×”×ª× ××™× ×”× ×“×¨×©×™× לרכישת שפות והוראתן - היזמה למחקר יישומי ×‘×—×™× ×•×š

כמו-כן,‏ על פי דורניאיי,‏ זיהו חוקרים מרכיבים נוספים הקשורים בסיטואציה של הלמידה,‏לרבות המטלות הכיתתיות,‏ האווירה בכיתה,‏ גיבוש התלמידים בכיתה,‏ תוכן הקורס,‏ חומריהלימוד,‏ הציונים והתגמולים.‏סוג נוסף של מוטיבציה הוא מוטיבציה לביצוע מטלהMotivation( .)Task לומד בעלמוטיבציה מסוג זה מּונַע ללמידה על-יד הרצון להצליח במשימה שהוטלה עליו,‏ בדרך כלל על-‏ידי המורה,‏ כחלק מפעילויות המתרחשות בכיתה,‏ או כשיעורי בית )1002 .)Dornyei,2.1.3 תרבותקיימים קשרי גומלין בין ידיעת השפה הזרה ובין ההיכרות עם התרבות שלה.‏ הכרת הרקעהתרבותי של אוכלוסיות הדוברות את שפת היעד תורמת להבנת השפה.‏ ומאידך גיסאשרמת הכישורים בשפה עולה,‏ כך גם עולה רמת הידע והכרת התרבות הקשורה אליה.‏ככל -לפי שולץ,‏ היכרות עם תרבות היעד משפרת את היכולות התקשורתיות של הלומד,‏ עקב רכישתכלים להבנת חוקים סוציולינגוויסטים,‏ כגון פרגמאטיקה ‏)תחום העוסק בשימוש בשפהבהקשרה החברתי(‏ )2007 .)Schultz, לצורך ההבנה וההעברה של המסרים,‏ נדרש,‏ לעיתים,‏ידע שהוא מעֵׁ‏ בר לשימוש נכון במילים.‏ על הדובר להפגין היכרות עם החוקים החברתייםהמשתקפים דרך המילים.‏ לדוגמה,‏ כאשר דובר עברית אומר ‏"אל תשאל מה קרה שם היום"‏הוא בעצם מתכוון,‏ שיובן ההפך ממה שנאמר במילים.‏ כמו-כן,‏ דוברת ערבית שמקבלתמחמאה על בגד,‏ אולי תגיב בלהציע את החולצה לשימוש של נותנת המחמאה,‏ כאשר הכוונהלמעשה היא לומר ‏"תודה".‏כמו-כן,‏ חשיפה לתרבות שפת היעד,‏ מאפשרת הבנה של מניעים והתנהגויות תלויות-תרבות)2007 .)Schultz, זאת ועוד,‏ בתכנית לימודים המוסיפה את לימודי תרבות היעד כחלק בלתי-‏נפרד מלימודי שפה זרה,‏ נתפש הלומד,‏ לא ככלי הקולט וממחזר ידע לשוני , אלא כישותטמונה במרחב חברתי-תרבותי )2000 .)Kramsch, לכן,‏ יש לקחת בחשבון את המרקםהתרבותי של הלומד,‏ ולהעניק לו,‏ בד בבד,‏ כלים להשתתפות מוצלחת בדינאמיקה לשוניתחדשה,‏ המיוצגת על ידי לימוד שפת היעד.‏ אכן,‏ מומחים מזהים את חוסר הכשירותהתרבותית competence( )cultural של הלומדים,‏ כאחת המגבלות העיקריות של הגישות הלאתקשורתיות להוראת שפות,‏ כגון תרגום-דקדוק ‏)ראו בהמשך(‏.(Shekhtman & Leaver, 2002)חשוב גם לציין,‏ שהיכרות עם תרבות שפת היעד עשויה לגרום לעמדות חיוביות יותר כלפיה,‏כך לשפר את חווית הלמידה וכתוצאה מכך גם את ההישגים בלימודים.‏ כמו-כן,‏ באזורים שלקונפליקט,‏ ניכרת ההשפעה של היחס השלילי לקבוצה ‏"השנייה"‏ על יכולת הבנת הנקרא.‏מחקרו של אבו-רביעה מאוניברסיטת חיפה הראה,‏ כי גישה שלילית כלפי השפה הנלמדתמהווה מחסום לרכישה מוצלחת של השפה ולהצלחה במשימות של הבנת הנקרא Abu-(22