IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
IFRS - SHUV.pdf - ××ת ×ספר ××××× ×××× ×××××× ××ר×ש×××
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
חזרה לתפריט הראשי<br />
"הכשל החשבונאי של<br />
הבונוסים למנהלים"<br />
)אפריל 2010(<br />
דוח רווח והפסד בעידן החשבונאי החדש כולל<br />
רווחים רעיוניים למכביר ולא רק אלה הנובעים<br />
ממדידת נדל"ן להשקעה בשווי הוגן. הדוגמאות<br />
הבולטות הן הרווחים הרעיוניים עצומים שנרשמו<br />
בשנתיים האחרונות בגין "מוניטין שלילי" ואלו<br />
שנרשמו לאחרונה כתוצאה מתפיסת המימוש<br />
הרעיוני. מציאות חדשה זו מעמידה בסימן שאלה<br />
גדול את הבונוסים למנהלים שנגזרים מהרווח<br />
החשבונאי ללא קשר למהותו.<br />
לצורך ההמחשה, נניח שלחברת נדל"ן שמשלמת<br />
למנכ"ל בונוס כשיעור מהרווח יש נכס אחד אשר<br />
ערכו עלה בשנה הראשונה אך ירד בחזרה לנקודת<br />
המוצא בשנה השניה. במקרה כזה, המנכ"ל יזכה<br />
בשנה הראשונה לבונוס מתוך רווחי השערוך אך<br />
לא יחזיר אותו בשנה השניה, למרות שלא חל שינוי<br />
בערכו של הנכס.<br />
מנגנון הבונוס של חיים כצמן, יו"ר דירקטוריון גזית<br />
גלוב שעודכן לאור אימוץ ה-<strong>IFRS</strong> מנסה לספק<br />
פתרון לבעיה. כצמן שזכאי לבונוס בשיעור של 5%<br />
מהרווח השנתי מסר בתחילת , 2008 הודעת ויתור<br />
מותנה לפיה יקבל את הנמוך מבין הבונוס המצטבר<br />
שהיה מגיע לו מתחילת 2007 לפי ההסכם המקורי,<br />
לבין הבונוס המצטבר מתוך הרווח מנוטרל רווחי/<br />
הפסדי שערוך הנדל"ן להשקעה אך בתוספת רווחי<br />
מימוש בפועל.<br />
פתרון זה משטיח אמנם את תשלומי הבונוס אך<br />
מדובר בעיתוי בלבד מאחר וכצמן אינו מוותר על<br />
חלקו ברווחים הרעיוניים: בסיום העסקתו הוא זכאי<br />
לקבל את ההפרש בין הבונוסים שהיו מגיעים לו<br />
לפי ההסכם המקורי לבין הסכומים שקיבל בפועל.<br />
בעיה זו מתחדדת לאור העובדה שהמנגנון אינו<br />
מתבסס על הרווחיות המצטברת ולכן לא מקזז<br />
שנות הפסד. החשבונאות, כידוע, אינה מתרגשת<br />
מצורת התחשבנות ולכן ההפרשה לבונוס נרשמת<br />
בהתאם לתוצאות המדווחות של גזית הכוללות<br />
גם רווחים רעיוניים. לדוגמה, לאור ירידות הערך<br />
של השנתיים האחרונות, רק 6 מיליון שקל מתוך<br />
39 מיליון השקלים שזכאי לקבל כצמן בגין 2009<br />
נרשמו כהוצאת שכר ב-2009 והיתרה נרשמה כבר<br />
ב-2007!<br />
מנגנון כצמן אף אינו עוסק ברווחים רעיוניים אחרים:<br />
כך לדוגמה, במהלך 2009 הכירה גזית ברווח רעיוני<br />
עצום של כ-770 מיליון שקל ממוניטין השלילי<br />
שנבע בעיקר מהעלייה לשליטה באטריום. עיוות זה<br />
הוביל ככל הנראה לכך שכצמן ויתר השנה באופן<br />
מוחלט על סך של 47.4 מיליון שקל מתוך הבונוס!<br />
אגב, ויתור זה מעלה שאלה חשבונאית מרתקת<br />
מאחר וכצמן הוא גם בעל השליטה: האם נובע<br />
מ"כובעו" כבעל שליטה או לחלופין מהיותו יו"ר<br />
דירקטוריון סביר שמעוניין להימנע מלקיחת בונוס<br />
מרווח טכני. בדוחותיה הכספיים נקטה גזית בקו<br />
השמרני יותר לפיו הויתור נעשה ב"כובעו" כבעל<br />
שליטה ולכן הכירה בגינו בהוצאות שכר כנגד קרן<br />
הונית )הטבה מבעל"ש(, על אף שלא כללה זאת<br />
בטבלאות השכר מחוץ לדוחות אלא בדרך של גילוי.<br />
מנגנוני הבונוס צריכים להיות מתוקנים לא רק<br />
בנטרול עיוותים חשבונאיים, אלא היום יותר<br />
מבעבר גם בקיזוז שנות הפסד! עקרון הקיזוז אינו<br />
חסר תקדים: כך למשל מודל הבונוס המבוסס על<br />
ה- EVA אותו מאמצות חברות מסויימות באירופה<br />
ובארה"ב יוצר מעין "קופת בונוס" שאליה מצטבר<br />
הבונוס בכל שנה רווחית וממנה נגרע סכום<br />
אקויוולנטי בכל שנה מפסידה באופן שלמנהלים<br />
מוענקת בכל שנה רק שליש מהזכאות המצטברת.
Change language