חברה ושונות בעולמם של חכמים
חברה ושונות בעולמם של חכמים
חברה ושונות בעולמם של חכמים
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
267<br />
‡Â·Ó<br />
ונפלה פרתו ונשברה, לטובתו נשברה פרתי,<br />
ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכיי<br />
והיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע,<br />
הלכו ואמרו לרבן יוחנן בן זכיי ריח פיו <strong>של</strong>ר' אליעזר קשה,<br />
אמר לו כשם שהבאיש ריח פיך על התורה<br />
כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו,<br />
לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו<br />
מצאו יושב ודורש וגדולי מדינה יושבין לפניו,<br />
בן ציצית הכסת וניקודימון בן גוריון ובן כלבה שבוע,<br />
והיה דורש זה הפסוק חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה אמרפל וחביריו, להפיל<br />
עני ואביון (שם שם /תהלים ל"ז/) זה לוט...<br />
אמר לו אביו לא עליתי בני אלא לנדותך מנכסיי,<br />
עכשיו הרי כל נכסיי נתונים לך במתנה,<br />
אמר הרי עלי הם חרם, אלא שווה בם לאחיי<br />
בסיפור זה ר' אליעזר מוצג כשונה כבר בשורה הראשונה: "מעשה בר' אליעזר<br />
ש ה י ו א ח י ו ח ו ר ש י ם ב מ י ש ו ר ו ה ו א ח ו ר ש ב ה ר " . אין ספק שקל<br />
יותר לחרוש במישור באשר בהר, והעובדה שר' אליעזר היחיד מבין האחים <strong>של</strong><br />
בית הורקנוס החורש בהר, מעמידה אותו במצב <strong>של</strong> שונות. איננו יודעים אם ר'<br />
אליעזר בחר לחרוש בהר, או שהוא נ<strong>של</strong>ח על ידי משפחתו, אך עובדת היותו בודד<br />
במיקומו מבליטה את שונותו.<br />
מוטיב השונות מתעצם בהמשך הסיפור, כאשר ר' אליעזר מוכן לקבל עליו את<br />
נידויו מהמשפחה המתנהלת בקפידה לפי כללי המשטר הפטריארכלי, שכל אחד<br />
מבני המשפחה חייב לתרום את חלקו ואם לאו - ינודה ולא יהא זכאי ליהנות<br />
מנכסי המשפחה, לא כאחד הניזונים ולא כיורש לאחר מות ראש המשפחה.<br />
המשפט המופלא " ל ט ו ב ת ו נשברה פרתי" מעיד שהתלבטותו <strong>של</strong> ר' אליעזר<br />
נמשכה זמן רב לפני שנשברה פרתו, והיא אך סייעה לו להכריע ולברוח, דהיינו<br />
לעזוב את משפחתו ללא נטילת רשות מראש המשפחה, למקום שבו הוא חפץ<br />
להיות, לביתֿהמדרש.<br />
גם בביתֿהמדרש הוא נתפס כשונה, התלמידים מבחינים בשונותו עקב הריח הרע<br />
הנודף מפיו, דהיינו, שונות מבחינה פיזית. לעומתם, ריב"ז מבחין בשונותו כמאפיין<br />
עמ' 94-91; ברקאי [הכהן], 1986 עמ' 94-91; ברקאי, תשס"ד, עמ' 71 ואילך.