×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×ת××ש×ת ×××פ×××××ת - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
במילים על חומרת התנהגותו של הנאשם שהפר התחייבות<br />
שניתנה על ידו במסגרת הליך משמעתי שהתנהל נגדו..."<br />
בסעיף 8 לגזר הדין ציין בית הדין כי "...התכלית של<br />
אמצעי המשמעת היא מניעתית והרתעתית. המטרה היא כי<br />
לא תהיה פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות לא ראויה שתבוא<br />
להכשלת אחרים במעשים דומים... נראה כי הנאשם לא רק<br />
שלא הפנים את חומרת המעשים בהם הורשע אלא פעל תוך<br />
התעלמות מוחלטת מהתחייבויותיו מספר ימים קודם לכן<br />
ובזלזול בוטה בבית הדין שב וחזר על מעשיו. על אף שניתנה<br />
לנאשם ההזדמנות הראויה להימנע מעשיית עבירה בחר הוא<br />
לא לעצור באמצעי המשמעת והתנאי אלא לחתור ולהגיע<br />
לענישה. משכך ראוי שתהא היא בהתאם".<br />
בית הדין גזר על הנאשם את העונשים הבאים:<br />
1. השעיה למשך 6 חודשים, מתוכם עונש השעיה בפועל<br />
לתקופה של 30 יום והשעיה על תנאי לתקופה של 5 חודשים,<br />
כאשר התנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור אחת מהעבירות<br />
נשוא הקובלנה בהן הורשע.<br />
2. תשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין בסך ₪. 1,000<br />
משולחן ועדת<br />
האתיקה<br />
המחוזית<br />
האם אי המצאת בקשה לדחיית תביעה<br />
במעמדל צד אחד לצד שכנגד מהווה<br />
עבירה אתית?<br />
וועדת האתיקה המחוזית הוגשה תלונה<br />
כנגד עורכת דין, בטענה כי נמנעה במכוון<br />
מלהמציא לצד שכנגד העתק בקשה לדחיית<br />
התביעה במעמד צד אחד, בשל אי הגשת<br />
סיכומים במועד.<br />
בעקבות הבקשה נתן בית המשפט החלטה<br />
המורה על דחיית התביעה, כמבוקש, תוך חיוב לקוחתו של<br />
עורך הדין המתלונן בהוצאות.<br />
בתלונה נטען כי אי המצאת הבקשה לדחיית התביעה<br />
מהווה הפרה של תקנה 241)ב( לתקנות סדר הדין האזרחי,<br />
התשמ"ד-1984, הקובעת כי "הוגשה בקשה בכתב יומצא<br />
עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר". הפרת הוראות<br />
התקנה, כך נטען, מהווה התנהגות שאינה הולמת עורך דין.<br />
בתגובת הנילונה נטען כי תקנות סדר הדין האזרחי<br />
מתירות את הגשתן של בקשות במעמד צד אחד, כגון בקשה<br />
למתן פסק דין בשל אי הגשת סיכומים, אשר מטבען מוגשות<br />
במעמד צד אחד, שאחרת תסוכל מטרתן.<br />
הואיל ומדובר בסוגיה עקרונית, הפנתה ועדת האתיקה<br />
המקצועית את הסוגיה לוועדת האתיקה הארצית וביקשה את<br />
חוות דעתה. ועדת האתיקה הארצית דנה בפנייה ואף נדרשה<br />
לעמדת ועדת סד"א שליד הוועד המרכזי ולבסוף החליטה<br />
כי בקשה למתן פסק דין בהעדר סיכומים, בשל אי הגשת<br />
סיכומים במועד, היא בקשה רגילה, המחייבת את המצאתה<br />
לצד השני, במקביל להגשתה.<br />
לפיכך, חל הכלל לפיו אי קיום חובת ההמצאה הקבועה<br />
בתקנות או בחוק היא עבירה אתית לכאורה.<br />
לאור עמדת ועדת האתיקה הארצית, הוחזרה התלונה<br />
להמשך טיפולה של ועדת האתיקה המחוזית.<br />
האם הגשת פסק דין פלילי, בו זוכה<br />
המתלונן, לערכאה שיפוטית שבפניה<br />
המתלונן מייצג בעל דין, מהווה עבירה<br />
אתית?<br />
תלונה נוספת שהוגשה לוועדת האתיקה המחוזית עסקה<br />
במקרה הבא: במהלך הליך משפטי שהתקיים בבית הדין<br />
הרבני, בו ייצג עורך הדין המתלונן את הבעל, הגיש עורך הדין<br />
הנילון, בתמיכה לטענותיו, פסק דין פלילי בו זוכה המתלונן.<br />
בעשותו כן, טען המתלונן, ביזה הנילון את כבודו של<br />
המתלונן, ללא כל הצדקה עניינית ו/או חוקית, הפר את<br />
הוראת סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961<br />
שעניינה שמירה על כבוד המקצוע וכן את סעיפים 2 ו- 26<br />
לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו-1986<br />
שעניינם שמירה על הגינות וכבוד המקצוע והיחס החברי בין<br />
עורך דין לרעהו.<br />
הנילון, בתגובה, הכחיש את הטענות כלפיו וטען כי אין<br />
בהם כדי לפגוע במתלונן. לגרסתו, הכרעת הדין נשוא התלונה<br />
הותרה לפרסום ומצויה בכל האתרים המשפטיים הנגישים<br />
לכל אדם וכי מטרת הבאתה בפני בית הדין הרבני הייתה<br />
להוכיח את טענות מרשתו ולייצגה בנאמנות ובמסירות.<br />
ועדת האתיקה המקצועית החליטה, על סמך החומר המצוי<br />
בתיק ונוכח תגובת הנילון, כי אין מקום לנקיטת הליכים<br />
משמעתיים כנגד הנילון והורתה על גניזת התלונה.<br />
המתלונן הגיש לוועד המרכזי ערר על החלטת הוועדה<br />
המחוזית, בשבתו כקובל נוסף בבדיקה מחודשת של התלונה<br />
לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין. התלונה נדונה בוועדת<br />
האתיקה הארצית, אשר קבעה כי הגשת פסק דין פלילי, בו<br />
זוכה המתלונן, לערכאה שיפוטית, שבפניה המתלונן הוא<br />
אך מייצג, היא מעשה פסול שיש בו עבירה אתית. עם זאת,<br />
משהודיע המתלונן כי נפגש עם הנילון ומחל לו, ומטעם זה<br />
בלבד, החליטה הוועדה הארצית לגנוז את התלונה.<br />
הגשת פסק<br />
דין פלילי, בו<br />
זוכה המתלונן,<br />
לערכאה<br />
שיפוטית,<br />
שבפניה<br />
המתלונן הוא<br />
אך מייצג, היא<br />
מעשה פסול<br />
שיש בו עבירה<br />
אתית<br />
בדלתיים פתוחות אפריל-מאי 35 2010
Change language