![-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]](https://img.yumpu.com/62358158/42/500x640/53-1.jpg)
-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
סיכת "צפרגול" שעיצב יצחק יורש<br />
מי שעיצב את סיכת הטנק של חטיבה 7<br />
והפך לאחד המרצים הקנונים של האקדמיה<br />
לאומנות בצלאל, פרש אחרי 30 שנות הוראה,<br />
כשהוא משאיר אחריו מורשת הקמת המחלקה<br />
לאנימציה. לפני כשני עשורים, מצא שלווה בכפר<br />
ורדים, יחד עם רעייתו אביגיל, ציירת בחסד<br />
מהמוכרות בארץ. אל מול הנוף הגליל וממרומי<br />
גיל 80 המכובד, מציין יורש 70 שנה להקמת<br />
חטיבה 7 של חיל השריון, בה מושרש צביונו,<br />
כמי שאחראי לתיעוד ההיסטוריה והקרבות,<br />
התמונות ועיצוב סיכת הטנק, שנושא על מדיו,<br />
כול חייל בחטיבה.<br />
ליורש ורעייתו שני ילדים, ענבל והדר וארבעה<br />
נכדים. אחרי עשרות שנים בירושלים, חיפשו<br />
השניים מקום גבוה והררי לגור בו. כששמעו<br />
שסטף ורטהיימר מקים יישוב בגליל, הם הגיעו<br />
לבדוק את כפר ורדים, וראש המועצה דאז לקח<br />
אותם לסיור אישי, שהוביל בסופו של דבר לבניית<br />
ביתם. נכדו של יורש, סגן ארד בוזגלו מהישוב<br />
מכמנים במועצה האזורית משגב, גדל על ברכי<br />
סבו וספג את סיפורי המלחמה והתיעוד יוצאי<br />
הדופן והחליט להמשיך את דרכו כקצין בחטיבה<br />
.401<br />
חטיבה 7 הוקמה לפני כ־70 שנה, בשנת<br />
תש״ח. מאז ועד היום עמלים חיילי ומפקדי<br />
החטיבה, לילות כימים, בעשייה מרובה<br />
ומשמעותית, שתכליתה היא הגנה על גבולות<br />
המדינה ומוכנות ללחימה ובלתי ניתנת לתבוסה.<br />
יורש נולד בחיפה בשנת 1937, כבן הזקונים<br />
של המשפחה. הוריו עלו לארץ מאירופה בשנות<br />
ה־20. בשנת 1951 החל יורש ללמוד בבית ספר<br />
מקצועי בסמ"ת בחיפה, אך לאחר שנה הבין שזה<br />
לא ייעודו והפסיק את הלימודים. שנה לאחר<br />
מכן, כשהוא בן 15 בלבד, החל ללמוד בבצלאל.<br />
כדי לממן את לימודיו בשנתיים הראשונות, עבד<br />
בניקיון האקדמיה. בגיל 19 התגייס לצה"ל עם<br />
התואר 'בוגר בצלאל' והוצב בפלוגת סיור 135<br />
של חטיבת השריון. קבוצת הטירונים שיורש לקח<br />
בה חלק, לא השתתפה במבצע קדש והוא צורף<br />
לשירות ביחידה של ההוצאה לאור. תוך זמן קצר<br />
מונה להיות מפקד היחידה, שעיסוקה העיקרי היה<br />
הוצאה לאור של חומרי הדרכה, תיעוד מבצעי<br />
בזמן אמת ולימים חומרי ארכיון. "בצבא גילו<br />
שאני אמן", מספר יורש בחן, "התחלנו לכתוב<br />
את המורשת ואת הספרים המקצועיים, תיעדנו<br />
כל מה שעלה על רוחנו, חומרים שהפכו לימים<br />
לספרי הדרכה. את אביגיל, רעייתי הכרתי<br />
בבצלאל והתאהבתי בה מיד, בגיל 19 החלטנו<br />
להתחתן. פניתי למפקד שלי וביקשתי יום חופש<br />
לחתונה. הוא התלונן ואמר: 'יורש, בגיל שלך?<br />
אתה תתחתן כאן, במחנה ג'וליס'. הוועד למען<br />
החייל הפיק לנו את האירוע יחד עם רס"ר השריון<br />
המיתולוגי רנ"ג יעקב עשהאל שכונה ה'סוס<br />
הלבן'. התמונה המפורסמת שלי ושל אביגיל<br />
הופיעה בכול הארץ, חתן וכלה לקול תרועת<br />
תחנת קנים של טנקים הפכה לסמל".<br />
יורש שולף את תמונת החתונה, בזמן שרעייתו<br />
נבוכה קלות, אך הוא בשלו, ממשיך לספר.<br />
"התיעוד היה קודש עבורנו ביחידה להוצאה<br />
לאור. היינו שם, ראינו, כתבנו תיעדנו. בשלב<br />
מסוים ביקשו ממני לעצב סמלים. השריונרים<br />
רצו לטפח את גאוות היחידה, כי לצנחנים היו<br />
כנפי צניחה ולשריונאים לא היה כלום. כך נולד<br />
סמל הטנק ועוד סמל של חרמ"ש. אני הייתי<br />
האוטוריטה, בשבילי אולי זה היה סמל, אבל<br />
בשביל הלוחמים זה היה הכוח המניע. אני מודה<br />
שהייתה לי הפריבילגיה להשפיע על דברים,<br />
לקבוע מדיניות. צירפו אותי למלחמות, הכנו<br />
את דפי הקרב והאילוסטרציות ואני חתום על<br />
אלבומי השריון".<br />
הצבא לא ניצל את כוחו<br />
לאחר שחרורו מצה"ל מילא יורש שורה של<br />
תפקידי עיצוב והדרכה, עד שקיבל משרה בבצלאל<br />
והמשפחה עברה להתגורר בירושלים. לימים<br />
פתח סטודיו לגרפיקה ואנימציה וחזר לבצלאל<br />
כדי להקים את היחידה לאנימציה.<br />
בימי מלחמת ששת הימים הוא גויס לשירות<br />
מילואים תחת האלוף ישראל טל ויחד עמו<br />
שירתו יורם טהר־לב ועמוס עוז, וביחד הוציאו<br />
לאור את דפי הקרב של האוגדה. בהמשך הופק<br />
אלבום השריון שנועד להנציח ולפאר את לוחמת<br />
הגייסות. לצוות מצטרפים חיים גורי ועמיקם<br />
גורביץ. למרות שדרגתו הייתה רק סמל, נחשב<br />
42 ׀ שריון <strong>53</strong> אוקטובר 2018
Change language