ליום 31/03/2011.<br />
בלה מאיה לביא מס' רישיון 21997 השעיה<br />
לתקופה של שלש שנים החל מיום 1/05/2009<br />
ועד ליום 30/04/2012.<br />
מאהר אלכליל מס' רישיון 32366 הושעה<br />
לתקופה של 3 שנים החל מיום 1/07/2009 ועד<br />
ליום 30/06/2012.<br />
יחיא עבדאללה מס' רישיון 39662 הושעה<br />
לתקופה של 8 שנים, החל מיום 15/7/2009 ועד<br />
ליום 14/7/2017.<br />
אהוד כספי מס' רישיון 10808 השעיה החל מיום<br />
1/11/2009 ועד ליום 31/07/2010.<br />
יוסף רוטמן מס' רישיון 7814 השעיה החל מיום<br />
9/12/2009 ועד ליום 8/12/2019.<br />
עוייד בהיג' מס' רישיון 14561 הושעה לתקופה<br />
של 3 שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום<br />
.31/12/2012<br />
וליד קסום מס' רישיון 20183 הושעה החל<br />
מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2013.<br />
נסאר מונדר מס' רישיון 32029 הושעה לתקופה<br />
של 30 חודשים החל מיום 1/4/2009 ועד ליום<br />
.30/9/2011<br />
פאחר ביאדסי מס' רישיון 31130 הושעה<br />
לתקופה של שנה החל מיום 20/1/2010 ועד<br />
ליום 19/1/2011.<br />
ליאורה ליטמן מס' רישיון 26883 הושעתה<br />
לתקופה של 60 חודש החל מיום 24/2/2010<br />
ועד ליום 23/2/2015.<br />
עאסי ורד מס' רישיון 28548 הושעה לתקופה<br />
של 3 שנים החל מיום 15/5/2009 ועד ליום<br />
.14/5/2012<br />
פקיעת חברות<br />
יוסף שפיק מס' רישיון 17032 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />
נתן רוזנברג מס' רישיון 10986 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />
יוסף רענן מס' רישיון 7058 פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006.<br />
עימאד אסדי מס' רישיון 26118 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 6/05/2009.<br />
אוסאמה נבואני מס' רישיון 22819 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 25/6/2009.<br />
רז דורון מס' רישיון 9479 פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 10/11/2008.<br />
תאופיק קורטאם מס' רישיון 15003 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל -<br />
.18/2/2009<br />
מחוז צפון<br />
הוצאו מן הלשכה<br />
זאהי אסכנדר מס' רישיון 12864 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 1/08/2005.<br />
מאזן נסאר מס' רישיון 10250 הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 17/08/2003.<br />
ג'סאן עומר ממדוח מס' רישיון 20160 הוצא מן<br />
הלשכה החל מיום 6/04/2007.<br />
סקוט מן מס' רישיון 13021 הוצאה מן הלשכה<br />
החל מיום 16/12/2009.<br />
הושעו מן הלשכה<br />
איהאב חליחל מס' רישיון 22770 הושעה<br />
לתקופה של 10 שנים, החל מיום 27/05/2008<br />
ועד ליום 26/05/2018.<br />
מדיאן יוסף מס' רישיון 19016 הושעה החל<br />
מיום 15/11/2008 ועד ליום 14/05/2026.<br />
מחמוד אחמד זועבי מס' רישיון 16955 השעיה<br />
החל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015.<br />
ויסאם הרייש מס' רישיון 28875 הושעה<br />
לתקופה של 5 שנים, החל מיום 19/12/2006<br />
ועד ליום 18/12/2011.<br />
מוחמד עומר דראושה מס' רישיון 33877 הושעה<br />
החל מיום 15/04/2009 ועד ליום 13/10/2012.<br />
בנימין פרידמן מס' רישיון 7812 הושעה לתקופה<br />
של 3 שנים החל מיום 21/05/2009 ועד ליום<br />
.20/05/2012<br />
נביל דוח'י מס' רישיון 24011 הושעה זמנית<br />
החל מיום 16/7/2009 ועד להכרעה סופית בבית<br />
משפט בתיק פלילי.<br />
עאטף זועבי מס' רישיון 21950 הושעה<br />
לשש שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום<br />
.1/1/2016<br />
פקיעת חברות<br />
עארף מסאלחה מס' רישיון 17415 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 17/2/2005.<br />
אמיר עקל ח'טיב מס' רישיון 32224 פקיעת<br />
חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009.<br />
איוב קנדלפת מס' רישיון 28602 פקיעת חברות<br />
לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009.<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 31 2010
לשכהושות'<br />
ב<br />
ינות לבנינים אפורים, בנקודה הדרומית<br />
ביותר של מחוז חיפה, שוכן בית משפט<br />
השלום בחדרה. בסמוך לו, במורד הרחוב,<br />
פועלת, מזה 7 שנים בקרוב, שלוחת לשכת<br />
עוה"ד. ותיקי עוה"ד באזור חדרה יעידו כי<br />
הגודל אינו קובע וכי השלוחה, על אף גודלה<br />
הפיזי, ממלאת פונקציה חשובה עבור עורכי הדין באזור<br />
חדרה והסביבה. היחס החברי השורר בין עורכי הדין בחדרה<br />
וסביבתה הוא הגורם המייחד והמאחד, הן מבחינה מקצועית<br />
והן מבחינה חברית.<br />
לצד פעילויות מקצועיות וחברתיות במסגרת הלשכה, קיים<br />
קשר הדוק וחם עם השופטים, הרשמים ועובדי בית משפט<br />
השלום, בית המשפט לעניינים מקומיים, בית המשפט לענייני<br />
משפחה וההוצאה לפועל. לצד קשר זה עולה ונדונה סוגיה<br />
ישנה-חדשה בדמות הצורך בבניית היכל משפט, אשר יאגד<br />
ויכיל בתוכו את ארבעת )כן, ארבעת!( בנייני בית המשפט<br />
הפזורים בעיר חדרה.<br />
אם כן, ככל שהלכו ורבו בניני בתי המשפט בעיר גבר הצורך<br />
בלשכה - מקום מפגש חברי ועניני כאחד. במהלך השנה<br />
האחרונה גברה התעניינות החברים בנעשה בלשכה ומספר<br />
החברים הנוטלים חלק בפעילויות - השתלמויות, הרצאות<br />
ואירועים חברתיים גדל בצורה עקבית. כן גדל מספר עורכי<br />
הדין המתנדבים בפרויקטים 'שכר מצווה' ו'שיעור אחר' )כן<br />
ירבו כמותם(. ענת פסחוב, מזכירת השלוחה, עומדת לרשות<br />
החברים ומקבלת את פניהם ברוב שמחה ומקצועיות.<br />
השלוחה בחדרה קיימה השנה שתי השתלמויות מטעם<br />
המכון להשתלמויות, בנזיקין ובמקרקעין. כמו כן, הוכתרו<br />
בהצלחה ימי עיון מרוכזים בתחום התעבורה )שהונחו<br />
ע"י השופט טננבוים וקרזבום בלווית עוה"ד ערן בר-אור<br />
מפרקליטות חיפה ועוה"ד ניבה טומשבסקי( ובתחום התכנון<br />
והבניה - הרצאת שמאי המקרקעין שחר חורי בלווית עוה"ד<br />
יצחק גדיש ואילן פלדמן.<br />
בשני ימי העיון הללו גובשו<br />
פאנלים מקצועיים בהם<br />
הציגו מספר דוברים את<br />
עמדתם תוך קיום רב-שיח<br />
ומתן במה רחבה לשאלות.<br />
עוה"ד תמי אולמן העבירה<br />
הרצאה מרתקת מתחום<br />
הפלילים ושיתפה את<br />
הקהל בדרך הכנת תיק<br />
פלילי לקראת משפט,<br />
מיון הראיות, הצורך<br />
בהסתייעות במומחים מכל<br />
תחומי החיים במסגרת<br />
פרשת ההגנה ועוד<br />
טיפים רבים לפליליסטים<br />
שבינינו ולאלה שרוצים<br />
להיות; נערך מפגש מפרה<br />
בין שופטים ועובדי בית<br />
חדרה - לא מה שחשבתם<br />
מאת: עו"ד אילנית<br />
אימבר, יו"ר ועד<br />
מקומי חדרה<br />
והסביבה<br />
השאיפה<br />
למצויינות<br />
מורגשת בחדרה<br />
יותר מתמיד.<br />
רבים וטובים<br />
מחברינו עושים<br />
כל שביכולתם<br />
להגיע לשלוחה<br />
כדי ללמוד,<br />
להתעדכן ולקחת<br />
חלק פעיל<br />
בשדרוג רמת<br />
הייצוג<br />
32<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010<br />
המשפט לבין עורכי הדין במטרה להמשיך את הנוהג הקיים<br />
מזה שנים רבות של יחסי עבודה יעילים, מקצועיים וחבריים;<br />
הועברה הרצאה בתחומי הגרפולוגיה ע"י הגברת פנינה<br />
אריאלי; יום עיון בנושא הוצאה לפועל; קורס החייאה, סדנת<br />
איפור לפורים דרך בניית דמות וצירוף אביזרים ובהמשך היו<br />
על הפרק שני אירועים, אשר הפכו לשם דבר בחדרה: יום<br />
האישה הבינלאומי, אשר נחגג זו השנה הרביעית ברציפות<br />
וכולו מוקדש לעורכות דין נשים ומה שביניהן.... ובשבוע<br />
לאחר מכן התכנסנו בלשכה לרגל חג הפסח, הרמנו כוסית<br />
לצלילי להקת ,"JAZZICO" וברכנו את השופטים החדשים<br />
שהצטרפו למשפחת חדרה.<br />
לאחר חג הפסח ועד תחילת הפגרה מתוכננת סדנא<br />
ללימוד שפת הסימנים 'תעביר את זה הלאה' שתהא בת 10<br />
מפגשים שבועיים, והיא מיועדת לציבור השומעים. הסדנא<br />
אינה כרוכה בתשלום וכל משתתף מתחייב להעביר את שלמד<br />
לפחות לאדם אחד; מפגשים מפרים בין עורכי דין ותיקים<br />
לצעירים בסגנון: 'כל מה שרצית לדעת על המקצוע בו בחרת<br />
ולא העזת לשאול', את המפגשים יעבירו עורכי דין ותיקים<br />
מאזור חדרה והסביבה, ערב זיכרון לעו"ד אניס ריאד ז"ל,<br />
והרצאות נוספות אשר יפורסמו בהמשך בתחום האישות,<br />
הוצאה לפועל וכו'.<br />
לכל אלו שמיהרו בשנים האחרונות להשמיע רקוויאם<br />
לשלוחת חדרה - עינינו הרואות, חדרה צמחה, התפתחה<br />
והתברכה בעורכי דין הנוטלים חלק פעיל בהשתלמויות, ימי<br />
העיון ובפעילות התנדבותית ענפה למען החברים החדשים<br />
שהצטרפו ללשכה.<br />
הרצאה בנושא גרפולוגיה - גב’ פנינה אריאלי
תפקיד עורך הדין<br />
בליווי קבוצת רכישה<br />
מאמר זה נכתב במסגרת יום עיון בנושא<br />
שהתקייםל בבית הפרקליט ב-21 בפברואר.<br />
יווי משפטי של עורך הדין בפרויקט של<br />
קבוצת רכישה, הינו ליווי כולל, משלב רכישת<br />
המקרקעין ועד גמר הפרויקט ורישום זכויות<br />
המשתתפים, כל אחד ביחידת הדיור שנבנתה<br />
עבורו במקרקעין, וכולל את המרכיבים<br />
הבאים:<br />
# עריכת הסכם שיתוף בין חברי הקבוצה, בו נקבעות<br />
התחייבויות המשתתפים -האישיות וההדדיות; חלקיהם<br />
היחסיים בפרויקט, לפיהם נגזרים שיעורי הנשיאה<br />
בעלויות; התחייבות המשתתפים לבחור ולהתקשר עם<br />
בעלי מקצוע לביצוע הפרויקט )אדריכל, קבלן, מפקח<br />
וכיו"ב(; הוראות בנושא העברת זכויות; רישום הזכויות<br />
על שם המשתתפים; קביעת מנגנון קבלת החלטות<br />
ובוררות לפתרון סכסוכים בין המשתתפים; התחייבות<br />
המשתתפים להתקשר עם בנק מלווה והוראות נוספות<br />
בהתאם לנסיבות כל פרויקט.<br />
# טיפול וייצוג הרוכשים בהסכם רכישת הזכויות בקרקע.<br />
# ליווי משפטי של ההליכים התכנוניים )לרבות ייצוג<br />
בערר(.<br />
# ייעוץ משפטי בהתקשרויות עם קבלנים, ספקים, בנקים<br />
ונותני שירות אחרים והכנת הסכמי ההתקשרות עימם.<br />
# ייעוץ שוטף לנציגי הקבוצה ולמנהל הפרויקט )במידה ויש<br />
כזה( במהלך ביצוע הפרויקט.<br />
# נקיטת פעולות נגד משתתף מפר, לרבות אכיפת ההסכם<br />
או ביטולו ומכירת חלקו של המשתתף המפר בפרויקט.<br />
# טיפול ברישום הבית המשותף.<br />
# כל פעולה הנדרשת ביחסים שבין השותפים על פי הסכם<br />
השיתוף.<br />
# בדיקה וגיבוש של הסכמי הליווי הבנקאי מול הבנק הנבחר<br />
לליווי הפרויקט.<br />
חשוב לפנות לעו"ד בשלב המאוד מקדמי של גיבוש<br />
הקבוצה.<br />
לעורך הדין תפקיד חשוב ביותר כבר בשלב גיבוש קבוצת<br />
הרכישה וקביעת מנגנון פעילותה, שכן למבנה העסקה<br />
צפויות בהמשך השלכות על סיווג העסקה על ידי משרד מיסוי<br />
מקרקעין -אם כרכישת קרקע בלבד על ידי המשתתפים<br />
והזמנת שירותי בניה שאינה מהווה עסקה במקרקעין, או<br />
שמא יש לראות בעסקה, בהתאם לנסיבות העובדתיות<br />
ולמערך ההסכמים הנחתמים על ידי חברי הקבוצה, בהתאם<br />
למבחנים שנקבעו בהוראת ביצוע 7/2001, משום רכישת<br />
דירת מגורים על ידי חברי הקבוצה.<br />
מבלי להעמיק במישור המיסויי של קבוצות רכישה<br />
ובויכוחים הניטשים עם משרדי מיסוי מקרקעין שנדונו כבר<br />
בלא מעט הליכים משפטיים, לרבות בבית המשפט העליון,<br />
יצוין בתמצית כי בנסיבות מסוימות בהן קיים מארגן/יזם<br />
שבהתאם להוראת הביצוע הנזכרת, נמסרות לידיו סמכויות<br />
רבות בניהול העסקה )החל משלב השיווק, המו"מ עם בעלי<br />
הקרקע, טיפול בהוצאת ההיתר, התקשרות עם בעלי המקצוע<br />
הרלבנטיים וכיו"ב(, עשויות רשויות המס לקבוע כי התקיימו<br />
למעשה שתי עסקאות המחייבות מיסוי - האחת: רכישת<br />
המקרקעין על ידי אותו מארגן/יזם מבעלי הקרקע )אף כי<br />
בפועל המקרקעין נרכשים בחוזה על ידי המשתתפים עצמם(<br />
והשניה: מכירת דירות גמורות עם התחייבות להשלמתן<br />
מהמארגן/היזם לחברי קבוצת הרכישה.<br />
למותר לציין כי משמעות קביעה כנ"ל הינה פעמיים מס<br />
שבח ומס רכישה, דבר החושף לא רק את המארגן/היזם<br />
לסיכון ולנטל כספי משמעותי, אלא גם את חברי קבוצת<br />
הרכישה )בתוספת מס הרכישה )במקום 5% על הקרקע<br />
בלבד(, בחבות במע"מ ובעובדה שללא תשלום או ביטול של<br />
שומות המס הכפולות, שנקבעו כאמור על ידי משרד מיסוי<br />
מקרקעין, לא תתאפשר העברת הזכויות במקרקעין על שם<br />
המשתתפים(.<br />
יש לציין, כי בשלב הגיבוש<br />
ועריכת הסכם השיתוף, על<br />
עורך הדין לוודא )מוטב<br />
באמצעות שמאי המכין<br />
דו"ח "0" לפרויקט(, כי<br />
קביעת חלקיהם היחסיים של<br />
המשתתפים נעשתה באופן<br />
העולה בקנה אחד עם הדירות<br />
העתידות להתקבל בידי כל<br />
אחד מהם בסופו של יום.<br />
בשלב ראשון נרכשת הקרקע<br />
על ידי המשתתפים במושעא,<br />
כדי לבנות ביחד ולהגיע לתוצר<br />
מוגמר בסופו של תהליך.<br />
בשלב מאוחר יותר, בגמר<br />
הבניה, יהיה צורך לרשום<br />
בית משותף ולקבל אישורי<br />
מיסים ממשרד מיסוי המקרקעין. בשלב זה, בודקות רשויות<br />
המס את התאמת החלקים היחסיים בקרקע לתוצר המוגמר<br />
שמקבל כל משתתף. המבחן הטכני הוא מבחן השטחים<br />
אולם, המבחן המהותי הינו<br />
מבחן השווי וכדי למנוע חיוב<br />
המשתתפים בתשלומי איזון,<br />
בשל אי התאמה בין חלקיהם<br />
במקרקעין כפי שנרכשו בשלב<br />
ראשון, לבין יחסיות הדירות<br />
הגמורות, קיימת כאמור<br />
חשיבות רבה לבדיקה ולתכנון<br />
המוקדמים.<br />
*שותפה במשרד עורכי דין רון ברנט<br />
ושות'<br />
מאת: כלכלנית<br />
ועו"ד מירי זוהר*<br />
עו"ד מירי זוהר ועו"ד רו"ח<br />
אמיר אורגד<br />
מהנדס העיר חיפה,<br />
אריאל וטרמן<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 33 2010
בעריכת עו"ד<br />
רות ברזילי<br />
הנאשם דרש<br />
מהמתלונן<br />
עבור האימות<br />
100 ש"ח<br />
והמתלונן<br />
שילם סכום<br />
זה, חרף טענתו<br />
שנמסר לו<br />
שהעלות היא<br />
42 ש"ח<br />
נאבקים על<br />
רמת המקצוע<br />
השעיה בפועל לעורך דין שקיבל לקוח<br />
ה<br />
בתנאים שאינם הולמים את המקצוע<br />
שחיקה המתמדת בשנים האחרונות,<br />
במקצוע עריכת הדין, אינה סוד. השחיקה<br />
מתבטאת בירידה ברמתם המקצועית<br />
של עורכי הדין ובהתדרדרות טוהר<br />
המידות של המקצוע ותדמיתו הציבורית<br />
)הן של המקצוע בפרט והן של המערכת<br />
המשפטית בכלל(.<br />
ועד מחוז חיפה שם לעצמו, כאחת ממטרותיו המרכזיות,<br />
לשפר את רמת המקצוע ואיכותו. המאבק מתנהל במספר<br />
מישורים במקביל, גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית.<br />
אחת הדרכים להילחם בתופעה היא העמדה לדין משמעתי<br />
של עורכי דין שהפרו את כללי האתיקה המקצועית.<br />
לגזור קופון<br />
מטרת ההליכים המשמעתיים אינה רק להעניש את עורכי<br />
הדין שסרחו, אלא גם )ואולי בעיקר(, להרתיע אותם מלבצע<br />
עבירות בעתיד ולחנכם ל'עריכת דין טובה'.<br />
לאחרונה, ניתן על ידי בית הדין המשמעתי פס"ד, בתיק<br />
שעובדותיו כלהלן:<br />
מזה מספר שנים מקיימת לשכת עורכי הדין פרויקט<br />
אימות תצהירים ב'לשכת הקשר' שבהיכל בתי המשפט<br />
בחיפה. השירות ניתן לציבור כנגד תשלום קבוע<br />
ובהתאם להנחיות בכתב, שהוגדרו מראש על ידי ועד<br />
מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.<br />
המתלונן, שאין לו כל היכרות מוקדמת עם הנאשם,<br />
הגיע להיכל המשפט בחיפה לצורך הגשת מסמכים בלשכת<br />
ההוצאה לפועל והתבקש להגיש תצהיר מאומת על ידי עורך<br />
דין וטופס פרטים מאומת כנ"ל.<br />
למתלונן נמסר כי קיים חדר בו מאמתים עורכי דין<br />
חתימות, תמורת ₪ 42 ועל כן ניגש לעמדת המודיעין<br />
בכניסה להיכל המשפט, כדי לברר להיכן לפנות בנדון.<br />
טרם התפנה הפקיד בעמדת המודיעין, ניגש הנאשם אל<br />
המתלונן ושאל למבוקשו. כאשר הסביר לו המתלונן את<br />
רצונו, ביקשו הנאשם להתלוות אליו, הפנהו לחדר ושם אימת<br />
את חתימותיו. הנאשם דרש מהמתלונן עבור האימות ₪ 100<br />
והמתלונן שילם סכום זה, חרף טענתו שנמסר לו שהעלות<br />
היא .₪ 42<br />
כשביקש המתלונן קבלה מן הנאשם, ענה לו האחרון כי<br />
אין לו קבלות עמו וכי "זה בסדר, אין לך מה לדאוג".<br />
עוון סידרתי<br />
כאן המקום לציין, כי בעבר כבר התקיימו הליכים<br />
משמעתיים כנגד הנאשם בגין עבירות דומות. במסגרת<br />
עסקת טיעון התחייב הנאשם, כי יחדל לאמת תצהירים באזור<br />
היכל בתי המשפט, לאנשים שאינם לקוחותיו ובעלי היכרות<br />
קודמת עימו, ואף התחייב להימנע מלשדל אנשים להימנות<br />
עם לקוחותיו ולקבל את לקוחותיו בתנאים ההולמים את<br />
המקצוע.<br />
בשל חומרת העבירות, הרשיע בית הדין את הנאשם<br />
אך בשל עברו הנקי באותה עת, החליט בית הדין לגזור על<br />
הנאשם עונש של השעיה על תנאי בלבד, לתקופה של חודש<br />
ימים, והתנאי הוא שלא יפר את התחייבויותיו הנ"ל למשך 24<br />
חודש מיום מתן גזר הדין.<br />
ענישה חינוכית<br />
אלא שהנאשם לא למד את הלקח כנראה ולא ניצל את<br />
ההזדמנות שניתנה לו לשוב לתלם, כיוון ששב לבצע את<br />
אותם המעשים בדיוק בגינם הורשע בתיק הקודם. ועל כך,<br />
כאמור, הוא הועמד לדין בשנית.<br />
הפעם, החליט בית הדין שלא להקל עמו. אמנם הוא זוכה<br />
מעבירת השידול, מהטעם שלא עלתה בפני בית הדין תמונה<br />
מפורשת וברורה של שידול, אך הורשע בהפרת ההתחייבות<br />
שנתן בהליך הקודם ובעבירות של התנהגות שאינה הולמת<br />
את מקצוע עריכת הדין ואי שמירה על כבוד המקצוע.<br />
בסעיף 4 לגזר הדין כתב בית הדין: "אין צורך להכביר<br />
!?<br />
אתיכאן<br />
34<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
במילים על חומרת התנהגותו של הנאשם שהפר התחייבות<br />
שניתנה על ידו במסגרת הליך משמעתי שהתנהל נגדו..."<br />
בסעיף 8 לגזר הדין ציין בית הדין כי "...התכלית של<br />
אמצעי המשמעת היא מניעתית והרתעתית. המטרה היא כי<br />
לא תהיה פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות לא ראויה שתבוא<br />
להכשלת אחרים במעשים דומים... נראה כי הנאשם לא רק<br />
שלא הפנים את חומרת המעשים בהם הורשע אלא פעל תוך<br />
התעלמות מוחלטת מהתחייבויותיו מספר ימים קודם לכן<br />
ובזלזול בוטה בבית הדין שב וחזר על מעשיו. על אף שניתנה<br />
לנאשם ההזדמנות הראויה להימנע מעשיית עבירה בחר הוא<br />
לא לעצור באמצעי המשמעת והתנאי אלא לחתור ולהגיע<br />
לענישה. משכך ראוי שתהא היא בהתאם".<br />
בית הדין גזר על הנאשם את העונשים הבאים:<br />
1. השעיה למשך 6 חודשים, מתוכם עונש השעיה בפועל<br />
לתקופה של 30 יום והשעיה על תנאי לתקופה של 5 חודשים,<br />
כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור אחת מהעבירות<br />
נשוא הקובלנה בהן הורשע.<br />
2. תשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין בסך ₪. 1,000<br />
משולחן ועדת<br />
האתיקה<br />
המחוזית<br />
האם אי המצאת בקשה לדחיית תביעה<br />
במעמדל צד אחד לצד שכנגד מהווה<br />
עבירה אתית?<br />
וועדת האתיקה המחוזית הוגשה תלונה<br />
כנגד עורכת דין, בטענה כי נמנעה במכוון<br />
מלהמציא לצד שכנגד העתק בקשה לדחיית<br />
התביעה במעמד צד אחד, בשל אי הגשת<br />
סיכומים במועד.<br />
בעקבות הבקשה נתן בית המשפט החלטה<br />
המורה על דחיית התביעה, כמבוקש, תוך חיוב לקוחתו של<br />
עורך הדין המתלונן בהוצאות.<br />
בתלונה נטען כי אי המצאת הבקשה לדחיית התביעה<br />
מהווה הפרה של תקנה 241)ב( לתקנות סדר הדין האזרחי,<br />
התשמ"ד-1984, הקובעת כי "הוגשה בקשה בכתב יומצא<br />
עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר". הפרת הוראות<br />
התקנה, כך נטען, מהווה התנהגות שאינה הולמת עורך דין.<br />
בתגובת הנילונה נטען כי תקנות סדר הדין האזרחי<br />
מתירות את הגשתן של בקשות במעמד צד אחד, כגון בקשה<br />
למתן פסק דין בשל אי הגשת סיכומים, אשר מטבען מוגשות<br />
במעמד צד אחד, שאחרת תסוכל מטרתן.<br />
הואיל ומדובר בסוגיה עקרונית, הפנתה ועדת האתיקה<br />
המקצועית את הסוגיה לוועדת האתיקה הארצית וביקשה את<br />
חוות דעתה. ועדת האתיקה הארצית דנה בפנייה ואף נדרשה<br />
לעמדת ועדת סד"א שליד הוועד המרכזי ולבסוף החליטה<br />
כי בקשה למתן פסק דין בהעדר סיכומים, בשל אי הגשת<br />
סיכומים במועד, היא בקשה רגילה, המחייבת את המצאתה<br />
לצד השני, במקביל להגשתה.<br />
לפיכך, חל הכלל לפיו אי קיום חובת ההמצאה הקבועה<br />
בתקנות או בחוק היא עבירה אתית לכאורה.<br />
לאור עמדת ועדת האתיקה הארצית, הוחזרה התלונה<br />
להמשך טיפולה של ועדת האתיקה המחוזית.<br />
האם הגשת פסק דין פלילי, בו זוכה<br />
המתלונן, לערכאה שיפוטית שבפניה<br />
המתלונן מייצג בעל דין, מהווה עבירה<br />
אתית?<br />
תלונה נוספת שהוגשה לוועדת האתיקה המחוזית עסקה<br />
במקרה הבא: במהלך הליך משפטי שהתקיים בבית הדין<br />
הרבני, בו ייצג עורך הדין המתלונן את הבעל, הגיש עורך הדין<br />
הנילון, בתמיכה לטענותיו, פסק דין פלילי בו זוכה המתלונן.<br />
בעשותו כן, טען המתלונן, ביזה הנילון את כבודו של<br />
המתלונן, ללא כל הצדקה עניינית ו/או חוקית, הפר את<br />
הוראת סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961<br />
שעניינה שמירה על כבוד המקצוע וכן את סעיפים 2 ו- 26<br />
לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו-1986<br />
שעניינם שמירה על הגינות וכבוד המקצוע והיחס החברי בין<br />
עורך דין לרעהו.<br />
הנילון, בתגובה, הכחיש את הטענות כלפיו וטען כי אין<br />
בהם כדי לפגוע במתלונן. לגרסתו, הכרעת הדין נשוא התלונה<br />
הותרה לפרסום ומצויה בכל האתרים המשפטיים הנגישים<br />
לכל אדם וכי מטרת הבאתה בפני בית הדין הרבני הייתה<br />
להוכיח את טענות מרשתו ולייצגה בנאמנות ובמסירות.<br />
ועדת האתיקה המקצועית החליטה, על סמך החומר המצוי<br />
בתיק ונוכח תגובת הנילון, כי אין מקום לנקיטת הליכים<br />
משמעתיים כנגד הנילון והורתה על גניזת התלונה.<br />
המתלונן הגיש לוועד המרכזי ערר על החלטת הוועדה<br />
המחוזית, בשבתו כקובל נוסף בבדיקה מחודשת של התלונה<br />
לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין. התלונה נדונה בוועדת<br />
האתיקה הארצית, אשר קבעה כי הגשת פסק דין פלילי, בו<br />
זוכה המתלונן, לערכאה שיפוטית, שבפניה המתלונן הוא<br />
אך מייצג, היא מעשה פסול שיש בו עבירה אתית. עם זאת,<br />
משהודיע המתלונן כי נפגש עם הנילון ומחל לו, ומטעם זה<br />
בלבד, החליטה הוועדה הארצית לגנוז את התלונה.<br />
הגשת פסק<br />
דין פלילי, בו<br />
זוכה המתלונן,<br />
לערכאה<br />
שיפוטית,<br />
שבפניה<br />
המתלונן הוא<br />
אך מייצג, היא<br />
מעשה פסול<br />
שיש בו עבירה<br />
אתית<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 35 2010
בית<br />
שני<br />
מיתוג המשרד באמצעות עיצוב<br />
מאת: מיכל רוזן*<br />
כיצד משתמשים גם בסביבה הפיזית<br />
להגדרת העסק. המעצבת מיכל רוזן מדגימה<br />
על משרדים פרי עיצובה<br />
אין כמו האביב להתחלות חדשות ולהתחדשות. אם<br />
במקרה בחרתם לעצב את משרדיכם או אפילו לרענן ולחדש,<br />
כדאי שתדעו, עיצוב המשרד יכול להוות נדבך חשוב בפעילות<br />
השיווקית.ה<br />
יצירת נראות<br />
מקצועות החופשיים הם 'אגוז קשה'<br />
בכל הקשור לשיווק וכשמדובר בעריכת<br />
דין, מגבלות הפרסום מקשות אף יותר.<br />
בנוסף, אופיו של ה'מוצר' שעורכי דין<br />
מספקים, מופשט וערטילאי וקשה<br />
להוכיח שמשרד פלוני נותן שירות טוב<br />
יותר מזה של משרד אלמוני.<br />
ב-15 השנים האחרונות מבינים משרדי עורכי דין רבים את<br />
חשיבותו של מראה המשרד כגורם בתהליך הבחירה של הלקוח<br />
וכתוצאה מכך, בשנות ה-90', חל מהפך במראה ובעיצוב של<br />
משרדי עורכי דין בארץ. החשיבה האסטרטגית על הנראות<br />
הפכה בהדרגה את המשרדים למעוצבים ומזמינים יותר.<br />
איך?<br />
ראשית, עיצוב פנים למשרד הוא פעולה שיווקית, הצריכה<br />
להתבצע לאחר חשיבה אסטרטגית מעמיקה על המסרים<br />
שתרצו לשדר לכל מבקר וגם לצוות שלכם.<br />
אם אתם עוסקים בתחום המסחרי, הדורש משאים<br />
ומתנים מורכבים ותרצו שמרבית הדיונים ייערכו במשרדכם,<br />
כדי להשיג יתרון במגרש הביתי, וודאי תרצו לעצב חדר<br />
ישיבות נוח, מזמין ומרשים וגם להדגיש, באמצעות העיצוב,<br />
את העוצמה של המשרד.<br />
אם אתם עוסקים בתחום הנזיקין ומגיעים אליכם נפגעי<br />
תאונות, חשוב ביותר יהיה לשדר אוירה חמימה ותומכת,<br />
שתתן ללקוחותיכם הרגשה שהגיעו למקום שבו יזכו ליחס<br />
אמפטי ולטיפול מסור וכמובן - לשירות מקצועי.<br />
במשרדי עורכי דין העוסקים ברישום פטנטים או בחברות<br />
היי-טק, שם המשחק הוא יצירתיות ומציאת פתרונות<br />
חכמים. כאן יש צורך לשדר מסרים של חדשנות וחשיבה<br />
מחוץ לקופסא.<br />
חלק ממכלול<br />
החלטה על אופי העיצוב מאתגרת עוד יותר, כיון שעיצוב<br />
הפנים אמור להיות המשכי ותואם לשאר המסרים השיווקיים<br />
של המשרד. כלומר, העיצוב צריך להמשיך ולהעצים את<br />
המסרים המועברים על ידי הלוגו, הניירת המשרדית, הסלוגן<br />
וכל אלמנט אחר של שיווק, הקיים במשרדכם. למשל: אם יש<br />
צבעוניות דומיננטית לניירת המשרדית שלכם, היא אמורה<br />
להופיע גם בעיצוב המשרדים ולו רק כנגיעה של כתם צבע.<br />
אם תיצרו פעילות שיווקית ארוכת טווח, הכוללת שימוש<br />
בכל אמצעי השיווק המפורטים לעיל בתיאום, תהפוך<br />
הפעילות הזו לתהליך מיתוג מתמשך.<br />
והרי ההגדרה המופיעה בויקיפדיה לתהליך מיתוג:<br />
"מותג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה, מוצר, קו<br />
מוצרים או שירות... המונח מותג מתייחס לסך כל העמדות,<br />
הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט.<br />
עמדות ורגשות אלה מכונים לעתים גם 'נכסי המותג'."<br />
לשווק ולמתג על ידי עיצוב הפנים<br />
יוצרים מסמך דרישות )או פרוגרמה( שבו מתארים<br />
את המסר המרכזי שרוצים להעביר למבקרים במשרד ואת<br />
ההנחיות התפעוליות לתכנון המשרד )מספר שותפים,<br />
עורכי דין ומתמחים, אופי חדרי הישיבות, חלל ההמתנה,<br />
❷<br />
המטבחון וכיוב'( ויחד עם המעצב\ת מחליטים על תכנית<br />
החלוקה, חומרי הגמר, הצבעים והטקסטורות שישדרו בצורה<br />
אופטימלית את המסרים המתאימים וימתגו את משרדכם -<br />
או במילים אחרות, יצרבו בזיכרון המבקרים את המסר<br />
הספציפי הייחודי שלכם.<br />
לצורך המחשה של מסרים שונים, שאפשר להעביר<br />
באמצעות העיצוב, מובאות כאן דוגמאות של משרדים<br />
והאופן שבו הועבר המסר השיווקי:<br />
עוצמה: תמונה 1: בחדר המנהל מועבר המסר באמצעות<br />
גודל החדר, התקרה הגבוהה ובעיקר באמצעות הנוף העירוני<br />
הנשקף מקומה גבוהה של בניין המשרדים. צורת הישיבה<br />
ה"חולשת" על הנוף, מתפרשת באופן תת הכרתי כשליטה<br />
טריטוריאלית ויוצרת התרשמות של עוצמה.<br />
תמונה 5: מסר של עוצמה בחדר ישיבות נוצר ע"י גודל<br />
36<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
החדר, הצבעוניות הדרמטית של אפור, חום כהה ולבן<br />
והשימוש בתאורה.<br />
חדשנות: תמונה 2: דלפק עם אימג'ים מודפסים על גבי<br />
זכוכית היוצרים ויטראז' עכשווי. האימג'ים לקוחים מתחום<br />
העיסוק של החברה בטכנולוגיה ובחלל ויוצרים תדמית של<br />
חדשנות.<br />
תמונה 4: כדי לשדר חדשנות ניתן להשתמש בצבעים עזים<br />
ורוויים. הצורניות של גופי התאורה והדלפק היא איירודינמית<br />
ותורמת גם היא לתדמית של טכנולוגיה גבוהה וחדשנות.<br />
יוקרה: תמונה 3: שימוש רב בעץ, תקרה גבוהה ושילוב<br />
דלפק כהה וצבעוניות 'קרה' של אפור ולבן עם תאורה נסתרת,<br />
יוצרים את התחושה שהמקום יוקרתי.<br />
הבאתי כאן, על קצה המזלג, כמה עקרונות מרכזיים<br />
לעיצוב פנים ממתג. בנוסף, למתכננים מעבר למשרד חדש<br />
מצורף קישור לרשימת טיפים עבור בדיקת נכס להשכרה<br />
/http://www.rosenm.co.il/tips/choosing-a-property<br />
❸<br />
* מעצבת פנים מומחית בעיצוב פנים תדמיתי ובעלת סטודיו רוזן.<br />
❶<br />
❹<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 37 2010<br />
❺
עם<br />
הספר<br />
אופטימיות<br />
באושר ובאושר / ד"ר טל בן שחר<br />
מאת: עו"ד רות ברזילי<br />
האם אפשר ללמוד לחיות חיי סיפוק<br />
ואושר? ד"ר טל בן שחר, מחבר "באושר<br />
ובאושר" )באנגלית: )Happier סבור שכן.<br />
על-פי בן שחר, העולם מתחלק<br />
לארבעה אבות-טיפוס:<br />
# 'המתחרה במרוץ להצלחה' - חי<br />
בתקווה להיות מאושר בעתיד, אך אינו<br />
מסוגל ליהנות מ'כאן ועכשיו';<br />
# 'ההדוניסט' - מתענג על מנעמי החיים אך הנאתו אינה<br />
נמשכת לאורך זמן;<br />
# 'הניהיליסט' - ויתר לחלוטין על מציאת האושר;<br />
# 'המאושר' - המבין כי השגת אושר בר-קיימא תובעת<br />
הנאה גם מהמסע לקראת יעד בעל ערך בעינינו. אושר,<br />
בעיניו, אינו ההגעה לפסגת ההר, גם לא הטיפוס חסר<br />
המטרה על ההר; אושר הוא חווית הטיפוס אל הפסגה.<br />
בחלק הראשון של הספר, מנסה בן שחר להגדיר מהו<br />
אושר. החלק השני עוסק באושר הלכה למעשה - בלימודים,<br />
בעבודה ובמערכות יחסים והחלק האחרון מוקדש להרהורים<br />
על האושר. הספר נחתם במסקנה המתבקשת - אושר זה<br />
כאן ועכשיו. המחשבה השכיחה - שדבר בחיינו, ספר, מורה,<br />
נסיכה או אביר על סוס לבן, הישג או פרס, ירעיפו עלינו את<br />
ברכת האושר הנצחי - מוטעית מיסודה. כדי להגשים את<br />
פוטנציאל האושר הטמון בנו, עלינו לקבל ש'זהו זה'! אלה<br />
החיים וכל מה שיש בהם הוא היום-יום, הרגיל, האבנים<br />
שבפסיפס. חיינו מאושרים כשאנו שואבים הנאה )בהווה(<br />
ומשמעות )בעתיד( מבילוי במחיצת האהובים עלינו, מלימוד,<br />
או מפרויקט בעבודה.<br />
ככל שנמלא את ימינו בחוויות כאלה, נהיה מאושרים יותר<br />
- וזה כל העניין.<br />
התחברתי לספר משום שבמקום ממבו-ג'מבו פילוסופי,<br />
שאין לנו מושג מה לעשות איתו, מעניק בן שחר לקוראיו<br />
כלים מעשיים להתמודדות עם הרעיונות שמאחורי המילים.<br />
להבדיל מספרים אחרים על אושר, ספרו של בן שחר כתוב<br />
בצורה קלילה וברורה, שזור בציטוטים מפיהם של פילוסופים,<br />
אנשי מדע, משוררים וסופרים )אחד האהובים עלי: "האושר<br />
נולד תאום, מי שזוכה בו נאלץ לחלוק בו" - לורד ביירון(,<br />
משולב בפסקאות שכותרתן 'פסק זמן', כהזדמנות להפסיק<br />
את הקריאה ולחשוב על מה שקראנו. בסוף כל פרק מופיעים<br />
תרגילים לחשיבה, פעולה והעמקה.<br />
איני חסידה גדולה של פילוסופיה - מעדיפה שידברו<br />
איתי במעשים. ובכל זאת, הצלחתי בקלות להתחבר לכתיבה<br />
ולרעיונות המקוריים שבספר, ואפילו לאמץ כמה טיפים<br />
לחיים מאושרים יותר.<br />
ברחתי מאושוויץ /<br />
פרופ' רודולף ורבה<br />
הכלב היהודי / אשר קרביץ<br />
מאת: עו"ד יעל פנקס<br />
המשימה לכאורה פשוטה: 'לכתוב<br />
על ספר שהטביע את חותמו עלי', אבל,<br />
מסתבר שזה לא פשוט כפי שזה נראה. לא<br />
פעם, בראיונות, מספרים המרואיינים על<br />
ספרים שהרשימו אותם, ספרים הזכורים<br />
להם, אהובים עליהם וכד'. אני מעריכה את<br />
היכולת למקד את ההטמעה הספרותית<br />
במשהו מוגדר ומאד מסוים. נדמה לי שכל ספר שאני קוראת,<br />
משאיר אחריו את טביעת האצבע, מי יותר ומי פחות. ישנם<br />
ספרים שאני יכולה לשוב ולקרוא ותמיד אמצא בהם משהו<br />
חדש אהוב או מרתק. אך כשניסיתי לחפש את הספר שנחרת<br />
בזיכרוני במיוחד, חשבתי על שניים - שניהם ספרי שואה.<br />
את הספר "ברחתי מאושוויץ" שכתב פרופ' רודולף ורבה,<br />
פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית<br />
בוונקובר קנדה )שהתפרסם במיוחד במחקריו על הכימיה של<br />
המוח ועל מחלות הסרטן והסוכרת( קראתי לפני שנים. את<br />
"הכלב היהודי", ספרו של אשר קרביץ, קראתי לאחרונה.<br />
ברחתי מאושוויץ<br />
פרופ' רודולף ורבה, שעל זרועו טבוע המספר 44070, הוא<br />
אחד האסירים הבודדים שהצליח להימלט מאושוויץ, לא<br />
נתפס ושרד. ספרו "ברחתי מאושוויץ", נכתב בשיתוף עם<br />
אלן בסטיק וראה אור לראשונה באנגלית בשנת 1963. הספר<br />
תורגם מאנגלית ע"י יהושע וייס בן עמי ושלומית קדם, ויצא<br />
לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה- ביתן<br />
ב-1997. פרופ' ורבה נפטר ביוני 2006.<br />
38<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
במשך 21 חודשים ושבעה ימים היה ורבה אסיר באושוויץ<br />
עד לבריחתו משם ב- 7.4.1944, בשעה שש בערב, יחד עם<br />
חברו הסלובקי אלפרד וצלר. ב-25.4.1944, הם מסרו דו"ח<br />
מלא אודות המתרחש במחנה ההשמדה, לידי מנהיגים יהודיים<br />
בסלובקיה. הדו"ח עצמו לא גרם לתנועת הצלה מסיבית ופרופ'<br />
ורבה חש כי שליחותו סוכלה, מטעמים שונים.<br />
במבוא לספר המתורגם, הוא כותב-<br />
"ספר זה מורכב מזיכרונותי על מעשים שאירעו לפני יותר<br />
מחמישים שנה. ניסיתי לתאר כיצד עלה בידי הרייך הגרמני<br />
לגרש אותי, בניגוד לרצוני, מארץ הולדתי צ'כוסלובקיה,<br />
אל מחנות המוות מיידנק ואושוויץ. ניסתי לשחזר אחדות<br />
מהתנסויותי כאסיר במחנות המוות הללו מיוני 1942 עד<br />
אפריל 1944..."<br />
הספר כולל תיאור של כמה אירועים בחיי המחבר<br />
שהביאוהו להעלות על הכתב את אותה תקופה נוראה בחייו.<br />
אחד מהם מתחבר דווקא לישראל. בשנים 1958-1960 עבד<br />
ורבה במכון ויצמן ברחובות. מכיוון שהמכון נקרא על שמו של<br />
הנשיא הראשון של מדינת ישראל, פרופסור חיים ויצמן, שגם<br />
היה מראשי התנועה הציונית, הוא קרא את סיפרו על מנהיגותו<br />
וחייו. פרופ' ורבה גילה כי במפתח העניינים של הספר הופיע<br />
הערך 'רחובות' יותר מתריסר פעמים ואז, הוא כותב:<br />
"בדקתי כמה פעמים מופיע הערך 'אושוויץ' במפתח,<br />
בהתחשב בעובדה שמספר היהודים שנרצחו שם עולה מאות<br />
מונים על מספר היהודים שחיו אי פעם ברחובות. להפתעתי,<br />
לא מצאתי במפתח את 'אושוויץ'; משום מה היא לא נמצאה<br />
ראויה להיכלל בזיכרונותיו של מנהיג יהודי, שחי בתקופתנו,<br />
אינני יודע...".<br />
במרץ 1961, ערב משפט אייכמן, בהיותו באנגליה, פורסמו<br />
מאמרים של פרופ' ורבה ב"דיילי הרולד" על חייו במחנה<br />
ובריחתו. המחבר מספר כי בבוקר שלאחר הפרסום פנה<br />
אליו מחלק החלב, שהיה מביא חלב לביתו יום-יום וביקש<br />
לשוחח איתו בעניין הכתבות. לשאלתו של המחבר לפשר<br />
ההתעניינות ענה החלבן, שהיה חייל בריטי משוחרר שאיבד<br />
את רגלו בגרמניה:<br />
"..אני חושב שזכותי לומר לך שהכתבות שלך לא מוצאות<br />
חן בעיני בכלל.... הן מלבות שנאה בינינו לבין הגרמנים שחיים<br />
איתנו כאן באנגליה... אגיד לך בכנות אני חושב שבאת לכאן<br />
מצ'כוסלובקיה כדי להפיץ שקרים חסרי יסוד על הגרמנים".<br />
לשאלתו של הסופר "מדוע אתה חושב ששיקרתי" עונה החלבן:<br />
"..אספר לך משהו על עצמי, אני נשוי. יש לי שלושה<br />
ילדים,... בינינו הגברים, אשתי למרות שהיא נחמדה מאד, היא<br />
אישה פשוטה, פרימיטיבית, בעצם אני יכול לומר די טיפשה<br />
.... אבל נסה רק להגיד לאשתי שמישהו מנסה לפגוע בילדים<br />
שלנו! היא הייתה מיד תופסת גרזן או סכין מטבח! לפגוע<br />
בילדים - רק על גופתה המתה. לא משנה כמה היא טיפשה.<br />
ואתה רוצה להגיד לי, שהיהודים הפקחים האלה, שבאו מכל<br />
אירופה, לקחו את הילדים שלהם ושלחו אותם לתאי הגזים<br />
המזוהמים האלה, בשלזיה העילית, במרחק מאות קילומטרים<br />
מהבית, לא, בדבר כזה אי אפשר להאמין".<br />
מה שנכתב במאמרים היה כה בלתי נתפש, שהדרך הפשוטה<br />
ביותר הייתה לא להאמין. בעקבות אירועים נוספים וליווי<br />
שנתן לתובע הכללי של פרנקפורט, בהכנת משפטם של קציני<br />
אס.אס., הגיע פרופ' ורבה למסקנה שהוא חייב לכתוב ספר<br />
על מה שעבר ולהתמקד באותם חלקים בזכרונותיו שיאפשרו<br />
אפילו לאותו מחלק חלב, להבין את הדרכים שנקטו הגרמנים<br />
בהפעלתה של מכונת הרצח המשומנת באושוויץ, דרכים<br />
ומעשים שאין בכוח הדמיון או המילים לתארם.<br />
הספר מתאר אירועים איומים, התנסויות בלתי נתפשות,<br />
שאיני מאמינה שמישהו מאיתנו כיום מסוגל בכלל לתפוש<br />
ולהבין. הספר גם מעלה את אחת הבעיות הלא פתורות בנוגע<br />
לעד כמה ידעו באירופה ובארץ מה קורה ועד כמה טרחו<br />
באירופה ובארץ לפעול להפסקת ההשמדה.<br />
הכלב היהודי<br />
הספר "הכלב היהודי", בהוצאת 'ידיעות<br />
אחרונות', נכתב על התרחשויות אישיות בשואה<br />
והפעם מנקודת מבטו של כורש, כלב שנולד בשנת<br />
1935 אצל משפחת גוטליב, משפחה יהודית<br />
בגרמניה ומת בשנת 1947 בישראל, אליה עלה<br />
עם בעליו. עם החמרת חוקי הגזע בגרמניה עבר<br />
כורש ממשפחתו היהודית, לה אסור היה לגדל<br />
כלב, התגלגל בין משפחות שונות, ביניהן גם<br />
משפחתו של קצין אס.אס., חבר לחבורת רחוב,<br />
נתפס ובסופו של דבר הפך לכלב שמירה במחנה<br />
המוות 'טרבלינקה', שם הוא מצא את בעליו. סיפור<br />
על גבורה ונאמנות, שנכתב בסגנון מרתק.<br />
שני הספרים השונים מאד זה מזה, מאופיינים<br />
בסגנון כתיבה אישי, מאד מיוחד, עם ניצוצות<br />
הומור. כן, גם במקום הנורא ההוא קצת הומור סייע<br />
לאנשים לשרוד. מה שמביא אותי לספר מדהים<br />
נוסף אותו ערך איתמר לוין "מבעד לדמעות.<br />
הומור יהודי תחת השלטון הנאצי" בהוצאת יד ושם, "ידיעות<br />
אחרונות" וספרי חמד.<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 39 2010
חיפה 'עיר בריאה'<br />
מאת: עו"ד מתת<br />
ליפסקי<br />
חיפה חברה לפרויקט הנקרא 'עיר בריאה'.<br />
פרויקט בעל יעדים, יישום ותוצאות,<br />
הדורשים הרבה ביורוקרטיה וכלים<br />
משפטיים.ב לפניכם החזון והמציאות.<br />
חיפה מתגאים כי 'העיקר הבריאות' אינה<br />
סיסמא ריקה מתוכן. חיפה הינה אחת מכ-<br />
1,300 ערים המאוגדות בארגון הבריאות<br />
העולמי ברשת 'ערים בריאות', שאליו<br />
הצטרפה בשנת 1966. הרשת מאפשרת<br />
לחברות בה חלוקת מידע, התנסויות, ולמידה<br />
מהצלחות וכישלונות של חברות אחרות, במטרה להשתפר.<br />
כפי שמסבירה ד"ר מילכה דונחין, רופאת בריאות הציבור<br />
ויו"ר הוועד המתאם של רשת ערים בריאות בישראל.<br />
חיפה לא לבד<br />
עיר בריאה היא עיר שבה הרשות, הארגונים, העסקים<br />
והתושבים, פועלים בשיתוף פעולה, להטיב את תנאי החיים<br />
בה. "עיר שבה מודעות לבריאות, כזכות ומחויבות פוליטית<br />
לפעול מערכתית לקידום הנושא", כדברי יולין גולדברג,<br />
מתאמת בריאות מהיחידה לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית<br />
חיפה.<br />
רשת הערים הבריאות בישראל, החוגגת השנה 20 שנות<br />
פעילות, כוללת 45 רשויות מקומיות ו-5 מועצות אזוריות<br />
הפועלות כיחידת סמך של מרכז השלטון המקומי. לצידן<br />
שותפים משרדי ממשלה רבים כמו גם ארגונים דוגמת בית<br />
הספר לבריאות הציבור של 'הדסה' והאוניברסיטה העברית;<br />
הרי שבפועל קשה להטות התנהלות של רשות מקומית, הן<br />
מבחינת המשחק הפוליטי והן בגלל משך הקדנציה של ראשי<br />
רשויות לעומת אורכן של תוכניות ירוקות. "תהליך ההטמעה<br />
איטי, זה טבעו של תהליך שינוי", מסבירה ד"ר דונחין.<br />
"הערים החברות צריכות להשקיע ביצירת 'פרופיל עירוני',<br />
הממנף את התהליך וכרוך באיסוף מידע ממספר מקורות,<br />
כולל סקר תושבים מדגמי. ב-20 שנות פעילותנו 'נשרו' כ-<br />
6 רשויות, לאחר שהתחלף ראש הרשות. ישנן רשויות מאד<br />
פעילות, העוסקות בתכנון ארוך טווח; ישנן רשויות מאד<br />
פעילות, אך ללא תכנון ארוך טווח ויש שאינן פעילות, אך<br />
מבקשות להישאר ברשימת החברות".<br />
עלות, היא אחד המחסומים ברתימת רשויות לרשת.<br />
ארגון הבריאות העולמי תומך רק במדינות מתפתחות. למרות<br />
התמיכה ממשרד הבריאות, בניית הפרופיל לבדו, דורשת כ-<br />
100,000 ש"ח, למימון סקר תושבים ואיסוף ועיבוד נתונים.<br />
פרופיל הבריאות העירוני<br />
מחויבות ראשי הערים כוללת, בין היתר: בחינת השלכות<br />
בריאותיות של החלטות הרשות; אימוץ מדיניות לצמצום<br />
פערים בריאותיים כולל חיזוק שכונות חלשות; פיתוח<br />
ושמירה על שטחים פתוחים בעיר והבטחת נגישותם לכלל<br />
הציבור; פיתוח ויישום מנגנונים לשיתוף התושבים בהחלטות<br />
הנוגעות לבריאותם ולאיכות חייהם.<br />
פרופיל הבריאות העירוני הנבנה בשיתוף תושבים, מסייע<br />
להכרת מצב הבריאות של התושבים; מאפיינים חברתיים,<br />
כלכליים וסביבתיים הקשורים למצב הבריאות; לזיהוי פערים<br />
בריאותיים; למיפוי השירותים והתכניות בעיר ודפוסי השימוש<br />
בהם ולבדיקה אם הם הולמים את צרכי האוכלוסייה.<br />
האגודה למלחמה בסרטן; החברה להגנת הטבע; חברת<br />
המתנ"סים; קופות החולים וארגון 'בטרם'. כפי שניתן לראות,<br />
מרבית הפעילויות שיפורטו להלן, מצריכות שימוש בכלים<br />
משפטיים כמו אמנות/ חוקי עזר/ תוכניות אב/ רישיונות<br />
עסק וכו'.<br />
קשה להיות 'בריא'<br />
למרות התמיכה הגלובלית והמקומית במגמה הירוקה,<br />
תכנית חומש בחיפה<br />
פרופיל הבריאות של חיפה משנת 2000, מסבירה גולדברג,<br />
נוצר בתהליך איסוף מידע וניתוח ממצאים ממקורות<br />
סטטיסטיים שונים, לרבות סקר תושבים. עם פרסום<br />
הממצאים גובשה תכנית אסטרטגית 'בריאות לכל בחיפה<br />
2008', - 2003 שהתמקדה בפיתוח הבריאות, צמצום פערים<br />
בריאותיים ושיפור הסביבה העירונית.<br />
40<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
היישום<br />
יישום התכנית שנמשך 5 שנים, כלל, בין היתר:<br />
# חינוך לאורחות חיים מקדמי-בריאות אצל התלמידים,<br />
המורים וההורים ברוב גני הילדים ובתי הספר היסודיים;<br />
# פעילות הסברתית אינטנסיבית ופעולות אכיפה של פקחי<br />
העירייה, שהניבו ירידה בעישון במקומות ציבוריים;<br />
# הקמת מרחבים עם מתקני ספורט וצמחייה לעידוד הפנאי<br />
והספורט העממי, כגון פארק הכט כאן בתמונות:<br />
# סדנאות בריאות בשפות שונות לאוכלוסייה המבוגרת,<br />
בעיקר בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. הרצאות<br />
לחינוך לבריאות במקומות עבודה ובקניונים.<br />
צמצום זיהום האוויר ממקורות<br />
תחבורתיים - כדוגמא<br />
נוכח בעיות זיהום האויר באיזור מפרץ חיפה, קל להעריך את<br />
החשיבות התכנית העירונית הרב-שנתית בתחום צמצום<br />
זיהום האוויר ממקורות תחבורתיים, שמוביל איגוד ערים<br />
לאיכות הסביבה ובסיוע חברת 'יפה נוף'. בין היתר, כוללת<br />
התכנית:<br />
# בדיקת עשן לרכבי עירייה המונעים בדיזל.<br />
# תחנות תדלוק: העירייה אישרה הכנסת דרישה ברישיון<br />
העסק של כל 91 תחנות הדלק בעיר, לביצוע התקנת<br />
מערכות השבת אדים.<br />
# תכנית אב אסטרטגית בנושא הפחתת זיהום אוויר וגזי<br />
חממה: פורום ה-15 )פורום הערים העצמאיות בישראל(<br />
יזם אמנה להפחתת פליטת זיהום אוויר והגנת אקלים<br />
בישראל, המתבססת על האמנה האירופאית של ICLEI<br />
)הפועל בחסות האו"ם והאיחוד האירופי(. בפברואר 2008<br />
חתם ראש העיר חיפה על האמנה.<br />
הבסיס הרעיוני<br />
רעיון "העיר הבריאה" התגבש בקנדה ובארה"ב<br />
ב- 1984. הוא עלה בשנות השמונים בטקס שערך שר<br />
הבריאות הקנדי להשקת התכנון ל'טורנטו 2000'. המונח,<br />
האידיאולוגיה ועקרונות הפעולה שואבים ממספר אמנות<br />
בינלאומיות ובין השאר מ 'בריאות לכל' - מסמך עקרונות<br />
שנכתב בארגון הבריאות העולמי )WHO) ב- 1977,<br />
לצמצום פערים בריאותיים, קידום בריאות ומניעת<br />
מחלות, שיתוף פעולה בין מגזרים ובינלאומי, השתתפות<br />
הקהילה, התמקדות מערכת הבריאות בשירות הרפואי<br />
הראשוני; 'אמנת אוטווה לקידום הבריאות': הכנס<br />
הבינלאומי לקידום הבריאות )1986(, קובע אסטרטגיות<br />
להשגת בריאות לכל, באמצעות גישור ומתן אפשרות<br />
לבניית מדיניות ציבורית בריאה, לחיזוק מעורבות<br />
הקהילה, לפיתוח מיומנויות אישיות; 'אג'נדה 21 לפיתוח<br />
בר-קיימא': נוסחה ב"פסגת כדור הארץ" שנערכה בריו<br />
ב-1992. עוסקת בפיתוח העונה על הצרכים העכשוויים,<br />
מבלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את צרכיהם,<br />
תוך שילוב פיתוח סביבתי, חברתי וכלכלי, חיסכון וניהול<br />
משאבים.<br />
# הרכבת הקלה/ המטרונית: הפעלה ראשונית בישראל של<br />
מערכת תחבורה ציבורית במתכונת Bus Rapid( BRT<br />
,)Transit בשילוב היתרונות של הרכבת )צירים ייעודיים,<br />
עדיפות בצמתים, מערכות מתקדמות של כירטוס, מערכות<br />
מידע בזמן אמת ואחרים( והאוטובוס )גמישות, אפשרות<br />
לנסוע הן בנתיבים הייעודיים והן ברגילים, עלויות בניה<br />
ותחזוקה נמוכות, העדר תלות באספקת חשמל חיצונית(.<br />
# פרויקט מנהרות הכרמל.<br />
# מתן הטבות לבעלי רכב היברידי וחשמלי.<br />
# רכבל המתוכנן לקשר בין מפרץ חיפה לטכניון<br />
ולאוניברסיטה. ידידותי לסביבה, נוח ומהיר, יקל על בעיות<br />
החניה והגודש בדרכים.<br />
למרות התמיכה<br />
הגלובלית<br />
והמקומית<br />
במגמה הירוקה,<br />
הרי שבפועל<br />
קשה להטות<br />
התנהלות של<br />
רשות מקומית,<br />
הן מבחינת<br />
המשחק הפוליטי<br />
והן בגלל משך<br />
הקדנציה של<br />
ראשי רשויות<br />
לעומת אורכן<br />
של תוכניות<br />
ירוקות<br />
# שינויים במערך התחבורה הציבורית בעשור האחרון:<br />
בעקבות הקמת שלוש תחנות מרכזיות בוטלו כניסות<br />
לחיפה של כ- 700 נסיעות ליום לכל כיוון נסיעה מהכניסות<br />
הצפונית והדרומית, הקטנת העומס על צירי התנועה<br />
הראשיים, הקטנת רעש וזיהום אוויר.<br />
# שיפור מסלול תחבורה ציבורית באורך 24 ק"מ בעלות של<br />
כ- 250 מיליון ש"ח.<br />
לעתיד טוב יותר<br />
בימים אלה, פועלת עיריית חיפה בשיתוף פעולה עם<br />
גורמי הבריאות להכנת פרופיל בריאות עדכני. "ניתוח ממצאי<br />
הפרופיל יהווה בסיס חדש להעמקת ההתערבות בשנים<br />
הבאות. בפני העיר עומדים אתגרים רבים בתהליך זה של<br />
שיפור הבריאות ואיכות הסביבה", מסכמת גולדברג.<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 41 2010
מאת: רונן<br />
צומר<br />
המדיה<br />
החברתית<br />
היא למעשה<br />
מדיה-שיחתית,<br />
כשהכוח עובר<br />
כיום ל'שיחה'<br />
ברשתות<br />
החברתיות. ככל<br />
שתשוחחו יותר<br />
במקצועיות,<br />
תציינו הישגים<br />
שלכם, תפרגנו<br />
לחברים וקולגות,<br />
כך תזכו יותר<br />
לפרסום ואהדה<br />
ומספר הלקוחות<br />
יגדל בהתאם<br />
המדיה החדשה<br />
לפעמים זה מרקום<br />
)marketing communication)<br />
ולפעמים זה רק הכלים - פייסבוק, טוויטר,<br />
בלוגים, פורומים, טוקבקים, אתרים וכו'.<br />
האמצעים החדשים לשיווק, גם כשמדובר<br />
בעורכינ דין.<br />
יצחונו של ברק אובמה, בבחירות לנשיאות<br />
ארה"ב, המיוחס בחלקו לקמפיין מוצלח ברשתות<br />
חברתיות, יצר בעולם הפרסום והמדיה את<br />
'אפקט אובמה', זה המביא עסקים רבים לבקש<br />
"קמפיין כמו אובמה". לדבריו של דיוויד פלאף,<br />
האיש מאחורי הקמפיין המוצלח, מיתוג און-ליין<br />
מעניק למשתמש המושכל יכולת ליצור נאמנות למותג אצל<br />
קהל יעד, אפילו אצל גולשים עצלנים וציניקנים.<br />
גם אובמה היה 'עסק' קטן<br />
שימוש נכון ונבון ברשתות חברתיות, במיוחד בפייסבוק<br />
וטוויטר או בגוגל-באז, יכול ליצור השלכות משמעותיות,<br />
גם למשרדי עו"ד קטנים ובינוניים, ולא רק על מנת לשמור<br />
על ה-LOOK של תדמית עסקית עדכנית וחדשנית. אתר<br />
פייסבוק, לדוגמא, חצה לאחרונה את קו ה-2 מיליון חברים<br />
ישראלים ומדורג במקום השלישי בדרוג אתרי האינטרנט<br />
הנצפים ביותר בארץ )אחרי גוגל ווואלה(. מכאן ששימוש<br />
נכון ברשתות החברתיות, גם לעסקים קטנים ובינוניים,<br />
מהווה גישה ישירה ל-2 מיליון לקוחות פוטנציאלים ומי<br />
שישכיל לנצל זאת ירוויח.<br />
מה בעצם עושים שם?<br />
תשכחו מכל מה שאתם יודעים על פרסום, באנרים,<br />
מודעות בעיתונים או שלטי חוצות. המדיה החברתית<br />
היא למעשה מדיה-שיחתית, כשהכוח עובר כיום ל'שיחה'<br />
ברשתות החברתיות. ככל שתשוחחו יותר במקצועיות,<br />
תדווחו על הישגים שלכם, תפרגנו לחברים וקולגות, כך תזכו<br />
יותר לפרסום ואהדה ומספר הלקוחות יגדל בהתאם. השימוש<br />
ברשתות החברתיות, כפלטפורמה להגדלת מספר לקוחות,<br />
פועל במספר מישורים, כשהמטרה הסופית היא להוביל<br />
לתהליכי מכירה, שיגדילו את ההכנסות לעסק )ולא למכירה<br />
ישירה, האסורה עפ"י חוקי פייסבוק(.<br />
#קשר ישיר עם צרכנים - כצרכנים איננו מאמינים לאף אחד<br />
וכמעט תמיד מסתובבים בתחושה שמישהו 'עשה עלינו<br />
קופה'. לכן, דווקא כיום, חשוב לעסקים לשמור על קשר ישיר<br />
עם צרכנים פוטנציאלים, בלי גורמים מתווכים, המכבסים<br />
מילים ומציגים מצגי שווא. באמצעות פעילות קבועה<br />
ברשתות החברתיות והעברת מסרים חשובים בצורה בלתי<br />
אמצעית, ניתן לבנות קשר ישיר עם הצרכן; לייצר חלונות<br />
של הזדמנויות ע"י מעורבות והצעות משפטיות; לפתח<br />
קשרים חדשים עם קולגות שאולי יהפכו לשותפים או בתי<br />
עסק שבבוא היום יהפכו ללקוחות ולהראות שקיפות. נדבו<br />
ושתפו מידע, בסופו של דבר, זה יעמוד לזכותכם. עסקים<br />
מספרים על מבצעי הנחות ודילים משתלמים, על מנת<br />
ליצור תנועה ו'דיבור' חיובי סביב העסק ובכך מגדילים את<br />
מספר החברים הנאמנים = לקוחות פוטנציאלים. המדיה<br />
החברתית מייצרת תקשורת שתעמוד לרשות העסק לטווח<br />
הארוך.<br />
#מיתוג אישי - אנשים עושים כיום חיפוש של שמם ברשת.<br />
גם מתחרים וצרכנים עושים זאת, עוד בטרם הגיעו לפגישה<br />
ראשונה. כל בעלי המקצוע, כולל עו"ד, הם מותגים והשם<br />
שלך הוא שם המותג שלך. לכן, חשוב מאוד, שהתוצאות<br />
על שמך בגוגל, יהיו חיוביות ויימצבו אותך כמותג מוביל<br />
בתחומו, מומחה ונבדל ממתחרים אחרים. הקפד למלא את<br />
הפרופיל האישי ב-100% בכל מדיה חברתית אליה אתה<br />
מצטרף והצב בראש תמונה מחמיאה, זה חלק משקיפות.<br />
אנשים רוצים לראות אל מי הם מדברים ולא תמונת<br />
קומיקס או תמונה של הכלב שלכם.<br />
# מיתוג עסקי - כיום, כל אחד יכול לכתוב באינטרנט מה<br />
שהוא רוצה על העסק והמשרד שלך )טוקבקים, פורומים,<br />
בלוגים, רשתות חברתיות( והדבר האחרון שתרצו זה<br />
כותרות שליליות בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש<br />
בגוגל. לכן, כמו מיתוג השם הפרטי, גם מיתוג המשרד הוא<br />
דבר חשוב. מעבר ל"מי שלא שם, לא קיים!!!", המשרד זה<br />
מותג, וכתבות עם כותרות ששם המשרד שלכם מופיע<br />
בהן, כמו גם טוקבקים משבחים, יביאו לנראות חיובית,<br />
שתביא לקוחות. פעילות נוספת שתתרום למיתוג עסקי<br />
היא פתיחת קבוצות ו/או הצטרפות לקבוצות מקצועיות<br />
בתחומי המשפט בהן אתם עוסקים ומתעניינים. השתתפו<br />
בדיונים, המליצו והשיבו על שאלות מקצועיות הנשאלות<br />
בתוך הקבוצות. טביעות האצבע שתשאירו בכל מקום יעזרו,<br />
בסופו של דבר, הן למיתוג העסקי והן למיתוג האישי. חשוב<br />
מאוד: ה'מדיה שיחתית' אינה לוח מודעות פסיבי לשידור<br />
פרסומות. כללי המשחק הם אינטראקציה רב-כיוונית. צאו<br />
מנקודת הנחה שכמו במציאות, חברים לא יתעניינו בכם<br />
לאורך זמן אם לא תתקשרו.<br />
#שירות לקוחות - להיות איפה שהלקוח נמצא. לא להמתין<br />
ON<br />
42LINE<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
ולקוות שהוא יבוא אליך בטענות ושאלות, אלא לבוא<br />
אליו, לשמוע מה יש לו להגיד, להצטרף לשיחה, לענות על<br />
שאלות וטענות אודותיך, גם אם לא הופנו ישירות אליך.<br />
פשוט לתת פתרון מידי. לעזור ללקוח שנמצא כרגע בחו"ל,<br />
להגיב ללקוחה ששפכה את חמתה עליך בבלוג האישי או<br />
בפייסבוק ולעזור לפתור את מצוקתה על הצד הטוב ביותר.<br />
התגמול לטווח הארוך והרווח התדמיתי, שווה הרבה יותר<br />
מפתרון הבעיה הקטנה. דבר זה מאפשר לאתר קהלים<br />
חדשים וממוקדים על פי גיל ומין, שלא ידעת על קיומם.<br />
# הודעות חשובות - בדרך לפגישה עם לקוח חשוב? צייצו<br />
על כך ברשת. ניצחתם במשפט? חתמתם על עסקה טובה?<br />
המשרד יצא ליום גיבוש משרדי? עדיין במשרד ב-2 בבוקר<br />
או שהשגת לקוח יוקרתי? צייצו על כך. חשוב שידעו על<br />
ההצלחות, על הרבה פעילות ולקוחות יוקרתיים, זה הנראות<br />
של המשרד, כך הופכים משרד קטן למשדר שמשדר הצלחה<br />
ויוקרה.<br />
# פייסבוק חברתי - אתר אינטרנט למשרד זה נחמד, אבל<br />
זה כמו לחלק פליירים לצד הכביש, ולחכות שמישהו<br />
יעצור וייקח אחד לקרוא. מדיה חברתית היא הנשמה של<br />
החברה. לכן, אם בוחרים בערוץ זה, חשוב ביותר להגדיר<br />
לעובדים במשרד מטרה, להגדיר מראש ממונה אחראי<br />
על העמוד ולהבין שמדובר במחויבות לטווח ארוך. אל<br />
תזנחו את עמודי המדיה החברתית שלכם, כי המשמעות<br />
המתבקשת היא "כנראה שהעסק לא קיים או לא מתפקד".<br />
המדיה החברתית היא הנשמה והרוח של העסק, ספרו על<br />
ימי כיף, אחלו החלמה מהירה למזכירה חולה. ברכו במזל<br />
טוב את השותפים במשרד, צילומים מימי הולדת או ארוחה<br />
טובה במסעדה, הם אמצעים לגיטימיים, שיראו שכיף<br />
אצלכם בעבודה ושיש אווירה טובה. אבל באותה המידה<br />
יש להישאר מקצועי, לתת לכל אחד מעוה"ד המקצועיים<br />
בחברה לענות על שאלה מקצועית בתחומו, ולהציג הישגים<br />
מקצועיים אישיים ורעיונות מקצועיים רציניים.<br />
מה לזה ולבלוגים?<br />
הבלוג הוא כלי ההרחבה למדיה החברתית. כמו ברשות<br />
החברתיות, גם בבלוג מקצועי שימרו על שקיפות - מי אתם?<br />
ומה אתם? פרסמו מאמרים מקצועיים, בהתאם לתחום<br />
המקצועי שלכם, ענו בהרחבה למאמרים של קולגות בבלוגים<br />
אחרים )כולל הלינקים(, הגיבו בהרחבה למאמרים וכתבות<br />
מהעיתונות הכתובה, המליצו בהרחבה על ספרים מקצועיים<br />
או כתבו על אירועים וכנסים מקצועיים מעניינים שחוויתם<br />
או שאתם הולכים להשתתף בהם. אפשר לתבל כל זאת גם<br />
בקצת חוויות וסיפורים שמעבר לתחום העבודה, יש לכם<br />
חיים מעבר, לא? הרעיון הוא להראות, לשווק ולמתג את<br />
עצמכם כעו"ד מקצועיים ואיכותיים שהעבודה אצלם אינה<br />
רק מ- 9 עד 5.<br />
בעת כתיבת הטקסט לבלוג, חשוב לשים לב שלא לשעמם<br />
את הקוראים. השתמשו בשפה קלילה אך שימרו על גם שפה<br />
ומונחים מקצועיים. הקפידו על כללי ה-SEO Search(<br />
,)Engine Optimization כללים שיעזרו ליצור קידום אורגני<br />
במנועי החיפוש. בחרו מילה או מושג מקצועי שיהיה מילת<br />
מפתח בטקסט ודאגו שבמהלך הטקסט הוא יופיע ביחס של<br />
5-6% לסה"כ המילים בטקסט )כ-10 פעמים ל 300 מילה(.<br />
מילת המפתח חייבת להופיע בטקסט ללא אותיות ראשוניות<br />
או סופיות וללא נקודות או פסיקים לפנים ולאחור, פשוט<br />
בצורה אחידה מפוזרת לאורך הטקסט. אפשר אף להבליטה<br />
בבולד אך בשום פנים ואופן לא עם קו תחתון, לא בצבעים<br />
שונים וללא רקע.<br />
מאחר וגם עו"ד הוא בן אדם, לפני פרסום הטקסט, מומלץ<br />
להעביר אותו לקריאה לחבר, עמית ומישהו שאתם סומכים<br />
עליו, שיעביר ביקורת על הטקסט והתוכן. לכולנו יש שגיאות<br />
כתיב או הקלדה ומה שנראה לכותב מאוד ברור עלול להיות<br />
מאוד לא נהיר לקורא.<br />
לאחר פרסום הפוסט בבלוג, חשוב להפיץ אותו ולעשות<br />
לו יח"צ. הפיצו לינקים ל"כתבתי פוסט חדש על...." בפייסבוק,<br />
טוויטר, באז, לינקדין או כל מדיה חברתית. קיבלתם תגובות<br />
מחמיאות? אל תשכחו להודות יפה. קיבלתם הערות? הגיבו<br />
להן בהתאם והסבירו את עצמכם, חוסר תגובה הוא כמו<br />
להטמין את הראש מתחת לאדמה, לא בשביל זה אתם כאן.<br />
אין שום מניעה לפתוח לבד עמוד שיקדם וימתג אותך<br />
ואת המשרד שלך כמוביל בתחומו, אולם הדבר דורש מחויבות<br />
ומיומנות. לכן חשוב להבהיר, מדיה חברתית היא השקעה<br />
לטווח ארוך ואין לצפות לרווחים מידיים.<br />
*רונן צומר, כתב, עורך, יועץ ומנהל תוכן בניו-מדיה וברשתות<br />
החברתיות.<br />
הערת מערכת: תשומת לב עורכי הדין מופנית לכך שעליהם לפעול,<br />
בכל מקרה, לפי כללי האתיקה הקובעים מהו פרסום מותר.<br />
שוליים:<br />
ה'מדיה<br />
שיחתית' אינה<br />
לוח מודעות<br />
פסיבי לשידור<br />
פרסומות. כללי<br />
המשחק הם<br />
אינטראקציה<br />
רב כיוונית. צאו<br />
מנקודת הנחה<br />
שכמו במציאות,<br />
חברים לא<br />
יתעניינו בכם<br />
לאורך זמן אם<br />
לא תתקשרו<br />
®<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 43 2010
בצריך<br />
עיון<br />
חובת תום הלב, שיויון הזדמנויות<br />
בעבודה והגנת )יתר?( על עובדים<br />
מאת: עו"ד<br />
יעל פנקס<br />
איזה בסיס של<br />
יחסי עבודה<br />
יתקיים בסופו<br />
של יום בין<br />
מעביד שיחשוש,<br />
במקרה שייקלע<br />
לסיטואציה<br />
שכזו, מפני<br />
החיוב הכספי<br />
הכבד ויעדיף<br />
להשאיר את<br />
העובדת בכל<br />
זאת במקום<br />
העבודה,<br />
כשתהום פעורה<br />
ביניהם בתחום<br />
האמינות<br />
עקרון תום הלב הוא אחד העקרונות<br />
המשפטיים, המאוזכר באופן השכיח ביותר<br />
ואולי מחמת זאת במידה מסוימת, הוא גם<br />
הכי שחוק. אזכורים שלו מופיעים כמעט<br />
בכל הליך משפטי או טרום הליך משפטי,<br />
פגישה עסקית, הרצאה בתורת המשפט<br />
ואירועים בהם דנים בהתנהלות צדדים<br />
להסכם, לפני, במהלך ואחרי כריתתו.<br />
עקרון תום הלב מוזכר בסע' 12 לחוק החוזים)חלק כללי(,<br />
תשל"ג-1973:<br />
"12. תום-לב במשא ומתן<br />
)א( במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג<br />
בדרך מקובלת ובתום-לב.<br />
)ב( צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד<br />
השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או<br />
עקב כריתת החוזה....."<br />
תום הלב של המועסקת ההרה<br />
סע' 9 ו-15 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 וסע' 2<br />
לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988<br />
מגנים על עובדת מפני פיטורין מחמת הריון. סע' 9<br />
קובע כי חל איסור לפטר עובדת בהריון אם עבדה<br />
שישה חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו<br />
מקום עבודה, אלא אם ניתן היתר משר העבודה. סעיף<br />
15 לחוק, קובע על מי תחול אחריות פלילית לפיטורין<br />
במקרה כזה ואילו סע' 2 הנ"ל, קובע כי לא יפלה<br />
מעביד בין עובדיו, בין היתר, על רקע הריון בעת<br />
פיטורין מהעבודה.<br />
העקרונות ברורים וחשובים, כשהמטרה<br />
אינה רק עידוד נשים צעירות לצאת לעבודה<br />
אלא גם, ולא פחות חשוב, מניעת פיטוריהן<br />
מחמת הריונן. פיטורין כאלו יותרו על ידי<br />
הממונה על יחסי עבודה רק כשיוכח כי אין קשר<br />
בין הפיטורין לבין ההריון והם נובעים בשל<br />
עבודה לקויה, בעיות משמעת קשות וכד'.<br />
השאלה מתי צריכה עובדת הרה לחשוף<br />
את דבר הריונה בפני מעסיקה, מונחת תדיר<br />
בפני בית הדין לעבודה, הצריך להכריע<br />
לעיתים, מעבר לשאלות העובדתיות<br />
הרלוונטיות לכל עובדת, בשאלת המתח<br />
שבין חובת הגילוי הנאות, חובת תום הלב,<br />
ההגנה על פרטיותו של העובד, האינטרסים הכלכליים<br />
של המעסיק ושאלת השוויון בעבודה. דומה שאין תגלית של<br />
ממש בכך שפסקי הדין שניתנו בתחום מרחיקי לכת, לטעמי,<br />
בהעדפה ברורה של טובת העובד ומתעלמים או דוחקים<br />
את אותו עקרון 'שחוק' של תום הלב וחובת הגילוי<br />
הנאות מפני זכויות העובד.<br />
כשלעצמי, אני סבורה שפסיקה מרחיקת לכת בתחום זה<br />
עלולה לחזור כבומרנג אל פלח אוכלוסיה שדווקא חשוב ורצוי<br />
לעודדו לצאת לעבודה, ולגרום לסיכול מטרת המחוקק לעידוד<br />
עבודת נשים ומניעת הפלייתן. לדעתי, תוצאתה הסופית של<br />
הגנת יתר, כמו כל דבר הנעשה בהגזמה, עלולה להיות הפוכה<br />
מהמטרה הבסיסית אליה ביקשו להגיע.<br />
העקרונות מתנגשים<br />
ב-עב)ת"א( 1 10355/06 דן בית הדין האזורי לעבודה,<br />
בתביעת עובדת לפיצויים בשל פיטורין שהיו לטענתה מחמת<br />
הריון. התובעת תבעה הפסד שכר עד הלידה, פיצוי בגין<br />
הפרשי דמי לידה, הפסד שכר בעד התקופה של 75 יום לאחר<br />
הלידה, פיצוי בגין נזק לא ממוני ושכ"ט עורכי דין והוצאות.<br />
העובדות הרלוונטיות הן כדלקמן - התובעת התקבלה<br />
לעבודה כרכזת השמה אצל הנתבעת, כשהייתה בראשית<br />
הריונה, מצב אותו לא גילתה במסגרת ראיון העבודה. כחודש<br />
מתחילת עבודתה, כשבישרה למעסיקה על הריונה, בהיותה<br />
בחודש הרביעי, קיבלה מכתב פיטורין בתוקף לשלושה ימים<br />
לאחר מכן.<br />
פסק הדין דן בין השאר בשאלה, אם חוק שוויון הזדמנויות<br />
בעבודה חל על המעסיק, וכן בסיבה לפיטורין. אולם, ברצוני<br />
למקד את נקודת המבט בחובת תום הלב, ובמקרה זה "האם<br />
התובעת נהגה בחוסר תום לב במו"מ לקראת קבלתה<br />
לעבודה?"<br />
אין חולק כי בעת קבלתה לעבודה הייתה העובדת<br />
בראשית הריונה ולא גילתה זאת למעביד. המחלוקת<br />
הייתה "אם בנסיבות המקרה הנדון, אי גילוי<br />
עובדה זו, היווה הפרה של חובת תום הלב החלה<br />
על העובדת ובכלל זה חובת הגילוי" )במובן סע'<br />
12 לחוק החוזים )חלק כללי( שאוזכר לעיל(. זאת,<br />
להבדיל מהוראות סע' 10 לחוק עבודת נשים, המורה<br />
כי "עובדת שהיא בחודש חמישי להריונה תודיע על כך<br />
למעבידה"...<br />
בית הדין איזכר את פס"ד סופר 2 הקובע:<br />
"...חובת הגילוי ביחסי עבודה היא מוגברת. אין<br />
היא מוחלטת. חובת הגילוי המוגברת המוטלת על<br />
העובד הפוטנציאלי, על המועמד לעבודה, פוגעת<br />
בפרטיותו. חובת הגילוי המוגברת המוטלת על<br />
המעביד הפוטנציאלי פוגעת בפרטיותו של מעביד<br />
זה. עומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים, ביניהם<br />
עלינו לאזן. האיזון הנכון ייתן משקל כבד לחובת<br />
הגילוי בהתחשב בכך שמדובר ביצירת יחסי עבודה,<br />
תוך הגנה על הפרטיות. על כן תחול החובה לגלות<br />
כל פרט הרלבנטי למהות העבודה תוך שנעמיד<br />
גבולות לגילוי יתר ולפגיעת יתר בפרטיות. איזון<br />
זה צריך לקחת בחשבון את האינטרס של העובד<br />
והמעביד הפוטנציאליים. אינטרס זה אומר שהם<br />
לא יצטרכו לגלות פרטים בלתי רלוונטיים לעבודה<br />
המוצעת. האינטרס של הצדדים הוא ליצור מקום<br />
עבודה אופטימאלי ולעבוד בתנאים אופטימאליים הן<br />
44<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
מבחינת היעילות והן מבחינת האווירה ויחסי העבודה. על<br />
קנה המידה לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות<br />
להיות קנה מידה אובייקטיבי. זהו קנה המידה של דרישת תום<br />
הלב." )ההדגשות שלי-י.פ.(<br />
חרף האמור לעיל, או אולי בפרשנות מרחיבה משלו,<br />
מסיק בית הדין, כי לצורך הקביעה 'אם יש או אין לגלות את<br />
עובדת ההריון', יש להחליט ראשית, אם לעובדת ההריון יש<br />
או אין השפעה על העבודה המוצעת. השאלה היא מי שוקל<br />
שיקולים אלו ומה שיותר עקרוני, מתי הם נשקלים. האם בזמן<br />
הראיון לקבלת העבודה נבחנת על ידי מי מהצדדים שאלת<br />
הרלוונטיות, או בזמן הדיון המשפטי, שנערך הרבה לאחר<br />
מכן, כאשר כל צד כבר מגיע מגובש ומבוצר בעמדתו? בזמן<br />
אמת, רק המרואיינת יודעת את מצבה. למעשה, למעסיק<br />
כלל לא ניתנת אפשרות לשקול את הרלוונטיות של ההריון<br />
לתפקיד המוצע. הוא מיודע אודות היות העובדת בהריון,<br />
הרבה אחרי קבלתה לעבודה. כלומר, למעשה, מי שמחליט<br />
בשלב הראשוני אודות הרלוונטיות היא המרואיינת, שיש<br />
להניח לטובתה, שהיא רוצה להתקבל לעבודה ולחובתה -<br />
שאין לה ממש ידע מעמיק במיוחד בעסק בו היא מבקשת<br />
לעבוד.<br />
בית הדין מנתח את המצב ומסקנתו היא:<br />
"....מכאן, כי על פי קביעת המחוקק, על המעסיק לשאת<br />
בהשלכות הניהוליות והכלכליות הנובעות מזכותה של<br />
האישה העובדת לשוויון, ואסור לו לשקול השלכות אלה בעת<br />
קבלת ההחלטה אם לקבל את העובדת ההרה לעבודה אם<br />
לאו. לנוכח העובדה שהשלכות אלה אינן רלוונטיות לקבלת<br />
ההחלטה אם לקבל את העובדת לעבודה אם לאו, אין הצדקה<br />
לחייב את העובדת לגלות את עובדת היותה בהריון, ובכך<br />
3<br />
לפגוע בפרטיותה שלא לצורך....<br />
....יתר על כן. בית הדין יושב בתוך עמו, ולבית הדין ידיעה<br />
שיפוטית כי למרבה הצער עקרון השוויון ואיסור ההפליה<br />
מחמת מין או הורות טרם הופנמו והושרשו אצל מעבידים<br />
רבים, אינם נחלת הכלל והם מופרים לעתים מזומנות. לנוכח<br />
מצב דברים זה, נקבעו בחקיקה הוראות חוק רבות שנועדו<br />
להגשים את עקרון השוויון ואיסור ההפליה. עמד על כך כבוד<br />
השופט חשין בבג"צ ניב ...". 4<br />
בית הדין עומד על החריגים השונים כש"מדובר במצבים<br />
בהם היעדרות יוצרת קושי חריג, במידה בה ניתן לקבוע כי<br />
הפליית אישה בהריון מתחייבת ממהות התפקיד או המשרה,<br />
כאמור בסעיף 2)ג( לחוק השוויון".<br />
מסקנה - עקרון חובת תום הלב נדחק מפני עקרון הגנת<br />
הפרטיות, ומפני עקרון אחר של ההגנה על עובדת בהריון . 5<br />
הגנת יתר<br />
קראתי את הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981<br />
ובמיוחד את סעיפים 1 ו- 2, המפרטים פגיעה בפרטיות<br />
מהי ולא מצאתי כי גילוי העובדה על היות מועמדת לעבודה<br />
בהריון, נכנס להגדרות המפורטות בסע' )1(-)11(, 2 אבל<br />
כמובן שבפרשנות מרחיבה של הוראות החוק ניתן למצוא גם<br />
כאן מענה שיתאים לתיאוריה.<br />
סיכומו של דבר, התביעה התקבלה והתובעת זכתה בכל<br />
רכיבי התביעה לרבות 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.<br />
ראו בענין גם את פסה"ד ב-עב' , 6 30368/98 שם עברה<br />
העובדת תהליך קבלה, שכלל בדיקת המלצות אישיות<br />
וראיונות עם מנהל החברה ויזמית הפרויקט, שבסיומו היא<br />
נמצאה מתאימה למשרה. תוך כדי ניהול מו"מ על תנאי<br />
העסקתה, שרובם כבר סוכמו בתחילתו ובטרם סיומו, נודע<br />
לעובדת כי היא בהריון. בו ביום יידעה העובדת את יזמית<br />
הפרויקט על הריונה. משחלף יום והעובדת לא שמעה דבר<br />
מהנתבעים, היא יצרה קשר עם המעסיק המוצע שהודיע לה,<br />
כי הוחלט שלא לקבלה לתפקיד.<br />
העובדת הגישה תביעה לפיצוי, על פי חוק שוויון<br />
ההזדמנויות בעבודה, בטענה כי הופלתה בעת קבלתה לעבודה<br />
עקב הריונה, בניגוד לסעיף 2 לחוק. בנוסף, תבעה פיצויים בגין<br />
הנזקים שירים ועקיפים כמו אובדן הכנסות בתקופת ההריון<br />
וכד', שנגרמו לה עקב התנהגות הנתבעים. בית הדין קיבל את<br />
תביעתה וחייב את החברה בתשלום 76,000 ש"ח - אובדן<br />
הכנסה, ממועד ההעסקה שנקבע עד מועד הלידה המשוער,<br />
30,000 ש"ח - פיצוי בגין הפסד דמי לידה ו- 50,000 ש"ח<br />
- פיצויים עונשיים, עקב הפרת חוק שוויון ההזדמנויות<br />
בעבודה.<br />
מסקנה - עקרון חובת תום הלב נדחק גם מפני עקרון<br />
השוויון. ביני לביני אני תוהה איזה מסר של אמינות משדרים<br />
פסקי דין אלו ואיזה בסיס של יחסי עבודה יתקיים בסופו של<br />
יום בין מעביד שיחשוש, במקרה שייקלע לסיטואציה שכזו,<br />
7<br />
מפני החיוב הכספי הכבד ויעדיף להשאיר את העובדת<br />
בכל זאת במקום העבודה, כשתהום פעורה ביניהם בתחום<br />
האמינות )לשיטתו של המעביד הוא הרי תומרן למצב בו לא<br />
רצה(.<br />
כדי למנוע כל ספק - אני סבורה, שהערכים שחוק שוויון<br />
זכויות בעבודה מבקש להגן עליהם, הם חשובים וראויים<br />
לרבות הערך של הגנה על עובדות בהריון. עם זאת, שחיקת<br />
עקרון תום הלב וחובת הגילוי הנאות כמו גם חובת ההגינות<br />
בהתקשרויות חוזיות היא בעייתית, לא תמיד נכונה ולא<br />
פחות חשוב, היא משדרת סוג של תרמית עטופה בחוסר<br />
שקיפות, החוסה בצל החוק.<br />
עב 1 10355/06 אדוה צפון-בנימין נ' נאמן יעוץ והכוונה לגיל הזהב<br />
בע"מ ואח' )מיום 13.2.2010(.<br />
2 ע"ע 1487/02 סופר נ' רשת אורט )מיום 29.12.05(.<br />
מן 3 הראוי להזכיר כי מקומות עבודה רבים מתנים את הקבלה לעבודה<br />
בבדיקה רפואית מקדימה, המאפשרת להם לדעת על היות המועמדת<br />
בהריון, גם ללא גילוי מילולי מצד המועמדת.<br />
4 בג"צ 6845/00 ניב - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נו)663.)6<br />
ד"א 5 - לעניננו העובדת במועד חובת או אי חובת הגילוי לא היתה עדין<br />
בכלל עובדת, אולם בית הדין מחיל חובות אלו בהרחבה של עקרונות<br />
אחרים של חוק הזדמנות שווה לעובד ועובדת.<br />
עב' 6 30368/98 דר' עלמה לוי נ' רד רמות חממה לטכנולוגיות מתקדמות<br />
בע"מ ואח' )מיום 4.01.2002(.<br />
7 גם כזאת שאינה בהריון ואינה ממש מתאימה לצרכי העבודה.<br />
...פסיקה מרחיקת<br />
לכת בתחום זה<br />
עלולה לחזור<br />
כבומרנג אל<br />
פלח אוכלוסיה<br />
שדווקא חשוב<br />
ורצוי לעודדו<br />
לצאת לעבודה,<br />
ולגרום לסיכול<br />
מטרת המחוקק<br />
לעידוד עבודת<br />
נשים ומניעת<br />
הפליתן<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 45 2010
בעריכת<br />
עו"ד יהודית קורן<br />
yehudit@gonenlaw.com<br />
יסודות המשפט - או יסודות בית המשפט?<br />
מאת: עו"ד ישראל קנטור<br />
נפל דבר במחוזותינו. שופטת בית משפט השלום בירושלים, הרהיבה<br />
עוז, כאשר 'העדיפה להתנצח באופן חסר תקדים על פני עשרות עמודים,<br />
בפסק דין שכתבה, עם בית המשפט המחוזי בירושלים, הערכאה השיפוטית<br />
שמעליה, ולהתעלם מקביעות שופטיו' )"הארץ", 10.1.10(.<br />
אני מקבל את הקביעה שאין זה נכון מצד שופט ערכאה נמוכה להתנצח<br />
באופן בוטה עם ערכאה שמעליו. אבל, נשאלת השאלה, מה מקומה של<br />
התחושה של השופט בערכאה נמוכה שהצדק, כפי שנראה לו, לא נעשה?<br />
האם דעתה של שופטת השלום כלל אינה חשובה לשופטי המחוזי, עד שהם<br />
מחזירים לה את התיק, בדרישה חד-משמעית לפסוק את הדין כדעתם ולא<br />
כדעתה?<br />
שתי תלונות חריפות עד מאד, מהחמורות שישנן, נתקבלו על ידי נציב<br />
תלונות הציבור על שופטים, השופט אליעזר גולדברג. האחת, הוגשה<br />
מטעמה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש ותלונה<br />
נוספת הוגשה על ידי עו"ד אשר ספיר, בא כח אחד הצדדים במשפט. הקצף<br />
יצא על שופטת בית משפט השלום, מלכה אביב.<br />
הדבר היה בשנת 2003. תביעה אזרחית רגילה הוגשה לבית משפט<br />
השלום בירושלים, בעקבות מחלוקת שהתגלעה בין שני צדדים, שהתקשרו<br />
בהסכם לרכישת נכס בירושלים. במאי 2008, נתנה השופטת אביב פסק<br />
דין קצר של 11 עמודים בסכסוך. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ושם<br />
קיבלו חלק מקביעותיה של אביב והחזירו את הדיון אליה בכמה סוגיות,<br />
לשקילתן מחדש. הבעיה התחילה כאן. במקום לשקול את הסוגיות מחדש,<br />
התיישבה השופטת אביב, ונתנה פסק דין, הפעם על 72 עמודים, שהשופט<br />
גולדברג הגדירו "כעיקרו פולמוס עם קביעות בית המשפט המחוזי". השופט<br />
גולדברג קבע כי בפסק הדין שלה יש התנצחות עם בית המשפט המחוזי,<br />
פסק הדין אינו ראוי ואינו מגביר את האמון במעשה השפיטה. חובה הייתה<br />
על השופטת לקיים ללא התרסה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי.<br />
האמנם? מה עם מצפונו של שופט השלום, כשקבע עובדות בהן האמין<br />
ועכשיו מורין לו: "חזור בך מאמונתך"? להתעלם ממצפונו ולכתוב פסק דין<br />
הפוך ממה שאמונתו ומצפונו הכתיבו לו?<br />
היררכית הפוסקים בתקופת המשנה<br />
כבר לפני 2500 שנה, דנו במשפט העברי בנושא והחליטו, ברמה הגבוהה<br />
ביותר, שיש להלך על פי הפרוצדורה המקובלת היום, שבה מחליטים לפי<br />
הסדר הקבוע, דהיינו: בית משפט שלום, מחוזי ועליון.<br />
במשנה, מסכת ראש השנה, מצאנו סיפור מרתק על שניים, שבאו ואמרו:<br />
"ראינוהו ]את הירח[ שחרית במזרח - וערבית במערב". אמר רבי יוחנן בן<br />
נורי: עדי שקר הם. כשבאו ליבנה - קיבלם רבן גמליאל, ]כעדים, ולא חשש[.<br />
ועוד באו שניים ואמרו: ראינוהו בזמנו ובליל עיבורו לא נראה! וקיבלן רבן<br />
גמליאל. אמר רבי דוסא בן הורכינס: עדי שקר הן! היאך מעידים על אישה<br />
שילדה, ולמחר - כרסה בין שיניה! אמר לו רבי יהושע ]תנא גדול ובר סמכא[:<br />
רואה אני את דבריך! שלח לו רבן גמליאל: "גוזרני ]גוזר אני[ עליך שתבוא<br />
אצלי במקלך ובמעותיך, ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך". הדבר צער<br />
מאד את רבי יהושע. פגע בו ]פגש אותו[ רבי עקיבא, שהוא כה מיצר. אמר לו<br />
אז רבי עקיבא כך: "יש לי ללמוד, שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי ]בעניין<br />
קידוש החדש[ שנאמר: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם"<br />
]ויקרא, כג,ד[, "בין בזמנן - ובין שלא בזמנן". כלומר שאין לך מועדים -<br />
אלא אלו, וזאת על פי הקביעה שקבעו ישראל. פגש אותו זמן רבי יהושע<br />
את רבי דוסא בן הורכינס. אמר לו רבי דוסא: " אם באים אנו לדון אחר בית<br />
דינו של רבן גמליאל, ולפקפק בהחלטותיו, הרי צריכין אנו לדון אחר כל<br />
בית דין ובית דין, שעמד מימות משה ועד עכשיו, שמא טעה בהחלטותיו.<br />
שנאמר: "ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" ]שמות,<br />
כד, ט[. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלה שזכו עד כדי כך? אלא<br />
ללמד מפסוק זה, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל - הרי הוא<br />
כבית דינו של משה, שהרי אין אנו יודעים מי היה באותו בית דין. די לנו בכך<br />
שהיו דייני ישראל. כיוון ששמע רבי יהושע שאף רבי דוסא בן הורכינס סבור<br />
שיש לקבל את דינו של רבן גמליאל, לא היסס, נטל מקלו ומעותיו בידו,<br />
והלך ליבנה, אצל רבן גמליאל, ביום שחל בו יום כיפורים להיות בחשבונו.<br />
כשראהו רבן גמליאל כך, עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, ואמר לו: "בא<br />
בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, שהרי רבי יהושע היה גדול בחכמה<br />
מבני דורו, ותלמידי - שקבלת את דברי, אף על פי שלא היו נראים בעיניך"<br />
]משניות,"ראש השנה", פרק "אם אינן מכירין", פרק ב', סוגייה ט'[.<br />
יסודות בית המשפט בנויים בשיטה של 'גבוה מעל גבוה': שלום,<br />
מחוזי, עליון. הנשיא רבן גמליאל הוא, במקרה הזה, העליון ברשימה,<br />
והכל מתיישרים לפיו. אפילו דעתו של רבי יהושע היא הגיונית והשכל<br />
מורה לנו להסכים איתה, אף על פי כן, אם הנשיא פסק מה שפסק,<br />
למרות שאני משוכנע "שיום הכיפורים חל בחשבוני", עלי לקבל את מה<br />
שפסק הנשיא.<br />
הדילמה בתקופתנו<br />
אך מה יהיה עם השופט בדרגה הראשונה, כשמטילים עליו לכתוב פסק<br />
דין בניגוד מוחלט למצפונו?<br />
נחזור למקרה של השופטת מלכה אביב; אני מאמין שהיא כתבה פסק<br />
דין על פי מצפונה ואמונתה. נשאלת השאלה: האם זה הגיוני, ששופטי בית<br />
דין גבוה יותר יורו לה לכתוב פסק דין בניגוד למצפונה? במילים אחרות:<br />
האם יש דרך בפרוצדורה הקיימת, שהכבשה תישאר שלמה )כלומר: שופט<br />
בית משפט השלום לא יוכרח לפסוק בניגוד למצפונו(, אך הזאב יהיה שבע<br />
)שיטת הררכיית הערכאות לא תיפגע(?<br />
בחוק הנוגע לענייננו, בפרק הערעור, לא מצאנו הסדר לנושא ספציפי<br />
46<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
זה. חוק יסוד: השפיטה, וחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד-1984,<br />
שותקים בעניין זה. בחוק יסוד: השפיטה, נאמר בסעיף 16, שסמכותם של<br />
בתי משפט אחרים, זולת בית המשפט העליון, "יהיו לפי חוק". מהו ה'חוק'<br />
הזה, אין אנו יודעים, זולת זאת ש'חוק' מוגדר כ'חוק של הכנסת או פקודה'.<br />
כלומר: החקיקה הראשית אינה מסדירה בדרך כלשהי את הנושא שאנחנו<br />
דנים בו.<br />
והנה, יש ויש התייחסות לנושא הזה דווקא בחקיקת משנה. תקנה<br />
455 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנושאת את הכותרת<br />
"החזרת הדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת", מסדירה מקרה שבו<br />
דיון הובא לבית המשפט שלערעור, ושם מצאו, שבית משפט השלום לא<br />
הכריע בפלוגתה פלונית שהסכסוך מתיחס אליה, או בשאלה של עובדה<br />
והשאלה הזאת נראית לבית המשפט שלערעור, כמהותית למתן החלטה<br />
נכונה במשפט. בית המשפט שלערעור, רשאי לנסח פלוגתות או שאלות,<br />
להעביר אותן לבית המשפט של הערכאה הקודמת ובמקרה כזה, יורה בית<br />
המשפט לערעורים, לאותה ערכאה, לקבל את הראיות הנוספות הדרושות.<br />
בית המשפט בערכאה הקודמת ידון בפלוגתות או בשאלות ויחזיר את חומר<br />
הראיות, בצירוף ממצאיו ונימוקיהם, לבית המשפט שלערעור.<br />
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ד"ר יואל זוסמן , 1 מתייחס בספרו<br />
להלכה שבה אנו עוסקים. להלכה זאת, כך נכתב, אין כל רמז בחקיקה, אך<br />
על פי תקנה 455 לתקנות, רשאי בית משפט לערעורים, בשעה שנבצר<br />
ממנו לפסוק בעניין, מפני שהערכאה הקודמת לא קבעה ממצא חיוני או<br />
שקביעותיה אינן ברורות, להורות לדרגה הראשונה למלא את החסר, קרי<br />
- שלא לבטל את פסק הדין, אלא לשמוע ראיות נוספות בקשר לכך . 2<br />
כזכור, קובע חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד-1984, בסעיף<br />
41, כי "פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה, ניתן לערעור<br />
לפני בית המשפט העליון". הא ותו לא! הסמכות היא אך ורק, להביא את<br />
המחלוקת שהתעוררה בפני הערכאה המתאימה. לענייננו, בית המשפט<br />
העליון שישב כערעור על בית המשפט המחוזי או השלום, יפסוק כראות<br />
עיניו, ובזאת תם הדיון ונשלם.<br />
לא מצינו בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, שום סעיף, המרשה לבית<br />
המשפט שלערעור, להחזיר את הדיון לבית משפט השלום, כדי להבהיר או<br />
להכריע דבר, שהשלום נכשל בו בשלב קודם, או שלא נתן את דעתו לנושא.<br />
נראה לי שהעניין יותר מסובך, וראוי לעיון.<br />
נשאלת השאלה: האם רשאי שר המשפטים, להתקין תקנה העומדת<br />
בניגוד לחוק? הרי החוק בעניין זה ברור. התשובה לשאלה זאת פשוטה<br />
בתכלית. הייתה לנו תקנה שהבהירה נקודה ספציפית בתקנות. זו הייתה<br />
תקנה, ככל התקנות. לאחר מכן, עם השנים, הלך העניין וקיבל מימדים של<br />
'החזרת הדיון לבית המשפט בערכאה הקודמת'. לאחר מכן, איש כבר לא<br />
שם לבו לכך, שנוצרה לנו בעיה קשה עם שופטי בית משפט השלום. פעמים,<br />
כשהם נעלבו עד עומק הלב מהערות של שופטי בית המשפט המחוזי שכוונו<br />
הישר אליהם. הם לא תמיד יכלו להגיב, וכדי ביזיון וקצף.<br />
הצעה לפיתרון<br />
כל זה, יכול היה להימנע, אם היו שופטי בית המשפט המחוזי מפנים,<br />
מלכתחילה, את דבריהם אל השופטים היושבים בעליון ואליהם בלבד.<br />
המקרה של השופטת מלכה אביב יוכיח. היא לא השלימה עם מה שכתבו על<br />
פסק דינה שופטי המחוזי, היא עמדה על דעתה ולא רצתה לוותר והתוצאה<br />
לא איחרה לבוא. נמצא, שכל הנוגעים בדבר נפגעו, מי כנוזף ומי כנזוף.<br />
ממרום שבתו של השופט גולדברג, הוא מוצא לנכון למתוח, בנסיבות<br />
אלה, ביקורת חריפה ביותר על שופטת השלום, שהתנצחה עם לשון פסק<br />
הדין שמעליה, וכך כתב: "התנצחות בפסק דינה של ערכאת הערעור אינה<br />
מתיישבת עם התנהגות ראויה של הערכאה הראשונה, ובוודאי שאינה<br />
מגבירה את האמון במעשה השפיטה".<br />
במלוא הכבוד והצניעות, נראה לי שנציב תלונות הציבור על שופטים<br />
החליף בין הדבקים. מקור התקלה שאירעה כאן הוא היפוך סדר ההיררכיה.<br />
הסדר צריך להיות: שלום, מחוזי, עליון. בשום פנים לא היפוך בסדר. כל ערכאה<br />
צריכה לדעת את מקומה הנכון במערכת. חובתה של שופטת השלום היא<br />
לכתוב את מה שמצפונה מורה לה ואל תצפה משופטת השלום להסכים עם<br />
שופטי המחוזי רק בגין העובדה שהם גבוהים ממנה. הם אמנם גבוהים ממנה,<br />
אך מבחינתה, הם לא בהכרח צודקים ממנה. בית המשפט המחוזי יפסוק את<br />
דינו על פי מצפונו ויש לנו עוד דרגה, בית המשפט העליון, שיכריע.<br />
לכן, נראה לי שנשיאת בית המשפט העליון, כמו נציב תלונות הציבור<br />
על שופטים, הרחיקו לכת בעניין זה. שופטת השלום - לא שגתה. השגיאה<br />
הייתה כאן של בית המשפט המחוזי, שהחליט ללמד תורה את בית משפט<br />
השלום ובכך שגה. התפקיד של בית משפט הוא לעשות צדק ולא ללמד<br />
את השופטים דלמטה במה הם טעו. החוק קבע את ההיררכיה השיפוטית:<br />
שלום, מחוזי ועליון. לכן, לא בית משפט השלום הוא שערער כאן את<br />
יסודות המשפט, אלא בית המשפט המחוזי: הוא קיבל את הערעור והחזירו<br />
לבית משפט השלום, לתיקון. בכך שיבש הוא את הסדר.<br />
ראוי שבית המשפט המחוזי יפסוק, בדין ובעצמו, בסוגיות שיושמו בפניו<br />
ובכל הבעיות שהתעוררו בפני בית משפט שלום. יכול הוא לעשות ככל<br />
העולה על דעתו ולא להחזיר לבית משפט שלום את התיק. השלום - עשה<br />
את מלאכתו, לטוב או לרע, אך המלאכה עכשיו יצאה מידיו. כך אומר השכל<br />
הישר וכך אומר ההגיון. השלום - יצא מן התמונה.<br />
שמעתי לא אחת שופטים בבתי משפט השלום והמחוזי, שמלינים על<br />
כך, שעליהם לכתוב פסק דין שאינם מאמינים בו, מכיוון שהוא הוחזר להם<br />
מבית המשפט הגבוה יותר. מלבד אי הצדק והעלבון של הערכאה התחתונה,<br />
הנגרם מן העובדה שהתיק מועבר אליהם בחזרה עם הוראות בניגוד לרצונם,<br />
מביא הדבר להתמשכות ההליך המשפטי, לפעמים עד עשר שנים ואף יותר,<br />
עד שבעלי הדין נפטרים לבית עולמם, או עד שאחד מהם פושט את הרגל.<br />
בדידי - הווה עובדה.<br />
מי לנו כחיים כהן, שופט בית המשפט העליון, אשר במאמרו "על<br />
התוקעים עצמם לדבר הלכה" , 3 מדבר אמנם על 'התקדים' אך דבריו יפים<br />
אף לענייננו. וכך הוא כותב:<br />
"התקדים אינו מחייב, לא מפני שהצלחנו לאבחן את העובדות, אלא<br />
מפני שהשופט הראשון טעה בפירוש החוק... מותר לו לטעות לשופט, שהרי<br />
הוא בשר ודם, ובלבד שטעותו תהא בשיקול הדעת. עם עצמו הוא צריך<br />
להיות שלם, פיו וליבו שלו, צריכים להיות שווים, אבל אין הוא צריך להיות<br />
תמיד שלם עם קודמיו, ופיו צריך להגיד לא את שלהם, אלא את שלו".<br />
כל בית משפט מסתמך על מה שכתבו קודמיו, אבל - פוסק את דינו כפי<br />
שהוא מבין.<br />
בדרך זו, היו כל בתי המשפט מצייתים להוראות החוק, כל ערכאה<br />
בתורה, איש לא היה צריך להפר את צו מצפונו, או להרהר אחרי מידותיה<br />
של ערכאת הערעור שמעליו.<br />
1 סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית )1995(, נערך מחדש ע"י ד"ר שלמה לוין.<br />
ראה 2 גם בספרו של השופט )בדימ'( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה<br />
עשירית )2009( בעמ' 663. בחלק הנוגע לערעור, ישנו פרק המתייחס להחזרת הדיון<br />
לערכאה הדיונית ונזכרת תקנה 455. ראו גם אסמכאות לעניין זה, שם.<br />
3 חיים כהן, מבחר כתבים, הוצאת בורסי, ת"א )תשנ"ב(, עמ' 49. 48,<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 47 2010
צילום: ורדי כהנא<br />
Habeas Corpus<br />
)בעקבות בש"פ 8823/07(<br />
מאת: פרופ' סוזי נבות<br />
פרופ' נבות מנתחת את פסיקת בית המשפט העליון,<br />
העוסקת באי המידתיות של ביטול זכות החשוד<br />
בעבירות ביטחון, להיות נוכח בהארכת מעצרו<br />
בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל לאחרונה את<br />
הסעיף בחוק סדר הדין הפלילי שאיפשר להאריך את מעצרו של חשוד<br />
בעבירות ביטחון ללא נוכחותו.<br />
ביטול חוק על ידי בית המשפט העליון איננו עניין של מה בכך. בכל<br />
הקשור לביקורת שיפוטית על חוקים, נוהג בית המשפט העליון באיפוק<br />
ובריסון רב. מאז נחקקו חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, בשנת 1992,<br />
ביטל בית המשפט העליון חקיקה של הכנסת בשמונה מקרים בלבד, רובם<br />
סעיפים בודדים. אלא שהפעם, פסק הדין המבטל את הסעיף בחוק סדר<br />
הדין הפלילי, ניתן פחות משלשה חודשים לאחר שבוטל בבג"ץ החוק<br />
בעניין הפרטת בתי הסוהר. הסמיכות במקרים הצית שוב את הדיון<br />
בשאלת הסמכות לביקורת שיפוטית של בית המשפט והיכולת של הכנסת<br />
'להתגבר' על פסיקת בג"ץ.<br />
פסק דין זה אינו בבחינת 'חריג' ביחס לפסיקה הקודמת שבה בוטלו<br />
סעיפי חוק. הוא מבוסס על כך שהסעיף פוגע בזכויות אדם מוגנות ועל כך<br />
שהפגיעה אינה תואמת את פסקת ההגבלה, היינו, איננה מידתית. פסק דין<br />
'פורמליסטי' בעיקרו, כפי שנוהג בדרך כלל בג"ץ לכתוב, כאשר הוא מבטל<br />
חקיקה של הכנסת.<br />
בחינת חוקיות החוק<br />
בית המשפט החליט לדון בסוגיה, על אף שהמקרה הקונקרטי של<br />
הארכת המעצר הפך לא אקטואלי. בכך סטה בית המשפט מן הכלל לפיו אין<br />
הוא נוהג לדון בסוגיה תיאורטית ומעדיף להמתין שיגיע מקרה קונקרטי<br />
מתאים. עם זאת, נקבע שבמקרים חריגים יכריע בית המשפט בכל זאת<br />
בעתירה תיאורטית. כך היה, למשל, בפרשה אחרת שבה נטענה טענה של<br />
חוקתיות חוק, כאשר נדונה ההוראה בחוק השיפוט הצבאי, הקובעת את<br />
תקופת המעצר של חייל בידי שוטר צבאי עד שהוא מובא בפני שופט<br />
צבאי )פרשת צמח (. 2 שם נקבע כי על אף שהעתירה היא תיאורטית, יש<br />
לדון בה לאור חשיבותה של השאלה. כמו אז, גם בהקשר זה מתעוררת<br />
שאלה דומה של מעצרים ובשל האופי ה'חוקתי' של הנושא, החליט בית<br />
המשפט לדון בו.<br />
ההחלטה על ביטול הסעיף ניתנה פה אחד. השאלה המרכזית בפסק הדין<br />
עוסקת, כאמור, בחוקתיותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשר<br />
לבית המשפט, בין היתר, להאריך את מעצרו של חשוד בעבירת בטחון שלא<br />
בנוכחותו, אם שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה למנוע סיכול של עבירת<br />
ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.<br />
פיתרון של 'הוראת שעה'<br />
התיקון לחוק סדר הדין הפלילי נחקק כ'הוראת שעה' ל-18 חודש ותוקפה<br />
הוארך לאחר מכן, בשנת 2008, לשלוש שנים נוספות. בהקשר זה ראוי<br />
להזכיר כי כמה מהוראות החוק שחוקיותן נבחנה בבג"ץ בשנים האחרונות,<br />
היו גם הן בבחינת 'הוראות שעה'. כך היה, למשל, התיקון לחוק האזרחות,<br />
שמנע איחוד משפחות עם פלשתינים. תוקפו של 'חוק טל', שהסדיר את<br />
דחיית שירותם הצבאי של תלמידי ישיבות ש'תורתם אומנותם', נקבע<br />
תחילה לחמש שנים. הפרקטיקה החקיקתית הזו של הוראת שעה היא<br />
כנראה חלק מה'דיאלוג' שמנהלת הכנסת עם בית המשפט העליון, בבחינת<br />
תמרור אזהרה: "אל תתערבו - פגיעה לזמן קצר בלבד".<br />
זכות העצור לעומת הזכות לביטחון<br />
לטענת העורר, הסעיף פוגע בזכות החוקתית של עצור להיות נוכח<br />
במשפטו וכן בזכות להליך הוגן, לכבוד ולחירות. פגיעה זו, נטען, אינה עולה<br />
בקנה אחד עם הוראות פסקת ההגבלה. המדינה, לעומתו, טוענת כי גם אם<br />
זכותו של עצור להיות נוכח בדיוני מעצרו היא בעלת מעמד חוקתי, הרי<br />
שהפגיעה בה היא מידתית משום שהחוק נחקק מכורח השעה, כאמצעי<br />
להתמודדות עם המציאות הביטחונית שבה נתונה המדינה.<br />
בית המשפט מקבל, באופן עקרוני, את עמדת העורר וקובע כי כלל יסוד<br />
של המשפט הפלילי הוא כי אין אדם נשפט שלא בפניו. זכותו של נאשם<br />
להיות נוכח במשפטו היא זכות בעלת מעמד חוקתי בהיותה 'מרכיב גרעיני'<br />
של הזכות להליך הוגן, שאף היא, במרכיביה הגרעיניים, זכות חוקתית מוגנת.<br />
"ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים", אמר<br />
המשנה לנשיאה, השופט ריבלין.<br />
מידתיות החוק<br />
על חשיבותו של העיקרון בדבר נוכחותו של העצור בבית המשפט<br />
לומד השופט ריבלין מן הדוקטרינה של 'הביאס קורפוס' )בלטינית:<br />
- habeas corpus "הביאו את הגוף"(, דוקטרינה המאפשרת לבקש מבית<br />
המשפט להורות לרשויות להביא לפני בית המשפט אדם הכלוא בידיהן,<br />
על-מנת שישוחרר באם יתברר כי המעצר בלתי חוקי.<br />
באשר לתכליתו של החוק, מגיע בית המשפט למסקנה כי התכלית ראויה:<br />
מטרתו לשפר את היכולת של גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית<br />
בתחום עבירות הביטחון ולפעול לסיכול פעולות טרור.<br />
אלא שהשופט מגיע למסקנה כי הפגיעה אינה מידתית. הפגיעה בזכות<br />
להליך הוגן היא פגיעה קשה ביכולתו של החשוד להתגונן ומצטרפת<br />
לאפשרות הקיימת על פי חוק המעצרים, למנוע פגישה של עצור, החשוד<br />
בעבירת בטחון, עם עורך דין. יוצא שיש כאן 'פגיעה על פגיעה', בבחינת<br />
'אפקט מצטבר', של שני אמצעים חקיקתיים.<br />
"כאשר עורך-הדין לא פגש בעצור, ובית המשפט מנוע אף הוא מלהציג<br />
שאלות לעצור ולברר עניינים הטעונים בירור, נוצרת מגבלה ממשית על<br />
האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית והוגנת".<br />
לפיכך, על אף האיפוק והריסון שבהם נוהג בית המשפט העליון בבואו<br />
להכריז על ביטולו של חוק, בית המשפט קובע כי הסעיף בטל והוא אינו<br />
משהה את הכרזת הבטלות אלא קובע כי פסק הדין נכנס לתוקפו מיד.<br />
"מבחינה חוקתית משמעות הדבר היא שיש לקרוא מעתה את חוק המעצרים<br />
כפי שהיה קודם להוראת סעיף 5 להוראת השעה".<br />
אגב, גם הפעם, כמו ברבים מפסקי הדין המגבילים שימוש בסמכויות של<br />
48<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
רשויות הביטחון, מופיע אותו ציטוט מפורסם שכתב הנשיא ברק בפרשת<br />
העינויים : 3<br />
"זה גורלה של דמוקרטיה, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל<br />
השיטות בהן נוקטים אויביה פתוחות לפניה. לא פעם נלחמת הדמוקרטיה<br />
כאשר אחת מידיה קשורה לאחור".<br />
התפלגות ההצבעה<br />
למרות שההחלטה היא פה אחד, השופטים נאור וגרוניס פותחים פתח<br />
בפני המחוקק להסדיר את הסוגיה בחקיקה, שבתנאים מסויימים תהא<br />
מידתית. גישתה של השופטת נאור מעניינת. לשיטתה, ניתן היה להשעות את<br />
תוקפה של הכרזת הבטלות לשישה חודשים, כדי לאפשר למחוקק להסדיר<br />
באופן 'מידתי' את האפשרות של דיון בהארכת מעצר שלא בנוכחות העצור.<br />
השופטת נאור מציעה לרפא היבט מסוים של הפגם החוקתי באמצעות<br />
שימוש במבחן המוכר של 'הוודאות הקרובה'. סעיף 5 הרי מעניק סמכות<br />
לשופט להאריך את המעצר בלא נוכחות של חשוד, אם שוכנע כי הפסקת<br />
החקירה 'עלולה' למנוע סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם". השופטת נאור<br />
מציעה לחזור אל פרשת 'קול העם' , 4 ולבחון את האפשרות להוסיף לביטוי<br />
'עלולה' את הדרישה ל'ודאות קרובה' לכך שנוכחות העצור בדיון בבית<br />
המשפט תביא לסיכול מניעת פגיעה בחיי אדם. נראה שהמקרה הטיפוסי בו<br />
מתקיימת דרישת הודאות הקרובה הוא במקרה של 'פצצה מתקתקת'.<br />
גם לדעתו של השופט רובינשטיין, אילו נוסח סעיף 5)1(, באופן שיצמצם<br />
תחולתו רק לסיכול של מניעת פגיעה 'קרובה לודאי' בחיי אדם ... מה שקרוי,<br />
'פצצה מתקתקת' - יתכן מאוד שיכול היה לעמוד במבחן החוקתי.<br />
אלא שתפקידו של בית המשפט הוא לבחון "הסדר חקיקתי מסוים,<br />
לאשרו או לפסלו, אך לא בידיו, משפטית ומעשית, להציע את ההסדר<br />
המידתי יותר".<br />
1 פלוני נ' מ"י )ניתן ביום 11.2.10(.<br />
2 בג"צ 7083/95 6055/95, שגיא צמח נ' שר הביטחון ואח', פ"ד נג)241)5.<br />
3בג"צ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג)817)4.<br />
4 בג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז)871)2.<br />
הרמת כוס לכבוד חג הפסח<br />
בבית הפרקליט 22/3/2010<br />
בשלוחת חדרה 17/3/2010<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 49 2010
ב<br />
טקס פתיחת שנת המשפט שמענו מפי יו"ר<br />
ועד המחוז ומפי ראש הלשכה, על הכוונה<br />
להכריז על שנת המשפט הנוכחית כעל שנת<br />
כבוד הדיון. מטרה מבורכת להעלות את הרמה<br />
התרבותית של הדיון המשפטי בשמירה על<br />
כללי התנהגות ונימוס, הנמכת הטון, ריסון<br />
הרטוריקה וכיבוד הזולת. מטרה העשויה להניב תוצאות<br />
חיוביות גם בהתייחס לתוצאותיו של ההליך המשפטי בפתרון<br />
המחלוקות שבין הצדדים, שכבר אמרו חז"ל, שדברי חכמים<br />
בנחת נשמעים. באותה נשימה, חוששתני שהמטרה נמוכה<br />
וחלקית מדי ומטפלת בסימפטומי המחלה ולא בשורשיה.<br />
האלים המנומס<br />
המחלה האמיתית, המדאיגה, הינה השימוש באלימות<br />
כאמצעי לפתרון מצוקה, שהשתלט על כל אורחותינו ובין<br />
השאר בבתי הספר ובכבישים, כמו גם באולמות בתי המשפט,<br />
אך לא רק בסגנון תוקפני המלווה באלימות מילולית ממש,<br />
שבהם בחרה הלשכה להלחם.<br />
במשך השנים למדנו להכיר, לצידו של המתדיין הפרוע גם<br />
את המתדיין 'המנומס', ליתר דיוק, המתדיין האלים המנומס,<br />
זה העוטף את האלימות במילים מכובסות היטב, המצויד<br />
בעורכי דין מחויטים ומעונבים, שהתנהלותו המהותית בדיון<br />
המשפטי אלימה לפי כל הגדרה של אלימות.<br />
ההיסטוריה האנושית מלמדת שהאלימות הגרועה<br />
ביותר, שמצאה את ביטויה בהשמדת עם שיטתית ומסודרת<br />
של זקנים, נשים וילדים, בוצעה דווקא על ידי בירוקרטים<br />
מעונבים, שישבו במשרדים מרווחים ודיברו בקול רגוע ושקט,<br />
שאכלו בסכין ובמזלג, לפי כל כללי הנימוס, קינחו במפיות בד<br />
את פיותיהם, האזינו למוזיקה קלאסית בשעות הפנאי וקראו<br />
את גתה לפני השינה.<br />
אני מודאג<br />
המחשבה שעורך הדין הלוחמני הינו מושא ההערצה של<br />
מי שאינו מבין את המהות האמיתית של ההליך המשפטי,<br />
מטרידה פחות. אני מוטרד באמת, מהמתדיינים הכוחניים<br />
הרואים בהליך המשפטי ובעורך הדין הלוחמני נשק להשגת<br />
מטרות בלתי לגיטימיות; מהגישה הכוחנית, המתבססת<br />
על מציאות עגומה ועל תרבות קלוקלת, הרואה במתינות,<br />
בנכונות להתפשר, בניסיון להבין את הזולת - ביטוי של<br />
חולשה; מהגישה על פיה רק בכוח ובהפעלת לחץ ניתן<br />
להשיג הישגים ותוצאות. זו הגישה המובילה לכך שרק<br />
באיומי שביתה ובשעות הלילה המאוחרות של ערב פתיחת<br />
שנת הלימודים מוצאים הצדדים למו"מ את הדרך לסגור את<br />
הפערים שהתגלעו; רק כשההסתדרות משביתה את נמלי<br />
האוויר, מועילים פקידי האוצר לצאת מאדישותם.<br />
שורש הרע<br />
בתי המשפט עמוסים לעייפה בתביעות, שלא היו אמורות<br />
להיות מוגשות אלמלא שרתה בקרבנו הגישה האלימה<br />
והכוחנית. לא רק התובעים המגישים תביעות סרק מנופחות<br />
כדי להפגין שרירים מול הצד שכנגד, אלא גם הנתבעים,<br />
הגופים הממוסדים החזקים במיוחד, המנצלים את מערכת<br />
המשפט ואת העומס שהם עצמם גורמים, כדי להתחמק<br />
מקיום התחייבויות, כדי לקבל אשראי זול על חשבון הזולת<br />
בלי בטחונות ובריבית של זוגות צעירים, כדי להתיש את<br />
התובע ולגרום לו לוותר על זכויותיו.<br />
רק לאחרונה נאלצתי להגיש לבית המשפט תביעה בשם<br />
מהנדס בנין נגד חברה קבלנית, שלא שילמה את שכר טרחתו.<br />
את התביעה הגשתי רק לאחר שמנכ"ל החברה לא טרח להשיב<br />
לשלושה מכתבים ששלח לקוחי ולמכתב התראה שלי. אין<br />
זאת אלא שכנראה אותה חברה קבלנית דואגת לקופת בית<br />
המשפט ותהיה מוכנה להתייחס לפנייתי רק לאחר שאשלם<br />
את אגרת המשפט. הליכי הגישור אמנם מהווים אמצעי<br />
תרבותי ובלתי אלים ליישוב מחלוקות, אך לצערנו הרב,<br />
קיומם של הליכים אלה, רק לאחר שמוגשות לבית המשפט<br />
התביעות ורק לאחר ששני הצדדים כבר הדליקו את מדורות<br />
השבט, הוציאו גרזני המלחמה מן האדמה והוציאו הוצאות<br />
משפטיות משמעותיות - הוא לפעמים בבחינת מאוחר מדי.<br />
אנו חייבים לנסות ליצור בבתי המשפט אוירה המתייחסת<br />
לאלימות בשיטת המקל והגזר: עידוד ותמיכה לגישה<br />
הפשרנית והמתונה מחד גיסא וביטוי הולם לסלידת המערכת<br />
מגישה כוחנית, גם כשהיא מכובסת במילים יפות ועטופה<br />
בכריכות מהודרות, מאידך גיסא.<br />
שופט חכם, שלמדתי ממנו פרק בהלכות מתינות ונועם<br />
הליכות, אמר, שלא לחינם נאמר במקורותינו "צדק צדק<br />
תרדוף". מדוע נאמר פעמיים צדק? תשאלו. התשובה היא<br />
שיש לרדוף אחר הצדק של שני הצדדים ולנסות מתוך עמדה<br />
שכזו, למצוא את הצדק המשותף להם.<br />
עד שהצדדים בעצמם יפנימו את גישה זו - על המערכת<br />
ללמד אותם להתנהג. הצלחתו של מהלך שכזה תביא ברכה הן<br />
למערכת והן למשתמשים בה למטרות כשרות.<br />
FINAL OFFER<br />
עו"ד עפר<br />
אטיאס<br />
חייבים לנסות<br />
ליצור בבתי<br />
המשפט אוירה<br />
המתייחסת<br />
לאלימות<br />
בשיטת המקל<br />
והגזר: עידוד<br />
ותמיכה לגישה<br />
הפשרנית<br />
והמתונה<br />
מחד וביטוי<br />
הולם לסלידת<br />
המערכת מגישה<br />
כוחנית, גם<br />
כשהיא מכובסת<br />
במילים יפות<br />
ועטופה בכריכות<br />
מהודרות<br />
אלימות מעונבת<br />
האגרסיה הסמויה<br />
50 בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 2010
˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙ÂίډÂ<br />
www.medexpert.co.il<br />
ҘȄÓÂÈ„¯˜<br />
Cardiomedix<br />
χ¯˘È·†‰ÏÈ·ÂÓ‰†≠†Ò˜È„ÓÂÈ„¯˜†˙¯·Á<br />
¨ËÙ˘Ó†ÈίˆÏ†ÌÈȇÂÙ¯†ÌÈ˙Â¯È˘†Ô˙Ó·<br />
∫ÔÈ„†ÈίÂÚφ˙˜ÙÒÓ<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
ÈίˆÏ† ˙ÂȇÂÙ¯† ˙Ú„† ˙ÂÂÁ† Ô˙Ó·† ÌÈÁÓ˙Ó† Âapple‡<br />
„¯˘Ó†¨‰ÒappleΉ†ÒÓÓ†¯ÂËÙ†¨ÈÓ‡φÁÂËÈ·†¨ËÙ˘Ó≠È˙·<br />
≠†‰¯Â·Á˙‰†„¯˘Ó†¨‰ÈÒappleÙ†˙Âapple¯˜†¨ÌÈÁÂËÈ·†¨ÔÂÁË·‰<br />
Æ˙ÂÒÙ¯ËÂه†˙‡Âˆ†¨ÌÈί„·†˙ÂÁÈ˷φȇÂÙ¯‰†ÊίӉ<br />
˙ÂappleÏ˘¯·†˙ÂÚÈ·˙†Í¯ÂˆÏ†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ†˙appleΉ<br />
ÌȇÙ¯‰†È¯Èη†È¢Ú†Æ‰‡ÂÙ¯‰†ÈÓÂÁ˙†Ï熨˙ȇÂÙ¯<br />
ÆËÙ˘Ó‰† ˙È··† ‰„ÈÓÚ† ˙ÏÂÎȆ ÈÏÚ·† ¨ı¯‡·<br />
Ɖ„·چ¯˘ÂΆԄ·Â‡Â†˙ÂÈÂÎapple†ÌÂÁ˙·†˙ÂȇÂÙ¯†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
ÌÈÏÂÓ‚˙†ÌÈȈÈÙφÌ˙Á†‡Ù¯†È¢Ú†˙‡Îʆ˙˜È„·<br />
˙‡ȯ·‰†˙¯‰ˆ‰†·˜Ú†Â¯˘Â‡†‡Ï˘†ÁÂËÈ·‰†˙¯·ÁÓ<br />
ÆÁÂËȷφ Â˙Ï·˜·† ȇÂÙ¯‰† ·ˆÓ† ÁË·Ӊ† Ï˘<br />
˙ίډ¢†ÏÏÂΆ¨˜È˙·†‰ÈÂÙˆ‰†˙ÂÎapple‰†‰·Â‚†˙ίډ<br />
˙ÂÏڷ†˙ÒÙ„ÂÓ†¨‰Î¯ک†ÌÈί„†˙Âapple‡˙·†¢ÌÈappleÂÎÈÒ<br />
Æ®‰ÎÂÓapple<br />
£<br />
£<br />
£<br />
£<br />
£<br />
∫Ìȇ·‰†ÌÈÓÂÁ˙·†ÌÈÏÏÂΆ˙Âapple¯˙Ù<br />
¨˘Ú¯Ï† ˙ÂÙÈ˘Á† ¨Úˆ˜Ó† ˙ÂÏÁÓ† ¨‰„·چ ˙Âapple‡˙<br />
¨ÌȘÈÒÚÓ†˙ÂappleÏ˘¯†¨‰appleȯ˜Ï†˜ÈÊÓ†˜·‡Ï†¨ÌȯÓÂÁÏ<br />
Èίˆ†¨˙¯Î˙˘‰Â†‰„·چ¯˘ÂΆԄ·‡†¨‰„·ڷ†˙ÂÁÈË·<br />
ƘÊapple†È·È˘Á˙†ÌÂ˜È˘†˙ÂÈÂÏÚÂ<br />
ÌÈappleÓapple†Ì‰ÈÏÚ†¨ÌȇÙ¯†Ï˘†·¯†¯ÙÒӆҘȄÓÂÈ„¯˜Ï<br />
ÔÂÈÒapple†ÈÏÚ·†Ìappleȉ˘†¨ı¯‡·†ÌÈÁÓÂÓ‰†ÌȇÙ¯‰†·ËÈÓ<br />
ÆÈ˙˜ÂÒÚ˙≠ȇÂÙ¯‰†ÌÂÁ˙·†·¯<br />
˙ÂȇÂÙ¯†˙Âίډ†˙Ú„†˙ÂÂÁ<br />
£<br />
£<br />
±≠∏∞∞≠μμμ≠ππμ†∫ßÏË·†ÌÎ˙¢¯Ï†„ÂÓÚφÁÓ˘apple<br />
∞≥≠∂∞π∑∂∑∂†∫Ò˜Ù†¨∞≥≠∂∞π∑μ∑μ†∫ÔÂÙψÆ∂¥∑≥≥†„˜ÈÓ†¨‡¢˙†¨∏†ÍÏÓ‰†Ï‡˘†ß„˘†¨ËÙ˘Ó‰†˙ÂÓ‡†˙È·
חדש!<br />
גרסה 2010
Change language