18.10.2018 Views

Alon BH October 2018

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

החודש בבת חפר<br />

עלון בת חפר • גליון • 243 אוקטובר <strong>2018</strong><br />

צילום:‏ בועז לימן<br />

ההרחבה


מערכת העלון:‏<br />

דפנה שחר ‏)יו״ר(,‏ בועז לימן ‏)צלם מערכת(,‏<br />

איילת יונגר,‏ יעל שביט,‏ נורית ששון,‏ סימה בורקובסקי,‏<br />

קרן ויצמן.‏<br />

מודעות פרסום:‏ מרסלו מכדר 054-5251315<br />

עיצוב ועריכה גרפית:‏<br />

דינה זלוטניק 054-2153500<br />

דפוס:‏ רבגון<br />

תפוצה:‏ 3,000 עותקים,‏ בישובים:‏ בת חפר,‏ בחן,‏<br />

גן יאשיה,‏ אומץ,‏ יד חנה,‏ ניצני עוז,‏ שער אפריים,‏<br />

עולש,‏ בארותיים.‏<br />

מייל מערכת:‏ alon@bathefer.net<br />

מזכירות היישוב:‏ 09-8782896<br />

דבר המערכת<br />

מציאות חיינו רצופה שינויים והתפתחויות.‏ לעתים הם מזעריים<br />

ולעתים בסדר גודל אסטרטגי,‏ כמו במקרה הזה של ההרחבה<br />

הצפויה ליישוב הקהילתי בת חפר.‏<br />

אנחנו נמצאים בצומת מרכזי של המעבר מעיצוב,‏ חשיבה ותכנון<br />

בפרויקט לשלב המשמעותי של יישומו.‏ ההרחבה כבר כאן ולכן<br />

בחרנו להתמקד בה בעלון הנוכחי.‏<br />

לפניכם סדרת כתבות בהן יועבר מירב המידע שברשותנו על<br />

ההרחבה.‏ אמנם העלון והכתבות ממוקדות וקצרות,‏ אך הן מכסות<br />

בתוכן תהליך תכנון ארוך טווח במהלכו נותחו האתגרים,‏ הסיכויים<br />

והסיכונים ועד לגיבוש הפתרונות והיישומים הנדרשים להמשך<br />

ההתפתחות הכל כך חיונית ליישוב.‏<br />

ההרחבה היא לא רק עניין של כמות,‏ אלא בעיקרה של מהות<br />

ואיכות - אנחנו מחויבים למצותה בכל המרכיבים המשפיעים<br />

על חיינו,‏ גם לטווח הקצר ובעיקר לטווח הארוך בכדי לייצר יישוב<br />

קהילתי מניב,‏ מתפתח ומתקדם באופן שיטתי וקבוע.‏<br />

באפשרות כל מי שחפץ בכך להשפיע על מהות ההרחבה,‏<br />

להצטרף לכל ועדה קיימת,‏ להציע וליזום ולקחת חלק בעשייה<br />

המשותפת ליישוב,‏ למועצה ולמשרדי הממשלה.‏<br />

לפרטים:‏<br />

מחלקת יישובי העמק:‏ 09-8973333<br />

מזכירות בת חפר:‏ 09-8782896<br />

מאחלים לכם קריאה מהנה ומלמדת.‏<br />

משה עמר<br />

דובר בת חפר<br />

אתר:‏ www.bathefer.net<br />

צילום תמונת השער:‏ בועז לימן<br />

אין להעתיק,‏ לשכפל,‏ לצלם,‏ לתרגם,‏ להקליט,‏ לשדר,‏ לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני,‏ דיגיטלי,‏ אופטי,‏ מגנטי ו/או אחר - חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או<br />

כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל בעלון ובאתר אינטרנט,‏ בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.‏ כל שימוש בתכנים ללא אישור מפורש בכתב מ׳מערכת עלון בת חפר׳ אסורה בהחלט.‏<br />

עלון בת חפר - עקוב אחרינו | | | ולעדכונים סרוק בנייד QR<br />

www.bathhefer.net.il<br />

2


אפילציה<br />

20 שנות ניסיון<br />

שיטה יעילה לכל<br />

סוגי השיער<br />

100% הצלחה!!!‏<br />

פנינית קוסמטיקה<br />

✓ טיפולי פנים<br />

✓ הסרת שיער<br />

✓ איפור קבוע<br />

✓ אפילציה<br />

לפרטים חייגי:‏ 052-8402937<br />

בית קמה 21, בת חפר<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 3 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

חיי קהילה<br />

www.bathhefer.net.il<br />

צילומים:‏ בועז לימן<br />

4


טריפל<br />

פרסום עם נוכחות!‏<br />

✔ שילוט דיגיטלי<br />

✔ עלון בת חפר והסביבה<br />

✔ גוגל ופייסבוק<br />

תדמיתי,‏ מכירתי,‏ הכרזתי<br />

האם ידעת שזו הוצאה מוכרת<br />

וחלק מהכסף חוזר ?<br />

אז למה לא לפרסם ?<br />

לפרטים:‏ מרסלו-‏‎0545251315‎<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 5 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

המפות<br />

בשרטוט א'‏ ניתן לראות את גבולות ההרחבה ואת שימושי הקרקע לפי צבעים:‏ ירוק - שטח ציבורי פתוח,‏ חום – שימוש<br />

ציבורי,‏ סגול - אזור תעסוקה ומסחר,‏ אדום – נתיבי תנועה,‏ כתום וצהוב – מגורים.‏ ההרחבה גובלת בכביש 6 ומסילת הרכבת<br />

ממערב,‏ גדר ההפרדה ממזרח,‏ נחל בחן מצפון והיישוב הקיים מדרום.‏<br />

בשרטוט ב'‏ ניתן לראות את תאי השטח וחלוקת המגרשים וכן את מספר יחידות הדיור בכל תא שטח.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

6


בשרטוט ג'‏ ניתן לראות את חלוקת המגרשים המיועדים לבנייה לפי מספר מגרשים,‏ יחידות דיור ושטח בנוי למ"ר.‏<br />

המספרים<br />

יחידות דיור קיימות<br />

היום בבת חפר<br />

2,500<br />

שטח תכנית<br />

ההרחבה<br />

300 דונמים<br />

דונמים לטובת<br />

הקמת מבני חינוך<br />

45<br />

מספר הקומות<br />

המירבי<br />

3.5<br />

אחוז היחידות שישווקו<br />

לתושבי העמק<br />

20 אחוז<br />

יחידות דיור<br />

שיתווספו לבת חפר<br />

1,000<br />

יחידות דיור מוגן<br />

שייבנו במסגרת<br />

ההרחבה<br />

200<br />

השטח הציבורי הפתוח<br />

הממוצע לתושב לאחר<br />

ההרחבה<br />

27 מ״ר<br />

התקן הארצי<br />

לשטח ציבורי פתוח<br />

בממוצע לתושב<br />

10 מ״ר<br />

תמהיל<br />

צפיפות<br />

1.5 יח׳ דיור לדונם<br />

דונמים לטובת<br />

הקמת שטחי<br />

מסחר ועסקים<br />

60<br />

מספר התושבים<br />

כיום בבת חפר<br />

6,000<br />

מספר הכניסות<br />

התחבורתיות ליישוב<br />

לאחר תום האכלוס<br />

3<br />

מספר התושבים הצפוי<br />

לאחר ההרחבה<br />

10,000<br />

מספר המתעניינים<br />

להתארגנות לרכישה<br />

במסגרת קבוצת רכישה<br />

מקרב בני העמק<br />

700<br />

רכישה מקרב<br />

בני העמק<br />

700<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 7 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

‏“הובלנו להישגים מצוינים בתוכנית ההרחבה”‏<br />

ראש המועצה מספר על המשא ומתן הקשוח שניהל ביחד עם ועד היישוב בת חפר אל מול קבינט הדיור<br />

מאת מוטי דנוס<br />

www.bathhefer.net.il<br />

8<br />

‏"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם למבני חינוך.‏ הם<br />

אמרו שלא צריך,‏ שמספיק 17 דונם.‏ ‏'על סמך מה?',‏ שאלתי.‏<br />

השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם.‏ אבל אצלנו תיכון<br />

מקבל במינימום 45 דונם,‏ ואתם לא יכולים להיכנס לבנייה<br />

כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו<br />

במגדל.‏ עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע"‏<br />

פנים רבות לה להרחבת בת חפר,‏ או ‏"בת חפר צומחת",‏ בשמה<br />

הנוכחי.‏ תכניות שהופקדו לפני למעלה מעשור ושינו את צורתן פעמים<br />

רבות ‏,קיבלו את צורתן הסופית לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך<br />

כשנתיים וחצי בין ראש המועצה וצוותו,‏ ביחד עם יו"ר הוועד המקומי,‏<br />

עדי אמזלג,‏ לבין צוות המתכננים של קבינט הדיור הלאומי בראשות<br />

אביגדור יצחקי,‏ שהוחלף לאחרונה על ידי זאב בילסקי.‏<br />

כאשר מקשיבים לראש המועצה מספר על התמורות שחלו בתכנית,‏<br />

המחלוקות,‏ הסעיפים והשינויים שביקש ואף דרש להכניס בה אשר<br />

נתקלו בהתנגדויות רבות,‏ עד שלבסוף נתקבלו - מתקבלת תמונה<br />

המשקפת מאמץ גדול.‏<br />

האמנם הרחבת בת חפר היא ענין שנכפה על המועצה מבלי<br />

שיכלנו לעצור אותו?‏<br />

‏"ברורה לך מצוקת הדיור בישראל,‏ וקבינט הדיור שהוקם ופועל תחילה<br />

בראשות אביגדור יצחקי וכעת בראשות זאב בילסקי דוחף תכניות בנייה<br />

בכל הארץ.‏ אבל לא רק מהכיוון של הממשלה יש צורך עז לפתור את<br />

מצוקת הדיור הלאומית,‏ ענין שכל רשות מקומית צריכה להתחבר<br />

אליו באופן יזום,‏ אלא שגם על פי תפישת עולמי יש בהרחבות משהו<br />

טוב שאי אפשר להתעלם ממנו".‏<br />

מהו?‏<br />

‏"ההרחבות שינו את העמק,‏ הכניסו אוכלוסיות חדשות וצעירות,‏ ובת<br />

חפר זקוקה לזה כמו אויר לנשימה.‏ אני רואה ושומע זאת מכל עבר<br />

ובמיוחד מהוועד המקומי".‏<br />

הרחבה טובה ומיטיבה<br />

איך בת חפר מוגדרת על ידך?‏<br />

‏"בת חפר בעיניי היא אינטגרציה מעניינת וחשובה בין הציבור הישראלי<br />

ובין מושבים,‏ ישובים וקיבוצי העמק.‏ הקהילה מונה כ-‏‎2,500‎ משפחות.‏<br />

בפן הקהילתי-חברתי בת חפר היא ישוב לדוגמה;‏ זו קהילה מתנדבת,‏<br />

מעורבת ומלוכדת וראינו את הסולידריות בזמן ההצפה של העמק<br />

בחודש ‏)ושנה(.‏ אני רואה בבת חפר מרכז מאורגן שיודע לתת שירותים<br />

לא רק לעצמו אלא גם לקהילה שסביבו.‏ לדעתי,‏ לא יתכן שיו"ר ועד<br />

בסדר גודל כזה יהיה מתנדב נטו.‏ זה גם לא דמוקרטי כי הוא לא יכול<br />

להתפנות במאה אחוז לשרת את הציבור".‏<br />

אז ההרחבה רצויה בעיניך?‏<br />

‏"מחויבת המציאות,‏ טובה ומיטיבה.‏ כאמור,‏ ההרחבה תאפשר ל-‏‎20‎<br />

אחוז מבני בת חפר ובני המועצה שיש להם ענין להמשיך ולגור בעמק<br />

אפשרות למצוא את ביתם במחיר שפוי בבת חפר.‏ אמנם זה יתבצע<br />

בהגרלה אבל יש לנו זכות לקבל כמות יחידות דיור לשיווק פנימי ועל<br />

השאר יוכלו להתמודד יתר התושבים.‏ גם בעניין זה אנו מגבשים קו<br />

מאוד חדשני של סיוע בארגון קבוצות רכישה של תושבים מהעמק<br />

‏)כתבה בנושא בהמשך הגיליון(.‏ הניסיון מלמד שכ-‏‎40-50‎ אחוז מבני<br />

המקום תופסים את ההרחבות,‏ ובזכות המשא ומתן הארוך שניהלנו<br />

מול משרדי הממשלה וקבינט הדיור,‏ , הגענו בסופו לתוצאות מצוינות<br />

עבור התושבים".‏<br />

כגון?‏<br />

‏"למשל,‏ הם דיברו תחילה על תוכנית של 1,800 יחידות דיור נוספות.‏<br />

אנחנו מצדנו הכנו תכנית צרכים ובחנו יחד עם הישוב את המגמות.‏<br />

הגענו למסקנה שהיישוב יוכל לקלוט במקסימום 1,000 יח"ד נוספות.‏<br />

אז הצעתי לקבינט הדיור שנבנה אלף יח"ד ועוד 200 יחידות לדיור<br />

מוגן שכל כך חסרות בעמק ושעלו כצורך מהאוכלוסייה.‏ זהו ערך<br />

חשוב מאין כמותו לאפשר לבני הגיל השלישי להישאר קרוב ובתוך<br />

הקהילה והם גם כמעט ולא צורכים שירותים עירוניים.‏ וכך אכן סוכם.‏<br />

‏"גם בנושא קצב האכלוס,‏ היה לנו חשוב שכביש 444 יהיה חלק מהותי<br />

בתכנית כך שעד שהוא לא יושלם לא יחל שלב ב'‏ באכלוס.‏ מה גם<br />

שעמדתי על כך שאת השלביות באכלוס תקבע המועצה.‏ השלמת<br />

הכביש היא מפתח לפרויקט איכותי שישפיע על חיי התושבים.‏ דרשתי<br />

שייכתב בפרוטוקול שלא ייבנו יותר מ-‏‎600‎ יח"ד עד שמתחילה<br />

סלילת הכביש".‏<br />

מה לגבי אזור תעסוקה ומסחר?‏<br />

‏"זה היה חלק נוסף במאבק - לקבל 60 דונם לשטחי מסחר ותעסוקה.‏<br />

עצרתי את התכנית עד שקיבלתי את האישור לזה.‏ החשיבות של<br />

המהלך ברורה:‏ עוד הכנסות ליישוב,‏ פרנסה קרובה לתושבים והפחתת<br />

עומסי התחבורה".‏<br />

לאיזה סיכומים הגעתם בתחום החינוך?‏<br />

‏"נלחמתי על כך שבתכנית ייכללו 45 דונם שיהיו מיועדים למבני חינוך.‏<br />

המתכננים אמרו שלא צריך,‏ שמספיק 17 דונם.‏ ‏'על סמך מה אתם<br />

אומרים זאת?',‏ שאלתי.‏ השיבו לי שבערים תיכון מקבל 12 דונם.‏ אבל<br />

אצלנו תיכון מקבל במינימום 45 דונם,‏ ואתם לא יכולים להיכנס לבניה<br />

כפרית עם תקנים עירוניים ולהכריח אותנו ללמד את ילדינו במגדל.‏<br />

עמדנו על כך עד שזה מה שנקבע".‏<br />

בת חפר מאופיינת בבנייה צמודת קרקע,‏ בעוד התכנית מדברת על<br />

בנייה לגובה.‏


ראיון עם<br />

ראש המועצה<br />

‏"גם כאן הם ביקשו לעשות חישוב של כלל היישוב ככזה שמוגדר עד<br />

10,000 תושבים תוך הסתמכות על 3.5 נפשות למשפחה בממוצע.‏<br />

אמרתי להם שזה אולי רלוונטי להיכן שהם גרים,‏ אבל בעמק חפר<br />

הממוצע הוא 4.5 נפשות למשפחה.‏ ניהלנו על זה קרב בלתי מתפשר.‏<br />

הם קראו לי משוגע שמשבש להם את הסרגלים אבל זה הצליח,‏ כי<br />

זו האמת,‏ והפחתנו דרמטית את מספר היחידות.‏ התוצאה היא שאם<br />

הם חשבו להגיע לבתים של שבע קומות,‏ עכשיו מדברים במקסימום<br />

על 3.5 קומות".‏<br />

‏“בדרך שלי”‏<br />

מה לגבי עומסי התחבורה הצפויים ביישוב?‏<br />

‏"המתכננים רצו ליצור חיבור לבת חפר החדשה רק דרך הכביש<br />

הראשי.‏ אמרתי שזה יוביל לפירוקה של הקהילה,‏ אז הציעו שתי<br />

כניסות נפרדות ולא הסכמתי.‏ דרשתי שלושה חיבורים של נתיבי<br />

תחבורה.‏ ‏'נצטרך להוריד בתים ולא עשינו את זה מעולם,‏ להוריד<br />

בתים קיימים',‏ הם השיבו.‏ ‏'אז תיאלצו לעשות את זה'.‏ ‏'זה עולה כסף'.‏<br />

לבסוף סוכם שנשתתף בחצי.‏ עד כה פינינו ארבע משפחות.‏ בסופו<br />

של דבר יהיו שלוש כניסות.‏ ההישג הזה של הכניסות הנוספות יצר<br />

משבר מולם.‏ ‏'אתם צריכים אותי,‏ אז ככה זה יעבוד.‏ הולכים בדרך<br />

שלי'.‏ עד שנחתמה הסכמה.‏<br />

‏"כך היה גם לגבי מגרש הכדורגל.‏ כאשר הם קיבלו את ההקצבה<br />

למגרש ושאלו אותי היכן הוא יהיה.‏ אמרתי ‏'בבת חפר'.‏ ‏'למה?',‏<br />

שאלו.‏ ‏'כי לא יכול להיות שיישוב כה גדול לא יהיו בו מתקני ספורט<br />

מתקדמים.‏ גם לגבי הקמת המרכז המסחרי,‏ רק אחרי שהצעתי לחלק<br />

את המגרש של 8 הדונמים אשר אותו ניסו לשווק ללא הצלחה שלוש<br />

פעמים טרום כניסתי לתפקיד,‏ הוקם המרכז.‏<br />

נשמע שהיה מסע מתיש בדרך להרחבה.‏ איך אתה מסכם את<br />

הסאגה מול קבינט הדיור?‏<br />

‏"ברור לי שללא מעורבות עיקשת מולם זה היה נסגר על 1,800 יחידות<br />

דיור עם כניסה תחבורתית אחת,‏ מגדלים בני שבע קומות,‏ אזור חינוך<br />

מצומצם וללא אזור תעשיה".‏<br />

הסעיף<br />

יחידות דיור<br />

יעד אוכלוסייה סופי ליישוב<br />

אכלוס ייעודי לבני העמק<br />

השלמת כביש 444 כתנאי לאכלוס בשלב ב’‏<br />

שטח למסחר ותעסוקה<br />

בנייה לגובה<br />

מבני חינוך<br />

תחבורה<br />

עמדת הפתיחה<br />

של קבינט הדיור<br />

עמדת המועצה והוועד המקומי<br />

שהתקבלה<br />

200 + 1,000 יח”ד לדיור מוגן<br />

10,000<br />

200 יחידות<br />

1800<br />

14,000<br />

0 יחידות<br />

לא דובר כלל<br />

המועצה תקבע את שלבי האכלוס;‏ לא ייבנו<br />

מעל ל-‏‎600‎ יח”ד לפני תחילת סלילת הכביש;‏<br />

שלב ב’‏ יחל לאחר השלמת הכביש<br />

60 דונם הקצאת קרקע<br />

3.5 קומות<br />

45 דונם<br />

3 כניסות<br />

0 דונם<br />

7 קומות<br />

17 דונם<br />

כניסה אחת ליישוב<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 9 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

ראיון עם<br />

עדי אמזלג<br />

הדרך להרחבה<br />

ראיון עם עדי אמזלג - יו״ר ועד מקומי בת חפר<br />

‏"ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו,‏ מעצימה את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה<br />

בשיתוף המועצה...‏ פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה הנוכחית היא בשורה טובה<br />

וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק"‏<br />

מאת משה עמר<br />

הרחבת בת חפר כבר כאן וזה קורה.‏<br />

ישבתי עם עדי לשמוע מהצד שלו איך תוכננה ההרחבה מראשיתה,‏<br />

ההתמודדות של אנשי היישוב והמועצה מול משרדי הממשלה<br />

ולהבין לאן פנינו מועדות.‏<br />

אז איך הכל התחיל?‏<br />

לפני כשלוש שנים וחצי שנים הכריזה הממשלה בהחלטה חד צדדית<br />

על השלמת הקמת היישוב בהתאם לתוכנית הקמת היישוב לפני<br />

למעלה מ-‏‎20‎ שנים וזאת בצורה הנוגדת את תוכניות המתאר שלה<br />

ואת אופייה הכפרי.‏ מיד עם קבלת הפרסום בנושא התחלנו בהנהגת<br />

היישוב יחד עם ראש המועצה לפעול בהליכים מואצים מול משרדי<br />

הממשלה בכדי לוודא כי התוכנית שייעדו לנו לא תצא לפועל,‏ אלא<br />

תותאם לבת חפר של היום בכלל תחומי החיים תוך הפקת לקחים<br />

מתהליך הקמת היישוב ואני שמח לבשר שהגענו להישגים רבים,‏<br />

מרשימים ומשמעותיים.‏<br />

לפני שנדבר על ההישגים,‏ כמה ההרחבה הזאת בכלל נדרשת?‏<br />

חשוב להבין כי הרחבת בת חפר היא צורך חשוב וקיומי להמשכו של<br />

היישוב ומאפשרת אופק חדש ליישוב,‏ בת חפר שכיום חוגגת 20 שנה<br />

להקמתה נמצאת בתהליך ‏"התבגרות"‏ מואץ דבר המאיים על כלל<br />

המרקם היישובי . כבר היום אנו עדים לירידה חדה במספר הילדים<br />

הפועלים במסגרת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית שלנו.‏<br />

כל שנה אנו עדים לסגירת גני ילדים וצמצום כיתות א'‏ עקב מיעוט<br />

בילדים ובמקביל ניתן לראות לפי הנתונים הדמוגרפיים שגם תנועות<br />

הנוער יוקטנו משמעותית בעתיד הקרוב.‏ מצב זה משאיר אותנו עם<br />

מערכות קטנות כולל שיתקשו להמשיך בהחזקת פעילות מגוונת<br />

וענפה של המרכז הקהילתי לנוכח העובדה שהקיטון יגרום לצמצום<br />

התקציבים שישפיעו ישירות על איכות החיים והחינוך שלנו ושל ילדינו.‏<br />

גם תקציבי היישוב הולכים ומצטמקים בשל הצורך באחזקת תשתיות<br />

היישוב הנשחקות דבר המקשה על ביצוע פיתוחים והקמת תשתיות<br />

חדשות.‏<br />

קיבלנו תקציב משמעותי להקמת מתחם נוער חדש בסך של 6.2<br />

מיליון ₪ - מתחם נוער שיכבד את הנוער לנו ואת הפעילות המבורכת<br />

שמתבצעת בו.‏<br />

קיבלנו תקציב להקמת תשתית ל'עיר חכמה'.‏ קיבלנו תקציבי פיתוח<br />

להגדלת המרכז הקהילתי ותשתיות הספורט ועוד ועוד.‏<br />

אנחנו ממשיכים לפעול בכל החזיתות,‏ כולל מול משרד הפנים בכדי<br />

למצב את בת חפר כיישוב שמקבל את הצרכים שלו מהמדינה.‏ וכבר<br />

כעט אפשר לראות כי הלחץ שהפעלתי הועיל,‏ בשיתוף ראשי יישובים<br />

כשלנו ואנו זכאים לתוספת תקציבית של כ ₪ 850,000 לשנה בשנים<br />

הבאות,‏ דבר שיאפשר לנו להמשיך ולפתח את היישוב ולשמר את<br />

איכות החיים שלנו.‏<br />

אפשר להיות רגועים?‏<br />

כפי שניתן להבין הסיכומים נעשו מול המינהל ומשרדי הממשלה,‏<br />

והתפקיד שלנו ושל המועצה יחדיו לוודא כי האופק החיובי המסתמן<br />

לבת חפר יקרה.‏ כולנו יודעים כי גם לפני 22 שנה עם הקמת היישוב<br />

ניתנו לא מעט הבטחות מצד משרדי הממשלה למתן תשתיות<br />

יישוביות והתאמות שנדרשו כבר אז.‏ לצערי בין ההבטחות לבין<br />

הביצוע בפועל היה פער גדול,‏ גדול מדי,‏ כפי שכולנו חשים בחסר<br />

של תשתיות המותאמות ליישוב בסדר גודל כשלנו.‏ ולכן החשיבות<br />

הרבה לוודא קיום הסיכומים וההבטחות והמשך ניהול המשא ומתן<br />

בכל מה שנידרש כדי שנקבל את המגיע לנו ואף יותר.‏<br />

אני שמח לראות שככל שהדברים מתקדמים ולאור ההכרות המקצועית<br />

והבין אישית שנוצרה בינינו לבין נציגי הממשלה אנו משפרים הישגינו<br />

כל הזמן.‏<br />

חמש השנים הקרובות רבות חשיבות לבת חפר,‏ עלינו לנהל ולפקח<br />

על ביצוע ההרחבה בתנאים שלנו ובמקביל להתנהל בהווה מול<br />

צמצום דמוגרפי בחתכי גיל מהותיים להתנהלות היישוב,‏ תוך חיזוק<br />

תשתיות הקהילה בכדי שיוכלו לקלוט בצורה ראויה את התושבים<br />

החדשים שיצטרפו אלינו.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

ומהם ההישגים העיקריים שלכם ושל המועצה מול משרדי<br />

הממשלה?‏<br />

הצלחנו להשיג שטחי מסחר ותעסוקה שיאפשרו לנו לקבל תקציבים<br />

משמעותיים לשיפור חיי כולנו כתוצאה מגביית ארנונה מעסקים.‏<br />

ובנוסף יספקו תעסוקה לחלק מתושבי היישוב ולצעירים שבינינו<br />

שבכל שנה הופכים לפלח גדול באוכלוסיית היישוב.‏ גם הגמלאים<br />

יקבלו מענה באמצעות הקמת דיור מוגן בתוך היישוב ודיירי המתחם<br />

והגמלאים ביישוב ייהנו משירותים מותאמים ברמה הגבוהה ביותר.‏<br />

יש עוד מה לעשות?‏ יש עוד על מה להשפיע?‏<br />

ההבנה שמדובר בהזדמנות גדולה וחד פעמית ליישוב שלנו,‏ מעצימה<br />

את האחריות הכבירה המונחת לפתחינו כיישוב וכהנהגה בשיתוף<br />

המועצה.‏ עבודה רבה לפנינו ואני פונה אליכם תושבי בת חפר לבוא<br />

ולקחת אחריות על חיינו ולסייע כל אחד ואחת על פי ניסיונכם ועל פי<br />

יכולתכם ולקחת חלק בתכנון,‏ בחשיבה ובעשייה למיקסום התוצאות<br />

בכלל התחומים והם רבים.‏ כולי תקווה כי יירתמו כמה שיותר תושבים<br />

לתהליך משמעותי זה.‏<br />

10


לסיכום<br />

פניה של בת חפר לאופק חיובי ומהותי והרחבת בת חפר במתכונתה<br />

הנוכחית היא בשורה טובה וחשובה ליישוב ולעתידו הקרוב והרחוק.‏<br />

לשמחתי שותפות הדרך עם ראש המועצה,‏ צוותו ומנהלי האגפים<br />

במועצה מאפשרת לנו לפעול בחופשיות ובמקצועיות,‏ מה שלא<br />

התקיים לפני 22, וזה המקום להודות להם שהלכו דרך ארוכה והשקיעו<br />

שעות על שעות להבאת התוצאה האמורה,‏ שלא חסכו זמן משאבים<br />

נושא<br />

מספר תושבים כולל בבת חפר<br />

יחס צפיפות יחידות לדונם<br />

חיזוק היכולת הפיננסית של היישוב -<br />

הקצאת שטחי מסחר ותעסוקה<br />

מספר יחידות<br />

הסדרת תחבורה פנים יישובית<br />

כבישי גישה ליישוב<br />

בנייה לגובה<br />

תשתיות ניקוז וביוב של ההרחבה<br />

התאמה בין הישוב של היום להרחבה<br />

בחינה והתאמת המבנה השלטוני של<br />

היישוב מול המועצה<br />

מתן עדיפות לתושבי בת חפר והעמק<br />

בקנייה<br />

הכנסת הליכי תיכנון מגורים לשם<br />

הבטחת הגעת אוכלוסייה חזקה<br />

תשתיות חשמל מותאמות לסטנדרט<br />

הגבוה של הקמתם מתחת לפני הקרקע<br />

הקמת ריאות ירוקות לטובת איכות החיים<br />

ארגון מחדש של מרכז היישוב שיותאם<br />

להרחבה ותושבי הישוב כיום<br />

תנועה מוסדרת בתוך היישוב והחוצה<br />

הקצאת חניות לפי תקן מחמיר<br />

ביטחון<br />

חינוך וספורט<br />

הערכות לקליטת תושבים חדשים<br />

העתקת מתחם אחזקת היישוב מחוץ<br />

ליישוב לשטח התעשייה<br />

הקמת מסוף תחבורה ציבורית ומשאיות<br />

מחוץ ליישוב<br />

פיתוח נוף וחזות חדש קיים<br />

שירותי דת<br />

הנגשת שירותים לתושב<br />

סטטוס הישגי הנהגת היישוב והמועצה מול מוסדות המדינה<br />

מצב התחלתי מול<br />

מוסדות המדינה<br />

14,000 תושבים<br />

ממוצע של 7 יחידות לדונם<br />

לא הוקצו<br />

1400 למגורי משפחות<br />

אין התאמה<br />

התייחסות ל 5714 בלבד<br />

עד 7 קומות<br />

תוכנן על בסיס התשתית<br />

הקיימת כיום<br />

התאמת תשתית פיסית מועטה<br />

השארתו במתכונת הנוכחית<br />

בה ועד מתנדב מנהל יישוב של<br />

10,000 תושבים<br />

לא ניתנה<br />

לא ניתנה<br />

לא ניתנה<br />

לא ניתנו<br />

לא ניתנו<br />

לא ניתנו<br />

לא ניתנו<br />

הסדרה חלקית<br />

הקמה של קריית חינוך<br />

לא הייתה התייחסות<br />

לא ניתנה<br />

לא ניתנה<br />

לא ניתנה<br />

ניתנה התייחסות חלקית<br />

לא ניתנה התייחסות<br />

ואף שכרו יועצים מקצועיים בכדי לאפשר לנו לעבוד בצורה מקצועית<br />

וסדורה כולל התעקשות לאורך כל הדרך על הבאת התוצאה הטובה<br />

ביותר שחשבנו לנכון.‏ תודה גם לחברי הוועד שידעו לקבל החלטות<br />

אמיצות ולא פשוטות תוך השקעה בתהליכי חשיבה רבים ולחברי<br />

וועדת הותמ"ל מטעמינו שהוקמה בראשותי – לבני ויטנברג,‏ גיא<br />

ויצ'לבסקי,‏ רעיה קידר,‏ ליאור לבנוני , אמנון גולדפדן.‏<br />

ההסכמות אליהן הגענו:‏<br />

10,000 תושבים לפי תב”ע היישוב<br />

5.5 יחידות לדונם ממוצע<br />

60 דונם שטחי מסחר ותעסוקה מחוץ לתחומי היישוב<br />

800 מגורי משפחות,‏ 200 דיור בר השגה , 200 יחידות דיור מוגן<br />

קיום התאמה בין ישן לחדש<br />

הקמת כביש 444 לפי שלבים של איכלוס והפיכת כביש 5714 לכביש<br />

פנימי לסיום העומסים בו ויצירת 3 מוקדי כניסה ויציאה ליישוב<br />

עד 3 קומות בצמוד לתב”ע עמק חפר<br />

הקמת מרכז ניקוז וביוב חדש שיוכנו לו תשתיות חדשות<br />

למנוע עומסים על התשתית הקיימת כיום<br />

התאמת כלל התשתיות הפיסיות לפי הפרוגראמה היישובית<br />

בתוספת הצרכים שההרחבה מביאה עימה<br />

שינוי מבנה הניהול השלטוני ותקציבים הן של המועצה והן של<br />

משרדי הפנים לניהול מקצועי של יישוב בסדר גודל כזה.‏<br />

ניתנו 20% מכלל הפרוייקט עדיפות לתושבי עמק חפר<br />

ומתוכם 60% לתושבי בת חפר<br />

יחידות המגורים יוקמו בסטנדרט גבוה<br />

התשתיות יוקמו מתחת לפני הקרקע למניעת קרינה ופגיעה בחזות<br />

ניתנו – יוקם פארק מושקע בצמוד לנחל בחן יחד עם פארק חורש<br />

טבעי באזור ההרחבה<br />

ביצוע תכנון חדש והקמה של משטחי ספורט ונופש,‏ בריכה ,<br />

אודיטוריום , תשתיות וחללים קהילתיים<br />

בתכנון החדש יהיו 2 כניסות ויציאות מהיישוב , תיכנון כבישי<br />

רוחב ואורך רבים,‏ שבילי אופניים<br />

2 חניות לכל יחידת מגורים וחניות ציבוריות רבות<br />

הסדרה מלאה כולל השלמת גדר היישוב לכל אורכו והיקפו<br />

כולל התאמת תשתיות הביטחון הקיימות כיום<br />

הקמה של קריית חינוך המשתרעת על שטחשל 40 דונם שתכלול<br />

אולם ספורט,‏ מתקני ספורט,‏ אולמות לשימוש ביה”ס והקהילה,‏<br />

הקמת גני ילדים בסטנדרט החדש ועוד...‏<br />

הוקמה ועדת היגוי בשיתוף המועצה ויועצים מקצועיים<br />

אושרה הבקשה – אחזקת היישוב על מתקניה מקבלת<br />

הקצאת שטחים שאיזור התעסוקה והמסחר שייבנה<br />

אושרה הבקשה – יוקם מסוף תחבורה וחניית רכב כבד מחוץ<br />

ליישוב בשטחי המחסר והתעסוקה<br />

ניתנה התאמה בין שני חלקי היישוב<br />

הקמת בית כנסת גדול וגידול ושיפור הקיים כולל מקווה<br />

תהליך מובנה עם המועצה ליצירת מוקדים בתוך היישוב למתן<br />

מענה בנושאים שונים כגון – רווחה,‏ חינוך,‏ ביטחון,‏ הנדסה וגזברות<br />

סטטוס<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

בשלבי הגשת המלצות<br />

של משרד הפנים<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג גידור והתאמה לכלל<br />

היישוב – החלפת הגדר הנוכחית<br />

ביישוב בתהליכי דיונים.‏<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג<br />

הושג חלקית – המשך<br />

עבודה מול המועצה הדתית.‏<br />

נמצא בתהליך אפיון<br />

לטובת יישום<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 11 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

קבוצת<br />

בני העמק<br />

הרחבה לבני העמק<br />

שגיא בן יואב,‏ סמנכ"ל פיתוח עסקי בכלכלית עמק חפר,‏ מספר על הרעיון החדשני להקמת קבוצת מתעניינים<br />

של תושבי העמק לאכלוס הרחבת בת חפר<br />

www.bathhefer.net.il<br />

‏"כלכלית עמק חפר"‏ מובילה בימים אלה<br />

פרויקט חדשני מטעם המועצה והחברה<br />

שנועד להוביל לאכלוס חלק מהרחבת בת<br />

חפר בבני היישוב והעמק.‏ ‏"במסגרת התכנית<br />

להרחבת בת חפר הצליח ראש המועצה<br />

להביא להישג לפיו 20 אחוז מיחידות הדיור<br />

יוקצו לתושבי עמק חפר עם קדימות לתושבי<br />

בת חפר,‏ כאשר המצב ההתחלתי היה<br />

שרשויות התכנון לא רצו לייחד יחידות דיור<br />

כלל לתושבי העמק",‏ מספר בן יואב.‏ ‏"מדובר<br />

בכ-‏‎200‎ יחידות דיור בערך לתושבי בת חפר.‏<br />

לאחר התחלנו בחשיבה איך מובילים למצב<br />

שאת 800 היחידות הנותרות אנו מאכלסים<br />

רובן ככולן עם בני העמק,‏ כדי שנוכל להחזיר<br />

ולהשאיר את הבנות והבנים שלנו בעמק,‏<br />

ולשמור על הצביון והקהילה ביתר שאת<br />

והקפדה".‏<br />

מדוע זה חשוב לכם?‏<br />

‏"מה זאת אומרת,‏ בת חפר היא ישוב קהילתי<br />

ופעיל מאוד בהיבטים הקהילתיים,‏ עם<br />

פעילויות תרבותיות וחינוכיות.‏ לכן,‏ חשוב<br />

לנו לשמור שתגיע קהילה איכותית ובעלת<br />

מנטליות דומה,‏ על מנת שהמרקם הקהילתי,‏<br />

שהוא גם כך עדין במרחב הכפרי,‏ לא ייפגע.‏<br />

אנו רוצים קהילה מעורבת ומתנדבת שנרתמת<br />

לטובת צרכי הקהילה ומסייעת בשגשוגה<br />

הכללי".‏<br />

ומה היתה תוצאת החשיבה?‏<br />

‏"תחילה הצענו ליצור מכירה של כל יחידות<br />

הדיור לבני המקום.‏ אמרנו,‏ בואו נהיה אנחנו<br />

היזמים,‏ נאגד ונקים קבוצת רכישה,‏ כאשר<br />

החברה הכלכלית תהיה היזם שלה.‏ היא זו<br />

שתאגד את המשתכנים,‏ תגבה את הכספים,‏<br />

תתכנן,‏ תתווכח ותיזום.‏ אבל ראינו שזה לא<br />

ישים".‏<br />

מדוע?‏<br />

‏"כי זה מייצר ניגוד עניינים מובהק,‏ שמתבטא<br />

בשני מישורים.‏ ראשית,‏ כחברה כלכלית,‏<br />

שאלו אותנו מה הידע שלכם ביזמות נדל"ן?‏<br />

אל תתגלחו על התושבים ועל הכסף של<br />

המדינה בבקשה.‏ ושנית,‏ כחברה כלכלית,‏<br />

אתם למעשה הזרוע הביצועית של המועצה<br />

ומנגד המועצה היא הרגולטור שלכם.‏ אז<br />

איך בדיוק המועצה תפקח עליכם?‏ הרי היא<br />

זו שצריכה להנפיק לכם את היתרי הבניה<br />

ולפקח על התהליכים שנעשים בהקשר זה".‏<br />

אז איך התקדמתם משם?‏<br />

‏"לא הרמנו ידיים והמשכנו לחשוב.‏ אז יזמים<br />

בפרויקט לא נהיה,‏ אבל כן מותר לנו לפרסם<br />

לתושבי העמק ולהציע להם סיוע בהתאגדות<br />

בקבוצות רכישה.‏ אנחנו ננגיש להם את<br />

המידע,‏ נסייע ונוביל להתארגנות מתוך<br />

התושבים,‏ ואחרי שיתאגדו,‏ הם יפנו בסיוע<br />

וליווי שלנו ליזמים רציניים,‏ גדולים ואיכותיים,‏<br />

ויתאגדו מולם.‏ כך למעשה אנחנו מסייעים<br />

לגיבושה של הקבוצה ולחיבורה ליזם".‏<br />

האם יש מכך תועלת ליזמים?‏<br />

‏"מהלך כזה יחסוך ליזמים הרבה מאוד כסף<br />

שהם מוציאים בכל פרויקט על עלויות מימון,‏<br />

שיווק ומכירה.‏ כך,‏ יש להם כמות של דיירים<br />

שכבר מוכנים לתת מקדמה לדירה,‏ אז רק<br />

תנו להם הנחה,‏ כי זה התנאי שלנו,‏ וצאו<br />

לדרך.‏ זה הרעיון".‏<br />

קיים לכך תקדים בישראל?‏<br />

‏"זה היה רעיון של ראש המועצה וסגנו.‏ לא<br />

שמעתי על רשויות שעשו את זה עדיין.‏ זה<br />

חדשני מאוד.‏ ניסינו לברר כי רצינו ללמוד<br />

אבל לא מצאנו".‏<br />

ומה נעשה כבר בפועל?‏<br />

‏"מרגע שהבנו את המתווה החלטנו קודם כל<br />

לבדוק היתכנות,‏ לברר אם יש בכלל עניין בקרב<br />

תושבי בת חפר והעמק.‏ אז יצאנו בקול קורא<br />

ציבורי לאוכלוסייה,‏ ובום!‏ ביקוש אדיר.‏ נרשמו<br />

עד כה כ-‏‎800‎ מתעניינים.‏ שמחנו לגלות<br />

כי הצפנו צורך ממשי של תושבים ואנחנו<br />

פועלים בימים אלה ליצירת תשתית מתאימה<br />

להתארגנות המתעניינים לרכישה מרוכזת של<br />

יח"ד בהרחבה הצפויה.‏ בשבועות הקרובים<br />

נקיים כנס ראשון של כל המתעניינים".‏<br />

ספר על הקריטריונים?‏<br />

‏"הקריטריונים נוגעים לשאלות כמו מי יכול<br />

להתאגד בקבוצה?‏ האם כל אדם?‏ כמה שנות<br />

מגורים בעמק חפר מספיקות כדי להתאגד<br />

בה?‏ עם משפחה וילדים או רווקים?‏ יש לא<br />

מעט קריטריונים אותם אנחנו לומדים כרגע,‏<br />

גם מבחינת התמהיל,‏ שלא יוכל לרכוש אדם<br />

אחד מספר יחידות להשקעה ואז לא תהיה<br />

לנו שליטה במי הוא מכניס אליהן.‏ התחלנו<br />

לקבץ נציגים מתוך רשימת המתעניינים והם<br />

יהיו המובילים שיעבדו בצמוד אלינו".‏<br />

מי שותפים לרעיון?‏<br />

‏"ראש המועצה כמובן,‏ יו"ר ועדת ההיגוי לבת<br />

חפר,‏ עו"ד הדס מדליה,‏ סגן ראש המועצה,‏<br />

אלדד שלם,‏ מנכ"ל החברה הכלכלית,‏ אלון<br />

הימן,‏ יו"ר הוועד המקומי עדי אמזלג,‏ ועוד".‏<br />

מתי אמורים במנהל מקרקעי ישראל<br />

לצאת במכרזים על הקרקע?‏<br />

‏"כרגע מדובר על סוף שנה זו )<strong>2018</strong>(. בקרוב,‏<br />

אחרי כנס המתעניינים הצפוי בקרוב,‏ נתחיל<br />

לפנות ליזמים ולעניין אותם".‏<br />

מה היתה תגובת המדינה ליוזמה הזו?‏<br />

‏"הם בעד.‏ זה אפילו יתרון עבורם כי יש סיכוי<br />

שהם יוכלו לקבל מהיזמים הצעות טובות יותר<br />

בגין הקרקע היות והיזמים חוסכים בעלויות<br />

השיווק והמימון ויוכלו לשלם יותר על הקרקע".‏<br />

מה המסר במהלך זה לתושבי בת חפר?‏<br />

‏"שאנחנו דואגים להם שיגיעו כמה שיותר<br />

אנשים מהמרחב הכפרי ומהעמק,‏ שמכירים<br />

את המרקם והצביון העדינים של חברה<br />

קהילתית כפרית".‏<br />

12


בחרנו מכבי<br />

בזכות<br />

הרופאים<br />

המומחים<br />

משפחת גל<br />

מכבי פותחת עבורכם<br />

מרכז חדש ליד הבית<br />

עם מגוון של שירותים ורופאים מומחים<br />

לכל בני המשפחה<br />

• רפואת משפחה<br />

• רפואת ילדים<br />

• רפואת נשים<br />

• רפואת עיניים<br />

• דיאטנית<br />

• יועץ פעילות גופנית<br />

• מעבדה<br />

• מרפאת אחיות<br />

• מזכירות<br />

• בית מרקחת בהסדר ‏)בקניון(‏<br />

‏*המציגים הינם חברי מכבי<br />

גם בבת חפר,‏ יש קופות חולים ויש מכבי 4535*<br />

המידע מוגש כשירות לחברי מכבי | maccabi4u.co.il<br />

קניון לב בת חפר<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 13 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

ועדות ההיגוי להרחבת בת חפר – סיכום עד כאן<br />

עורך:‏ משה עמר<br />

פתיח<br />

הרחבת בת חפר יוצרת הזדמנויות רבות להתפתחות,‏ התחדשות<br />

וגיוון.‏ ניצבת בפנינו הזדמנות פז למתיחת פנים יישובית שתצעיד<br />

את בת חפר קדימה בכל רבדיה ותאפשר לבת חפר לשמר עצמה<br />

כ'פנינת עמק חפר'.‏<br />

משאבים רבים מונחים על הכף ותהליך תכנון נכון צריך להביא בחשבון<br />

לא רק את ההזדמנויות הרבות אלא גם את הסיכונים האפשריים<br />

ולהתאים את המענה המיטבי ביותר.‏<br />

צוותי ההיגוי להרחבת בת חפר פועלים במרץ רב להיערכות לקראת<br />

ההרחבה העתידית בתחומי העיסוק המרכזיים – קהילה,‏ חינוך,‏<br />

ביטחון,‏ תשתיות ומוניציפלי.‏<br />

את צוותי ההיגוי מובילים בצוותא נציגת המועצה,‏ עו״ד הדס מדליה,‏<br />

יו"ר ועדת ההיגוי ועדי אמזלג יו"ר ועד היישוב בת חפר.‏<br />

הרכב הצוותים כולל בעלי תפקידים ותושבים מהיישוב,‏ בעלי תפקידים<br />

מהמועצה ואנשי מקצוע ייעודיים.‏<br />

נסקור ביחד את התהליך שעברה הוועדה,‏ יעדיה,‏ והמלצתיו של כל<br />

אחד מהצוותים.‏<br />

כל תושב/ת הרואים עצמם מתאימים לקחת חלק באחד הצוותים<br />

מוזמנים בשמחה להצטרף ולתרום מניסיונם.‏<br />

זה המקום לראות בצורה מרוכזת את כיווני העשייה העתידיים<br />

בתחומים הנ"ל ולחוש במעט את אשר צפוי לפגוש אותנו בתהליך<br />

לקראת ההרחבה ובמהלכה.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

צוות ההיגוי בנושא קהילה<br />

תהליך שעבר הצוות<br />

המשאב העיקרי של בת חפר מאז הקמתה<br />

הוא ‏"כוחה של הקהילה".‏ אבני הדרך הן<br />

המעורבות,‏ העשייה,‏ הקהילתיות והאכפתיות<br />

ההדדית,‏ והחזון שעומד לנגד עיננו הוא<br />

להמשיך ולשמור על הצביון הקהילתי.‏<br />

תכנון הוועדה התמקד בפעילותן של תתי<br />

ועדות הקהילה השונות – דת,‏ תרבות,‏ ספורט,‏<br />

נוער,‏ גמלאים,‏ ספרייה והמרכז קהילתי.‏<br />

התקיימו ישיבות סדורות בהן הציגו ראשי תתי<br />

הועדות את עבודתן שסונכרנו לכדי עבודה<br />

אחודה של צוות קהילה.‏ לאורך כל התהליך<br />

הקפיד הצוות על תכנון בשני רבדים,‏ תוך<br />

הפריה הדדית ביניהם – הרובד הקהילתי<br />

המתכלל והרובד הממוקד לפי תחומי העניין<br />

השונים.‏<br />

תתי הוועדות עוסקות בגיבוש תוכניות עבודה<br />

מקיפות להתמודדות עם האתגרים הצפויים<br />

לנו בחמש השנים הקרובות עד לסיום תהליך<br />

ההרחבה ולאחריה.‏<br />

תהליך ההרחבה מציב אתגרים רבים:‏<br />

■ השינוי הדמוגרפי – אותו עוברת בת<br />

חפר משפיע רבות על כלל תחומי הקהילה.‏<br />

אוכלוסיית בת חפר מתבגרת ומספר הילדים<br />

ובני הנוער קטנים בצורה משמעותית משנה<br />

לשנה.‏<br />

■ תשתיות ומשאבים – שחיקת מתקני<br />

ותשתיות היישוב המצריכים משאבים רבים<br />

לאחזקתם.‏<br />

■ פעילות בקהילה – ככל שהאתגרים גדלים<br />

קיים קושי בעוד ובעבר הפעילות הקהילתית<br />

הושתתה בעיקרה על מתנדבים בוועדות<br />

השונות,‏ כיום האתגרים גדלו ועימם הצורך<br />

בשכירים מקצועיים אשר יובילו ויתכללו את<br />

הפעילות בתחומי הקהילה השונים.‏<br />

■ מיתוג בת חפר – העצמת איכויות היישוב<br />

ויתרונות היישוב קהילתי בכדי למשוך<br />

אוכלוסייה שחיי הקהילה הם נדבך משמעותי<br />

בצביונה.‏<br />

■ חיבור בין קיים לחדש – הצורך לחבר בין<br />

האוכלוסייה הקיימת ובין האוכלוסייה החדשה<br />

שתגיע בכדי לשמר את הצביון הקהילתי.‏<br />

עיקרי המענה לאתגרים<br />

■ התאמת מרכז הקשב למענים לאוכלוסייה<br />

הבוגרת יותר ‏)בעבר עסק בעיקר בילדים<br />

ונוער(.‏<br />

■ תכנון פעולות ואירועי גיבוש על מנת<br />

שמשפחות המחפשות חיי קהילה ושפע של<br />

פעילויות קהילתיות ימצאו את ביתם ביננו.‏<br />

■ מיתוג,‏ מיצוב והסברה לבת חפר בשיתוף<br />

יועצים ארגוניים ויועצי מיתוג על מנת להנגיש<br />

ולדברר את כוחה של בת חפר לאוכלוסייה<br />

הפוטנציאלית שעתידה להשתלב ביישובינו.‏<br />

■ הרחבת פעילות ועדת ‏"עכשיו באים"‏<br />

ומיצובה כוועדת קליטה לתושבים החדשים<br />

– לקבל את פניהם,‏ לספק מידע על הנעשה<br />

ביישוב בכל תחומי החיים ועוד.‏<br />

להלן עיקרי ההמלצות של תתי הוועדות:‏<br />

■ מרכז קהילתי<br />

‏•הומלץ לבחון את שינוי המבנה הארגוני של<br />

המרכז הקהילתי והטמעתו בוועד הישוב.‏<br />

‏•יש להתאים את תשתיות והיקפי הפעילות<br />

האיכותית של המרכז הקהילתי אל מול השינויים<br />

הדמוגרפים הצפויים עד תחילת ההרחבה.‏<br />

‏•פיתוח תשתיות והיקפי פעילות של המרכז<br />

הקהילתי אל מול גידול וקליטת אוכלוסייה<br />

חדשה במסגרת ההרחבה.‏<br />

‏•מיצוב המרכז הקהילתי כגורם משמעותי<br />

בבחירת בת חפר כמקום מגורים.‏<br />

‏•שיפור השירות והנגשתו לתושב הן במדיה<br />

הדיגיטלית והן בתשתיות הפיזיות.‏<br />

‏•הגדלת היקף כוח האדם במרכז הקהילתי.‏<br />

■ ועדת נוער<br />

‏•התאמת פעילות תחום הנוער האיכותית<br />

אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עד<br />

תחילת ההרחבה.‏<br />

‏•בניית תכנית המכילה בתוכה דרכי פעולה<br />

והכנה אל מול גידול וקליטת בני נוער חדשים<br />

במסגרת ההרחבה.‏<br />

‏•בניית מתחם נוער חדש והפיכתו למוקד<br />

מרכזי בפעילות הנוער ביישוב ובעמק תוך<br />

כדי הפרדה מבנית של המסגרות השונות<br />

במתחם מרכזי אחוד.‏<br />

‏•הוספת תקני כוח אדם והכשרתו בתחומים<br />

מקצועיים רלוונטיים בהתאם לצרכים<br />

ולאתגרים השונים.‏<br />

14


ועדות ההיגוי<br />

להרחבת בת חפר<br />

‏•הגדלת תקציב פעילות הנוער והתאמתו<br />

לצרכיו.‏<br />

•<br />

■ ועדת ספורט<br />

‏•שיפור ושדרוג מתקני הספורט הקיימים בישוב.‏<br />

‏•שדרוג מסלול ההליכה ההיקפי לשטח<br />

ההרחבה,‏ הרחבתו והכשרתו כמסלול הליכה<br />

וריצה אטרקטיבי – סלול,‏ מואר,‏ משולט ועם<br />

נקודות לשתייה.‏<br />

‏•הקמת בריכה המשלבת בתוכה מרכז כושר<br />

וחוגים.‏<br />

‏•הקמת מגרשי כדורגל וכדורסל חדשים.‏<br />

‏•שדרוג מתקני הכושר הקיימים בישוב והקמת<br />

מתקנים חדשים.‏<br />

‏•טיפוח מצוינות בספורט בקרב הילדים,‏<br />

הנוער והמבוגרים ובחינת הקמת שלוחה<br />

של אגודת הספורט של עמק חפר.‏<br />

•<br />

■ ועדת תרבות<br />

‏•חיזוק פעילות התרבות היישובית עד סיום<br />

תהליך ההרחבה.‏<br />

‏•שיפור מתקני ‏'אמפי בת חפר'‏ – רישוי קבוע,‏<br />

הצללה,‏ הקמת מבני קבע להפקת אירועים<br />

גדולים ‏)בר,‏ שירותים וכו'(.‏<br />

‏•הקמת אולם תרבות המכיל 1,000 מקומות<br />

למתן מענה לצרכים העתידיים.‏<br />

‏•הכשרת אנשי מקצוע להובלת תחום<br />

התרבות ביישוב אל מול גודלו וצרכיו.‏<br />

‏•הגדלת תקציב התרבות היישובי.‏<br />

■ ועדת תרבות תורנית ודת<br />

‏•שיפור תשתיות הדת הקיימות ‏)מקווה,‏ בתי<br />

כנסת(.‏<br />

‏•חיזוק הקשר בין המועצה הדתית לבין היישוב<br />

ע"י נציג יישובי במועצה הדתית.‏<br />

‏•הוספת מתקני דת בהתאם לגודל הישוב<br />

ולצרכיו.‏<br />

‏•הגדלת תקציב תרבות תורנית ותקציב הדת<br />

היישובי.‏<br />

■ ועדת גמלאים<br />

‏•בניית תשתית תוכן המותאמת לגיל השלישי<br />

אל מול השינויים הדמוגרפים הצפויים עם<br />

התבגרות הישוב.‏<br />

‏•הפיכת מרכז הגיל השלישי למוקד מרכזי<br />

בפעילות הגמלאים ביישוב.‏<br />

‏•בחינת האפשרות לקבלת קדימות לכניסה<br />

לדיור מוגן שעתיד לקום בישוב.‏<br />

‏•הנגשת התשתיות הציבוריות והפעילויות<br />

הקהילתיות.‏<br />

‏•הרחבת אמצעי התקשורת מול אוכלוסיית<br />

הגיל השלישי<br />

‏•מיצוב כוח אדם מקצועי,‏ בעל הכשרות<br />

מתאימות המכוון לתחום הגיל השלישי.‏<br />

‏•הקצאת משאבים נוספים התואמים את<br />

צרכי אוכלוסיית הגיל השלישי.‏<br />

■ ועדת ספרייה<br />

‏•הרחבת הספרייה היישובית,‏ הן במבנה והן<br />

בכוח אדם.‏<br />

‏•הוספת ספרייה דיגיטלית.‏<br />

יפעת ברקת,‏ יו”ר ועדת קהילה<br />

צילומים:‏ בועז לימן<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 15 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

‏)המשך מעמוד קודם(‏<br />

צוות ההיגוי בנושא חינוך<br />

תהליך שעבר הצוות<br />

הוועדה קיימה 5 מפגשים בהם מופו הצרכים והועלו הצעות עד כדי<br />

גיבוש המלצות.‏<br />

הוועדה ביקשה וקיבלה מחברת אורבניקס,‏ שאת שירותיה שכרה<br />

המועצה,‏ סקר בדיקה סטטיסטי על מצב הגידול הדמוגרפי בכלל<br />

חתכי הגיל ובדגש על מספר הילדים והנוער בעת הנוכחית ובהרחבה<br />

העתידית.‏<br />

על בסיס הנתונים יצאנו לציבור הרחב באמצעות קיום מפגשי סלון<br />

בבתי התושבים ואחד המפגשים אף היה בהובלת ראש המועצה<br />

האזורית.‏ במפגשים אלה חשפנו את טיוטת ההצעה והקשבנו<br />

להערות התושבים.‏<br />

הנושאים שנידונו כללו 4 תחומים:‏<br />

■ מהות החינוך – חזון חינוכי יישובי;‏ חזון לתלמיד;‏ פדגוגיה;‏ יום לימודים<br />

ארוך בשילוב פורמלי ובלתי פורמלי;‏ מגוון מגמות;‏ מרחבי למידה רב<br />

גילאית;‏ למידה חוץ בית ספרית;‏ רצף חינוכי מהותי;‏ בחירה חופשית<br />

או הנחיות;‏ התפתחות אישית;‏ מקום לכולם.‏<br />

■ טווח הגילאים – תחילת הרצף החינוכי כבר ממעונות היום;‏ שילוב<br />

גילאים;‏ האם קריית החינוך תאפשר לימודים גם לאחר צבא;‏ חינוך<br />

מיוחד;‏ חינוך ממ"ד.‏<br />

■ אדמיניסטרציה של החינוך – האם להשאיר את המצב הקיים;‏<br />

האם תוקם שלוחה של האגף ביישוב;‏ האם תוקם יחידה עצמאית של<br />

הישוב;‏ האם מספיק בית ספר אחד יסודי;‏ צורך בית ספר מקיף שש<br />

שנתי;‏ שילובים של חינוך ועוד.‏ כל זאת בהסתכלות פדגוגית וכלכלית.‏<br />

■ תשתיות – התחשבות בתשתיות הקיימות או בנייה מחדש;‏ ארגון<br />

הרצף החינוכי בתשתיות שייבנו;‏ שילוב תשתיות בין אזורי התושבים<br />

החדשים לתושבים הקיימים כולל דרכי גישה נוחות בין המתחמים.‏<br />

כל הצעה ראויה נידונה ולהלן המלצות הצוות למבנה החינוך<br />

העתידי:‏<br />

‏•מעונות וגנים – תידרש בנייה מחדש של מתחם גנים ומעונות.‏ כיום<br />

רק חלק ממבנה המעונות משמש כמעונות וככל הנראה כל מתחם<br />

המעונות ייבנה מחדש.‏<br />

‏•גני חינוך מיוחד – המשכיות הגנים כחלק מהשירות ליישוב והסביבה<br />

וגם המתי"א האזורית מתמקמת בבת חפר.‏ יש להרחיב את השירותים<br />

לגנים ולמעונות לצורך מתן לווי לזיהוי צרכים מיוחדים.‏<br />

‏•בית ספר יסודי – על פי הנתונים הדמוגרפים אין צורך בבית ספר<br />

יסודי נוסף.‏ וכאן עולה הדילמה המהותית האם יש מקום לבית ספר<br />

מסוג אחר בעמק חפר שימוקם בהרחבה וזאת סוגיה שתעלה בקרב<br />

מקבלי החלטות במועצה.‏<br />

‏•בית ספר תיכון וחטיבה – יש לבחון את הצורך בהקמת בית ספר<br />

מקיף שש שנתי על אזורי עם מבנה מגמות ייחודי או אחר.‏<br />

‏•בתי ספר ייחודיים – קיימת האפשרות להקמת בתי ספר על אזוריים<br />

בהרחבה שיאפשרו אלטרנטיבות לבתי ספר אחרים למען תושבי<br />

היישוב והעמק.‏<br />

‏•מנהל החינוך בישוב – יש לבחון הקמת יחידה פנים יישובית שתפעיל<br />

את המערך המנהלי ביישוב של 10,000 תושבים.‏<br />

‏•תנועה בתוך הישוב – יש ליצור מערכת תשתיות לתנועה בן<br />

המתחמים במינימום חצית כבישים ועד השאיפה למסלול ללא<br />

חציית כביש כלל.‏<br />

‏•חניות וסובות הסעה – יש לשפר בטיחותית את החניות הקיימות<br />

ולבנות סובות הסעה בבתי הספר ובגנים העל אזוריים.‏<br />

‏•החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – יש לקבוע דפוסי עבודה שיטתיים<br />

לניצול המשאבים וליצירת סינרגיה חינוכית.‏<br />

‏•החינוך המיוחד – במסגרת הגנים יש כיום מספיק פתרונות.‏ במסגרת<br />

גילאי בית הספר תידרש בחינה נוספת שטרם בוצעה.‏<br />

‏•החינוך הדתי – ההבנה היא כי יש למצוא פתרונות בתוך היישוב,‏<br />

אך טרם גובשה ההמלצה וההחלטה בעניין זה.‏<br />

לסיכום<br />

אנו בצוות החינוך רואים בהרחבה עניין קיומי למערכת החינוך היישובית.‏<br />

בשנים האחרונות הצטמצמה מאד אוכלוסיית הילדים הלומדים<br />

במוסדות בחינוך ביישוב בשל התבגרות טבעית של הקהילה ורק<br />

הרחבה תזרים ליישוב אוכלוסייה צעירה עם ילדים צעירים מאד<br />

שתרחיב מחדש את מסגרת החינוך בגילאי 21-0.<br />

ההרחבה תאפשר ריענון של שיטות הלימוד,‏ של כיתות הלימוד ומרחבי<br />

הלמידה ויתכן כי תאפשר להורים בחירה בסגנונות של בתי ספר.‏<br />

משה אוזן,‏ יו”ר ועדת חינוך<br />

www.bathhefer.net.il<br />

16


ועדות ההיגוי<br />

להרחבת בת חפר<br />

צוות ההיגוי בנושא ביטחון<br />

תהליך שעבר הצוות<br />

במפגשי הצוות נידונו האתגרים הצפויים והאפשריים שתהליך<br />

ההרחבה טומן בחובו בכל שלביו – המקדים,‏ המלווה והמאוחר.‏<br />

משימות ותחומי אחריות חולקו בין חברי הצוות ולבסוף הציג הצוות<br />

את המלצותיו בפני ראש המועצה.‏<br />

יעדי הצוות<br />

‏•בחינת נושאים ביטחוניים הקיימים היום באזור היישוב הקיים.‏<br />

‏•בחינת המענה הביטחוני ליישוב בת חפר לאחר ההרחבה.‏<br />

‏•בחינת המענה הביטחוני באזור היישוב החדש גם בשלבי הבנייה<br />

והחיבור עם היישוב הקיים.‏<br />

‏•קביעת אבני דרך בתחום ביטחון היישוב.‏<br />

‏•גיבוש תפיסת ביטחון חדשה לכלל היישוב.‏<br />

‏•גיוס של גופי ממשלה וגופים ציבוריים להקמת תשתית ביטחונית<br />

נאותה לבת חפר ‏)משהב"ט,‏ פקע"ר וכו'(.‏<br />

מסקנות הצוות<br />

‏•מעטפת הביטחון הקיימת היא ‏"החבילה הביטחונית הבסיסית"‏ שיש<br />

להעניק ליישוב החדש והקיים ‏)על פי מודל היישוב הקיים(‏ ומרכיבי<br />

הביטחון לפי מפרט פקע"ר ומשהב"ט.‏<br />

‏•תהליך הבנייה לא יפגע ברצף האבטחה של היישוב.‏<br />

‏•התפתחות היישוב מחייבת תשתיות ביטחוניות קבועות.‏<br />

‏•התאמת תשתיות הבינוי,‏ התחבורה והטכנולוגיה לאתגרים<br />

הביטחוניים.‏<br />

‏•הטופוגרפיה חייבת להיות חלק מהחלטות המענה הביטחוני ליישוב<br />

‏)הנחל,‏ הפרשי הגובה בין המבנים(.‏<br />

‏•חומת ההפרדה מחויבת להיות גורם מחזק ומשפיע כתנאי בסיסי<br />

להרחבה ‏)המשך החומה הקיימת(.‏<br />

המלצות הוועדה<br />

‏•הקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת שתיתן מענה לשינויים<br />

טכנולוגיים עתידיים – יישוב חכם,‏ רשת מצלמות,‏ סיבים אופטיים ועוד.‏<br />

‏•הקמת תשתיות ביטחוניות הכוללות ‏)בנוסף לתחנת מד"א והשוטר<br />

הקהילתי(‏<br />

‎1.1‎מוקד מקומי שייתן מענה גם לנושא הביטחון.‏<br />

‎2.2‎תחנת הזנק כיבוי אש באזה"ת בת חפר.‏<br />

‎3.3‎השלמת גדר היקפית אינדקטיבית ודרך פטרול סביב ההרחבה.‏<br />

‏•מענה בעת תהליך הבנייה:‏<br />

‎1.1‎גדר היישוב הקיימת לא תיפרץ ולא תיפתח עד אשר תוקם גדר<br />

חדשה והיקפית להרחבה.‏<br />

‎2.2‎בכל שלב הבנייה הגישה לאתר הבנייה תהיה מחוץ ליישוב.‏<br />

‏•על פניו,‏ אין לאחד בין תשתיות ביטחוניות של קיבוץ בחן לאלה של בת חפר.‏<br />

‏•הקמת גדר ההרחבה תסתיים בשלמותה מיד עם אכלוס שלב א'‏<br />

ובלי קשר לשלבי הבנייה הבאים.‏ אין לאפשר מציאות בה תושבים<br />

יתגוררו בהרחבה ללא גדר שלמה.‏<br />

‏•חורשת קק"ל תהווה חלק ממערך השצ"פ והביטחון.‏<br />

אבי מלכה,‏ יו”ר ועדת ביטחון<br />

צוות ההיגוי בנושא תשתיות<br />

תהליך שעבר הצוות<br />

במפגשי הצוות נידונו הצרכים התשתיתיים הפיזיים של היישוב הקיים<br />

והחדש.‏<br />

במפגשי ההמשך המתוכננים לצוות ישתלבו היועצים המקצועיים<br />

אותם שכרה המועצה לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף<br />

למידע ולהחלטות המתקבלות.‏<br />

יעדי הצוות<br />

הגדרת הצרכים בתחום התשתיות הפיזיות של בת חפר כיישוב<br />

קהילתי בן 10,000 תושבים.‏<br />

מסקנות הצוות<br />

‏•כלל התשתיות החדשות יותאמו ליישוב המתנהל באופן עצמאי<br />

לעוד 40 שנה לפחות.‏<br />

‏•נדרש פיקוח הדוק על איכות הבניה והקפדה על ביצוע התשתיות,‏<br />

כלקח משלל הבעיות התשתיתיות מהקמת היישוב.‏<br />

‏•לא תהיה בנייה ארעית ‏)יבילים ועוד(‏ אלא במבנה קבע.‏<br />

המלצות הצוות<br />

‏•יש לבחון הקמת משרדי מנהלת ההרחבה בבת חפר לצורך פיקוח<br />

הדוק וסנכרון מקסימאלי עם כל גורמי המקצוע והקבלנים.‏<br />

‏•יש לבחון הקמת כלל התשתיות בהרחבה בבת אחת בשלב הראשון<br />

גם אם האכלוס יעשה בשלבים<br />

‏•יש לתכנן ולבנות תשתיות תת קרקעיות כמו ביישוב הקיים,‏ הכוללות<br />

כבישים ומדרכות מרווחים ונגישים,‏ תאורה חסכונית,‏ תשתית לעיר<br />

חכמה מצלמות דרך פטרול וגדר ביטחון.‏<br />

‏•יש להשלים מבנה קבע למבני הציבור החסרים בישוב הקיים<br />

מאז הקמתו – בריכת שחיה,‏ אודיטוריום,‏ מתחם נוער,‏ הוספת גני<br />

שעשועים ומתקני ספורט חדשניים ומונגשים,‏ גינות כלבים,‏ משרדי<br />

יישוב,‏ מרכז אחזקה.‏<br />

‏•יש להרחיב מבנים קיימים בהתאם לגידול באוכלוסייה – מרכז<br />

קהילתי,‏ ספריה ובתי כנסת.‏<br />

‏•יש לתכנן מחדש את מרכז היישוב הקיים בהתאמה לצרכים החדשים<br />

– כבישים,‏ מדרכות,‏ חניות ציבוריות ועוד.‏<br />

‏•יש לבחון הסבת מקומות ציבוריים לחניית רכבים לתושבים והמשך<br />

הסדרת חניית משאיות<br />

‏•יש להתאים את תוכנית התחבורה לתחבורה ציבורית ופרטית וגם<br />

לרוכבי האופניים והולכי הרגל.‏<br />

אמנון גולדפדן,‏ יו”ר ועדת תשתיות<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 17 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

ועדות ההיגוי<br />

להרחבת בת חפר<br />

צוות מוניציפלי<br />

תהליך שעבר הצוות<br />

במסגרת דיוני הצוות עלו נושאים רבים<br />

בתחום המוניציפלי לניהול היישוב ביניהם<br />

אדמיניסטרציה,‏ אמצעים נדרשים,‏ איכות<br />

הסביבה ועוד.‏<br />

במפגשי ההמשך של הצוות ישתלבו בתכנון<br />

היועצים המקצועיים אותם שכרה המועצה<br />

לתכנון ההרחבה והציבור הרחב יהיה שותף<br />

למידע ולהחלטות המתקבלות.‏<br />

בנוסף,‏ יתקיימו סיורים ביישובים אחרים<br />

שביצעו הרחבה ללמידה משותפת על<br />

התמודדות היישובים עם סוגיות מוניציפליות<br />

זהות וכן ביישובים או ערים שהסבו עצמם<br />

ל"עיר חכמה"‏ ולהבין את המשמעויות<br />

הכרוכות בכך.‏<br />

יעדי הצוות<br />

איתור צרכים ובעיות בתחום המוניציפלי טרם<br />

יציאת פרויקט ההרחבה<br />

מסקנות הצוות<br />

‏•לאור הכפלת גודל היישוב קיים צורך<br />

בהגדלת המשאבים,‏ התאמת התשתיות<br />

וציוד האחזקה ביישוב.‏<br />

‏•ההרחבה תשדרג את היישוב החדש והקיים<br />

והמתקנים והעזרים הציבוריים יהיו מודרניים<br />

וחדשניים בהתאם.‏<br />

‏•בחינת משמעויות הסבת היישוב כ"עיר<br />

חכמה".‏<br />

‏•השטחים הציבוריים ושטחי הגינון בהרחבה<br />

יותאמו לתחזוקה פשוטה ויעילה כדי לאפשר<br />

שמירה על הקיים במינימום אמצעים.‏<br />

המלצות הצוות<br />

‏•הקמת מוקד יישובי עצמאי כמרכז שליטה<br />

שיהווה מוקד מוניציפלי לטובת מענה יום<br />

יומי לתושבים ובמקביל יהיה מוקד ביטחוני .<br />

‏•הגדלת כ"א העומד לרשות היישוב בעבודה<br />

היומיומית לאחזקה וגינון.‏<br />

‏)המשך מעמוד קודם(‏<br />

‏•רכישת ציוד מתאים לישוב מתפתח כגון<br />

מטאטא כביש נוסף וגדול יותר וכן רכישת<br />

כלי עבודה מתאימים לגודל הישוב.‏<br />

‏•רישות היישוב במצלמות.‏<br />

‏•יש להשלים תכנון פרטני על תחום איכות<br />

הסביבה ביישוב החדש והקיים – אשפה,‏ גזם,‏<br />

מיחזור,‏ חדרי אשפה/‏ פחים טמונים ועוד.‏<br />

‏•יש לבחון אפשרות להסדיר בתוך היישוב<br />

את רישוי העסקים,‏ הפיקוח והווטרינריה.‏<br />

‏•תכנון תאורת לד חסכונית ברחבי היישוב.‏<br />

‏•תכנון חזות היישוב באמצעים המצריכים<br />

תחזוקה יעילה ‏)ברחובות של בתים צמודי<br />

קרקע אין צורך בגינון ציבורי נרחב(.‏<br />

•<br />

צביקה למפלץ,‏ יו”ר ועדה מוניציפאלית<br />

צילומים:‏ בועז לימן<br />

www.bathhefer.net.il<br />

18


עלון בת חפר | אוקטובר 19 <strong>2018</strong>


אירועי חודש אוקטובר<br />

מהנעשה במועדון +60<br />

יאורה גור-אריה<br />

אוקטובר<br />

להלן רשימת פעילויות המועדון<br />

בחודש אוקטובר:‏<br />

ימי ראשון<br />

ספרייה<br />

שעת סיפור<br />

יום שלישי | 23.10.18 | 17:30<br />

בקראוון החלומות<br />

סיפור ושיר של מיריק שניר עם תהין שניר<br />

מופע הפעלה חי,‏ חוויתי ומרתק עם<br />

שיריה וסיפוריה של מיריק שניר.‏<br />

תהין מגישה את הסיפורים שמאחורי<br />

הסיפורים וסיפורים חדשים,‏<br />

בשיר,‏ הצגה והפעלה.‏<br />

הכניסה חופשית.‏<br />

בשיתוף משרד התרבות<br />

תקווה – מספרת סיפורים.‏<br />

19.00 7.10.18 משחקת ושרה.‏<br />

19.00 14.10.18 ערב חברתי.‏ פעילות חופשית.‏<br />

הרצאה:‏ ‏"פרשיות מודיעין עלומות"‏ -<br />

19.00 21.10.18 עזרא איציק – איש קהילת המודיעין לשעבר.‏<br />

19.00 28.10.18 ערב חברתי – פעילות חופשית.‏<br />

ימי שני 10.00 יוגה למבוגרים.‏<br />

16.00 משחקי קלפים ואחרים.‏<br />

‏)בחודש החגים לא תהייה פעילות(‏<br />

יום ג'‏ 23.10.18 טיול לגליל המערבי לנרשמים מראש.‏<br />

יום ג׳ 30.10.18 בחירות למועצה האזורית.‏<br />

חוגים<br />

סדנת הורים<br />

בהנחיית כלנית תורג׳מן<br />

הלמידה בסדנה תאפשר לכם ההורים,‏<br />

להכיר דרך חינוך בשטית אדלר -<br />

שהיא תפיסת עולם.‏<br />

10 מפגשים בימי שלישי<br />

החל מתאריך 16/10<br />

בין השעות 20:30-22:30<br />

במרכז הקהילתי.‏<br />

משחקי קלפים ואחרים.‏<br />

16.00 ימי חמישי ‏)בחודש החגים לא תהייה פעילות(‏<br />

קבלת שבת ‏"מלווה מלכה".‏<br />

17.00 ימי שישי ‏)בשעון החורף יעבור לשעה 16.00(<br />

בחודש אוקטובר תתחדש הפעילות עם ה"צופים",‏ פרטים בהמשך.‏<br />

יש להירשם במרכז הקהילתי.‏<br />

קובי מימון<br />

במופע סטאנדאפ קורע<br />

מחיר<br />

הכרטיס<br />

מסובסד!‏<br />

ביום חמישי | 8.11 | באולם ספורט בת חפר<br />

פתיחת שערים 20:00, התחלת מופע 21:00.<br />

מחיר כרטיסים במכירה מוקדמת 75 ש"ח<br />

ביום המופע 100 ש"ח,‏<br />

ניתן לרכוש דרך אתר בת חפר.‏<br />

אין להכניס אוכל ושתיה לאולם.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

20


דור ההמשך של תלמידי ותלמידות מוזה.‏<br />

התחלנו כבר את השנה ... מי עדיין לא הצטרף ?<br />

לפרטים ניתן להתקשר לשירה - 052-4616669 ו/או אורית - 052-4593954<br />

מעון שחר הילדות בבת חפר,‏ פתח את שעריו זו השנה השניה.‏<br />

אנו רואים את צרכי הילד במרכז ועובדים בשיתוף פעולה מלא בין ההורים הגן והקהילה.‏<br />

החודש הראשון בשנה מגיע עוד מעט לסיומו,‏ הילדים מגיעים כל יום לגן שמחים ומרוצים לעוד<br />

יום של למידה,‏ עשייה ופריחה.‏ חגגנו יחד את חגי תשרי,‏ ערכנו ארוחת חג חגיגית בראש השנה,‏<br />

טבלנו תפוח בדבש,‏ אפינו יחד עוגה ושמענו את קול תרועת השופר.‏<br />

בחג הסוכות בנינו סוכה וקישטנו אותה בשיתוף מלא של הילדים.‏<br />

אנחנו נהנים כל יום לשבת ולאכול בה כולנו יחד.‏<br />

נשמח לקלוט עוד מתוקים ומתוקות למעון שלנו.‏<br />

מאחלים המשך שנה נפלאה לכל ילדי בת חפר והוריהם<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 21 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

‏“השתתפות בוועדת ההיגוי משנה את אופי ההרחבה”‏<br />

עו”ד הדס מדליה מונתה לעמוד בראש ועדת ההיגוי להרחבת בת חפר<br />

מאת מוטי דנוס<br />

www.bathhefer.net.il<br />

כל הרחבה במועצה האזורית היא ענין רגיש הזוכה לתשומת לב<br />

קפדנית מצד הנהלת המועצה,‏ חברי המליאה והעומדים בראשה.‏<br />

שכן הרחבה היא מהלך מכונן בחייו של כל יישוב וכל מועצה אזורית,‏<br />

כל שכן כאשר מדובר ביישוב הכי גדול במועצה אשר מגוון הקולות<br />

והרצונות בו רבים וטובים.‏ על מנת ליישם מדיניות אשר מושתתת על<br />

מידע בדוק ולא שרירותי,‏ תקף ולא אופנתי,‏ מקובל ולא סקטוריאלי,‏<br />

החליט ראש המועצה על יצירת מערך שלם אשר אמון על ביצוע<br />

תכנון ההרחבה ויישומה.‏<br />

הציר הראשון במערך נשען על הכוח הביצועי הקיים למועצה - עובדי<br />

המועצה,‏ מנהלי אגפים ומחלקות,‏ מחלקת היישובים,‏ הוועד המקומי,‏<br />

אשר יהיו מעורבים בכל פרט ופרט הקשור בהרחבה.‏<br />

הציר השני זוהי החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר,‏ אשר קיבלה<br />

את המנדט לניהול בפועל של אספקטים שונים בהרחבה כמו למשל<br />

ניהול ביצוע עבודות התשתית להקמת ההרחבה.‏<br />

הפן השלישי נגע לגיוס יועצים מכלל התחומים הרלבנטיים לתכנון<br />

מפורט ודקדקני ומתן פתרונות לבעיות אשר צצות ויצוצו במהלך הדרך.‏<br />

והרביעי,‏ התושבים.‏ אלה המתגוררים כיום בבת חפר ואשר יחיו עם<br />

ההרחבה והשלכותיה.‏ אלה שיקבלו לשגרת יומם בעשורים הקרובים<br />

עוד מאות משפחות חדשות לצידן.‏ כיצד מחברים בדרך הנכונה אלה<br />

לאלה?‏ כיצד מבררים עם התושבים מה הם שאיפותיהם וחלומותיהם<br />

לגבי היישוב העתידי?‏ מה חסר להם היום,‏ כיצד ממלאים אותו ומה<br />

נדרש כדי שלא יחסר בעתיד?‏<br />

לשם כך הקים ראש המועצה ועדת היגוי ציבורית אשר בה חברים<br />

תושבי היישוב ובראשה מינה את חברת ההנהלה,‏ עו”ד הדס מדליה.‏<br />

כל תושב המעוניין לקחת חלק בדיונים,‏ לגלות מעורבות ולביא רעיונותיו<br />

אל השולחן,‏ מוזמן לעשות כן.‏<br />

עו”ד הדס מדליה,‏ איך את מגדירה את היישוב בת חפר?‏<br />

‏“בת חפר בעיני הוא ישוב קהילתי שהצליח לשמר אופי כפרי תוך<br />

מתן שירותים מוניציפאליים מצוינים לתושב וחיי קהילה משובחים”.‏<br />

ואיך הוא משתלב בכלל יישובי המועצה?‏<br />

‏“בת חפר היא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מיישובי העמק ומהווה מרכז<br />

שירותים גם ליישובים השכנים”.‏<br />

וכיצד את מגדירה את היערכות המועצה לקראת ההרחבה?‏<br />

‏“המועצה נערכה במספר מישורים:‏ הוקמה ועדת ההיגוי,‏ הוקמה<br />

המנהלת וכלל ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות במועצה<br />

מעורבים בכלל הדיונים.‏ ועדת ההיגוי מורכבת מחברי הוועד המקומי,‏<br />

בעלי תפקידים ונציגי ועדות ותושבי בת חפר יחד עם נציגי המועצה<br />

עליהם נמנים ראשי האגפים והמחלקות הרלוונטיות ונציגי המנהלת<br />

העתידה לנהל את ההרחבה בפועל.‏ מטרת ועדת ההיגוי לעבוד<br />

במסלול פתוח,‏ משתף ומשותף,‏ לניהול ההרחבה ולעיצוב דמותה<br />

של בת חפר בשנים הבאות”.‏<br />

מה בוחנת ועדת ההיגוי?‏<br />

‏“ועדת ההיגוי בחנה בשלב ראשון את צרכי בת חפר וחזון התושבים<br />

לקראת ההרחבה.‏ ועדת ההיגוי הוקמה בחודש דצמבר 2017 ועובדת<br />

במודל של חמישה צוותי עבודה העוסקים בתחומי החינוך,‏<br />

הקהילה,‏ הביטחון,‏ התשתיות והמוניציפאלי.‏ כל צוות מונחה על ידי<br />

נציג ציבור מתוך ועדת ההיגוי ומלווה בגורמי המקצוע במועצה”.‏<br />

מדוע נבחרת למלא את התפקיד?‏<br />

‏“ראש המועצה ביקש שבראש הוועדה יעמוד חבר הנהלה שאינו תושב<br />

בת חפר,‏ על מנת שהוועדה תוכל להתנהל ללא קונפליקטים פנימיים<br />

ויינתן מקום אמיתי לראשי הצוותים מתוך היישוב כמי שמכירים את<br />

צרכי היישוב הכי טוב.‏ בעשור האחרון אני מכהנת כחברת מליאה,‏<br />

חמש מתוכן כחברת הנהלה,‏ עשור בדירקטוריון החברה הכלכלית,‏<br />

חברה בוועדת המכרזים של החברה הכלכלית,‏ חברה בוועדות היגוי<br />

קודמות של המועצה,‏ ומכירה את צרכי התושבים בעמק.‏ יש לי תואר<br />

בעריכת דין ובראיית חשבון,‏ ואני עוסקת בעשרים השנים האחרונות<br />

כעורכת דין בתחום המסחרי.‏ ואציין עוד,‏ כי כלל התפקידים הציבוריים<br />

של חבריי ושלי במליאה ובוועדים המקומיים נעשים בהתנדבות מלאה”.‏<br />

כמה פגישות קיימה הוועדה עד היום?‏<br />

‏“ועדת ההיגוי בפורום הרחב שלה נפגשה עד כה שלוש פעמים<br />

והצוותים השונים נפגשו למעלה מ-‏‎20‎ פעם”.‏<br />

ומה השתנה בחשיבה מתחילת העבודה?‏<br />

‏“גילינו שיש הרבה אי ודאות בקרב הציבור לנושאי ההרחבה השונים.‏<br />

למשל,‏ רשות מקרקעי ישראל פרסמה צפי של פילוח האוכלוסייה<br />

הצפויה להגיע לבת חפר.‏ ראש המועצה ביקש לקבל נתונים מדויקים<br />

יותר שניתן להסתמך עליהם.‏ שכרנו את שירותי חברת אורבניקס<br />

ואכן גילינו פער בין המספרים,‏ דבר שחייב חשיבה מחודשת.‏ דוגמא<br />

נוספת,‏ ישנם בתוכנית 40 דונם שראש המועצה דאג שייועדו לקריית<br />

חינוך.‏ בתחילה חשב צוות החינוך לרכז את כל הגנים במתחם אחד<br />

בקריית החינוך ממספר סיבות,‏ למשל להקל על תושבים עם מספר<br />

ילדים בגנים שונים.‏ לאחר חשיבה עם צוות תשתיות וצוות מוניציפאלי<br />

והתייעצות עם אנשי המקצוע במועצה,‏ הבנו כי הרעיון אינו ישים בגלל<br />

שיהיו קשיי תחבורה באזור בכל בוקר.‏ סוגיה חינוכית נוספת שעלתה<br />

היא סוגיית התיכון.‏ חלק מחברי הוועדה חשבו תחילה כי יש להקים<br />

22


ראיון עם<br />

הדס מדליה<br />

תיכון אזורי בבת חפר לילדי בת חפר.‏ תוך כדי עבודת הוועדה עלו<br />

קולות ודעות שונים שהציפו עדיפות להקמת תיכון על-אזורי ייחודי<br />

על מנת לאפשר לילדי בת חפר מפגש אמיתי עם כל ילדי העמק,‏<br />

כמו שיש היום”.‏<br />

אז הוועדה מסייעת לכם לדייק את הצרכים.‏<br />

‏“בהחלט.‏ צוות נוער למשל התבשר תוך כדי עבודת הוועדה שרשות<br />

מקרקעי ישראל הסכימה לדרישת ראש המועצה להקצאת שישה<br />

מיליון שקלים למבני נוער חדשים וככל שמבני הנוער יתוכננו לקום<br />

בחלק הקיים,‏ ראש המועצה הסכים להקדים את המימון כך שניתן<br />

יהיה לבנות את מבני הנוער כבר כעת.‏ גם בשורה זו חייבה חשיבה<br />

מחודשת על מיקום המבנים כדי שנוכל ליצור קהילה מאוחדת ולא<br />

שתי שכונות מנותקות”.‏<br />

‏“אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף<br />

למועצה,‏ להנהגת בת חפר ולתושבים - למען<br />

הצפת הצרכים,‏ הרצונות והחלומות שלנו<br />

מההרחבה,‏ בעבודה ממוסדת ומקצועית”‏<br />

איזו מעורבות תושבים גיליתם?‏<br />

‏“גילינו תושבים שאכפת להם מהיישוב.‏ תושבים מקצועיים שמכירים<br />

את בת חפר,‏ את הצרכים שלה ומשקיעים שעות רבות בהתנדבות<br />

לטובת היישוב ועתידו”.‏<br />

כיצד מתבטא שיתוף הפעולה של הוועדה עם המועצה?‏<br />

‏“ראש המועצה מעורב ושותף פעיל בכל הדיונים ומחלקת היישובים<br />

ביחד עם הוועד המקומי מעודכנים ויוזמים ומעורבים בנעשה כל<br />

העת.‏ אחד הדגשים של ראש המועצה לוועדת ההיגוי היה שהעבודה<br />

תיעשה בשיתוף ובשקיפות מלאים בין בעלי התפקידים במועצה ובין<br />

נציגי היישוב.‏ עם תחילת עבודתה של הוועדה,‏ גייסה המועצה את<br />

חברת אורבניקס על מנת לקבל צפי של פילוח התושבים הצפויים לגור<br />

בבת חפר בשנים הקרובות,‏ כאשר הפילוח נעשה על פי כל שכבות<br />

הגיל ועל פי הצפי הזה קיבלנו פילוח של מבני ציבור שיהיו דרושים<br />

בבת חפר,‏ כגון מספר גני הילדים,‏ בתי הספר היסודיים,‏ התיכון,‏ מבני<br />

הנוער,‏ האודיטוריום,‏ הבריכה,‏ בתי הכנסת,‏ ועוד.‏<br />

‏“כמו כן,‏ נבחרה במכרז של החברה הכלכלית חברה לניהול,‏ תיאום<br />

ופיקוח - א.‏ אפשטיין שמה,‏ שהיא תנהל את פרויקט ההרחבה בפועל<br />

תחת החברה הכלכלית.‏ כמו כן,‏ גייסה המועצה באמצעות החברה<br />

הכלכלית עוד 24 יועצים בתחומים שונים,‏ על מנת שיסייעו בתכנון<br />

ההרחבה בדרך הטובה ביותר:‏ אדריכלות בינוי,‏ אדריכלות נוף,‏ תנועה<br />

וחניה,‏ עבודות עפר,‏ דרכים וניקוז,‏ תיאום תשתיות וסופרפוזיציה תלת<br />

מימדית,‏ קונסטרוקציה ואיטום,‏ מים וביוב,‏ חשמל,‏ תאורה ותקשורת,‏<br />

קרקע,‏ ביסוס וגאולוגיה,‏ תכן מבנה,‏ נגישות,‏ בטיחות,‏ הידרולוגיה,‏<br />

אגרונום - סקר עצים,‏ איכות הסביבה,‏ מתכנן אקוסטי,‏ מתכנני מאגר<br />

מים וקידוח,‏ מתכנני תחנות שאיבה,‏ שילוט,‏ ביטחון,‏ עיר חכמה,‏<br />

הדמיות ואיתור תשתיות קיימות.‏ יועצים אלו יעבדו גם הם בשיתוף<br />

פעולה עם ועדת ההיגוי ונציגי התושבים על מנת להוציא לפועל את<br />

מסקנות ועדת ההיגוי”.‏<br />

האם יש בוועדה כדי לשנות באמת את אופי ההרחבה?‏<br />

‏“בוודאי.‏ אנו מקיימים תהליך היוועצות משותף למועצה,‏ להנהגת<br />

בת חפר ולתושבים - למען הצפת הצרכים,‏ הרצונות והחלומות שלנו<br />

מההרחבה,‏ בעבודה ממוסדת ומקצועית.‏ כבר כעת הוועדה משפיעה<br />

בתחומים שהיא עוסקת בהם”.‏<br />

היית ממליצה לתושב העמק לגור בהרחבה?‏<br />

‏“בהחלט.‏ בת חפר זו חממה לגידול ילדים;‏ בית הספר מצוין,‏ מגוון<br />

תנועות נוער,‏ מרכז קהילתי המציע אפשרויות רבות ובעיקר קהילה<br />

מעורבת ואיכותית”.‏<br />

איך נמנעים ממצב שמגיעים לבת חפר אנשים שכלל לא מכירים<br />

את הניואנסים והרגישויות של מגורים במרחב הכפרי?‏<br />

‏“ראש המועצה רואה חשיבות רבה בשמירה על צביון בת חפר ותושביה.‏<br />

הוא פעל לצורך כך במסגרת המשא ומתן מול רמ”י וקיבע בתוכנית<br />

ההרחבה קדימות לתושבי העמק בכלל ובת חפר בפרט ב-‏‎20‎ אחוז<br />

מהדירות שישווקו.‏ כעת הוא מוביל תוכנית רחבה יותר ליצירת קבוצות<br />

רכישה מקרב בני העמק”‏ ‏)ראו כתבה בנפרד(.‏<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 23 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

המחקר<br />

למען תכנון ושילוב חברתי מוצלח<br />

בקרוב יחל בבת חפר מחקר אקדמי בידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין,‏ אותו הזמינה המועצה.‏<br />

המחקר יתמקד בהיבטים הקהילתיים של ההרחבה,‏ ילווה אותה ויגבש המלצות מקצועיות למען קליטה מיטבית.‏<br />

במסגרת עבודות ההכנה שמבצעת מועצת עמק חפר לקראת<br />

הרחבת בת חפר נשכרו שירותיהן של צוות חוקרות מהמכון להגירה<br />

ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.‏ מנהלת את המכון ד"ר ניבי<br />

דיין,‏ ומי שתוביל את המחקר בזמן הקרוב היא ד"ר רוית תלמי-כהן,‏<br />

אנתרופולוגית.‏<br />

לדברי ד"ר תלמי-כהן,‏ המכון מבצע מכלול מחקרים אקדמיים<br />

שנעשים ביחד עם השטח,‏ בתחומים שקשורים להגירה בינלאומית<br />

ופנימית.‏ ‏"יש במכון חוקרים ממגוון דיסציפלינות - כלכלה,‏ חינוך,‏<br />

אנתרופולוגיה,‏ סוציולוגיה,‏ דמוגרפיה שמקנים לו יכולת לבצע הכשרות<br />

והשתלמויות לאנשי שדה בשלטון המקומי והמרכזי,‏ צבא והמגזר<br />

השלישי,‏ פרויקטים,‏ מחקרים אקדמיים ומחקרי הערכה שהמכון יוזם<br />

או נענה לפניות בארץ ובעולם".‏<br />

איזה מחקר מתוכנן להתבצע בבת חפר?‏<br />

‏"אנחנו הולכים לבדוק בבת חפר תנועה שמוגדרת כהגירה פנימית,‏<br />

או ‏'פירבור'‏ - מעבר מהעיר לפרברים,‏ למקומות עם אופי כפרי.‏ זו<br />

אחת מהתופעות המוכרות ביותר בעולם המערבי כיום".‏<br />

ייתכן שההרחבה תאוכלס ברובה על ידי תושבי העמק?‏<br />

‏"בהחלט.‏ ונתייחס גם לזה.‏ נכון להיום,‏ לפי נתוני הלשכה המרכזית<br />

לסטטיסטיקה,‏ רואים בערים הגדולות מגמות הגירה שלילית בעוד<br />

שבמחוז השרון ניתן למצוא הגירה חיובית.‏ זהו למעשה תהליך הפירבור-‏<br />

תנועה של אנשים ממרכזי הערים למקומות קרובים ונגישים לעיר<br />

שעדיין נותנים את החוויה היותר רגועה,‏ שלווה וכפרית.‏<br />

מהי מטרת המחקר?‏<br />

‏"בת חפר צפויה לקלוט כמות גדולה של אנשים ואופי היישוב עלול<br />

להשתנות,‏ אם לא פועלים נכון".‏ מטרת המחקר לזהות מהן החוזקות<br />

הקיימות כיום ואיך אפשר לסייע ליישוב לשמור על אופיו הכפרי<br />

ולהרחיב אותו בשילוב בין היישוב הקיים ליישוב החדש.‏ קוראים לזה<br />

‏'תכנון חברתי מושבי',‏ כאשר היעד הוא ליצור מענים שהם גם לפרט<br />

וגם לקהילה,‏ כאלה שיאפשרו נגישות למשאבים,‏ הכלה חברתית,‏<br />

שמירה של קשר בין-דורי ועוד.‏ יש מודלים קיימים להתאקלמות<br />

מיטבית של הגירה פנימית הנוגעים ליצירת דיאלוג ושיח בין תושבי<br />

היישוב הקיים לתושבים החדשים,‏ על מנת ליצור מצב בו אף אחד<br />

מהצדדים לא ירגיש מוחלש.‏ כלומר,‏ מטרת המחקר היא בעצם להוציא<br />

דו"ח המלצות לקראת הגעת התושבים החדשים,‏ ויצירת ישוב חזק<br />

ומונגש חברתית מבחינה קהילתית".‏<br />

ואיך עושים זאת?‏<br />

‏"ההמלצות הן למועצה,‏ איך היא יכולה לקבוע מדיניות של גיבוש<br />

חברתי שיש בה מרחבי שילוב מכילים ואפקטיביים שיאפשרו דיאלוג.‏<br />

המכון עובד בשיתוף פעולה עם שתי חוקרות מהטכניון,‏ אחת היא<br />

סוציולוגית אורבנית שעוסקת בתכנון ערים,‏ ד"ר מירב אהרון גוטמן,‏<br />

וד"ר דנה שבח,‏ מהנדסת אזרחית שבונה מודלים לשילוב חברתי<br />

בעמק יזרעאל ובגלבוע,‏ אני מתמקדת בנושאים הנוגעים להגירה".‏<br />

מה נעשה עד כה?‏<br />

‏"כרגע אנחנו בשלב התחלתי של המחקר.‏ בשלב הראשוני נפגשנו<br />

עם מספר אנשים מהמועצה,‏ בנינו תכנית מחקר ובקרוב אנו אמורים<br />

להתחיל אותו.‏ המחקר יתבצע לפני שמגיעים האנשים ולא בדיעבד,‏<br />

וזו יתרון למועצה.‏ נקיים ראיונות עם אזרחים בבת חפר,‏ נבצע ניתוח<br />

דמוגרפי וסטטיסטי של מה שמתוכנן,‏ נבדוק את התוכניות,‏ נלמד<br />

מהרחבות ביישובים דומים,‏ נשב בוועדות שכבר פועלות ונקיים שיחות<br />

עם החברים בהן,‏ וכמובן נקיים ראיונות עם קובעי המדיניות במועצה.‏<br />

השילוב הזה יאפשר לנו לגבש את ההמלצות בראייה כוללנית ורחבה".‏<br />

מה טווח ההמלצות?‏<br />

‏"ההמלצות יכולות לנוע בין כל מיני רבדים.‏ הרבה פעמים שיח או<br />

חשיבה על דברים כמו איפה ימוקם המועדון או המרכז הקהילתי<br />

למשל,‏ היכן יעברו קווי האוטובוסים או מה יהיה עם המכולת,‏ עושים<br />

את ההבדל.‏ המלצות אחרות יתייחסו לשאלה מה יהיה אופיו של<br />

היישוב,‏ מבחינת חינוך למשל:‏ איזה אופי יינתן לבתי הספר החדשים?‏<br />

ננסה לזהות מהן החוזקות הקיימות כיום וכיצד ניתן לחזקן עוד יותר".‏<br />

אז המחקר וההמלצות ירדו לרזולוציות בחיי היומיום של התושבים?‏<br />

‏"זו המטרה,‏ לא לתת המלצות שהן רק מאקרו ומדיניות,‏ אלא ללמוד את<br />

השטח ולבצע הנגשה כפולה - של האנשים למדיניות ושל המדיניות<br />

לאנשים.‏ לאפשר דו-קיום,‏ דיאלוג,‏ שותפות,‏ אחדות וחזון משותף<br />

של הקהילה.‏ וזה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים.‏ בשלב מסוים נדע<br />

יותר במדויק מה הצפי של האוכלוסייה ואז נוכל לעשות התאמות".‏<br />

מהניסיון שלך,‏ כיצד נוכל לאפשר למחקר שלכן להגיע<br />

לאחוזי מימוש גבוהים?‏<br />

‏"התחום התפתח בעשור האחרון בישראל והטמעה שלו בממשל<br />

המקומי מורכבת ותלויה בראשי המערכת.‏ יש המלצות ששיתוף<br />

פעולה בהן מנבא ויוצר יותר הצלחה ויש מועצות שההמלצות פחות<br />

מיושמות.‏ אנחנו מכינות בסיס תקף מחקרית למועצה לבצע תהליכים<br />

ולקבוע מדינות שאם תתבצע בהתאם להמלצות אחוזי ההצלחה<br />

להגשמת היעדים צפויה להיות גבוהה יותר.‏ עד כה יש שיתוף פעולה<br />

ונכונות ועצם זה שהמועצה יוזמת מראש מחקר היא נקודת זכות,‏<br />

כי בדרך כלל מה שקורה הוא שערים או מועצות מתמודדים עם<br />

הדילמות שנובעות מהגירה פנימית רק אחרי בסיום התהליך . כאן<br />

יש חשיבה צופה פני עתיד,‏ ועצם זה שמועצה פונה ומייצרת חשיבה<br />

על ישוב לפני שהוא נוצר מחדש כבר מבטא סוג של חשיבות כלשהי,‏<br />

התעניינות וסדר עדיפויות נכון".‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

24


ראיון עם<br />

גיא ויצ׳לבסקי<br />

עו"ד גיא ויצ'לבסקי ממלא בחמש השנים<br />

האחרונות את תפקיד נציגה של בת חפר<br />

במועצת עמק חפר.‏ ‏"ליוויתי מאוד מקרוב את<br />

כל מה שנעשה ומתבצע בנושא ההרחבה<br />

וישבתי כנציג היישוב בותמ"ל במהלך כל<br />

הדיונים,‏ ביחד עם ראש המועצה ויו"ר הוועד",‏<br />

הוא מתאר.‏ ‏"פירקנו לגורמים את נושא<br />

ההרחבה והתנהלנו גם מול הותמ"ל וגם<br />

מול רשות מקרקעי ישראל.‏ ההישגים הם<br />

גדולים וחשוב מאוד להמשיך ולדאוג לכך<br />

שכל ההסכמים וההישגים שהגענו אליהם<br />

יתבצעו בפועל".‏<br />

מה הכי קריטי למשל?‏<br />

אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא נושא<br />

התחבורה.‏ למעשה,‏ הובלתי את הגשת<br />

העתירה כנגד הותמ"ל,‏ משרד התחבורה<br />

ונתיבי ישראל על מנת שנוכל לוודא שכביש<br />

444 והסדרת צומת ניצני עוז יישאר על<br />

הנייר,‏ אלא יתבצע בפועל בהתאם למועדים<br />

שסוכמו.‏ מאחר וההחלטה של הותמ"ל<br />

‏"נשמור שההישגים יבוצעו בפועל"‏<br />

בעניין הזה השאירה פתח רחב לפרשנות<br />

והכביש אמור להיבנות בשלבים,‏ עתרנו לצקת<br />

תוכן ברור בשלב ביצוע הכביש שיתקיים<br />

בהתאמה לאכלוס של האנשים בהרחבה.‏<br />

צריך להיות כביש בפועל כאשר האנשים<br />

נכנסים לדירותיהם.‏ בלי תשתיות,‏ בדגש<br />

על תשתיות תחבורה בראש ובראשונה,‏ יש<br />

הסכמה רחבה על כך שאסור שיחל שלב<br />

האכלוס.‏ כבר היום הכביש הקיים כושל ואין<br />

מחלוקת על כך.‏ כל היועצים מקצה לקצה<br />

מסכימים שחובה לסיים את כביש 444,<br />

רק השאלה היא מתי.‏ אנחנו אומרים,‏ לפני<br />

שנכנסים תושבים חדשים לגור בבת חפר".‏<br />

איך היתה ההתנהלות עם המועצה<br />

בדיונים?‏<br />

‏"עבדתי כתף לכתף עם ראש המועצה וגיליתי<br />

שותף,‏ לוחם,‏ אדם שיודע לנהל מאבקים<br />

בצורה חכמה,‏ וכל הבטחה שהוא נתן הוא<br />

גם עמד בה.‏ למעשה,‏ הליווי של המועצה<br />

יחד איתי תרם רבות להישגים שהושגו<br />

במסגרת פרויקט ההרחבה.‏ אנחנו נמשיך<br />

לשתף פעולה וניידע את הציבור לגבי כל<br />

התקדמות שמתבצעת בהרחבה והכל תוך<br />

שמירה ושיפור הקיים".‏<br />

איזה חששות אתה שומע מהתושבים<br />

מתוקף היותך נציג היישוב במליאה?‏<br />

‏"שני סוגים בעיקר.‏ החשש הראשון מדבר על<br />

הלא נודע,‏ לא תמיד מבינים את משמעויות<br />

ההרחבה.‏ החשש השני הוא לצביון היישוב,‏<br />

צריך לזכור שהותמ"ל הוא גוף מעל מוסדות<br />

התכנון,‏ שבמקור תכנן ליצור כאן חצי עיר<br />

עם בניינים גבוהים.‏ וההישגים שלנו בשמירה<br />

על הצביון הכפרי גדולים מאוד.‏ צריך לזכור<br />

שבסופו של דבר היישוב יכפיל את עצמו<br />

ויעמוד על כ-‏‎10,000‎ תושבים,‏ אבל אנחנו<br />

נעשה הכל כדי לשמר את הצביון הקהילתי<br />

והכפרי עד כמה שניתן.‏ אין ספק שהדבר<br />

מהווה אתגר גדול".‏<br />

תנועות הנוער בישוב פתחו את שנת<br />

הפעילות!‏<br />

מאות בני ובנות נוער הגיעו לימי הפעילות<br />

הראשונים ופגשו את המדריכים והמדריכות<br />

החדשים שלהם.‏ צוותי ההדרכה עובדים<br />

במרץ על טיולי פתיחת שנה שנערכים<br />

במהלך חודש אוקטובר.‏<br />

בבת חפר - הנוער בתנועה!‏<br />

ויש גם פעילות משותפת - לקראת ראש<br />

השנה התגייסו שלוש התנועות למבצע<br />

התרמה משותף של מזון בשיתוף עם<br />

השירותים החברתיים ומד"א.‏ ב-‏‎29.10‎<br />

יתקיים מפגש מעגלי שיח לשכבות הבוגרות<br />

של כל התנועות בנושא דמוקרטיה.‏<br />

שתהיה שנה מעולה,‏ טיולים מוצלחים והרבה בהצלחה לכל המדריכים החדשים!‏<br />

בת חפר | אוקטובר 25 <strong>2018</strong><br />

עלון


בת חפר צומחת<br />

ראיון עם<br />

רן שגב<br />

להתחיל מבראשית<br />

מאת סימה בורקובסקי<br />

www.bathhefer.net.il<br />

אני יושבת בסלון ביתו המטופח של רן שגב כאשר הוא נזכר<br />

בערגה בימיו הראשונים שלו בבת חפר וכיצד הוא ואשתו בחרו<br />

להיות חלוצים ולהיות חלק מההקמה של ישוב חדש.‏<br />

‏"אני במקור מנתניה ואשתי מתל אביב.‏ כשסיימתי את לימודי בטכניון<br />

התחתנו ותגוררנו אצל הורי אשתי וחסכנו שקל לשקל כדי שנוכל<br />

לקנות בית משלנו.‏ על הפרק עמדו שתי אפשרויות:‏ מודיעין,‏ שגם<br />

הייתה אז עיר בהקמה ובת חפר,‏ שהייתה קרובה יותר לנתניה.‏<br />

כשהלכנו למודיעין הדבר שהפריע לי מאוד במקום היה היעדר שטחים<br />

ירוקים ובנייה צפופה.‏ כאדם שמחובר להתיישבות הכפרית ולטבע<br />

הפריע לי המראה האורבני של העיר.‏ לעומת זאת,‏ כשהגענו לבת חפר<br />

הרגשנו מיד את החיבור למקום,‏ למרות שהישוב היה עדיין בחיתוליו<br />

ומעבר למשרדים של הקבלנים השונים שבנו בישוב לא היה דבר."‏<br />

משפחת שגב ליד ביתם<br />

מה שמצאו בכמויות נדיבות בישוב החדש היה אותה תחושה של יצירה<br />

חדשה,‏ שותפות גורל וחיבור עם התושבים שכמותם הגיעו למקום<br />

כדי להתחיל מבראשית.‏ גם הקרבה לטול כארם לא הלחיצה את רן<br />

שרצה לבנות את עתידו בישוב הכפרי טובל בירוק.‏<br />

‏"כביש 57 שכיום יש בו שני מסלולים היה באותה תקופה כביש צר של<br />

מסלול אחד לכל כיוון עם עצי אקליפטוס ובסופו ניתן היה לראות את<br />

טול כארם.‏ חמי חשש והעיר לי על כך אבל אותי זה לא הטריד.‏ אני<br />

ואשתי הרגשנו שייכים לקהילה הצעירה שהתהוותה כאן והתאפיינה<br />

בהרבה עזרה הדדית וחברות בין התושבים.‏ הייתי אז בן 30 ומרבית<br />

האוכלוסייה בישוב היתה צעירה.‏ הייתה תחושה של חלוציות,"‏ הוא<br />

אומר בהתרגשות.‏<br />

כיוון שמראש רציתי להתיישב בישוב כפרי הבחירה בבת חפר על פני<br />

מודיעין הייתה ברורה לי אך גם אשתי שהייתה עירונית מתל אביב<br />

התחברה מאוד לישוב.‏ בת חפר שילבה את כל היתרונות מבחינתנו –<br />

מצד אחד אווירה כפרית ומצד שני ישוב קהילתי שיש בו את השירותים<br />

להם אנו זקוקים כמשפחה צעירה כמו שירותי בריאות,‏ בית ספר ועוד.‏<br />

כיוון שזה היה ישוב בהקמה לקח זמן עד שכל התושבים התחברו<br />

לתשתיות כמו למשל קווי טלפון ואפילו חשמל.‏ ‏"הייתה התרגשות<br />

כשבנו את המדרכות וגם כשחיברו אותנו לטלפון.‏ לא הייתה כלל<br />

אווירה של קיטור אלא להיפך,‏ קיבלנו את זה בהבנה והתרגשנו בכל<br />

פעם שנבנה משהו חדש בישוב,‏ זה היה כמו ילד קטן שמתפתח".‏<br />

התקופה של האינתיפאדה<br />

אחת התקופות המאתגרות שעברו על המתישבים הייתה תקופת<br />

האינתיפאדה בשנת 2,000 כאשר נורו על בת חפר צרורות מטול<br />

כארם השכנה.‏ ‏"היה מישהו שהגיע ממש ליד החומה וירה צרורות וזה<br />

היה מאוד מפחיד אבל לא חשבנו לעזוב.‏ באותה תקופה היו פיגועים<br />

בכל הארץ כך שמצבנו כאן לא היה יוצא דופן.‏ מעבר לאירועי הירי<br />

הבודדים דווקא הרגשנו ביטחון".‏<br />

רן מחלק את חיי הישוב לשתי תקופות – תקופת ההקמה ותקופת<br />

ההתבססות.‏ בתקופת ההקמה הייתה אווירה של חלוציות ואחדות<br />

גורל בין האנשים שהגיעו כדי להקים ישוב חדש מאפס.‏ בתקופת<br />

ההתבססות הגיעה אוכלוסייה חדשה והייתה דעיכה של תחושת<br />

החלוציות ועימה הקשרים החברתיים והישוב דמה יותר לכל ישוב אחר<br />

שבו אנשים לא מכירים האחד את השני.‏ למרות זאת הוא מציין את<br />

ארוע השיטפון שבו בת חפר הוכיחה שהיא עדיין קהילה שבה ישנה<br />

עזרה הדדית כשבני נוער עברו מבית לבית עם מגבים וסייעו לתושבים<br />

שביתם הוצף והרתימות והסיוע של תושבי היישוב היה מרשים מאוד.‏<br />

עם הפנים להרחבה<br />

‏"חבר אדריכל אמר לי,‏ ליישוב יש מחזור חיים ובת חפר נמצאת בשלב<br />

של גסיסה כישוב כאשר דור המייסדים מזדקן ודם חדש לא נכנס<br />

לישוב.‏ ניתן לראות זאת בבית הספר שבו הכיתות הולכות וקטנות וגנים<br />

נסגרים.‏ השלב הבא הינו הקטנת משאבים ליישוב.‏ לכן אני מודע לכך<br />

שההרחבה היא חיונית.‏ מצד שני צריכים להשקיע לאלתר בתשתיות<br />

התחבורה שכבר כיום קורסות בשעות הבוקר.‏ אני עובד בחיפה ויוצא<br />

מוקדם בבוקר בניגוד לכיוון הפקקים אך כשיש לי לפעמים פגישות<br />

ברעננה זה פשוט נורא."‏<br />

רן מצייד אותי בטבלה מסודרת שבה רשם לעצמו מדוע הוא מסתייג<br />

מההרחבה ומדוע הוא תומך בה.‏<br />

תחת הכותרת ‏"נגד"‏ רשם טיעונים כמו – שינוי אופי הישוב,‏ חשש<br />

מכניסת אוכלוסייה חדשה לא איכותית,‏ חשש שבת חפר תהפוך<br />

למועצה,‏ צעד שיהיה הרסני לדעתו אלא אם תקבל שטחים מניבי<br />

הכנסות משמעותיים אחרת ייגזר עליה להיות יישוב עני והטיעון<br />

האחרון איתו אני מזדהה מאוד הוא שמירה על שטחים ירוקים.‏ כיוון<br />

שלחיות אין לובי והן לא יכולות להגיש התנגדויות הן זקוקות לבני<br />

האדם שיחשבו על כך שגם להן יש צורך באזורי מחייה.‏<br />

‏"למזלנו אנחנו תחומים בגדר ובכביש שש ולכן לא ניתן להרחיב אותנו<br />

יותר ממה שתכננו.‏ אני מקווה מאוד שההרחבה תביא לפריחה בישוב<br />

ושיתישבו בו בני העמק שישמרו על אופיו המקורי".‏<br />

26


תפוח בדבש<br />

בכניסה ליישוב<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 27 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

התמודדות עם שינויים<br />

איילת יונגר משוחחת עם ריקי ברונז<br />

www.bathhefer.net.il<br />

בעקבות ההרחבה הצפויה לישוב,‏ ישבתי עם ריקי,‏ פסיכולוגית<br />

במקצועה לשיחה בנושא שינויים,‏ מדוע אנחנו כל כך חוששים<br />

משינוי והאם יש דרך להקל על שינוי או להתכונן לקראתו.‏<br />

ריקי ברונז היא תושבת הישוב מראשיתו,‏ מתגוררת כאן יותר מ-‏‎21‎<br />

שנה ‏)כשהיו גנרטורים והרבה חול...(‏ ‏,זאת מלבד שלוש שנים של<br />

רילוקיישן בתאילנד שאגב שינוי,‏ זה חתיכת שינוי לגור שם וכאן.‏ נשואה<br />

לדני,‏ הגיעו כשהייתה בהריון עם ביתה הבכורה,‏ שמשתחררת מהצבא<br />

בקרוב ‏)עשתה מכינה לפני הצבא(,‏ יש לה בת בכיתה י’‏ ובן בכיתה<br />

ז’.‏ ריקי פסיכולוגית תעסוקתית מומחית וחינוכית מומחית.‏ עובדת<br />

בשרות הפסיכולוגי החינוכי בכפר סבא במשרה חלקית כמרכזת<br />

תחום ASD בבתי הספר וכפסיכולוגית בתיכון,‏ עובדת בקליניקה<br />

פרטית בבת חפר בתחום של יעוץ תעסוקתי לאנשים שמתלבטים<br />

בבחירה לימודית ומקצועית או בצמתים שונים בקריירה וכן בתחום<br />

החינוכי טיפולי לרבות הדרכת הורים,‏ אבחונים,‏ טיפולים לילדים ונוער<br />

ומבוגרים צעירים בגישה אינטגרטיבית עם כלים מעולם הCBT‏.‏<br />

כשניסינו לבחון את השאלה האם שינויים בעולם המודרני זה דבר<br />

קשה או קל הגענו למסקנה שהדבר מורכב.‏<br />

למעשה זה נשמע לא הגיוני שקשה לנו עם שינויים,‏ הלוא מרגע<br />

לידתנו כשיצאנו מהרחם לעולם,‏ אנו מתמודדים עם שינויים,‏ יש<br />

שינויים קטנים וגדולים שאנחנו בוחרים ‏)בגד חדש,‏ מעבר דירה(,‏ יש<br />

שינויים שהם חלק ממעגל החיים הנורמטיבי שלנו ‏)מעבר לגן,‏ לבית<br />

ספר,‏ לצבא(‏ ויש שינויים שנקבעים עבורנו ‏)פיטורים,‏ קבלת מלגה,‏<br />

דיאטה רפואית(.‏<br />

אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגים אדירים,‏ שמשפיעים על חיינו<br />

בכל הרבדים בלי היכר,‏ כל הזמן.‏ הבת הבכורה של ריקי,‏ בת 21 גדלה<br />

בסביבה חברתית שונה לגמרי מהבן הצעיר בן ה-‏‎12‎ שגדל לתוך כך<br />

שנפגשים עם חברים ובמקום להביט בעיניים,‏ מביטים במסך.‏<br />

כולנו יצורים מסתגלים,‏ עברנו כל כך הרבה שינויים , רובם בהצלחה<br />

ובכל זאת זה לא תמיד פשוט לנו.‏<br />

אז למה להרבה מאתנו כל כך קשה עם שינויים?‏<br />

יש מספר סיבות לקושי בשינויים ועיקרם:‏<br />

● מרבית השינויים טומנים בחובם אי ודאות.‏ גם כשיש שינוי חיובי<br />

כמו כשהילד שלנו עולה לכיתה א’‏ יש לנו התמודדות עם אי ודאות<br />

‏)איך הוא ישתלב,‏ אם תהיה לו מורה קשובה ואכפתית כמו הגננת,‏<br />

מי יהיו החברים שלו ועוד(.‏ לרובינו קל יותר לתפקד תחת תנאים<br />

ברורים ומוכרים.‏ אנו מחפשים חוויה של שליטה על חיינו ‏)הגם שזו<br />

רק אשליה שיש לנו שליטה(‏ ופוחדים מאיבוד שליטה.‏ השינוי יוצר<br />

חוויה של אי ודאות ואובדן שליטה,‏ המלווה פעמים רבות בחרדה.‏<br />

אנחנו רגילים לפחד מהעתיד-‏ מה יהיה?‏ מה יקרה אם?‏<br />

● בכל שינוי יש גם אובדן של משהו אחר שהיה,‏ או משהו אחר שיכול<br />

היה להיות.‏ אם אני מקבלת תפקיד חדש בעבודה אני מאבדת<br />

תפקיד אחר שאולי יכולתי לקבל ואני גם מאבדת חלק מהדברים<br />

הטובים שהיו לי בתפקיד הקודם ‏)נוחות,‏ אנשים קרובים,‏ מעמד<br />

ועוד(.‏ לרובינו יש נטייה לעשות אידיאליזציה לעבר ובכך אנחנו<br />

מעצימים את תחושת האובדן.‏<br />

● הקושי שלנו להשתנות.‏ ועל זה אמר טולסטוי ‏:”כולם רוצים לשנות<br />

את העולם אבל אף אחד לא רוצה לשנות את עצמו”.‏ למעט<br />

דברים מסוימים שרובינו רוצים לשנות ‏)כמו להיפטר מהרגלים<br />

מזיקים,‏ לאמץ אורח חיים בריא יותר(‏ רבים מאתנו לא רוצים,‏ או<br />

רוצים אבל לא באמת מוכנים להתאמץ בכדי להשתנות.‏ לא כל<br />

כך מהר אנחנו רוצים לצאת מאזור הנוחות שלנו.‏<br />

● שינוי מעורר בנו מחשבות,‏ ספקות ולבטים.‏ רבים מאתנו חיים<br />

חלק גדול מחיינו על ‏“טייס אוטומטי”‏ - נשארים באותה עבודה<br />

מתוך הרגל,‏ לא חושבים לעזוב מקום מגורים ‏“כי הילדים הרי<br />

לומדים כאן”‏ ועוד.‏<br />

השינוי שקורה בבת חפר פתאום מטלטל אותנו וגורם לנו לחשוב<br />

ולהעלות בנו שאלות שאולי לא עסקנו בהם הרבה זמן,‏ אם בכלל-‏<br />

למה באנו דווקא לבת חפר?‏ מה משך אותנו למקום הזה?‏ מה היו<br />

החלומות שלנו?‏ האם התממשו?‏ ממה התאכזבנו?‏ האם טוב לנו<br />

כאן?‏ האם נרצה להישאר כאן אחרי ההרחבה?‏ ועוד...‏ .<br />

זה קצת דומה לזוג שחווה שינוי כלשהוא ‏)הילדים עזבו את הבית(‏<br />

ואז לפעמים מתחילים לבחון את הזוגיות ‏)לבד או ביעוץ זוגי(‏ ולשאול<br />

שאלות:‏ למה התאהבתי באישה שלידי?‏ איזה תכונות אהבתי בבחור<br />

שאתי?‏ מה עדיין קיים ומה השתנה בקשר ובבן הזוג ועוד...‏<br />

מה קובע אם שינוי יהיה קשה או קל עבורנו?‏<br />

שני גורמים קריטיים שיקבעו איך יהיה השינוי עבורנו הם:‏<br />

● תפיסת השינוי – הפרשנות שאדם נותן לשינוי - האם השינוי<br />

נתפס כהזדמנות ואתגר או לחילופין כמקור לחץ ואף איום.‏<br />

תפיסת השינוי כאתגר תלווה ברגשות של התלהבות,‏ שמחה,‏<br />

התרגשות.‏ תפיסת השינוי כאיום תלווה ברגשות של חרדה,‏<br />

כעס,‏ חוסר אונים.‏ אותו שינוי נתפס אצל כל אחד בצורה שונה.‏<br />

וכשמדברים במקרה הנוכחי על הרחבת הישוב,‏ היא יכולה להיתפס<br />

אצל האחד כצעד משמעותי וחשוב בהתפתחות הישוב מבחינת<br />

תשתיות,‏ תקציב גדול יותר,‏ אפשרויות כלכליות וחינוכיות ואצל<br />

האחר כנזק בל יתואר שיהרוס את תחושת הביטחון ואת הצביון<br />

הקהילתי של הישוב.‏<br />

גם המימד האישי כמובן נכנס לכאן - האם ההרחבה תזיק לי או<br />

תיתן לי הזדמנות?‏ קוסמטיקאית מצליחה בישוב יכולה לראות<br />

בכך איום לפרנסתה בשל אפשרות לתחרות נוספת ואילו אחרת<br />

יכולה לחשוב על הזדמנות להרחיב את פעילותה ולפתוח מכון.‏<br />

יש לשים לב כי כל שינוי,‏ גם אם נתפס כחיובי,‏ עשוי להיות גם<br />

מקור ללחץ ומתח.‏ השאלה אם הדגש שלנו בתפיסת השינוי הוא<br />

על האתגר או על האיום.‏<br />

28


שיחה עם<br />

ריקי ברונז<br />

● תפיסת עצמינו - איך אנחנו תופסים את עצמינו ואת המשאבים<br />

שלנו,‏ כמה אנחנו מאמינים שנוכל להתמודד עם השינוי.‏<br />

יש מי שירגיש כי הוא לא בנוי להתמודד עם שינוי כזה,‏ שהרי משום<br />

כך לא בחר מלכתחילה לגור בעיר והוא כבר גר באותו בית עשרים<br />

שנה עם אותם השכנים ‏)כמעט..(‏ ויש מי שירגיש שהוא זורם עם<br />

השינוי ויסתדר ואף ייהנה לראות עוד פנים חדשות ביישוב.‏<br />

ככל שיש יותר פער בין הערכת השינוי להערכת המסוגלות שלנו,‏<br />

יש יותר חוויה של קושי.‏<br />

את אומרת שהפרשנות היא קריטית.‏<br />

מה יקבע איך נפרש את השינוי?‏<br />

לכל אחד מאתנו סט של אמונות ותפיסות לגבי עצמו,‏ לגבי העתיד<br />

ולגבי העולם.‏ הסט הזה מורכב מחוויות מוקדמות,‏ מהפנמות תרבותיות<br />

ומשפחתיות ואירועי חיים שהשפיעו עלינו.‏ התפיסות הללו ישפיעו<br />

גם על יחסינו לשינויים.‏ אם למשל יש לי נטייה לתפיסה קורבנית<br />

ש"תמיד דופקים אותי"‏ ‏)זה אגב משהו שבזהות הקולקטיבית של בת<br />

חפר עולה פעמים רבות - התחושה הזו שאנחנו גרים בישוב ש"לא<br />

סופרים אותו"‏ במועצה או בממשלה(‏ אז אני עשויה לראות גם במהלך<br />

הזה של הרחבה משהו שיפגע באיכות החיים שלי,‏ שעושים לי דווקא,‏<br />

שנעשה מלמעלה בצורה חובבנית ‏"כי לאף אחד לא באמת אכפת<br />

מבת חפר ובטח שלא ממני".‏<br />

אם הגישה הבסיסית שיש לי כלפי העולם חיובית ואופטימית סביר<br />

שיהיה לי יותר קל לסמוך על אנשי המקצוע שמלווים את התהליך<br />

שנעשה לטובת היישוב.‏ יש יותר סיכוי שאחשוב על דוגמאות מוצלחות<br />

נוספות של הרחבות בישובים אחרים ואוכל לראות בכך משהו חיובי<br />

ותורם.‏<br />

יש כמובן גם גורמים סביבתיים המשפיעים על גיבוש היחס שלי<br />

להרחבה ‏)איך הסביבה והחברים שלי מגיבים לשינוי(,‏ גורמים<br />

אישיותיים שחלקם מולדים ‏)יש אנשים שזקוקים לשגרה ויציבות<br />

ומתקשים מאוד עם שינויים ויש יותר גמישים ואף הרפתקנים שנהנים<br />

וזקוקים לשינויים(,‏ גורמים מצביים ‏)אני נמצא כרגע בתקופה קשה<br />

של התמודדות עם קשיים בריאותיים,‏ משפחתיים או אחרים,‏ הכוללים<br />

כבר כל מיני שינויים שאני חווה כשלילים,‏ סביר שלא אהיה פנוי כרגע<br />

לשאת עוד שינויים(‏ , כמו גם ההיסטוריה שלנו עם שינויים דומים<br />

‏)לדוגמה משפחות שהתנסו במגורים בצורת חיים קצת שונה במקום<br />

אחר ונהנו לעומת משפחה ש"ברחה מהעיר"‏ וחוששת שבת חפר<br />

תהפוך למשהו דומה"‏ (.<br />

אחד החששות,‏ שגם את הזכרת ‏,והרבה אנשים מעלים בבת<br />

חפר,‏ זה החשש לאבד את האופי הקהילתי של הישוב.‏<br />

מה את חושבת על זה?‏<br />

אכן,‏ חלק גדול מהאופי המיוחד של בת חפר ומהזהות הקולקטיבית<br />

שלה כישוב איכותי הוא האופי הקהילתי והאינטימי שלה,‏ ההכרות<br />

רבת השנים עם אנשים,‏ העזרה ההדדית ביומיום ולבטח באירועים<br />

קשים,‏ ההשקעה בפן החברתי,‏ מרחב ליוזמות ולאירועים חברתיים<br />

ייחודיים ‏)כמו פאב הבועה ) ועוד.‏<br />

אנחנו חיים בעידן אינדיבידואליסטי,‏ בו כל אחד לעצמו,‏ כשכבר מזמן<br />

אין לצערנו חוויה של אחדות כמדינה וגם לא תמיד מספיק כמשפחה.‏<br />

אומנם בבת חפר יש לא מעט משפחות שיצרו ‏“חמולה מודרנית”‏<br />

‏)כמה משפחות של אחים או משפחות שגם הסבים מתגוררים<br />

בישוב(‏ , אבל במשפחות רבות כל אח גר בעיר אחרת ולא פעם אף<br />

בארץ אחרת.‏ אנשים רבים חווים ביום יום ניכור ותחושת בדידות.‏<br />

ישנה כמיהה לשייכות,‏ לקהילתיות,‏ לתחושה של ערבות הדדית,‏<br />

רצון לגדול יחד ולגדל יחד ילדים וזה משהו שיש בצורה מאוד חזקה<br />

בבת חפר.‏ החשש של אנשים לאבד את זה מובן.‏ כמו שציינתי קודם<br />

בכל שינוי יש גם אובדן.‏ אין ספק שבת חפר בעוד עשר שנים תהיה<br />

פחות אינטימית ופחות אנשים יכירו זה את זה,‏ מה שהיה לא יהיה,‏<br />

אך אני מאמינה ומקווה שעדיין יישמר ואף ישתבח האופי הקהילתי<br />

המיוחד של המקום,‏ כמו גם תחושת הביטחון האישי שקיימת כאן.‏<br />

איך מתמודדים עם קושי ועם התנגדות של אנשים לשינוי ?<br />

ראשית חשוב לי להגיד שהתנגדות היא לא דבר רע.‏ התנגדות מעידה<br />

על מעורבות,‏ על אנרגיה ואכפתיות והיא חשובה מאוד לתהליך.‏ חשוב<br />

לתת לה מקום,‏ לשמוע את הקולות השונים שיש בישוב שלנו ולתת<br />

מענה לחששות ולביקורת.‏<br />

ישנם מספר דברים נוספים שיכולים לעזור בתהליך שינוי קל יותר לכולנו:‏<br />

● הדרגתיות בשינוי והכנה מוקדמת.‏<br />

● הכרה בשינוי – לקבל את השינוי,‏ להכיל את הגעגוע לעבר ולהסתכל<br />

קדימה.‏<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 29 <strong>2018</strong>


בת חפר צומחת<br />

שיחה עם<br />

ריקי ברונז<br />

‏)המשך מעמוד קודם(‏<br />

● מעורבות בתהליך וקבלת מידע - ככל שנהיה יותר מעורבים<br />

בתהליך,‏ אם זה במעגל של קבלת המידע ואם זה במעגל של ביצוע,‏<br />

נצמצם את אי הודאות ונחוש יותר בטחון.‏ מעורבות אקטיבית של<br />

עשייה תספק לנו גם אפשרות להשפעה.‏<br />

● חיבור לכוחות ולטוב - ככל שנתמקד כולנו ברמה האישית והכללית,‏<br />

ביתרונות,‏ ברווחים שבשינוי ובכוחות שלנו כישוב וכפרטים נחווה<br />

את השינוי בצורה חיובית יותר.‏<br />

● עזרה לאחרים - עזרה לאדם שמסיבות שונות,‏ עבורו השינוי<br />

מורכב יותר,‏ תאפשר לנו לתרום לזולת,‏ תסייע לכולנו לשמור על<br />

הרוח הקהילתית של הישוב ותסייע לנו אישית לעבור את השינוי<br />

יותר בקלות.‏ העזרה אגב יכולה להיות קטנה וחד פעמית ‏)כמו<br />

ניסוח אימייל למועצה(‏ ועדיין משמעותית.‏<br />

● הומור-‏ תמיד עוזר.‏<br />

מה תפקידנו כהורים בתהליך השינוי?‏<br />

התגובה של הילד לשינויים מושפעת ‏)מעבר לסוג וגודל השינוי(,‏ הן<br />

מהמזג הבסיסי המולד של הילד,‏ מחוויות מוקדמות,‏ מתפיסת ההורים<br />

לגבי יכולתו להסתגל לשינויים,‏ מתפיסת ההורים לגבי שינויים בכלל<br />

ועמדתם לגבי שינוי זה.‏<br />

כמו בכל אירוע בחיים,‏ לנו ההורים יש תפקיד מרכזי בהשפעה על<br />

החוויה של הילד.‏ אם אנחנו נתפוס את השינוי של ההרחבה בצורה<br />

חיובית כחלק מההתפתחות של הישוב ונעביר את התפיסה הזו גם<br />

לילד,‏ סביר שהילד יתפוס את השינוי בצורה קלה וטבעית.‏<br />

רוב הילדים סתגלנים וקרוב לוודאי שיתרגלו לתהליך ההרחבה בקלות<br />

יחסית.‏ עם זאת,‏ חשוב לעשות הכנה לילדים,‏ לשתף אותם בתהליך<br />

השינוי,‏ כל ילד בהתאם לצרכיו ולגילו.‏ חשוב להדגיש לילד שמדובר<br />

בתהליך הדרגתי,‏ שמושקעת בו מחשבה רבה כדי שיהיה מוצלח ושכל<br />

המשפחה תחווה יחד את השינוי.‏ עם ילדים צעירים מאוד אין צורך<br />

לדבר כעת על שינוי שיקרה עוד כמה שנים.‏ עם ילדים בוגרים יותר<br />

שוודאי חשופים למידע חלקי על הנושא,‏ חשוב לתת מידע ולהפחית<br />

אי ודאות,‏ מומלץ גם להראות תמונות רלבנטיות שממחישות את<br />

ההרחבה,‏ לתת מקום גם לשאלות,‏ לספקות ולחששות שלהם וגם<br />

לספקות שלנו ההורים.‏ כמו כן,‏ חשוב להדגיש את היתרונות הרלבנטיים<br />

לילד ‏)יהיו עוד גני שעשועים בישוב,‏ תכיר עוד חברים חדשים(‏ ואת<br />

האמונה שלכם ביכולת שלהם להתמודד עם שינויים.‏<br />

איך את עם שינויים?‏<br />

אני חושבת שלפחות בפן המקצועי עשיתי יחסית הרבה שינויים<br />

- עשיתי שתי התמחויות שונות,‏ עבדתי בהרבה מסגרות וגם כיום<br />

העיסוקים שלי מאוד מגוונים,‏ תמיד מתחדשת ולומדת ומשנה את<br />

תמהיל העבודה שלי בהתאם.‏ אולי בגלל שכפסיכולוגית תעסוקתית<br />

אני עוסקת הרבה בשינויים של אנשים,‏ זה היה לי טבעי לעשות גם<br />

בעצמי שינויים בעבודה.‏ בתחום האישי השינוי העיקרי שעשיתי היה<br />

לפני 11 שנים – קבלנו החלטה יזומה לגור תקופה בחו”ל ויצאנו עם<br />

המשפחה לשלוש שנים נפלאות ומאתגרות בתאילנד,‏ בסיומן חזרנו,‏<br />

כמובן,‏ לבת חפר.‏<br />

מה עמדתך האישית על ההרחבה?‏<br />

אני מודה שלקח לי זמן לעכל את השינוי.‏ התגובה האינסטינקטיבית<br />

שלי בהתחלה הייתה ‏“מי צריך את זה בכלל”‏ אבל די מהר הבנתי שזהו<br />

צעד חשוב ואפילו הכרחי לעתיד הישוב.‏ כמו בחיים הפרטיים,‏ לעיתים<br />

קשה לי לשחרר את הילדים ולהבין שהם כבר בשלב התפתחותי בוגר<br />

יותר,‏ כך גם הישוב שלנו - צריך לעבור שלב.‏ קשה אולי להודות כי<br />

הישוב הוא בבואה שלנו,‏ אבל הישוב שלנו מתבגר שלא לומר מזדקן,‏<br />

בית ספר היסודי והגנים קטנו מאוד וחשוב כי נתחדש באוכלוסייה<br />

חדשה וצעירה.‏ יחד עם זה,‏ יש להמשיך ולהשקיע מחשבה בתכנון<br />

ובמתן מענה לצרכים המגוונים בישוב,‏ תוך דגש על סיוע לאנשים<br />

שיזדקקו לכך וכן בניית תמהיל נכון של שילוב בין החדש לישן בכדי<br />

לא ליצור כאן בהמשך שתי קבוצות.‏ יישובים קטנים,‏ דוגמת חלק<br />

מהקיבוצים,‏ שלא השכילו להתרחב ולמזג תושבים חדשים – מצאו<br />

עצמם בהזדקנות ודעיכה.‏<br />

ההרחבה תיתן לנו הזדמנות להתחדשות,‏ פיתוח וחיזוק הישוב הקיים<br />

מבחינת תשתיות,‏ הרחבת מענים חינוכיים ותרבותיים,‏ יותר אפשרויות<br />

תעסוקה,‏ אפשרות להמשכיות בין-דורית לילדי היישוב הבוגרים<br />

שירצו לגור כאן ועוד.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

צילומים:‏ בועז לימן<br />

30


שאלות<br />

ותשובות<br />

שאלות ותשובות בנושא ההרחבה<br />

■ כיצד ניתן להשפיע על תהליך הרחבת היישוב בת חפר?‏<br />

לאורך התהליך קיימת אפשרות להשפיע במגוון צמתים ודרכים כל<br />

אחד לפי יכולתו ותחום עניינו.‏ למשל,‏ להגיע לערבי שיתוף הציבור<br />

לשמוע ולהשמיע,‏ להצטרף לאחד מצוותי ועדת ההיגוי בתחומים<br />

השונים,‏ לענות על סקר ועוד.‏ בכל הזדמנות שניתנת לכם כדאי להציג<br />

בפני מקבלי ההחלטות את הרעיונות והמחשבות על עתיד היישוב.‏<br />

■ ומה יקרה אם לא נהיה מעורבים בוועדות ההיגוי?‏<br />

כמו בכל דבר בחיים,‏ לא נוכל להלין אחר כך מדוע דברים נעשו כך<br />

או אחרת,‏ כי לא היינו שם בעצמנו כדי להביע את העמדה הרצויה<br />

לנו.‏ הרכבת על הפסים והיא תצא ותגיע ליעדה.‏ היא שלכם ונועדה<br />

עבורכם.‏ אז אתם עולים עליה?‏<br />

■ למה בכלל אנחנו צריכים את ההרחבה?‏<br />

בגלל השינוי הדמוגרפי.‏ בת חפר מתבגרת ועובדה זו משפיעה על<br />

כלל השירותים והפעילויות לרבות דילול משאבים כספיים ומערכת<br />

חינוך מוחלשת.‏ השינוי הדמוגרפי יצעיר את היישוב ויזרים הון איכותי<br />

אנושי וכלכלי לכלל המערכות.‏ בנוסף,‏ זה יאפשר לילדים שלנו ולבני<br />

עמק חפר מהיישובים הסמוכים להמשיך לגור בעמק חפר.‏<br />

■ האם השירותים לתושבים ייפגעו?‏<br />

תוספת יחידות מגורים מביאה תוספת תקציב,‏ מתן מענה לצרכים<br />

ושיפור בתשתיות הקיימות,‏ שלב שכבר החל בביצוע.‏ היישוב הקיים<br />

ייהנה מתשתיות טובות יותר ושירותים מבוססים יותר.‏<br />

■ איך ישפיעו עוד 4,000 תושבים על עומסי התחבורה?‏<br />

ישנה התאמה על פי שלביות הבנייה.‏ בשלב הראשון,‏ כביש 5714<br />

צפוי להפוך לכביש פנימי וצומת ניצני עוז תוסדר ותורחב,‏ ובשלב השני<br />

כביש 444 ייפתח מדרום ויתחבר צפונה יחד עם הרכבת המזרחית<br />

והקמת תחנת רכבת אחיטוב.‏ לא תהיה התקדמות לשלב ב'‏ של<br />

האכלוס ללא השלמת כביש 444.<br />

■ צפויים שינויים בהסדרי הביטחון?‏<br />

בת חפר הוא היישוב הבטוח ביותר בעמק והרחבתו מביאה סידורי<br />

ביטחון שיותאמו וישפיעו על היישובים הצמודים לבת חפר ולחלק<br />

המזרחי.‏ אנו עובדים על כל פרט בתכנית בכדי לשמר את רמת<br />

הביטחון הגבוהה כנדרש וזאת בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים<br />

האחראיים בצה"ל ובמשטרת ישראל ושאר גורמי הביטחון בהם כיבוי<br />

אש,‏ מד"א ופקע"ר.‏<br />

■ האם המרקם הקהילתי שלנו לא ייפגע?‏<br />

החשש מובן ואין ספק שיהיה מאתגר לשמור על הקהילתיות שלנו.‏<br />

חלק מתהליכי שיתוף הציבור שנקיים יעסקו גם בסוגיות האלה ונחשוב<br />

יחד על דרכים לשימור ולחיזוק הקהילתיות.‏ ההיבטים הקהילתיים<br />

שיהיו בהרחבה מושפעים על ידינו וככל שנקדים לתכנן ולהבנות את<br />

קליטת התושבים החדשים כך נצליח לשמור על מה שכל כך מיוחד<br />

ומאפיין אותנו כקהילה.‏<br />

■ האם בת חפר תמשיך להשתלב בשאר יישובי העמק<br />

מבחינת הצביון הכפרי?‏<br />

בת חפר צומחת כיישוב קהילתי כפרי וצפויה להישאר חלק מהמועצה<br />

האזורית.‏ ראש המועצה והנהגת היישוב פעלו אל מול המדינה ודאגו<br />

לכך שמבנה התשתיות - חזות,‏ שטחים ירוקים,‏ אדריכלות,‏ גובה<br />

הבנייה ושירותי מועצה ציבוריים יישארו עם המאפיינים הכפריים.‏<br />

יש סיכוי שאחרי ההרחבה בת חפר תיפרד מהמועצה?‏<br />

ההרחבה לא נועדה להפריד את היישוב בת חפר מהמועצה האזורית<br />

ואין כל כוונה כזו,‏ אלא להיפך,‏ לחזק את היישוב ואיתו את כל המועצה.‏<br />

■ האם צפויים להיות מוסדות חינוך חדשים ונוספים ביישוב<br />

לאחר ההרחבה?‏<br />

בתוכנית ההרחבה הוקצו שטחים רבים למבני ציבור ובהם מוסדות<br />

חינוך.‏ הקמת מסגרת חינוכית תלויה בכמות הילדים ובצורך שיהיה.‏<br />

אחת המחשבות היום היא להקים תיכון שיהיה על-אזורי בצביון ייחודי,‏<br />

ברוח ההתחדשות.‏ כך,‏ הרישום לתיכון יהיה רצוני ויבואו ללמוד מכל<br />

עמק חפר בני נוער שסוג התיכון ידבר אליהם.‏ סוגיות ושאלות אלו<br />

נידונות לעומק בצוות החינוך בוועדת ההיגוי.‏ לפרטים והצטרפות:‏<br />

משה אוזן יו"ר הוועדה.‏<br />

■ מי מממן את ההרחבה?‏ האם זה נופל על כספי המיסים של<br />

התושבים?‏<br />

ההרחבה היא תוכנית של הוועדה לתכנון דיור לאומי ‏)ותמ"ל(‏ בשיתוף<br />

מנהל מקרקעי ישראל ומוקצים לה כספי פיתוח והיטלים,‏ כך שהמימון<br />

לא קשור למיסי התושבים.‏<br />

עלון בת חפר | אוקטובר 31 <strong>2018</strong>

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!