![-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]](https://img.yumpu.com/62358158/58/500x640/53-1.jpg)
-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
השריון של צה"ל<br />
במלחמת העצמאות<br />
לרגל מלאות 70 שנה למדינת ישראל ולחיל השריון מובא בזאת מבט חטוף על הקמת<br />
הכוח המשוריין במלחמת העצמאות והמשכו בחיל השריון של אותם ימים רחוקים. על<br />
אף שהשריון היה אז דל ובראשית דרכו הוא הגיע לקראת השלבים המכריעים שבמלחמה<br />
להישגים בולטים בלחימה, שיצקו את היסודות לחיל השריון המודרני כיום<br />
אל"ם )במיל'( בני מיכלסון<br />
מלחמת העצמאות החלה בבוקר 30 בנובמבר<br />
1947, עוד לפני הקמת המדינה והקמת צה"ל,<br />
מיד למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ<br />
ישראל והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית.<br />
בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות<br />
התנהלה לחימה מרה על דרכי התחבורה. הכוחות<br />
היהודיים השקיעו מאמץ רב בשמירת הקשר עם<br />
היישובים המבודדים, באמצעות שיירות מלוות<br />
בלוחמים שנשקם מוסתר, ולעתים גם בליווי<br />
הצבא הבריטי שעוד היה בארץ. בשלב זה לא<br />
היו בידי המדינה שבדרך כלי שריון של ממש,<br />
כפי שבאו לביטוי במלחמת העולם השנייה,<br />
שהסתיימה שלוש שנים קודם לכן.<br />
בהיעדר יכולת לרכוש כלי שריון איכותיים,<br />
שמילאו את מגרשי העודפים באירופה בתום<br />
המלחמה, נאלצו כוחות הביטחון כאן לאלתר<br />
במהירות כלים משוריינים שונים. כך לדוגמה<br />
שוריינו תאי הנהג של משאיות ושל אוטובוסים,<br />
ואף יוצרו משוריינים מתוצרת בית כדי לשפר את<br />
המיגון. בתוך כך יוצרו במהלך המלחמה כ־100<br />
משורייני "סנדוויץ" )ששריונם הורכב מסנדוויץ'<br />
של 2 לוחות דקים של פלדה פשוטה וביניהם עץ<br />
קשה(. על אף השימוש בשיירות נותרו יישובים<br />
רבים מנותקים לזמן רב. מאבק קשה במיוחד<br />
התנהל על הדרך לירושלים, שנחסמה מדי פעם<br />
על ידי הכוחות הערביים.<br />
שירות המשוריינים )שמ"ש( -<br />
המבשר של חיל השריון<br />
שירות המשוריינים )שֶמֶ"ש( של ארגון ההגנה<br />
הוקם ביום 24 בפברואר 1948, במהלך מלחמת<br />
העצמאות, ועסק בשריּון משאיות ואוטובוסים<br />
לצורכי שיירות האספקה. הכוח פורק ביום 26<br />
במאי 1948. ייעודו היה לרכז רכב קרבי משוריין<br />
)רק"ם(, לקבוע אופיין טכני לייצור עצמי של<br />
רק"ם )בשירות התחבורה(, לאמן צוותים<br />
להפעלת רכב משוריין, ולתכנן הקמת יחידות<br />
שריון. בחודש מארס 1948 נפתח בשרונה )אזור<br />
הקריה בתל אביב( "קורס שריונים" למפקדי<br />
רכב משוריין, בפיקוד פֶליקְס בֶאָטּוס Felix( 1<br />
.)Beatus סגל הקורס ובוגריו המשיכו בהדרכה<br />
עד להקמת היחידות. הוחל בתכנון ובבנייה של<br />
שריוניות עם צריח מסתובב וגובשו תוכניות<br />
להקמת כוחות שריון. שירות המשוריינים הוכפף<br />
ישירות לרמטכ"ל. האלוף יצחק שדה שהיה מפקד<br />
שירות המשוריינים, ריכז בעלי ניסיון בלוחמת<br />
שריון שהגיעו ארצה ממזרח אירופה, ובהם<br />
מי ששירתו בצבא האדום. עם הקמת חטיבה<br />
8, ביום 24 במאי 1948, התמנה האלוף יצחק<br />
שדה למפקדה, והוא העביר אליה את הגופים<br />
המקצועיים של שמ"ש.<br />
טנק השרמן "תמר" של חטיבה 8 בכיבוש ניצנה<br />
במלחמת העצמאות<br />
יצחק שדה, מפקד שמ"ש היה מפקד בולט גם<br />
כאיש ח"יר, בעת שהוביל למהפך בשיטות הלחימה<br />
של ה"הגנה" בתקופת המרד הערבי 1936־1939,<br />
עם ה"יציאה מהגדר" והקמת המשמר הנע.<br />
התעניינותו בשריון נבעה ממחשבתו הצבאית<br />
המקורית, מהערצתו הפוליטית והצבאית את ברית<br />
המועצות, ומערכו של השריון לצד היהודי - על<br />
פי תפיסתו. הוא החל בפעולה מעשית בנושא<br />
עוד לפני מלחמת העצמאות, תוך ניצול מעמדו<br />
וקשריו בארגון ה"הגנה".<br />
הישגי שמ"ש: בניית שריונית וייט. המקור היה<br />
רכב סיור משוריין אמריקאי: SCOUT־CAR M3A1<br />
)במלחמת העולם השנייה יוצרו כ־20,000 יחידות(<br />
החל מ־1941. עובי השריון היה 6־13 מ"מ.<br />
הקמת חיל המשוריינים )חמ"ש(<br />
ב־15 במאי 1948 הוקם חיל המשוריינים<br />
)חָמֵ"ש( שכלל את גדוד א' - גדוד - 79/73 על<br />
בסיס שריוניות וזחל"מים במסגרת חטיבה 7<br />
- חטיבת השריון הראשונה בצה"ל, שהוקמה<br />
ביום 16 במאי 1948.<br />
ב־24 במאי הוקמה חטיבה 8, חטיבת<br />
הטנקים הראשונה בצה"ל, על בסיס פירוק<br />
שמ"ש. במסגרתה הוקם גדוד ב' - גדוד 82<br />
שכלל שריוניות וזחל"מים, וכן הוקם גדוד<br />
פשיטה ממוכן מספר 89, שהכיל ג'יפים, רכבי<br />
סיור וזחל"מים. הוקמו 2 פלוגות ג'יפים אשר<br />
נשלחו לנגב )הבסיס לגדוד 9(.<br />
רכש טנקים: נעשו ניסיונות לרכש בארצות<br />
הברית, ובצ'כוסלובקיה אשר הוגבלו בשל<br />
האמברגו. באותה תקופה הושמש טנק השרמן<br />
הראשון, "תמר", מעודפי מלחמת העולם השנייה<br />
שנשארו בארץ; נרכשו 10 טנקי הוצ'קיס מיושנים<br />
בצרפת; ונגנבו מהצבא הבריטי, לפני עזיבתו את<br />
הארץ, 2 טנקי קרומוול.<br />
הטנקים אורגנו כולם בחטיבה 8, במסגרת<br />
גדוד - 82 גדוד הטנקים הראשון בצה"ל והיחידי<br />
במלחמת העצמאות. במסגרת חטיבת הנגב הוקם<br />
גדוד הפשיטה הממוכן 9. כמו כן הוקמו יחידות<br />
ממוכנות/ניידות בחטיבות.<br />
גדוד 9 השתתף בהתקפה על משטרת עיראק<br />
סואידן )סמוך לקיבוץ נגבה(, בהתקפת־נגד<br />
בבארות יצחק, ובפשיטה על ביר אבו ג'בר )מקום<br />
שהיה מעט דרומית לקריית גת כיום(. גדוד 89<br />
כבש את כַַרּתִיָה )מקום הסמוך לקריית גת כיום(.<br />
בקרבות עשרת הימים<br />
)8־18 ביולי 1948(<br />
בחזית הצפון פעלו כוחות צה"ל נגד "צבא<br />
ההצלה" של קאוקג'י ונגד הצבא הסורי. כוחות<br />
58 ׀ שריון <strong>53</strong> אוקטובר 2018
Change language