![-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]](https://img.yumpu.com/62358158/50/500x640/53-1.jpg)
-53-תוכן-אינטראקטיבי[1]
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
חטיבת הראל<br />
70 שנים להקמתה<br />
ולפעילותה<br />
"ירושלים תוכל להתקיים ללא מדינת ישראל, אך מדינת ישראל לא תוכל להתקיים<br />
ללא ירושלים". כך קבע והדגיש דוד בן־גוריון במהלך מלחמת העצמאות. חטיבת הראל<br />
שלחמה על פריצת הדרך לבירה באותה מלחמה, והשלימה את משימתה במלחמת<br />
ששת הימים, קיימה יום רווי פעילות לציון 70 שנה להקמתה ולפעילותה<br />
רס"ן )במיל'( יוני אמיר - עמותת הראל<br />
הוריי ז"ל היו מלוחמי גדוד "הפורצים"<br />
בחטיבת פלמ"ח־הראל, וזכות גדולה נפלה בחלקי<br />
להיות בנם, לשרת במילואים בחטיבת השריון<br />
במילואים 10־הראל בשמה כיום, בתפקיד קמב"ץ<br />
גדוד 429 "הפורצים" )גדוד שמנציח את שמו<br />
של הגדוד הרביעי "הפורצים" בחטיבת פלמ"ח־<br />
הראל( ובהמשך לשמש קמב"ץ חטיבה 10־הראל.<br />
כיום אני מנהל קבוצת פייסבוק ציבורית־ערכית<br />
"חטיבת הראל לדורותיה וחבריה", העוסקת אך<br />
ורק במורשת החטיבה ובנושאים בעלי זיקה<br />
ישירה למורשת זו; משמש חבר בוועד המנהל<br />
של עמותת הראל שהוקמה ב־1987 בידי חבורת<br />
מפקדי חטיבה 10 הראל במלחמת ששת הימים,<br />
בראשות תא"ל אורי בן־ארי ז"ל, שהיה מ"פ<br />
בחטיבת פלמ"ח־הראל במלחמת העצמאות<br />
ומפקד חטיבה 10 הראל במלחמת ששת הימים;<br />
הנני גם שותף בייזום וביצוע אירועים להנחלת<br />
מורשת חטיבת הראל לדורותיה, כגון "כנס<br />
חטיבת הראל לדורותיה" שהתקיים באוקטובר<br />
2013, בשיתוף עם מרכז רבין וקק"ל, במסגרת<br />
היום לציון 18 שנים לרצח ראש הממשלה ושר<br />
הביטחון יצחק רבין ז"ל, שהיה מפקדה הראשון<br />
של החטיבה; כן הייתי שותף בהובלת הפעילות<br />
הציבורית אשתקד, להשבת ייעודו של חאן<br />
שער הגיא לשמש מרכז למורשת פורצי הדרך<br />
ומלווי השיירות לירושלים בתש"ח, משימתן<br />
העיקרית של פלוגות הפלמ"ח בגזרת הדרך אל<br />
העיר ובתוכה, הפלוגות שמהן הורכבו הגדודים<br />
הרביעי "הפורצים", הגדוד החמישי "שער הגיא"<br />
והגדוד השישי "ירושלים", שאוגדו רשמית ב־16<br />
במאי 1948 לחטיבת פלמ"ח־הראל.<br />
ב־21 במאי 2018 קיימנו את "יום חטיבת<br />
הראל לדורותיה", לציון 70 שנים להקמתה<br />
ולפעילותה של חטיבת הראל. הלחימה של<br />
פלוגות החטיבה החלה עם פרוץ מלחמת<br />
העצמאות, מיד לאחר החלטת החלוקה באו"ם<br />
ב־29 בנובמבר 1947, כמה חודשים לפני הקמתה<br />
הרשמית של החטיבה. היה זה בהמשך לחודשים<br />
ושנים שבהם הכיתות והמחלקות של פלוגות<br />
החטיבה פעלו באימונים ובהכשרות במקומות<br />
שונים, כולל יציאת לוחמים לקורסי פיקוד,<br />
שהתקיימו בקיבוץ דליה ובג'וערה, תוך הסתמכות<br />
על למידה מהצבא הבריטי ומאלה ששירתו בו.<br />
הלחימה על הדרך אל העיר ירושלים ובתוכה,<br />
להבטחת קיום קשר יבשתי רציף ופתוח בין<br />
השפלה ואליה והעברת הספקה לעיר הבירה,<br />
היו הכרח במציאות של מצור, שבו היה נתון<br />
היישוב היהודי בירושלים, שמנה אז כ־100 אלף<br />
תושבים, מתוך כ־600 אלף היהודים בארץ ישראל<br />
באותה עת, בעקבות החלטת החלוקה באו"ם<br />
וסגירת מקורות ההספקה והמסחר עם ערביי<br />
העיר והסביבה. דוד בן־גוריון היה זה שהדגיש<br />
את חשיבותה באמירה: "ירושלים תוכל להתקיים<br />
ללא מדינת ישראל, אך מדינת ישראל לא תוכל<br />
להתקיים ללא ירושלים". למאמץ עיקרי זה של<br />
מלחמת העצמאות הוטלה חטיבת פלמ"ח־הראל,<br />
וסייעו לה כוחות החטיבות החי"ש )חיל שדה(<br />
של ההגנה שפעלו באזור.<br />
היסטוריה עשירה של 70 שנה<br />
יום הפעילויות לציון 70 שנות חטיבת הראל<br />
לדורותיה החל בשני סיורי מורשת־קרב בבוקר:<br />
האחד בהדרכתו של אביחי ברג, יצא בעקבות<br />
מבצע "יבוסי", אולי הפעולה החטיבתית הראשונה<br />
של הראל. המשתתפים בסיור נפגשו ב"גן הראל"<br />
בירושלים, שבו הוקמה לפני כ־5 שנים האנדרטה<br />
לזכרם של 431 חללי חטיבת הראל במלחמת<br />
העצמאות, סמוך לבית המשפט העליון. משם<br />
נסעו לסיור רגלי באתר נבי סמואל בצפון העיר,<br />
שם התחולל אחד הקרבות הקשים והכואבים של<br />
החטיבה. משם נסעו לדרום העיר לשכונת קטמון,<br />
לסיור רגלי בעקבות הקרב המוצלח יותר על מנזר<br />
סן סימון. בסוף הסיור חזרו המשתתפים ל"גן<br />
הראל", לסיור מודרך והסבר על האנדרטה, וסיירו<br />
סביבה ובשביל ההליכה שבה. סיור שני, בהדרכת<br />
אפרת בוק מבית ספר שדה שער הגיא, עסק<br />
בלחימה על הדרך אל העיר. הסיור החל בתצפית על<br />
פתחת שער הגיא ממצפור שער הגיא שעל גבעת<br />
חתולה, שם ניצבת גם אבן הגדוד החמישי "שער<br />
הגיא". משם נסעו המשתתפים אל ח'רבת חרסיס,<br />
הצמודה לתחנת הדלק מצפון לכביש 1, ומשם<br />
טיפסו בדרך דיפנבייקר לאורך רכס משלטים, עם<br />
עצירות בדרך ועדויות של לוחמי החטיבה מתש"ח<br />
שהשתתפו בסיור. לאחר הדרכה באנדרטת פורצי<br />
הדרך וחניון הגדוד השישי "ירושלים", ליד מחלף<br />
שורש, נסעו לישוב הר אדר, שהוקם על גבעת<br />
הרדאר. גבעת הרדאר הוא מתחם מוצבי אויב<br />
שהלחימה עליו גבתה מחיר כבד מלוחמי הראל<br />
במלחמת העצמאות, וכיבושו הושלם רק במלחמת<br />
ששת הימים. אורי בן־ארי ז"ל, שהיה מ"פ א' בגדוד<br />
הרביעי "הפורצים" בחטיבת פלמ"ח־הראל, שלחם<br />
אף הוא בקרבות שלא הצליחו לכבוש את גבעת<br />
הרדאר, היה במלחמת ששת הימים מפקד חטיבה<br />
10 הראל והוביל את הקרבות המוצלחים הפעם<br />
לכיבוש יעדים אלה. יובל אנוך שימש סמג"ד<br />
104 במלחמת ששת הימים, הגדוד שכבש את<br />
מוצבי הרדאר באותה מלחמה. בגמר הכיבוש,<br />
כשדיווח מפקד הכוח הכובש על כך בקשר למח"ט,<br />
הורה לו אורי בן־ארי להישאר במקום: "אל תרד<br />
50 ׀ שריון <strong>53</strong> אוקטובר 2018
Change language