09.04.2015 Views

העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל

העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל

העקרונות המכוננים של משנתו החינוכית של דב רפל

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

<strong>העקרונות</strong> <strong>המכוננים</strong> <strong>של</strong> <strong>משנתו</strong> <strong>החינוכית</strong> <strong>של</strong> <strong>דב</strong> <strong>רפל</strong> 99<br />

–<br />

–<br />

יוצא <strong>רפל</strong> נגד קיפוחם <strong>של</strong> בני ‏"עדות המזרח"‏ במסגרת התיעוד <strong>של</strong> ‏"הפועל<br />

המזרחי".‏ בנתחו את הכרוז ‏"אל כל העובדים הנאמנים לדת ולמסורת אבות"‏<br />

כרוז שאמור היה ליצור מגע עם הפועלים הדתיים הלאֿאשכנזים שב"הסתדרות<br />

הכללית"‏ הוא טוען כי הכרוז מצטיין בהיעדר כל זיקה לתרבות הלשון <strong>של</strong> ‏"עדות<br />

המזרח"‏ ולצרכים היחודיים <strong>של</strong>הם:‏<br />

בשביל החלוץ האשכנזי המילים ‏"דת"‏ ו"מסורת"‏ היו חלק מהמילון האידיאולוגי<br />

<strong>של</strong> הציונות הדתית;‏ בשביל יהודי המזרח הן היו מילים בלבד.‏ העולה האשכנזי<br />

היה בדרך כלל רווק;‏ יהודים דתיים מעדות המזרח היו בדרך כלל בעלי<br />

משפחות ברוכות ילדים.‏ הכרוזים <strong>של</strong> הפהמ"ז ‏(הפועל המזרחי)‏ אינם מתייחסים<br />

אף פעם לשאלה הכללית <strong>של</strong> גידול בנים ו<strong>של</strong> תעסוקת בנים.‏ התעודות שבספר<br />

משתרעות על פני תקופה <strong>של</strong> חמש עשרה שנים,‏ ונזכרים בהן עשרות מחברים,‏<br />

פעילים וחברים בוועד הפועל <strong>של</strong> הפוהמ"ז ובמוסדות אחרים <strong>של</strong> התנועה.‏<br />

בין עשרות השמות אין אף אחד שאינו אשכנזי,‏ וכמעט כל האשכנזים הם<br />

ילידי ‏"ארץ האידיש"‏ ‏(עמ'‏ 150).<br />

<strong>רפל</strong> יוצא כנגד חוסר הרגישות בכתיבת כרוזים בעלי אופי דיפוזי,‏ המתעלמים<br />

ממצבם המיוחד <strong>של</strong> בני עדות המזרח.‏ לנגד עינהם <strong>של</strong> כותבי הכרוזים עומדים<br />

יהודים אשכנזים,‏ רווקים ממעמד חברתיֿכלכלי גבוה יותר מזה <strong>של</strong> אחיהם בני<br />

עדות המזרח.‏ המילים ‏"ארץ האידיש"‏ באות לציין את התפיסה התרבותית בעלת<br />

האופי המוניסטי שרווחה באותה תקופה בשורות ההנהגה הציונית הדתית.‏ כמו כן,‏<br />

לדעתי,‏ יש בצירוף המילים ‏"ארץ האידיש"‏ מחאה עדינה כנגד קיפוחם המשווע<br />

<strong>של</strong> בני ‏"עדות המזרח",‏ ויש בה מסר חינוכי מובלע ותביעה לערנות רבה יותר<br />

לצרכיו <strong>של</strong> ¦ המגוון הרחב <strong>של</strong> החברה הציוניתֿהדתית.‏<br />

דייקנות<br />

מבחינה מתודולוגית ניתן ללמוד מ<strong>רפל</strong> כיצד לכתוב מאמר.‏ כתיבתו קצרה ותמציתית,‏<br />

בהירה,‏ מפורשת ומדויקת.‏ רוב המאמרים פותחים באבחנת מונחים תוך אזכור<br />

חשיבותם הדידקטית,‏ כמו למ<strong>של</strong> מאמרו העוסק בגישה לתפילה.‏ <strong>רפל</strong> פותח מאמר<br />

זה במילים<br />

מוטב לשחרר את הנושא מהכבלים ששמה עליו המילה החמורה ‏"חקר",‏<br />

ול<strong>דב</strong>ר על ‏"גישה".‏ מה ההבדל בין השנים?‏ נבהיר על ידי דוגמה:‏ המדרש.‏<br />

דרך חז"ל במדרש האגדה ובמקצת גם במדרש ההלכה,‏ היא ספק שיטת מחקר<br />

מיתודית ספק לא אבל לכל הדעות היא ‏"גישה"‏ למקרא.‏ כיוצא בו במה<br />

שנהוג לקרוא ‏"עיון תפילה",‏ לפעמים אח הוא למחקר השיטתי,‏ לפעמים<br />

הריהו פיוט,אבלתמידהוא ‏"גישה".‏ ההבחנה בין ה"מחקר"‏ וה"גישה"‏ היא<br />

חשובה ביותר בתחום התפילה,‏ מפני ש"המחקר השיטתי"‏ אינו מגיע לליבה,‏<br />

–<br />

¦<br />

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!