העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
96 זהבית גרוס<br />
28<br />
–<br />
וגישה זו יצרה ביקוש לספרות מתודולוגית <strong>של</strong> הגמרא ואילו בלימוד החומש רצונה<br />
<strong>של</strong> החברה היה שהתלמיד ידע לתרגמו לשפה המדוברת <strong>של</strong> היהודים (ליידיש או<br />
לספרדית), לפיכך על המורה היה ללמד את תלמידיו דקדוק ואוצר מילים ולשם<br />
כך היה צורך במילונים ובגלוסרים. המילון היה אפוא לא רק אמצעי לפירוש המילה<br />
אלא מקור הוראה וספר לימוד בפני עצמו. ההתייחסות אל המילון כאל ספר לימוד<br />
מרחיבה את אתרי הידע והאוריינות, ומאפשרת מקור ללימוד ולמחקר מעמיק. <strong>רפל</strong><br />
סוקר רשימה ארוכה <strong>של</strong> מילונים וגלוסרים, היכן נוצרו, מי השתמש בהם ולאיזו<br />
מטרה. מידע זה מאפשר להתחקות אחר תרבות הלימוד בחינוך היהודי והוויתה.<br />
ביבליוגרפיות<br />
ניתן להפיק ערך חינוכי גם מרשימות ביבליוגרפיות <strong>של</strong> ספרות יהודית, שעצם<br />
החיבור והצירוף <strong>של</strong> פרטיהן והבאתם ביחד בפני הקורא מהווה מקור לנבירה<br />
באתרים <strong>של</strong>ולא אזכורם באסופה הביבליוגרפית הקורא לא היה יודע על אודותם,<br />
ובוודאי לא היה מגיע אליהם. המקורות הביבליוגרפיים מהווים מאגר רישום<br />
ותיעוד <strong>של</strong> מקורות מידע מגוונים, המאפשר נגישות לתכנים שעסקו בהם כותבים<br />
שונים בעלי רקע יהודי שונה, במקומות שונים ובתקופות היסטוריות שונות<br />
תוך שימוש במתודולוגיות מחקריות שונות. הביבליוגרפיה מאפשרת בניית דיוקנאות<br />
<strong>של</strong> כותבים ותכנים ובאמצעותם הבנייתה וציורה <strong>של</strong> תקופה כלשהי. רשימות<br />
ביבליוגרפיות <strong>של</strong> ספרות ההלכה והמוסר, שאלות ותשובות, ספרי עיון, ספרי<br />
זכרונות, צוואות, תקנונים, פנקסי הקהילות ותרגומים שונים ממקורות היסטוריים<br />
שונים, מאפשרות ללמוד על מבנה החברה היהודית בתקופות שונות, אופיו וטיבו<br />
<strong>של</strong> החינוך היהודי שהיה נהוג בהן ואופיין <strong>של</strong> הסוגיות החינוכיותֿהערכיות<br />
העיקריות שהעסיקו בני דור מסוים בתקופה כלשהי. הביבליוגרפיה משקפת את<br />
"רוח התקופה" וכן את "מצב התחום" בתקופות שונות, ומאפשרת לא רק ללמוד<br />
מנסיונם החינוכי <strong>של</strong> דורות שהיו אלא בעיקר לדעת מה צריך להוסיף לדורות<br />
שיהיו.<br />
–<br />
איגרות<br />
<strong>רפל</strong> ראה באיגרות אמצעי חינוכי המשקף את ערכיה <strong>של</strong> תרבות מסוימת, וטען<br />
כי "כתיבת האגרות תורה היא ולימוד היא צריכה" (עמ' 120). <strong>רפל</strong> מבחין בין<br />
הצד התוכני ("הענייני" כלשונו) שבאיגרת והצד הטקסי. הצד הענייני כולל את<br />
המסר, שם כותב, הנמען והתאריך; הצד הטקסי כולל את הפתיחה, הסיום וחלקי<br />
התוכן המתחייבים מהנימוס. התחביר הוא חלק מהמסר, ולכן כשיש פער בין התוכן<br />
29<br />
28<br />
29<br />
"ביבליוגרפיה <strong>של</strong> אגרונות יהודיים (חלק א)", סיני קיג (תשנ"ד), עמ' נג-עט.<br />
"על ספרות האגרונות", מחקרי ירו<strong>של</strong>ים בספרות עברית יג (תשנ"ב), עמ' 135-119.
Change language