![-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]](https://img.yumpu.com/62358158/14/500x640/53-1.jpg)
-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
השריון<br />
במבצע ליטני<br />
מבצע ליטני )שמו הצה"לי אבי החכמה( נערך בחודש מארס 1978 ובו חדר צה"ל<br />
לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים,<br />
עד לנסיגתו חזרה לגבול הבין־לאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני<br />
הטרור הפלסטינים בדרום לבנון בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת<br />
ישראל ואזרחיה. השריון נטל חלק חשוב גם במבצע זה*<br />
אל"ם )במיל'( בני מיכלסון<br />
הקמת חיל השריון של<br />
צבא דרום לבנון )צד"ל(<br />
בשנת 1970, בעקבות הסכם קהיר בין ערפאת<br />
לממשלת לבנון, הלכו המחבלים והתעצמו בדרום<br />
לבנון ששימש בסיס לפעולה נגד מדינת ישראל.<br />
לאחר שחוסיין מלך ירדן גירש את מארצו, הם<br />
התבססו בגזרת לבנון באותן שנים והפכו אותה<br />
לפת"ח־לנד. במאי 1975 התפטרה ממשלת לבנון<br />
ובכך ניתן האות למלחמת אזרחים והתפרקות<br />
המערכת הלבנונית כפי שהייתה מוכרת עד<br />
אז, והואץ תהליך הידוק הקשר בין הנוצרים<br />
בלבנון לישראל. ישראל לא התערבה ישירות<br />
בקרבות שהתנהלו באותה העת בלבנון )בין<br />
צבא לבנון והנוצרים לבין אש"ף וסייעניו(, אך<br />
היא העניקה סיוע צבאי למיליציות הנוצריות.<br />
במקביל התפתחו קשרים בין קציני צה"ל לבין<br />
קצינים נוצריים מצבא לבנון, שהיו מוצבים<br />
בדרום לבנון. מגעים אלו הלכו והתפתחו והגיעו<br />
לשיא עם פתיחת הגבול למעבר תושבי הדרום<br />
בינואר 1976. זו הייתה ראשיתה של "הגדר<br />
הטובה". מכאן החל תהליך שנמשך כול שנת<br />
- 1976 התנתקותם של 17 כפרים נוצריים בדרום<br />
לבנון מהממשל המרכזי והתארגנותם במסגרת<br />
עצמאית. שלב זה לווה בהתנגשויות צבאיות<br />
בין כוחות צבאיים נוצריים שערקו מצבא לבנון<br />
לבין כוחות המחבלים. בשלהי 1976 נשלח רס"ן<br />
סעד חדד לדרום על ידי מפקד צבא לבנון, ליטול<br />
פיקוד על הכוחות הלבנוניים שם. הקשרים בין<br />
חדד לישראל הלכו והתהדקו, וכאשר מלחמת<br />
האזרחים הגיעה גם לדרום, העמיקו הקשרים<br />
בין תושביו הנוצריים והשיעים של הדרום לבין<br />
ישראל. רס"ן חדד ניהל פעילות אינטנסיבית<br />
להבטחת שליטתו על אזור הדרום, תוך שהוא<br />
מוביל את כוחותיו למאבק מזוין בגורמי שמאל<br />
לבנוניים ובאנשי אש"ף בדרום. במלחמתו זו קיבל<br />
סיוע קבוע מישראל. באזור נוצרו שלוש מובלעות<br />
בשליטתו שכונו "אזור דרום לבנון" )אד"ל(.<br />
מדינת ישראל התחייבה, כולל בהצהרת ראש<br />
הממשלה, להגן על שלמות המובלעות ולשמור<br />
על חיי התושבים הנוצריים בדרום לבנון. מימוש<br />
התחייבות זו, באמצעות צה"ל, בוצע באמצעות<br />
סיוע צבאי ואזרחי וביצוע פעולות צבאיות.<br />
הפעלת צה"ל באד"ל נעשתה כדי לחזק את<br />
היכולת הצבאית של התושבים המקומיים וכדי<br />
לאפשר להם יכולת עמידה ללא מעורבות ממשית<br />
של צה"ל, ובכלל זה מתן ייעוץ והדרכה. אחד<br />
המרכיבים העיקריים של הסיוע הצבאי לאד"ל<br />
היה זה של מפקדת גייסות השריון שסיפקה להם,<br />
בשנה שקדמה למבצע ליטני, 20 טנקים ו־39<br />
נגמ"שים וזחל"מים )בנוסף לתותחים, מרגמות,<br />
מרנ"טים ונשק קל רב שניתן להם(. רק"ם זה סופק<br />
עם מנת תחמושת בסיסית, וכוננות למתן אספקה<br />
משלימה תוך כדי לחימה. מפקדת גייסות השריון<br />
אימנה בבסיס צאלים עשרות לוחמים ומפקדים<br />
של צבא דרום לבנון, לרבות אימון מקצועות,<br />
אימון מסגרת ואימוני מפקדים . 1<br />
מבצע "ליטני" - מהלך הלחימה<br />
בליל 14 במארס 1978, שלושה ימים לאחר<br />
פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף, נכנסו כוחות<br />
חי"ר ושריון של צה"ל לדרום לבנון בארבע גזרות<br />
עיקריות, לאחר ריכוך ארטילרי ואווירי של חילות<br />
התותחנים, האוויר והים. שר הביטחון עזר ויצמן<br />
המליץ על כניסה לעיר צור ולמחנה הפליטים<br />
הסמוך אליה - אל ראשידיה, אולם הרמטכ"ל<br />
מרדכי גור התנגד למהלך מחשש לריבוי נפגעים<br />
בכוח התוקף, וכך נמנעו הכוחות הישראלים<br />
מכניסה לשטח העירוני ונוצרה מובלעת צור.<br />
רפאל איתן )רפול( שהיה ראש אג"ם בעת<br />
המבצע, מתח לימים ביקורת בזיכרונותיו על<br />
ההחלטה שלא להיכנס לצור, בטענה שייצוב<br />
השליטה בכול הקו מדרום לליטני היה מחליש<br />
משמעותית את אש"ף ומונע חיכוכים עתידיים<br />
עם כוחות .UNIFIL<br />
בין היתר פעלה במבצע אוגדת הקחצ"ר )96(,<br />
בפיקוד קצין החי"ר והצנחנים הראשי תא"ל אורי<br />
שמחוני. כוחות האוגדה היו מפוצלים לשני צוותי<br />
קרב כאשר על האחד פיקד ראש מדור תורת<br />
לחימה במפקדת קצין החי"ר והצנחנים ראשי<br />
יורם יאיר )יה־יה( ועל האחר פיקד מפקד חטיבת<br />
בית הספר למ"כים אל"ם יצחק מרדכי. צוות<br />
הקרב המשולב בפיקוד יאיר כלל כוחות שריון,<br />
את גדוד 450, גדוד קורס המ"כים של חטיבת<br />
הצנחנים דאז. הכוחות בפיקודו של יאיר כבשו<br />
את תל שעלבון, תל 850 וצומת צף־אל־הווא<br />
והרגו כחמישים וחמישה מחבלים. הכוח בפיקוד<br />
מרדכי שכלל את גדוד טנקים 82 )מחטיבה 7(<br />
כבש את הכפר מארון א־ראס ואת העיירה בינת<br />
ג'בייל והרג כחמישים מחבלים. חטיבת שריון 188<br />
בפיקודו של יום־טוב תמיר, פעלה בבינת־ג'בייל<br />
והייתה אחראית להריגת כעשרה מחבלים. כמו<br />
כן פעל במבצע כוח מבית הספר לקצינים שעליו<br />
פיקד מפקד בה"ד 1, אל"ם דורון רובין. הכוח כבש<br />
את טייבה ואת ע'נדוריה והיה אחראי להריגת<br />
כתשעה־עשר מחבלים.<br />
* עמותת יד לשריון תקיים יום עיון בנושא "40 שנה למבצע ליטני" מנקודת מבט של עוצבת "ברק" ביום 12 בדצמבר 2018<br />
14 ׀ שריון <strong>53</strong> אוקטובר 2018
Change language