IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
חזרה לתפריט הראשי<br />
“עיוותי המס של<br />
החשבונאות החדשה”<br />
)יולי 2008(<br />
לאחרונה הודיעה רשות המיסים כי החברות<br />
שעברו ליישם את ה-<strong>IFRS</strong> תידרשנה בשנת<br />
2008 להמשיך ולהתבסס על כללי החשבונאות<br />
הישראליים לצורך חישוב הכנסתן החייבת לצורכי<br />
מס. מעבר לחוסר הוודאות המיסויית החלטה זו<br />
יוצרת עיוותים בהתנהלות העסקית, לרבות צורך<br />
לנהל מערכות חשבונאיות כפולות.<br />
המס ובעיקר באותם נושאים שעיקרון המימוש<br />
הוא הבסיס למיסוי. כך לדוגמה אין זה הגיוני למסות<br />
את רווחי השערוך של נדל“ן להשקעה שרחוקים<br />
מאד מהמזומן שיתקבל בגינם. עם זאת ה-<strong>IFRS</strong><br />
הביא עימו שינויים רבים אחרים מבוססי כלכלה<br />
שאינם עומדים בסתירה לעקרונות המס ואותם<br />
ראוי לאמץ ואף נראה שאין מנוס מכך.<br />
כדוגמה אחת מיני רבות לעיוות זה ניתן לציין את<br />
החברות ששינו לאחרונה את מטבע הפעילות<br />
שלהן בדוחות הכספיים משקל לדולר, אך<br />
ממשיכות להיות ממוסות מנקודת ראות שקלית.<br />
עובדה זו יוצרת סתירה בין החשיפה העסקית<br />
שעומדת בבסיס הדיווח החשבונאי לבין החשיפה<br />
לצורכי מס ודי לציין שהוצאות המימון שנוצרות להן<br />
בגין הלוואות שקליות לאור תיסוף השקל כלל לא<br />
יותרו בניכוי לצורכי מס.<br />
היבט נוסף של העיוות נוגע להוצאות הפחת של<br />
הרכוש הקבוע: ירידת שער החליפין הביאה למצב<br />
נקודתי שבו דווקא בעתיד יותרו להן בניכוי הוצאות<br />
פחת שקליות אשר גבוהות יותר מהוצאות הפחת<br />
החשבונאיות שנמדדות דולרית. כפועל יוצא, רשמו<br />
אותן חברות בדוחות לרבעון הראשון של שנת<br />
2008 הכנסה בגובה הטבת מס עתידית זו. לצורך<br />
המחשה, רק כתוצאה מהטבת המס העתידית<br />
הנ”ל רשמה פז ברבעון הראשון הכנסה של 33<br />
מיליון שקל. בדומה, בז“ן עברה מדיווח על הפסד<br />
לפני מס של כ-21 מיליון שקל ברבעון הראשון<br />
לדיווח על רווח נקי של כ-8 מיליון שקל, בעיקר<br />
לאור הטבת מס זו.<br />
שלא יהיה מקום לספק, שלטונות המס אינם צריכים<br />
לאמץ באופן גורף את ה-<strong>IFRS</strong> ויש לסטות ממנו<br />
במקרים ספציפיים בהם קיימת סתירה לעקרונות<br />
הדוגמה הבסיסית ביותר היא הצורך להישען על<br />
הדוחות הכספיים לצורך מדידת הוצאות הפחת<br />
שיותרו בניכוי לצורכי מס. נכון לעכשיו, הוצאות<br />
הפחת המותרות בניכוי נקבעות לפי רשימה חד<br />
ערכית ומיושנת שמכונה “תקנות הפחת”.<br />
הבעיה היא שהרשימה הנ“ל מפספסת בגדול את<br />
הכלכלה: היא בדרך כלל אינה מצליחה להקיף את<br />
כל סוגי הנכסים וגם אם כן - הרי שאין זה הכרח<br />
שאותו סוג של נכס ינוצל על ידי חברות שונות<br />
בדיוק באותו אופן. די להזכיר כי נכסים בלתי<br />
מוחשיים נפוצים בעולם החשבונאי החדש, כמו<br />
קשרי לקוחות ומותגים, אינם מופיעים כלל בתקנות<br />
פחת כלשהם, היעלה על הדעת שהפחתתם לא<br />
תוכר בניכוי לצורכי מס<br />
זה המקום להכיר בכך שלחוקי המס הסטאטיים,<br />
המתנהגים כנושאת מטוסים כבדה, קיים קושי רב<br />
בהתמודדות עם הדינאמיות העסקית והחשבונאית<br />
שמאפיינת יותר סירת מנוע. אין אולי דוגמה טובה<br />
להמחשה יותר מהשינוי החקיקתי שנעשה לפני<br />
מספר שנים בכדי להתיר בניכוי לצורכי מס הפחתת<br />
מוניטין שנרכש. אלא שאחרי שהתקבל השינוי כללי<br />
החשבונאות דווקא הפסיקו את ההפחתה “עיוותי<br />
המס של החשבונאות החדשה” )יולי 2008( <strong>IFRS</strong><br />
מרוויחות פעמיים מהעיוות: בפעם הראשונה כאשר<br />
אינן מכירות בהפחתת המוניטין בדוחות הכספיים<br />
ובפעם השנייה כאשר הן נהנות מהטבת המס
Change language