Alon BH October 2018
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
החודש בבת חפר<br />
עלון בת חפר • גליון • 243 אוקטובר <strong>2018</strong><br />
צילום: בועז לימן<br />
ההרחבה
מערכת העלון:<br />
דפנה שחר )יו״ר(, בועז לימן )צלם מערכת(,<br />
איילת יונגר, יעל שביט, נורית ששון, סימה בורקובסקי,<br />
קרן ויצמן.<br />
מודעות פרסום: מרסלו מכדר 054-5251315<br />
עיצוב ועריכה גרפית:<br />
דינה זלוטניק 054-2153500<br />
דפוס: רבגון<br />
תפוצה: 3,000 עותקים, בישובים: בת חפר, בחן,<br />
גן יאשיה, אומץ, יד חנה, ניצני עוז, שער אפריים,<br />
עולש, בארותיים.<br />
מייל מערכת: alon@bathefer.net<br />
מזכירות היישוב: 09-8782896<br />
דבר המערכת<br />
מציאות חיינו רצופה שינויים והתפתחויות. לעתים הם מזעריים<br />
ולעתים בסדר גודל אסטרטגי, כמו במקרה הזה של ההרחבה<br />
הצפויה ליישוב הקהילתי בת חפר.<br />
אנחנו נמצאים בצומת מרכזי של המעבר מעיצוב, חשיבה ותכנון<br />
בפרויקט לשלב המשמעותי של יישומו. ההרחבה כבר כאן ולכן<br />
בחרנו להתמקד בה בעלון הנוכחי.<br />
לפניכם סדרת כתבות בהן יועבר מירב המידע שברשותנו על<br />
ההרחבה. אמנם העלון והכתבות ממוקדות וקצרות, אך הן מכסות<br />
בתוכן תהליך תכנון ארוך טווח במהלכו נותחו האתגרים, הסיכויים<br />
והסיכונים ועד לגיבוש הפתרונות והיישומים הנדרשים להמשך<br />
ההתפתחות הכל כך חיונית ליישוב.<br />
ההרחבה היא לא רק עניין של כמות, אלא בעיקרה של מהות<br />
ואיכות - אנחנו מחויבים למצותה בכל המרכיבים המשפיעים<br />
על חיינו, גם לטווח הקצר ובעיקר לטווח הארוך בכדי לייצר יישוב<br />
קהילתי מניב, מתפתח ומתקדם באופן שיטתי וקבוע.<br />
באפשרות כל מי שחפץ בכך להשפיע על מהות ההרחבה,<br />
להצטרף לכל ועדה קיימת, להציע וליזום ולקחת חלק בעשייה<br />
המשותפת ליישוב, למועצה ולמשרדי הממשלה.<br />
לפרטים:<br />
מחלקת יישובי העמק: 09-8973333<br />
מזכירות בת חפר: 09-8782896<br />
מאחלים לכם קריאה מהנה ומלמדת.<br />
משה עמר<br />
דובר בת חפר<br />
אתר: www.bathefer.net<br />
צילום תמונת השער: בועז לימן<br />
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר - חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או<br />
כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל בעלון ובאתר אינטרנט, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. כל שימוש בתכנים ללא אישור מפורש בכתב מ׳מערכת עלון בת חפר׳ אסורה בהחלט.<br />
עלון בת חפר - עקוב אחרינו | | | ולעדכונים סרוק בנייד QR<br />
www.bathhefer.net.il<br />
2
אפילציה<br />
20 שנות ניסיון<br />
שיטה יעילה לכל<br />
סוגי השיער<br />
100% הצלחה!!!<br />
פנינית קוסמטיקה<br />
✓ טיפולי פנים<br />
✓ הסרת שיער<br />
✓ איפור קבוע<br />
✓ אפילציה<br />
לפרטים חייגי: 052-8402937<br />
בית קמה 21, בת חפר<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 3 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
חיי קהילה<br />
www.bathhefer.net.il<br />
צילומים: בועז לימן<br />
4
טריפל<br />
פרסום עם נוכחות!<br />
✔ שילוט דיגיטלי<br />
✔ עלון בת חפר והסביבה<br />
✔ גוגל ופייסבוק<br />
תדמיתי, מכירתי, הכרזתי<br />
האם ידעת שזו הוצאה מוכרת<br />
וחלק מהכסף חוזר ?<br />
אז למה לא לפרסם ?<br />
לפרטים: מרסלו-0545251315<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 5 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
המפות<br />
בשרטוט א' ניתן לראות את גבולות ההרחבה ואת שימושי הקרקע לפי צבעים: ירוק - שטח ציבורי פתוח, חום – שימוש<br />
ציבורי, סגול - אזור תעסוקה ומסחר, אדום – נתיבי תנועה, כתום וצהוב – מגורים. ההרחבה גובלת בכביש 6 ומסילת הרכבת<br />
ממערב, גדר ההפרדה ממזרח, נחל בחן מצפון והיישוב הקיים מדרום.<br />
בשרטוט ב' ניתן לראות את תאי השטח וחלוקת המגרשים וכן את מספר יחידות הדיור בכל תא שטח.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
6
בשרטוט ג' ניתן לראות את חלוקת המגרשים המיועדים לבנייה לפי מספר מגרשים, יחידות דיור ושטח בנוי למ"ר.<br />
המספרים<br />
יחידות דיור קיימות<br />
היום בבת חפר<br />
2,500<br />
שטח תכנית<br />
ההרחבה<br />
300 דונמים<br />
דונמים לטובת<br />
הקמת מבני חינוך<br />
45<br />
מספר הקומות<br />
המירבי<br />
3.5<br />
אחוז היחידות שישווקו<br />
לתושבי העמק<br />
20 אחוז<br />
יחידות דיור<br />
שיתווספו לבת חפר<br />
1,000<br />
יחידות דיור מוגן<br />
שייבנו במסגרת<br />
ההרחבה<br />
200<br />
השטח הציבורי הפתוח<br />
הממוצע לתושב לאחר<br />
ההרחבה<br />
27 מ״ר<br />
התקן הארצי<br />
לשטח ציבורי פתוח<br />
בממוצע לתושב<br />
10 מ״ר<br />
תמהיל<br />
צפיפות<br />
1.5 יח׳ דיור לדונם<br />
דונמים לטובת<br />
הקמת שטחי<br />
מסחר ועסקים<br />
60<br />
מספר התושבים<br />
כיום בבת חפר<br />
6,000<br />
מספר הכניסות<br />
התחבורתיות ליישוב<br />
לאחר תום האכלוס<br />
3<br />
מספר התושבים הצפוי<br />
לאחר ההרחבה<br />
10,000<br />
מספר המתעניינים<br />
להתארגנות לרכישה<br />
במסגרת קבוצת רכישה<br />
מקרב בני העמק<br />
700<br />
רכישה מקרב<br />
בני העמק<br />
700<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 7 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
“הובלנו להישגים מצוינים בתוכנית ההרחבה”<br />
ראש המועצה מספר על המשא ומתן הקשוח שניהל ביחד עם ועד היישוב בת חפר אל מול קבינט הדיור<br />
מאת מוטי דנוס<br />
www.bathhefer.net.il<br />
8<br />
"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם למבני חינוך. הם<br />
אמרו שלא צריך, שמספיק 17 דונם. 'על סמך מה?', שאלתי.<br />
השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם. אבל אצלנו תיכון<br />
מקבל במינימום 45 דונם, ואתם לא יכולים להיכנס לבנייה<br />
כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו<br />
במגדל. עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע"<br />
פנים רבות לה להרחבת בת חפר, או "בת חפר צומחת", בשמה<br />
הנוכחי. תכניות שהופקדו לפני למעלה מעשור ושינו את צורתן פעמים<br />
רבות ,קיבלו את צורתן הסופית לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך<br />
כשנתיים וחצי בין ראש המועצה וצוותו, ביחד עם יו"ר הוועד המקומי,<br />
עדי אמזלג, לבין צוות המתכננים של קבינט הדיור הלאומי בראשות<br />
אביגדור יצחקי, שהוחלף לאחרונה על ידי זאב בילסקי.<br />
כאשר מקשיבים לראש המועצה מספר על התמורות שחלו בתכנית,<br />
המחלוקות, הסעיפים והשינויים שביקש ואף דרש להכניס בה אשר<br />
נתקלו בהתנגדויות רבות, עד שלבסוף נתקבלו - מתקבלת תמונה<br />
המשקפת מאמץ גדול.<br />
האמנם הרחבת בת חפר היא ענין שנכפה על המועצה מבלי<br />
שיכלנו לעצור אותו?<br />
"ברורה לך מצוקת הדיור בישראל, וקבינט הדיור שהוקם ופועל תחילה<br />
בראשות אביגדור יצחקי וכעת בראשות זאב בילסקי דוחף תכניות בנייה<br />
בכל הארץ. אבל לא רק מהכיוון של הממשלה יש צורך עז לפתור את<br />
מצוקת הדיור הלאומית, ענין שכל רשות מקומית צריכה להתחבר<br />
אליו באופן יזום, אלא שגם על פי תפישת עולמי יש בהרחבות משהו<br />
טוב שאי אפשר להתעלם ממנו".<br />
מהו?<br />
"ההרחבות שינו את העמק, הכניסו אוכלוסיות חדשות וצעירות, ובת<br />
חפר זקוקה לזה כמו אויר לנשימה. אני רואה ושומע זאת מכל עבר<br />
ובמיוחד מהוועד המקומי".<br />
הרחבה טובה ומיטיבה<br />
איך בת חפר מוגדרת על ידך?<br />
"בת חפר בעיניי היא אינטגרציה מעניינת וחשובה בין הציבור הישראלי<br />
ובין מושבים, ישובים וקיבוצי העמק. הקהילה מונה כ-2,500 משפחות.<br />
בפן הקהילתי-חברתי בת חפר היא ישוב לדוגמה; זו קהילה מתנדבת,<br />
מעורבת ומלוכדת וראינו את הסולידריות בזמן ההצפה של העמק<br />
בחודש )ושנה(. אני רואה בבת חפר מרכז מאורגן שיודע לתת שירותים<br />
לא רק לעצמו אלא גם לקהילה שסביבו. לדעתי, לא יתכן שיו"ר ועד<br />
בסדר גודל כזה יהיה מתנדב נטו. זה גם לא דמוקרטי כי הוא לא יכול<br />
להתפנות במאה אחוז לשרת את הציבור".<br />
אז ההרחבה רצויה בעיניך?<br />
"מחויבת המציאות, טובה ומיטיבה. כאמור, ההרחבה תאפשר ל-20<br />
אחוז מבני בת חפר ובני המועצה שיש להם ענין להמשיך ולגור בעמק<br />
אפשרות למצוא את ביתם במחיר שפוי בבת חפר. אמנם זה יתבצע<br />
בהגרלה אבל יש לנו זכות לקבל כמות יחידות דיור לשיווק פנימי ועל<br />
השאר יוכלו להתמודד יתר התושבים. גם בעניין זה אנו מגבשים קו<br />
מאוד חדשני של סיוע בארגון קבוצות רכישה של תושבים מהעמק<br />
)כתבה בנושא בהמשך הגיליון(. הניסיון מלמד שכ-40-50 אחוז מבני<br />
המקום תופסים את ההרחבות, ובזכות המשא ומתן הארוך שניהלנו<br />
מול משרדי הממשלה וקבינט הדיור, , הגענו בסופו לתוצאות מצוינות<br />
עבור התושבים".<br />
כגון?<br />
"למשל, הם דיברו תחילה על תוכנית של 1,800 יחידות דיור נוספות.<br />
אנחנו מצדנו הכנו תכנית צרכים ובחנו יחד עם הישוב את המגמות.<br />
הגענו למסקנה שהיישוב יוכל לקלוט במקסימום 1,000 יח"ד נוספות.<br />
אז הצעתי לקבינט הדיור שנבנה אלף יח"ד ועוד 200 יחידות לדיור<br />
מוגן שכל כך חסרות בעמק ושעלו כצורך מהאוכלוסייה. זהו ערך<br />
חשוב מאין כמותו לאפשר לבני הגיל השלישי להישאר קרוב ובתוך<br />
הקהילה והם גם כמעט ולא צורכים שירותים עירוניים. וכך אכן סוכם.<br />
"גם בנושא קצב האכלוס, היה לנו חשוב שכביש 444 יהיה חלק מהותי<br />
בתכנית כך שעד שהוא לא יושלם לא יחל שלב ב' באכלוס. מה גם<br />
שעמדתי על כך שאת השלביות באכלוס תקבע המועצה. השלמת<br />
הכביש היא מפתח לפרויקט איכותי שישפיע על חיי התושבים. דרשתי<br />
שייכתב בפרוטוקול שלא ייבנו יותר מ-600 יח"ד עד שמתחילה<br />
סלילת הכביש".<br />
מה לגבי אזור תעסוקה ומסחר?<br />
"זה היה חלק נוסף במאבק - לקבל 60 דונם לשטחי מסחר ותעסוקה.<br />
עצרתי את התכנית עד שקיבלתי את האישור לזה. החשיבות של<br />
המהלך ברורה: עוד הכנסות ליישוב, פרנסה קרובה לתושבים והפחתת<br />
עומסי התחבורה".<br />
לאיזה סיכומים הגעתם בתחום החינוך?<br />
"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם שיהיו מיועדים למבני חינוך.<br />
המתכננים אמרו שלא צריך, שמספיק 17 דונם. 'על סמך מה אתם<br />
אומרים זאת?', שאלתי. השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם. אבל<br />
אצלנו תיכון מקבל במינימום 45 דונם, ואתם לא יכולים להיכנס לבניה<br />
כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו במגדל.<br />
עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע".<br />
בת חפר מאופיינת בבנייה צמודת קרקע, בעוד התכנית מדברת על<br />
בנייה לגובה.
ראיון עם<br />
ראש המועצה<br />
"גם כאן הם ביקשו לעשות חישוב של כלל היישוב ככזה שמוגדר עד<br />
10,000 תושבים תוך הסתמכות על 3.5 נפשות למשפחה בממוצע.<br />
אמרתי להם שזה אולי רלוונטי להיכן שהם גרים, אבל בעמק חפר<br />
הממוצע הוא 4.5 נפשות למשפחה. ניהלנו על זה קרב בלתי מתפשר.<br />
הם קראו לי משוגע שמשבש להם את הסרגלים אבל זה הצליח, כי<br />
זו האמת, והפחתנו דרמטית את מספר היחידות. התוצאה היא שאם<br />
הם חשבו להגיע לבתים של שבע קומות, עכשיו מדברים במקסימום<br />
על 3.5 קומות".<br />
“בדרך שלי”<br />
מה לגבי עומסי התחבורה הצפויים ביישוב?<br />
"המתכננים רצו ליצור חיבור לבת חפר החדשה רק דרך הכביש<br />
הראשי. אמרתי שזה יוביל לפירוקה של הקהילה, אז הציעו שתי<br />
כניסות נפרדות ולא הסכמתי. דרשתי שלושה חיבורים של נתיבי<br />
תחבורה. 'נצטרך להוריד בתים ולא עשינו את זה מעולם, להוריד<br />
בתים קיימים', הם השיבו. 'אז תיאלצו לעשות את זה'. 'זה עולה כסף'.<br />
לבסוף סוכם שנשתתף בחצי. עד כה פינינו ארבע משפחות. בסופו<br />
של דבר יהיו שלוש כניסות. ההישג הזה של הכניסות הנוספות יצר<br />
משבר מולם. 'אתם צריכים אותי, אז ככה זה יעבוד. הולכים בדרך<br />
שלי'. עד שנחתמה הסכמה.<br />
"כך היה גם לגבי מגרש הכדורגל. כאשר הם קיבלו את ההקצבה<br />
למגרש ושאלו אותי היכן הוא יהיה. אמרתי 'בבת חפר'. 'למה?',<br />
שאלו. 'כי לא יכול להיות שיישוב כה גדול לא יהיו בו מתקני ספורט<br />
מתקדמים. גם לגבי הקמת המרכז המסחרי, רק אחרי שהצעתי לחלק<br />
את המגרש של 8 הדונמים אשר אותו ניסו לשווק ללא הצלחה שלוש<br />
פעמים טרום כניסתי לתפקיד, הוקם המרכז.<br />
נשמע שהיה מסע מתיש בדרך להרחבה. איך אתה מסכם את<br />
הסאגה מול קבינט הדיור?<br />
"ברור לי שללא מעורבות עיקשת מולם זה היה נסגר על 1,800 יחידות<br />
דיור עם כניסה תחבורתית אחת, מגדלים בני שבע קומות, אזור חינוך<br />
מצומצם וללא אזור תעשיה".<br />
הסעיף<br />
יחידות דיור<br />
יעד אוכלוסייה סופי ליישוב<br />
אכלוס ייעודי לבני העמק<br />
השלמת כביש 444 כתנאי לאכלוס בשלב ב’<br />
שטח למסחר ותעסוקה<br />
בנייה לגובה<br />
מבני חינוך<br />
תחבורה<br />
עמדת הפתיחה<br />
של קבינט הדיור<br />
עמדת המועצה והוועד המקומי<br />
שהתקבלה<br />
200 + 1,000 יח”ד לדיור מוגן<br />
10,000<br />
200 יחידות<br />
1800<br />
14,000<br />
0 יחידות<br />
לא דובר כלל<br />
המועצה תקבע את שלבי האכלוס; לא ייבנו<br />
מעל ל-600 יח”ד לפני תחילת סלילת הכביש;<br />
שלב ב’ יחל לאחר השלמת הכביש<br />
60 דונם הקצאת קרקע<br />
3.5 קומות<br />
45 דונם<br />
3 כניסות<br />
0 דונם<br />
7 קומות<br />
17 דונם<br />
כניסה אחת ליישוב<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 9 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
ראיון עם<br />
עדי אמזלג<br />
הדרך להרחבה<br />
ראיון עם עדי אמזלג - יו״ר ועד מקומי בת חפר<br />
"ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו, מעצימה את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה<br />
בשיתוף המועצה... פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה הנוכחית היא בשורה טובה<br />
וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק"<br />
מאת משה עמר<br />
הרחבת בת חפר כבר כאן וזה קורה.<br />
ישבתי עם עדי לשמוע מהצד שלו איך תוכננה ההרחבה מראשיתה,<br />
ההתמודדות של אנשי היישוב והמועצה מול משרדי הממשלה<br />
ולהבין לאן פנינו מועדות.<br />
אז איך הכל התחיל?<br />
לפני כשלוש שנים וחצי שנים הכריזה הממשלה בהחלטה חד צדדית<br />
על השלמת הקמת היישוב בהתאם לתוכנית הקמת היישוב לפני<br />
למעלה מ-20 שנים וזאת בצורה הנוגדת את תוכניות המתאר שלה<br />
ואת אופייה הכפרי. מיד עם קבלת הפרסום בנושא התחלנו בהנהגת<br />
היישוב יחד עם ראש המועצה לפעול בהליכים מואצים מול משרדי<br />
הממשלה בכדי לוודא כי התוכנית שייעדו לנו לא תצא לפועל, אלא<br />
תותאם לבת חפר של היום בכלל תחומי החיים תוך הפקת לקחים<br />
מתהליך הקמת היישוב ואני שמח לבשר שהגענו להישגים רבים,<br />
מרשימים ומשמעותיים.<br />
לפני שנדבר על ההישגים, כמה ההרחבה הזאת בכלל נדרשת?<br />
חשוב להבין כי הרחבת בת חפר היא צורך חשוב וקיומי להמשכו של<br />
היישוב ומאפשרת אופק חדש ליישוב, בת חפר שכיום חוגגת 20 שנה<br />
להקמתה נמצאת בתהליך "התבגרות" מואץ דבר המאיים על כלל<br />
המרקם היישובי . כבר היום אנו עדים לירידה חדה במספר הילדים<br />
הפועלים במסגרת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית שלנו.<br />
כל שנה אנו עדים לסגירת גני ילדים וצמצום כיתות א' עקב מיעוט<br />
בילדים ובמקביל ניתן לראות לפי הנתונים הדמוגרפיים שגם תנועות<br />
הנוער יוקטנו משמעותית בעתיד הקרוב. מצב זה משאיר אותנו עם<br />
מערכות קטנות כולל שיתקשו להמשיך בהחזקת פעילות מגוונת<br />
וענפה של המרכז הקהילתי לנוכח העובדה שהקיטון יגרום לצמצום<br />
התקציבים שישפיעו ישירות על איכות החיים והחינוך שלנו ושל ילדינו.<br />
גם תקציבי היישוב הולכים ומצטמקים בשל הצורך באחזקת תשתיות<br />
היישוב הנשחקות דבר המקשה על ביצוע פיתוחים והקמת תשתיות<br />
חדשות.<br />
קיבלנו תקציב משמעותי להקמת מתחם נוער חדש בסך של 6.2<br />
מיליון ₪ - מתחם נוער שיכבד את הנוער לנו ואת הפעילות המבורכת<br />
שמתבצעת בו.<br />
קיבלנו תקציב להקמת תשתית ל'עיר חכמה'. קיבלנו תקציבי פיתוח<br />
להגדלת המרכז הקהילתי ותשתיות הספורט ועוד ועוד.<br />
אנחנו ממשיכים לפעול בכל החזיתות, כולל מול משרד הפנים בכדי<br />
למצב את בת חפר כיישוב שמקבל את הצרכים שלו מהמדינה. וכבר<br />
כעט אפשר לראות כי הלחץ שהפעלתי הועיל, בשיתוף ראשי יישובים<br />
כשלנו ואנו זכאים לתוספת תקציבית של כ ₪ 850,000 לשנה בשנים<br />
הבאות, דבר שיאפשר לנו להמשיך ולפתח את היישוב ולשמר את<br />
איכות החיים שלנו.<br />
אפשר להיות רגועים?<br />
כפי שניתן להבין הסיכומים נעשו מול המינהל ומשרדי הממשלה,<br />
והתפקיד שלנו ושל המועצה יחדיו לוודא כי האופק החיובי המסתמן<br />
לבת חפר יקרה. כולנו יודעים כי גם לפני 22 שנה עם הקמת היישוב<br />
ניתנו לא מעט הבטחות מצד משרדי הממשלה למתן תשתיות<br />
יישוביות והתאמות שנדרשו כבר אז. לצערי בין ההבטחות לבין<br />
הביצוע בפועל היה פער גדול, גדול מדי, כפי שכולנו חשים בחסר<br />
של תשתיות המותאמות ליישוב בסדר גודל כשלנו. ולכן החשיבות<br />
הרבה לוודא קיום הסיכומים וההבטחות והמשך ניהול המשא ומתן<br />
בכל מה שנידרש כדי שנקבל את המגיע לנו ואף יותר.<br />
אני שמח לראות שככל שהדברים מתקדמים ולאור ההכרות המקצועית<br />
והבין אישית שנוצרה בינינו לבין נציגי הממשלה אנו משפרים הישגינו<br />
כל הזמן.<br />
חמש השנים הקרובות רבות חשיבות לבת חפר, עלינו לנהל ולפקח<br />
על ביצוע ההרחבה בתנאים שלנו ובמקביל להתנהל בהווה מול<br />
צמצום דמוגרפי בחתכי גיל מהותיים להתנהלות היישוב, תוך חיזוק<br />
תשתיות הקהילה בכדי שיוכלו לקלוט בצורה ראויה את התושבים<br />
החדשים שיצטרפו אלינו.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
ומהם ההישגים העיקריים שלכם ושל המועצה מול משרדי<br />
הממשלה?<br />
הצלחנו להשיג שטחי מסחר ותעסוקה שיאפשרו לנו לקבל תקציבים<br />
משמעותיים לשיפור חיי כולנו כתוצאה מגביית ארנונה מעסקים.<br />
ובנוסף יספקו תעסוקה לחלק מתושבי היישוב ולצעירים שבינינו<br />
שבכל שנה הופכים לפלח גדול באוכלוסיית היישוב. גם הגמלאים<br />
יקבלו מענה באמצעות הקמת דיור מוגן בתוך היישוב ודיירי המתחם<br />
והגמלאים ביישוב ייהנו משירותים מותאמים ברמה הגבוהה ביותר.<br />
יש עוד מה לעשות? יש עוד על מה להשפיע?<br />
ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו, מעצימה<br />
את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה בשיתוף<br />
המועצה. עבודה רבה לפנינו ואני פונה אליכם תושבי בת חפר לבוא<br />
ולקחת אחריות על חיינו ולסייע כל אחד ואחת על פי ניסיונכם ועל פי<br />
יכולתכם ולקחת חלק בתכנון, בחשיבה ובעשייה למיקסום התוצאות<br />
בכלל התחומים והם רבים. כולי תקווה כי יירתמו כמה שיותר תושבים<br />
לתהליך משמעותי זה.<br />
10
לסיכום<br />
פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה<br />
הנוכחית היא בשורה טובה וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק.<br />
לשמחתי שותפות הדרך עם ראש המועצה, צוותו ומנהלי האגפים<br />
במועצה מאפשרת לנו לפעול בחופשיות ובמקצועיות, מה שלא<br />
התקיים לפני 22, וזה המקום להודות להם שהלכו דרך ארוכה והשקיעו<br />
שעות על שעות להבאת התוצאה האמורה, שלא חסכו זמן משאבים<br />
נושא<br />
מספר תושבים כולל בבת חפר<br />
יחס צפיפות יחידות לדונם<br />
חיזוק היכולת הפיננסית של היישוב -<br />
הקצאת שטחי מסחר ותעסוקה<br />
מספר יחידות<br />
הסדרת תחבורה פנים יישובית<br />
כבישי גישה ליישוב<br />
בנייה לגובה<br />
תשתיות ניקוז וביוב של ההרחבה<br />
התאמה בין הישוב של היום להרחבה<br />
בחינה והתאמת המבנה השלטוני של<br />
היישוב מול המועצה<br />
מתן עדיפות לתושבי בת חפר והעמק<br />
בקנייה<br />
הכנסת הליכי תיכנון מגורים לשם<br />
הבטחת הגעת אוכלוסייה חזקה<br />
תשתיות חשמל מותאמות לסטנדרט<br />
הגבוה של הקמתם מתחת לפני הקרקע<br />
הקמת ריאות ירוקות לטובת איכות החיים<br />
ארגון מחדש של מרכז היישוב שיותאם<br />
להרחבה ותושבי הישוב כיום<br />
תנועה מוסדרת בתוך היישוב והחוצה<br />
הקצאת חניות לפי תקן מחמיר<br />
ביטחון<br />
חינוך וספורט<br />
הערכות לקליטת תושבים חדשים<br />
העתקת מתחם אחזקת היישוב מחוץ<br />
ליישוב לשטח התעשייה<br />
הקמת מסוף תחבורה ציבורית ומשאיות<br />
מחוץ ליישוב<br />
פיתוח נוף וחזות חדש קיים<br />
שירותי דת<br />
הנגשת שירותים לתושב<br />
סטטוס הישגי הנהגת היישוב והמועצה מול מוסדות המדינה<br />
מצב התחלתי מול<br />
מוסדות המדינה<br />
14,000 תושבים<br />
ממוצע של 7 יחידות לדונם<br />
לא הוקצו<br />
1400 למגורי משפחות<br />
אין התאמה<br />
התייחסות ל 5714 בלבד<br />
עד 7 קומות<br />
תוכנן על בסיס התשתית<br />
הקיימת כיום<br />
התאמת תשתית פיסית מועטה<br />
השארתו במתכונת הנוכחית<br />
בה ועד מתנדב מנהל יישוב של<br />
10,000 תושבים<br />
לא ניתנה<br />
לא ניתנה<br />
לא ניתנה<br />
לא ניתנו<br />
לא ניתנו<br />
לא ניתנו<br />
לא ניתנו<br />
הסדרה חלקית<br />
הקמה של קריית חינוך<br />
לא הייתה התייחסות<br />
לא ניתנה<br />
לא ניתנה<br />
לא ניתנה<br />
ניתנה התייחסות חלקית<br />
לא ניתנה התייחסות<br />
ואף שכרו יועצים מקצועיים בכדי לאפשר לנו לעבוד בצורה מקצועית<br />
וסדורה כולל התעקשות לאורך כל הדרך על הבאת התוצאה הטובה<br />
ביותר שחשבנו לנכון. תודה גם לחברי הוועד שידעו לקבל החלטות<br />
אמיצות ולא פשוטות תוך השקעה בתהליכי חשיבה רבים ולחברי<br />
וועדת הותמ"ל מטעמינו שהוקמה בראשותי – לבני ויטנברג, גיא<br />
ויצ'לבסקי, רעיה קידר, ליאור לבנוני , אמנון גולדפדן.<br />
ההסכמות אליהן הגענו:<br />
10,000 תושבים לפי תב”ע היישוב<br />
5.5 יחידות לדונם ממוצע<br />
60 דונם שטחי מסחר ותעסוקה מחוץ לתחומי היישוב<br />
800 מגורי משפחות, 200 דיור בר השגה , 200 יחידות דיור מוגן<br />
קיום התאמה בין ישן לחדש<br />
הקמת כביש 444 לפי שלבים של איכלוס והפיכת כביש 5714 לכביש<br />
פנימי לסיום העומסים בו ויצירת 3 מוקדי כניסה ויציאה ליישוב<br />
עד 3 קומות בצמוד לתב”ע עמק חפר<br />
הקמת מרכז ניקוז וביוב חדש שיוכנו לו תשתיות חדשות<br />
למנוע עומסים על התשתית הקיימת כיום<br />
התאמת כלל התשתיות הפיסיות לפי הפרוגראמה היישובית<br />
בתוספת הצרכים שההרחבה מביאה עימה<br />
שינוי מבנה הניהול השלטוני ותקציבים הן של המועצה והן של<br />
משרדי הפנים לניהול מקצועי של יישוב בסדר גודל כזה.<br />
ניתנו 20% מכלל הפרוייקט עדיפות לתושבי עמק חפר<br />
ומתוכם 60% לתושבי בת חפר<br />
יחידות המגורים יוקמו בסטנדרט גבוה<br />
התשתיות יוקמו מתחת לפני הקרקע למניעת קרינה ופגיעה בחזות<br />
ניתנו – יוקם פארק מושקע בצמוד לנחל בחן יחד עם פארק חורש<br />
טבעי באזור ההרחבה<br />
ביצוע תכנון חדש והקמה של משטחי ספורט ונופש, בריכה ,<br />
אודיטוריום , תשתיות וחללים קהילתיים<br />
בתכנון החדש יהיו 2 כניסות ויציאות מהיישוב , תיכנון כבישי<br />
רוחב ואורך רבים, שבילי אופניים<br />
2 חניות לכל יחידת מגורים וחניות ציבוריות רבות<br />
הסדרה מלאה כולל השלמת גדר היישוב לכל אורכו והיקפו<br />
כולל התאמת תשתיות הביטחון הקיימות כיום<br />
הקמה של קריית חינוך המשתרעת על שטחשל 40 דונם שתכלול<br />
אולם ספורט, מתקני ספורט, אולמות לשימוש ביה”ס והקהילה,<br />
הקמת גני ילדים בסטנדרט החדש ועוד...<br />
הוקמה ועדת היגוי בשיתוף המועצה ויועצים מקצועיים<br />
אושרה הבקשה – אחזקת היישוב על מתקניה מקבלת<br />
הקצאת שטחים שאיזור התעסוקה והמסחר שייבנה<br />
אושרה הבקשה – יוקם מסוף תחבורה וחניית רכב כבד מחוץ<br />
ליישוב בשטחי המחסר והתעסוקה<br />
ניתנה התאמה בין שני חלקי היישוב<br />
הקמת בית כנסת גדול וגידול ושיפור הקיים כולל מקווה<br />
תהליך מובנה עם המועצה ליצירת מוקדים בתוך היישוב למתן<br />
מענה בנושאים שונים כגון – רווחה, חינוך, ביטחון, הנדסה וגזברות<br />
סטטוס<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
בשלבי הגשת המלצות<br />
של משרד הפנים<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג גידור והתאמה לכלל<br />
היישוב – החלפת הגדר הנוכחית<br />
ביישוב בתהליכי דיונים.<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג<br />
הושג חלקית – המשך<br />
עבודה מול המועצה הדתית.<br />
נמצא בתהליך אפיון<br />
לטובת יישום<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 11 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
קבוצת<br />
בני העמק<br />
הרחבה לבני העמק<br />
שגיא בן יואב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בכלכלית עמק חפר, מספר על הרעיון החדשני להקמת קבוצת מתעניינים<br />
של תושבי העמק לאכלוס הרחבת בת חפר<br />
www.bathhefer.net.il<br />
"כלכלית עמק חפר" מובילה בימים אלה<br />
פרויקט חדשני מטעם המועצה והחברה<br />
שנועד להוביל לאכלוס חלק מהרחבת בת<br />
חפר בבני היישוב והעמק. "במסגרת התכנית<br />
להרחבת בת חפר הצליח ראש המועצה<br />
להביא להישג לפיו 20 אחוז מיחידות הדיור<br />
יוקצו לתושבי עמק חפר עם קדימות לתושבי<br />
בת חפר, כאשר המצב ההתחלתי היה<br />
שרשויות התכנון לא רצו לייחד יחידות דיור<br />
כלל לתושבי העמק", מספר בן יואב. "מדובר<br />
בכ-200 יחידות דיור בערך לתושבי בת חפר.<br />
לאחר התחלנו בחשיבה איך מובילים למצב<br />
שאת 800 היחידות הנותרות אנו מאכלסים<br />
רובן ככולן עם בני העמק, כדי שנוכל להחזיר<br />
ולהשאיר את הבנות והבנים שלנו בעמק,<br />
ולשמור על הצביון והקהילה ביתר שאת<br />
והקפדה".<br />
מדוע זה חשוב לכם?<br />
"מה זאת אומרת, בת חפר היא ישוב קהילתי<br />
ופעיל מאוד בהיבטים הקהילתיים, עם<br />
פעילויות תרבותיות וחינוכיות. לכן, חשוב<br />
לנו לשמור שתגיע קהילה איכותית ובעלת<br />
מנטליות דומה, על מנת שהמרקם הקהילתי,<br />
שהוא גם כך עדין במרחב הכפרי, לא ייפגע.<br />
אנו רוצים קהילה מעורבת ומתנדבת שנרתמת<br />
לטובת צרכי הקהילה ומסייעת בשגשוגה<br />
הכללי".<br />
ומה היתה תוצאת החשיבה?<br />
"תחילה הצענו ליצור מכירה של כל יחידות<br />
הדיור לבני המקום. אמרנו, בואו נהיה אנחנו<br />
היזמים, נאגד ונקים קבוצת רכישה, כאשר<br />
החברה הכלכלית תהיה היזם שלה. היא זו<br />
שתאגד את המשתכנים, תגבה את הכספים,<br />
תתכנן, תתווכח ותיזום. אבל ראינו שזה לא<br />
ישים".<br />
מדוע?<br />
"כי זה מייצר ניגוד עניינים מובהק, שמתבטא<br />
בשני מישורים. ראשית, כחברה כלכלית,<br />
שאלו אותנו מה הידע שלכם ביזמות נדל"ן?<br />
אל תתגלחו על התושבים ועל הכסף של<br />
המדינה בבקשה. ושנית, כחברה כלכלית,<br />
אתם למעשה הזרוע הביצועית של המועצה<br />
ומנגד המועצה היא הרגולטור שלכם. אז<br />
איך בדיוק המועצה תפקח עליכם? הרי היא<br />
זו שצריכה להנפיק לכם את היתרי הבניה<br />
ולפקח על התהליכים שנעשים בהקשר זה".<br />
אז איך התקדמתם משם?<br />
"לא הרמנו ידיים והמשכנו לחשוב. אז יזמים<br />
בפרויקט לא נהיה, אבל כן מותר לנו לפרסם<br />
לתושבי העמק ולהציע להם סיוע בהתאגדות<br />
בקבוצות רכישה. אנחנו ננגיש להם את<br />
המידע, נסייע ונוביל להתארגנות מתוך<br />
התושבים, ואחרי שיתאגדו, הם יפנו בסיוע<br />
וליווי שלנו ליזמים רציניים, גדולים ואיכותיים,<br />
ויתאגדו מולם. כך למעשה אנחנו מסייעים<br />
לגיבושה של הקבוצה ולחיבורה ליזם".<br />
האם יש מכך תועלת ליזמים?<br />
"מהלך כזה יחסוך ליזמים הרבה מאוד כסף<br />
שהם מוציאים בכל פרויקט על עלויות מימון,<br />
שיווק ומכירה. כך, יש להם כמות של דיירים<br />
שכבר מוכנים לתת מקדמה לדירה, אז רק<br />
תנו להם הנחה, כי זה התנאי שלנו, וצאו<br />
לדרך. זה הרעיון".<br />
קיים לכך תקדים בישראל?<br />
"זה היה רעיון של ראש המועצה וסגנו. לא<br />
שמעתי על רשויות שעשו את זה עדיין. זה<br />
חדשני מאוד. ניסינו לברר כי רצינו ללמוד<br />
אבל לא מצאנו".<br />
ומה נעשה כבר בפועל?<br />
"מרגע שהבנו את המתווה החלטנו קודם כל<br />
לבדוק היתכנות, לברר אם יש בכלל עניין בקרב<br />
תושבי בת חפר והעמק. אז יצאנו בקול קורא<br />
ציבורי לאוכלוסייה, ובום! ביקוש אדיר. נרשמו<br />
עד כה כ-800 מתעניינים. שמחנו לגלות<br />
כי הצפנו צורך ממשי של תושבים ואנחנו<br />
פועלים בימים אלה ליצירת תשתית מתאימה<br />
להתארגנות המתעניינים לרכישה מרוכזת של<br />
יח"ד בהרחבה הצפויה. בשבועות הקרובים<br />
נקיים כנס ראשון של כל המתעניינים".<br />
ספר על הקריטריונים?<br />
"הקריטריונים נוגעים לשאלות כמו מי יכול<br />
להתאגד בקבוצה? האם כל אדם? כמה שנות<br />
מגורים בעמק חפר מספיקות כדי להתאגד<br />
בה? עם משפחה וילדים או רווקים? יש לא<br />
מעט קריטריונים אותם אנחנו לומדים כרגע,<br />
גם מבחינת התמהיל, שלא יוכל לרכוש אדם<br />
אחד מספר יחידות להשקעה ואז לא תהיה<br />
לנו שליטה במי הוא מכניס אליהן. התחלנו<br />
לקבץ נציגים מתוך רשימת המתעניינים והם<br />
יהיו המובילים שיעבדו בצמוד אלינו".<br />
מי שותפים לרעיון?<br />
"ראש המועצה כמובן, יו"ר ועדת ההיגוי לבת<br />
חפר, עו"ד הדס מדליה, סגן ראש המועצה,<br />
אלדד שלם, מנכ"ל החברה הכלכלית, אלון<br />
הימן, יו"ר הוועד המקומי עדי אמזלג, ועוד".<br />
מתי אמורים במנהל מקרקעי ישראל<br />
לצאת במכרזים על הקרקע?<br />
"כרגע מדובר על סוף שנה זו )<strong>2018</strong>(. בקרוב,<br />
אחרי כנס המתעניינים הצפוי בקרוב, נתחיל<br />
לפנות ליזמים ולעניין אותם".<br />
מה היתה תגובת המדינה ליוזמה הזו?<br />
"הם בעד. זה אפילו יתרון עבורם כי יש סיכוי<br />
שהם יוכלו לקבל מהיזמים הצעות טובות יותר<br />
בגין הקרקע היות והיזמים חוסכים בעלויות<br />
השיווק והמימון ויוכלו לשלם יותר על הקרקע".<br />
מה המסר במהלך זה לתושבי בת חפר?<br />
"שאנחנו דואגים להם שיגיעו כמה שיותר<br />
אנשים מהמרחב הכפרי ומהעמק, שמכירים<br />
את המרקם והצביון העדינים של חברה<br />
קהילתית כפרית".<br />
12
בחרנו מכבי<br />
בזכות<br />
הרופאים<br />
המומחים<br />
משפחת גל<br />
מכבי פותחת עבורכם<br />
מרכז חדש ליד הבית<br />
עם מגוון של שירותים ורופאים מומחים<br />
לכל בני המשפחה<br />
• רפואת משפחה<br />
• רפואת ילדים<br />
• רפואת נשים<br />
• רפואת עיניים<br />
• דיאטנית<br />
• יועץ פעילות גופנית<br />
• מעבדה<br />
• מרפאת אחיות<br />
• מזכירות<br />
• בית מרקחת בהסדר )בקניון(<br />
*המציגים הינם חברי מכבי<br />
גם בבת חפר, יש קופות חולים ויש מכבי 4535*<br />
המידע מוגש כשירות לחברי מכבי | maccabi4u.co.il<br />
קניון לב בת חפר<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 13 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
ועדות ההיגוי להרחבת בת חפר – סיכום עד כאן<br />
עורך: משה עמר<br />
פתיח<br />
הרחבת בת חפר יוצרת הזדמנויות רבות להתפתחות, התחדשות<br />
וגיוון. ניצבת בפנינו הזדמנות פז למתיחת פנים יישובית שתצעיד<br />
את בת חפר קדימה בכל רבדיה ותאפשר לבת חפר לשמר עצמה<br />
כ'פנינת עמק חפר'.<br />
משאבים רבים מונחים על הכף ותהליך תכנון נכון צריך להביא בחשבון<br />
לא רק את ההזדמנויות הרבות אלא גם את הסיכונים האפשריים<br />
ולהתאים את המענה המיטבי ביותר.<br />
צוותי ההיגוי להרחבת בת חפר פועלים במרץ רב להיערכות לקראת<br />
ההרחבה העתידית בתחומי העיסוק המרכזיים – קהילה, חינוך,<br />
ביטחון, תשתיות ומוניציפלי.<br />
את צוותי ההיגוי מובילים בצוותא נציגת המועצה, עו״ד הדס מדליה,<br />
יו"ר ועדת ההיגוי ועדי אמזלג יו"ר ועד היישוב בת חפר.<br />
הרכב הצוותים כולל בעלי תפקידים ותושבים מהיישוב, בעלי תפקידים<br />
מהמועצה ואנשי מקצוע ייעודיים.<br />
נסקור ביחד את התהליך שעברה הוועדה, יעדיה, והמלצתיו של כל<br />
אחד מהצוותים.<br />
כל תושב/ת הרואים עצמם מתאימים לקחת חלק באחד הצוותים<br />
מוזמנים בשמחה להצטרף ולתרום מניסיונם.<br />
זה המקום לראות בצורה מרוכזת את כיווני העשייה העתידיים<br />
בתחומים הנ"ל ולחוש במעט את אשר צפוי לפגוש אותנו בתהליך<br />
לקראת ההרחבה ובמהלכה.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
צוות ההיגוי בנושא קהילה<br />
תהליך שעבר הצוות<br />
המשאב העיקרי של בת חפר מאז הקמתה<br />
הוא "כוחה של הקהילה". אבני הדרך הן<br />
המעורבות, העשייה, הקהילתיות והאכפתיות<br />
ההדדית, והחזון שעומד לנגד עיננו הוא<br />
להמשיך ולשמור על הצביון הקהילתי.<br />
תכנון הוועדה התמקד בפעילותן של תתי<br />
ועדות הקהילה השונות – דת, תרבות, ספורט,<br />
נוער, גמלאים, ספרייה והמרכז קהילתי.<br />
התקיימו ישיבות סדורות בהן הציגו ראשי תתי<br />
הועדות את עבודתן שסונכרנו לכדי עבודה<br />
אחודה של צוות קהילה. לאורך כל התהליך<br />
הקפיד הצוות על תכנון בשני רבדים, תוך<br />
הפריה הדדית ביניהם – הרובד הקהילתי<br />
המתכלל והרובד הממוקד לפי תחומי העניין<br />
השונים.<br />
תתי הוועדות עוסקות בגיבוש תוכניות עבודה<br />
מקיפות להתמודדות עם האתגרים הצפויים<br />
לנו בחמש השנים הקרובות עד לסיום תהליך<br />
ההרחבה ולאחריה.<br />
תהליך ההרחבה מציב אתגרים רבים:<br />
■ השינוי הדמוגרפי – אותו עוברת בת<br />
חפר משפיע רבות על כלל תחומי הקהילה.<br />
אוכלוסיית בת חפר מתבגרת ומספר הילדים<br />
ובני הנוער קטנים בצורה משמעותית משנה<br />
לשנה.<br />
■ תשתיות ומשאבים – שחיקת מתקני<br />
ותשתיות היישוב המצריכים משאבים רבים<br />
לאחזקתם.<br />
■ פעילות בקהילה – ככל שהאתגרים גדלים<br />
קיים קושי בעוד ובעבר הפעילות הקהילתית<br />
הושתתה בעיקרה על מתנדבים בוועדות<br />
השונות, כיום האתגרים גדלו ועימם הצורך<br />
בשכירים מקצועיים אשר יובילו ויתכללו את<br />
הפעילות בתחומי הקהילה השונים.<br />
■ מיתוג בת חפר – העצמת איכויות היישוב<br />
ויתרונות היישוב קהילתי בכדי למשוך<br />
אוכלוסייה שחיי הקהילה הם נדבך משמעותי<br />
בצביונה.<br />
■ חיבור בין קיים לחדש – הצורך לחבר בין<br />
האוכלוסייה הקיימת ובין האוכלוסייה החדשה<br />
שתגיע בכדי לשמר את הצביון הקהילתי.<br />
עיקרי המענה לאתגרים<br />
■ התאמת מרכז הקשב למענים לאוכלוסייה<br />
הבוגרת יותר )בעבר עסק בעיקר בילדים<br />
ונוער(.<br />
■ תכנון פעולות ואירועי גיבוש על מנת<br />
שמשפחות המחפשות חיי קהילה ושפע של<br />
פעילויות קהילתיות ימצאו את ביתם ביננו.<br />
■ מיתוג, מיצוב והסברה לבת חפר בשיתוף<br />
יועצים ארגוניים ויועצי מיתוג על מנת להנגיש<br />
ולדברר את כוחה של בת חפר לאוכלוסייה<br />
הפוטנציאלית שעתידה להשתלב ביישובינו.<br />
■ הרחבת פעילות ועדת "עכשיו באים"<br />
ומיצובה כוועדת קליטה לתושבים החדשים<br />
– לקבל את פניהם, לספק מידע על הנעשה<br />
ביישוב בכל תחומי החיים ועוד.<br />
להלן עיקרי ההמלצות של תתי הוועדות:<br />
■ מרכז קהילתי<br />
•הומלץ לבחון את שינוי המבנה הארגוני של<br />
המרכז הקהילתי והטמעתו בוועד הישוב.<br />
•יש להתאים את תשתיות והיקפי הפעילות<br />
האיכותית של המרכז הקהילתי אל מול השינויים<br />
הדמוגרפים הצפויים עד תחילת ההרחבה.<br />
•פיתוח תשתיות והיקפי פעילות של המרכז<br />
הקהילתי אל מול גידול וקליטת אוכלוסייה<br />
חדשה במסגרת ההרחבה.<br />
•מיצוב המרכז הקהילתי כגורם משמעותי<br />
בבחירת בת חפר כמקום מגורים.<br />
•שיפור השירות והנגשתו לתושב הן במדיה<br />
הדיגיטלית והן בתשתיות הפיזיות.<br />
•הגדלת היקף כוח האדם במרכז הקהילתי.<br />
■ ועדת נוער<br />
•התאמת פעילות תחום הנוער האיכותית<br />
אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עד<br />
תחילת ההרחבה.<br />
•בניית תכנית המכילה בתוכה דרכי פעולה<br />
והכנה אל מול גידול וקליטת בני נוער חדשים<br />
במסגרת ההרחבה.<br />
•בניית מתחם נוער חדש והפיכתו למוקד<br />
מרכזי בפעילות הנוער ביישוב ובעמק תוך<br />
כדי הפרדה מבנית של המסגרות השונות<br />
במתחם מרכזי אחוד.<br />
•הוספת תקני כוח אדם והכשרתו בתחומים<br />
מקצועיים רלוונטיים בהתאם לצרכים<br />
ולאתגרים השונים.<br />
14
ועדות ההיגוי<br />
להרחבת בת חפר<br />
•הגדלת תקציב פעילות הנוער והתאמתו<br />
לצרכיו.<br />
•<br />
■ ועדת ספורט<br />
•שיפור ושדרוג מתקני הספורט הקיימים בישוב.<br />
•שדרוג מסלול ההליכה ההיקפי לשטח<br />
ההרחבה, הרחבתו והכשרתו כמסלול הליכה<br />
וריצה אטרקטיבי – סלול, מואר, משולט ועם<br />
נקודות לשתייה.<br />
•הקמת בריכה המשלבת בתוכה מרכז כושר<br />
וחוגים.<br />
•הקמת מגרשי כדורגל וכדורסל חדשים.<br />
•שדרוג מתקני הכושר הקיימים בישוב והקמת<br />
מתקנים חדשים.<br />
•טיפוח מצוינות בספורט בקרב הילדים,<br />
הנוער והמבוגרים ובחינת הקמת שלוחה<br />
של אגודת הספורט של עמק חפר.<br />
•<br />
■ ועדת תרבות<br />
•חיזוק פעילות התרבות היישובית עד סיום<br />
תהליך ההרחבה.<br />
•שיפור מתקני 'אמפי בת חפר' – רישוי קבוע,<br />
הצללה, הקמת מבני קבע להפקת אירועים<br />
גדולים )בר, שירותים וכו'(.<br />
•הקמת אולם תרבות המכיל 1,000 מקומות<br />
למתן מענה לצרכים העתידיים.<br />
•הכשרת אנשי מקצוע להובלת תחום<br />
התרבות ביישוב אל מול גודלו וצרכיו.<br />
•הגדלת תקציב התרבות היישובי.<br />
■ ועדת תרבות תורנית ודת<br />
•שיפור תשתיות הדת הקיימות )מקווה, בתי<br />
כנסת(.<br />
•חיזוק הקשר בין המועצה הדתית לבין היישוב<br />
ע"י נציג יישובי במועצה הדתית.<br />
•הוספת מתקני דת בהתאם לגודל הישוב<br />
ולצרכיו.<br />
•הגדלת תקציב תרבות תורנית ותקציב הדת<br />
היישובי.<br />
■ ועדת גמלאים<br />
•בניית תשתית תוכן המותאמת לגיל השלישי<br />
אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עם<br />
התבגרות הישוב.<br />
•הפיכת מרכז הגיל השלישי למוקד מרכזי<br />
בפעילות הגמלאים ביישוב.<br />
•בחינת האפשרות לקבלת קדימות לכניסה<br />
לדיור מוגן שעתיד לקום בישוב.<br />
•הנגשת התשתיות הציבוריות והפעילויות<br />
הקהילתיות.<br />
•הרחבת אמצעי התקשורת מול אוכלוסיית<br />
הגיל השלישי<br />
•מיצוב כוח אדם מקצועי, בעל הכשרות<br />
מתאימות המכוון לתחום הגיל השלישי.<br />
•הקצאת משאבים נוספים התואמים את<br />
צרכי אוכלוסיית הגיל השלישי.<br />
■ ועדת ספרייה<br />
•הרחבת הספרייה היישובית, הן במבנה והן<br />
בכוח אדם.<br />
•הוספת ספרייה דיגיטלית.<br />
יפעת ברקת, יו”ר ועדת קהילה<br />
צילומים: בועז לימן<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 15 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
)המשך מעמוד קודם(<br />
צוות ההיגוי בנושא חינוך<br />
תהליך שעבר הצוות<br />
הוועדה קיימה 5 מפגשים בהם מופו הצרכים והועלו הצעות עד כדי<br />
גיבוש המלצות.<br />
הוועדה ביקשה וקיבלה מחברת אורבניקס, שאת שירותיה שכרה<br />
המועצה, סקר בדיקה סטטיסטי על מצב הגידול הדמוגרפי בכלל<br />
חתכי הגיל ובדגש על מספר הילדים והנוער בעת הנוכחית ובהרחבה<br />
העתידית.<br />
על בסיס הנתונים יצאנו לציבור הרחב באמצעות קיום מפגשי סלון<br />
בבתי התושבים ואחד המפגשים אף היה בהובלת ראש המועצה<br />
האזורית. במפגשים אלה חשפנו את טיוטת ההצעה והקשבנו<br />
להערות התושבים.<br />
הנושאים שנידונו כללו 4 תחומים:<br />
■ מהות החינוך – חזון חינוכי יישובי; חזון לתלמיד; פדגוגיה; יום לימודים<br />
ארוך בשילוב פורמלי ובלתי פורמלי; מגוון מגמות; מרחבי למידה רב<br />
גילאית; למידה חוץ בית ספרית; רצף חינוכי מהותי; בחירה חופשית<br />
או הנחיות; התפתחות אישית; מקום לכולם.<br />
■ טווח הגילאים – תחילת הרצף החינוכי כבר ממעונות היום; שילוב<br />
גילאים; האם קריית החינוך תאפשר לימודים גם לאחר צבא; חינוך<br />
מיוחד; חינוך ממ"ד.<br />
■ אדמיניסטרציה של החינוך – האם להשאיר את המצב הקיים;<br />
האם תוקם שלוחה של האגף ביישוב; האם תוקם יחידה עצמאית של<br />
הישוב; האם מספיק בית ספר אחד יסודי; צורך בית ספר מקיף שש<br />
שנתי; שילובים של חינוך ועוד. כל זאת בהסתכלות פדגוגית וכלכלית.<br />
■ תשתיות – התחשבות בתשתיות הקיימות או בנייה מחדש; ארגון<br />
הרצף החינוכי בתשתיות שייבנו; שילוב תשתיות בין אזורי התושבים<br />
החדשים לתושבים הקיימים כולל דרכי גישה נוחות בין המתחמים.<br />
כל הצעה ראויה נידונה ולהלן המלצות הצוות למבנה החינוך<br />
העתידי:<br />
•מעונות וגנים – תידרש בנייה מחדש של מתחם גנים ומעונות. כיום<br />
רק חלק ממבנה המעונות משמש כמעונות וככל הנראה כל מתחם<br />
המעונות ייבנה מחדש.<br />
•גני חינוך מיוחד – המשכיות הגנים כחלק מהשירות ליישוב והסביבה<br />
וגם המתי"א האזורית מתמקמת בבת חפר. יש להרחיב את השירותים<br />
לגנים ולמעונות לצורך מתן לווי לזיהוי צרכים מיוחדים.<br />
•בית ספר יסודי – על פי הנתונים הדמוגרפים אין צורך בבית ספר<br />
יסודי נוסף. וכאן עולה הדילמה המהותית האם יש מקום לבית ספר<br />
מסוג אחר בעמק חפר שימוקם בהרחבה וזאת סוגיה שתעלה בקרב<br />
מקבלי החלטות במועצה.<br />
•בית ספר תיכון וחטיבה – יש לבחון את הצורך בהקמת בית ספר<br />
מקיף שש שנתי על אזורי עם מבנה מגמות ייחודי או אחר.<br />
•בתי ספר ייחודיים – קיימת האפשרות להקמת בתי ספר על אזוריים<br />
בהרחבה שיאפשרו אלטרנטיבות לבתי ספר אחרים למען תושבי<br />
היישוב והעמק.<br />
•מנהל החינוך בישוב – יש לבחון הקמת יחידה פנים יישובית שתפעיל<br />
את המערך המנהלי ביישוב של 10,000 תושבים.<br />
•תנועה בתוך הישוב – יש ליצור מערכת תשתיות לתנועה בן<br />
המתחמים במינימום חצית כבישים ועד השאיפה למסלול ללא<br />
חציית כביש כלל.<br />
•חניות וסובות הסעה – יש לשפר בטיחותית את החניות הקיימות<br />
ולבנות סובות הסעה בבתי הספר ובגנים העל אזוריים.<br />
•החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – יש לקבוע דפוסי עבודה שיטתיים<br />
לניצול המשאבים וליצירת סינרגיה חינוכית.<br />
•החינוך המיוחד – במסגרת הגנים יש כיום מספיק פתרונות. במסגרת<br />
גילאי בית הספר תידרש בחינה נוספת שטרם בוצעה.<br />
•החינוך הדתי – ההבנה היא כי יש למצוא פתרונות בתוך היישוב,<br />
אך טרם גובשה ההמלצה וההחלטה בעניין זה.<br />
לסיכום<br />
אנו בצוות החינוך רואים בהרחבה עניין קיומי למערכת החינוך היישובית.<br />
בשנים האחרונות הצטמצמה מאד אוכלוסיית הילדים הלומדים<br />
במוסדות בחינוך ביישוב בשל התבגרות טבעית של הקהילה ורק<br />
הרחבה תזרים ליישוב אוכלוסייה צעירה עם ילדים צעירים מאד<br />
שתרחיב מחדש את מסגרת החינוך בגילאי 21-0.<br />
ההרחבה תאפשר ריענון של שיטות הלימוד, של כיתות הלימוד ומרחבי<br />
הלמידה ויתכן כי תאפשר להורים בחירה בסגנונות של בתי ספר.<br />
משה אוזן, יו”ר ועדת חינוך<br />
www.bathhefer.net.il<br />
16
ועדות ההיגוי<br />
להרחבת בת חפר<br />
צוות ההיגוי בנושא ביטחון<br />
תהליך שעבר הצוות<br />
במפגשי הצוות נידונו האתגרים הצפויים והאפשריים שתהליך<br />
ההרחבה טומן בחובו בכל שלביו – המקדים, המלווה והמאוחר.<br />
משימות ותחומי אחריות חולקו בין חברי הצוות ולבסוף הציג הצוות<br />
את המלצותיו בפני ראש המועצה.<br />
יעדי הצוות<br />
•בחינת נושאים ביטחוניים הקיימים היום באזור היישוב הקיים.<br />
•בחינת המענה הביטחוני ליישוב בת חפר לאחר ההרחבה.<br />
•בחינת המענה הביטחוני באזור היישוב החדש גם בשלבי הבנייה<br />
והחיבור עם היישוב הקיים.<br />
•קביעת אבני דרך בתחום ביטחון היישוב.<br />
•גיבוש תפיסת ביטחון חדשה לכלל היישוב.<br />
•גיוס של גופי ממשלה וגופים ציבוריים להקמת תשתית ביטחונית<br />
נאותה לבת חפר )משהב"ט, פקע"ר וכו'(.<br />
מסקנות הצוות<br />
•מעטפת הביטחון הקיימת היא "החבילה הביטחונית הבסיסית" שיש<br />
להעניק ליישוב החדש והקיים )על פי מודל היישוב הקיים( ומרכיבי<br />
הביטחון לפי מפרט פקע"ר ומשהב"ט.<br />
•תהליך הבנייה לא יפגע ברצף האבטחה של היישוב.<br />
•התפתחות היישוב מחייבת תשתיות ביטחוניות קבועות.<br />
•התאמת תשתיות הבינוי, התחבורה והטכנולוגיה לאתגרים<br />
הביטחוניים.<br />
•הטופוגרפיה חייבת להיות חלק מהחלטות המענה הביטחוני ליישוב<br />
)הנחל, הפרשי הגובה בין המבנים(.<br />
•חומת ההפרדה מחויבת להיות גורם מחזק ומשפיע כתנאי בסיסי<br />
להרחבה )המשך החומה הקיימת(.<br />
המלצות הוועדה<br />
•הקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת שתיתן מענה לשינויים<br />
טכנולוגיים עתידיים – יישוב חכם, רשת מצלמות, סיבים אופטיים ועוד.<br />
•הקמת תשתיות ביטחוניות הכוללות )בנוסף לתחנת מד"א והשוטר<br />
הקהילתי(<br />
1.1מוקד מקומי שייתן מענה גם לנושא הביטחון.<br />
2.2תחנת הזנק כיבוי אש באזה"ת בת חפר.<br />
3.3השלמת גדר היקפית אינדקטיבית ודרך פטרול סביב ההרחבה.<br />
•מענה בעת תהליך הבנייה:<br />
1.1גדר היישוב הקיימת לא תיפרץ ולא תיפתח עד אשר תוקם גדר<br />
חדשה והיקפית להרחבה.<br />
2.2בכל שלב הבנייה הגישה לאתר הבנייה תהיה מחוץ ליישוב.<br />
•על פניו, אין לאחד בין תשתיות ביטחוניות של קיבוץ בחן לאלה של בת חפר.<br />
•הקמת גדר ההרחבה תסתיים בשלמותה מיד עם אכלוס שלב א'<br />
ובלי קשר לשלבי הבנייה הבאים. אין לאפשר מציאות בה תושבים<br />
יתגוררו בהרחבה ללא גדר שלמה.<br />
•חורשת קק"ל תהווה חלק ממערך השצ"פ והביטחון.<br />
אבי מלכה, יו”ר ועדת ביטחון<br />
צוות ההיגוי בנושא תשתיות<br />
תהליך שעבר הצוות<br />
במפגשי הצוות נידונו הצרכים התשתיתיים הפיזיים של היישוב הקיים<br />
והחדש.<br />
במפגשי ההמשך המתוכננים לצוות ישתלבו היועצים המקצועיים<br />
אותם שכרה המועצה לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף<br />
למידע ולהחלטות המתקבלות.<br />
יעדי הצוות<br />
הגדרת הצרכים בתחום התשתיות הפיזיות של בת חפר כיישוב<br />
קהילתי בן 10,000 תושבים.<br />
מסקנות הצוות<br />
•כלל התשתיות החדשות יותאמו ליישוב המתנהל באופן עצמאי<br />
לעוד 40 שנה לפחות.<br />
•נדרש פיקוח הדוק על איכות הבניה והקפדה על ביצוע התשתיות,<br />
כלקח משלל הבעיות התשתיתיות מהקמת היישוב.<br />
•לא תהיה בנייה ארעית )יבילים ועוד( אלא במבנה קבע.<br />
המלצות הצוות<br />
•יש לבחון הקמת משרדי מנהלת ההרחבה בבת חפר לצורך פיקוח<br />
הדוק וסנכרון מקסימאלי עם כל גורמי המקצוע והקבלנים.<br />
•יש לבחון הקמת כלל התשתיות בהרחבה בבת אחת בשלב הראשון<br />
גם אם האכלוס יעשה בשלבים<br />
•יש לתכנן ולבנות תשתיות תת קרקעיות כמו ביישוב הקיים, הכוללות<br />
כבישים ומדרכות מרווחים ונגישים, תאורה חסכונית, תשתית לעיר<br />
חכמה מצלמות דרך פטרול וגדר ביטחון.<br />
•יש להשלים מבנה קבע למבני הציבור החסרים בישוב הקיים<br />
מאז הקמתו – בריכת שחיה, אודיטוריום, מתחם נוער, הוספת גני<br />
שעשועים ומתקני ספורט חדשניים ומונגשים, גינות כלבים, משרדי<br />
יישוב, מרכז אחזקה.<br />
•יש להרחיב מבנים קיימים בהתאם לגידול באוכלוסייה – מרכז<br />
קהילתי, ספריה ובתי כנסת.<br />
•יש לתכנן מחדש את מרכז היישוב הקיים בהתאמה לצרכים החדשים<br />
– כבישים, מדרכות, חניות ציבוריות ועוד.<br />
•יש לבחון הסבת מקומות ציבוריים לחניית רכבים לתושבים והמשך<br />
הסדרת חניית משאיות<br />
•יש להתאים את תוכנית התחבורה לתחבורה ציבורית ופרטית וגם<br />
לרוכבי האופניים והולכי הרגל.<br />
אמנון גולדפדן, יו”ר ועדת תשתיות<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 17 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
ועדות ההיגוי<br />
להרחבת בת חפר<br />
צוות מוניציפלי<br />
תהליך שעבר הצוות<br />
במסגרת דיוני הצוות עלו נושאים רבים<br />
בתחום המוניציפלי לניהול היישוב ביניהם<br />
אדמיניסטרציה, אמצעים נדרשים, איכות<br />
הסביבה ועוד.<br />
במפגשי ההמשך של הצוות ישתלבו בתכנון<br />
היועצים המקצועיים אותם שכרה המועצה<br />
לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף<br />
למידע ולהחלטות המתקבלות.<br />
בנוסף, יתקיימו סיורים ביישובים אחרים<br />
שביצעו הרחבה ללמידה משותפת על<br />
התמודדות היישובים עם סוגיות מוניציפליות<br />
זהות וכן ביישובים או ערים שהסבו עצמם<br />
ל"עיר חכמה" ולהבין את המשמעויות<br />
הכרוכות בכך.<br />
יעדי הצוות<br />
איתור צרכים ובעיות בתחום המוניציפלי טרם<br />
יציאת פרויקט ההרחבה<br />
מסקנות הצוות<br />
•לאור הכפלת גודל היישוב קיים צורך<br />
בהגדלת המשאבים, התאמת התשתיות<br />
וציוד האחזקה ביישוב.<br />
•ההרחבה תשדרג את היישוב החדש והקיים<br />
והמתקנים והעזרים הציבוריים יהיו מודרניים<br />
וחדשניים בהתאם.<br />
•בחינת משמעויות הסבת היישוב כ"עיר<br />
חכמה".<br />
•השטחים הציבוריים ושטחי הגינון בהרחבה<br />
יותאמו לתחזוקה פשוטה ויעילה כדי לאפשר<br />
שמירה על הקיים במינימום אמצעים.<br />
המלצות הצוות<br />
•הקמת מוקד יישובי עצמאי כמרכז שליטה<br />
שיהווה מוקד מוניציפלי לטובת מענה יום<br />
יומי לתושבים ובמקביל יהיה מוקד ביטחוני .<br />
•הגדלת כ"א העומד לרשות היישוב בעבודה<br />
היומיומית לאחזקה וגינון.<br />
)המשך מעמוד קודם(<br />
•רכישת ציוד מתאים לישוב מתפתח כגון<br />
מטאטא כביש נוסף וגדול יותר וכן רכישת<br />
כלי עבודה מתאימים לגודל הישוב.<br />
•רישות היישוב במצלמות.<br />
•יש להשלים תכנון פרטני על תחום איכות<br />
הסביבה ביישוב החדש והקיים – אשפה, גזם,<br />
מיחזור, חדרי אשפה/ פחים טמונים ועוד.<br />
•יש לבחון אפשרות להסדיר בתוך היישוב<br />
את רישוי העסקים, הפיקוח והווטרינריה.<br />
•תכנון תאורת לד חסכונית ברחבי היישוב.<br />
•תכנון חזות היישוב באמצעים המצריכים<br />
תחזוקה יעילה )ברחובות של בתים צמודי<br />
קרקע אין צורך בגינון ציבורי נרחב(.<br />
•<br />
צביקה למפלץ, יו”ר ועדה מוניציפאלית<br />
צילומים: בועז לימן<br />
www.bathhefer.net.il<br />
18
עלון בת חפר | אוקטובר 19 <strong>2018</strong>
אירועי חודש אוקטובר<br />
מהנעשה במועדון +60<br />
יאורה גור-אריה<br />
אוקטובר<br />
להלן רשימת פעילויות המועדון<br />
בחודש אוקטובר:<br />
ימי ראשון<br />
ספרייה<br />
שעת סיפור<br />
יום שלישי | 23.10.18 | 17:30<br />
בקראוון החלומות<br />
סיפור ושיר של מיריק שניר עם תהין שניר<br />
מופע הפעלה חי, חוויתי ומרתק עם<br />
שיריה וסיפוריה של מיריק שניר.<br />
תהין מגישה את הסיפורים שמאחורי<br />
הסיפורים וסיפורים חדשים,<br />
בשיר, הצגה והפעלה.<br />
הכניסה חופשית.<br />
בשיתוף משרד התרבות<br />
תקווה – מספרת סיפורים.<br />
19.00 7.10.18 משחקת ושרה.<br />
19.00 14.10.18 ערב חברתי. פעילות חופשית.<br />
הרצאה: "פרשיות מודיעין עלומות" -<br />
19.00 21.10.18 עזרא איציק – איש קהילת המודיעין לשעבר.<br />
19.00 28.10.18 ערב חברתי – פעילות חופשית.<br />
ימי שני 10.00 יוגה למבוגרים.<br />
16.00 משחקי קלפים ואחרים.<br />
)בחודש החגים לא תהייה פעילות(<br />
יום ג' 23.10.18 טיול לגליל המערבי לנרשמים מראש.<br />
יום ג׳ 30.10.18 בחירות למועצה האזורית.<br />
חוגים<br />
סדנת הורים<br />
בהנחיית כלנית תורג׳מן<br />
הלמידה בסדנה תאפשר לכם ההורים,<br />
להכיר דרך חינוך בשטית אדלר -<br />
שהיא תפיסת עולם.<br />
10 מפגשים בימי שלישי<br />
החל מתאריך 16/10<br />
בין השעות 20:30-22:30<br />
במרכז הקהילתי.<br />
משחקי קלפים ואחרים.<br />
16.00 ימי חמישי )בחודש החגים לא תהייה פעילות(<br />
קבלת שבת "מלווה מלכה".<br />
17.00 ימי שישי )בשעון החורף יעבור לשעה 16.00(<br />
בחודש אוקטובר תתחדש הפעילות עם ה"צופים", פרטים בהמשך.<br />
יש להירשם במרכז הקהילתי.<br />
קובי מימון<br />
במופע סטאנדאפ קורע<br />
מחיר<br />
הכרטיס<br />
מסובסד!<br />
ביום חמישי | 8.11 | באולם ספורט בת חפר<br />
פתיחת שערים 20:00, התחלת מופע 21:00.<br />
מחיר כרטיסים במכירה מוקדמת 75 ש"ח<br />
ביום המופע 100 ש"ח,<br />
ניתן לרכוש דרך אתר בת חפר.<br />
אין להכניס אוכל ושתיה לאולם.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
20
דור ההמשך של תלמידי ותלמידות מוזה.<br />
התחלנו כבר את השנה ... מי עדיין לא הצטרף ?<br />
לפרטים ניתן להתקשר לשירה - 052-4616669 ו/או אורית - 052-4593954<br />
מעון שחר הילדות בבת חפר, פתח את שעריו זו השנה השניה.<br />
אנו רואים את צרכי הילד במרכז ועובדים בשיתוף פעולה מלא בין ההורים הגן והקהילה.<br />
החודש הראשון בשנה מגיע עוד מעט לסיומו, הילדים מגיעים כל יום לגן שמחים ומרוצים לעוד<br />
יום של למידה, עשייה ופריחה. חגגנו יחד את חגי תשרי, ערכנו ארוחת חג חגיגית בראש השנה,<br />
טבלנו תפוח בדבש, אפינו יחד עוגה ושמענו את קול תרועת השופר.<br />
בחג הסוכות בנינו סוכה וקישטנו אותה בשיתוף מלא של הילדים.<br />
אנחנו נהנים כל יום לשבת ולאכול בה כולנו יחד.<br />
נשמח לקלוט עוד מתוקים ומתוקות למעון שלנו.<br />
מאחלים המשך שנה נפלאה לכל ילדי בת חפר והוריהם<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 21 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
“השתתפות בוועדת ההיגוי משנה את אופי ההרחבה”<br />
עו”ד הדס מדליה מונתה לעמוד בראש ועדת ההיגוי להרחבת בת חפר<br />
מאת מוטי דנוס<br />
www.bathhefer.net.il<br />
כל הרחבה במועצה האזורית היא ענין רגיש הזוכה לתשומת לב<br />
קפדנית מצד הנהלת המועצה, חברי המליאה והעומדים בראשה.<br />
שכן הרחבה היא מהלך מכונן בחייו של כל יישוב וכל מועצה אזורית,<br />
כל שכן כאשר מדובר ביישוב הכי גדול במועצה אשר מגוון הקולות<br />
והרצונות בו רבים וטובים. על מנת ליישם מדיניות אשר מושתתת על<br />
מידע בדוק ולא שרירותי, תקף ולא אופנתי, מקובל ולא סקטוריאלי,<br />
החליט ראש המועצה על יצירת מערך שלם אשר אמון על ביצוע<br />
תכנון ההרחבה ויישומה.<br />
הציר הראשון במערך נשען על הכוח הביצועי הקיים למועצה - עובדי<br />
המועצה, מנהלי אגפים ומחלקות, מחלקת היישובים, הוועד המקומי,<br />
אשר יהיו מעורבים בכל פרט ופרט הקשור בהרחבה.<br />
הציר השני זוהי החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר, אשר קיבלה<br />
את המנדט לניהול בפועל של אספקטים שונים בהרחבה כמו למשל<br />
ניהול ביצוע עבודות התשתית להקמת ההרחבה.<br />
הפן השלישי נגע לגיוס יועצים מכלל התחומים הרלבנטיים לתכנון<br />
מפורט ודקדקני ומתן פתרונות לבעיות אשר צצות ויצוצו במהלך הדרך.<br />
והרביעי, התושבים. אלה המתגוררים כיום בבת חפר ואשר יחיו עם<br />
ההרחבה והשלכותיה. אלה שיקבלו לשגרת יומם בעשורים הקרובים<br />
עוד מאות משפחות חדשות לצידן. כיצד מחברים בדרך הנכונה אלה<br />
לאלה? כיצד מבררים עם התושבים מה הם שאיפותיהם וחלומותיהם<br />
לגבי היישוב העתידי? מה חסר להם היום, כיצד ממלאים אותו ומה<br />
נדרש כדי שלא יחסר בעתיד?<br />
לשם כך הקים ראש המועצה ועדת היגוי ציבורית אשר בה חברים<br />
תושבי היישוב ובראשה מינה את חברת ההנהלה, עו”ד הדס מדליה.<br />
כל תושב המעוניין לקחת חלק בדיונים, לגלות מעורבות ולביא רעיונותיו<br />
אל השולחן, מוזמן לעשות כן.<br />
עו”ד הדס מדליה, איך את מגדירה את היישוב בת חפר?<br />
“בת חפר בעיני הוא ישוב קהילתי שהצליח לשמר אופי כפרי תוך<br />
מתן שירותים מוניציפאליים מצוינים לתושב וחיי קהילה משובחים”.<br />
ואיך הוא משתלב בכלל יישובי המועצה?<br />
“בת חפר היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מיישובי העמק ומהווה מרכז<br />
שירותים גם ליישובים השכנים”.<br />
וכיצד את מגדירה את היערכות המועצה לקראת ההרחבה?<br />
“המועצה נערכה במספר מישורים: הוקמה ועדת ההיגוי, הוקמה<br />
המנהלת וכלל ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות במועצה<br />
מעורבים בכלל הדיונים. ועדת ההיגוי מורכבת מחברי הוועד המקומי,<br />
בעלי תפקידים ונציגי ועדות ותושבי בת חפר יחד עם נציגי המועצה<br />
עליהם נמנים ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות ונציגי המנהלת<br />
העתידה לנהל את ההרחבה בפועל. מטרת ועדת ההיגוי לעבוד<br />
במסלול פתוח, משתף ומשותף, לניהול ההרחבה ולעיצוב דמותה<br />
של בת חפר בשנים הבאות”.<br />
מה בוחנת ועדת ההיגוי?<br />
“ועדת ההיגוי בחנה בשלב ראשון את צרכי בת חפר וחזון התושבים<br />
לקראת ההרחבה. ועדת ההיגוי הוקמה בחודש דצמבר 2017 ועובדת<br />
במודל של חמישה צוותי עבודה העוסקים בתחומי החינוך,<br />
הקהילה, הביטחון, התשתיות והמוניציפאלי. כל צוות מונחה על ידי<br />
נציג ציבור מתוך ועדת ההיגוי ומלווה בגורמי המקצוע במועצה”.<br />
מדוע נבחרת למלא את התפקיד?<br />
“ראש המועצה ביקש שבראש הוועדה יעמוד חבר הנהלה שאינו תושב<br />
בת חפר, על מנת שהוועדה תוכל להתנהל ללא קונפליקטים פנימיים<br />
ויינתן מקום אמיתי לראשי הצוותים מתוך היישוב כמי שמכירים את<br />
צרכי היישוב הכי טוב. בעשור האחרון אני מכהנת כחברת מליאה,<br />
חמש מתוכן כחברת הנהלה, עשור בדירקטוריון החברה הכלכלית,<br />
חברה בוועדת המכרזים של החברה הכלכלית, חברה בוועדות היגוי<br />
קודמות של המועצה, ומכירה את צרכי התושבים בעמק. יש לי תואר<br />
בעריכת דין ובראיית חשבון, ואני עוסקת בעשרים השנים האחרונות<br />
כעורכת דין בתחום המסחרי. ואציין עוד, כי כלל התפקידים הציבוריים<br />
של חבריי ושלי במליאה ובוועדים המקומיים נעשים בהתנדבות מלאה”.<br />
כמה פגישות קיימה הוועדה עד היום?<br />
“ועדת ההיגוי בפורום הרחב שלה נפגשה עד כה שלוש פעמים<br />
והצוותים השונים נפגשו למעלה מ-20 פעם”.<br />
ומה השתנה בחשיבה מתחילת העבודה?<br />
“גילינו שיש הרבה אי ודאות בקרב הציבור לנושאי ההרחבה השונים.<br />
למשל, רשות מקרקעי ישראל פרסמה צפי של פילוח האוכלוסייה<br />
הצפויה להגיע לבת חפר. ראש המועצה ביקש לקבל נתונים מדויקים<br />
יותר שניתן להסתמך עליהם. שכרנו את שירותי חברת אורבניקס<br />
ואכן גילינו פער בין המספרים, דבר שחייב חשיבה מחודשת. דוגמא<br />
נוספת, ישנם בתוכנית 40 דונם שראש המועצה דאג שייועדו לקריית<br />
חינוך. בתחילה חשב צוות החינוך לרכז את כל הגנים במתחם אחד<br />
בקריית החינוך ממספר סיבות, למשל להקל על תושבים עם מספר<br />
ילדים בגנים שונים. לאחר חשיבה עם צוות תשתיות וצוות מוניציפאלי<br />
והתייעצות עם אנשי המקצוע במועצה, הבנו כי הרעיון אינו ישים בגלל<br />
שיהיו קשיי תחבורה באזור בכל בוקר. סוגיה חינוכית נוספת שעלתה<br />
היא סוגיית התיכון. חלק מחברי הוועדה חשבו תחילה כי יש להקים<br />
22
ראיון עם<br />
הדס מדליה<br />
תיכון אזורי בבת חפר לילדי בת חפר. תוך כדי עבודת הוועדה עלו<br />
קולות ודעות שונים שהציפו עדיפות להקמת תיכון על-אזורי ייחודי<br />
על מנת לאפשר לילדי בת חפר מפגש אמיתי עם כל ילדי העמק,<br />
כמו שיש היום”.<br />
אז הוועדה מסייעת לכם לדייק את הצרכים.<br />
“בהחלט. צוות נוער למשל התבשר תוך כדי עבודת הוועדה שרשות<br />
מקרקעי ישראל הסכימה לדרישת ראש המועצה להקצאת שישה<br />
מיליון שקלים למבני נוער חדשים וככל שמבני הנוער יתוכננו לקום<br />
בחלק הקיים, ראש המועצה הסכים להקדים את המימון כך שניתן<br />
יהיה לבנות את מבני הנוער כבר כעת. גם בשורה זו חייבה חשיבה<br />
מחודשת על מיקום המבנים כדי שנוכל ליצור קהילה מאוחדת ולא<br />
שתי שכונות מנותקות”.<br />
“אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף<br />
למועצה, להנהגת בת חפר ולתושבים - למען<br />
הצפת הצרכים, הרצונות והחלומות שלנו<br />
מההרחבה, בעבודה ממוסדת ומקצועית”<br />
איזו מעורבות תושבים גיליתם?<br />
“גילינו תושבים שאכפת להם מהיישוב. תושבים מקצועיים שמכירים<br />
את בת חפר, את הצרכים שלה ומשקיעים שעות רבות בהתנדבות<br />
לטובת היישוב ועתידו”.<br />
כיצד מתבטא שיתוף הפעולה של הוועדה עם המועצה?<br />
“ראש המועצה מעורב ושותף פעיל בכל הדיונים ומחלקת היישובים<br />
ביחד עם הוועד המקומי מעודכנים ויוזמים ומעורבים בנעשה כל<br />
העת. אחד הדגשים של ראש המועצה לוועדת ההיגוי היה שהעבודה<br />
תיעשה בשיתוף ובשקיפות מלאים בין בעלי התפקידים במועצה ובין<br />
נציגי היישוב. עם תחילת עבודתה של הוועדה, גייסה המועצה את<br />
חברת אורבניקס על מנת לקבל צפי של פילוח התושבים הצפויים לגור<br />
בבת חפר בשנים הקרובות, כאשר הפילוח נעשה על פי כל שכבות<br />
הגיל ועל פי הצפי הזה קיבלנו פילוח של מבני ציבור שיהיו דרושים<br />
בבת חפר, כגון מספר גני הילדים, בתי הספר היסודיים, התיכון, מבני<br />
הנוער, האודיטוריום, הבריכה, בתי הכנסת, ועוד.<br />
“כמו כן, נבחרה במכרז של החברה הכלכלית חברה לניהול, תיאום<br />
ופיקוח - א. אפשטיין שמה, שהיא תנהל את פרויקט ההרחבה בפועל<br />
תחת החברה הכלכלית. כמו כן, גייסה המועצה באמצעות החברה<br />
הכלכלית עוד 24 יועצים בתחומים שונים, על מנת שיסייעו בתכנון<br />
ההרחבה בדרך הטובה ביותר: אדריכלות בינוי, אדריכלות נוף, תנועה<br />
וחניה, עבודות עפר, דרכים וניקוז, תיאום תשתיות וסופרפוזיציה תלת<br />
מימדית, קונסטרוקציה ואיטום, מים וביוב, חשמל, תאורה ותקשורת,<br />
קרקע, ביסוס וגאולוגיה, תכן מבנה, נגישות, בטיחות, הידרולוגיה,<br />
אגרונום - סקר עצים, איכות הסביבה, מתכנן אקוסטי, מתכנני מאגר<br />
מים וקידוח, מתכנני תחנות שאיבה, שילוט, ביטחון, עיר חכמה,<br />
הדמיות ואיתור תשתיות קיימות. יועצים אלו יעבדו גם הם בשיתוף<br />
פעולה עם ועדת ההיגוי ונציגי התושבים על מנת להוציא לפועל את<br />
מסקנות ועדת ההיגוי”.<br />
האם יש בוועדה כדי לשנות באמת את אופי ההרחבה?<br />
“בוודאי. אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף למועצה, להנהגת<br />
בת חפר ולתושבים - למען הצפת הצרכים, הרצונות והחלומות שלנו<br />
מההרחבה, בעבודה ממוסדת ומקצועית. כבר כעת הוועדה משפיעה<br />
בתחומים שהיא עוסקת בהם”.<br />
היית ממליצה לתושב העמק לגור בהרחבה?<br />
“בהחלט. בת חפר זו חממה לגידול ילדים; בית הספר מצוין, מגוון<br />
תנועות נוער, מרכז קהילתי המציע אפשרויות רבות ובעיקר קהילה<br />
מעורבת ואיכותית”.<br />
איך נמנעים ממצב שמגיעים לבת חפר אנשים שכלל לא מכירים<br />
את הניואנסים והרגישויות של מגורים במרחב הכפרי?<br />
“ראש המועצה רואה חשיבות רבה בשמירה על צביון בת חפר ותושביה.<br />
הוא פעל לצורך כך במסגרת המשא ומתן מול רמ”י וקיבע בתוכנית<br />
ההרחבה קדימות לתושבי העמק בכלל ובת חפר בפרט ב-20 אחוז<br />
מהדירות שישווקו. כעת הוא מוביל תוכנית רחבה יותר ליצירת קבוצות<br />
רכישה מקרב בני העמק” )ראו כתבה בנפרד(.<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 23 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
המחקר<br />
למען תכנון ושילוב חברתי מוצלח<br />
בקרוב יחל בבת חפר מחקר אקדמי בידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, אותו הזמינה המועצה.<br />
המחקר יתמקד בהיבטים הקהילתיים של ההרחבה, ילווה אותה ויגבש המלצות מקצועיות למען קליטה מיטבית.<br />
במסגרת עבודות ההכנה שמבצעת מועצת עמק חפר לקראת<br />
הרחבת בת חפר נשכרו שירותיהן של צוות חוקרות מהמכון להגירה<br />
ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. מנהלת את המכון ד"ר ניבי<br />
דיין, ומי שתוביל את המחקר בזמן הקרוב היא ד"ר רוית תלמי-כהן,<br />
אנתרופולוגית.<br />
לדברי ד"ר תלמי-כהן, המכון מבצע מכלול מחקרים אקדמיים<br />
שנעשים ביחד עם השטח, בתחומים שקשורים להגירה בינלאומית<br />
ופנימית. "יש במכון חוקרים ממגוון דיסציפלינות - כלכלה, חינוך,<br />
אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, דמוגרפיה שמקנים לו יכולת לבצע הכשרות<br />
והשתלמויות לאנשי שדה בשלטון המקומי והמרכזי, צבא והמגזר<br />
השלישי, פרויקטים, מחקרים אקדמיים ומחקרי הערכה שהמכון יוזם<br />
או נענה לפניות בארץ ובעולם".<br />
איזה מחקר מתוכנן להתבצע בבת חפר?<br />
"אנחנו הולכים לבדוק בבת חפר תנועה שמוגדרת כהגירה פנימית,<br />
או 'פירבור' - מעבר מהעיר לפרברים, למקומות עם אופי כפרי. זו<br />
אחת מהתופעות המוכרות ביותר בעולם המערבי כיום".<br />
ייתכן שההרחבה תאוכלס ברובה על ידי תושבי העמק?<br />
"בהחלט. ונתייחס גם לזה. נכון להיום, לפי נתוני הלשכה המרכזית<br />
לסטטיסטיקה, רואים בערים הגדולות מגמות הגירה שלילית בעוד<br />
שבמחוז השרון ניתן למצוא הגירה חיובית. זהו למעשה תהליך הפירבור-<br />
תנועה של אנשים ממרכזי הערים למקומות קרובים ונגישים לעיר<br />
שעדיין נותנים את החוויה היותר רגועה, שלווה וכפרית.<br />
מהי מטרת המחקר?<br />
"בת חפר צפויה לקלוט כמות גדולה של אנשים ואופי היישוב עלול<br />
להשתנות, אם לא פועלים נכון". מטרת המחקר לזהות מהן החוזקות<br />
הקיימות כיום ואיך אפשר לסייע ליישוב לשמור על אופיו הכפרי<br />
ולהרחיב אותו בשילוב בין היישוב הקיים ליישוב החדש. קוראים לזה<br />
'תכנון חברתי מושבי', כאשר היעד הוא ליצור מענים שהם גם לפרט<br />
וגם לקהילה, כאלה שיאפשרו נגישות למשאבים, הכלה חברתית,<br />
שמירה של קשר בין-דורי ועוד. יש מודלים קיימים להתאקלמות<br />
מיטבית של הגירה פנימית הנוגעים ליצירת דיאלוג ושיח בין תושבי<br />
היישוב הקיים לתושבים החדשים, על מנת ליצור מצב בו אף אחד<br />
מהצדדים לא ירגיש מוחלש. כלומר, מטרת המחקר היא בעצם להוציא<br />
דו"ח המלצות לקראת הגעת התושבים החדשים, ויצירת ישוב חזק<br />
ומונגש חברתית מבחינה קהילתית".<br />
ואיך עושים זאת?<br />
"ההמלצות הן למועצה, איך היא יכולה לקבוע מדיניות של גיבוש<br />
חברתי שיש בה מרחבי שילוב מכילים ואפקטיביים שיאפשרו דיאלוג.<br />
המכון עובד בשיתוף פעולה עם שתי חוקרות מהטכניון, אחת היא<br />
סוציולוגית אורבנית שעוסקת בתכנון ערים, ד"ר מירב אהרון גוטמן,<br />
וד"ר דנה שבח, מהנדסת אזרחית שבונה מודלים לשילוב חברתי<br />
בעמק יזרעאל ובגלבוע, אני מתמקדת בנושאים הנוגעים להגירה".<br />
מה נעשה עד כה?<br />
"כרגע אנחנו בשלב התחלתי של המחקר. בשלב הראשוני נפגשנו<br />
עם מספר אנשים מהמועצה, בנינו תכנית מחקר ובקרוב אנו אמורים<br />
להתחיל אותו. המחקר יתבצע לפני שמגיעים האנשים ולא בדיעבד,<br />
וזו יתרון למועצה. נקיים ראיונות עם אזרחים בבת חפר, נבצע ניתוח<br />
דמוגרפי וסטטיסטי של מה שמתוכנן, נבדוק את התוכניות, נלמד<br />
מהרחבות ביישובים דומים, נשב בוועדות שכבר פועלות ונקיים שיחות<br />
עם החברים בהן, וכמובן נקיים ראיונות עם קובעי המדיניות במועצה.<br />
השילוב הזה יאפשר לנו לגבש את ההמלצות בראייה כוללנית ורחבה".<br />
מה טווח ההמלצות?<br />
"ההמלצות יכולות לנוע בין כל מיני רבדים. הרבה פעמים שיח או<br />
חשיבה על דברים כמו איפה ימוקם המועדון או המרכז הקהילתי<br />
למשל, היכן יעברו קווי האוטובוסים או מה יהיה עם המכולת, עושים<br />
את ההבדל. המלצות אחרות יתייחסו לשאלה מה יהיה אופיו של<br />
היישוב, מבחינת חינוך למשל: איזה אופי יינתן לבתי הספר החדשים?<br />
ננסה לזהות מהן החוזקות הקיימות כיום וכיצד ניתן לחזקן עוד יותר".<br />
אז המחקר וההמלצות ירדו לרזולוציות בחיי היומיום של התושבים?<br />
"זו המטרה, לא לתת המלצות שהן רק מאקרו ומדיניות, אלא ללמוד את<br />
השטח ולבצע הנגשה כפולה - של האנשים למדיניות ושל המדיניות<br />
לאנשים. לאפשר דו-קיום, דיאלוג, שותפות, אחדות וחזון משותף<br />
של הקהילה. וזה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים. בשלב מסוים נדע<br />
יותר במדויק מה הצפי של האוכלוסייה ואז נוכל לעשות התאמות".<br />
מהניסיון שלך, כיצד נוכל לאפשר למחקר שלכן להגיע<br />
לאחוזי מימוש גבוהים?<br />
"התחום התפתח בעשור האחרון בישראל והטמעה שלו בממשל<br />
המקומי מורכבת ותלויה בראשי המערכת. יש המלצות ששיתוף<br />
פעולה בהן מנבא ויוצר יותר הצלחה ויש מועצות שההמלצות פחות<br />
מיושמות. אנחנו מכינות בסיס תקף מחקרית למועצה לבצע תהליכים<br />
ולקבוע מדינות שאם תתבצע בהתאם להמלצות אחוזי ההצלחה<br />
להגשמת היעדים צפויה להיות גבוהה יותר. עד כה יש שיתוף פעולה<br />
ונכונות ועצם זה שהמועצה יוזמת מראש מחקר היא נקודת זכות,<br />
כי בדרך כלל מה שקורה הוא שערים או מועצות מתמודדים עם<br />
הדילמות שנובעות מהגירה פנימית רק אחרי בסיום התהליך . כאן<br />
יש חשיבה צופה פני עתיד, ועצם זה שמועצה פונה ומייצרת חשיבה<br />
על ישוב לפני שהוא נוצר מחדש כבר מבטא סוג של חשיבות כלשהי,<br />
התעניינות וסדר עדיפויות נכון".<br />
www.bathhefer.net.il<br />
24
ראיון עם<br />
גיא ויצ׳לבסקי<br />
עו"ד גיא ויצ'לבסקי ממלא בחמש השנים<br />
האחרונות את תפקיד נציגה של בת חפר<br />
במועצת עמק חפר. "ליוויתי מאוד מקרוב את<br />
כל מה שנעשה ומתבצע בנושא ההרחבה<br />
וישבתי כנציג היישוב בותמ"ל במהלך כל<br />
הדיונים, ביחד עם ראש המועצה ויו"ר הוועד",<br />
הוא מתאר. "פירקנו לגורמים את נושא<br />
ההרחבה והתנהלנו גם מול הותמ"ל וגם<br />
מול רשות מקרקעי ישראל. ההישגים הם<br />
גדולים וחשוב מאוד להמשיך ולדאוג לכך<br />
שכל ההסכמים וההישגים שהגענו אליהם<br />
יתבצעו בפועל".<br />
מה הכי קריטי למשל?<br />
אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא נושא<br />
התחבורה. למעשה, הובלתי את הגשת<br />
העתירה כנגד הותמ"ל, משרד התחבורה<br />
ונתיבי ישראל על מנת שנוכל לוודא שכביש<br />
444 והסדרת צומת ניצני עוז יישאר על<br />
הנייר, אלא יתבצע בפועל בהתאם למועדים<br />
שסוכמו. מאחר וההחלטה של הותמ"ל<br />
"נשמור שההישגים יבוצעו בפועל"<br />
בעניין הזה השאירה פתח רחב לפרשנות<br />
והכביש אמור להיבנות בשלבים, עתרנו לצקת<br />
תוכן ברור בשלב ביצוע הכביש שיתקיים<br />
בהתאמה לאכלוס של האנשים בהרחבה.<br />
צריך להיות כביש בפועל כאשר האנשים<br />
נכנסים לדירותיהם. בלי תשתיות, בדגש<br />
על תשתיות תחבורה בראש ובראשונה, יש<br />
הסכמה רחבה על כך שאסור שיחל שלב<br />
האכלוס. כבר היום הכביש הקיים כושל ואין<br />
מחלוקת על כך. כל היועצים מקצה לקצה<br />
מסכימים שחובה לסיים את כביש 444,<br />
רק השאלה היא מתי. אנחנו אומרים, לפני<br />
שנכנסים תושבים חדשים לגור בבת חפר".<br />
איך היתה ההתנהלות עם המועצה<br />
בדיונים?<br />
"עבדתי כתף לכתף עם ראש המועצה וגיליתי<br />
שותף, לוחם, אדם שיודע לנהל מאבקים<br />
בצורה חכמה, וכל הבטחה שהוא נתן הוא<br />
גם עמד בה. למעשה, הליווי של המועצה<br />
יחד איתי תרם רבות להישגים שהושגו<br />
במסגרת פרויקט ההרחבה. אנחנו נמשיך<br />
לשתף פעולה וניידע את הציבור לגבי כל<br />
התקדמות שמתבצעת בהרחבה והכל תוך<br />
שמירה ושיפור הקיים".<br />
איזה חששות אתה שומע מהתושבים<br />
מתוקף היותך נציג היישוב במליאה?<br />
"שני סוגים בעיקר. החשש הראשון מדבר על<br />
הלא נודע, לא תמיד מבינים את משמעויות<br />
ההרחבה. החשש השני הוא לצביון היישוב,<br />
צריך לזכור שהותמ"ל הוא גוף מעל מוסדות<br />
התכנון, שבמקור תכנן ליצור כאן חצי עיר<br />
עם בניינים גבוהים. וההישגים שלנו בשמירה<br />
על הצביון הכפרי גדולים מאוד. צריך לזכור<br />
שבסופו של דבר היישוב יכפיל את עצמו<br />
ויעמוד על כ-10,000 תושבים, אבל אנחנו<br />
נעשה הכל כדי לשמר את הצביון הקהילתי<br />
והכפרי עד כמה שניתן. אין ספק שהדבר<br />
מהווה אתגר גדול".<br />
תנועות הנוער בישוב פתחו את שנת<br />
הפעילות!<br />
מאות בני ובנות נוער הגיעו לימי הפעילות<br />
הראשונים ופגשו את המדריכים והמדריכות<br />
החדשים שלהם. צוותי ההדרכה עובדים<br />
במרץ על טיולי פתיחת שנה שנערכים<br />
במהלך חודש אוקטובר.<br />
בבת חפר - הנוער בתנועה!<br />
ויש גם פעילות משותפת - לקראת ראש<br />
השנה התגייסו שלוש התנועות למבצע<br />
התרמה משותף של מזון בשיתוף עם<br />
השירותים החברתיים ומד"א. ב-29.10<br />
יתקיים מפגש מעגלי שיח לשכבות הבוגרות<br />
של כל התנועות בנושא דמוקרטיה.<br />
שתהיה שנה מעולה, טיולים מוצלחים והרבה בהצלחה לכל המדריכים החדשים!<br />
בת חפר | אוקטובר 25 <strong>2018</strong><br />
עלון
בת חפר צומחת<br />
ראיון עם<br />
רן שגב<br />
להתחיל מבראשית<br />
מאת סימה בורקובסקי<br />
www.bathhefer.net.il<br />
אני יושבת בסלון ביתו המטופח של רן שגב כאשר הוא נזכר<br />
בערגה בימיו הראשונים שלו בבת חפר וכיצד הוא ואשתו בחרו<br />
להיות חלוצים ולהיות חלק מההקמה של ישוב חדש.<br />
"אני במקור מנתניה ואשתי מתל אביב. כשסיימתי את לימודי בטכניון<br />
התחתנו ותגוררנו אצל הורי אשתי וחסכנו שקל לשקל כדי שנוכל<br />
לקנות בית משלנו. על הפרק עמדו שתי אפשרויות: מודיעין, שגם<br />
הייתה אז עיר בהקמה ובת חפר, שהייתה קרובה יותר לנתניה.<br />
כשהלכנו למודיעין הדבר שהפריע לי מאוד במקום היה היעדר שטחים<br />
ירוקים ובנייה צפופה. כאדם שמחובר להתיישבות הכפרית ולטבע<br />
הפריע לי המראה האורבני של העיר. לעומת זאת, כשהגענו לבת חפר<br />
הרגשנו מיד את החיבור למקום, למרות שהישוב היה עדיין בחיתוליו<br />
ומעבר למשרדים של הקבלנים השונים שבנו בישוב לא היה דבר."<br />
משפחת שגב ליד ביתם<br />
מה שמצאו בכמויות נדיבות בישוב החדש היה אותה תחושה של יצירה<br />
חדשה, שותפות גורל וחיבור עם התושבים שכמותם הגיעו למקום<br />
כדי להתחיל מבראשית. גם הקרבה לטול כארם לא הלחיצה את רן<br />
שרצה לבנות את עתידו בישוב הכפרי טובל בירוק.<br />
"כביש 57 שכיום יש בו שני מסלולים היה באותה תקופה כביש צר של<br />
מסלול אחד לכל כיוון עם עצי אקליפטוס ובסופו ניתן היה לראות את<br />
טול כארם. חמי חשש והעיר לי על כך אבל אותי זה לא הטריד. אני<br />
ואשתי הרגשנו שייכים לקהילה הצעירה שהתהוותה כאן והתאפיינה<br />
בהרבה עזרה הדדית וחברות בין התושבים. הייתי אז בן 30 ומרבית<br />
האוכלוסייה בישוב היתה צעירה. הייתה תחושה של חלוציות," הוא<br />
אומר בהתרגשות.<br />
כיוון שמראש רציתי להתיישב בישוב כפרי הבחירה בבת חפר על פני<br />
מודיעין הייתה ברורה לי אך גם אשתי שהייתה עירונית מתל אביב<br />
התחברה מאוד לישוב. בת חפר שילבה את כל היתרונות מבחינתנו –<br />
מצד אחד אווירה כפרית ומצד שני ישוב קהילתי שיש בו את השירותים<br />
להם אנו זקוקים כמשפחה צעירה כמו שירותי בריאות, בית ספר ועוד.<br />
כיוון שזה היה ישוב בהקמה לקח זמן עד שכל התושבים התחברו<br />
לתשתיות כמו למשל קווי טלפון ואפילו חשמל. "הייתה התרגשות<br />
כשבנו את המדרכות וגם כשחיברו אותנו לטלפון. לא הייתה כלל<br />
אווירה של קיטור אלא להיפך, קיבלנו את זה בהבנה והתרגשנו בכל<br />
פעם שנבנה משהו חדש בישוב, זה היה כמו ילד קטן שמתפתח".<br />
התקופה של האינתיפאדה<br />
אחת התקופות המאתגרות שעברו על המתישבים הייתה תקופת<br />
האינתיפאדה בשנת 2,000 כאשר נורו על בת חפר צרורות מטול<br />
כארם השכנה. "היה מישהו שהגיע ממש ליד החומה וירה צרורות וזה<br />
היה מאוד מפחיד אבל לא חשבנו לעזוב. באותה תקופה היו פיגועים<br />
בכל הארץ כך שמצבנו כאן לא היה יוצא דופן. מעבר לאירועי הירי<br />
הבודדים דווקא הרגשנו ביטחון".<br />
רן מחלק את חיי הישוב לשתי תקופות – תקופת ההקמה ותקופת<br />
ההתבססות. בתקופת ההקמה הייתה אווירה של חלוציות ואחדות<br />
גורל בין האנשים שהגיעו כדי להקים ישוב חדש מאפס. בתקופת<br />
ההתבססות הגיעה אוכלוסייה חדשה והייתה דעיכה של תחושת<br />
החלוציות ועימה הקשרים החברתיים והישוב דמה יותר לכל ישוב אחר<br />
שבו אנשים לא מכירים האחד את השני. למרות זאת הוא מציין את<br />
ארוע השיטפון שבו בת חפר הוכיחה שהיא עדיין קהילה שבה ישנה<br />
עזרה הדדית כשבני נוער עברו מבית לבית עם מגבים וסייעו לתושבים<br />
שביתם הוצף והרתימות והסיוע של תושבי היישוב היה מרשים מאוד.<br />
עם הפנים להרחבה<br />
"חבר אדריכל אמר לי, ליישוב יש מחזור חיים ובת חפר נמצאת בשלב<br />
של גסיסה כישוב כאשר דור המייסדים מזדקן ודם חדש לא נכנס<br />
לישוב. ניתן לראות זאת בבית הספר שבו הכיתות הולכות וקטנות וגנים<br />
נסגרים. השלב הבא הינו הקטנת משאבים ליישוב. לכן אני מודע לכך<br />
שההרחבה היא חיונית. מצד שני צריכים להשקיע לאלתר בתשתיות<br />
התחבורה שכבר כיום קורסות בשעות הבוקר. אני עובד בחיפה ויוצא<br />
מוקדם בבוקר בניגוד לכיוון הפקקים אך כשיש לי לפעמים פגישות<br />
ברעננה זה פשוט נורא."<br />
רן מצייד אותי בטבלה מסודרת שבה רשם לעצמו מדוע הוא מסתייג<br />
מההרחבה ומדוע הוא תומך בה.<br />
תחת הכותרת "נגד" רשם טיעונים כמו – שינוי אופי הישוב, חשש<br />
מכניסת אוכלוסייה חדשה לא איכותית, חשש שבת חפר תהפוך<br />
למועצה, צעד שיהיה הרסני לדעתו אלא אם תקבל שטחים מניבי<br />
הכנסות משמעותיים אחרת ייגזר עליה להיות יישוב עני והטיעון<br />
האחרון איתו אני מזדהה מאוד הוא שמירה על שטחים ירוקים. כיוון<br />
שלחיות אין לובי והן לא יכולות להגיש התנגדויות הן זקוקות לבני<br />
האדם שיחשבו על כך שגם להן יש צורך באזורי מחייה.<br />
"למזלנו אנחנו תחומים בגדר ובכביש שש ולכן לא ניתן להרחיב אותנו<br />
יותר ממה שתכננו. אני מקווה מאוד שההרחבה תביא לפריחה בישוב<br />
ושיתישבו בו בני העמק שישמרו על אופיו המקורי".<br />
26
תפוח בדבש<br />
בכניסה ליישוב<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 27 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
התמודדות עם שינויים<br />
איילת יונגר משוחחת עם ריקי ברונז<br />
www.bathhefer.net.il<br />
בעקבות ההרחבה הצפויה לישוב, ישבתי עם ריקי, פסיכולוגית<br />
במקצועה לשיחה בנושא שינויים, מדוע אנחנו כל כך חוששים<br />
משינוי והאם יש דרך להקל על שינוי או להתכונן לקראתו.<br />
ריקי ברונז היא תושבת הישוב מראשיתו, מתגוררת כאן יותר מ-21<br />
שנה )כשהיו גנרטורים והרבה חול...( ,זאת מלבד שלוש שנים של<br />
רילוקיישן בתאילנד שאגב שינוי, זה חתיכת שינוי לגור שם וכאן. נשואה<br />
לדני, הגיעו כשהייתה בהריון עם ביתה הבכורה, שמשתחררת מהצבא<br />
בקרוב )עשתה מכינה לפני הצבא(, יש לה בת בכיתה י’ ובן בכיתה<br />
ז’. ריקי פסיכולוגית תעסוקתית מומחית וחינוכית מומחית. עובדת<br />
בשרות הפסיכולוגי החינוכי בכפר סבא במשרה חלקית כמרכזת<br />
תחום ASD בבתי הספר וכפסיכולוגית בתיכון, עובדת בקליניקה<br />
פרטית בבת חפר בתחום של יעוץ תעסוקתי לאנשים שמתלבטים<br />
בבחירה לימודית ומקצועית או בצמתים שונים בקריירה וכן בתחום<br />
החינוכי טיפולי לרבות הדרכת הורים, אבחונים, טיפולים לילדים ונוער<br />
ומבוגרים צעירים בגישה אינטגרטיבית עם כלים מעולם הCBT.<br />
כשניסינו לבחון את השאלה האם שינויים בעולם המודרני זה דבר<br />
קשה או קל הגענו למסקנה שהדבר מורכב.<br />
למעשה זה נשמע לא הגיוני שקשה לנו עם שינויים, הלוא מרגע<br />
לידתנו כשיצאנו מהרחם לעולם, אנו מתמודדים עם שינויים, יש<br />
שינויים קטנים וגדולים שאנחנו בוחרים )בגד חדש, מעבר דירה(, יש<br />
שינויים שהם חלק ממעגל החיים הנורמטיבי שלנו )מעבר לגן, לבית<br />
ספר, לצבא( ויש שינויים שנקבעים עבורנו )פיטורים, קבלת מלגה,<br />
דיאטה רפואית(.<br />
אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגים אדירים, שמשפיעים על חיינו<br />
בכל הרבדים בלי היכר, כל הזמן. הבת הבכורה של ריקי, בת 21 גדלה<br />
בסביבה חברתית שונה לגמרי מהבן הצעיר בן ה-12 שגדל לתוך כך<br />
שנפגשים עם חברים ובמקום להביט בעיניים, מביטים במסך.<br />
כולנו יצורים מסתגלים, עברנו כל כך הרבה שינויים , רובם בהצלחה<br />
ובכל זאת זה לא תמיד פשוט לנו.<br />
אז למה להרבה מאתנו כל כך קשה עם שינויים?<br />
יש מספר סיבות לקושי בשינויים ועיקרם:<br />
● מרבית השינויים טומנים בחובם אי ודאות. גם כשיש שינוי חיובי<br />
כמו כשהילד שלנו עולה לכיתה א’ יש לנו התמודדות עם אי ודאות<br />
)איך הוא ישתלב, אם תהיה לו מורה קשובה ואכפתית כמו הגננת,<br />
מי יהיו החברים שלו ועוד(. לרובינו קל יותר לתפקד תחת תנאים<br />
ברורים ומוכרים. אנו מחפשים חוויה של שליטה על חיינו )הגם שזו<br />
רק אשליה שיש לנו שליטה( ופוחדים מאיבוד שליטה. השינוי יוצר<br />
חוויה של אי ודאות ואובדן שליטה, המלווה פעמים רבות בחרדה.<br />
אנחנו רגילים לפחד מהעתיד- מה יהיה? מה יקרה אם?<br />
● בכל שינוי יש גם אובדן של משהו אחר שהיה, או משהו אחר שיכול<br />
היה להיות. אם אני מקבלת תפקיד חדש בעבודה אני מאבדת<br />
תפקיד אחר שאולי יכולתי לקבל ואני גם מאבדת חלק מהדברים<br />
הטובים שהיו לי בתפקיד הקודם )נוחות, אנשים קרובים, מעמד<br />
ועוד(. לרובינו יש נטייה לעשות אידיאליזציה לעבר ובכך אנחנו<br />
מעצימים את תחושת האובדן.<br />
● הקושי שלנו להשתנות. ועל זה אמר טולסטוי :”כולם רוצים לשנות<br />
את העולם אבל אף אחד לא רוצה לשנות את עצמו”. למעט<br />
דברים מסוימים שרובינו רוצים לשנות )כמו להיפטר מהרגלים<br />
מזיקים, לאמץ אורח חיים בריא יותר( רבים מאתנו לא רוצים, או<br />
רוצים אבל לא באמת מוכנים להתאמץ בכדי להשתנות. לא כל<br />
כך מהר אנחנו רוצים לצאת מאזור הנוחות שלנו.<br />
● שינוי מעורר בנו מחשבות, ספקות ולבטים. רבים מאתנו חיים<br />
חלק גדול מחיינו על “טייס אוטומטי” - נשארים באותה עבודה<br />
מתוך הרגל, לא חושבים לעזוב מקום מגורים “כי הילדים הרי<br />
לומדים כאן” ועוד.<br />
השינוי שקורה בבת חפר פתאום מטלטל אותנו וגורם לנו לחשוב<br />
ולהעלות בנו שאלות שאולי לא עסקנו בהם הרבה זמן, אם בכלל-<br />
למה באנו דווקא לבת חפר? מה משך אותנו למקום הזה? מה היו<br />
החלומות שלנו? האם התממשו? ממה התאכזבנו? האם טוב לנו<br />
כאן? האם נרצה להישאר כאן אחרי ההרחבה? ועוד... .<br />
זה קצת דומה לזוג שחווה שינוי כלשהוא )הילדים עזבו את הבית(<br />
ואז לפעמים מתחילים לבחון את הזוגיות )לבד או ביעוץ זוגי( ולשאול<br />
שאלות: למה התאהבתי באישה שלידי? איזה תכונות אהבתי בבחור<br />
שאתי? מה עדיין קיים ומה השתנה בקשר ובבן הזוג ועוד...<br />
מה קובע אם שינוי יהיה קשה או קל עבורנו?<br />
שני גורמים קריטיים שיקבעו איך יהיה השינוי עבורנו הם:<br />
● תפיסת השינוי – הפרשנות שאדם נותן לשינוי - האם השינוי<br />
נתפס כהזדמנות ואתגר או לחילופין כמקור לחץ ואף איום.<br />
תפיסת השינוי כאתגר תלווה ברגשות של התלהבות, שמחה,<br />
התרגשות. תפיסת השינוי כאיום תלווה ברגשות של חרדה,<br />
כעס, חוסר אונים. אותו שינוי נתפס אצל כל אחד בצורה שונה.<br />
וכשמדברים במקרה הנוכחי על הרחבת הישוב, היא יכולה להיתפס<br />
אצל האחד כצעד משמעותי וחשוב בהתפתחות הישוב מבחינת<br />
תשתיות, תקציב גדול יותר, אפשרויות כלכליות וחינוכיות ואצל<br />
האחר כנזק בל יתואר שיהרוס את תחושת הביטחון ואת הצביון<br />
הקהילתי של הישוב.<br />
גם המימד האישי כמובן נכנס לכאן - האם ההרחבה תזיק לי או<br />
תיתן לי הזדמנות? קוסמטיקאית מצליחה בישוב יכולה לראות<br />
בכך איום לפרנסתה בשל אפשרות לתחרות נוספת ואילו אחרת<br />
יכולה לחשוב על הזדמנות להרחיב את פעילותה ולפתוח מכון.<br />
יש לשים לב כי כל שינוי, גם אם נתפס כחיובי, עשוי להיות גם<br />
מקור ללחץ ומתח. השאלה אם הדגש שלנו בתפיסת השינוי הוא<br />
על האתגר או על האיום.<br />
28
שיחה עם<br />
ריקי ברונז<br />
● תפיסת עצמינו - איך אנחנו תופסים את עצמינו ואת המשאבים<br />
שלנו, כמה אנחנו מאמינים שנוכל להתמודד עם השינוי.<br />
יש מי שירגיש כי הוא לא בנוי להתמודד עם שינוי כזה, שהרי משום<br />
כך לא בחר מלכתחילה לגור בעיר והוא כבר גר באותו בית עשרים<br />
שנה עם אותם השכנים )כמעט..( ויש מי שירגיש שהוא זורם עם<br />
השינוי ויסתדר ואף ייהנה לראות עוד פנים חדשות ביישוב.<br />
ככל שיש יותר פער בין הערכת השינוי להערכת המסוגלות שלנו,<br />
יש יותר חוויה של קושי.<br />
את אומרת שהפרשנות היא קריטית.<br />
מה יקבע איך נפרש את השינוי?<br />
לכל אחד מאתנו סט של אמונות ותפיסות לגבי עצמו, לגבי העתיד<br />
ולגבי העולם. הסט הזה מורכב מחוויות מוקדמות, מהפנמות תרבותיות<br />
ומשפחתיות ואירועי חיים שהשפיעו עלינו. התפיסות הללו ישפיעו<br />
גם על יחסינו לשינויים. אם למשל יש לי נטייה לתפיסה קורבנית<br />
ש"תמיד דופקים אותי" )זה אגב משהו שבזהות הקולקטיבית של בת<br />
חפר עולה פעמים רבות - התחושה הזו שאנחנו גרים בישוב ש"לא<br />
סופרים אותו" במועצה או בממשלה( אז אני עשויה לראות גם במהלך<br />
הזה של הרחבה משהו שיפגע באיכות החיים שלי, שעושים לי דווקא,<br />
שנעשה מלמעלה בצורה חובבנית "כי לאף אחד לא באמת אכפת<br />
מבת חפר ובטח שלא ממני".<br />
אם הגישה הבסיסית שיש לי כלפי העולם חיובית ואופטימית סביר<br />
שיהיה לי יותר קל לסמוך על אנשי המקצוע שמלווים את התהליך<br />
שנעשה לטובת היישוב. יש יותר סיכוי שאחשוב על דוגמאות מוצלחות<br />
נוספות של הרחבות בישובים אחרים ואוכל לראות בכך משהו חיובי<br />
ותורם.<br />
יש כמובן גם גורמים סביבתיים המשפיעים על גיבוש היחס שלי<br />
להרחבה )איך הסביבה והחברים שלי מגיבים לשינוי(, גורמים<br />
אישיותיים שחלקם מולדים )יש אנשים שזקוקים לשגרה ויציבות<br />
ומתקשים מאוד עם שינויים ויש יותר גמישים ואף הרפתקנים שנהנים<br />
וזקוקים לשינויים(, גורמים מצביים )אני נמצא כרגע בתקופה קשה<br />
של התמודדות עם קשיים בריאותיים, משפחתיים או אחרים, הכוללים<br />
כבר כל מיני שינויים שאני חווה כשלילים, סביר שלא אהיה פנוי כרגע<br />
לשאת עוד שינויים( , כמו גם ההיסטוריה שלנו עם שינויים דומים<br />
)לדוגמה משפחות שהתנסו במגורים בצורת חיים קצת שונה במקום<br />
אחר ונהנו לעומת משפחה ש"ברחה מהעיר" וחוששת שבת חפר<br />
תהפוך למשהו דומה" (.<br />
אחד החששות, שגם את הזכרת ,והרבה אנשים מעלים בבת<br />
חפר, זה החשש לאבד את האופי הקהילתי של הישוב.<br />
מה את חושבת על זה?<br />
אכן, חלק גדול מהאופי המיוחד של בת חפר ומהזהות הקולקטיבית<br />
שלה כישוב איכותי הוא האופי הקהילתי והאינטימי שלה, ההכרות<br />
רבת השנים עם אנשים, העזרה ההדדית ביומיום ולבטח באירועים<br />
קשים, ההשקעה בפן החברתי, מרחב ליוזמות ולאירועים חברתיים<br />
ייחודיים )כמו פאב הבועה ) ועוד.<br />
אנחנו חיים בעידן אינדיבידואליסטי, בו כל אחד לעצמו, כשכבר מזמן<br />
אין לצערנו חוויה של אחדות כמדינה וגם לא תמיד מספיק כמשפחה.<br />
אומנם בבת חפר יש לא מעט משפחות שיצרו “חמולה מודרנית”<br />
)כמה משפחות של אחים או משפחות שגם הסבים מתגוררים<br />
בישוב( , אבל במשפחות רבות כל אח גר בעיר אחרת ולא פעם אף<br />
בארץ אחרת. אנשים רבים חווים ביום יום ניכור ותחושת בדידות.<br />
ישנה כמיהה לשייכות, לקהילתיות, לתחושה של ערבות הדדית,<br />
רצון לגדול יחד ולגדל יחד ילדים וזה משהו שיש בצורה מאוד חזקה<br />
בבת חפר. החשש של אנשים לאבד את זה מובן. כמו שציינתי קודם<br />
בכל שינוי יש גם אובדן. אין ספק שבת חפר בעוד עשר שנים תהיה<br />
פחות אינטימית ופחות אנשים יכירו זה את זה, מה שהיה לא יהיה,<br />
אך אני מאמינה ומקווה שעדיין יישמר ואף ישתבח האופי הקהילתי<br />
המיוחד של המקום, כמו גם תחושת הביטחון האישי שקיימת כאן.<br />
איך מתמודדים עם קושי ועם התנגדות של אנשים לשינוי ?<br />
ראשית חשוב לי להגיד שהתנגדות היא לא דבר רע. התנגדות מעידה<br />
על מעורבות, על אנרגיה ואכפתיות והיא חשובה מאוד לתהליך. חשוב<br />
לתת לה מקום, לשמוע את הקולות השונים שיש בישוב שלנו ולתת<br />
מענה לחששות ולביקורת.<br />
ישנם מספר דברים נוספים שיכולים לעזור בתהליך שינוי קל יותר לכולנו:<br />
● הדרגתיות בשינוי והכנה מוקדמת.<br />
● הכרה בשינוי – לקבל את השינוי, להכיל את הגעגוע לעבר ולהסתכל<br />
קדימה.<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 29 <strong>2018</strong>
בת חפר צומחת<br />
שיחה עם<br />
ריקי ברונז<br />
)המשך מעמוד קודם(<br />
● מעורבות בתהליך וקבלת מידע - ככל שנהיה יותר מעורבים<br />
בתהליך, אם זה במעגל של קבלת המידע ואם זה במעגל של ביצוע,<br />
נצמצם את אי הודאות ונחוש יותר בטחון. מעורבות אקטיבית של<br />
עשייה תספק לנו גם אפשרות להשפעה.<br />
● חיבור לכוחות ולטוב - ככל שנתמקד כולנו ברמה האישית והכללית,<br />
ביתרונות, ברווחים שבשינוי ובכוחות שלנו כישוב וכפרטים נחווה<br />
את השינוי בצורה חיובית יותר.<br />
● עזרה לאחרים - עזרה לאדם שמסיבות שונות, עבורו השינוי<br />
מורכב יותר, תאפשר לנו לתרום לזולת, תסייע לכולנו לשמור על<br />
הרוח הקהילתית של הישוב ותסייע לנו אישית לעבור את השינוי<br />
יותר בקלות. העזרה אגב יכולה להיות קטנה וחד פעמית )כמו<br />
ניסוח אימייל למועצה( ועדיין משמעותית.<br />
● הומור- תמיד עוזר.<br />
מה תפקידנו כהורים בתהליך השינוי?<br />
התגובה של הילד לשינויים מושפעת )מעבר לסוג וגודל השינוי(, הן<br />
מהמזג הבסיסי המולד של הילד, מחוויות מוקדמות, מתפיסת ההורים<br />
לגבי יכולתו להסתגל לשינויים, מתפיסת ההורים לגבי שינויים בכלל<br />
ועמדתם לגבי שינוי זה.<br />
כמו בכל אירוע בחיים, לנו ההורים יש תפקיד מרכזי בהשפעה על<br />
החוויה של הילד. אם אנחנו נתפוס את השינוי של ההרחבה בצורה<br />
חיובית כחלק מההתפתחות של הישוב ונעביר את התפיסה הזו גם<br />
לילד, סביר שהילד יתפוס את השינוי בצורה קלה וטבעית.<br />
רוב הילדים סתגלנים וקרוב לוודאי שיתרגלו לתהליך ההרחבה בקלות<br />
יחסית. עם זאת, חשוב לעשות הכנה לילדים, לשתף אותם בתהליך<br />
השינוי, כל ילד בהתאם לצרכיו ולגילו. חשוב להדגיש לילד שמדובר<br />
בתהליך הדרגתי, שמושקעת בו מחשבה רבה כדי שיהיה מוצלח ושכל<br />
המשפחה תחווה יחד את השינוי. עם ילדים צעירים מאוד אין צורך<br />
לדבר כעת על שינוי שיקרה עוד כמה שנים. עם ילדים בוגרים יותר<br />
שוודאי חשופים למידע חלקי על הנושא, חשוב לתת מידע ולהפחית<br />
אי ודאות, מומלץ גם להראות תמונות רלבנטיות שממחישות את<br />
ההרחבה, לתת מקום גם לשאלות, לספקות ולחששות שלהם וגם<br />
לספקות שלנו ההורים. כמו כן, חשוב להדגיש את היתרונות הרלבנטיים<br />
לילד )יהיו עוד גני שעשועים בישוב, תכיר עוד חברים חדשים( ואת<br />
האמונה שלכם ביכולת שלהם להתמודד עם שינויים.<br />
איך את עם שינויים?<br />
אני חושבת שלפחות בפן המקצועי עשיתי יחסית הרבה שינויים<br />
- עשיתי שתי התמחויות שונות, עבדתי בהרבה מסגרות וגם כיום<br />
העיסוקים שלי מאוד מגוונים, תמיד מתחדשת ולומדת ומשנה את<br />
תמהיל העבודה שלי בהתאם. אולי בגלל שכפסיכולוגית תעסוקתית<br />
אני עוסקת הרבה בשינויים של אנשים, זה היה לי טבעי לעשות גם<br />
בעצמי שינויים בעבודה. בתחום האישי השינוי העיקרי שעשיתי היה<br />
לפני 11 שנים – קבלנו החלטה יזומה לגור תקופה בחו”ל ויצאנו עם<br />
המשפחה לשלוש שנים נפלאות ומאתגרות בתאילנד, בסיומן חזרנו,<br />
כמובן, לבת חפר.<br />
מה עמדתך האישית על ההרחבה?<br />
אני מודה שלקח לי זמן לעכל את השינוי. התגובה האינסטינקטיבית<br />
שלי בהתחלה הייתה “מי צריך את זה בכלל” אבל די מהר הבנתי שזהו<br />
צעד חשוב ואפילו הכרחי לעתיד הישוב. כמו בחיים הפרטיים, לעיתים<br />
קשה לי לשחרר את הילדים ולהבין שהם כבר בשלב התפתחותי בוגר<br />
יותר, כך גם הישוב שלנו - צריך לעבור שלב. קשה אולי להודות כי<br />
הישוב הוא בבואה שלנו, אבל הישוב שלנו מתבגר שלא לומר מזדקן,<br />
בית ספר היסודי והגנים קטנו מאוד וחשוב כי נתחדש באוכלוסייה<br />
חדשה וצעירה. יחד עם זה, יש להמשיך ולהשקיע מחשבה בתכנון<br />
ובמתן מענה לצרכים המגוונים בישוב, תוך דגש על סיוע לאנשים<br />
שיזדקקו לכך וכן בניית תמהיל נכון של שילוב בין החדש לישן בכדי<br />
לא ליצור כאן בהמשך שתי קבוצות. יישובים קטנים, דוגמת חלק<br />
מהקיבוצים, שלא השכילו להתרחב ולמזג תושבים חדשים – מצאו<br />
עצמם בהזדקנות ודעיכה.<br />
ההרחבה תיתן לנו הזדמנות להתחדשות, פיתוח וחיזוק הישוב הקיים<br />
מבחינת תשתיות, הרחבת מענים חינוכיים ותרבותיים, יותר אפשרויות<br />
תעסוקה, אפשרות להמשכיות בין-דורית לילדי היישוב הבוגרים<br />
שירצו לגור כאן ועוד.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
צילומים: בועז לימן<br />
30
שאלות<br />
ותשובות<br />
שאלות ותשובות בנושא ההרחבה<br />
■ כיצד ניתן להשפיע על תהליך הרחבת היישוב בת חפר?<br />
לאורך התהליך קיימת אפשרות להשפיע במגוון צמתים ודרכים כל<br />
אחד לפי יכולתו ותחום עניינו. למשל, להגיע לערבי שיתוף הציבור<br />
לשמוע ולהשמיע, להצטרף לאחד מצוותי ועדת ההיגוי בתחומים<br />
השונים, לענות על סקר ועוד. בכל הזדמנות שניתנת לכם כדאי להציג<br />
בפני מקבלי ההחלטות את הרעיונות והמחשבות על עתיד היישוב.<br />
■ ומה יקרה אם לא נהיה מעורבים בוועדות ההיגוי?<br />
כמו בכל דבר בחיים, לא נוכל להלין אחר כך מדוע דברים נעשו כך<br />
או אחרת, כי לא היינו שם בעצמנו כדי להביע את העמדה הרצויה<br />
לנו. הרכבת על הפסים והיא תצא ותגיע ליעדה. היא שלכם ונועדה<br />
עבורכם. אז אתם עולים עליה?<br />
■ למה בכלל אנחנו צריכים את ההרחבה?<br />
בגלל השינוי הדמוגרפי. בת חפר מתבגרת ועובדה זו משפיעה על<br />
כלל השירותים והפעילויות לרבות דילול משאבים כספיים ומערכת<br />
חינוך מוחלשת. השינוי הדמוגרפי יצעיר את היישוב ויזרים הון איכותי<br />
אנושי וכלכלי לכלל המערכות. בנוסף, זה יאפשר לילדים שלנו ולבני<br />
עמק חפר מהיישובים הסמוכים להמשיך לגור בעמק חפר.<br />
■ האם השירותים לתושבים ייפגעו?<br />
תוספת יחידות מגורים מביאה תוספת תקציב, מתן מענה לצרכים<br />
ושיפור בתשתיות הקיימות, שלב שכבר החל בביצוע. היישוב הקיים<br />
ייהנה מתשתיות טובות יותר ושירותים מבוססים יותר.<br />
■ איך ישפיעו עוד 4,000 תושבים על עומסי התחבורה?<br />
ישנה התאמה על פי שלביות הבנייה. בשלב הראשון, כביש 5714<br />
צפוי להפוך לכביש פנימי וצומת ניצני עוז תוסדר ותורחב, ובשלב השני<br />
כביש 444 ייפתח מדרום ויתחבר צפונה יחד עם הרכבת המזרחית<br />
והקמת תחנת רכבת אחיטוב. לא תהיה התקדמות לשלב ב' של<br />
האכלוס ללא השלמת כביש 444.<br />
■ צפויים שינויים בהסדרי הביטחון?<br />
בת חפר הוא היישוב הבטוח ביותר בעמק והרחבתו מביאה סידורי<br />
ביטחון שיותאמו וישפיעו על היישובים הצמודים לבת חפר ולחלק<br />
המזרחי. אנו עובדים על כל פרט בתכנית בכדי לשמר את רמת<br />
הביטחון הגבוהה כנדרש וזאת בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים<br />
האחראיים בצה"ל ובמשטרת ישראל ושאר גורמי הביטחון בהם כיבוי<br />
אש, מד"א ופקע"ר.<br />
■ האם המרקם הקהילתי שלנו לא ייפגע?<br />
החשש מובן ואין ספק שיהיה מאתגר לשמור על הקהילתיות שלנו.<br />
חלק מתהליכי שיתוף הציבור שנקיים יעסקו גם בסוגיות האלה ונחשוב<br />
יחד על דרכים לשימור ולחיזוק הקהילתיות. ההיבטים הקהילתיים<br />
שיהיו בהרחבה מושפעים על ידינו וככל שנקדים לתכנן ולהבנות את<br />
קליטת התושבים החדשים כך נצליח לשמור על מה שכל כך מיוחד<br />
ומאפיין אותנו כקהילה.<br />
■ האם בת חפר תמשיך להשתלב בשאר יישובי העמק<br />
מבחינת הצביון הכפרי?<br />
בת חפר צומחת כיישוב קהילתי כפרי וצפויה להישאר חלק מהמועצה<br />
האזורית. ראש המועצה והנהגת היישוב פעלו אל מול המדינה ודאגו<br />
לכך שמבנה התשתיות - חזות, שטחים ירוקים, אדריכלות, גובה<br />
הבנייה ושירותי מועצה ציבוריים יישארו עם המאפיינים הכפריים.<br />
יש סיכוי שאחרי ההרחבה בת חפר תיפרד מהמועצה?<br />
ההרחבה לא נועדה להפריד את היישוב בת חפר מהמועצה האזורית<br />
ואין כל כוונה כזו, אלא להיפך, לחזק את היישוב ואיתו את כל המועצה.<br />
■ האם צפויים להיות מוסדות חינוך חדשים ונוספים ביישוב<br />
לאחר ההרחבה?<br />
בתוכנית ההרחבה הוקצו שטחים רבים למבני ציבור ובהם מוסדות<br />
חינוך. הקמת מסגרת חינוכית תלויה בכמות הילדים ובצורך שיהיה.<br />
אחת המחשבות היום היא להקים תיכון שיהיה על-אזורי בצביון ייחודי,<br />
ברוח ההתחדשות. כך, הרישום לתיכון יהיה רצוני ויבואו ללמוד מכל<br />
עמק חפר בני נוער שסוג התיכון ידבר אליהם. סוגיות ושאלות אלו<br />
נידונות לעומק בצוות החינוך בוועדת ההיגוי. לפרטים והצטרפות:<br />
משה אוזן יו"ר הוועדה.<br />
■ מי מממן את ההרחבה? האם זה נופל על כספי המיסים של<br />
התושבים?<br />
ההרחבה היא תוכנית של הוועדה לתכנון דיור לאומי )ותמ"ל( בשיתוף<br />
מנהל מקרקעי ישראל ומוקצים לה כספי פיתוח והיטלים, כך שהמימון<br />
לא קשור למיסי התושבים.<br />
עלון בת חפר | אוקטובר 31 <strong>2018</strong>
Change language