Alon BH October 2018
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
בת חפר צומחת<br />
המחקר<br />
למען תכנון ושילוב חברתי מוצלח<br />
בקרוב יחל בבת חפר מחקר אקדמי בידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, אותו הזמינה המועצה.<br />
המחקר יתמקד בהיבטים הקהילתיים של ההרחבה, ילווה אותה ויגבש המלצות מקצועיות למען קליטה מיטבית.<br />
במסגרת עבודות ההכנה שמבצעת מועצת עמק חפר לקראת<br />
הרחבת בת חפר נשכרו שירותיהן של צוות חוקרות מהמכון להגירה<br />
ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. מנהלת את המכון ד"ר ניבי<br />
דיין, ומי שתוביל את המחקר בזמן הקרוב היא ד"ר רוית תלמי-כהן,<br />
אנתרופולוגית.<br />
לדברי ד"ר תלמי-כהן, המכון מבצע מכלול מחקרים אקדמיים<br />
שנעשים ביחד עם השטח, בתחומים שקשורים להגירה בינלאומית<br />
ופנימית. "יש במכון חוקרים ממגוון דיסציפלינות - כלכלה, חינוך,<br />
אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, דמוגרפיה שמקנים לו יכולת לבצע הכשרות<br />
והשתלמויות לאנשי שדה בשלטון המקומי והמרכזי, צבא והמגזר<br />
השלישי, פרויקטים, מחקרים אקדמיים ומחקרי הערכה שהמכון יוזם<br />
או נענה לפניות בארץ ובעולם".<br />
איזה מחקר מתוכנן להתבצע בבת חפר?<br />
"אנחנו הולכים לבדוק בבת חפר תנועה שמוגדרת כהגירה פנימית,<br />
או 'פירבור' - מעבר מהעיר לפרברים, למקומות עם אופי כפרי. זו<br />
אחת מהתופעות המוכרות ביותר בעולם המערבי כיום".<br />
ייתכן שההרחבה תאוכלס ברובה על ידי תושבי העמק?<br />
"בהחלט. ונתייחס גם לזה. נכון להיום, לפי נתוני הלשכה המרכזית<br />
לסטטיסטיקה, רואים בערים הגדולות מגמות הגירה שלילית בעוד<br />
שבמחוז השרון ניתן למצוא הגירה חיובית. זהו למעשה תהליך הפירבור-<br />
תנועה של אנשים ממרכזי הערים למקומות קרובים ונגישים לעיר<br />
שעדיין נותנים את החוויה היותר רגועה, שלווה וכפרית.<br />
מהי מטרת המחקר?<br />
"בת חפר צפויה לקלוט כמות גדולה של אנשים ואופי היישוב עלול<br />
להשתנות, אם לא פועלים נכון". מטרת המחקר לזהות מהן החוזקות<br />
הקיימות כיום ואיך אפשר לסייע ליישוב לשמור על אופיו הכפרי<br />
ולהרחיב אותו בשילוב בין היישוב הקיים ליישוב החדש. קוראים לזה<br />
'תכנון חברתי מושבי', כאשר היעד הוא ליצור מענים שהם גם לפרט<br />
וגם לקהילה, כאלה שיאפשרו נגישות למשאבים, הכלה חברתית,<br />
שמירה של קשר בין-דורי ועוד. יש מודלים קיימים להתאקלמות<br />
מיטבית של הגירה פנימית הנוגעים ליצירת דיאלוג ושיח בין תושבי<br />
היישוב הקיים לתושבים החדשים, על מנת ליצור מצב בו אף אחד<br />
מהצדדים לא ירגיש מוחלש. כלומר, מטרת המחקר היא בעצם להוציא<br />
דו"ח המלצות לקראת הגעת התושבים החדשים, ויצירת ישוב חזק<br />
ומונגש חברתית מבחינה קהילתית".<br />
ואיך עושים זאת?<br />
"ההמלצות הן למועצה, איך היא יכולה לקבוע מדיניות של גיבוש<br />
חברתי שיש בה מרחבי שילוב מכילים ואפקטיביים שיאפשרו דיאלוג.<br />
המכון עובד בשיתוף פעולה עם שתי חוקרות מהטכניון, אחת היא<br />
סוציולוגית אורבנית שעוסקת בתכנון ערים, ד"ר מירב אהרון גוטמן,<br />
וד"ר דנה שבח, מהנדסת אזרחית שבונה מודלים לשילוב חברתי<br />
בעמק יזרעאל ובגלבוע, אני מתמקדת בנושאים הנוגעים להגירה".<br />
מה נעשה עד כה?<br />
"כרגע אנחנו בשלב התחלתי של המחקר. בשלב הראשוני נפגשנו<br />
עם מספר אנשים מהמועצה, בנינו תכנית מחקר ובקרוב אנו אמורים<br />
להתחיל אותו. המחקר יתבצע לפני שמגיעים האנשים ולא בדיעבד,<br />
וזו יתרון למועצה. נקיים ראיונות עם אזרחים בבת חפר, נבצע ניתוח<br />
דמוגרפי וסטטיסטי של מה שמתוכנן, נבדוק את התוכניות, נלמד<br />
מהרחבות ביישובים דומים, נשב בוועדות שכבר פועלות ונקיים שיחות<br />
עם החברים בהן, וכמובן נקיים ראיונות עם קובעי המדיניות במועצה.<br />
השילוב הזה יאפשר לנו לגבש את ההמלצות בראייה כוללנית ורחבה".<br />
מה טווח ההמלצות?<br />
"ההמלצות יכולות לנוע בין כל מיני רבדים. הרבה פעמים שיח או<br />
חשיבה על דברים כמו איפה ימוקם המועדון או המרכז הקהילתי<br />
למשל, היכן יעברו קווי האוטובוסים או מה יהיה עם המכולת, עושים<br />
את ההבדל. המלצות אחרות יתייחסו לשאלה מה יהיה אופיו של<br />
היישוב, מבחינת חינוך למשל: איזה אופי יינתן לבתי הספר החדשים?<br />
ננסה לזהות מהן החוזקות הקיימות כיום וכיצד ניתן לחזקן עוד יותר".<br />
אז המחקר וההמלצות ירדו לרזולוציות בחיי היומיום של התושבים?<br />
"זו המטרה, לא לתת המלצות שהן רק מאקרו ומדיניות, אלא ללמוד את<br />
השטח ולבצע הנגשה כפולה - של האנשים למדיניות ושל המדיניות<br />
לאנשים. לאפשר דו-קיום, דיאלוג, שותפות, אחדות וחזון משותף<br />
של הקהילה. וזה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים. בשלב מסוים נדע<br />
יותר במדויק מה הצפי של האוכלוסייה ואז נוכל לעשות התאמות".<br />
מהניסיון שלך, כיצד נוכל לאפשר למחקר שלכן להגיע<br />
לאחוזי מימוש גבוהים?<br />
"התחום התפתח בעשור האחרון בישראל והטמעה שלו בממשל<br />
המקומי מורכבת ותלויה בראשי המערכת. יש המלצות ששיתוף<br />
פעולה בהן מנבא ויוצר יותר הצלחה ויש מועצות שההמלצות פחות<br />
מיושמות. אנחנו מכינות בסיס תקף מחקרית למועצה לבצע תהליכים<br />
ולקבוע מדינות שאם תתבצע בהתאם להמלצות אחוזי ההצלחה<br />
להגשמת היעדים צפויה להיות גבוהה יותר. עד כה יש שיתוף פעולה<br />
ונכונות ועצם זה שהמועצה יוזמת מראש מחקר היא נקודת זכות,<br />
כי בדרך כלל מה שקורה הוא שערים או מועצות מתמודדים עם<br />
הדילמות שנובעות מהגירה פנימית רק אחרי בסיום התהליך . כאן<br />
יש חשיבה צופה פני עתיד, ועצם זה שמועצה פונה ומייצרת חשיבה<br />
על ישוב לפני שהוא נוצר מחדש כבר מבטא סוג של חשיבות כלשהי,<br />
התעניינות וסדר עדיפויות נכון".<br />
www.bathhefer.net.il<br />
24
Change language