![-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]](https://img.yumpu.com/62358158/31/500x640/53-1.jpg)
-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
המחבר על הטנק שלו בלבנון<br />
בלילות ולפתיחות צירים וחיפויים על<br />
שיירות במשך היום.<br />
מכיוון שאין ממש דרך טובה להסביר<br />
את לבנון למי שלא היה שם, אני פשוט<br />
אספר לכם כמה חוויות שחוויתי<br />
באמצעות כמה תמונות שצילמתי שם<br />
כששירתי בגדוד 82 של חטיבה 7.<br />
תמונה זו צולמה מעמדת הטען של<br />
טנק המרכבה 2ב' שבו הייתי במהלך<br />
פתיחת ציר, בין עישייה לריחן ב־1995.<br />
עליתי ללבנון בתור ממלא מקום, אבל<br />
בגלל שכבר הייתי מפקד טנק )מט"ק(<br />
שמסוגל לבצע את כול תפקידי הצוות,<br />
הייתי מחליף תפקידים כדי לתת לאנשי<br />
צוות שונים לקחת ימי מנוחה או יציאות<br />
הביתה. ביום ההוא שירתי בתפקיד טען־קשר<br />
בצריח, משמאל למט"ק.<br />
בתמונות אפשר לראות מקדימה את<br />
החי"רניקים ואת הכלב של יחידת ה"עוקץ".<br />
כמה שניות אחרי שצילמתי את התמונות קיבלנו<br />
בצעקות דרך הקשר את מה שאף אחד לא רוצה<br />
לשמוע במצב כזה: "טילים, טילים, טילים!"<br />
האדרנלין מפמפם, כולנו קופצים לתרגולת<br />
טילים. מתגים מוכנים, תותח טעון, הנהג מוריד<br />
אותנו לצד הדרך )בזהירות כדי לא לדרוס את<br />
החי"רניקים(. המט"ק ואני עם פלג גוף עליון<br />
מחוץ לצריח מחפשים בטירוף מקורות ירי,<br />
המט"ק מסובב את התותח ממיקום חשוד אחד<br />
לשני. לקח לנו כמה רגעים ארוכים ומפחידים<br />
מבט מתא הטען בטנק מרכבה 2ב' על פתיחת ציר בלבנון בשנת 1995<br />
לשים לב לעובדה שהחי"רניקים פשוט המשיכו<br />
ללכת קדימה בקצב הרגיל כמו ששום דבר לא<br />
קרה. ואחרי עוד כמה שניות הבנו שבאמת שום<br />
דבר לא קרה, לפחות לא לכוח שלנו. התרעת<br />
הטילים רק נשמעה בקשר בתוך הטנק שלנו.<br />
זה היה בגלל שהיינו מקושרים לטנקים בריחן<br />
ושם אחד מהטנקים חטף ירי טילים על העמדה<br />
שלו. בפאניקה של המט"ק ההוא, הוא שידר<br />
בטעות בקשר חוץ )במקום בקשר פנים( והכניס<br />
את כול הטנקים בגזרה לפאניקה שלו. למרבה<br />
המזל הצוות שלו עבד מהר, הטנק שלו לא נפגע<br />
וכולנו בסוף היום צחקנו על זה כשהגענו לריחן.<br />
כולנו שמחים ובטוחים בריחן יותר מאוחר<br />
באותו יום. בצילום אני עומד הכי ימני.<br />
צילמתי את התמונה הזאת מעישייה,<br />
מבט מזרחה לכיוון עמדת "צרצר 19" בסוף<br />
דרך העפר מימין לעצים. היינו נוסעים<br />
לשם למארבי ארטישוק ולחיפויים על<br />
שיירות שעלו וירדו על הציר הראשי<br />
לארץ - ציר דרשנות.<br />
כמה חודשים לפני שהגעתי, החבר<br />
שלי יוסי וינשטוק נהרג ממש שם. יוסי<br />
ואני התגייסנו לחטיבה 7 באוגוסט<br />
1994. אחרי הטירונות והמקצועות<br />
בערבה כולנו התפצלנו לאימון מתקדם<br />
)צמ"פ( בגדודים ברמת הגולן - יוסי<br />
בגדוד 75 ואני בגדוד 82. בסוף הצמ"פ<br />
יוסי ואני שוב נפגשנו כשהגענו לקורס<br />
הכנה שחטיבה 7 עושה לפני שהיא<br />
מחליטה את מי היא תשלח לקורס מפקדי<br />
טנקים )קמ"ט(. בקורס חילקו אותנו לשלוש<br />
קבוצות בהתאם למקצועות שלנו בטנק - נהגים,<br />
תותחנים וטענים. יוסי ואני היינו טענים ובזמן<br />
שלנו ביחד בקורס הפכנו לצמד־חמד. יוסי<br />
היה אחד מהאנשים הכי מצחיקים שפגשתי<br />
בחיים - בן אדם שמסוגל לגרום לך להשתין<br />
במכנסיים מצחוק. הקורס הפך לבדיחה אחת<br />
גדולה בשבילנו אבל בערך באמצע הקורס,<br />
אחרי שעברנו כמה מבחנים על אלקטרוניקה,<br />
הידראוליקה ובליסטיקה, נאמר לי שאם אני<br />
לא אתחיל לשפר את הציונים שלי אני לא<br />
אשלח לקמ"ט.<br />
נורא הפחיד אותי הרעיון שלא להגיע לקמ"ט<br />
אוקטובר 2018 שריון <strong>53</strong> ׀ 31
Change language