יתרה לגבי טעויות ויכולת ונכונות לקחת סיכונים, בהתנסות עם השפה הנלמדת. כמו-כן,מחקר במדינה הבאסקית הבהיר, כי הניסיון שהתלמידים צוברים בלימוד שפה שנייה, פועללטובתם כאשר הם לומדים שפה זרה נוספת )1994 Valencia, .(Cenoz and4.1 מודעות מטה-לינגוויסטיתהתהליכים המעורבים בלימוד שתי שפות זרות בצורה יעילה, כוללים בחירה ושימוש נכוןבחומרי לימוד, עמדות של תלמידים, איכות ההוראה וכן גורמים אחרים. יש קשר ביןהמוטיבציה ללימוד שפות זרות )אחת, שתים או יותר( לבין הישגיהם של התלמידים. מעטמחקרים דנים ברכישת שתי שפות זרות בהקשר הדומה להקשר הישראלי, שכן רובהמחקרים, העוסקים בתלת-לשוניות, מתמקדים ביכולת רכישת שפה שלישית בקרב דובריםדו-לשוניים. מחקרים אלה מראים, כי לתלמידים הלומדים שתי שפות זרות יש יתרוןהמתבטא בקשת רחבה של מיומנויות חיוניות לרכישת שפות נוספות, מושג המכונה מודעותמטה-לינגוויסטית.מודעות מטה-לינגוויסטית, הינה "היכולת לזהות, לנתח וליישם צורות לשוניות")2005 .)Koda, רכישת שפות נוספות מגבירה את התפתחות המודעות המטה-לינגוויסטית, וכןנתמכת על-ידה. על-כן, הדו-לשוניות המתפתחת בקרב תלמידי בית-ספר היא גורם, המקל עלרכישת שפות נוספות. במילים אחרות, ידע של שפה אחת, שיש לדוברים, מסייע בידם לתַ הֲ לֵׁ ךוליצור שפה )ראו דיון על דקדוק אוניברסאלי לעיל(.הספרות המקצועית מתייחס, באופן כללי, למודעות מטה-לינגוויסטית, כאל ערנות של הדוברלמבנה השפות1999) al., .(Bialystok, 2001; Sajavaara et מכאן נובע, שלימוד שפה זרהנוספת הוא תהליך קל יותר, מלימוד שפה שנייה או שפה זרה ראשונה, וכי ידיעת שפה זרהאחת מסייעת ללימוד שפות זרות נוספות.Multicompetence4.2מחקרים העוסקים ברב-לשוניות מציינים, כי אין הכרח להוביל תלמידים לרמת הישגים זההבכל השפות, אותן הם לומדים. הטענה היא, ש'דובר תלת-לשוני' אינו שווה ולא אמור להיותשווה ל"שלושה דוברים חד-לשוניים בתוך גוף אחד"(Cenoz and Genesee,1998(בעת ההוראה, יש להתייחס לגיוון היכולות הרב-לשוניות. כמו כן,Cookעל-כן, גם)2111( הטביע אתהמושג ,multicompetence כדי להדגיש את האופי הדינמי של הרב-לשוניות. חוקרים אלהמציעים, שדוברים רב-לשוניים, לא יידרשו להפגין כשירות זהה בכל השפות, כלומר הם לאימדדו בקנה מידה "חד-לשוני". קביעה זו חשובה לדיון במצב הדיגלוסי של הערבית, ולבחירתהמִ שלב שיילמד. לימוד ערבית דבּורה, ולימוד ערבית כתובה דומים ללימוד שתי שפות שונות.בהתחשב במספר המצומצם של שעות לימוד שבועיות לשפה נוספת, יש לבחור אילו מִ שלביםשל ערבית, ילַ מדו בבתי הספר כשפה נוספת. לשם כך יש לקחת את בחשבון את ה- Dominant24
Language Constellationsבהם דניםAronin and Ó Laoire)1001(. מושג זה מתאר אתמערכת השפות ,)SET( אשר דוברים מתנהלים באמצעותן, בחיי היומיום, והם מְ שַ קפים אתצורכיהם ואת זהותם.2. לימוד שתי שפות זרות בו-זמניתכפי שנידון במאמרו של טאקר )1998 ,)Tucker, רב לשוניות היא הנורמה בחלק גדול ממדינותהעולם, ואינה מצב יוצא-דופן. מכאן יוצא שמספר מכובד של אזרחים ברחבי תבל, הםדוברים שתי שפות או יותר, בחיי היומיום. תלמידים רבים באפריקה לדוגמה, מדברים בשפתהאם בבית, שפה אחרת בהתנהלות בקהילה, ושפה נוספת כשפת ההוראה בבית הספר.במקרים מסוימים שפת ההוראה בבית הספר, היא "עיזבון" מימי הקולוניאליזם. לעיתיםקרובות נוספת למערכת זו השפה האנגלית, אשר מעמדה כשפה גלובאלית מעניק לה מקוםכבוד בחינוך הלשוני בכל העולם. בוקמבה גורס למעשה, כי מדיניות המעודדת רב לשוניות,היא הבסיס להתפתחות חינוכית וכלכלית )1995 .)Bokamba, אנו עדים למצב דומה )אם כיבנסיבות שונות מאוד( בחלק ממדינות אירופה, שם רווחת התלת/רב לשוניות, ותלמידיםבמדינות רבות לומדים שתים או שלוש שפות זרות.מועצת החינוך של האיחוד האירופי הציעה, אכן, מדיניות של הוראת שתי שפות זרות בנוסף.)Goulet, 1999(לאורלשפת האם, בכדי להבטיח רב-גוניות לשונית באירופהההצעה, נרקמה בשנת תוכנית הנקראת "אסטרטגיה לרב-לשוניות", אותה1001-2-1-2-1אימצה הועדה האירופית Commission( .)European בין המסמכים שפרסמה, ישנומסמך המצהיר על יתרונותיה של הרב לשוניות )2008 Commission, .)Europeanבין מטרות המדיניות הרב לשונית נמנו:לעודד למידה של שפות ולעודד רב-גוניות לשונית בחברה.לעודד כלכלה רב-לשונית בריאה.להעניק חקיקה, שתסייע לאזרחי אירופה בהתנהלות מול משרדי הממשלה ומידעבשפת אימם.היעד ארוך הטווח של הועדה, הוא להגדיל את מידת הרב-לשוניות של התושבים, עדשכל אזרח ישלוט במיומנויות מעשיות, בשתי שפות לפחות, בנוסף לשפת האם.2.1 דוגמה: ספרדספרד מהווה דוגמה בולטת, למדינה בה חיים מספר מיעוטים אתנו-לינגוויסטיים, והקשר ביןשפה, חברה וחינוך, מתנהל בה כדרך קבע. השפות ה"אחרות" בספרד דוכאו בתקופתו שלפרנקו, אך לאחר מותו של השליט, החלה תחייתן של שפות, כגון בסקית, קטלנית וגלית.במדינה הבסקית למשל, קיימים שלושה מודלים של חינוך )לפי שפת ההוראה(, והורים21
- Seite 1 und 2: התנאים הנדרשים לרכ
- Seite 3 und 4: ביבליוגרפיה ............
- Seite 5 und 6: סקירה זו בודקת את ה
- Seite 7 und 8: תיקון טעויות וכד'.
- Seite 9 und 10: 9,000מדובר."עד 1,000 מש
- Seite 11 und 12: כמו-כן, על פי דורנ
- Seite 13: משוב :)feedback( קבלת מי
- Seite 16 und 17: ג.ד.ה.התקשורתי
- Seite 18 und 19: שינויים אלה, יחדי
- Seite 20 und 21: שלו בשפת היעד )2000 .)Du
- Seite 22 und 23: כוללים גישות שנידו
- Seite 26 und 27: רשאים לבחור, את בי
- Seite 28 und 29: אנדר ושטרסל )1001( מתא
- Seite 30 und 31: "פוסחה". זוהי השפ
- Seite 32 und 33: 8.1 מוסדות להשכלה גב
- Seite 34 und 35: 2. מספר שעות הוראה ש
- Seite 36 und 37: 210שוודיה 90%ברנס מפר
- Seite 38 und 39: FOREIGN SERVICE INSTITUTE --2.4.3מ
- Seite 40 und 41: 4. תכניות אינטגרטיב
- Seite 42 und 43: 7-30). Clevedon: Multilingual Matte
- Seite 44 und 45: Dubiner, D. (2010). The Impact of I
- Seite 46 und 47: Krashen, S.D. (1985), The Input Hyp
- Seite 48 und 49: Ornstein, A. C. (1989). Academic Ti
- Seite 50: Turner, B. and Wong, I. (2010). Ten