Alon BH October 2018

zachi.gat

החודש בבת חפר

עלון בת חפר • גליון • 243 אוקטובר 2018

צילום:‏ בועז לימן

ההרחבה


מערכת העלון:‏

דפנה שחר ‏)יו״ר(,‏ בועז לימן ‏)צלם מערכת(,‏

איילת יונגר,‏ יעל שביט,‏ נורית ששון,‏ סימה בורקובסקי,‏

קרן ויצמן.‏

מודעות פרסום:‏ מרסלו מכדר 054-5251315

עיצוב ועריכה גרפית:‏

דינה זלוטניק 054-2153500

דפוס:‏ רבגון

תפוצה:‏ 3,000 עותקים,‏ בישובים:‏ בת חפר,‏ בחן,‏

גן יאשיה,‏ אומץ,‏ יד חנה,‏ ניצני עוז,‏ שער אפריים,‏

עולש,‏ בארותיים.‏

מייל מערכת:‏ alon@bathefer.net

מזכירות היישוב:‏ 09-8782896

דבר המערכת

מציאות חיינו רצופה שינויים והתפתחויות.‏ לעתים הם מזעריים

ולעתים בסדר גודל אסטרטגי,‏ כמו במקרה הזה של ההרחבה

הצפויה ליישוב הקהילתי בת חפר.‏

אנחנו נמצאים בצומת מרכזי של המעבר מעיצוב,‏ חשיבה ותכנון

בפרויקט לשלב המשמעותי של יישומו.‏ ההרחבה כבר כאן ולכן

בחרנו להתמקד בה בעלון הנוכחי.‏

לפניכם סדרת כתבות בהן יועבר מירב המידע שברשותנו על

ההרחבה.‏ אמנם העלון והכתבות ממוקדות וקצרות,‏ אך הן מכסות

בתוכן תהליך תכנון ארוך טווח במהלכו נותחו האתגרים,‏ הסיכויים

והסיכונים ועד לגיבוש הפתרונות והיישומים הנדרשים להמשך

ההתפתחות הכל כך חיונית ליישוב.‏

ההרחבה היא לא רק עניין של כמות,‏ אלא בעיקרה של מהות

ואיכות - אנחנו מחויבים למצותה בכל המרכיבים המשפיעים

על חיינו,‏ גם לטווח הקצר ובעיקר לטווח הארוך בכדי לייצר יישוב

קהילתי מניב,‏ מתפתח ומתקדם באופן שיטתי וקבוע.‏

באפשרות כל מי שחפץ בכך להשפיע על מהות ההרחבה,‏

להצטרף לכל ועדה קיימת,‏ להציע וליזום ולקחת חלק בעשייה

המשותפת ליישוב,‏ למועצה ולמשרדי הממשלה.‏

לפרטים:‏

מחלקת יישובי העמק:‏ 09-8973333

מזכירות בת חפר:‏ 09-8782896

מאחלים לכם קריאה מהנה ומלמדת.‏

משה עמר

דובר בת חפר

אתר:‏ www.bathefer.net

צילום תמונת השער:‏ בועז לימן

אין להעתיק,‏ לשכפל,‏ לצלם,‏ לתרגם,‏ להקליט,‏ לשדר,‏ לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני,‏ דיגיטלי,‏ אופטי,‏ מגנטי ו/או אחר - חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או

כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל בעלון ובאתר אינטרנט,‏ בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.‏ כל שימוש בתכנים ללא אישור מפורש בכתב מ׳מערכת עלון בת חפר׳ אסורה בהחלט.‏

עלון בת חפר - עקוב אחרינו | | | ולעדכונים סרוק בנייד QR

www.bathhefer.net.il

2


אפילציה

20 שנות ניסיון

שיטה יעילה לכל

סוגי השיער

100% הצלחה!!!‏

פנינית קוסמטיקה

✓ טיפולי פנים

✓ הסרת שיער

✓ איפור קבוע

✓ אפילציה

לפרטים חייגי:‏ 052-8402937

בית קמה 21, בת חפר

עלון בת חפר | אוקטובר 3 2018


בת חפר צומחת

חיי קהילה

www.bathhefer.net.il

צילומים:‏ בועז לימן

4


טריפל

פרסום עם נוכחות!‏

✔ שילוט דיגיטלי

✔ עלון בת חפר והסביבה

✔ גוגל ופייסבוק

תדמיתי,‏ מכירתי,‏ הכרזתי

האם ידעת שזו הוצאה מוכרת

וחלק מהכסף חוזר ?

אז למה לא לפרסם ?

לפרטים:‏ מרסלו-‏‎0545251315‎

עלון בת חפר | אוקטובר 5 2018


בת חפר צומחת

המפות

בשרטוט א'‏ ניתן לראות את גבולות ההרחבה ואת שימושי הקרקע לפי צבעים:‏ ירוק - שטח ציבורי פתוח,‏ חום – שימוש

ציבורי,‏ סגול - אזור תעסוקה ומסחר,‏ אדום – נתיבי תנועה,‏ כתום וצהוב – מגורים.‏ ההרחבה גובלת בכביש 6 ומסילת הרכבת

ממערב,‏ גדר ההפרדה ממזרח,‏ נחל בחן מצפון והיישוב הקיים מדרום.‏

בשרטוט ב'‏ ניתן לראות את תאי השטח וחלוקת המגרשים וכן את מספר יחידות הדיור בכל תא שטח.‏

www.bathhefer.net.il

6


בשרטוט ג'‏ ניתן לראות את חלוקת המגרשים המיועדים לבנייה לפי מספר מגרשים,‏ יחידות דיור ושטח בנוי למ"ר.‏

המספרים

יחידות דיור קיימות

היום בבת חפר

2,500

שטח תכנית

ההרחבה

300 דונמים

דונמים לטובת

הקמת מבני חינוך

45

מספר הקומות

המירבי

3.5

אחוז היחידות שישווקו

לתושבי העמק

20 אחוז

יחידות דיור

שיתווספו לבת חפר

1,000

יחידות דיור מוגן

שייבנו במסגרת

ההרחבה

200

השטח הציבורי הפתוח

הממוצע לתושב לאחר

ההרחבה

27 מ״ר

התקן הארצי

לשטח ציבורי פתוח

בממוצע לתושב

10 מ״ר

תמהיל

צפיפות

1.5 יח׳ דיור לדונם

דונמים לטובת

הקמת שטחי

מסחר ועסקים

60

מספר התושבים

כיום בבת חפר

6,000

מספר הכניסות

התחבורתיות ליישוב

לאחר תום האכלוס

3

מספר התושבים הצפוי

לאחר ההרחבה

10,000

מספר המתעניינים

להתארגנות לרכישה

במסגרת קבוצת רכישה

מקרב בני העמק

700

רכישה מקרב

בני העמק

700

עלון בת חפר | אוקטובר 7 2018


בת חפר צומחת

‏“הובלנו להישגים מצוינים בתוכנית ההרחבה”‏

ראש המועצה מספר על המשא ומתן הקשוח שניהל ביחד עם ועד היישוב בת חפר אל מול קבינט הדיור

מאת מוטי דנוס

www.bathhefer.net.il

8

‏"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם למבני חינוך.‏ הם

אמרו שלא צריך,‏ שמספיק 17 דונם.‏ ‏'על סמך מה?',‏ שאלתי.‏

השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם.‏ אבל אצלנו תיכון

מקבל במינימום 45 דונם,‏ ואתם לא יכולים להיכנס לבנייה

כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו

במגדל.‏ עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע"‏

פנים רבות לה להרחבת בת חפר,‏ או ‏"בת חפר צומחת",‏ בשמה

הנוכחי.‏ תכניות שהופקדו לפני למעלה מעשור ושינו את צורתן פעמים

רבות ‏,קיבלו את צורתן הסופית לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך

כשנתיים וחצי בין ראש המועצה וצוותו,‏ ביחד עם יו"ר הוועד המקומי,‏

עדי אמזלג,‏ לבין צוות המתכננים של קבינט הדיור הלאומי בראשות

אביגדור יצחקי,‏ שהוחלף לאחרונה על ידי זאב בילסקי.‏

כאשר מקשיבים לראש המועצה מספר על התמורות שחלו בתכנית,‏

המחלוקות,‏ הסעיפים והשינויים שביקש ואף דרש להכניס בה אשר

נתקלו בהתנגדויות רבות,‏ עד שלבסוף נתקבלו - מתקבלת תמונה

המשקפת מאמץ גדול.‏

האמנם הרחבת בת חפר היא ענין שנכפה על המועצה מבלי

שיכלנו לעצור אותו?‏

‏"ברורה לך מצוקת הדיור בישראל,‏ וקבינט הדיור שהוקם ופועל תחילה

בראשות אביגדור יצחקי וכעת בראשות זאב בילסקי דוחף תכניות בנייה

בכל הארץ.‏ אבל לא רק מהכיוון של הממשלה יש צורך עז לפתור את

מצוקת הדיור הלאומית,‏ ענין שכל רשות מקומית צריכה להתחבר

אליו באופן יזום,‏ אלא שגם על פי תפישת עולמי יש בהרחבות משהו

טוב שאי אפשר להתעלם ממנו".‏

מהו?‏

‏"ההרחבות שינו את העמק,‏ הכניסו אוכלוסיות חדשות וצעירות,‏ ובת

חפר זקוקה לזה כמו אויר לנשימה.‏ אני רואה ושומע זאת מכל עבר

ובמיוחד מהוועד המקומי".‏

הרחבה טובה ומיטיבה

איך בת חפר מוגדרת על ידך?‏

‏"בת חפר בעיניי היא אינטגרציה מעניינת וחשובה בין הציבור הישראלי

ובין מושבים,‏ ישובים וקיבוצי העמק.‏ הקהילה מונה כ-‏‎2,500‎ משפחות.‏

בפן הקהילתי-חברתי בת חפר היא ישוב לדוגמה;‏ זו קהילה מתנדבת,‏

מעורבת ומלוכדת וראינו את הסולידריות בזמן ההצפה של העמק

בחודש ‏)ושנה(.‏ אני רואה בבת חפר מרכז מאורגן שיודע לתת שירותים

לא רק לעצמו אלא גם לקהילה שסביבו.‏ לדעתי,‏ לא יתכן שיו"ר ועד

בסדר גודל כזה יהיה מתנדב נטו.‏ זה גם לא דמוקרטי כי הוא לא יכול

להתפנות במאה אחוז לשרת את הציבור".‏

אז ההרחבה רצויה בעיניך?‏

‏"מחויבת המציאות,‏ טובה ומיטיבה.‏ כאמור,‏ ההרחבה תאפשר ל-‏‎20‎

אחוז מבני בת חפר ובני המועצה שיש להם ענין להמשיך ולגור בעמק

אפשרות למצוא את ביתם במחיר שפוי בבת חפר.‏ אמנם זה יתבצע

בהגרלה אבל יש לנו זכות לקבל כמות יחידות דיור לשיווק פנימי ועל

השאר יוכלו להתמודד יתר התושבים.‏ גם בעניין זה אנו מגבשים קו

מאוד חדשני של סיוע בארגון קבוצות רכישה של תושבים מהעמק

‏)כתבה בנושא בהמשך הגיליון(.‏ הניסיון מלמד שכ-‏‎40-50‎ אחוז מבני

המקום תופסים את ההרחבות,‏ ובזכות המשא ומתן הארוך שניהלנו

מול משרדי הממשלה וקבינט הדיור,‏ , הגענו בסופו לתוצאות מצוינות

עבור התושבים".‏

כגון?‏

‏"למשל,‏ הם דיברו תחילה על תוכנית של 1,800 יחידות דיור נוספות.‏

אנחנו מצדנו הכנו תכנית צרכים ובחנו יחד עם הישוב את המגמות.‏

הגענו למסקנה שהיישוב יוכל לקלוט במקסימום 1,000 יח"ד נוספות.‏

אז הצעתי לקבינט הדיור שנבנה אלף יח"ד ועוד 200 יחידות לדיור

מוגן שכל כך חסרות בעמק ושעלו כצורך מהאוכלוסייה.‏ זהו ערך

חשוב מאין כמותו לאפשר לבני הגיל השלישי להישאר קרוב ובתוך

הקהילה והם גם כמעט ולא צורכים שירותים עירוניים.‏ וכך אכן סוכם.‏

‏"גם בנושא קצב האכלוס,‏ היה לנו חשוב שכביש 444 יהיה חלק מהותי

בתכנית כך שעד שהוא לא יושלם לא יחל שלב ב'‏ באכלוס.‏ מה גם

שעמדתי על כך שאת השלביות באכלוס תקבע המועצה.‏ השלמת

הכביש היא מפתח לפרויקט איכותי שישפיע על חיי התושבים.‏ דרשתי

שייכתב בפרוטוקול שלא ייבנו יותר מ-‏‎600‎ יח"ד עד שמתחילה

סלילת הכביש".‏

מה לגבי אזור תעסוקה ומסחר?‏

‏"זה היה חלק נוסף במאבק - לקבל 60 דונם לשטחי מסחר ותעסוקה.‏

עצרתי את התכנית עד שקיבלתי את האישור לזה.‏ החשיבות של

המהלך ברורה:‏ עוד הכנסות ליישוב,‏ פרנסה קרובה לתושבים והפחתת

עומסי התחבורה".‏

לאיזה סיכומים הגעתם בתחום החינוך?‏

‏"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם שיהיו מיועדים למבני חינוך.‏

המתכננים אמרו שלא צריך,‏ שמספיק 17 דונם.‏ ‏'על סמך מה אתם

אומרים זאת?',‏ שאלתי.‏ השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם.‏ אבל

אצלנו תיכון מקבל במינימום 45 דונם,‏ ואתם לא יכולים להיכנס לבניה

כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו במגדל.‏

עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע".‏

בת חפר מאופיינת בבנייה צמודת קרקע,‏ בעוד התכנית מדברת על

בנייה לגובה.‏


ראיון עם

ראש המועצה

‏"גם כאן הם ביקשו לעשות חישוב של כלל היישוב ככזה שמוגדר עד

10,000 תושבים תוך הסתמכות על 3.5 נפשות למשפחה בממוצע.‏

אמרתי להם שזה אולי רלוונטי להיכן שהם גרים,‏ אבל בעמק חפר

הממוצע הוא 4.5 נפשות למשפחה.‏ ניהלנו על זה קרב בלתי מתפשר.‏

הם קראו לי משוגע שמשבש להם את הסרגלים אבל זה הצליח,‏ כי

זו האמת,‏ והפחתנו דרמטית את מספר היחידות.‏ התוצאה היא שאם

הם חשבו להגיע לבתים של שבע קומות,‏ עכשיו מדברים במקסימום

על 3.5 קומות".‏

‏“בדרך שלי”‏

מה לגבי עומסי התחבורה הצפויים ביישוב?‏

‏"המתכננים רצו ליצור חיבור לבת חפר החדשה רק דרך הכביש

הראשי.‏ אמרתי שזה יוביל לפירוקה של הקהילה,‏ אז הציעו שתי

כניסות נפרדות ולא הסכמתי.‏ דרשתי שלושה חיבורים של נתיבי

תחבורה.‏ ‏'נצטרך להוריד בתים ולא עשינו את זה מעולם,‏ להוריד

בתים קיימים',‏ הם השיבו.‏ ‏'אז תיאלצו לעשות את זה'.‏ ‏'זה עולה כסף'.‏

לבסוף סוכם שנשתתף בחצי.‏ עד כה פינינו ארבע משפחות.‏ בסופו

של דבר יהיו שלוש כניסות.‏ ההישג הזה של הכניסות הנוספות יצר

משבר מולם.‏ ‏'אתם צריכים אותי,‏ אז ככה זה יעבוד.‏ הולכים בדרך

שלי'.‏ עד שנחתמה הסכמה.‏

‏"כך היה גם לגבי מגרש הכדורגל.‏ כאשר הם קיבלו את ההקצבה

למגרש ושאלו אותי היכן הוא יהיה.‏ אמרתי ‏'בבת חפר'.‏ ‏'למה?',‏

שאלו.‏ ‏'כי לא יכול להיות שיישוב כה גדול לא יהיו בו מתקני ספורט

מתקדמים.‏ גם לגבי הקמת המרכז המסחרי,‏ רק אחרי שהצעתי לחלק

את המגרש של 8 הדונמים אשר אותו ניסו לשווק ללא הצלחה שלוש

פעמים טרום כניסתי לתפקיד,‏ הוקם המרכז.‏

נשמע שהיה מסע מתיש בדרך להרחבה.‏ איך אתה מסכם את

הסאגה מול קבינט הדיור?‏

‏"ברור לי שללא מעורבות עיקשת מולם זה היה נסגר על 1,800 יחידות

דיור עם כניסה תחבורתית אחת,‏ מגדלים בני שבע קומות,‏ אזור חינוך

מצומצם וללא אזור תעשיה".‏

הסעיף

יחידות דיור

יעד אוכלוסייה סופי ליישוב

אכלוס ייעודי לבני העמק

השלמת כביש 444 כתנאי לאכלוס בשלב ב’‏

שטח למסחר ותעסוקה

בנייה לגובה

מבני חינוך

תחבורה

עמדת הפתיחה

של קבינט הדיור

עמדת המועצה והוועד המקומי

שהתקבלה

200 + 1,000 יח”ד לדיור מוגן

10,000

200 יחידות

1800

14,000

0 יחידות

לא דובר כלל

המועצה תקבע את שלבי האכלוס;‏ לא ייבנו

מעל ל-‏‎600‎ יח”ד לפני תחילת סלילת הכביש;‏

שלב ב’‏ יחל לאחר השלמת הכביש

60 דונם הקצאת קרקע

3.5 קומות

45 דונם

3 כניסות

0 דונם

7 קומות

17 דונם

כניסה אחת ליישוב

עלון בת חפר | אוקטובר 9 2018


בת חפר צומחת

ראיון עם

עדי אמזלג

הדרך להרחבה

ראיון עם עדי אמזלג - יו״ר ועד מקומי בת חפר

‏"ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו,‏ מעצימה את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה

בשיתוף המועצה...‏ פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה הנוכחית היא בשורה טובה

וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק"‏

מאת משה עמר

הרחבת בת חפר כבר כאן וזה קורה.‏

ישבתי עם עדי לשמוע מהצד שלו איך תוכננה ההרחבה מראשיתה,‏

ההתמודדות של אנשי היישוב והמועצה מול משרדי הממשלה

ולהבין לאן פנינו מועדות.‏

אז איך הכל התחיל?‏

לפני כשלוש שנים וחצי שנים הכריזה הממשלה בהחלטה חד צדדית

על השלמת הקמת היישוב בהתאם לתוכנית הקמת היישוב לפני

למעלה מ-‏‎20‎ שנים וזאת בצורה הנוגדת את תוכניות המתאר שלה

ואת אופייה הכפרי.‏ מיד עם קבלת הפרסום בנושא התחלנו בהנהגת

היישוב יחד עם ראש המועצה לפעול בהליכים מואצים מול משרדי

הממשלה בכדי לוודא כי התוכנית שייעדו לנו לא תצא לפועל,‏ אלא

תותאם לבת חפר של היום בכלל תחומי החיים תוך הפקת לקחים

מתהליך הקמת היישוב ואני שמח לבשר שהגענו להישגים רבים,‏

מרשימים ומשמעותיים.‏

לפני שנדבר על ההישגים,‏ כמה ההרחבה הזאת בכלל נדרשת?‏

חשוב להבין כי הרחבת בת חפר היא צורך חשוב וקיומי להמשכו של

היישוב ומאפשרת אופק חדש ליישוב,‏ בת חפר שכיום חוגגת 20 שנה

להקמתה נמצאת בתהליך ‏"התבגרות"‏ מואץ דבר המאיים על כלל

המרקם היישובי . כבר היום אנו עדים לירידה חדה במספר הילדים

הפועלים במסגרת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית שלנו.‏

כל שנה אנו עדים לסגירת גני ילדים וצמצום כיתות א'‏ עקב מיעוט

בילדים ובמקביל ניתן לראות לפי הנתונים הדמוגרפיים שגם תנועות

הנוער יוקטנו משמעותית בעתיד הקרוב.‏ מצב זה משאיר אותנו עם

מערכות קטנות כולל שיתקשו להמשיך בהחזקת פעילות מגוונת

וענפה של המרכז הקהילתי לנוכח העובדה שהקיטון יגרום לצמצום

התקציבים שישפיעו ישירות על איכות החיים והחינוך שלנו ושל ילדינו.‏

גם תקציבי היישוב הולכים ומצטמקים בשל הצורך באחזקת תשתיות

היישוב הנשחקות דבר המקשה על ביצוע פיתוחים והקמת תשתיות

חדשות.‏

קיבלנו תקציב משמעותי להקמת מתחם נוער חדש בסך של 6.2

מיליון ₪ - מתחם נוער שיכבד את הנוער לנו ואת הפעילות המבורכת

שמתבצעת בו.‏

קיבלנו תקציב להקמת תשתית ל'עיר חכמה'.‏ קיבלנו תקציבי פיתוח

להגדלת המרכז הקהילתי ותשתיות הספורט ועוד ועוד.‏

אנחנו ממשיכים לפעול בכל החזיתות,‏ כולל מול משרד הפנים בכדי

למצב את בת חפר כיישוב שמקבל את הצרכים שלו מהמדינה.‏ וכבר

כעט אפשר לראות כי הלחץ שהפעלתי הועיל,‏ בשיתוף ראשי יישובים

כשלנו ואנו זכאים לתוספת תקציבית של כ ₪ 850,000 לשנה בשנים

הבאות,‏ דבר שיאפשר לנו להמשיך ולפתח את היישוב ולשמר את

איכות החיים שלנו.‏

אפשר להיות רגועים?‏

כפי שניתן להבין הסיכומים נעשו מול המינהל ומשרדי הממשלה,‏

והתפקיד שלנו ושל המועצה יחדיו לוודא כי האופק החיובי המסתמן

לבת חפר יקרה.‏ כולנו יודעים כי גם לפני 22 שנה עם הקמת היישוב

ניתנו לא מעט הבטחות מצד משרדי הממשלה למתן תשתיות

יישוביות והתאמות שנדרשו כבר אז.‏ לצערי בין ההבטחות לבין

הביצוע בפועל היה פער גדול,‏ גדול מדי,‏ כפי שכולנו חשים בחסר

של תשתיות המותאמות ליישוב בסדר גודל כשלנו.‏ ולכן החשיבות

הרבה לוודא קיום הסיכומים וההבטחות והמשך ניהול המשא ומתן

בכל מה שנידרש כדי שנקבל את המגיע לנו ואף יותר.‏

אני שמח לראות שככל שהדברים מתקדמים ולאור ההכרות המקצועית

והבין אישית שנוצרה בינינו לבין נציגי הממשלה אנו משפרים הישגינו

כל הזמן.‏

חמש השנים הקרובות רבות חשיבות לבת חפר,‏ עלינו לנהל ולפקח

על ביצוע ההרחבה בתנאים שלנו ובמקביל להתנהל בהווה מול

צמצום דמוגרפי בחתכי גיל מהותיים להתנהלות היישוב,‏ תוך חיזוק

תשתיות הקהילה בכדי שיוכלו לקלוט בצורה ראויה את התושבים

החדשים שיצטרפו אלינו.‏

www.bathhefer.net.il

ומהם ההישגים העיקריים שלכם ושל המועצה מול משרדי

הממשלה?‏

הצלחנו להשיג שטחי מסחר ותעסוקה שיאפשרו לנו לקבל תקציבים

משמעותיים לשיפור חיי כולנו כתוצאה מגביית ארנונה מעסקים.‏

ובנוסף יספקו תעסוקה לחלק מתושבי היישוב ולצעירים שבינינו

שבכל שנה הופכים לפלח גדול באוכלוסיית היישוב.‏ גם הגמלאים

יקבלו מענה באמצעות הקמת דיור מוגן בתוך היישוב ודיירי המתחם

והגמלאים ביישוב ייהנו משירותים מותאמים ברמה הגבוהה ביותר.‏

יש עוד מה לעשות?‏ יש עוד על מה להשפיע?‏

ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו,‏ מעצימה

את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה בשיתוף

המועצה.‏ עבודה רבה לפנינו ואני פונה אליכם תושבי בת חפר לבוא

ולקחת אחריות על חיינו ולסייע כל אחד ואחת על פי ניסיונכם ועל פי

יכולתכם ולקחת חלק בתכנון,‏ בחשיבה ובעשייה למיקסום התוצאות

בכלל התחומים והם רבים.‏ כולי תקווה כי יירתמו כמה שיותר תושבים

לתהליך משמעותי זה.‏

10


לסיכום

פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה

הנוכחית היא בשורה טובה וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק.‏

לשמחתי שותפות הדרך עם ראש המועצה,‏ צוותו ומנהלי האגפים

במועצה מאפשרת לנו לפעול בחופשיות ובמקצועיות,‏ מה שלא

התקיים לפני 22, וזה המקום להודות להם שהלכו דרך ארוכה והשקיעו

שעות על שעות להבאת התוצאה האמורה,‏ שלא חסכו זמן משאבים

נושא

מספר תושבים כולל בבת חפר

יחס צפיפות יחידות לדונם

חיזוק היכולת הפיננסית של היישוב -

הקצאת שטחי מסחר ותעסוקה

מספר יחידות

הסדרת תחבורה פנים יישובית

כבישי גישה ליישוב

בנייה לגובה

תשתיות ניקוז וביוב של ההרחבה

התאמה בין הישוב של היום להרחבה

בחינה והתאמת המבנה השלטוני של

היישוב מול המועצה

מתן עדיפות לתושבי בת חפר והעמק

בקנייה

הכנסת הליכי תיכנון מגורים לשם

הבטחת הגעת אוכלוסייה חזקה

תשתיות חשמל מותאמות לסטנדרט

הגבוה של הקמתם מתחת לפני הקרקע

הקמת ריאות ירוקות לטובת איכות החיים

ארגון מחדש של מרכז היישוב שיותאם

להרחבה ותושבי הישוב כיום

תנועה מוסדרת בתוך היישוב והחוצה

הקצאת חניות לפי תקן מחמיר

ביטחון

חינוך וספורט

הערכות לקליטת תושבים חדשים

העתקת מתחם אחזקת היישוב מחוץ

ליישוב לשטח התעשייה

הקמת מסוף תחבורה ציבורית ומשאיות

מחוץ ליישוב

פיתוח נוף וחזות חדש קיים

שירותי דת

הנגשת שירותים לתושב

סטטוס הישגי הנהגת היישוב והמועצה מול מוסדות המדינה

מצב התחלתי מול

מוסדות המדינה

14,000 תושבים

ממוצע של 7 יחידות לדונם

לא הוקצו

1400 למגורי משפחות

אין התאמה

התייחסות ל 5714 בלבד

עד 7 קומות

תוכנן על בסיס התשתית

הקיימת כיום

התאמת תשתית פיסית מועטה

השארתו במתכונת הנוכחית

בה ועד מתנדב מנהל יישוב של

10,000 תושבים

לא ניתנה

לא ניתנה

לא ניתנה

לא ניתנו

לא ניתנו

לא ניתנו

לא ניתנו

הסדרה חלקית

הקמה של קריית חינוך

לא הייתה התייחסות

לא ניתנה

לא ניתנה

לא ניתנה

ניתנה התייחסות חלקית

לא ניתנה התייחסות

ואף שכרו יועצים מקצועיים בכדי לאפשר לנו לעבוד בצורה מקצועית

וסדורה כולל התעקשות לאורך כל הדרך על הבאת התוצאה הטובה

ביותר שחשבנו לנכון.‏ תודה גם לחברי הוועד שידעו לקבל החלטות

אמיצות ולא פשוטות תוך השקעה בתהליכי חשיבה רבים ולחברי

וועדת הותמ"ל מטעמינו שהוקמה בראשותי – לבני ויטנברג,‏ גיא

ויצ'לבסקי,‏ רעיה קידר,‏ ליאור לבנוני , אמנון גולדפדן.‏

ההסכמות אליהן הגענו:‏

10,000 תושבים לפי תב”ע היישוב

5.5 יחידות לדונם ממוצע

60 דונם שטחי מסחר ותעסוקה מחוץ לתחומי היישוב

800 מגורי משפחות,‏ 200 דיור בר השגה , 200 יחידות דיור מוגן

קיום התאמה בין ישן לחדש

הקמת כביש 444 לפי שלבים של איכלוס והפיכת כביש 5714 לכביש

פנימי לסיום העומסים בו ויצירת 3 מוקדי כניסה ויציאה ליישוב

עד 3 קומות בצמוד לתב”ע עמק חפר

הקמת מרכז ניקוז וביוב חדש שיוכנו לו תשתיות חדשות

למנוע עומסים על התשתית הקיימת כיום

התאמת כלל התשתיות הפיסיות לפי הפרוגראמה היישובית

בתוספת הצרכים שההרחבה מביאה עימה

שינוי מבנה הניהול השלטוני ותקציבים הן של המועצה והן של

משרדי הפנים לניהול מקצועי של יישוב בסדר גודל כזה.‏

ניתנו 20% מכלל הפרוייקט עדיפות לתושבי עמק חפר

ומתוכם 60% לתושבי בת חפר

יחידות המגורים יוקמו בסטנדרט גבוה

התשתיות יוקמו מתחת לפני הקרקע למניעת קרינה ופגיעה בחזות

ניתנו – יוקם פארק מושקע בצמוד לנחל בחן יחד עם פארק חורש

טבעי באזור ההרחבה

ביצוע תכנון חדש והקמה של משטחי ספורט ונופש,‏ בריכה ,

אודיטוריום , תשתיות וחללים קהילתיים

בתכנון החדש יהיו 2 כניסות ויציאות מהיישוב , תיכנון כבישי

רוחב ואורך רבים,‏ שבילי אופניים

2 חניות לכל יחידת מגורים וחניות ציבוריות רבות

הסדרה מלאה כולל השלמת גדר היישוב לכל אורכו והיקפו

כולל התאמת תשתיות הביטחון הקיימות כיום

הקמה של קריית חינוך המשתרעת על שטחשל 40 דונם שתכלול

אולם ספורט,‏ מתקני ספורט,‏ אולמות לשימוש ביה”ס והקהילה,‏

הקמת גני ילדים בסטנדרט החדש ועוד...‏

הוקמה ועדת היגוי בשיתוף המועצה ויועצים מקצועיים

אושרה הבקשה – אחזקת היישוב על מתקניה מקבלת

הקצאת שטחים שאיזור התעסוקה והמסחר שייבנה

אושרה הבקשה – יוקם מסוף תחבורה וחניית רכב כבד מחוץ

ליישוב בשטחי המחסר והתעסוקה

ניתנה התאמה בין שני חלקי היישוב

הקמת בית כנסת גדול וגידול ושיפור הקיים כולל מקווה

תהליך מובנה עם המועצה ליצירת מוקדים בתוך היישוב למתן

מענה בנושאים שונים כגון – רווחה,‏ חינוך,‏ ביטחון,‏ הנדסה וגזברות

סטטוס

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

בשלבי הגשת המלצות

של משרד הפנים

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג גידור והתאמה לכלל

היישוב – החלפת הגדר הנוכחית

ביישוב בתהליכי דיונים.‏

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג

הושג חלקית – המשך

עבודה מול המועצה הדתית.‏

נמצא בתהליך אפיון

לטובת יישום

עלון בת חפר | אוקטובר 11 2018


בת חפר צומחת

קבוצת

בני העמק

הרחבה לבני העמק

שגיא בן יואב,‏ סמנכ"ל פיתוח עסקי בכלכלית עמק חפר,‏ מספר על הרעיון החדשני להקמת קבוצת מתעניינים

של תושבי העמק לאכלוס הרחבת בת חפר

www.bathhefer.net.il

‏"כלכלית עמק חפר"‏ מובילה בימים אלה

פרויקט חדשני מטעם המועצה והחברה

שנועד להוביל לאכלוס חלק מהרחבת בת

חפר בבני היישוב והעמק.‏ ‏"במסגרת התכנית

להרחבת בת חפר הצליח ראש המועצה

להביא להישג לפיו 20 אחוז מיחידות הדיור

יוקצו לתושבי עמק חפר עם קדימות לתושבי

בת חפר,‏ כאשר המצב ההתחלתי היה

שרשויות התכנון לא רצו לייחד יחידות דיור

כלל לתושבי העמק",‏ מספר בן יואב.‏ ‏"מדובר

בכ-‏‎200‎ יחידות דיור בערך לתושבי בת חפר.‏

לאחר התחלנו בחשיבה איך מובילים למצב

שאת 800 היחידות הנותרות אנו מאכלסים

רובן ככולן עם בני העמק,‏ כדי שנוכל להחזיר

ולהשאיר את הבנות והבנים שלנו בעמק,‏

ולשמור על הצביון והקהילה ביתר שאת

והקפדה".‏

מדוע זה חשוב לכם?‏

‏"מה זאת אומרת,‏ בת חפר היא ישוב קהילתי

ופעיל מאוד בהיבטים הקהילתיים,‏ עם

פעילויות תרבותיות וחינוכיות.‏ לכן,‏ חשוב

לנו לשמור שתגיע קהילה איכותית ובעלת

מנטליות דומה,‏ על מנת שהמרקם הקהילתי,‏

שהוא גם כך עדין במרחב הכפרי,‏ לא ייפגע.‏

אנו רוצים קהילה מעורבת ומתנדבת שנרתמת

לטובת צרכי הקהילה ומסייעת בשגשוגה

הכללי".‏

ומה היתה תוצאת החשיבה?‏

‏"תחילה הצענו ליצור מכירה של כל יחידות

הדיור לבני המקום.‏ אמרנו,‏ בואו נהיה אנחנו

היזמים,‏ נאגד ונקים קבוצת רכישה,‏ כאשר

החברה הכלכלית תהיה היזם שלה.‏ היא זו

שתאגד את המשתכנים,‏ תגבה את הכספים,‏

תתכנן,‏ תתווכח ותיזום.‏ אבל ראינו שזה לא

ישים".‏

מדוע?‏

‏"כי זה מייצר ניגוד עניינים מובהק,‏ שמתבטא

בשני מישורים.‏ ראשית,‏ כחברה כלכלית,‏

שאלו אותנו מה הידע שלכם ביזמות נדל"ן?‏

אל תתגלחו על התושבים ועל הכסף של

המדינה בבקשה.‏ ושנית,‏ כחברה כלכלית,‏

אתם למעשה הזרוע הביצועית של המועצה

ומנגד המועצה היא הרגולטור שלכם.‏ אז

איך בדיוק המועצה תפקח עליכם?‏ הרי היא

זו שצריכה להנפיק לכם את היתרי הבניה

ולפקח על התהליכים שנעשים בהקשר זה".‏

אז איך התקדמתם משם?‏

‏"לא הרמנו ידיים והמשכנו לחשוב.‏ אז יזמים

בפרויקט לא נהיה,‏ אבל כן מותר לנו לפרסם

לתושבי העמק ולהציע להם סיוע בהתאגדות

בקבוצות רכישה.‏ אנחנו ננגיש להם את

המידע,‏ נסייע ונוביל להתארגנות מתוך

התושבים,‏ ואחרי שיתאגדו,‏ הם יפנו בסיוע

וליווי שלנו ליזמים רציניים,‏ גדולים ואיכותיים,‏

ויתאגדו מולם.‏ כך למעשה אנחנו מסייעים

לגיבושה של הקבוצה ולחיבורה ליזם".‏

האם יש מכך תועלת ליזמים?‏

‏"מהלך כזה יחסוך ליזמים הרבה מאוד כסף

שהם מוציאים בכל פרויקט על עלויות מימון,‏

שיווק ומכירה.‏ כך,‏ יש להם כמות של דיירים

שכבר מוכנים לתת מקדמה לדירה,‏ אז רק

תנו להם הנחה,‏ כי זה התנאי שלנו,‏ וצאו

לדרך.‏ זה הרעיון".‏

קיים לכך תקדים בישראל?‏

‏"זה היה רעיון של ראש המועצה וסגנו.‏ לא

שמעתי על רשויות שעשו את זה עדיין.‏ זה

חדשני מאוד.‏ ניסינו לברר כי רצינו ללמוד

אבל לא מצאנו".‏

ומה נעשה כבר בפועל?‏

‏"מרגע שהבנו את המתווה החלטנו קודם כל

לבדוק היתכנות,‏ לברר אם יש בכלל עניין בקרב

תושבי בת חפר והעמק.‏ אז יצאנו בקול קורא

ציבורי לאוכלוסייה,‏ ובום!‏ ביקוש אדיר.‏ נרשמו

עד כה כ-‏‎800‎ מתעניינים.‏ שמחנו לגלות

כי הצפנו צורך ממשי של תושבים ואנחנו

פועלים בימים אלה ליצירת תשתית מתאימה

להתארגנות המתעניינים לרכישה מרוכזת של

יח"ד בהרחבה הצפויה.‏ בשבועות הקרובים

נקיים כנס ראשון של כל המתעניינים".‏

ספר על הקריטריונים?‏

‏"הקריטריונים נוגעים לשאלות כמו מי יכול

להתאגד בקבוצה?‏ האם כל אדם?‏ כמה שנות

מגורים בעמק חפר מספיקות כדי להתאגד

בה?‏ עם משפחה וילדים או רווקים?‏ יש לא

מעט קריטריונים אותם אנחנו לומדים כרגע,‏

גם מבחינת התמהיל,‏ שלא יוכל לרכוש אדם

אחד מספר יחידות להשקעה ואז לא תהיה

לנו שליטה במי הוא מכניס אליהן.‏ התחלנו

לקבץ נציגים מתוך רשימת המתעניינים והם

יהיו המובילים שיעבדו בצמוד אלינו".‏

מי שותפים לרעיון?‏

‏"ראש המועצה כמובן,‏ יו"ר ועדת ההיגוי לבת

חפר,‏ עו"ד הדס מדליה,‏ סגן ראש המועצה,‏

אלדד שלם,‏ מנכ"ל החברה הכלכלית,‏ אלון

הימן,‏ יו"ר הוועד המקומי עדי אמזלג,‏ ועוד".‏

מתי אמורים במנהל מקרקעי ישראל

לצאת במכרזים על הקרקע?‏

‏"כרגע מדובר על סוף שנה זו )2018(. בקרוב,‏

אחרי כנס המתעניינים הצפוי בקרוב,‏ נתחיל

לפנות ליזמים ולעניין אותם".‏

מה היתה תגובת המדינה ליוזמה הזו?‏

‏"הם בעד.‏ זה אפילו יתרון עבורם כי יש סיכוי

שהם יוכלו לקבל מהיזמים הצעות טובות יותר

בגין הקרקע היות והיזמים חוסכים בעלויות

השיווק והמימון ויוכלו לשלם יותר על הקרקע".‏

מה המסר במהלך זה לתושבי בת חפר?‏

‏"שאנחנו דואגים להם שיגיעו כמה שיותר

אנשים מהמרחב הכפרי ומהעמק,‏ שמכירים

את המרקם והצביון העדינים של חברה

קהילתית כפרית".‏

12


בחרנו מכבי

בזכות

הרופאים

המומחים

משפחת גל

מכבי פותחת עבורכם

מרכז חדש ליד הבית

עם מגוון של שירותים ורופאים מומחים

לכל בני המשפחה

• רפואת משפחה

• רפואת ילדים

• רפואת נשים

• רפואת עיניים

• דיאטנית

• יועץ פעילות גופנית

• מעבדה

• מרפאת אחיות

• מזכירות

• בית מרקחת בהסדר ‏)בקניון(‏

‏*המציגים הינם חברי מכבי

גם בבת חפר,‏ יש קופות חולים ויש מכבי 4535*

המידע מוגש כשירות לחברי מכבי | maccabi4u.co.il

קניון לב בת חפר

עלון בת חפר | אוקטובר 13 2018


בת חפר צומחת

ועדות ההיגוי להרחבת בת חפר – סיכום עד כאן

עורך:‏ משה עמר

פתיח

הרחבת בת חפר יוצרת הזדמנויות רבות להתפתחות,‏ התחדשות

וגיוון.‏ ניצבת בפנינו הזדמנות פז למתיחת פנים יישובית שתצעיד

את בת חפר קדימה בכל רבדיה ותאפשר לבת חפר לשמר עצמה

כ'פנינת עמק חפר'.‏

משאבים רבים מונחים על הכף ותהליך תכנון נכון צריך להביא בחשבון

לא רק את ההזדמנויות הרבות אלא גם את הסיכונים האפשריים

ולהתאים את המענה המיטבי ביותר.‏

צוותי ההיגוי להרחבת בת חפר פועלים במרץ רב להיערכות לקראת

ההרחבה העתידית בתחומי העיסוק המרכזיים – קהילה,‏ חינוך,‏

ביטחון,‏ תשתיות ומוניציפלי.‏

את צוותי ההיגוי מובילים בצוותא נציגת המועצה,‏ עו״ד הדס מדליה,‏

יו"ר ועדת ההיגוי ועדי אמזלג יו"ר ועד היישוב בת חפר.‏

הרכב הצוותים כולל בעלי תפקידים ותושבים מהיישוב,‏ בעלי תפקידים

מהמועצה ואנשי מקצוע ייעודיים.‏

נסקור ביחד את התהליך שעברה הוועדה,‏ יעדיה,‏ והמלצתיו של כל

אחד מהצוותים.‏

כל תושב/ת הרואים עצמם מתאימים לקחת חלק באחד הצוותים

מוזמנים בשמחה להצטרף ולתרום מניסיונם.‏

זה המקום לראות בצורה מרוכזת את כיווני העשייה העתידיים

בתחומים הנ"ל ולחוש במעט את אשר צפוי לפגוש אותנו בתהליך

לקראת ההרחבה ובמהלכה.‏

www.bathhefer.net.il

צוות ההיגוי בנושא קהילה

תהליך שעבר הצוות

המשאב העיקרי של בת חפר מאז הקמתה

הוא ‏"כוחה של הקהילה".‏ אבני הדרך הן

המעורבות,‏ העשייה,‏ הקהילתיות והאכפתיות

ההדדית,‏ והחזון שעומד לנגד עיננו הוא

להמשיך ולשמור על הצביון הקהילתי.‏

תכנון הוועדה התמקד בפעילותן של תתי

ועדות הקהילה השונות – דת,‏ תרבות,‏ ספורט,‏

נוער,‏ גמלאים,‏ ספרייה והמרכז קהילתי.‏

התקיימו ישיבות סדורות בהן הציגו ראשי תתי

הועדות את עבודתן שסונכרנו לכדי עבודה

אחודה של צוות קהילה.‏ לאורך כל התהליך

הקפיד הצוות על תכנון בשני רבדים,‏ תוך

הפריה הדדית ביניהם – הרובד הקהילתי

המתכלל והרובד הממוקד לפי תחומי העניין

השונים.‏

תתי הוועדות עוסקות בגיבוש תוכניות עבודה

מקיפות להתמודדות עם האתגרים הצפויים

לנו בחמש השנים הקרובות עד לסיום תהליך

ההרחבה ולאחריה.‏

תהליך ההרחבה מציב אתגרים רבים:‏

■ השינוי הדמוגרפי – אותו עוברת בת

חפר משפיע רבות על כלל תחומי הקהילה.‏

אוכלוסיית בת חפר מתבגרת ומספר הילדים

ובני הנוער קטנים בצורה משמעותית משנה

לשנה.‏

■ תשתיות ומשאבים – שחיקת מתקני

ותשתיות היישוב המצריכים משאבים רבים

לאחזקתם.‏

■ פעילות בקהילה – ככל שהאתגרים גדלים

קיים קושי בעוד ובעבר הפעילות הקהילתית

הושתתה בעיקרה על מתנדבים בוועדות

השונות,‏ כיום האתגרים גדלו ועימם הצורך

בשכירים מקצועיים אשר יובילו ויתכללו את

הפעילות בתחומי הקהילה השונים.‏

■ מיתוג בת חפר – העצמת איכויות היישוב

ויתרונות היישוב קהילתי בכדי למשוך

אוכלוסייה שחיי הקהילה הם נדבך משמעותי

בצביונה.‏

■ חיבור בין קיים לחדש – הצורך לחבר בין

האוכלוסייה הקיימת ובין האוכלוסייה החדשה

שתגיע בכדי לשמר את הצביון הקהילתי.‏

עיקרי המענה לאתגרים

■ התאמת מרכז הקשב למענים לאוכלוסייה

הבוגרת יותר ‏)בעבר עסק בעיקר בילדים

ונוער(.‏

■ תכנון פעולות ואירועי גיבוש על מנת

שמשפחות המחפשות חיי קהילה ושפע של

פעילויות קהילתיות ימצאו את ביתם ביננו.‏

■ מיתוג,‏ מיצוב והסברה לבת חפר בשיתוף

יועצים ארגוניים ויועצי מיתוג על מנת להנגיש

ולדברר את כוחה של בת חפר לאוכלוסייה

הפוטנציאלית שעתידה להשתלב ביישובינו.‏

■ הרחבת פעילות ועדת ‏"עכשיו באים"‏

ומיצובה כוועדת קליטה לתושבים החדשים

– לקבל את פניהם,‏ לספק מידע על הנעשה

ביישוב בכל תחומי החיים ועוד.‏

להלן עיקרי ההמלצות של תתי הוועדות:‏

■ מרכז קהילתי

‏•הומלץ לבחון את שינוי המבנה הארגוני של

המרכז הקהילתי והטמעתו בוועד הישוב.‏

‏•יש להתאים את תשתיות והיקפי הפעילות

האיכותית של המרכז הקהילתי אל מול השינויים

הדמוגרפים הצפויים עד תחילת ההרחבה.‏

‏•פיתוח תשתיות והיקפי פעילות של המרכז

הקהילתי אל מול גידול וקליטת אוכלוסייה

חדשה במסגרת ההרחבה.‏

‏•מיצוב המרכז הקהילתי כגורם משמעותי

בבחירת בת חפר כמקום מגורים.‏

‏•שיפור השירות והנגשתו לתושב הן במדיה

הדיגיטלית והן בתשתיות הפיזיות.‏

‏•הגדלת היקף כוח האדם במרכז הקהילתי.‏

■ ועדת נוער

‏•התאמת פעילות תחום הנוער האיכותית

אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עד

תחילת ההרחבה.‏

‏•בניית תכנית המכילה בתוכה דרכי פעולה

והכנה אל מול גידול וקליטת בני נוער חדשים

במסגרת ההרחבה.‏

‏•בניית מתחם נוער חדש והפיכתו למוקד

מרכזי בפעילות הנוער ביישוב ובעמק תוך

כדי הפרדה מבנית של המסגרות השונות

במתחם מרכזי אחוד.‏

‏•הוספת תקני כוח אדם והכשרתו בתחומים

מקצועיים רלוונטיים בהתאם לצרכים

ולאתגרים השונים.‏

14


ועדות ההיגוי

להרחבת בת חפר

‏•הגדלת תקציב פעילות הנוער והתאמתו

לצרכיו.‏


■ ועדת ספורט

‏•שיפור ושדרוג מתקני הספורט הקיימים בישוב.‏

‏•שדרוג מסלול ההליכה ההיקפי לשטח

ההרחבה,‏ הרחבתו והכשרתו כמסלול הליכה

וריצה אטרקטיבי – סלול,‏ מואר,‏ משולט ועם

נקודות לשתייה.‏

‏•הקמת בריכה המשלבת בתוכה מרכז כושר

וחוגים.‏

‏•הקמת מגרשי כדורגל וכדורסל חדשים.‏

‏•שדרוג מתקני הכושר הקיימים בישוב והקמת

מתקנים חדשים.‏

‏•טיפוח מצוינות בספורט בקרב הילדים,‏

הנוער והמבוגרים ובחינת הקמת שלוחה

של אגודת הספורט של עמק חפר.‏


■ ועדת תרבות

‏•חיזוק פעילות התרבות היישובית עד סיום

תהליך ההרחבה.‏

‏•שיפור מתקני ‏'אמפי בת חפר'‏ – רישוי קבוע,‏

הצללה,‏ הקמת מבני קבע להפקת אירועים

גדולים ‏)בר,‏ שירותים וכו'(.‏

‏•הקמת אולם תרבות המכיל 1,000 מקומות

למתן מענה לצרכים העתידיים.‏

‏•הכשרת אנשי מקצוע להובלת תחום

התרבות ביישוב אל מול גודלו וצרכיו.‏

‏•הגדלת תקציב התרבות היישובי.‏

■ ועדת תרבות תורנית ודת

‏•שיפור תשתיות הדת הקיימות ‏)מקווה,‏ בתי

כנסת(.‏

‏•חיזוק הקשר בין המועצה הדתית לבין היישוב

ע"י נציג יישובי במועצה הדתית.‏

‏•הוספת מתקני דת בהתאם לגודל הישוב

ולצרכיו.‏

‏•הגדלת תקציב תרבות תורנית ותקציב הדת

היישובי.‏

■ ועדת גמלאים

‏•בניית תשתית תוכן המותאמת לגיל השלישי

אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עם

התבגרות הישוב.‏

‏•הפיכת מרכז הגיל השלישי למוקד מרכזי

בפעילות הגמלאים ביישוב.‏

‏•בחינת האפשרות לקבלת קדימות לכניסה

לדיור מוגן שעתיד לקום בישוב.‏

‏•הנגשת התשתיות הציבוריות והפעילויות

הקהילתיות.‏

‏•הרחבת אמצעי התקשורת מול אוכלוסיית

הגיל השלישי

‏•מיצוב כוח אדם מקצועי,‏ בעל הכשרות

מתאימות המכוון לתחום הגיל השלישי.‏

‏•הקצאת משאבים נוספים התואמים את

צרכי אוכלוסיית הגיל השלישי.‏

■ ועדת ספרייה

‏•הרחבת הספרייה היישובית,‏ הן במבנה והן

בכוח אדם.‏

‏•הוספת ספרייה דיגיטלית.‏

יפעת ברקת,‏ יו”ר ועדת קהילה

צילומים:‏ בועז לימן

עלון בת חפר | אוקטובר 15 2018


בת חפר צומחת

‏)המשך מעמוד קודם(‏

צוות ההיגוי בנושא חינוך

תהליך שעבר הצוות

הוועדה קיימה 5 מפגשים בהם מופו הצרכים והועלו הצעות עד כדי

גיבוש המלצות.‏

הוועדה ביקשה וקיבלה מחברת אורבניקס,‏ שאת שירותיה שכרה

המועצה,‏ סקר בדיקה סטטיסטי על מצב הגידול הדמוגרפי בכלל

חתכי הגיל ובדגש על מספר הילדים והנוער בעת הנוכחית ובהרחבה

העתידית.‏

על בסיס הנתונים יצאנו לציבור הרחב באמצעות קיום מפגשי סלון

בבתי התושבים ואחד המפגשים אף היה בהובלת ראש המועצה

האזורית.‏ במפגשים אלה חשפנו את טיוטת ההצעה והקשבנו

להערות התושבים.‏

הנושאים שנידונו כללו 4 תחומים:‏

■ מהות החינוך – חזון חינוכי יישובי;‏ חזון לתלמיד;‏ פדגוגיה;‏ יום לימודים

ארוך בשילוב פורמלי ובלתי פורמלי;‏ מגוון מגמות;‏ מרחבי למידה רב

גילאית;‏ למידה חוץ בית ספרית;‏ רצף חינוכי מהותי;‏ בחירה חופשית

או הנחיות;‏ התפתחות אישית;‏ מקום לכולם.‏

■ טווח הגילאים – תחילת הרצף החינוכי כבר ממעונות היום;‏ שילוב

גילאים;‏ האם קריית החינוך תאפשר לימודים גם לאחר צבא;‏ חינוך

מיוחד;‏ חינוך ממ"ד.‏

■ אדמיניסטרציה של החינוך – האם להשאיר את המצב הקיים;‏

האם תוקם שלוחה של האגף ביישוב;‏ האם תוקם יחידה עצמאית של

הישוב;‏ האם מספיק בית ספר אחד יסודי;‏ צורך בית ספר מקיף שש

שנתי;‏ שילובים של חינוך ועוד.‏ כל זאת בהסתכלות פדגוגית וכלכלית.‏

■ תשתיות – התחשבות בתשתיות הקיימות או בנייה מחדש;‏ ארגון

הרצף החינוכי בתשתיות שייבנו;‏ שילוב תשתיות בין אזורי התושבים

החדשים לתושבים הקיימים כולל דרכי גישה נוחות בין המתחמים.‏

כל הצעה ראויה נידונה ולהלן המלצות הצוות למבנה החינוך

העתידי:‏

‏•מעונות וגנים – תידרש בנייה מחדש של מתחם גנים ומעונות.‏ כיום

רק חלק ממבנה המעונות משמש כמעונות וככל הנראה כל מתחם

המעונות ייבנה מחדש.‏

‏•גני חינוך מיוחד – המשכיות הגנים כחלק מהשירות ליישוב והסביבה

וגם המתי"א האזורית מתמקמת בבת חפר.‏ יש להרחיב את השירותים

לגנים ולמעונות לצורך מתן לווי לזיהוי צרכים מיוחדים.‏

‏•בית ספר יסודי – על פי הנתונים הדמוגרפים אין צורך בבית ספר

יסודי נוסף.‏ וכאן עולה הדילמה המהותית האם יש מקום לבית ספר

מסוג אחר בעמק חפר שימוקם בהרחבה וזאת סוגיה שתעלה בקרב

מקבלי החלטות במועצה.‏

‏•בית ספר תיכון וחטיבה – יש לבחון את הצורך בהקמת בית ספר

מקיף שש שנתי על אזורי עם מבנה מגמות ייחודי או אחר.‏

‏•בתי ספר ייחודיים – קיימת האפשרות להקמת בתי ספר על אזוריים

בהרחבה שיאפשרו אלטרנטיבות לבתי ספר אחרים למען תושבי

היישוב והעמק.‏

‏•מנהל החינוך בישוב – יש לבחון הקמת יחידה פנים יישובית שתפעיל

את המערך המנהלי ביישוב של 10,000 תושבים.‏

‏•תנועה בתוך הישוב – יש ליצור מערכת תשתיות לתנועה בן

המתחמים במינימום חצית כבישים ועד השאיפה למסלול ללא

חציית כביש כלל.‏

‏•חניות וסובות הסעה – יש לשפר בטיחותית את החניות הקיימות

ולבנות סובות הסעה בבתי הספר ובגנים העל אזוריים.‏

‏•החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – יש לקבוע דפוסי עבודה שיטתיים

לניצול המשאבים וליצירת סינרגיה חינוכית.‏

‏•החינוך המיוחד – במסגרת הגנים יש כיום מספיק פתרונות.‏ במסגרת

גילאי בית הספר תידרש בחינה נוספת שטרם בוצעה.‏

‏•החינוך הדתי – ההבנה היא כי יש למצוא פתרונות בתוך היישוב,‏

אך טרם גובשה ההמלצה וההחלטה בעניין זה.‏

לסיכום

אנו בצוות החינוך רואים בהרחבה עניין קיומי למערכת החינוך היישובית.‏

בשנים האחרונות הצטמצמה מאד אוכלוסיית הילדים הלומדים

במוסדות בחינוך ביישוב בשל התבגרות טבעית של הקהילה ורק

הרחבה תזרים ליישוב אוכלוסייה צעירה עם ילדים צעירים מאד

שתרחיב מחדש את מסגרת החינוך בגילאי 21-0.

ההרחבה תאפשר ריענון של שיטות הלימוד,‏ של כיתות הלימוד ומרחבי

הלמידה ויתכן כי תאפשר להורים בחירה בסגנונות של בתי ספר.‏

משה אוזן,‏ יו”ר ועדת חינוך

www.bathhefer.net.il

16


ועדות ההיגוי

להרחבת בת חפר

צוות ההיגוי בנושא ביטחון

תהליך שעבר הצוות

במפגשי הצוות נידונו האתגרים הצפויים והאפשריים שתהליך

ההרחבה טומן בחובו בכל שלביו – המקדים,‏ המלווה והמאוחר.‏

משימות ותחומי אחריות חולקו בין חברי הצוות ולבסוף הציג הצוות

את המלצותיו בפני ראש המועצה.‏

יעדי הצוות

‏•בחינת נושאים ביטחוניים הקיימים היום באזור היישוב הקיים.‏

‏•בחינת המענה הביטחוני ליישוב בת חפר לאחר ההרחבה.‏

‏•בחינת המענה הביטחוני באזור היישוב החדש גם בשלבי הבנייה

והחיבור עם היישוב הקיים.‏

‏•קביעת אבני דרך בתחום ביטחון היישוב.‏

‏•גיבוש תפיסת ביטחון חדשה לכלל היישוב.‏

‏•גיוס של גופי ממשלה וגופים ציבוריים להקמת תשתית ביטחונית

נאותה לבת חפר ‏)משהב"ט,‏ פקע"ר וכו'(.‏

מסקנות הצוות

‏•מעטפת הביטחון הקיימת היא ‏"החבילה הביטחונית הבסיסית"‏ שיש

להעניק ליישוב החדש והקיים ‏)על פי מודל היישוב הקיים(‏ ומרכיבי

הביטחון לפי מפרט פקע"ר ומשהב"ט.‏

‏•תהליך הבנייה לא יפגע ברצף האבטחה של היישוב.‏

‏•התפתחות היישוב מחייבת תשתיות ביטחוניות קבועות.‏

‏•התאמת תשתיות הבינוי,‏ התחבורה והטכנולוגיה לאתגרים

הביטחוניים.‏

‏•הטופוגרפיה חייבת להיות חלק מהחלטות המענה הביטחוני ליישוב

‏)הנחל,‏ הפרשי הגובה בין המבנים(.‏

‏•חומת ההפרדה מחויבת להיות גורם מחזק ומשפיע כתנאי בסיסי

להרחבה ‏)המשך החומה הקיימת(.‏

המלצות הוועדה

‏•הקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת שתיתן מענה לשינויים

טכנולוגיים עתידיים – יישוב חכם,‏ רשת מצלמות,‏ סיבים אופטיים ועוד.‏

‏•הקמת תשתיות ביטחוניות הכוללות ‏)בנוסף לתחנת מד"א והשוטר

הקהילתי(‏

‎1.1‎מוקד מקומי שייתן מענה גם לנושא הביטחון.‏

‎2.2‎תחנת הזנק כיבוי אש באזה"ת בת חפר.‏

‎3.3‎השלמת גדר היקפית אינדקטיבית ודרך פטרול סביב ההרחבה.‏

‏•מענה בעת תהליך הבנייה:‏

‎1.1‎גדר היישוב הקיימת לא תיפרץ ולא תיפתח עד אשר תוקם גדר

חדשה והיקפית להרחבה.‏

‎2.2‎בכל שלב הבנייה הגישה לאתר הבנייה תהיה מחוץ ליישוב.‏

‏•על פניו,‏ אין לאחד בין תשתיות ביטחוניות של קיבוץ בחן לאלה של בת חפר.‏

‏•הקמת גדר ההרחבה תסתיים בשלמותה מיד עם אכלוס שלב א'‏

ובלי קשר לשלבי הבנייה הבאים.‏ אין לאפשר מציאות בה תושבים

יתגוררו בהרחבה ללא גדר שלמה.‏

‏•חורשת קק"ל תהווה חלק ממערך השצ"פ והביטחון.‏

אבי מלכה,‏ יו”ר ועדת ביטחון

צוות ההיגוי בנושא תשתיות

תהליך שעבר הצוות

במפגשי הצוות נידונו הצרכים התשתיתיים הפיזיים של היישוב הקיים

והחדש.‏

במפגשי ההמשך המתוכננים לצוות ישתלבו היועצים המקצועיים

אותם שכרה המועצה לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף

למידע ולהחלטות המתקבלות.‏

יעדי הצוות

הגדרת הצרכים בתחום התשתיות הפיזיות של בת חפר כיישוב

קהילתי בן 10,000 תושבים.‏

מסקנות הצוות

‏•כלל התשתיות החדשות יותאמו ליישוב המתנהל באופן עצמאי

לעוד 40 שנה לפחות.‏

‏•נדרש פיקוח הדוק על איכות הבניה והקפדה על ביצוע התשתיות,‏

כלקח משלל הבעיות התשתיתיות מהקמת היישוב.‏

‏•לא תהיה בנייה ארעית ‏)יבילים ועוד(‏ אלא במבנה קבע.‏

המלצות הצוות

‏•יש לבחון הקמת משרדי מנהלת ההרחבה בבת חפר לצורך פיקוח

הדוק וסנכרון מקסימאלי עם כל גורמי המקצוע והקבלנים.‏

‏•יש לבחון הקמת כלל התשתיות בהרחבה בבת אחת בשלב הראשון

גם אם האכלוס יעשה בשלבים

‏•יש לתכנן ולבנות תשתיות תת קרקעיות כמו ביישוב הקיים,‏ הכוללות

כבישים ומדרכות מרווחים ונגישים,‏ תאורה חסכונית,‏ תשתית לעיר

חכמה מצלמות דרך פטרול וגדר ביטחון.‏

‏•יש להשלים מבנה קבע למבני הציבור החסרים בישוב הקיים

מאז הקמתו – בריכת שחיה,‏ אודיטוריום,‏ מתחם נוער,‏ הוספת גני

שעשועים ומתקני ספורט חדשניים ומונגשים,‏ גינות כלבים,‏ משרדי

יישוב,‏ מרכז אחזקה.‏

‏•יש להרחיב מבנים קיימים בהתאם לגידול באוכלוסייה – מרכז

קהילתי,‏ ספריה ובתי כנסת.‏

‏•יש לתכנן מחדש את מרכז היישוב הקיים בהתאמה לצרכים החדשים

– כבישים,‏ מדרכות,‏ חניות ציבוריות ועוד.‏

‏•יש לבחון הסבת מקומות ציבוריים לחניית רכבים לתושבים והמשך

הסדרת חניית משאיות

‏•יש להתאים את תוכנית התחבורה לתחבורה ציבורית ופרטית וגם

לרוכבי האופניים והולכי הרגל.‏

אמנון גולדפדן,‏ יו”ר ועדת תשתיות

עלון בת חפר | אוקטובר 17 2018


בת חפר צומחת

ועדות ההיגוי

להרחבת בת חפר

צוות מוניציפלי

תהליך שעבר הצוות

במסגרת דיוני הצוות עלו נושאים רבים

בתחום המוניציפלי לניהול היישוב ביניהם

אדמיניסטרציה,‏ אמצעים נדרשים,‏ איכות

הסביבה ועוד.‏

במפגשי ההמשך של הצוות ישתלבו בתכנון

היועצים המקצועיים אותם שכרה המועצה

לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף

למידע ולהחלטות המתקבלות.‏

בנוסף,‏ יתקיימו סיורים ביישובים אחרים

שביצעו הרחבה ללמידה משותפת על

התמודדות היישובים עם סוגיות מוניציפליות

זהות וכן ביישובים או ערים שהסבו עצמם

ל"עיר חכמה"‏ ולהבין את המשמעויות

הכרוכות בכך.‏

יעדי הצוות

איתור צרכים ובעיות בתחום המוניציפלי טרם

יציאת פרויקט ההרחבה

מסקנות הצוות

‏•לאור הכפלת גודל היישוב קיים צורך

בהגדלת המשאבים,‏ התאמת התשתיות

וציוד האחזקה ביישוב.‏

‏•ההרחבה תשדרג את היישוב החדש והקיים

והמתקנים והעזרים הציבוריים יהיו מודרניים

וחדשניים בהתאם.‏

‏•בחינת משמעויות הסבת היישוב כ"עיר

חכמה".‏

‏•השטחים הציבוריים ושטחי הגינון בהרחבה

יותאמו לתחזוקה פשוטה ויעילה כדי לאפשר

שמירה על הקיים במינימום אמצעים.‏

המלצות הצוות

‏•הקמת מוקד יישובי עצמאי כמרכז שליטה

שיהווה מוקד מוניציפלי לטובת מענה יום

יומי לתושבים ובמקביל יהיה מוקד ביטחוני .

‏•הגדלת כ"א העומד לרשות היישוב בעבודה

היומיומית לאחזקה וגינון.‏

‏)המשך מעמוד קודם(‏

‏•רכישת ציוד מתאים לישוב מתפתח כגון

מטאטא כביש נוסף וגדול יותר וכן רכישת

כלי עבודה מתאימים לגודל הישוב.‏

‏•רישות היישוב במצלמות.‏

‏•יש להשלים תכנון פרטני על תחום איכות

הסביבה ביישוב החדש והקיים – אשפה,‏ גזם,‏

מיחזור,‏ חדרי אשפה/‏ פחים טמונים ועוד.‏

‏•יש לבחון אפשרות להסדיר בתוך היישוב

את רישוי העסקים,‏ הפיקוח והווטרינריה.‏

‏•תכנון תאורת לד חסכונית ברחבי היישוב.‏

‏•תכנון חזות היישוב באמצעים המצריכים

תחזוקה יעילה ‏)ברחובות של בתים צמודי

קרקע אין צורך בגינון ציבורי נרחב(.‏


צביקה למפלץ,‏ יו”ר ועדה מוניציפאלית

צילומים:‏ בועז לימן

www.bathhefer.net.il

18


עלון בת חפר | אוקטובר 19 2018


אירועי חודש אוקטובר

מהנעשה במועדון +60

יאורה גור-אריה

אוקטובר

להלן רשימת פעילויות המועדון

בחודש אוקטובר:‏

ימי ראשון

ספרייה

שעת סיפור

יום שלישי | 23.10.18 | 17:30

בקראוון החלומות

סיפור ושיר של מיריק שניר עם תהין שניר

מופע הפעלה חי,‏ חוויתי ומרתק עם

שיריה וסיפוריה של מיריק שניר.‏

תהין מגישה את הסיפורים שמאחורי

הסיפורים וסיפורים חדשים,‏

בשיר,‏ הצגה והפעלה.‏

הכניסה חופשית.‏

בשיתוף משרד התרבות

תקווה – מספרת סיפורים.‏

19.00 7.10.18 משחקת ושרה.‏

19.00 14.10.18 ערב חברתי.‏ פעילות חופשית.‏

הרצאה:‏ ‏"פרשיות מודיעין עלומות"‏ -

19.00 21.10.18 עזרא איציק – איש קהילת המודיעין לשעבר.‏

19.00 28.10.18 ערב חברתי – פעילות חופשית.‏

ימי שני 10.00 יוגה למבוגרים.‏

16.00 משחקי קלפים ואחרים.‏

‏)בחודש החגים לא תהייה פעילות(‏

יום ג'‏ 23.10.18 טיול לגליל המערבי לנרשמים מראש.‏

יום ג׳ 30.10.18 בחירות למועצה האזורית.‏

חוגים

סדנת הורים

בהנחיית כלנית תורג׳מן

הלמידה בסדנה תאפשר לכם ההורים,‏

להכיר דרך חינוך בשטית אדלר -

שהיא תפיסת עולם.‏

10 מפגשים בימי שלישי

החל מתאריך 16/10

בין השעות 20:30-22:30

במרכז הקהילתי.‏

משחקי קלפים ואחרים.‏

16.00 ימי חמישי ‏)בחודש החגים לא תהייה פעילות(‏

קבלת שבת ‏"מלווה מלכה".‏

17.00 ימי שישי ‏)בשעון החורף יעבור לשעה 16.00(

בחודש אוקטובר תתחדש הפעילות עם ה"צופים",‏ פרטים בהמשך.‏

יש להירשם במרכז הקהילתי.‏

קובי מימון

במופע סטאנדאפ קורע

מחיר

הכרטיס

מסובסד!‏

ביום חמישי | 8.11 | באולם ספורט בת חפר

פתיחת שערים 20:00, התחלת מופע 21:00.

מחיר כרטיסים במכירה מוקדמת 75 ש"ח

ביום המופע 100 ש"ח,‏

ניתן לרכוש דרך אתר בת חפר.‏

אין להכניס אוכל ושתיה לאולם.‏

www.bathhefer.net.il

20


דור ההמשך של תלמידי ותלמידות מוזה.‏

התחלנו כבר את השנה ... מי עדיין לא הצטרף ?

לפרטים ניתן להתקשר לשירה - 052-4616669 ו/או אורית - 052-4593954

מעון שחר הילדות בבת חפר,‏ פתח את שעריו זו השנה השניה.‏

אנו רואים את צרכי הילד במרכז ועובדים בשיתוף פעולה מלא בין ההורים הגן והקהילה.‏

החודש הראשון בשנה מגיע עוד מעט לסיומו,‏ הילדים מגיעים כל יום לגן שמחים ומרוצים לעוד

יום של למידה,‏ עשייה ופריחה.‏ חגגנו יחד את חגי תשרי,‏ ערכנו ארוחת חג חגיגית בראש השנה,‏

טבלנו תפוח בדבש,‏ אפינו יחד עוגה ושמענו את קול תרועת השופר.‏

בחג הסוכות בנינו סוכה וקישטנו אותה בשיתוף מלא של הילדים.‏

אנחנו נהנים כל יום לשבת ולאכול בה כולנו יחד.‏

נשמח לקלוט עוד מתוקים ומתוקות למעון שלנו.‏

מאחלים המשך שנה נפלאה לכל ילדי בת חפר והוריהם

עלון בת חפר | אוקטובר 21 2018


בת חפר צומחת

‏“השתתפות בוועדת ההיגוי משנה את אופי ההרחבה”‏

עו”ד הדס מדליה מונתה לעמוד בראש ועדת ההיגוי להרחבת בת חפר

מאת מוטי דנוס

www.bathhefer.net.il

כל הרחבה במועצה האזורית היא ענין רגיש הזוכה לתשומת לב

קפדנית מצד הנהלת המועצה,‏ חברי המליאה והעומדים בראשה.‏

שכן הרחבה היא מהלך מכונן בחייו של כל יישוב וכל מועצה אזורית,‏

כל שכן כאשר מדובר ביישוב הכי גדול במועצה אשר מגוון הקולות

והרצונות בו רבים וטובים.‏ על מנת ליישם מדיניות אשר מושתתת על

מידע בדוק ולא שרירותי,‏ תקף ולא אופנתי,‏ מקובל ולא סקטוריאלי,‏

החליט ראש המועצה על יצירת מערך שלם אשר אמון על ביצוע

תכנון ההרחבה ויישומה.‏

הציר הראשון במערך נשען על הכוח הביצועי הקיים למועצה - עובדי

המועצה,‏ מנהלי אגפים ומחלקות,‏ מחלקת היישובים,‏ הוועד המקומי,‏

אשר יהיו מעורבים בכל פרט ופרט הקשור בהרחבה.‏

הציר השני זוהי החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר,‏ אשר קיבלה

את המנדט לניהול בפועל של אספקטים שונים בהרחבה כמו למשל

ניהול ביצוע עבודות התשתית להקמת ההרחבה.‏

הפן השלישי נגע לגיוס יועצים מכלל התחומים הרלבנטיים לתכנון

מפורט ודקדקני ומתן פתרונות לבעיות אשר צצות ויצוצו במהלך הדרך.‏

והרביעי,‏ התושבים.‏ אלה המתגוררים כיום בבת חפר ואשר יחיו עם

ההרחבה והשלכותיה.‏ אלה שיקבלו לשגרת יומם בעשורים הקרובים

עוד מאות משפחות חדשות לצידן.‏ כיצד מחברים בדרך הנכונה אלה

לאלה?‏ כיצד מבררים עם התושבים מה הם שאיפותיהם וחלומותיהם

לגבי היישוב העתידי?‏ מה חסר להם היום,‏ כיצד ממלאים אותו ומה

נדרש כדי שלא יחסר בעתיד?‏

לשם כך הקים ראש המועצה ועדת היגוי ציבורית אשר בה חברים

תושבי היישוב ובראשה מינה את חברת ההנהלה,‏ עו”ד הדס מדליה.‏

כל תושב המעוניין לקחת חלק בדיונים,‏ לגלות מעורבות ולביא רעיונותיו

אל השולחן,‏ מוזמן לעשות כן.‏

עו”ד הדס מדליה,‏ איך את מגדירה את היישוב בת חפר?‏

‏“בת חפר בעיני הוא ישוב קהילתי שהצליח לשמר אופי כפרי תוך

מתן שירותים מוניציפאליים מצוינים לתושב וחיי קהילה משובחים”.‏

ואיך הוא משתלב בכלל יישובי המועצה?‏

‏“בת חפר היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מיישובי העמק ומהווה מרכז

שירותים גם ליישובים השכנים”.‏

וכיצד את מגדירה את היערכות המועצה לקראת ההרחבה?‏

‏“המועצה נערכה במספר מישורים:‏ הוקמה ועדת ההיגוי,‏ הוקמה

המנהלת וכלל ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות במועצה

מעורבים בכלל הדיונים.‏ ועדת ההיגוי מורכבת מחברי הוועד המקומי,‏

בעלי תפקידים ונציגי ועדות ותושבי בת חפר יחד עם נציגי המועצה

עליהם נמנים ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות ונציגי המנהלת

העתידה לנהל את ההרחבה בפועל.‏ מטרת ועדת ההיגוי לעבוד

במסלול פתוח,‏ משתף ומשותף,‏ לניהול ההרחבה ולעיצוב דמותה

של בת חפר בשנים הבאות”.‏

מה בוחנת ועדת ההיגוי?‏

‏“ועדת ההיגוי בחנה בשלב ראשון את צרכי בת חפר וחזון התושבים

לקראת ההרחבה.‏ ועדת ההיגוי הוקמה בחודש דצמבר 2017 ועובדת

במודל של חמישה צוותי עבודה העוסקים בתחומי החינוך,‏

הקהילה,‏ הביטחון,‏ התשתיות והמוניציפאלי.‏ כל צוות מונחה על ידי

נציג ציבור מתוך ועדת ההיגוי ומלווה בגורמי המקצוע במועצה”.‏

מדוע נבחרת למלא את התפקיד?‏

‏“ראש המועצה ביקש שבראש הוועדה יעמוד חבר הנהלה שאינו תושב

בת חפר,‏ על מנת שהוועדה תוכל להתנהל ללא קונפליקטים פנימיים

ויינתן מקום אמיתי לראשי הצוותים מתוך היישוב כמי שמכירים את

צרכי היישוב הכי טוב.‏ בעשור האחרון אני מכהנת כחברת מליאה,‏

חמש מתוכן כחברת הנהלה,‏ עשור בדירקטוריון החברה הכלכלית,‏

חברה בוועדת המכרזים של החברה הכלכלית,‏ חברה בוועדות היגוי

קודמות של המועצה,‏ ומכירה את צרכי התושבים בעמק.‏ יש לי תואר

בעריכת דין ובראיית חשבון,‏ ואני עוסקת בעשרים השנים האחרונות

כעורכת דין בתחום המסחרי.‏ ואציין עוד,‏ כי כלל התפקידים הציבוריים

של חבריי ושלי במליאה ובוועדים המקומיים נעשים בהתנדבות מלאה”.‏

כמה פגישות קיימה הוועדה עד היום?‏

‏“ועדת ההיגוי בפורום הרחב שלה נפגשה עד כה שלוש פעמים

והצוותים השונים נפגשו למעלה מ-‏‎20‎ פעם”.‏

ומה השתנה בחשיבה מתחילת העבודה?‏

‏“גילינו שיש הרבה אי ודאות בקרב הציבור לנושאי ההרחבה השונים.‏

למשל,‏ רשות מקרקעי ישראל פרסמה צפי של פילוח האוכלוסייה

הצפויה להגיע לבת חפר.‏ ראש המועצה ביקש לקבל נתונים מדויקים

יותר שניתן להסתמך עליהם.‏ שכרנו את שירותי חברת אורבניקס

ואכן גילינו פער בין המספרים,‏ דבר שחייב חשיבה מחודשת.‏ דוגמא

נוספת,‏ ישנם בתוכנית 40 דונם שראש המועצה דאג שייועדו לקריית

חינוך.‏ בתחילה חשב צוות החינוך לרכז את כל הגנים במתחם אחד

בקריית החינוך ממספר סיבות,‏ למשל להקל על תושבים עם מספר

ילדים בגנים שונים.‏ לאחר חשיבה עם צוות תשתיות וצוות מוניציפאלי

והתייעצות עם אנשי המקצוע במועצה,‏ הבנו כי הרעיון אינו ישים בגלל

שיהיו קשיי תחבורה באזור בכל בוקר.‏ סוגיה חינוכית נוספת שעלתה

היא סוגיית התיכון.‏ חלק מחברי הוועדה חשבו תחילה כי יש להקים

22


ראיון עם

הדס מדליה

תיכון אזורי בבת חפר לילדי בת חפר.‏ תוך כדי עבודת הוועדה עלו

קולות ודעות שונים שהציפו עדיפות להקמת תיכון על-אזורי ייחודי

על מנת לאפשר לילדי בת חפר מפגש אמיתי עם כל ילדי העמק,‏

כמו שיש היום”.‏

אז הוועדה מסייעת לכם לדייק את הצרכים.‏

‏“בהחלט.‏ צוות נוער למשל התבשר תוך כדי עבודת הוועדה שרשות

מקרקעי ישראל הסכימה לדרישת ראש המועצה להקצאת שישה

מיליון שקלים למבני נוער חדשים וככל שמבני הנוער יתוכננו לקום

בחלק הקיים,‏ ראש המועצה הסכים להקדים את המימון כך שניתן

יהיה לבנות את מבני הנוער כבר כעת.‏ גם בשורה זו חייבה חשיבה

מחודשת על מיקום המבנים כדי שנוכל ליצור קהילה מאוחדת ולא

שתי שכונות מנותקות”.‏

‏“אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף

למועצה,‏ להנהגת בת חפר ולתושבים - למען

הצפת הצרכים,‏ הרצונות והחלומות שלנו

מההרחבה,‏ בעבודה ממוסדת ומקצועית”‏

איזו מעורבות תושבים גיליתם?‏

‏“גילינו תושבים שאכפת להם מהיישוב.‏ תושבים מקצועיים שמכירים

את בת חפר,‏ את הצרכים שלה ומשקיעים שעות רבות בהתנדבות

לטובת היישוב ועתידו”.‏

כיצד מתבטא שיתוף הפעולה של הוועדה עם המועצה?‏

‏“ראש המועצה מעורב ושותף פעיל בכל הדיונים ומחלקת היישובים

ביחד עם הוועד המקומי מעודכנים ויוזמים ומעורבים בנעשה כל

העת.‏ אחד הדגשים של ראש המועצה לוועדת ההיגוי היה שהעבודה

תיעשה בשיתוף ובשקיפות מלאים בין בעלי התפקידים במועצה ובין

נציגי היישוב.‏ עם תחילת עבודתה של הוועדה,‏ גייסה המועצה את

חברת אורבניקס על מנת לקבל צפי של פילוח התושבים הצפויים לגור

בבת חפר בשנים הקרובות,‏ כאשר הפילוח נעשה על פי כל שכבות

הגיל ועל פי הצפי הזה קיבלנו פילוח של מבני ציבור שיהיו דרושים

בבת חפר,‏ כגון מספר גני הילדים,‏ בתי הספר היסודיים,‏ התיכון,‏ מבני

הנוער,‏ האודיטוריום,‏ הבריכה,‏ בתי הכנסת,‏ ועוד.‏

‏“כמו כן,‏ נבחרה במכרז של החברה הכלכלית חברה לניהול,‏ תיאום

ופיקוח - א.‏ אפשטיין שמה,‏ שהיא תנהל את פרויקט ההרחבה בפועל

תחת החברה הכלכלית.‏ כמו כן,‏ גייסה המועצה באמצעות החברה

הכלכלית עוד 24 יועצים בתחומים שונים,‏ על מנת שיסייעו בתכנון

ההרחבה בדרך הטובה ביותר:‏ אדריכלות בינוי,‏ אדריכלות נוף,‏ תנועה

וחניה,‏ עבודות עפר,‏ דרכים וניקוז,‏ תיאום תשתיות וסופרפוזיציה תלת

מימדית,‏ קונסטרוקציה ואיטום,‏ מים וביוב,‏ חשמל,‏ תאורה ותקשורת,‏

קרקע,‏ ביסוס וגאולוגיה,‏ תכן מבנה,‏ נגישות,‏ בטיחות,‏ הידרולוגיה,‏

אגרונום - סקר עצים,‏ איכות הסביבה,‏ מתכנן אקוסטי,‏ מתכנני מאגר

מים וקידוח,‏ מתכנני תחנות שאיבה,‏ שילוט,‏ ביטחון,‏ עיר חכמה,‏

הדמיות ואיתור תשתיות קיימות.‏ יועצים אלו יעבדו גם הם בשיתוף

פעולה עם ועדת ההיגוי ונציגי התושבים על מנת להוציא לפועל את

מסקנות ועדת ההיגוי”.‏

האם יש בוועדה כדי לשנות באמת את אופי ההרחבה?‏

‏“בוודאי.‏ אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף למועצה,‏ להנהגת

בת חפר ולתושבים - למען הצפת הצרכים,‏ הרצונות והחלומות שלנו

מההרחבה,‏ בעבודה ממוסדת ומקצועית.‏ כבר כעת הוועדה משפיעה

בתחומים שהיא עוסקת בהם”.‏

היית ממליצה לתושב העמק לגור בהרחבה?‏

‏“בהחלט.‏ בת חפר זו חממה לגידול ילדים;‏ בית הספר מצוין,‏ מגוון

תנועות נוער,‏ מרכז קהילתי המציע אפשרויות רבות ובעיקר קהילה

מעורבת ואיכותית”.‏

איך נמנעים ממצב שמגיעים לבת חפר אנשים שכלל לא מכירים

את הניואנסים והרגישויות של מגורים במרחב הכפרי?‏

‏“ראש המועצה רואה חשיבות רבה בשמירה על צביון בת חפר ותושביה.‏

הוא פעל לצורך כך במסגרת המשא ומתן מול רמ”י וקיבע בתוכנית

ההרחבה קדימות לתושבי העמק בכלל ובת חפר בפרט ב-‏‎20‎ אחוז

מהדירות שישווקו.‏ כעת הוא מוביל תוכנית רחבה יותר ליצירת קבוצות

רכישה מקרב בני העמק”‏ ‏)ראו כתבה בנפרד(.‏

עלון בת חפר | אוקטובר 23 2018


בת חפר צומחת

המחקר

למען תכנון ושילוב חברתי מוצלח

בקרוב יחל בבת חפר מחקר אקדמי בידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין,‏ אותו הזמינה המועצה.‏

המחקר יתמקד בהיבטים הקהילתיים של ההרחבה,‏ ילווה אותה ויגבש המלצות מקצועיות למען קליטה מיטבית.‏

במסגרת עבודות ההכנה שמבצעת מועצת עמק חפר לקראת

הרחבת בת חפר נשכרו שירותיהן של צוות חוקרות מהמכון להגירה

ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.‏ מנהלת את המכון ד"ר ניבי

דיין,‏ ומי שתוביל את המחקר בזמן הקרוב היא ד"ר רוית תלמי-כהן,‏

אנתרופולוגית.‏

לדברי ד"ר תלמי-כהן,‏ המכון מבצע מכלול מחקרים אקדמיים

שנעשים ביחד עם השטח,‏ בתחומים שקשורים להגירה בינלאומית

ופנימית.‏ ‏"יש במכון חוקרים ממגוון דיסציפלינות - כלכלה,‏ חינוך,‏

אנתרופולוגיה,‏ סוציולוגיה,‏ דמוגרפיה שמקנים לו יכולת לבצע הכשרות

והשתלמויות לאנשי שדה בשלטון המקומי והמרכזי,‏ צבא והמגזר

השלישי,‏ פרויקטים,‏ מחקרים אקדמיים ומחקרי הערכה שהמכון יוזם

או נענה לפניות בארץ ובעולם".‏

איזה מחקר מתוכנן להתבצע בבת חפר?‏

‏"אנחנו הולכים לבדוק בבת חפר תנועה שמוגדרת כהגירה פנימית,‏

או ‏'פירבור'‏ - מעבר מהעיר לפרברים,‏ למקומות עם אופי כפרי.‏ זו

אחת מהתופעות המוכרות ביותר בעולם המערבי כיום".‏

ייתכן שההרחבה תאוכלס ברובה על ידי תושבי העמק?‏

‏"בהחלט.‏ ונתייחס גם לזה.‏ נכון להיום,‏ לפי נתוני הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה,‏ רואים בערים הגדולות מגמות הגירה שלילית בעוד

שבמחוז השרון ניתן למצוא הגירה חיובית.‏ זהו למעשה תהליך הפירבור-‏

תנועה של אנשים ממרכזי הערים למקומות קרובים ונגישים לעיר

שעדיין נותנים את החוויה היותר רגועה,‏ שלווה וכפרית.‏

מהי מטרת המחקר?‏

‏"בת חפר צפויה לקלוט כמות גדולה של אנשים ואופי היישוב עלול

להשתנות,‏ אם לא פועלים נכון".‏ מטרת המחקר לזהות מהן החוזקות

הקיימות כיום ואיך אפשר לסייע ליישוב לשמור על אופיו הכפרי

ולהרחיב אותו בשילוב בין היישוב הקיים ליישוב החדש.‏ קוראים לזה

‏'תכנון חברתי מושבי',‏ כאשר היעד הוא ליצור מענים שהם גם לפרט

וגם לקהילה,‏ כאלה שיאפשרו נגישות למשאבים,‏ הכלה חברתית,‏

שמירה של קשר בין-דורי ועוד.‏ יש מודלים קיימים להתאקלמות

מיטבית של הגירה פנימית הנוגעים ליצירת דיאלוג ושיח בין תושבי

היישוב הקיים לתושבים החדשים,‏ על מנת ליצור מצב בו אף אחד

מהצדדים לא ירגיש מוחלש.‏ כלומר,‏ מטרת המחקר היא בעצם להוציא

דו"ח המלצות לקראת הגעת התושבים החדשים,‏ ויצירת ישוב חזק

ומונגש חברתית מבחינה קהילתית".‏

ואיך עושים זאת?‏

‏"ההמלצות הן למועצה,‏ איך היא יכולה לקבוע מדיניות של גיבוש

חברתי שיש בה מרחבי שילוב מכילים ואפקטיביים שיאפשרו דיאלוג.‏

המכון עובד בשיתוף פעולה עם שתי חוקרות מהטכניון,‏ אחת היא

סוציולוגית אורבנית שעוסקת בתכנון ערים,‏ ד"ר מירב אהרון גוטמן,‏

וד"ר דנה שבח,‏ מהנדסת אזרחית שבונה מודלים לשילוב חברתי

בעמק יזרעאל ובגלבוע,‏ אני מתמקדת בנושאים הנוגעים להגירה".‏

מה נעשה עד כה?‏

‏"כרגע אנחנו בשלב התחלתי של המחקר.‏ בשלב הראשוני נפגשנו

עם מספר אנשים מהמועצה,‏ בנינו תכנית מחקר ובקרוב אנו אמורים

להתחיל אותו.‏ המחקר יתבצע לפני שמגיעים האנשים ולא בדיעבד,‏

וזו יתרון למועצה.‏ נקיים ראיונות עם אזרחים בבת חפר,‏ נבצע ניתוח

דמוגרפי וסטטיסטי של מה שמתוכנן,‏ נבדוק את התוכניות,‏ נלמד

מהרחבות ביישובים דומים,‏ נשב בוועדות שכבר פועלות ונקיים שיחות

עם החברים בהן,‏ וכמובן נקיים ראיונות עם קובעי המדיניות במועצה.‏

השילוב הזה יאפשר לנו לגבש את ההמלצות בראייה כוללנית ורחבה".‏

מה טווח ההמלצות?‏

‏"ההמלצות יכולות לנוע בין כל מיני רבדים.‏ הרבה פעמים שיח או

חשיבה על דברים כמו איפה ימוקם המועדון או המרכז הקהילתי

למשל,‏ היכן יעברו קווי האוטובוסים או מה יהיה עם המכולת,‏ עושים

את ההבדל.‏ המלצות אחרות יתייחסו לשאלה מה יהיה אופיו של

היישוב,‏ מבחינת חינוך למשל:‏ איזה אופי יינתן לבתי הספר החדשים?‏

ננסה לזהות מהן החוזקות הקיימות כיום וכיצד ניתן לחזקן עוד יותר".‏

אז המחקר וההמלצות ירדו לרזולוציות בחיי היומיום של התושבים?‏

‏"זו המטרה,‏ לא לתת המלצות שהן רק מאקרו ומדיניות,‏ אלא ללמוד את

השטח ולבצע הנגשה כפולה - של האנשים למדיניות ושל המדיניות

לאנשים.‏ לאפשר דו-קיום,‏ דיאלוג,‏ שותפות,‏ אחדות וחזון משותף

של הקהילה.‏ וזה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים.‏ בשלב מסוים נדע

יותר במדויק מה הצפי של האוכלוסייה ואז נוכל לעשות התאמות".‏

מהניסיון שלך,‏ כיצד נוכל לאפשר למחקר שלכן להגיע

לאחוזי מימוש גבוהים?‏

‏"התחום התפתח בעשור האחרון בישראל והטמעה שלו בממשל

המקומי מורכבת ותלויה בראשי המערכת.‏ יש המלצות ששיתוף

פעולה בהן מנבא ויוצר יותר הצלחה ויש מועצות שההמלצות פחות

מיושמות.‏ אנחנו מכינות בסיס תקף מחקרית למועצה לבצע תהליכים

ולקבוע מדינות שאם תתבצע בהתאם להמלצות אחוזי ההצלחה

להגשמת היעדים צפויה להיות גבוהה יותר.‏ עד כה יש שיתוף פעולה

ונכונות ועצם זה שהמועצה יוזמת מראש מחקר היא נקודת זכות,‏

כי בדרך כלל מה שקורה הוא שערים או מועצות מתמודדים עם

הדילמות שנובעות מהגירה פנימית רק אחרי בסיום התהליך . כאן

יש חשיבה צופה פני עתיד,‏ ועצם זה שמועצה פונה ומייצרת חשיבה

על ישוב לפני שהוא נוצר מחדש כבר מבטא סוג של חשיבות כלשהי,‏

התעניינות וסדר עדיפויות נכון".‏

www.bathhefer.net.il

24


ראיון עם

גיא ויצ׳לבסקי

עו"ד גיא ויצ'לבסקי ממלא בחמש השנים

האחרונות את תפקיד נציגה של בת חפר

במועצת עמק חפר.‏ ‏"ליוויתי מאוד מקרוב את

כל מה שנעשה ומתבצע בנושא ההרחבה

וישבתי כנציג היישוב בותמ"ל במהלך כל

הדיונים,‏ ביחד עם ראש המועצה ויו"ר הוועד",‏

הוא מתאר.‏ ‏"פירקנו לגורמים את נושא

ההרחבה והתנהלנו גם מול הותמ"ל וגם

מול רשות מקרקעי ישראל.‏ ההישגים הם

גדולים וחשוב מאוד להמשיך ולדאוג לכך

שכל ההסכמים וההישגים שהגענו אליהם

יתבצעו בפועל".‏

מה הכי קריטי למשל?‏

אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא נושא

התחבורה.‏ למעשה,‏ הובלתי את הגשת

העתירה כנגד הותמ"ל,‏ משרד התחבורה

ונתיבי ישראל על מנת שנוכל לוודא שכביש

444 והסדרת צומת ניצני עוז יישאר על

הנייר,‏ אלא יתבצע בפועל בהתאם למועדים

שסוכמו.‏ מאחר וההחלטה של הותמ"ל

‏"נשמור שההישגים יבוצעו בפועל"‏

בעניין הזה השאירה פתח רחב לפרשנות

והכביש אמור להיבנות בשלבים,‏ עתרנו לצקת

תוכן ברור בשלב ביצוע הכביש שיתקיים

בהתאמה לאכלוס של האנשים בהרחבה.‏

צריך להיות כביש בפועל כאשר האנשים

נכנסים לדירותיהם.‏ בלי תשתיות,‏ בדגש

על תשתיות תחבורה בראש ובראשונה,‏ יש

הסכמה רחבה על כך שאסור שיחל שלב

האכלוס.‏ כבר היום הכביש הקיים כושל ואין

מחלוקת על כך.‏ כל היועצים מקצה לקצה

מסכימים שחובה לסיים את כביש 444,

רק השאלה היא מתי.‏ אנחנו אומרים,‏ לפני

שנכנסים תושבים חדשים לגור בבת חפר".‏

איך היתה ההתנהלות עם המועצה

בדיונים?‏

‏"עבדתי כתף לכתף עם ראש המועצה וגיליתי

שותף,‏ לוחם,‏ אדם שיודע לנהל מאבקים

בצורה חכמה,‏ וכל הבטחה שהוא נתן הוא

גם עמד בה.‏ למעשה,‏ הליווי של המועצה

יחד איתי תרם רבות להישגים שהושגו

במסגרת פרויקט ההרחבה.‏ אנחנו נמשיך

לשתף פעולה וניידע את הציבור לגבי כל

התקדמות שמתבצעת בהרחבה והכל תוך

שמירה ושיפור הקיים".‏

איזה חששות אתה שומע מהתושבים

מתוקף היותך נציג היישוב במליאה?‏

‏"שני סוגים בעיקר.‏ החשש הראשון מדבר על

הלא נודע,‏ לא תמיד מבינים את משמעויות

ההרחבה.‏ החשש השני הוא לצביון היישוב,‏

צריך לזכור שהותמ"ל הוא גוף מעל מוסדות

התכנון,‏ שבמקור תכנן ליצור כאן חצי עיר

עם בניינים גבוהים.‏ וההישגים שלנו בשמירה

על הצביון הכפרי גדולים מאוד.‏ צריך לזכור

שבסופו של דבר היישוב יכפיל את עצמו

ויעמוד על כ-‏‎10,000‎ תושבים,‏ אבל אנחנו

נעשה הכל כדי לשמר את הצביון הקהילתי

והכפרי עד כמה שניתן.‏ אין ספק שהדבר

מהווה אתגר גדול".‏

תנועות הנוער בישוב פתחו את שנת

הפעילות!‏

מאות בני ובנות נוער הגיעו לימי הפעילות

הראשונים ופגשו את המדריכים והמדריכות

החדשים שלהם.‏ צוותי ההדרכה עובדים

במרץ על טיולי פתיחת שנה שנערכים

במהלך חודש אוקטובר.‏

בבת חפר - הנוער בתנועה!‏

ויש גם פעילות משותפת - לקראת ראש

השנה התגייסו שלוש התנועות למבצע

התרמה משותף של מזון בשיתוף עם

השירותים החברתיים ומד"א.‏ ב-‏‎29.10‎

יתקיים מפגש מעגלי שיח לשכבות הבוגרות

של כל התנועות בנושא דמוקרטיה.‏

שתהיה שנה מעולה,‏ טיולים מוצלחים והרבה בהצלחה לכל המדריכים החדשים!‏

בת חפר | אוקטובר 25 2018

עלון


בת חפר צומחת

ראיון עם

רן שגב

להתחיל מבראשית

מאת סימה בורקובסקי

www.bathhefer.net.il

אני יושבת בסלון ביתו המטופח של רן שגב כאשר הוא נזכר

בערגה בימיו הראשונים שלו בבת חפר וכיצד הוא ואשתו בחרו

להיות חלוצים ולהיות חלק מההקמה של ישוב חדש.‏

‏"אני במקור מנתניה ואשתי מתל אביב.‏ כשסיימתי את לימודי בטכניון

התחתנו ותגוררנו אצל הורי אשתי וחסכנו שקל לשקל כדי שנוכל

לקנות בית משלנו.‏ על הפרק עמדו שתי אפשרויות:‏ מודיעין,‏ שגם

הייתה אז עיר בהקמה ובת חפר,‏ שהייתה קרובה יותר לנתניה.‏

כשהלכנו למודיעין הדבר שהפריע לי מאוד במקום היה היעדר שטחים

ירוקים ובנייה צפופה.‏ כאדם שמחובר להתיישבות הכפרית ולטבע

הפריע לי המראה האורבני של העיר.‏ לעומת זאת,‏ כשהגענו לבת חפר

הרגשנו מיד את החיבור למקום,‏ למרות שהישוב היה עדיין בחיתוליו

ומעבר למשרדים של הקבלנים השונים שבנו בישוב לא היה דבר."‏

משפחת שגב ליד ביתם

מה שמצאו בכמויות נדיבות בישוב החדש היה אותה תחושה של יצירה

חדשה,‏ שותפות גורל וחיבור עם התושבים שכמותם הגיעו למקום

כדי להתחיל מבראשית.‏ גם הקרבה לטול כארם לא הלחיצה את רן

שרצה לבנות את עתידו בישוב הכפרי טובל בירוק.‏

‏"כביש 57 שכיום יש בו שני מסלולים היה באותה תקופה כביש צר של

מסלול אחד לכל כיוון עם עצי אקליפטוס ובסופו ניתן היה לראות את

טול כארם.‏ חמי חשש והעיר לי על כך אבל אותי זה לא הטריד.‏ אני

ואשתי הרגשנו שייכים לקהילה הצעירה שהתהוותה כאן והתאפיינה

בהרבה עזרה הדדית וחברות בין התושבים.‏ הייתי אז בן 30 ומרבית

האוכלוסייה בישוב היתה צעירה.‏ הייתה תחושה של חלוציות,"‏ הוא

אומר בהתרגשות.‏

כיוון שמראש רציתי להתיישב בישוב כפרי הבחירה בבת חפר על פני

מודיעין הייתה ברורה לי אך גם אשתי שהייתה עירונית מתל אביב

התחברה מאוד לישוב.‏ בת חפר שילבה את כל היתרונות מבחינתנו –

מצד אחד אווירה כפרית ומצד שני ישוב קהילתי שיש בו את השירותים

להם אנו זקוקים כמשפחה צעירה כמו שירותי בריאות,‏ בית ספר ועוד.‏

כיוון שזה היה ישוב בהקמה לקח זמן עד שכל התושבים התחברו

לתשתיות כמו למשל קווי טלפון ואפילו חשמל.‏ ‏"הייתה התרגשות

כשבנו את המדרכות וגם כשחיברו אותנו לטלפון.‏ לא הייתה כלל

אווירה של קיטור אלא להיפך,‏ קיבלנו את זה בהבנה והתרגשנו בכל

פעם שנבנה משהו חדש בישוב,‏ זה היה כמו ילד קטן שמתפתח".‏

התקופה של האינתיפאדה

אחת התקופות המאתגרות שעברו על המתישבים הייתה תקופת

האינתיפאדה בשנת 2,000 כאשר נורו על בת חפר צרורות מטול

כארם השכנה.‏ ‏"היה מישהו שהגיע ממש ליד החומה וירה צרורות וזה

היה מאוד מפחיד אבל לא חשבנו לעזוב.‏ באותה תקופה היו פיגועים

בכל הארץ כך שמצבנו כאן לא היה יוצא דופן.‏ מעבר לאירועי הירי

הבודדים דווקא הרגשנו ביטחון".‏

רן מחלק את חיי הישוב לשתי תקופות – תקופת ההקמה ותקופת

ההתבססות.‏ בתקופת ההקמה הייתה אווירה של חלוציות ואחדות

גורל בין האנשים שהגיעו כדי להקים ישוב חדש מאפס.‏ בתקופת

ההתבססות הגיעה אוכלוסייה חדשה והייתה דעיכה של תחושת

החלוציות ועימה הקשרים החברתיים והישוב דמה יותר לכל ישוב אחר

שבו אנשים לא מכירים האחד את השני.‏ למרות זאת הוא מציין את

ארוע השיטפון שבו בת חפר הוכיחה שהיא עדיין קהילה שבה ישנה

עזרה הדדית כשבני נוער עברו מבית לבית עם מגבים וסייעו לתושבים

שביתם הוצף והרתימות והסיוע של תושבי היישוב היה מרשים מאוד.‏

עם הפנים להרחבה

‏"חבר אדריכל אמר לי,‏ ליישוב יש מחזור חיים ובת חפר נמצאת בשלב

של גסיסה כישוב כאשר דור המייסדים מזדקן ודם חדש לא נכנס

לישוב.‏ ניתן לראות זאת בבית הספר שבו הכיתות הולכות וקטנות וגנים

נסגרים.‏ השלב הבא הינו הקטנת משאבים ליישוב.‏ לכן אני מודע לכך

שההרחבה היא חיונית.‏ מצד שני צריכים להשקיע לאלתר בתשתיות

התחבורה שכבר כיום קורסות בשעות הבוקר.‏ אני עובד בחיפה ויוצא

מוקדם בבוקר בניגוד לכיוון הפקקים אך כשיש לי לפעמים פגישות

ברעננה זה פשוט נורא."‏

רן מצייד אותי בטבלה מסודרת שבה רשם לעצמו מדוע הוא מסתייג

מההרחבה ומדוע הוא תומך בה.‏

תחת הכותרת ‏"נגד"‏ רשם טיעונים כמו – שינוי אופי הישוב,‏ חשש

מכניסת אוכלוסייה חדשה לא איכותית,‏ חשש שבת חפר תהפוך

למועצה,‏ צעד שיהיה הרסני לדעתו אלא אם תקבל שטחים מניבי

הכנסות משמעותיים אחרת ייגזר עליה להיות יישוב עני והטיעון

האחרון איתו אני מזדהה מאוד הוא שמירה על שטחים ירוקים.‏ כיוון

שלחיות אין לובי והן לא יכולות להגיש התנגדויות הן זקוקות לבני

האדם שיחשבו על כך שגם להן יש צורך באזורי מחייה.‏

‏"למזלנו אנחנו תחומים בגדר ובכביש שש ולכן לא ניתן להרחיב אותנו

יותר ממה שתכננו.‏ אני מקווה מאוד שההרחבה תביא לפריחה בישוב

ושיתישבו בו בני העמק שישמרו על אופיו המקורי".‏

26


תפוח בדבש

בכניסה ליישוב

עלון בת חפר | אוקטובר 27 2018


בת חפר צומחת

התמודדות עם שינויים

איילת יונגר משוחחת עם ריקי ברונז

www.bathhefer.net.il

בעקבות ההרחבה הצפויה לישוב,‏ ישבתי עם ריקי,‏ פסיכולוגית

במקצועה לשיחה בנושא שינויים,‏ מדוע אנחנו כל כך חוששים

משינוי והאם יש דרך להקל על שינוי או להתכונן לקראתו.‏

ריקי ברונז היא תושבת הישוב מראשיתו,‏ מתגוררת כאן יותר מ-‏‎21‎

שנה ‏)כשהיו גנרטורים והרבה חול...(‏ ‏,זאת מלבד שלוש שנים של

רילוקיישן בתאילנד שאגב שינוי,‏ זה חתיכת שינוי לגור שם וכאן.‏ נשואה

לדני,‏ הגיעו כשהייתה בהריון עם ביתה הבכורה,‏ שמשתחררת מהצבא

בקרוב ‏)עשתה מכינה לפני הצבא(,‏ יש לה בת בכיתה י’‏ ובן בכיתה

ז’.‏ ריקי פסיכולוגית תעסוקתית מומחית וחינוכית מומחית.‏ עובדת

בשרות הפסיכולוגי החינוכי בכפר סבא במשרה חלקית כמרכזת

תחום ASD בבתי הספר וכפסיכולוגית בתיכון,‏ עובדת בקליניקה

פרטית בבת חפר בתחום של יעוץ תעסוקתי לאנשים שמתלבטים

בבחירה לימודית ומקצועית או בצמתים שונים בקריירה וכן בתחום

החינוכי טיפולי לרבות הדרכת הורים,‏ אבחונים,‏ טיפולים לילדים ונוער

ומבוגרים צעירים בגישה אינטגרטיבית עם כלים מעולם הCBT‏.‏

כשניסינו לבחון את השאלה האם שינויים בעולם המודרני זה דבר

קשה או קל הגענו למסקנה שהדבר מורכב.‏

למעשה זה נשמע לא הגיוני שקשה לנו עם שינויים,‏ הלוא מרגע

לידתנו כשיצאנו מהרחם לעולם,‏ אנו מתמודדים עם שינויים,‏ יש

שינויים קטנים וגדולים שאנחנו בוחרים ‏)בגד חדש,‏ מעבר דירה(,‏ יש

שינויים שהם חלק ממעגל החיים הנורמטיבי שלנו ‏)מעבר לגן,‏ לבית

ספר,‏ לצבא(‏ ויש שינויים שנקבעים עבורנו ‏)פיטורים,‏ קבלת מלגה,‏

דיאטה רפואית(.‏

אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגים אדירים,‏ שמשפיעים על חיינו

בכל הרבדים בלי היכר,‏ כל הזמן.‏ הבת הבכורה של ריקי,‏ בת 21 גדלה

בסביבה חברתית שונה לגמרי מהבן הצעיר בן ה-‏‎12‎ שגדל לתוך כך

שנפגשים עם חברים ובמקום להביט בעיניים,‏ מביטים במסך.‏

כולנו יצורים מסתגלים,‏ עברנו כל כך הרבה שינויים , רובם בהצלחה

ובכל זאת זה לא תמיד פשוט לנו.‏

אז למה להרבה מאתנו כל כך קשה עם שינויים?‏

יש מספר סיבות לקושי בשינויים ועיקרם:‏

● מרבית השינויים טומנים בחובם אי ודאות.‏ גם כשיש שינוי חיובי

כמו כשהילד שלנו עולה לכיתה א’‏ יש לנו התמודדות עם אי ודאות

‏)איך הוא ישתלב,‏ אם תהיה לו מורה קשובה ואכפתית כמו הגננת,‏

מי יהיו החברים שלו ועוד(.‏ לרובינו קל יותר לתפקד תחת תנאים

ברורים ומוכרים.‏ אנו מחפשים חוויה של שליטה על חיינו ‏)הגם שזו

רק אשליה שיש לנו שליטה(‏ ופוחדים מאיבוד שליטה.‏ השינוי יוצר

חוויה של אי ודאות ואובדן שליטה,‏ המלווה פעמים רבות בחרדה.‏

אנחנו רגילים לפחד מהעתיד-‏ מה יהיה?‏ מה יקרה אם?‏

● בכל שינוי יש גם אובדן של משהו אחר שהיה,‏ או משהו אחר שיכול

היה להיות.‏ אם אני מקבלת תפקיד חדש בעבודה אני מאבדת

תפקיד אחר שאולי יכולתי לקבל ואני גם מאבדת חלק מהדברים

הטובים שהיו לי בתפקיד הקודם ‏)נוחות,‏ אנשים קרובים,‏ מעמד

ועוד(.‏ לרובינו יש נטייה לעשות אידיאליזציה לעבר ובכך אנחנו

מעצימים את תחושת האובדן.‏

● הקושי שלנו להשתנות.‏ ועל זה אמר טולסטוי ‏:”כולם רוצים לשנות

את העולם אבל אף אחד לא רוצה לשנות את עצמו”.‏ למעט

דברים מסוימים שרובינו רוצים לשנות ‏)כמו להיפטר מהרגלים

מזיקים,‏ לאמץ אורח חיים בריא יותר(‏ רבים מאתנו לא רוצים,‏ או

רוצים אבל לא באמת מוכנים להתאמץ בכדי להשתנות.‏ לא כל

כך מהר אנחנו רוצים לצאת מאזור הנוחות שלנו.‏

● שינוי מעורר בנו מחשבות,‏ ספקות ולבטים.‏ רבים מאתנו חיים

חלק גדול מחיינו על ‏“טייס אוטומטי”‏ - נשארים באותה עבודה

מתוך הרגל,‏ לא חושבים לעזוב מקום מגורים ‏“כי הילדים הרי

לומדים כאן”‏ ועוד.‏

השינוי שקורה בבת חפר פתאום מטלטל אותנו וגורם לנו לחשוב

ולהעלות בנו שאלות שאולי לא עסקנו בהם הרבה זמן,‏ אם בכלל-‏

למה באנו דווקא לבת חפר?‏ מה משך אותנו למקום הזה?‏ מה היו

החלומות שלנו?‏ האם התממשו?‏ ממה התאכזבנו?‏ האם טוב לנו

כאן?‏ האם נרצה להישאר כאן אחרי ההרחבה?‏ ועוד...‏ .

זה קצת דומה לזוג שחווה שינוי כלשהוא ‏)הילדים עזבו את הבית(‏

ואז לפעמים מתחילים לבחון את הזוגיות ‏)לבד או ביעוץ זוגי(‏ ולשאול

שאלות:‏ למה התאהבתי באישה שלידי?‏ איזה תכונות אהבתי בבחור

שאתי?‏ מה עדיין קיים ומה השתנה בקשר ובבן הזוג ועוד...‏

מה קובע אם שינוי יהיה קשה או קל עבורנו?‏

שני גורמים קריטיים שיקבעו איך יהיה השינוי עבורנו הם:‏

● תפיסת השינוי – הפרשנות שאדם נותן לשינוי - האם השינוי

נתפס כהזדמנות ואתגר או לחילופין כמקור לחץ ואף איום.‏

תפיסת השינוי כאתגר תלווה ברגשות של התלהבות,‏ שמחה,‏

התרגשות.‏ תפיסת השינוי כאיום תלווה ברגשות של חרדה,‏

כעס,‏ חוסר אונים.‏ אותו שינוי נתפס אצל כל אחד בצורה שונה.‏

וכשמדברים במקרה הנוכחי על הרחבת הישוב,‏ היא יכולה להיתפס

אצל האחד כצעד משמעותי וחשוב בהתפתחות הישוב מבחינת

תשתיות,‏ תקציב גדול יותר,‏ אפשרויות כלכליות וחינוכיות ואצל

האחר כנזק בל יתואר שיהרוס את תחושת הביטחון ואת הצביון

הקהילתי של הישוב.‏

גם המימד האישי כמובן נכנס לכאן - האם ההרחבה תזיק לי או

תיתן לי הזדמנות?‏ קוסמטיקאית מצליחה בישוב יכולה לראות

בכך איום לפרנסתה בשל אפשרות לתחרות נוספת ואילו אחרת

יכולה לחשוב על הזדמנות להרחיב את פעילותה ולפתוח מכון.‏

יש לשים לב כי כל שינוי,‏ גם אם נתפס כחיובי,‏ עשוי להיות גם

מקור ללחץ ומתח.‏ השאלה אם הדגש שלנו בתפיסת השינוי הוא

על האתגר או על האיום.‏

28


שיחה עם

ריקי ברונז

● תפיסת עצמינו - איך אנחנו תופסים את עצמינו ואת המשאבים

שלנו,‏ כמה אנחנו מאמינים שנוכל להתמודד עם השינוי.‏

יש מי שירגיש כי הוא לא בנוי להתמודד עם שינוי כזה,‏ שהרי משום

כך לא בחר מלכתחילה לגור בעיר והוא כבר גר באותו בית עשרים

שנה עם אותם השכנים ‏)כמעט..(‏ ויש מי שירגיש שהוא זורם עם

השינוי ויסתדר ואף ייהנה לראות עוד פנים חדשות ביישוב.‏

ככל שיש יותר פער בין הערכת השינוי להערכת המסוגלות שלנו,‏

יש יותר חוויה של קושי.‏

את אומרת שהפרשנות היא קריטית.‏

מה יקבע איך נפרש את השינוי?‏

לכל אחד מאתנו סט של אמונות ותפיסות לגבי עצמו,‏ לגבי העתיד

ולגבי העולם.‏ הסט הזה מורכב מחוויות מוקדמות,‏ מהפנמות תרבותיות

ומשפחתיות ואירועי חיים שהשפיעו עלינו.‏ התפיסות הללו ישפיעו

גם על יחסינו לשינויים.‏ אם למשל יש לי נטייה לתפיסה קורבנית

ש"תמיד דופקים אותי"‏ ‏)זה אגב משהו שבזהות הקולקטיבית של בת

חפר עולה פעמים רבות - התחושה הזו שאנחנו גרים בישוב ש"לא

סופרים אותו"‏ במועצה או בממשלה(‏ אז אני עשויה לראות גם במהלך

הזה של הרחבה משהו שיפגע באיכות החיים שלי,‏ שעושים לי דווקא,‏

שנעשה מלמעלה בצורה חובבנית ‏"כי לאף אחד לא באמת אכפת

מבת חפר ובטח שלא ממני".‏

אם הגישה הבסיסית שיש לי כלפי העולם חיובית ואופטימית סביר

שיהיה לי יותר קל לסמוך על אנשי המקצוע שמלווים את התהליך

שנעשה לטובת היישוב.‏ יש יותר סיכוי שאחשוב על דוגמאות מוצלחות

נוספות של הרחבות בישובים אחרים ואוכל לראות בכך משהו חיובי

ותורם.‏

יש כמובן גם גורמים סביבתיים המשפיעים על גיבוש היחס שלי

להרחבה ‏)איך הסביבה והחברים שלי מגיבים לשינוי(,‏ גורמים

אישיותיים שחלקם מולדים ‏)יש אנשים שזקוקים לשגרה ויציבות

ומתקשים מאוד עם שינויים ויש יותר גמישים ואף הרפתקנים שנהנים

וזקוקים לשינויים(,‏ גורמים מצביים ‏)אני נמצא כרגע בתקופה קשה

של התמודדות עם קשיים בריאותיים,‏ משפחתיים או אחרים,‏ הכוללים

כבר כל מיני שינויים שאני חווה כשלילים,‏ סביר שלא אהיה פנוי כרגע

לשאת עוד שינויים(‏ , כמו גם ההיסטוריה שלנו עם שינויים דומים

‏)לדוגמה משפחות שהתנסו במגורים בצורת חיים קצת שונה במקום

אחר ונהנו לעומת משפחה ש"ברחה מהעיר"‏ וחוששת שבת חפר

תהפוך למשהו דומה"‏ (.

אחד החששות,‏ שגם את הזכרת ‏,והרבה אנשים מעלים בבת

חפר,‏ זה החשש לאבד את האופי הקהילתי של הישוב.‏

מה את חושבת על זה?‏

אכן,‏ חלק גדול מהאופי המיוחד של בת חפר ומהזהות הקולקטיבית

שלה כישוב איכותי הוא האופי הקהילתי והאינטימי שלה,‏ ההכרות

רבת השנים עם אנשים,‏ העזרה ההדדית ביומיום ולבטח באירועים

קשים,‏ ההשקעה בפן החברתי,‏ מרחב ליוזמות ולאירועים חברתיים

ייחודיים ‏)כמו פאב הבועה ) ועוד.‏

אנחנו חיים בעידן אינדיבידואליסטי,‏ בו כל אחד לעצמו,‏ כשכבר מזמן

אין לצערנו חוויה של אחדות כמדינה וגם לא תמיד מספיק כמשפחה.‏

אומנם בבת חפר יש לא מעט משפחות שיצרו ‏“חמולה מודרנית”‏

‏)כמה משפחות של אחים או משפחות שגם הסבים מתגוררים

בישוב(‏ , אבל במשפחות רבות כל אח גר בעיר אחרת ולא פעם אף

בארץ אחרת.‏ אנשים רבים חווים ביום יום ניכור ותחושת בדידות.‏

ישנה כמיהה לשייכות,‏ לקהילתיות,‏ לתחושה של ערבות הדדית,‏

רצון לגדול יחד ולגדל יחד ילדים וזה משהו שיש בצורה מאוד חזקה

בבת חפר.‏ החשש של אנשים לאבד את זה מובן.‏ כמו שציינתי קודם

בכל שינוי יש גם אובדן.‏ אין ספק שבת חפר בעוד עשר שנים תהיה

פחות אינטימית ופחות אנשים יכירו זה את זה,‏ מה שהיה לא יהיה,‏

אך אני מאמינה ומקווה שעדיין יישמר ואף ישתבח האופי הקהילתי

המיוחד של המקום,‏ כמו גם תחושת הביטחון האישי שקיימת כאן.‏

איך מתמודדים עם קושי ועם התנגדות של אנשים לשינוי ?

ראשית חשוב לי להגיד שהתנגדות היא לא דבר רע.‏ התנגדות מעידה

על מעורבות,‏ על אנרגיה ואכפתיות והיא חשובה מאוד לתהליך.‏ חשוב

לתת לה מקום,‏ לשמוע את הקולות השונים שיש בישוב שלנו ולתת

מענה לחששות ולביקורת.‏

ישנם מספר דברים נוספים שיכולים לעזור בתהליך שינוי קל יותר לכולנו:‏

● הדרגתיות בשינוי והכנה מוקדמת.‏

● הכרה בשינוי – לקבל את השינוי,‏ להכיל את הגעגוע לעבר ולהסתכל

קדימה.‏

עלון בת חפר | אוקטובר 29 2018


בת חפר צומחת

שיחה עם

ריקי ברונז

‏)המשך מעמוד קודם(‏

● מעורבות בתהליך וקבלת מידע - ככל שנהיה יותר מעורבים

בתהליך,‏ אם זה במעגל של קבלת המידע ואם זה במעגל של ביצוע,‏

נצמצם את אי הודאות ונחוש יותר בטחון.‏ מעורבות אקטיבית של

עשייה תספק לנו גם אפשרות להשפעה.‏

● חיבור לכוחות ולטוב - ככל שנתמקד כולנו ברמה האישית והכללית,‏

ביתרונות,‏ ברווחים שבשינוי ובכוחות שלנו כישוב וכפרטים נחווה

את השינוי בצורה חיובית יותר.‏

● עזרה לאחרים - עזרה לאדם שמסיבות שונות,‏ עבורו השינוי

מורכב יותר,‏ תאפשר לנו לתרום לזולת,‏ תסייע לכולנו לשמור על

הרוח הקהילתית של הישוב ותסייע לנו אישית לעבור את השינוי

יותר בקלות.‏ העזרה אגב יכולה להיות קטנה וחד פעמית ‏)כמו

ניסוח אימייל למועצה(‏ ועדיין משמעותית.‏

● הומור-‏ תמיד עוזר.‏

מה תפקידנו כהורים בתהליך השינוי?‏

התגובה של הילד לשינויים מושפעת ‏)מעבר לסוג וגודל השינוי(,‏ הן

מהמזג הבסיסי המולד של הילד,‏ מחוויות מוקדמות,‏ מתפיסת ההורים

לגבי יכולתו להסתגל לשינויים,‏ מתפיסת ההורים לגבי שינויים בכלל

ועמדתם לגבי שינוי זה.‏

כמו בכל אירוע בחיים,‏ לנו ההורים יש תפקיד מרכזי בהשפעה על

החוויה של הילד.‏ אם אנחנו נתפוס את השינוי של ההרחבה בצורה

חיובית כחלק מההתפתחות של הישוב ונעביר את התפיסה הזו גם

לילד,‏ סביר שהילד יתפוס את השינוי בצורה קלה וטבעית.‏

רוב הילדים סתגלנים וקרוב לוודאי שיתרגלו לתהליך ההרחבה בקלות

יחסית.‏ עם זאת,‏ חשוב לעשות הכנה לילדים,‏ לשתף אותם בתהליך

השינוי,‏ כל ילד בהתאם לצרכיו ולגילו.‏ חשוב להדגיש לילד שמדובר

בתהליך הדרגתי,‏ שמושקעת בו מחשבה רבה כדי שיהיה מוצלח ושכל

המשפחה תחווה יחד את השינוי.‏ עם ילדים צעירים מאוד אין צורך

לדבר כעת על שינוי שיקרה עוד כמה שנים.‏ עם ילדים בוגרים יותר

שוודאי חשופים למידע חלקי על הנושא,‏ חשוב לתת מידע ולהפחית

אי ודאות,‏ מומלץ גם להראות תמונות רלבנטיות שממחישות את

ההרחבה,‏ לתת מקום גם לשאלות,‏ לספקות ולחששות שלהם וגם

לספקות שלנו ההורים.‏ כמו כן,‏ חשוב להדגיש את היתרונות הרלבנטיים

לילד ‏)יהיו עוד גני שעשועים בישוב,‏ תכיר עוד חברים חדשים(‏ ואת

האמונה שלכם ביכולת שלהם להתמודד עם שינויים.‏

איך את עם שינויים?‏

אני חושבת שלפחות בפן המקצועי עשיתי יחסית הרבה שינויים

- עשיתי שתי התמחויות שונות,‏ עבדתי בהרבה מסגרות וגם כיום

העיסוקים שלי מאוד מגוונים,‏ תמיד מתחדשת ולומדת ומשנה את

תמהיל העבודה שלי בהתאם.‏ אולי בגלל שכפסיכולוגית תעסוקתית

אני עוסקת הרבה בשינויים של אנשים,‏ זה היה לי טבעי לעשות גם

בעצמי שינויים בעבודה.‏ בתחום האישי השינוי העיקרי שעשיתי היה

לפני 11 שנים – קבלנו החלטה יזומה לגור תקופה בחו”ל ויצאנו עם

המשפחה לשלוש שנים נפלאות ומאתגרות בתאילנד,‏ בסיומן חזרנו,‏

כמובן,‏ לבת חפר.‏

מה עמדתך האישית על ההרחבה?‏

אני מודה שלקח לי זמן לעכל את השינוי.‏ התגובה האינסטינקטיבית

שלי בהתחלה הייתה ‏“מי צריך את זה בכלל”‏ אבל די מהר הבנתי שזהו

צעד חשוב ואפילו הכרחי לעתיד הישוב.‏ כמו בחיים הפרטיים,‏ לעיתים

קשה לי לשחרר את הילדים ולהבין שהם כבר בשלב התפתחותי בוגר

יותר,‏ כך גם הישוב שלנו - צריך לעבור שלב.‏ קשה אולי להודות כי

הישוב הוא בבואה שלנו,‏ אבל הישוב שלנו מתבגר שלא לומר מזדקן,‏

בית ספר היסודי והגנים קטנו מאוד וחשוב כי נתחדש באוכלוסייה

חדשה וצעירה.‏ יחד עם זה,‏ יש להמשיך ולהשקיע מחשבה בתכנון

ובמתן מענה לצרכים המגוונים בישוב,‏ תוך דגש על סיוע לאנשים

שיזדקקו לכך וכן בניית תמהיל נכון של שילוב בין החדש לישן בכדי

לא ליצור כאן בהמשך שתי קבוצות.‏ יישובים קטנים,‏ דוגמת חלק

מהקיבוצים,‏ שלא השכילו להתרחב ולמזג תושבים חדשים – מצאו

עצמם בהזדקנות ודעיכה.‏

ההרחבה תיתן לנו הזדמנות להתחדשות,‏ פיתוח וחיזוק הישוב הקיים

מבחינת תשתיות,‏ הרחבת מענים חינוכיים ותרבותיים,‏ יותר אפשרויות

תעסוקה,‏ אפשרות להמשכיות בין-דורית לילדי היישוב הבוגרים

שירצו לגור כאן ועוד.‏

www.bathhefer.net.il

צילומים:‏ בועז לימן

30


שאלות

ותשובות

שאלות ותשובות בנושא ההרחבה

■ כיצד ניתן להשפיע על תהליך הרחבת היישוב בת חפר?‏

לאורך התהליך קיימת אפשרות להשפיע במגוון צמתים ודרכים כל

אחד לפי יכולתו ותחום עניינו.‏ למשל,‏ להגיע לערבי שיתוף הציבור

לשמוע ולהשמיע,‏ להצטרף לאחד מצוותי ועדת ההיגוי בתחומים

השונים,‏ לענות על סקר ועוד.‏ בכל הזדמנות שניתנת לכם כדאי להציג

בפני מקבלי ההחלטות את הרעיונות והמחשבות על עתיד היישוב.‏

■ ומה יקרה אם לא נהיה מעורבים בוועדות ההיגוי?‏

כמו בכל דבר בחיים,‏ לא נוכל להלין אחר כך מדוע דברים נעשו כך

או אחרת,‏ כי לא היינו שם בעצמנו כדי להביע את העמדה הרצויה

לנו.‏ הרכבת על הפסים והיא תצא ותגיע ליעדה.‏ היא שלכם ונועדה

עבורכם.‏ אז אתם עולים עליה?‏

■ למה בכלל אנחנו צריכים את ההרחבה?‏

בגלל השינוי הדמוגרפי.‏ בת חפר מתבגרת ועובדה זו משפיעה על

כלל השירותים והפעילויות לרבות דילול משאבים כספיים ומערכת

חינוך מוחלשת.‏ השינוי הדמוגרפי יצעיר את היישוב ויזרים הון איכותי

אנושי וכלכלי לכלל המערכות.‏ בנוסף,‏ זה יאפשר לילדים שלנו ולבני

עמק חפר מהיישובים הסמוכים להמשיך לגור בעמק חפר.‏

■ האם השירותים לתושבים ייפגעו?‏

תוספת יחידות מגורים מביאה תוספת תקציב,‏ מתן מענה לצרכים

ושיפור בתשתיות הקיימות,‏ שלב שכבר החל בביצוע.‏ היישוב הקיים

ייהנה מתשתיות טובות יותר ושירותים מבוססים יותר.‏

■ איך ישפיעו עוד 4,000 תושבים על עומסי התחבורה?‏

ישנה התאמה על פי שלביות הבנייה.‏ בשלב הראשון,‏ כביש 5714

צפוי להפוך לכביש פנימי וצומת ניצני עוז תוסדר ותורחב,‏ ובשלב השני

כביש 444 ייפתח מדרום ויתחבר צפונה יחד עם הרכבת המזרחית

והקמת תחנת רכבת אחיטוב.‏ לא תהיה התקדמות לשלב ב'‏ של

האכלוס ללא השלמת כביש 444.

■ צפויים שינויים בהסדרי הביטחון?‏

בת חפר הוא היישוב הבטוח ביותר בעמק והרחבתו מביאה סידורי

ביטחון שיותאמו וישפיעו על היישובים הצמודים לבת חפר ולחלק

המזרחי.‏ אנו עובדים על כל פרט בתכנית בכדי לשמר את רמת

הביטחון הגבוהה כנדרש וזאת בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים

האחראיים בצה"ל ובמשטרת ישראל ושאר גורמי הביטחון בהם כיבוי

אש,‏ מד"א ופקע"ר.‏

■ האם המרקם הקהילתי שלנו לא ייפגע?‏

החשש מובן ואין ספק שיהיה מאתגר לשמור על הקהילתיות שלנו.‏

חלק מתהליכי שיתוף הציבור שנקיים יעסקו גם בסוגיות האלה ונחשוב

יחד על דרכים לשימור ולחיזוק הקהילתיות.‏ ההיבטים הקהילתיים

שיהיו בהרחבה מושפעים על ידינו וככל שנקדים לתכנן ולהבנות את

קליטת התושבים החדשים כך נצליח לשמור על מה שכל כך מיוחד

ומאפיין אותנו כקהילה.‏

■ האם בת חפר תמשיך להשתלב בשאר יישובי העמק

מבחינת הצביון הכפרי?‏

בת חפר צומחת כיישוב קהילתי כפרי וצפויה להישאר חלק מהמועצה

האזורית.‏ ראש המועצה והנהגת היישוב פעלו אל מול המדינה ודאגו

לכך שמבנה התשתיות - חזות,‏ שטחים ירוקים,‏ אדריכלות,‏ גובה

הבנייה ושירותי מועצה ציבוריים יישארו עם המאפיינים הכפריים.‏

יש סיכוי שאחרי ההרחבה בת חפר תיפרד מהמועצה?‏

ההרחבה לא נועדה להפריד את היישוב בת חפר מהמועצה האזורית

ואין כל כוונה כזו,‏ אלא להיפך,‏ לחזק את היישוב ואיתו את כל המועצה.‏

■ האם צפויים להיות מוסדות חינוך חדשים ונוספים ביישוב

לאחר ההרחבה?‏

בתוכנית ההרחבה הוקצו שטחים רבים למבני ציבור ובהם מוסדות

חינוך.‏ הקמת מסגרת חינוכית תלויה בכמות הילדים ובצורך שיהיה.‏

אחת המחשבות היום היא להקים תיכון שיהיה על-אזורי בצביון ייחודי,‏

ברוח ההתחדשות.‏ כך,‏ הרישום לתיכון יהיה רצוני ויבואו ללמוד מכל

עמק חפר בני נוער שסוג התיכון ידבר אליהם.‏ סוגיות ושאלות אלו

נידונות לעומק בצוות החינוך בוועדת ההיגוי.‏ לפרטים והצטרפות:‏

משה אוזן יו"ר הוועדה.‏

■ מי מממן את ההרחבה?‏ האם זה נופל על כספי המיסים של

התושבים?‏

ההרחבה היא תוכנית של הוועדה לתכנון דיור לאומי ‏)ותמ"ל(‏ בשיתוף

מנהל מקרקעי ישראל ומוקצים לה כספי פיתוח והיטלים,‏ כך שהמימון

לא קשור למיסי התושבים.‏

עלון בת חפר | אוקטובר 31 2018

More magazines by this user
Similar magazines