העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>העקרונות</strong> <strong>המכוננים</strong> <strong>של</strong> <strong>משנתו</strong> <strong>החינוכית</strong> <strong>של</strong> <strong>דב</strong> <strong>רפל</strong> 95<br />
דידקטית <strong>רפל</strong> משתמש בתיאורי הגולה, הגאולה והמשיח <strong>של</strong> הרמב"ן כמראי דרך<br />
חינוכיים <strong>של</strong> מה שיש לעשות על מנת שנזכה לרשת את ארץ ישראל גם בימינו.<br />
קונטרס <strong>של</strong> <strong>רפל</strong> על "ארץ ישראל וירו<strong>של</strong>ים בתפילה", משנת תש"ד, עוסק אף<br />
הוא במרכזיותה <strong>של</strong> ארץ ישראל בכלל וירו<strong>של</strong>ים בפרט ב<strong>דב</strong>רי הנביאים, בפיוטי<br />
תפילה שונים (פיוטי הושענות,פיוטי ט"ו בשבט וכדומה) <strong>של</strong> בני עדות ספרד<br />
ואשכנז. הקונטרס עוסק לא רק בתיאור מקומה <strong>של</strong> ארץ ישראל כמרחב גיאוגרפי,<br />
אלא בעיקר בתיאורה כמרחב תודעתי מרכזי <strong>של</strong> הקיום היהודי. לפיכך ניתן לסכם<br />
כי ארץ ישראל נתפסת בכתביו <strong>של</strong> <strong>רפל</strong> כעיקרון מכונן <strong>של</strong> הזהות היהודית.<br />
26<br />
ÌÈÈÈȯ‡ Ìȯ˙‡ Ï˘ ÈÎÂÈÁ‰ ÌίÚ<br />
<strong>רפל</strong> ראה ערך חינוכי רב בלימוד, בבקיאות ובאוריינות היהודית; הוא מצא כי גם<br />
לאתרים וחפצים אורייניים, כמו מילונים ואיגרות ערך מובנה מלמד ומחנך כפי<br />
שיתבאר להלן.<br />
מילונים עבריים כספרי לימוד<br />
אחד המקורות העשויים להוות מקור חשוב לחינוך יהודי הוא המילונים העבריים<br />
<strong>רפל</strong> ראה במילונים אלו ספרי לימוד <strong>של</strong> ממש. <strong>רפל</strong> מציין כי לימוד הלשון העברית<br />
לא נחשב בימי הביניים, עד המאה הי"ד, למקצוע לימוד עצמאי, והשפה העברית<br />
נלמדה תוך כדי לימוד התנ"ך, בדומה לשפה הארמית בדורנו. הלומד זכר את<br />
המילים אך היה זקוק להסבר <strong>של</strong> מילים נדירות, וזה ניתן לו בשתי צורות: בפירושים<br />
ובגלוסרים. הפירושים עסקו בעיקר ביחידה הטקסטואלית הרחבה: המשפט, הפסוק<br />
הפרשה; הגלוסרים עסקו רק בצד הלשוני, והסבירו את המילים בהתאם למשמען<br />
בפרשה. הגלוסרים שנכתבו לפני המצאת הדפוס הותאמו לצרכי המזמין, ולפיכך<br />
נוצרו גלוסרים שונים, שכן היו מזמינים שהיו זקוקים רק לפירוש <strong>של</strong> מילים נדירות<br />
ואילו אחרים היו זקוקים להסבר <strong>של</strong> כל מילה. לעתים הוסברה מילה באופן כללי,<br />
והיו מזמינים שרצו את הסבר המילה בהקשרה. מהשוואת הגלוסרים השונים ניתן<br />
ללמוד על אופיה וטיבה <strong>של</strong> השפה העברית ועל אופן התפתחותה, וכן על דיוקנאות<br />
שונים <strong>של</strong> לומדים (מזמינים) שונים. <strong>רפל</strong> טוען כי הגלוסר "מקרי דרדקי", שנכתב<br />
לפני כמאתיים שנה, הוא עדות ראשונה להתהוותו <strong>של</strong> מקצוע הלימודים "לשון<br />
הקודש" כמקצוע בעל מתודיקה מ<strong>של</strong>ו (עמ' רלח).<br />
<strong>רפל</strong> מציין כי מתוך המילונים ניתן ללמוד גם על מטרות ההוראה <strong>של</strong> כתבי<br />
הקודש. מטרת הלימוד בלימודי הגמרא היתה הבנת המבנה ההגיוני <strong>של</strong> הסוגיה,<br />
–<br />
27<br />
26<br />
ארץ ישראל וירו<strong>של</strong>ים, ירו<strong>של</strong>ים תש"ד, עמ' 50-48; וראה גם ארץ ישראל וירו<strong>של</strong>ים באגדה,<br />
מבוא לספר "אגדות ארץ ישראל וירו<strong>של</strong>ים", מאת יואל <strong>רפל</strong>, תלֿאביב תשמ"ו, עמ' 28-7.<br />
27 "מילונים עבריים כספרי לימוד", סיני קא (תשמ"ח), עמ' רלה-רסה.
Change language